הפארק הלאומי סגווארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפארק הלאומי סגווארו
Saguaro National Park
A018, Saguaro National Park, Arizona, USA, 2001.jpg
סגווארו גדול בנפת רינקון (החלק המזרחי של הפארק)
מדינה אריזונהאריזונה  אריזונה,
ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית
שנת הכרזה 14 באוקטובר 1994
שטח הפארק 370 קמ"ר
מבקרים בשנה 700,000 (נכון ל-2012[1])
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
קואורדינטות 32°12′20″N 110°38′46″W / 32.2055°N 110.646°W / 32.2055; -110.646קואורדינטות: 32°12′20″N 110°38′46″W / 32.2055°N 110.646°W / 32.2055; -110.646
Saguaro National Park

הפארק הלאומי סגווארואנגלית: Saguaro National Park) הוא פארק לאומי השוכן בעיבורי העיר טוסון בדרום מדינת אריזונה בארצות הברית. הפארק, השייך לשירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, משמר את הנוף המדברי, הצמחייה ובעלי החיים הכלולים בתחומי שני חלקי הפארק, האחד מזרחית לטוסון, והשני מערבית לה. הפארק הוקם במטרה להגן על הקקטוס הענק שהפארק נושא את שמו, הסגווארו (Carnegiea gigantea). צמחי הסגווארו בתחומי הפארק הם בסמוך לגבול הצפוני ביותר של התחום שבו הם גדלים באופן טבעי בתוך מדבר סונורה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק מחולק לשני מקטעים המכונים נפות (districts), השוכנים בערך 32 קילומטרים מזרחית ו-24 קילומטרים מערבית למרכז העיר טוסון. שטח הפארק 370 קילומטרים רבועים.[2] שמתוכם 287 קילומטרים רבועים מוקצים כאזור טבע בראשיתי.[3] בכל אחת משתי הנפות הוקם מרכז מבקרים, ולשניהם ניתן להגיע בקלות ברכב מטוסון, אבל אין שירות של תחבורה ציבורית לפארק. שתי הנפות משמרות שטחים אופייניים למדבר סונורה, כולל רכסים של הרים משמעותיים, הרי טוסון במערב והרי רינקון במזרח. הפארק קרוי על שם הסגווארו, מין של קקטוס ענק הגדל טבעי באזור. מיני קקטוס רבים נוספים, כולל קקטוסים כדוריים, קקטוסים מהסוג קקטוס צ'ויה (Cylindropuntia) וצבריים (Opuntia) מצויים בשפע ברחבי הפארק. עטלף קטן ארך-חוטם (Leptonycteris yerbabuenae), יונק בסכנה, חי בתחומי הפארק בחלק מהשנה במהלך נדידתו, כמו גם תת-המין המקסיקני של לילית מנוקדת (Strix occidentalis lucida) שמצב השימור שלו קרוב לסיכון

המונומנט הלאומי סגווארו (Saguaro National Monument) הוקם ב-1 במרץ 1933 על ידי נשיא ארצות הברית הרברט הובר. וב-14 באוקטובר 1994 שודרג מעמדו לפארק לאומי בהחלטה של הקונגרס של ארצות הברית.[4]

שירותים בפארק כוללים 264 קילומטרים של שבילי הליכה ארוכים מתוחזקים ומסומנים היטב, ומסלולי הליכה קצרים הכוללים שלטי ביאור. ההליכה בשבילים הארוכים אינה מומלצת בחודשי הקיץ החמים.

נפת הרי רינקון (פארק סגווארו מזרח)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפת הרי רינקון (Rincon Mountain District) שוכנת בקצה המזרחי של טוסון, וכוללת את השטח של המונומנט הלאומי המקורי. חברות הצומח בגבהים הנמוכים של הפארק טיפוסיות למדבר סונורה, בעוד שחברת הצומח של הרי רינקון היא יער מחטני ממוזג. הפסגה הגבוהה ביותר ברכס זה היא הר מיקה (Mica Mountain) בגובה 2,642 מטרים.[5] בחלק זה של הפארק יש פחות צמחי סגווארו מאשר בחלק המערבי, אבל הם גדולים יותר בשל כמויות הגשם הגדולות יותר באזור זה ובשל מי נגר המגיעים מהרי רינקון.

הרכיב הבולט בנפה זו הוא כביש טבעת באורך 14.2 קילומטרים המכונה "לולאת הכביש יער הקקטוס" (Cactus Forest Loop Drive), שממנו יש גישה לשני אזורי פיקניק ולשבילים מרכזיים. הגישה לשבילי הליכה בצד זה של הפארק נוחה. שבילי הליכה מתחילים בקצה המזרחי של הרחובות ספידווי (Speedway) וברודוויי (Broadway) של טוסון ואלו פופולריים בקרבי רוכבי סוסים, בייחוד בסופי שבוע. מכביש הטבעת מתחילים כמה שבילי הליכה נוספים. מרכז המבקרים מחלק מפות של שבילי ההליכה בפארק.

בגבול הדרומי של הפארק משתרעים שבילי הופ קמפ (Hope Camp Trails), אף הם פופולריים בקרב רוכבי סוסים. הגישה לשבילים אלו היא דרך כביש אספלט, קמינו לומה אלטה (Camino Loma Alta). חלק זה של הפארק נוסף ב-1991, כשהקונגרס של ארצות הברית אישר לרכוש 162 דונם נוספים.

אין גישה ברכב לאתרי קמפינג בפארק, אבל נפת הרי רינקון מאפשרת לינה להלכים באתרים מוסדרים. האתר הקרוב ביותר לכביש הוא אתר הקמפינג מעיין דאגלס (Douglas Spring Campground), שהגישה אליו מחייבת הליכה של קרוב ל-10 קילומטרים מהכביש. הלינה בשטח דורשת אישור מיוחד ועולה כסף. אין כאמור אתר לשהיה בלילה לקראוונים בשטח הפארק, אבל יש אתר קמפינג בפארק קולוסל קייב מאונטיין (Colossal Cave Mountain Park), כ-15 קילומטרים דרומית למרכז המבקרים של נפת הרי רינקון.

נפת הרי טוסון (פארק סגווארו מערב)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרוגליפים של ההוהוקם

הכבישים קיני (Kinney Road) ופיקצ'ר רוקס (Picture Rocks Road) של טוסון מצטלבים בפארק הלאומי סגווארו מערב. הרי טוסון הם אחד מארבעת רכסי ההרים המקיפים את טוסון. קקטוס סגווארו גדל טבעי באזור ומצוי אך ורק במדבר סונורה.[6] הסגווארו גדל לאט מאוד. הזרוע הראשונה של הסגווארו מתחילה לצמוח כשהצמח הוא בן 50 עד 70 שנים, אם כי במקומות שבהם המשקעים מועטים מאוד תצמח הזרוע הראשונה כשהצמח מתקרב לגיל 100.[7] בתחומי הפארק הלאומי סגווארו מערב מצויים פטרוגליפים של בני תרבות הוהוקם כשהם חרותים על סלעים גדולים.

בנוסף לפטרוגליפים פרהיסטוריים וקקטוסי הסגווארו המרשימים יש בפארק שפע של בעלי חיים ובהם: עטלפים, שונר מצוי, פקארי,[8] קוקייה רצנית, נץ גדול[9] והלודרמה מרירית.[10]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנורמה, הפארק הלאומי סגווארו
Magnify-clip.png
פנורמה, הפארק הלאומי סגווארו