אוסטרליה במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוסטרליה במשחקים האולימפיים
אוסטרליהFlag of Australia.svg
קוד הוועד האולימפי הלאומי AUS
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי האוסטרלי
מדליות קיץ
דירוג: 11
זהב
138
כסף
153
ארד
177
סך הכול
468
מדליות חורף
דירוג: 25
זהב
5
כסף
3
ארד
4
סך הכול
12‏[1]
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

אוסטרליה היא אחת מארבע המדינות היחידות (לצד בריטניה, יוון ושווייץ) שנטלו חלק בכל המשחקים האולימפיים שנערכו מאז חידושם בעת החדשה, בשנת 1896 (אם כי באולימפיאדות שנערכו ב-1904 וב-1908 התחרו הספורטאים האוסטרלים במשלחת משותפת עם ניו זילנד, שנקראה אוסטרלאסיה). במרוצת השנים צברו הספורטאים האוסטרלים 468 מדליות, מהן 138 מדליות זהב. הישג זה מקנה לאוסטרליה את המקום ה-11 בטבלת המדליות של כל הזמנים. כמחצית מהמדליות נצברו בחמש האולימפיאדות שנערכו מאז 1996, אולימפיאדות שבשתיים מהן דורגה במקום הרביעי בטבלת המדליות. הענף בו זכתה אוסטרליה להצלחות הרבות ביותר הוא השחייה (178 מדליות, מהן 57 מדליות זהב; אוסטרליה שנייה בענף זה רק לארצות הברית), והבאים אחריו הם אתלטיקה, אופניים וחתירה.

אוסטרליה אירחה את המשחקים האולימפיים פעמיים. מלבורן אירחה את המשחקים ב-1956, לאחר שגברה על בואנוס איירס על חודו של קול. סידני אירחה את המשחקים ב-2000, לאחר שגברה על בייג'ינג על חודם של שני קולות. פעמיים נוספות התמודדו ערים אוסטרליות על אירוח המשחקים ונכשלו. בריסביין הגישה את מועמדותה לארח את המשחקים ב-1992, אך דורגה במקום השלישי, אחרי ברצלונה ופריז. מלבורן הגישה את מועמדותה לאירוח המשחקים בפעם השנייה ב-1996, אך דורגה במקום הרביעי, אחרי אטלנטה, אתונה וטורונטו.

טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1896 עד 1904[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה זכתה בעצמאותה ב-1901. בשתי האולימפיאדות הראשונות התחרו הספורטאים האוסטרלים תחת הדגל הבריטי, והוועד האולימפי הבינלאומי זקף את הישגיהם מאוחר יותר לזכותה של אוסטרליה. באולימפיאדת אתונה (1896) התחרה רק ספורטאי אוסטרלי אחד, האתלט אדווין פלאק. הוא זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 800 מטר ובריצת 1500 מטר. פלאק השתתף גם בריצת המרתון, אך התמוטט 3 ק"מ לפני הסיום. כן חבר לבריטי ג'ורג' רוברטסון בטורניר הזוגות בטניס. השניים סיימו במקום השלישי.

השחיין פרדריק ליין יוצא מהמים באולימפיאדת פריז

באולימפיאדת פריז (1900) השתתפו שני ספורטאים אוסטרלים. השחיין פרדריק ליין זכה במדליות זהב במשחים ל-200 מטר בסגנון חופשי ול-200 מטר מכשולים. האתלט סטנלי רולי זכה בשלוש מדליות ארד בשלושת המירוצים בהם השתתף, ריצת 60 מטר, ריצת 100 מטר וריצת 200 מטר.

גם באולימפיאדת סנט לואיס (1904) השתתפו שני ספורטאים אוסטרלים, לראשונה תחת דגל אוסטרליה העצמאית. עם זאת, השניים, שהתחרו בריצת 110 מטר משוכות ובקפיצה לרוחק, לא זכו במדליות.

1908 עד 1912[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוסטרלאסיה במשחקים האולימפיים

באולימפיאדת לונדון (1908) ובאולימפיאדת סטוקהולם (1912) שלחו אוסטרליה וניו זילנד משלחת משותפת, אוסטרלאסיה.

המשלחת זכתה ב-5 מדליות בלונדון, ובהן מדליית זהב אחת, של נבחרת הרוגבי. בסטוקהולם זכתה המשלחת ב-7 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. בשתי האולימפיאדות, מרבית המדליות שצברה המשלחת הושגו בידי ספורטאים אוסטרלים.

1920 עד 1936[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיין בוי צ'רלטון, שזכה ב-5 מדליות באולימפיאדת פריז ובאולימפיאדת אמסטרדם

באולימפיאדת אנטוורפן (1920) שלחו שתי המדינות משלחות נפרדות. אוסטרליה שלחה משלחת בת 13 ספורטאים, שזכו ב-3 מדליות. נבחרת השחייה זכתה במדליית כסף במשחה ל-200X4 מטרים חופשי, ואחד מחבריה, פרנק בורפייר, זכה גם במדליית ארד במשחה ל-1,500 מטר חופשי. שני שחיינים נוספים בנבחרת רשמו הישגים נאים - ויליאם הראלד סיים במקום הרביעי במשחה ל-100 מטר חופשי ואיוון סטרדמן סיים במקום החמישי במשחה ל-200 מטר חזה. ספורטאי נוסף, האתלט ג'ורג' פארקר, זכה במדליית כסף בהליכה ל-3,000 מטר.

באולימפיאדת פריז (1924) השתתפו 34 ספורטאים אוסטרלים, שזכו ב-6 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. השחיין בוי צ'רלטון זכה במדליית זהב במשחה ל-1500 מ' בסגנון חופשי, במדליית ארד במשחה ל-400 מ', והיה שותף לזכייתה השנייה ברציפות של הרביעייה האוסטרלית במדליית הכסף במשחה ל-200X4 מטרים. פרנק בורפייר, שהיה אף הוא חבר בנבחרת השליחים, שחזר הישג נוסף מאנטוורפן, כשזכה פעם נוספת במדליית ארד במשחה ל-1,500 מטר חופשי. דיק איב היה לקופץ למים האוסטרלי הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית, בקפיצה ממקפצות של 10 ו-5 מטרים. בקפיצה מ-3 מטרים סיים במקום החמישי. במדליית הזהב השלישית זכה קופץ המשולשת ניק וינטר.

לאולימפיאדת אמסטרדם (1928) שלחה אוסטרליה משלחת מצומצמת יותר, בת 18 ספורטאים, מסיבות כלכליות. למעשה, מימן הוועד האולימפי האוסטרלי את נסיעתם של 10 ספורטאים, ונסיעתם של 8 האחרים מומנה ממקורות פרטיים. המשלחת זכתה ב-4 מדליות, מהן מדליית זהב אחת, בה זכה החותר בובי פירס. בוי צ'רלטון הוסיף למאזנו עוד שתי מדליות כסף, במשחים ל-400 ול-1,500 מטר חופשי. רוכב האופניים דאנק גריי זכה במדליית ארד במירוץ ל-1,000 מטר נגד השעון, והיה לאוסטרלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף זה.

השחיינית קלייר דניס, שזכתה במדליית זהב באולימפיאדת לוס אנג'לס, במשחה ל-200 מ' בסגנון חזה

בשל השפל הגדול, המשלחת האוסטרלית לאולימפיאדת לוס אנג'לס (1932), בדומה למשלחות אחרות, הייתה מצומצמת עוד יותר, וכללה 13 ספורטאים בלבד. אף על פי כן, הישגיהם היו טובים מאשר באמסטרדם, והם צברו 5 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. החותר בובי פירס זכה במדליית זהב שנייה ברציפות, ורוכב האופניים דאנק גריי שיפר את הישגו מאמסטרדם, וזכה במדליית זהב. השחיינית קלייר דניס זכתה במדליית הזהב השלישית, במשחה ל-200 מטר חזה, והייתה לאוסטרלית השנייה בהיסטוריה שזוכה במדליית זהב אולימפית (קודמתה, פאני דוראק זכתה במדליית זהב במסגרת המשלחת האוסטרלאסיאתית). שחיינית נוספת, בוני מילינג, זכתה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב, ואדי סקארף, שזכה במדליית ארד, היה לאוסטרלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית בהיאבקות.

לאולימפיאדת ברלין (1936) שלחה אוסטרליה משלחת בת 33 ספורטאים, אך הגיעה להישגים הנמוכים ביותר מאז 1904 - מדליית ארד אחת בקפיצה משולשת, בה זכה ג'ק מטקאלף.

אולימפיאדת לונדון (1948)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקופץ לגובה ג'ון וינטר במהלך אולימפיאדת לונדון
האצנית מרג'ורי ג'קסון, שזכתה במדליות זהב בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר באולימפיאדת הלסינקי
החותר מרווין ווד, שזכה בשלוש מדליות אולימפיות בין 1948 ל-1956

לאולימפיאדת לונדון (1948) שבה אוסטרליה עם המשלחת הגדולה בתולדותיה עד אז - 77 ספורטאים. המשלחת צברה מספר שיא של 13 מדליות, מהן שתי מדליות זהב.

הענף המצליח ביותר היהה האתלטיקה, עם 6 מדליות. ג'ון וינטר זכה במדליית זהב בקפיצה לגובה, תיאו ברוס זכה במדליית כסף בקפיצה לרוחק, וג'ורג' אייברי רשם הישג דומה בקפיצה משולשת. נבחרת השליחות ל-100X4 מטרים זכתה במדליית כסף, ואחת החברות בה, שירלי סטריקלנד, זכתה בעוד 3 מדליות ארד: בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר ובריצת 80 מטר משוכות. אתלטים אוסטרלים נוספים כללו את פיטר גרדנר (מקום חמישי בריצת 110 מטר משוכות), מוריס קורוטה (מקום חמישי בריצת 400 מטר), פיטר מאלינס (מקום שישי בקרב עשר), לס מקינד (מקום שביעי בקפיצה משולשת) וג'ודי קאנטי (מקום שביעי בקפיצה לרוחק).

פרט לווינטר, זכה אוסטרלי שני במדליית זהב בלונדון, החותר מרווין ווד. השחיין ג'ון מרשל זכה במדליית כסף במשחה ל-1,500 מטר חופשי ובמדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי. השחיינית ננסי ליונס זכתה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה וג'ודי ג'וי דייוויס זכתה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר גב. שחיין נוסף, ג'ון דייוויס, סיים במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר חזה. הענף האחרון בו זכו ספורטאים אוסטרלים במדליות היה היאבקות: דיק גרארד זכה במדליית כסף וג'ים ארמסטרונג זכה במדליית ארד. ספורטאים אוסטרלים נוספים שבלטו בלונדון כללו את ההמתאגרף אדריאן הולמס שסיים במקום הרביעי ואת רוכב האופניים צ'ארלי בזאנו, שסיים במקום הרביעי במירוץ ספרינט.

אולימפיאדת הלסינקי (1952)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת הלסינקי (1952) השתתפו 85 ספורטאים אוסטרלים, שזכו ב-11 מדליות, מהן 6 מדליות זהב.

הספורטאית הבולטת במשלחת הייתה האצנית מרג'ורי ג'קסון, שזכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר. בריצת 100 מטר אף קבעה שיא עולם חדש - 11.5 שניות. אתלטית נוספת, שירלי סטריקלנד, שיפרה את הישגה מלונדון, וזכתה במדליית הזהב בריצת 80 מטר משוכות, עם שיא עולם חדש - 10.9 שניות. בנוסף, זכתה סטריקלנד במדליית ארד בריצת 100 מטר. אתלטים נוספים שבלטו במשלחת כללו את וינסום קריפס (מקום רביעי בריצת 100 מטר), קן דאבלדיי (מקום חמישי בריצת 110 מטר משוכות), נבחרת השליחות ל-100X4 מטר (מקום חמישי), ג'ון טרלואר (מקום שישי בריצת 100 מטר), לס פרי (מקום שישי בריצת 5000 מטר), ריי ויינברג (מקום שישי בריצת 110 מטר משוכות) וורנה ג'ונסטון (מקום שמיני בקפיצה לרוחק).

ענף נוסף בו זכו האוסטרלים להישגים נאים הוא רכיבה על אופניים. ראסל מוקרידג' וליונל קוקס זכו במדליית זהב במרוץ אופני טנדם, מוקרידג' זכה במדליית זהב נוספת במרוץ נגד השעון ל-1,000 מטר וקוקס זכה במדליית כסף במרוץ ספרינט ל-1,000 מטר. השחיין ג'ון דייוויס שיפר את הישגו מלונדון וזכה במדליית זהב במשחה ל-200 מטר חזה, עם שיא אולימפי חדש: 2:34.4 דקות. שחיינים אוסטרלים נוספים שבלטו בהלסינקי כללו את רקס אוברי שסיים במקום השישי במשחה ל-100 מטר חופשי ואת ג'ון מרשל שסיים במקום השמיני במשחה ל-1,500 מטר חופשי. החותר מרווין ווד איבד את תוארו מלונדון, וזכה במדליית כסף. שמיניית החותרים האוסטרלית זכתה במדליית ארד, וכמוה גם מרים המשקולות ורן ברבריס, שהיה האוסטרלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף זה.

אולימפיאדת מלבורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיינית לוריין קראפ, שזכתה ב-2 מדליות זהב ובמדליית כסף באולימפיאדת מלבורן
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אולימפיאדת מלבורן (1956)

ב-1956 אירחה אוסטרליה את המשחקים האולימפיים לראשונה בתולדותיה, במלבורן. לא כל המשחקים נערכו על אדמתה, שכן בשל חוקים נוקשים שאסרו על הכנסת בעלי חיים מסוימים לתחומה, נערכו תחרויות הרכיבה בסטוקהולם, חמישה חודשים קודם לכן.

כמדינה המארחת, שלחה אוסטרליה משלחת גדולה, בת 314 משתתפים, והגיעה להישגים הגבוהים ביותר עד אז, 35 מדליות, מהן 13 מדליות זהב. הישג זה הקנה לה את המקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות וארצות הברית, דירוג השיא שלה בכל הזמנים.

בקרב המשלחת האוסטרלית בלטו במיוחד השחיינים, שזכו ב-8 מדליות זהב מתוך 13 אפשריות. דון פרייזר זכתה במדליית זהב במשחה ל-100 מטר חופשי, עם שיא עולם חדש (1:02.0 דקות) ובמדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי, וכן הייתה שותפה לזכייתה של רביעיית השליחות האוסטרלית במשחה ל-4x100 מטר, שאף היא קבעה שיא עולם חדש (4:17.1 דקות). אחת משותפותיה לרביעייה, לוריין קראפ, זכתה במדליית הזהב במשחה ל-400 מטר חופשי, עם שיא אולימפי חדש (4:54.6 דקות), וכן במדליית כסף במשחה ל-100 מטר חופשי. פיית' ליץ', אף היא מאותה רביעייה, השלימה שלישייה אוסטרלית על הפודיום, לאחר שזכתה במדליית הארד במשחה ל-100 מטר חופשי. השחיינית הרביעית, סנדרה מורגן, סיימה במקום השישי במשחה ל-400 מטר חופשי. שחיינית נוספת, בוורלי ביינברידג', סיימה במקום החמישי במשחה ל-100 מטר פרפר. בין הגברים בלט מוריי רוז, שזכה במדליות זהב במשחים ל-400 מטר (עם שיא עולם חדש: 4:27.3 דקות) ו-1500 מטר חופשי, והיה שותף לזכייתה של רביעיית השליחים האוסטרלים במשחה ל-4x200 מטר חופשי, שאף היא קבעה שיא עולם (8:23.6 דקות). חברו לנבחרת השליחים, ג'ון הנריקס, קבע שיא עולם במשחה ל-100 מטר חופשי (55.4 שניות), במשחה שבו גם הזוכים במדליות הכסף והארד היו אוסטרלים - ג'ון דוויט וגארי צ'פמאן. שחיין אוסטרלי נוסף, דייוויד תייל, קבע אף הוא שיא עולם חדש, במשחה ל-100 מטר גב - 1:02.2 דקות. הזוכה במדליית הכסף במשחה זה היה ג'ון מונקטון. שחיינים אוסטרלים נוספים שבלטו במלבורן כללו את קווין אוהלוראן (מקום רביעי ב-400 מטר חופשי), מארי גארטי (מקום רביעי ב-1500 מטר חופשי), טרי גאת'רקול (מקום רביעי ב-200 מטר חזה), ג'ון מרשל (מקום רביעי ב-200 מטר פרפר), ג'ון היירס (מקום חמישי ב-100 מטר גב), גארי וינראם (מקום שישי ב-400 מטר חופשי ומקום שמיני ב-1500 מטר חופשי) ובריאן וילקינסון (מקום שביעי ב-200 מטר פרפר).

האצנית בטי קת'ברט המשיכה את השליטה האוסטרלית בריצות הקצרות, כששחזרה את הישגיה של מרג'ורי ג'קסון מהלסינקי, אף שלא קבעה שיא עולם, והסתפקה בשיא אולימפי בריצת 200 מטר (23.4 שניות). קת'ברט גם הייתה שותפה לזכייתה של רביעיית השליחות האוסטרלית במירוץ ל-4x100 מטר, עם שיא עולם חדש (44.5 שניות). שירלי סטריקלנד, שהייתה שותפה לשיא זה, שמרה על תוארה בריצת 80 מטר משוכות, עם שיא אולימפי חדש - 10.7 שניות. מרלין מת'יוז זכתה בשתי מדליות ארד, בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר, ונורמה ת'רוור זכתה במדליית ארד בריצת 80 מטר משוכות. נבחרת השליחים האוסטרלית ל-400X4 מטר זכתה במדליית כסף, וכך גם הקופץ לגובה צ'ילה פורטר. במדליות ארד זכו הקטור הוגאן (ריצת 100 מטר), ג'ון לנדי (ריצת 1500 מטר) ואל לורנס (ריצת 10000 מטר). אתלטים אוסטרלים נוספים שרשמו הישגים נאים במלבורן כללו את נורמה קרוקר (מקום רביעי בריצת 200 מטר), אלבי תומאס (מקום חמישי בריצת 5000 מטר), דייוויד לין (מקום חמישי בריצת 400 מטר משוכות), גלוריה קוק (מקום שישי בריצת 80 מטר משוכות), מישל מייסון (מקום שישי בקפיצה לגובה), דונלד קין (מקום שישי בהליכה ל-20 ק"מ), ריימונד סמית' (מקום שישי בהליכה ל-50 ק"מ), דייוויד פאוור (מקום שביעי בריצת 10000 מטר), ניל רובינס (מקום שביעי בריצת 3000 מטר מכשולים), קולין רידג'וויי (מקום שביעי בקפיצה לגובה), ננסי בורוויק (מקום שמיני בקפיצה לרוחק) וביל בוצ'ארט (מקום שמיני בריצת 800 מטר).

ג'וני בראון וטוני מרצ'נט זכו במדליית זהב במרוץ אופני טנדם. רוכב נוסף, דיק פלוג, זכה במדליית ארד במרוץ הספרינט, ואילו וורן סקארף סיים במקום הרביעי במרוץ נגד השעון. בחתירה זכו האוסטרלים בשלוש מדליות: סטוארט מקנזי זכה במדליית כסף במקצה היחידים, שמיניית החותרים זכתה במדליית ארד, ואילו מרווין ווד התחרה הפעם בזוגות, עם מארי ריילי, והשניים זכו אף הם במדליית ארד. השייטים רולי טאסקר וג'ון סקוט זכו במדליית כסף בסירת 12 מטר, והצוות האוסטרלי בסירת 5.5 מטר זכה במדליית ארד. כן זכו במדליות ארד המתאגרף קווין הוגארת' וחותרי הקיאק וולטר בראון ודניס גרין, במקצה ל-10,000 מטר. השניים גם סיימו במקום השביעי במקצה ל-1,000 מטר.

אולימפיאדת רומא (1960)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתלט הרב אליוט, זוכה מדליית הזהב ושיאן העולם בריצת 1500 מטר באולימפיאדת רומא

גם בארבע האולימפיאדות הבאות הגיעה אוסטרליה להישגים גבוהים, אף אם לא כמו באולימפיאדה שאירחה.

לאולימפיאדת רומא (1960) שלחה אוסטרליה 188 ספורטאים. המשלחת סיימה עם 22 מדליות, מהן 8 מזהב, שהקנו לה את המקום החמישי בטבלת המדליות.

גם הפעם, נבחרת השחייה הייתה הדומיננטית, והשיגה 13 מהמדליות, כולל חמש מדליות זהב. מוריי רוז שב וזכה במדליית הזהב במשחה ל-400 מטר חופשי, עם שיא אולימפי חדש (4:18.3 דקות), אך הסתפק במדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי. במשחה זה ניצח אוסטרלי אחר, ג'ון קונרדס, עם שיא אולימפי משלו - 17:19.2 דקות. קונרדס זכה גם במדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי. דייוויד תייל שמר על תוארו במשחה ל-100 מטר גב, אף הוא עם שיא אולימפי חדש - 1:01.9 דקות. ג'ון דוויט שיפר את הישגו ממלבורן וזכה במדליית הזהב במשחה ל-100 מטר חופשי, אף הוא עם שיא אולימפי חדש - 55.2 שניות. שחיין אוסטרלי נוסף, נוויל הייז, זכה במדליית הכסף במשחה ל-200 מטר פרפר. נבחרת השליחים ל-100X4 מטר מעורב, בה היו חברים גם תייל והייז, זכתה במדליית כסף, ונבחרת השליחים ל-200X4 חופשי, בה היו חברים גם דוויט, קונרדס ורוז, זכתה במדליית ארד. בקרב הנשים, שמרה דון פרייזר על תוארה במשחה ל-100 מטר חופשי, עם שיא אולימפי חדש (1:01.2 דקות), וכן זכתה במדליית כסף בשני משחי השליחות, ל-100X4 מטר חופשי ו-100X4 מטר מעורב. במשחה ל-400 מטר חופשי הסתפקה במקום החמישי. ג'אן אנדרו, ששחתה עמה במשחה המעורב, זכתה גם במדליית ארד במשחה ל-100 מטר פרפר. שחיינים בולטים נוספים כללו את אילזה קונרדס (מקום רביעי ב-400 מטר חופשי), טרי גאת'רקול (מקום שישי ב-200 מטר חזה), קווין ברי (מקום שישי ב-200 מטר פרפר) וג'ון מונקטון (מקום שביעי ב-100 מטר גב).

האתלט הבולט במשלחת היה הרב אליוט, שקבע שיא עולם חדש בריצת 1500 מטר (3:35.6 דקות). נואל פרימן זכה במדליית כסף בהליכה ל-20 ק"מ, ודייוויד פאוור שיפר את הישגו ממלבורן וזכה במדליית ארד בריצת 10000 מטר. בין האתלטיות בלטה ברנדה ג'ונס, שזכתה במדליית כסף בריצת 800 מטר. הלן פרית' דורגה במקום השישי בקפיצה לגובה) ואנה וויטשק רשמה הישג דומה בהטלת כידון.

נבחרת הרכיבה האוסטרלית זכתה במדליית זהב לראשונה בתולדותיה, ושניים מחבריה, לורנס מורגן וניל לאוויס, זכו גם במדליות הזהב והכסף בתחרות היחידים. המתאגרפים אוליבר טיילור ואנתוני מגידן זכו במדליות ארד. מגידן הפסיד בחצי הגמר למוחמד עלי.

אולימפיאדת טוקיו (1964)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון פרייזר, שניצחה ב-3 משחי 100 מטר חופשי ברציפות בין 1956 ל-1964, יחד עם השחיין הישראלי עמירם טראובר

באולימפיאדת טוקיו (1964) השתתפו 234 ספורטאים אוסטרלים, שזכו ב-18 מדליות, מהן 6 מדליות זהב.

דון פרייזר ניצחה בפעם השלישית ברציפות במשחה ל-100 מטר חופשי, עם שיא אולימפי חדש - 59.5 שניות. בנוסף, זכתה במדליית כסף עם נבחרת השליחות ל-100X4 מטר חופשי. שני שחיינים אוסטרלים שברו שיאי עולם - איאן אובריאן קבע תוצאה של 2:27.8 דקות במשחה ל-200 מטר חזה וקווין ברי קבע 2:06.6 דקות במשחה ל-200 מטר פרפר. שניהם זכו גם במדליית ארד עם נבחרת השליחים ל-100X4 מטר מעורב. בוב וינדל, שניצח במשחה ל-1500 מטר חופשי, קבע בו שיא אולימפי חדש - 17:01.7 דקות. וינדל זכה גם במדליית ארד עם נבחרת השליחים ל-100X4 מטר חופשי. שחיין אוסטרלי נוסף, אלן ווד, זכה במדליות ארד במשחים ל-400 ול-1500 מטר חופשי. שחיינים אוסטרלים נוספים שהעפילו למשחי הגמר: ראסל פיגן (מקום חמישי ב-1500 מטר חופשי ומקום שביעי ב-400 מטר חופשי), לינדה מקגיל (מקום חמישי ב-400 מטר מעורב אישי), קים הרפורד (מקום שביעי ב-400 מטר חופשי), ברט היל (מקום שביעי ב-200 מטר פרפר), לין בל (מקום שמיני ב-100 מטר חופשי), פיטר ריינולדס (מקום שמיני ב-200 מטר גב) וטרי באק (מקום שמיני ב-400 מטר מעורב אישי).

בטי קאת'ברט, שנעדרה מאולימפיאדת רומא בשל פציעה, זכתה במדליית הזהב האולימפית הרביעית שלה, הפעם בריצת 400 מטר, בו קבעה שיא אולימפי חדש - 52.0 שניות. באותו מרוץ זכתה אוסטרלית נוספת, ג'ודי אמור, במדליית ארד. מישל בראון זכתה במדליית כסף בקפיצה לגובה, מרילין בלאק זכתה במדליית ארד בריצת 200 מטר, סיימה במקום השישי בריצת 100 מטר, ובמקום השישי עם נבחרת השליחות ל-100X4 מטר. פאם קילבורן זכתה במדליית ארד בריצת 80 מטר משוכות, ואילו רון קלארק זכה במדליית ארד בריצת 10000 מטר, וסיים במקום התשיעי בריצת 5000 מטר ובריצת מרתון. אתלטים אוסטרלים נוספים שבלטו בטוקיו כללו את גארי נוק (מקום רביעי בריצת 400 מטר משוכות), נואל פרימן (מקום רביעי בהליכה ל-20 ק"מ), בוב גרדינר (מקום חמישי בהליכה ל-50 ק"מ), פיטר ואסלה (מקום שביעי בריצת 400 מטר) וטוני קוק (מקום שמיני בריצת 10000 מטר).

את תמונת המדליות השלימו צוות שייטי ה-5.5 מטר שזכו במדליית זהב, הג'ודוקא תאודור בורונובסקיס שזכה במדליית ארד, ונבחרת ההוקי שדה שזכתה במדליית ארד לראשונה בתולדותיה, בעקבות ניצחון על נבחרת ספרד.

אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתלט ראלף דאובל, זוכה מדליית הזהב בריצת 800 מטר במקסיקו סיטי

לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) שלחה אוסטרליה 175 ספורטאים, שזכו ב-17 מדליות, מהן 5 מדליות זהב.

גם הפעם הייתה השחייה הענף הדומיננטי, עם 8 מדליות מהן 3 מדליות זהב. מייקל ונדן ניצח הן במשחה ל-100 מטר חופשי והן במשחה ל-200 מטר חופשי. בראשון קבע שיא עולם חדש (52.2 שניות) ובשני שיא אולימפי חדש (1:55.2 דקות). בנוסף, זכה במדליית כסף עם נבחרת השליחים ל-200X4 מטר חופשי ובמדליית ארד עם נבחרת השליחים ל-100X4 מטר חופשי. שחיין אוסטרלי נוסף, גרג בורו, זכה במדליית ארד במשחה ל-1500 מטר חופשי וסיים במקום הרביעי במשחה ל-400 מטר חופשי. לין מקלמנטס זכתה במדליית הזהב במשחה ל-100 מטר פרפר והייתה שותפה למדליית הכסף בה זכתה נבחרת השליחות ל-100X4 מטר מעורב. שחיינית נוספת, קארן מוראס, זכתה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי וסיימה במקום הרביעי במשחה ל-800 מטר חופשי. שחיינים אוסטרלים נוספים שבלטו במקסיקו סיטי כללו את גראהם וייט (מקום רביעי ב-1500 מטר חופשי ומקום חמישי ב-400 מטר חופשי), לין ווטסון (מקום רביעי ב-200 מטר גב ומקום שישי ב-100 מטר גב), בוב וינדל (מקום שישי ב-200 מטר חופשי), איאן אובריאן (מקום שישי ב-100 מטר חזה), לין בל (מקום שביעי ב-200 מטר חופשי), דניס לנגפורד (מקום שביעי ב-800 מטר חופשי) ורוברט קיוזאק (מקום שמיני ב-100 מטר פרפר).

האתלטים האוסטרלים זכו ב-6 מדליות. מורין קיירד קבעה שיא אולימפי חדש בריצת 80 מטר משוכות (10.39 שניות), והזוכה במדליית הכסף הייתה אף היא אוסטרלית, פאם קילבורן. גם בריצת 200 מטר עמדו שתי אוסטרליות על הפודיום: ראלין בויל, שזכתה במדליית הכסף, וג'ני ליימי, שזכתה במדליית הארד. בויל סיימה גם במקום הרביעי בריצת 100 מטר. ראלף דאובל רשם את ההישג הטוב ביותר בין הגברים, כשהשווה את שיא העולם בריצת 800 מטר - 1:44.3 דקות‏[2]. ואולם, למירב תשומת הלב זכה פיטר נורמן, שזכה במדליית הכסף בריצת 200 מטר. נורמן עורר סערה, כשבמקביל לעמיתיו על הפודיום, האמריקנים טומי סמית' וג'ון קרלוס, שהצדיעו את הצדעת "הכוח השחור" במהלך נגינת ההמנון האמריקני, ענד תג של "הפרויקט האולימפי לזכויות אדם", לשם הזדהות עם מאבקם ולשם הבעת התנגדות למדיניות אוסטרליה הלבנה. בעקבות התקרית, אסר הוועד האולימפי האוסטרלי על נורמן להשתתף באולימפיאדת מינכן (1972). בנוסף לאלה, רשמו מספר אתלטים אוסטרלים נוספים הישגים גבוהים: קרי אובריאן סיים במקום הרביעי בריצת 3000 מטר מכשולים, רון קלארק סיים במקום החמישי בריצת 5000 מטר ובמקום השישי בריצת 10000 מטר, אלן קרולי דורג שישי בקפיצה לרוחק, פיל מיי דורג שישי בקפיצה משולשת, דרק קלייטון סיים במקום השביעי בריצת המרתון ולורי פקהאם דורג שמיני בקפיצה לגובה.

נבחרת הגברים בהוקי שדה זכתה הפעם במדליית הכסף, לאחר שהפסידה לפקיסטן במשחק הגמר. את תמונת המדליות השלימה שמיניית החותרים שזכתה במדליית הכסף ונבחרת הרכיבה שזכתה במדליית ארד.

אולימפיאדת מינכן (1972)[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיינית בוורלי ויטפילד (במרכז), זוכת מדליית הזהב ב-200 מטר חזה במינכן, בטקס הענקת המדליות

באולימפיאדת מינכן השתתפו 173 ספורטאים אוסטרלים, שזכו ב-17 מדליות, מהן 8 מדליות זהב. הישג זה הקנה לה את המקום השישי בטבלת המדליות.

10 מהמדליות, בהן 6 מדליות זהב, הושגו בשחייה. הספורטאית הבולטת במשלחת כולה הייתה השחיינית שיין גולד. גולד זכתה ב-3 מדליות זהב, בשלושה משחים בהם קבעה שיאי עולם חדשים (2:03.56 דקות ב-200 מטר חופשי, 4:19.04 דקות ב-400 מטר חופשי ו-2:23.07 דקות ב-200 מטר מעורב אישי), במדליית כסף במשחה ל-800 מטר חופשי ובמדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי, וכל זאת בהיותה בת 15. גייל ניל קבעה אף היא שיא עולם, במשחה ל-400 מטר מעורב אישי - 5:02.97 דקות, וכן סיימה במקום השביעי במשחה ל-200 מטר פרפר. שחיינית נוספת, בוורלי ויטפילד, קבעה שיא אולימפי במשחה ל-200 מטר חזה (2:41.05 דקות), וזכתה במדליית ארד במשחה לחצי המרחק. בראד קופר קבע אף הוא שיא אולימפי חדש, במשחה ל-400 מטר חופשי (4:00.27 דקות), וגראהם וינדיט זכה במדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי. בנוסף לאלה, סיים מייקל ונדן במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר חופשי ובמקום החמישי במשחה ל-100 מטר חופשי, וג'יימס פינדלי סיים במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר פרפר ובמקום החמישי במשחה ל-200 מטר מעורב אישי. וינדיט ונדן וקופר סיימו במקום החמישי עם נבחרת השליחים ל-200X4 מטר מעורב.

שני צוותי שייטים אוסטרלים זכו במדליות זהב, בדגמי הדרגון והסטאר. שלושה רוכבי אופניים זכו במדליות כסף: ג'ון ניקולסון בספרינט, קלייד ספטון במרוץ אופני כביש ודני קלארק במרוץ נגד השעון. רק אתלטית אוסטרלית אחת זכתה במדליות במינכן - ראלין בויל, שזכתה במדליות כסף בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר. נבחרת ההוקי שדה הסתפקה הפעם במקום החמישי.

אולימפיאדת מונטריאול (1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדת מונטריאול (1976) הייתה האולימפיאדה הראשונה מזה 40 שנים, שבה אף ספורטאי אוסטרלי לא זכה במדליית זהב. נבחרת ההוקי שדה זכתה במדליית כסף לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת ניו זילנד. יתר זוכי המדליות זכו במדליות ארד: השחיין סטיבן הולנד במשחה ל-1500 מטר חופשי, השייטים ג'ון ברטראנד (בדגם פין ואיאן בראון ואיאן רף (בדגם 470), ונבחרת הרכיבה.

בעקבות ההישגים הנמוכים, הורה ראש ממשלת אוסטרליה, מלקולם פרייזר, על הקמת המוסד האוסטרלי לספורט, שהחל לפעול ב-1981. בשלוש האולימפיאדות הבאות אחריה הגיעה אוסטרליה להישגים גבוהים יותר, אך רק באולימפיאדת ברצלונה (1992) שבה לעשירייה הראשונה בטבלת המדליות.

אולימפיאדת מוסקבה (1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיאקיסט ג'ון סונגי (משמאל), שזכה במדליית כסף במוסקבה, בטקס הענקת המדליות

204 ספורטאים אוסטרלים היו אמורים להשתתף באולימפיאדת מוסקבה (1980). הוועד האולימפי האוסטרלי החליט שלא ליטול חלק באופן רשמי בחרם האמריקני על המשחקים, אך עודד את התאחדויות הספורט ואת הספורטאים שלא להשתתף בהם, במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. התאחדויות וספורטאים רבים אכן ויתרו על ההשתתפות, ובהם השחיינית שיאנית העולם טרייסי ויקהאם, האצנית ריילין בויל שזכתה במדליות כסף במינכן ונבחרת ההוקי שדה. בסופו של דבר השתתפו במשחקים 127 ספורטאים בלבד, שהתחרו תחת הדגל האולימפי ולא תחת דגל אוסטרליה, בדומה למדינות מערביות נוספות.

הספורטאים האוסטרלים זכו ב-9 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. 7 מהמדליות, בהן שתי מדליות הזהב, היו בשחייה. מישל פורד קבעה שיא אולימפי במשחה ל-800 מטר חופשי (8:28.90 דקות), זכתה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר פרפר וסיימה במקום הרביעי במשחה ל-400 מטר חופשי. נבחרת השליחים ל-100X4 מטר מעורב זכתה במדליית הזהב השנייה. שניים מחבריה זכו גם במדליות ארד: מארק קרי במשחה ל-200 מטר גב ופיטר אוואנס במשחה ל-100 מטר חזה. מקס מצקר זכה במדליית ארד במשחה ל-1500 מטר חופשי וסיים במקום השביעי במשחה ל-1500 מטר חופשי. גראם ברוור זכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר חופשי וסיים במקום השמיני במשחה ל-100 מטר חופשי. שחיינים אוסטרלים נוספים שבלטו במוסקבה כללו את לינדזי ספנסר (מקום חמישי ב-200 מטר חזה ומקום שישי ב-100 מטר חזה), רון מקאון (מקום חמישי ב-200 מטר חופשי ומקום שמיני ב-400 מטר חופשי), ליסה קארי (מקום חמישי ב-100 מטר פרפר), מארק טונלי (מקום שביעי ב-100 מטר גב), ליסה פורסט (מקום שביעי ב-200 מטר גב), פול מורפוט (מקום שמיני ב-200 מטר גב). נבחרת השליחים ל-200X4 מטר חופשי, בה היו חברים ברוור, טונלי, מקאון וקרי סיימה במקום השביעי. נבחרת השליחות ל-100X4 מטר חופשי סיימה במקום החמישי ונבחרת השליחות ל-100X4 מטר מעורב סיימה במקום השישי.

שני זוכי המדליות הנוספים במשלחת היו האצן ריק מיטשל, שזכה במדליית כסף בריצת 400 מטר, והקיאקיסט ג'ון סומגי, שזכה במדליית כסף במקצה ל-500 מטרים. אתלטים נוספים שבלטו במוסקבה: איאן קמפבל (מקום חמישי בקפיצה משולשת), כריסטין סטנטון (מקום שישי בקפיצה לגובה), קן לוראוויי (מקום שמיני בקפיצה משולשת) וויל סוואל (מקום שמיני בהליכה ל-50 ק"מ). נבחרת הכדורמים סיימה במקום השביעי ונבחרת הכדורסל סיימה במקום השמיני.

אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) שלחה אוסטרליה משלחת כפולה בגודלה, והיא כללה 240 ספורטאים. המשלחת צברה 24 מדליות, מהן 4 מדליות זהב.

השחיינים זכו במחצית מהמדליות, אך רק שחיין אחד ג'ון סיבן, זכה במדליית זהב, במשחה ל-200 מטר פרפר, בו קבע שיא עולם חדש (1:57.04 דקות). מארק סטוקוול זכה בשתי מדליות כסף - במשחה ל-100 מטר חופשי ובמשחה השליחים ל-100X4 מטר חופשי. גלן ברינגן זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה, ג'סטין למברג זכה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי, פיטר אוונס זכה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חזה, גלן ביוקנן זכה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר פרפר ורוב וודהאוס זכה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. נבחרת השליחים ל-100X4 מטר מעורב אישי, בה היו חברים גם אוונס, ביוקנן וסטוקוול, זכתה במדליית ארד, ורביעיית השליחים ל-200X4 מטר חופשי סיימה במקום הרביעי. אצל הנשים, זכתה קארן פיליפס במדליית כסף במשחה ל-200 מטר פרפר, סוזי לנדלס זכתה במדליית כסף במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ומישל פירסון זכתה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר מעורב אישי. פירסון גם סיימה במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר חופשי ובמקום החמישי במשחה לחצי המרחק. רביעיית השליחות ל-100X4 מטר חופשי, בה הייתה חברה פירסון, סיימה במקום הרביעי. הישגים בולטים נוספים של השחיינים האוסטרלים בלוס אנג'לס: אנה מקוון סיימה במקום הרביעי ב-800 מטר חופשי, במקום החמישי ב-400 מטר חופשי ובמקום השמיני ב-200 מטר חופשי, ג'ורג'ינה פארקס סיימה במקום הרביעי ב-200 מטר גב, מארק קרי סיים במקום החמישי ב-100 מטר גב, ג'נט בלאד סיימה במקום החמישי ב-100 מטר פרפר, שרון קלט סיימה במקום החמישי ב-200 מטר חזה, ברט סטוקס סיים במקום השישי ב-100 מטר חזה, רון מקאון סיים במקום השמיני ב-400 מטר חופשי, ויין שילינגטון סיים במקום השמיני ב-1500 מטר חופשי ודייוויד אורבל סיים במקום השמיני ב-200 מטר גב.

האתלטים האוסטרלים זכו בשלוש מדליות: גליניס נאן זכתה במדליית זהב בקרב שבע (וכן סיימה במקום השביעי בקפיצה לרוחק), גארי האני זכה במדליית כסף בקפיצה לרוחק וגאל מרטין זכתה במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל (וכן סיימה במקום השמיני בזריקת דיסקוס). בנוסף, דארן קלארק סיים במקום הרביעי בריצת 400 מטר, רוברט דה קסטלה סיים במקום החמישי בריצת מרתון, דבי פלינטוף-קינג סיימה במקום השישי בריצת 400 מטר משוכות, רובין לוראוויי סיימה במקום השישי בקפיצה לרוחק, ונסה בראון סיימה במקום השישי בקפיצה לגובה וליסה מרטין סיימה במקום השביעי בריצת מרתון.

דין לוקין היה למרים המשקולות האוסטרלי הראשון שזוכה במדליית זהב, ומרים משקולות נוסף, רוברט קבאס, זכה במדליית כסף. במדליית הזהב הרביעית זכתה רביעיית רוכבי האופניים במרוץ המרדף ל-4,000 מטר. רביעיית החותרים האוסטרלית זכתה במדליית כסף, ובמדליות ארד זכו שמיניית החותרים ורביעיית החותרות עם הגאית. הקלעית פטי דנץ' זכתה במדליית ארד, שהייתה הראשונה בענף זה עבור אוסטרליה. במדליות ארד נוספות זכו צמד שייטי הטורנדו וחותרי הקיאק בארי קלי וגרנט קני, במקצה ל-1,000 מטר.

שתי נבחרות ההוקי שדה סיימו במקום הרביעי. הנשים שיחקו בטורניר שכלל בית אחד, ודורגו במקום זה בסיומו, ואילו נבחרת הגברים העפילה לחצי הגמר, בו הפסידה לנבחרת פקיסטן, ובמשחק על מדליית הארד הפסידה לנבחרת בריטניה. נבחרת הנשים בכדורסל סיימה במקום החמישי, בעוד שנבחרת הגברים סיימה במקום השביעי. נבחרת הגברים בכדורמים סיימה במקום החמישי.

אולימפיאדת סיאול (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת סיאול (1988) השתתפו 270 ספורטאים אוסטרלים, שזכו ב-14 מדליות, מהן 3 מדליות זהב.

השחיינים האוסטרלים הסתפקו בשלוש מדליות. דאנקן ארמסטרונג קבע שיא עולם ב-200 מטר חופשי (1:47.25 דקות) וזכה במדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי. ג'ולי מקדונלד זכתה במדליית ארד במשחה ל-800 מטר חופשי. מספר שחיינים אוסטרלים העפילו למשחי גמר אך לא זכו במדליות: ג'ודי קלאטוורת'י (מקום רביעי ב-200 מטר מעורב אישי ומקום שישי ב-400 מטר מעורב אישי), ג'ון סיבן (מקום רביעי ב-100 מטר פרפר), ג'אנל אלפורד (מקום חמישי ב-400 מטר חופשי ומקום שישי ב-800 מטר חופשי), ניקול ליווינגסטון (מקום חמישי ב-200 מטר גב ומקום שביעי ב-100 מטר גב), אנדרו ביילדון (מקום שישי ב-100 מטר חופשי ומקום שמיני ב-50 מטר חופשי), דייוויד וילסון (מקום שישי ב-200 מטר פרפר), רוברט ברוס (מקום שישי ב-200 מטר מעורב אישי), קארן ואן וירדום (מקום שמיני ב-50 מטר חופשי) ודונה פרוקטר (מקום שמיני ב-400 מטר מעורב אישי). רביעיית השליחים ל-200X4 מטר חופשי ורביעיית השליחות ל-100X4 מטר מעורב סיימו במקום הרביעי ורביעיית השליחים ל-100X4 מטר מעורב סיימה במקום השישי.

שתי אתלטיות אוסטרליות זכו במדליות: דבי פלינטוף-קינג זכתה במדליית זהב בריצת 400 מטר משוכות וליסה מרטין זכתה במדליית כסף בריצת מרתון. רצי המרתון סטיב מונגטי ורוברט דה קסטלה סיימו במקום החמישי והשמיני, בהתאמה. בנוסף, ניקול בוגמן דורגה במקום החמישי בקפיצה לרוחק, נבחרת השליחים ל-400X4 מטר סיימה במקום השישי, ההלך סיימון בייקר סיים במקום השישי במקצה ל-50 ק"מ, כריסטין סטנטון דורגה שביעית בקפיצה לגובה, ג'יין פלמינג דורגה שביעית בקרב שבע והאצנית מרי הולנד סיימה במקום השמיני בריצת 400 מטר.

נבחרת הנשים בהוקי שדה זכתה לראשונה בתולדותיה במדליית זהב, לאחר שגברה על המארחת, דרום קוריאה. רוכב האופניים דין וודס זכה במדליית כסף במירוץ מרדף, והיה שותף לזכייה במדליית ארד במירוץ המרדף הקבוצתי. מרטין ויניקומב זכה במדליית כסף במרוץ נגד השעון וגארי נייוונד זכה במדליית ארד בספרינט. חותר הקיאק גרנט דייוויס זכה במדליית כסף במקצה ל-1,000 מטר והצמד קלווין גראהם ופיטר פוסטר זכו במדליית ארד במקצה הזוגות לאותו המרחק. המתאגרף גראהם צ'ייני זכה במדליית כסף, והטניסאיות ונדי טרנבול ואליזבת סמיילי זכו במדליית ארד.

נבחרת הכדורסל סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת יוגוסלביה, והפסידה לנבחרת ארצות הברית במשחק על המקום השלישי. נבחרת הגברים בהוקי שדה סיימה אף היא במקום הרביעי, לאחר הפסדים לנבחרות בריטניה והולנד. נבחרת הכדורגל העפילה לשלב רבע הגמר, בו הודחה על ידי נבחרת ברית המועצות. נבחרת הגברים בכדורמים סיימה במקום השמיני.

אולימפיאדת ברצלונה (1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוכבת האופניים קאת'י ואט, שזכתה במדליית זהב בברצלונה

אולימפיאדת ברצלונה (1992) סימנה את שובה של אוסטרליה כמעצמה אולימפית. 290 ספורטאים אוסטרלים השתתפו במשחקים, והם זכו ב-27 מדליות, מהן 7 מדליות זהב. הישג זה הקנה לאוסטרליה את המקום העשירי בטבלת המדליות.

השחיינים האוסטרלים זכו בתשע מדליות, אך רק אחד מהם, קירן פרקינס, זכה במדליית זהב. פרקינס, שקבע שיא עולם חדש ב-1500 מטר חופשי (14:43.48 דקות) זכה גם במדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי. סגנו במשחה ל-1500 מטר חופשי היה אף הוא אוסטרלי, גלן האוסמן. שחיין אוסטרלי נוסף, פיל רוג'רס, זכה במדליית ארד ב-100 מטר חזה, וסיים במקום השישי במשחה למרחק הכפול. בין השחייניות בלטה היילי לואיס, שזכתה במדליית כסף במשחה ל-800 מטר חופשי ובמדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי, וסיימה במקום הרביעי במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. ניקול סטיבנסון זכתה במדליית ארד ב-200 מטר גב וסיימה במקום הרביעי במשחה ל-100 מטר גב, סמנתה ריילי זכתה במדליית ארד ב-100 מטר חזה וסוזי אוניל זכתה במדליית ארד ב-200 מטר פרפר וסיימה במקום החמישי ב-100 מטר פרפר. שחיינים בולטים נוספים: איאן בראון (מקום חמישי ב-400 מטר חופשי), אלי אוברטון (מקום חמישי ב-200 מטר מעורב אישי), ג'ואן מיהאן (מקום שישי ב-100 מטר גב), מתיו דאן (מקום שביעי ב-200 מטר מעורב אישי), מרטין רוברטס (מקום שמיני ב-200 מטר פרפר) וליי האבלר (מקום שמיני ב-200 מטר גב). נבחרת השליחות ל-100X4 מעורב, בה היו חברות גם אוניל, סטיבנסון וריילי, סיימה במקום החמישי. נבחרת השליחים ל-100X4 מטר מעורב סיימה במקום השביעי ונבחרת השליחים ל-100X4 מטר חופשי סיימה במקום השמיני.

הרוכב מאט ראיין זכה בשתי מדליות זהב, בתחרות האישית, ובתחרות הקבוצתית. החותרים זכו בשתי מדליות זהב נוספות, במקצה הזוגות ובמקצה הרביעיות ללא הגאי. רוכבת האופניים קאת'י ואט זכתה במדליית זהב במרוץ אופני כביש ובמדליית כסף במרוץ מרדף ל-3,000 מטר. במדליות כסף נוספות זכו נבחרת הרוכבים במרוץ המרדף הקבוצתי, גארי נייוונד (בספרינט) ושיין קלי (במרוץ נגד השעון). במדליית הזהב השביעית זכה הקיאקיסט קלינט רובינסון, במקצה ל-1,000 מטר. חותרת הקאנו דניאל וודוורד זכתה במדליית כסף במקצה הסלאלום ורביעיית הקיאקיסטים האוסטרלית זכתה במדליית ארד במקצה ל-1,000 מטר. שייטי הטורנדו מיטש בות' וג'ון פורבס זכו במדליית ארד, וכך גם שייט הלכנר לארס קלפיץ'. במדליית ארד נוספת זכו הטניסאיות רייצ'ל מק'קילן וניקול פרוביס.

באתלטיקה הצטמצמו ההישגים לכדי שתי מדליות ארד, בהן זכו הקופץ לגובה טים פורסיית' וזורקת הדיסקוס דניאלה קוסטיאן. שון קרלין סיים במקום השמיני ביידוי פטיש וכמוהו הקופצת לגובה אליסון אינוורריטי. רביעיית השליחות ל-100X4 מטר סיימה במקום השישי ורביעיית השליחות ל-400X4 מטר סיימה במקום השביעי.

נבחרת הגברים בהוקי שדה זכתה במדליית כסף, לאחר שהפסידה לנבחרת גרמניה במשחק הגמר. נבחרת הנשים הסתפקה הפעם במקום החמישי. נבחרת הכדורגל סיימה במקום הרביעי, לאחר הפסד לנבחרת פולין בחצי הגמר ולנבחרת גאנה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הכדורמים סיימה במקום החמישי ונבחרת הכדורסל במקום השישי.

אולימפיאדת אטלנטה (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוכב אנדרו הוי, שזכה ב-3 מדליות זהב עם נבחרת הרכיבה האוסטרלית בין 1992 ל-2000
האתלטית קתי פרימן, שזכתה במדליית כסף באטלנטה ושברה את שיא העולם בריצת 400 מטר בסידני, לפני מרוץ באולימפיאדת סידני
השחיין איאן ת'ורפ, שזכה ב-9 מדליות, מהן 5 מדליות זהב, בסידני ובאתונה
כדורעפניות החופים קרי פוטהארסט (מימין) ונטלי קוק, זוכות מדליית הזהב בסידני

לאולימפיאדת אטלנטה (1996) שלחה אוסטרליה משלחת גדולה עוד יותר מזו ששלחה לאולימפיאדת מלבורן, אותה אירחה. המשלחת כללה 424 ספורטאים, שזכו במספר שיא של מדליות - 41, אם כי רק 9 מהן היו מדליות זהב. הישג זה הקנה לאוסטרליה את המקום השביעי בטבלת המדליות (ואת המקום החמישי לפי חישוב כולל של מספר המדליות).

השחייה הייתה הענף המוביל, עם 12 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. קירן פרקינס שמר על תוארו במשחה ל-1500 מטר חופשי. סגנו, דניאל קובלסקי, זכה גם במדליות ארד במשחים ל-200 ול-400 מטר חופשי. סקוט מילר זכה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר פרפר ובמדליית ארד במשחה השליחים ל-100X4 מטר מעורב, וכן סיים במקום החמישי במשחה ל-200 מטר פרפר. שחיין נוסף, סקוט גודמן, זכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר פרפר. סוזי אוניל זכתה במדליית זהב במשחה ל-100 מטר פרפר, וסיימה במקום החמישי במשחה ל-200 מטר חופשי ובמשחה ל-100 מטר פרפר. סגניתה של אוניל במשחה ל-100 מטר פרפר הייתה פטריה תומאס. שחיינית נוספת, סמנתה ריילי, זכתה במדליית ארד שנייה ברציפות ב-100 מטר חזה, וכן סיימה במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר חזה. אוניל וריילי זכו גם במדליית כסף עם נבחרת השליחות ל-100X4 מטר מעורב, ואוניל הייתה שותפה גם לזכייתה של נבחרת השליחות ל-200X4 מטר במדליית הארד. שחיינים אוסטרלים נוספים שבלטו באטלנטה: מתיו דאן (מקום רביעי במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ומקום חמישי במשחה ל-200 מטר מעורב אישי), פיל רוג'רס (מקום חמישי במשחים ל-100 ו-200 מטר חזה), אלי אוברטון (מקום חמישי ב-200 מטר מעורב אישי), אמה ג'ונסון (מקום חמישי ב-400 מטר מעורב אישי), מייקל קלים (מקום שישי ב-100 מטר פרפר), שרה ריאן (מקום שישי ב-100 מטר חופשי), נאדין נוימן (מקום שישי ב-200 מטר חזה), ג'וליה גרוויל (מקום שביעי ב-200 מטר חופשי), ניקול סטיבנסון (מקום שביעי ב-100 מטר חזה). נבחרת השליחים ל-200X4 מטר חופשי סיימה במקום הרביעי, ושתי נבחרות השליחים ל-100X4 מטר חופשי סיימו במקום השישי.

נבחרת החתירה הגיעה אף היא להישגים נאים, כשצברה 6 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. בתחרויות הגברים, זכתה רביעיית החותרים ללא הגאי במדליית זהב, דייוויד וייטמן ורוברט סקוט זכו במדליית כסף, אנתוני אדוארדס וברוס היקס זכו במדליית ארד, וכך גם רביעיית חותרים נוספת. בתחרויות הנשים, זכו קייט סלאטר ומייגן סטיל במדליית זהב, ורבקה ג'ויס ווירג'יניה לי זכו במדליית ארד.

שני קלעים זכו במדליות זהב, מייקל דיימונד בטראפ וראסל מארק בדאבל טראפ, ודזרי האדלסטון זכתה במדליית ארד בדאבל טראפ. נבחרת הרכיבה זכתה במדליית זהב, וכך גם הטניסאים טוד וודברידג' ומארק וודפורד. רוכבת האופניים מישל פריס זכתה במדליית כסף בספרינט, בראדלי מקגי זכה בשתי מדליותת ארד, במרוץ מרדף אישי ובמרוץ מרדף קבוצתי, סטוארט אוגריידי זכה במדליית ארד במרוץ נקודות ולוסי טיילר-שרמן זכתה במדליית ארד במרוץ המקביל לנשים. השייטים מיטש בות' ואנדרו לנדנברגר זכו במדליית כסף בדגם טורנדו, וקולין בישל ודייוויד ג'יילס זכו במדליית ארדבדגם סטאר. הקיאקיסט קלינט רובינסון זכה במדליית ארד במקצה ל-1,000 מטר, ושני צוותי הקיאק האוסטרלים זכו במדליות ארד במקצים ל-500 מטרים: אנדרו טרים ודני קולינס בתחרות הגברים וקטרין בורצ'רט ואנה ווד בתחרות הנשים. כדורעפניות החופים קרי פוטהארסט ונטלי קוק זכו במדליית ארד, שהייתה המדליה הראשונה בענף זה. במדליית ארד נוספת זכה מרים המשקולות סטפן בוטב.

שתי אתלטיות אוסטרליות זכו במדליות כסף: קתי פרימן בריצת 400 מטר ולואיז קארי בהטלת כידון. אתלטים בולטים נוספים כללו את רוהאן רובינסון (מקום חמישי בריצת 400 מטר משוכות), ניקול בוגמן (מקום שמיני בקפיצה לרוחק), ליסה-מארי ויזאניארי (מקום שמיני בזריקת דיסקוס).

בענפי הכדור, בלטה נבחרת הנשים בהוקי שדה, שהשיבה לעצמה את התואר האולימפי, לאחר שגברה במשחק הגמר על דרום קוריאה. נבחרת הגברים בענף זה זכתה במדליית הארד, לאחר שגברה על נבחרת גרמניה. נבחרת הנשים בכדורסל זכתה אף היא במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לארצות הברית, וגברה על נבחרת אוקראינה במשחק על מדליית הרביעי. לעומתה, נבחרת הגברים הפסידה במשחק על מדליית הארד לנבחרת ליטא, והסתפקה במקום הרביעי. במדליות ארד נוספת זכתה, לראשונה, נבחרת הסופטבול, לאחר שגברה על נבחרת יפן במשחק על מדליית הארד. נבחרת הבייסבול סיימה במקום השביעי.

אולימפיאדת סידני (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אולימפיאדת סידני (2000)

44 שנים לאחר אולימפיאדת מלבורן, שבו המשחקים האולימפיים לאוסטרליה, והפעם נערכו בסידני. כמדינה המארחת, שלחה אוסטרליה את המשלחת הגדולה בתולדותיה, משלחת שכללה 632 ספורטאים. משלחת זו גם הגיעה להישגים הטובים ביותר אי פעם - 58 מדליות, מהן 16 מדליות זהב, שהקנו לאוסטרליה את המקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, רוסיה וסין. המדליות הושגו בלא פחות מ-20 ענפים אולימפיים.

השחיינים האוסטרלים זכו ב-18 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. איאן ת'ורפ, אז בן 17, זכה במדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי, עם שיא עולם חדש (3:40.59 דקות). במשחה ל-200 מטר סיים שני, לאחר פיטר ואן דן הוחנבאנד מהולנד, וזכה במדליית כסף. גרנט האקט זכה במדליית זהב במשחה ל-1500 מטר חופשי, ומנע מקירן פרקינס זכייה שלישית ברציפות בתואר האולימפי, והותיר לו את הזכייה במדליית הכסף. האקט סיים גם במקום השביעי במשחה ל-400 מטר חופשי ובמקום השמיני במשחה ל-200 מטר חופשי. מאט ולש זכה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב ובמדליית ארד במשחה ל-200 מטר גב. במשחה ל-100 מטר פרפר זכה מייקל קלים במדליית כסף וג'ף היוגיל זכה במדליית ארד. קלים העפיל למשחה גמר נוסף, 100 מטר חופשי, וסיים במקום הרביעי. ג'סטין נוריס זכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר פרפר וסיים במקום השישי במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. נבחרות השליחים ל-100X4 מטר חופשי ו-200X4 מטר חופשי, בהן שחו גם ת'ורפ וקלים, שברו את שיאי העולם (3:13.67 דקות ו-7:07.05 דקות, בהתאמה). נבחרת השליחים ל-100X4 מטר מעורב, בה שחו גם היוג'יל, ולש וקלים, זכתה במדליית כסף. שחיינים בולטים נוספים כללו את ריגן האריסון (מקום רביעי ב-200 מטר חזה), ג'וש ווטסון (מקום רביעי ב-100 מטר גב), כריס פידלר (מקום שמיני ב-100 מטר חופשי) וראיין מיטשל (מקום שמיני ב-200 מטר חזה).

סוזי אוניל זכתה במדליית זהב במשחה ל-200 מטר חופשי ובמדליית כסף במשחה ל-200 מטר פרפר, וכן סיימה במקום השביעי במשחה ל-100 מטר פרפר. במשחה ל-200 מטר פרפר זכתה פטריה תומאס במדליית הארד, שגם סיימה במקום הרביעי במשחה לחצי המרחק. שחיינית נוספת, לייזל ג'ונס, זכתה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב. שלוש השחייניות זכו גם במדליית כסף עם נבחרת השליחות ל-100X4 מטר מעורב, ואוניל ותומאס זכו במדליית כסף נוספת, במשחה ל-200X4 מטר חופשי. שחייניות בולטות נוספות כללו את דיינה קאלוב (מקום שביעי ב-100 מטר חופשי), טארני וייט (מקום שביעי ב-100 מטר חזה) וג'ניפר ריילי (מקום שמיני ב-400 מטר מעורב אישי). נבחרת השליחות ל-100X4 מטר חופשי סיימה במקום השישי.

השייטים האוסטרלים זכו ב-4 מדליות. שני צוותי ה-470 זכו במדליות זהב: ג'ני ארמסטרונג ובלינדה סטוול בתחרות הנשים ומארק טרנבול וטום קינג בתחרות הגברים. דארן באנדוק וג'ון פורבס זכו במדליית כסף בדגם טורנדו, ומייקל בלאקבורן זכה במדליית ארד בדגם לייזר. בנוסף, לארס קלפיץ' סיים במקום הרביעי בדגם מיסטרל, ג'סיקה קריספ סיימה במקום החמישי בתחרות המקבילה לנשים, כריס ניקולסון ודניאל פיליפס סיימו במקום השישי בדגם 49er, וקולין בישל ודייוויד ג'יילס סיימו במקום השביעי בדגם סטאר.

רוכבי האופניים האוסטרלים זכו ב-6 מדליות. ברט אייטקן וסקוט מקגרגור זכו במדליית זהב במרוץ מדיסון, גארי נייוונד זכה במדליית כסף במרוץ קיירין ובמדליית ארד במרוץ הספרינט הקבוצתי, מישל פריס זכתה במדליית כסף במרוץ נגד השעון וסיימה במקום הרביעי במרוץ הספרינט, שיין קלי זכה במדליית ארד במרוץ נגד השעון, ובראדלי מקגי זכה במדליית ארד במרוץ מרדף. רוכבי אופניים בולטים נוספים כללו את אנה וילסון (מקום רביעי במרוץ אופני כביש ובמרוץ נגד השעון), מארי גריגסון (מקום שישי במרוץ אופני הרים) וקאדל אוונס (מקום שביעי במרוץ אופני הרים).

האתלטית קתי פרימן, שהדליקה את הלפיד האולימפי, זכתה במדליית הזהב בריצת 400 מטר וכן סיימה במקום השישי בריצת 200 מטר. טטיאנה גריגורייבה זכתה במדליית כסף בקפיצה במוט וג'אי טאורימה רשם הישג דומה בקפיצה לרוחק. ויקטור צ'יסטיאקוב ודמיטרי מרקוב חלקו במקום החמישי בקפיצה במוט, מלינדה גיינספורד-טיילור סיימה במקום החמישי בריצת 200 מטר, דבורה סוסימנקו סיימה במקום החמישי ביידוי פטיש, נבחרת השליחות ל-400X4 מטר סיימה במקום החמישי, נייתן דיקס סיים במקום השישי בהליכה ל-50 ק"מ ובמקום השמיני בהליכה ל-20 ק"מ, פיטר בורג סיים במקום השישי בקפיצה לרוחק, ג'יין סאוויל סיימה במקום השביעי בהליכה ל-20 ק"מ, נבחרת השליחים ל-400X4 מטרים סיימה במקום השביעי, רץ המרתון סטיב מונגטי סיים במקום השמיני וכך גם זורקת הדיסקוס ליסה-מארי ויזאניארי.

נבחרות ההוקי שדה שחזרו את הישגיהן מאטלנטה: נבחרת הנשים זכתה במדליית הזהב לאחר שגברה על ארגנטינה, ונבחרת הגברים זכתה במדליית הארד לאחר שגברה על פקיסטן. נבחרת הנשים בכדורסל זכתה במדליית הכסף, לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת ארצות הברית, ואילו נבחרת הגברים שוב הפסידה לנבחרת ליטא במשחק על מדליית הארד. נבחרת הנשים בכדורמים זכתה במדליית זהב ראשונה בתולדותיה, לאחר ניצחון על נבחרת ארצות הברית. נבחרת הסופטבול זכתה בפעם השנייה ברציפות במדליית ארד.

שלושה קלעים אוסטרלים זכו במדליות: מייקל דיימונד זכה במדליית זהב בטראפ, ראסל מארק זכה במדליית כסף בדאבל-טראפ ואנמארי פורדר זכתה במדליית ארד באקדח אוויר. לורן ברנס הייתה לוחמת הטאקוונדו האוסטרלית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית, ודניאל טרנטון זכה במדליית כסף. ענף נוסף בו הושגה מדליית זהב ראשונה עבור אוסטרליה היה הקשתות, עם זכייתו של סיימון פיירוות'ר. נבחרת הרכיבה האוסטרלית זכתה אף היא במדליית זהב, ואחד מחבריה, אנדרו הוי, זכה במדליית כסף בתחרות היחידים. כדורעפניות החופים קרי פוטהארסט ונטלי קוק שיפרו את הישגן מאטלנטה וזכו במדליית זהב, הראשונה בענף זה, לאחר שגברו במשחק הגמר על צמד ברזילאי.

החותרים האוסטרלים זכו בחמש מדליות, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. שמיניית החותרים, רביעיית החותרים בסירה קלה ללא הגאי, וצמד החותרות רייצ'ל טיילור וקייט סלאטר זכו במדליות כסף, ורביעיית החותרים ללא הגאי וצמד החותרים ג'יימס טומקינס ומתיו לונג זכו במדליות ארד. חותרי הקיאק אנדרו טרים ודניאל קולינס זכו במדליית כסף במקצה ל-500 מטר וקטרין בורצ'רט זכתה במדליית ארד במקצה היחידות לאותו המרחק. בורצ'רט גם סיימה במקום השישי במקצה הזוגות, עם אנה ווד. ג'י וולאס היה למתעמל האוסטרלי הראשון בהיסטוריה שזוכה במדליה אולימפית - מדליית כסף בטרמפולינה. הטניסאים טוד וודברידג' ומארק ווודפורד זכו אף הם במדליית כסף, לאחר שהפסידו בשלב הגמר לצמד הקנדי סבסטיאן לארו ודניאל נסטור. ילנה דוקיץ' סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לרוסייה ילנה דמנטייבה ובמשחק על המקום השלישי לטניסאית האמריקנית מוניקה סלש. גם הטריאתלטית מישל ג'ונס זכתה במדליית כסף, ואילו לורטה הארופ סיימה במקום החמישי. בג'ודו, זכתה מריה פרלי במדליית ארד.

בקפיצה למים זכו האוסטרלים בשתי מדליות ארד. רוברט ניוברי ודין פולר רשמו את ההישג בקפיצה סינכרונית מ-3 מטרים. פולר גם סיים במקום החמישי במקצה היחידים, ואילו ניוברי סיים גם במקום החמישי בקפיצה סינכרונית מ-10 מטרים, יחד עם מתיו הלם]. בקפיצת היחידים מ-10 מטרים סיים הלם במקום השמיני. אצל הנשים, זכו רבקה גילמור ולודי טורקי במדליית ארד בקפיצה סינכרונית מ-10 מטרים. טורקי גם סיימה במקום הרביעי בקפיצה סינכרונית מ-3 מטרים, יחד עם שנטל מישל. מישל עצמה דורגה במקום השביעי בקפיצה מ-3 מטרים.

בענפי הכדור, זכו נבחרות הנשים למרבית ההישגים. נבחרת ההוקי שדה זכתה במדליית זהב שנייה ברציפות, לאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת ארגנטינה. נבחרת הגברים זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת הולנד, וגברה על נבחרת פקיסטן במשחק על המקום השלישי. גם נבחרת הנשים בכדורמים זכתה במדליית זהב, לראשונה בתולדותיה, לאחר שגברה על נבחרת רוסיה בחצי הגמר, ועל נבחרת ארצות הברית בגמר. נבחרת הגברים הסתפקה במקום השמיני. בכדורסל, זכתה נבחרת הנשים במדליית כסף, לאחר ניצחון על נבחרת ברזיל בחצי הגמר והפסד לנבחרת ארצות הברית במשחק הגמר. נבחרת הגברים סיימה במקום הרביעי, לאחר הפסד לנבחרת צרפת בחצי הגמר ולנבחרת ליטא במשחק על המקום השלישי. נבחרת הסופטבול זכתה במדליית הארד, ונבחרת הבייסבול ונבחרת הגברים בכדורעף סיימו במקום השביעי.

אולימפיאדת אתונה (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוכבת האופניים שרה קריגן, שזכתה במדליית זהב באתונה
החותר ג'יימס טומקינס, שזכה ב-4 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, עם רביעיית החותרים האוסטרלית בין 1992 ל-2004
נבחרת אוסטרליה בהוקי שדה, זוכת מדליית הזהב באתונה

גם באולימפיאדת אתונה (2004) הגיעה המשלחת האוסטרלית להישגים גבוהים. 482 הספורטאים זכו ב-49 מדליות, בהן מספר שיא של מדליות זהב - 17. גם בסיומם של משחקים אלה דורגה אוסטרליה במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, סין ורוסיה.

השחייה שוב הייתה הענף הבולט, עם 14 מדליות, מהן 7 מדליות זהב. ת'ורפ שמר על תוארו במשחה ל-400 מטר חופשי, ואף גבר על ואן דן הוחנבאנד ומייקל פלפס במשחה ל-200 מטר חופשי, בו קבע שיא אולימפי חדש (1:44.71 דקות). כן זכה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי, בו ניצח ואן דן הוחנבאנד. גם האקט שמר על תוארו במשחה ל-1,500 מטר חופשי, וכן סיים שני, אחרי ת'ורפ, במשחה ל-400 מטר, ובמקום החמישי במשחה ל-200 מטר. רביעיות השליחים, לעומתם, איבדו את תואריהן, לאחר שזכו במדליית הכסף במשחה ל-200X4 מטר חופשי, ובמשחה ל-100X4 מטר חופשי סיימה רק במקום השישי. שחיינים בולטים נוספים: מאט ולש (מקום חמישי ב-100 מטר גב), ברט הוק (מקום שישי ב-50 מטר חופשי), ג'ף היוגיל (מקום שמיני ב-100 מטר פרפר), טראוויס נידרפלט (מקום שמיני ב-400 מטר מעורב אישי) וקרייג סטיבנס (מקום שמיני ב-1500 מטר חופשי)

פטריה תומאס זכתה במדליית זהב במשחה ל-100 מטר פרפר, ובמדליית כסף במשחה למרחק הכפול. ג'ודי הנרי זכתה במדליית זהב במשחה ל-100 מטר חופשי. לייזל ג'ונס זכתה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה ובמדליית ארד במשחה ל-100 מטר חזה. ברוק הנסון זעתה במדליית הכסף במשחה ל-100 מטר חזה וסיימה במקום השמיני במשחה ל-200 מטר חזה. שחיינית נוספת, ליבי טריקט, זכתה במדליית ארד במשחה ל-50 מטר חופשי. נבחרת השליחות ל-100X4 מטר חופשי, בה התחרו גם תומאס, הנרי וטריקט, קבעה שיא עולם חדש - 3:35.94 שניות. גם נבחרת השליחות ל-100X4 מטר מעורב, בה התחרו תומאס, הנרי וג'ונס, קבעה שיא עולם חדש - 3:57.32 דקות. נבחרת השליחות ל-200X4 מטר חופשי סיימה במקום הרביעי. שחייניות בולטות נוספות: ג'סיקה שיפר (מקום רביעי ב-100 מטר פרפר), פליסיטי גאלווז (מקום חמישי ב-200 מטר פרפר), לארה קרול (מקום שישי ב-200 מטר מעורב אישי), מישל אנגלסמן (מקום שישי ב-50 מטר חופשי) ולינדה מקנזי (מקום שביעי ב-400 מטר חופשי).

גם רוכבי האופניים זכו להצלחה רבה, כשזכו ב-11 מדליות, מהן 6 מדליות זהב. ריאן ביילי זכה בשתיים מהן, בספרינט ובקיירין. סטוארט אובריאן וגראם בראון זכו במדליית זהב במרוץ מדיסון. בראון זכה במדליית זהב נוספת, במרוץ המרדף הקבוצתי. אנה מירס זכתה במדליית זהב במרוץ נגד השעון ובמדליית ארד במרוץ הספרינט, ושרה קריגן זכתה במדליית זהב במרוץ אופני כביש. במרוצי המרדף ליחידים זכו במדליות כסף בראד מקגי וקייטי מקטיאר. שיין קלי זכה במדליית ארד בקיירין וסיים במקום הרביעי במרוץ נגד השעון, ומייקל רוג'רס זכה במדליית ארד במרוץ נגד השעון. רוכבת נוספת, אואנון ווד, סיימה במקום הרביעי במרוץ אופני כביש ובמקום השישי במרוץ נגד השעון. קתרין בייטס סיימה במקום הרביעי במירוץ מרדף, והישג דומה רשמה נבחרת הגברים בספרינט.

גם בקפיצה למים נרשמה הצלחה, והקופצים זכו ב-6 מדליות, ארבע מהן הגיעו למשפחה אחת: שנטל ניוברי זכתה במדליית זהב בקפיצה מ-10 מטרים ובמדליית ארד בקפיצה הסינכרונית מ-3 מטרים (עם אירינה לאשקו). בעלה, רוברט ניוברי, זכה בשתי מדליות ארד בקפיצות הסינכרוניות - בקפיצה מ-3 מטרים עם סטיבן בארנט ובקפיצה מ-10 מטרים עם מתיו הלם. הלם זכה גם במדליית כסף בקפיצה מ-10 מטרים ליחידים. במדליה השישית, מדליית ארד, זכתה לודי טורקי, בקפיצה מ-10 מטרים. בנוסף, סיימה טורקי במקום הרביעי בקפיצה הסינכרונית מ-10 מטרים (עם לינדה פולאוהולה) ובמקום השישי בקפיצה מ-3 מטרים.

צמד החותרים דרו ג'ין וג'יימס טומקינס זכו במדליית זהב, רביעיית החותרים בסירה קלה זכו במדליית כסף, ושמיניית החותרים ורביעיית החותרות זכו במדליות ארד. הקלעית סוזאן באלוג זכתה במדליית זהב בטראפ, אדם ולה זכה במדליית ארד בתחרות המקבילה לגברים, ולורין מארק דורגה במקום הרביעי בסקיט.

באתלטיקה, זכתה נבחרת השליחים ל-400X4 מטרים במדליית כסף, וההלכים נייתן דיקס וג'יין סאוויל זכו במדליות ארד בהליכה ל-20 ק"מ. אתלטים בולטים נוספים כללו את ברונווין תומפסון (מקום רביעי בקפיצה לרוחק), ג'אנה פיטמן (מקום חמישי בריצת 400 מטר משוכות), רביעיית השליחים ל-100X4 מטר (מקום שישי), ג'סטין אנליזרק (מקום שביעי בהדיפת כדור ברזל) וקרייג מוטראם (מקום שמיני בריצת 5000 מטר).

הקיאקיסט נייתן בגאלי זכה בשתי מדליות כסף, במקצה ל-500 מטר, ובמקצה הזוגות ל-500 מטר, עם קלינט רובינסון. בנוסף, סיים במקום הרביעי במקצה ל-1,000 מטר. הצמד דניאל קולינס ודייוויד רודס סיים במקום הרביעי במקצה הזוגות ל-1,000 מטר. הטריאתלטית לורטה הארופ שיפרה את הישגה מסידני וזכתה במדליית כסף, וגרג בנט סיים במקום הרביעי. הטניסאית אלישיה מוליק זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לצרפתייה אמלי מורסמו וגברה על הרוסייה אנסטסיה מיסקינה במשחק על המקום השלישי. בטורניר הזוגות, בו התחרתה לצדה של רנה סטאבס, הודחו השתיים ברבע הגמר. במדליית ארד נוספת זכה הקשת טים קאדיהי.

בהוקי שדה, זכתה נבחרת הגברים במדליית זהב ראשונה בתולדותיה, לאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת הולנד. נבחרת הנשים הסתפקה הפעם במקום החמישי. נבחרת הבייסבול הגיעה אף היא להישג שיא, כשזכתה במדליית הכסף לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת קובה. מקבילתה הנשית, נבחרת הסופטבול, זכתה אף היא במדליית כסף, לאחר הפסד במשחק הגמר לנבחרת ארצות הברית. בכדורסל, שחזרו הנשים את משחק הגמר מסידני, כאשר הפסידו לנבחרת ארצות הברית. נבחרת הנשים בכדורמים סיימה במקום הרביעי, לאחר הפסד בחצי הגמר למארחת יוון, והפסד לנבחרת ארצות הברית במשחק על המקום השלישי. נבחרות הכדורגל הודחו שתיהן בשלב רבע הגמר, הגברים בידי עיראק והנשים בידי שוודיה.

אוסטרלים נוספים שרשמו הישגים בענפים אחרים: השייטת שרה בלנק (מקום רביעי בדגם יורופ), צמדי כדורעפני החופים מארק ויליאמס וג'וליאן פרוסר וניקול סנדרסון ונטלי קוק (מקום רביעי לכל צמד), הג'ודוקא קתרין ארלוב (מקום חמישי), השייטים דאקן באנדוק וג'ון פורבס (מקום שישי בטורנדו), השייט אנתוני נוסיטר (מקום שישי בדגם פין), השייטת ג'סיקה קריספ (מקום שישי בדגם מיסטרל), נבחרת הרכיבה (מקום שישי), השייטים גארי בויד וכריס ניקולסון (מקום שביעי ב-49er), המתעמלת אלאנה סלייטר (מקום שמיני בתרגיל הקורה, השייט לארס קלפיץ' (מקום שמיני במיסטרל), המתאגרף אדם פורסיית' (רבע גמר), ונבחרת הנשים בהתעמלות מכשירים (מקום שמיני).

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיינית לייזל ג'ונס, שזכתה ב-9 מדליות אולימפיות בין 2000 ל-2012
סטיב הוקר, זוכה מדליית הזהב בקפיצה במוט בבייג'ינג
הקופת למים מתיו מיצ'ם, שזכה במדליית זהב בקפיצה מ-10 מטרים בבייג'ינג
הטריאתלטיות אמה סנוסיל (משמאל) ואמה מופאט, עם המדליות בהן זכו בבייג'ינג

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) השתתפו 433 ספורטאים אוסטרלים, בכל הענפים למעט בייסבול וכדוריד. האוסטרלים סיימו עם 46 מדליות, מהן 14 מדליות זהב, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות.

השחיינים זכו ב-20 מהמדליות, וב-6 מדליות זהב. בעידן שלאחר פרישתו של ת'ורפ, הובילו את המשלחת בביג'ינג השחייניות, ובראשן סטפני רייס, שקבעה שני שיאי עולם, במשחים ל-200 ול-400 מטר מעורב אישי (2:08.45 דקות ו-4:29.45 דקות, בהתאמה). לייזל ג'ונס קבעה שיא אולימפי ב-100 מטר חזה (1:05.17 דקות) וזכתה במדליית כסף ב-200 מטר חזה. ליבי טריקט זכתה במדליית זהב ב-100 מטר פרפר ובמדליית כסף ב-100 מטר חופשי, וסיימה במקום הרביעי ב-50 מטר חופשי. ג'סיקה שיפר זכתה בשתי מדליות ארד, במשחים ל-100 ו-200 מטר פרפר, וקייט קמפבל זכתה במדליית ארד ב-50 מטר פרפר. בשני משחי שליחות קבעו האוסטרליות שיאי עולם: במשחה ל-200X4 מטר חופשי, בו השתתפו גם רייס ומקנזי (7:44.31 דקות) ובמשחה ל-100X4 מטר מעורב, בו השתתפו גם ג'ונס, טריקט ושיפר (3:52.69 דקות). במשחה השליחות השלישי, ל-100X4 מטר חופשי, בו השתתפו גם טריקט וקמפבל, זכתה הנבחרת במדליית ארד. שחייניות בולטות נוספות: אלישיה קוטס (מקום חמישי ב-200 מטר מעורב אישי), קיילי פאלמר (מקום שישי ב-800 מטר חופשי), טארני וייט (מקום שישי ב-100 מטר חזה), ברונטה באראט (מקום שביעי ב-200 וב-400 מטר חופשי), מייגן ניי (מקום שביעי ב-200 מטר גב), בלינדה הוקינג (מקום שמיני ב-200 מטר גב)

איימון סאליבן קבע שיא עולם ב-100 מטר חופשי בשלב חצי הגמר (47.05 שניות), אך בשלב הגמר סיים אחרי הצרפתי אלן ברנאר, והסתפק במדליית כסף. בנוסף, סיים במקום השישי במשחה ל-50 מטר חופשי. ברנטון ריקארד זכה אף הוא במדליית כסף, ב-200 מטר חזה, וכן סיים במקום החמישי במשחה ל-100 מטר חזה. לאחר שתי זכיות רצופות במשחה ל-1500 מטר חופשי, איבד גרנט האקט את תוארו לתוניסאי אוסאמה מלולי. האקט גם סיים במקום השישי במשחה ל-400 מטר חופשי. אנדרו לאוטרסטיין זכה במדליית ארד ב-100 מטר פרפר, והיידן סטוקל חלק מדליית ארד ב-100 מטר גב עם הרוסי ארקדי וייאטצ'אנין וסיים במקום השישי במשחה למרחק הכפול. שלוש נבחרות השליחים האוסטרליות זכו במדליות: נבחרת השליחים ל-100X4 מטר מעורב, שכללה את סאליבן, ריקארד, לאוטרסטיין וסטוקל, זכתה במדליית כסף. נבחרת השליחים ל-100X4 מטר חופשי, שכללה את סאליבן ולאוטרסטיין, זכתה במדליית ארד, וכך גם נבחרת השליחים ל-200X4 מטר חופשי, בה שחה גם האקט. שחיינים בולטים נוספים: אשלי קאלוס (מקום חמישי ב-50 מטר חופשי), אשלי דילייני (מקום חמישי ב-100 מטר גב) ומאט טארגט (מקום שביעי ב-100 מטר חופשי).

בשיט, זכו במדליות זהב שני צוותי ה-470 האוסטרלים, נייתן וילמוט ומלקולם פייג', וטסה פרקינסון ואליס רצ'יצ'י. צוות הטורנדו, שכלל את גלן אשבי ודארן באנדוק, זכה במדליית כסף. שרה בלנק סיימה במקום הרביעי בלייזר רדיאל, ג'סיקה קריספ סיימה במקום החמישי ב-ניל פרייד RS:X, ונייתן אאוטרידג' ובן אוסטין רשמו הישג דומה ב-49er. שני צמדי חותרים אוסטרלים זכו במדליות זהב - סקוט ברנן ודייוויד קרושיי, ודרו ג'ין ודנקן פרי, ורביעיית החותרים זכתה במדליית כסף. הקיאקיסט קן וולאס זכה במדליית זהב במקצה ל-500 מטרים ובמדליית ארד במשחה ל-1000 מטרים. קיאקיסטית נוספת, ג'קלין לורנס זכתה במדליית כסף בסלאלום, וחותר הקאנו רובין בל זכה במדליית ארד בסלאלום. רביעיית חותרות הקיאק זכתה אף היא במדליית ארד, במקצה ל-500 מטרים. שתיים מהן, האנה דייוויס ולינדזי פוגרטי, סיימו במקום השישי במקצה הזוגות. קיאקיסט נוסף, ווריק דרייפר, סיים במקום החמישי בסלאלום.

האתלטים האוסטרלים זכו ב-4 מדליות: סטיבן הוקר קבע שיא אולימפי בקפיצה במוט (5.96 מטר), ג'ארד טאלנט זכה במדליית כסף בהליכה ל-50 ק"מ ובמדליית ארד בהליכה ל-20 ק"מ, וסאלי פירסון זכתה במדליית כסף בריצת 100 מטר משוכות. אתלטים בולטים נוספים כללו את לוק אדמס, שסיים במקום השישי בהליכה ל-20 ק"מ), ג'רוד באניסטר שדורג שישי בהטלת כידון, יוסף עבדי שסיים שישי בריצת 3000 מטר מכשולים ונבחרת השליחים ל-400X4 מטר, שאף היא סיימה במקום השישי.

הקופץ למים מתיו מיצ'ם זכה במדליית הזהב בקפיצה מ-10 מטרים, לאחר שבקפיצה האחרונה שלו השיג את הציון הגבוה בהיסטוריה לקפיצה בודדת - 112.10 נקודות. מליסה וו ובריוני קול זכו במדליית כסף בקפיצה סינכרונית מ-10 מטרים. וו גם סיימה במקום השישי בתחרות הקפיצה ליחידות, וקול סיימה גם במקום החמישי בקפיצה הסינכרונית מ-3 מטרים, עם שרלין סטרטון. סטרטון דורגה שביעית במקצה היחידות מ-3 מטרים. מתיו הלם ורוברט ניוברי סיימו במקום הרביעי בקפיצה הסינכרונית מ-10 מטרים. הלם סיים גם במקום השישי בקפיצה מ-10 מטרים ליחידים וניוברי סיים במקום השמיני בקפיצה הסינכרונית מ-3 מטרים, עם סקוט רוברטסון.

הטריאתלטית אמה סנוסיל זכתה במדליית זהב ראשונה בענף זה, ואמה מופאט זכתה במדליית ארד. נבחרת הרכיבה זכתה במדליית כסף, ואחת מחבריה, מייגן ג'ונס, סיימה במקום הרביעי בתחרות האישית. בקליעה, זכה וורן פוטנט במדליית ארד בירי מ-50 מטר בשכיבה, מייקל דיימונד סיים במקום החמישי בטראפ וראסל מארק דורג חמישי בדאבל טראפ.

מספר המדליות של רוכבי האופניים הצטמצם משמעותית ביחס לאתונה, והרוכבת היחידה שזכתה במדליה הייתה אנה מירס, שסיימה במקום השני בספרינט. רוכבי אופניים בולטים נוספים כללו את נבחרות הגברים בספרינט ובמרוץ מרדף (שתייהן דורגו במקום הרביעי), קמרון מאייר (מקום רביעי באומניום), שיין קלי (מקום רביעי בקיירין), קאדל אוואנס (מקום חמישי במרוץ נגד השעון), מייקל רוג'רס (מקום שישי במרוץ אופני כביש ומקום שמיני במרוץ נגד השעון), קתרין בייטס (מקום שישי באומניום), ג'ארד גרייבס (מקום שישי במרוץ אופני BMX), ניקול קליסטו (מקום שישי במרוץ אופני BMX) וריאן ביילי (מקום שמיני בקיירין).

בגמר הנשים בכדורסל שוב נפגשו נבחרות אוסטרליה וארצות הברית, ובפעם השלישית ברציפות, ידיהן של האמריקניות הייתה על העליונה, ואוסטרליה זכתה במדליית הכסף. נבחרת הגברים סיימה במקום השביעי. נבחרת הגברים בהוקי שדה איבדה את תוארה לאחר שהפסידה בחצי הגמר לספרד, אך זכתה במדליית הארד לאחר ניצחון על נבחרת הולנד. הנשים סיימו במקום החמישי. נבחרת הנשים בכדורמים זכתה אף היא במדליית ארד, לאחר הפסד לנבחרת ארצות הברית בחצי הגמר וניצחון על נבחרת הונגריה בזריקות הכרעה. נבחרת הגברים סיימה במקום השמיני. במדליית ארד נוספת זכתה נבחרת הסופטבול,

ספורטאים אוסטרלים נוספים שבלטו בבייג'ינג כללו את: הג'ודוקא מריה פקלי (מקום חמישי), לוחמת הטאקוונדו טינה מורגן (מקום חמישי), נבחרת הנשים בהתעמלות (מקום שישי), נבחרת השחייה הצורנית (מקום שביעי), מרימת המשקולות דבורה לאבלי (מקום שמיני), וכדורעפניות החופים טמסין ברנט ונטלי קוק (רבע גמר).

אולימפיאדת לונדון (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאלי פירסון, שזכתה במדליית זהב בריצת 100 מטר משוכות בלונדון
שייט ה-470 מלקולם פייג', שזכה בשתי מדליות זהב רצופות בבייג'ינג ובלונדון

לאולימפיאדת לונדון (2012) שלחה אוסטרליה את המשלחת הקטנה ביותר מזה 20 שנה. היא מנתה 410 ספורטאים. גם ההישגים ירדו לרמתם הנמוכה ביותר מזה 20 שנה - 35 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, ואוסטרליה דורגה במקום העשירי בטבלת המדליות.

השחיינים זכו ב-10 מהמדליות, אך רק נבחרת השליחות ל-100X4 מטר חופשי זכתה במדליית זהב, ואף קבעה שיא אולימפי חדש, 3:33.15 דקות. נבחרות השליחות ל-200X4 מטר חופשי ול-100X4 מטר מעורב זכו במדליות כסף. אלישיה קוטס זכתה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי ובמדליית ארד במשחה ל-100 מטר פרפר. אמילי סיבום קבעה שיא אולימפי במשחה ל-100 מטר גב בשלב המוקדמות (58.23 שניות), אך במשחה הגמר הפסידה למליסה פרנקלין וזכתה במדליית הכסף. מדליסטית נוספת הייתה ברונטה באראט, שזכתה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חזה. סטפני רייס איבדה את תואריה במשחים המעורבים. היא סיימה במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר מעורב אישי ובמקום השישי במשחה למרחק הכפול. מלאני שלאנגר סיימה במקום הרביעי במשחה ל-100 מטר חופשי, במרחק 3 מאיות השנייה ממדליית הארד. שחייניות בולטות נוספת כללו את לייזל ג'ונס (מקום חמישי ב-100 מטר חזה), מייגן ניי (מקום חמישי ב-200 מטר גב) ובלינדה הוקינג (מקום שביעי ב-100 מטר גב). ג'יימס מגנוסן, שהגיע ללונדון כאלוף העולם ב-100 מטר חופשי, זכה במדליית הכסף, לאחר שהפסיד במשחה הגמר לנתן אדריאן בהפרש של מאית השנייה. כריסטיאן ספרנגר זכה אף הוא במדליית כסף, במשחה ל-100 מטר חזה. שניהם היו שותפים גם לזכייה במדליית הארד של נבחרת השליחים ל-100X4 מטרים. נבחרת השליחים ל-100X4 מטר חופשי סיימה במקום הרביעי ונבחרת השליחים ל-200X4 מטר חופשי סיימה במקום החמישי. שחיינים אוסטרלים נוספים שבלטו בלונדון כללו את ברנטון ריקארד (מקום שישי במשחה ל-100 מטר חזה ומקום שביעי במשחה למרחק הכפול) ותומאס פרייזר-הולמס, שסיים במקום השביעי הן במשחה ל-200 מטר חופשי והן במשחה ל-400 מטר מעורב אישי.

בשיט זכו האוסטרלים ב-3 מדליות זהב: מלקולם פייג' זכה במדליית זהב שנייה ברציפות בדגם 470, הפעם עם מתיו בלצ'ר, טום סלינגסבי ניצח בדגם לייזר, ונייתן אוטרידג' ואיאן ג'נסן ניצחו בדגם 49er. צוות האליוט 6 מטר זכה במדליית כסף. באופניים זכו האוסטרלים ב-6 מדליות. אנה מירס זכתה במדליית זהב במרוץ אופני מסלול, יחד עם קרלה מקאלוץ' זכתה גם במדליית ארד, ובמירוץ הקיירין סיימה במקום החמישי. סאם וילובי זכה במדליית כסף באופני BMX ולהישג דומה הגיעה נבחרת הגברית במרוץ מרדף. אנט אדמונדסון ושיין פרקינס זכו במדליות ארד. כמו כן, סיימו נבחרת הגברים במירוץ אופני מסלול ונבחרת הנשים במירוץ מרדף במקום הרביעי.

באתלטיקה זכו האוסטרלים ב-3 מדליות. סאלי פירסון קבעה שיא אולימפי ב-100 מטר משוכות (12.35 שניות), מיטשל ואט זכה במדליית כסף בקפיצה לרוחק וג'ארד טאלנט עשה זאת בהליכה ל-50 ק"מ. טאלנט סיים גם במקום השביעי בהליכה ל-20 ק"מ. בנוסף, סיימה נבחרת השליחים ל-100X4 מטרים במקום השביעי וסטיבן סולומון בן ה-19 סיים במקום השמינית בריצת 400 מטר. ענף נוסף בו זכו האוסטרלים במדליית זהב היה הקיאקים, כאשר רביעיית החותרים ניצחה במקצה ל-1000 מטר. חותרת הקיאק ג'סיקה פוקס זכתה במדליית כסף, במקצה הסלאלום. במקצה הזוגות ל-1000 מטר, הגיעו חותרי הקיאק האוסטרלים למקום הרביעי.

בחתירה זכו האוסטרלים ב-5 מדליות, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. הנשים זכו בשתי מדליות כסף בשני מקצי הזוגות. קים קרואו זכתה בנוסף על זכייתה במדליית כסף גם במדליית ארד במקצה היחידות. הגברים זכו במדליית כסף ובמדליית ארד במקצי הרביעיות. בריטני ברובן זכתה במדליית כסף בקפיצה למים, בקפיצה מ-10 מטר. רייצ'ל באג ולאודי ויגינס סיימו במקום הרביעי בקפיצה הסינכרונית המקבילה. בקפיצה מ-3 מטר סיימה שרלין סטרטון במקום החמישי הן במקצה היחידות והן בקפיצה הסינכרונית, יחד עם אנאבל סמית'. האלוף האולימפי מבייג'ינג, מתיו מיצ'ם, לא הצליח להעפיל לשלב הגמר. ספורטאית אוסטרלית נוספת שזכתה במדליה בלונדון הייתה הטריאתלטית ארין דנשאם, שזכתה במדליית ארד.

במספר ענפים רשמו האוסטרלים הישגים נאים אף שלא זכו במדליות: הקלע מייקל דיאמונד שקבע שיא אולימפי במוקדמות אך סיים במקום הרביעי, המתעמלת לורן מיטשל (מקום החמישי בתרגיל הקרקע), לוחמי הטאקוונדו ספוואן חליל וכרמן מרטון (מקום חמישי), קלואי אספוזיטו (מקום שביעי בקרב חמש מודרני), מרימת המשקולות סין לי (מקום שביעי) ונבחרת השחייה הצורנית (מקום שמיני). הטניסאי לייטון יואיט הודח בשמינית הגמר בידי הסרבי נובאק ג'וקוביץ'

בענפי הכדור זכו האוסטרלים ב-3 מדליות ארד. נבחרת הנשים בכדורסל זכתה במדליית הארד לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת ארצות הברית וגברה על נבחרת רוסיה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הגברים הודחה ברבע הגמר בידי נבחרת ארצות הברית. נבחרת הגברים בהוקי שדה זכתה במדליית ארד לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת גרמניה וגברה על בריטניה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הנשים סיימה במקום החמישי. נבחרת הנשים בכדורמים זכתה במדליית ארד נוספת, לאחר שהפסידה לארצות הברית בחצי הגמר, וגברה על הונגריה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הגברים סיימה במקום השביעי.

אולימפיאדות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשלחת האוסטרלית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר

אוסטרליה השתתפה לראשונה באולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936) (כששלחה מחליק אחד), ומאז אולימפיאדת אוסלו (1952) היא השתתפה ברציפות בכל אולימפיאדות החורף. בעשורים הראשונות לא הגיעו הספורטאים האוסטרלים להישגים גבוהים, והראשון שהתקרב לכך היה המחליק קולין קואטס, שזכה במקום השישי בהחלקה מהירה ל-10,000 מ' באולימפיאדת אינסברוק (1976). אולימפיאדת אינסברוק (1964) זכורה לרעה באוסטרליה, בשל מותו של הגולש רוס מילנה, במהלך אימון שערך בראשית המשחקים.

רביעיית השליחים במירוץ ל-1,250X4 מטרים באולימפיאדת לילהאמר (1994) זכתה במדליית הארד הראשונה בתולדות אוסטרליה. גולשת הסקי האלפיני סאלי סטגול זכתה אף היא במדליית ארד, באולימפיאדת נאגנו (1998). סטיבן בראדבורי, שהיה שותף לזכיית השליחים במדליית ארד בלילהאמר, זכה במדליית הזהב הראשונה של אוסטרליה באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002), במירוץ ל-1,000 מטרים. הייתה זו גם הפעם הראשונה בתולדות אולימפיאדת החורף שהזוכה במדליית הזהב מגיע מחצי הכדור הדרומי. למעשה, ברדבורי זכה מן ההפקר, לאחר שארבעה מחליקים שהקדימו אותו התנגשו זה בזה ומעדו. באותם משחקים זכתה גם אליסה קמפלין במדליית זהב בסקי חופשי. קמפלין זכתה גם במדליית ארד באולימפיאדת טורינו (2006), בעוד דייל בג-סמית' זכה במדליית הזהב באותו ענף.

באולימפיאדת ונקובר (2010) עלה מספר המדליות בהן זכו האוסטרלים לשלוש. גולשת השלג טורה ברייט וגולשת הסקי החופשי לידיה לסילה זכו במדליות זהב, ואילו דייל בג-סמית' איבד את תוארו וזכה במדליית כסף.

גם באולימפיאדת סוצ'י (2014) זכו האוסטרלים ב-3 מדליות, אך לראשונה מזה 16 שנה, אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. טורה ברייט איבדה את תוארה בגלישת שלג וזכתה במדליית כסף, דייוויד מוריס זכה במדליית כסף בסקי חופשי, ולידיה לאסילה זכתה במדליית ארד בענף זה.

בסך הכל, צברה אוסטרליה 12 מדליות באולימפיאדות החורף, מהן 5 מדליות זהב, 3 מדליות כסף ו-4 מדליות ארד, והיא מדורגת במקום ה-25 בטבלת המדליות של כל הזמנים.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת אתונה (1896) 2 0 0 2
אולימפיאדת פריז (1900) 2 0 3 5
אולימפיאדת סנט לואיס (1904) 0 0 0 0
אולימפיאדת לונדון (1908)

(השתתפה כחלק מאוסטרלאסיה)

אולימפיאדת סטוקהולם (1912)

(השתתפה כחלק מאוסטרלאסיה)

אולימפיאדת אנטוורפן (1920) 0 2 1 3
אולימפיאדת פריז (1924) 3 1 2 6
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) 1 2 1 4
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) 3 1 1 5
אולימפיאדת ברלין (1936) 0 0 1 1
אולימפיאדת לונדון (1948) 2 6 5 13
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 6 2 3 11
אולימפיאדת מלבורן (1956) 13 8 14 35
אולימפיאדת רומא (1960) 8 8 6 22
אולימפיאדת טוקיו (1964) 6 2 10 18
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 5 7 5 17
אולימפיאדת מינכן (1972) 8 7 2 17
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 0 1 4 5
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 2 2 5 9
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 4 8 12 24
אולימפיאדת סיאול (1988) 3 6 5 14
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 7 9 11 27
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 9 9 23 41
אולימפיאדת סידני (2000) 16 25 17 58
אולימפיאדת אתונה (2004) 17 16 16 48
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 14 15 17 46
אולימפיאדת לונדון (2012) 7 16 12 35
סה"כ 138 153 176 465

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זהב כסף ארד סה"כ
שחייה שחייה 57 60 61 178
אתלטיקה אתלטיקה קלה 20 26 25 71
Cycling (road) pictogram.svg
אופניים 14 18 17 49
חתירה חתירה 10 13 14 37
שיט שיט 10 5 8 23
רכיבה רכיבה 6 3 2 11
הוקי שדה הוקי שדה 4 3 5 12
קליעה קליעה 4 1 5 10
קיאק קאנו/קיאק 3 8 11 22
קפיצה למים קפיצה למים 3 3 6 12
טריאתלון טריאתלון 1 2 2 5
טניס טניס 1 1 3 5
הרמת משקולות הרמת משקולות 1 1 2 4
טאקוונדו טאקוונדו 1 1 0 2
כדורמים כדורמים 1 0 2 3
קשתות קשתות 1 0 1 2
כדורעף כדורעף 1 0 1 2
כדורסל כדורסל 0 3 2 5
איגרוף אגרוף 0 1 3 4
סופטבול סופטבול 0 1 3 4
היאבקות היאבקות 0 1 2 3
התעמלות התעמלות 0 1 0 1
בייסבול בייסבול 0 1 0 1
ג'ודו ג'ודו 0 0 2 2

באולימפיאדות החורף:

ענף זהב כסף ארד סה"כ
סקי חופשי סקי חופשי 3 2 2 7
סנובורד גלישת שלג 1 1 0 2
החלקה מהירה במסלול קצר החלקה מהירה במסלול קצר 1 0 1 2
סקי אלפיני סקי אלפיני 0 0 1 1

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתוני המדליות אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014)
  2. ^ במדידה ידנית. תוצאות המדידה האלקטרונית הלא-רשמית הייתה 1:44.40 דקות.


מדינות אוקיאניה במשחקים האולימפיים

אוסטרליהאיי מרשלאיי שלמהונואטוטובאלוטונגהמיקרונזיהנאורוניו זילנדסמואהפיג'יפלאופפואה גינאה החדשהקיריבטי

משלחות מטעם טריטוריות שאינן עצמאיות: איי קוקגואםסמואה האמריקנית

משתתפות בעבר: אוסטרלאסיה
אוקיאניה