הפארק הלאומי עץ יהושע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפארק הלאומי עץ יהושע
Joshua Tree National Park
תצורת סייקלופס ופי וי סמוך לאתר המחנאות "העמק הנעלם" בשחר
הסלע המכונה סייקלופס (מימין) והסלע המכונה פי-וי (משמאל) סמוך לאתר המחנאות "העמק הנעלם" בשעת שחר
מדינה קליפורניה בארצות הברית
שנת הכרזה 31 באוקטובר 1994
שטח הפארק 3,200[1] קמ"ר
מבקרים בשנה 2,505,286[2] (נכון ל־2016)
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
קואורדינטות 33°47′N 115°54′W / 33.79°N 115.9°W / 33.79; -115.9
Joshua Tree National Park
מפת הפארק הלאומי עץ יהושע
הפארק קרוי על שם עץ יהושע

הפארק הלאומי עץ יהושעאנגלית: Joshua Tree National Park, ג'ושוע טרי) הוא פארק לאומי בדרום-מזרח מדינת קליפורניה שבמערב ארצות הברית. הפארק מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. האתר היה במעמד של מונומנט לאומי מ-1936, והוכרז פארק לאומי של ארצות הברית ב-1994, כאשר הקונגרס של ארצות הברית אישר את הצעת החוק חוק הגנת המדבר של קליפורניה של 1994 (California Desert Protection Act).[3] הוא קרוי על שם הצמח עץ יהושע, שגדל באופן טבעי באזור.

גאוגרפיה ובוטניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק משתרע על שטח בן 3,200 קילומטרים רבועים בדרום-מזרח מדינת קליפורניה. 1,738 קילומטרים רבועים משטח זה מוגדרים אזור טבע בראשיתי, הרמה הגבוהה ביותר של הגנה על שטח טבעי. רוב שטח הפארק הוא מעל לגובה של 1,200 מטרים.[4] הפארק משתרע על הגבול בין המחוזות סן ברנרדינו וריברסייד, וכולל חלקים משני מדבריות, כל אחד מהם הוא מערכת אקולוגית שמאפייניה נקבעים בעיקר על ידי קו הגובה: חלקו המערבי של הפארק, הגבוה יותר והגשום יותר, שייך למדבר מוהאבי, וחלקו המזרחי של הפארק, שגובהו מתחת ל-900 מטרים והוא נמוך וצחיח יותר מהחלק המערבי, שייך למדבר קולורדו (חלק ממדבר סונורה). הפארק כולל חלקים משישה רכסי הרים: רכס הרי ליטל סן ברנרדינו (Little San Bernardino Mountains) חוצה את הקצה הדרום-מערבי של הפארק,[5] אחריו רכסי ההרים קוטונווד (Cottonwood Mountains), פינטו (Pinto Mountains), הקסי (Hexie Mountains) ואיגל (Eagle Mountains). רכסי הרים אלו הם חלק מרכסי טרנסוורס (Transverse Ranges), שכיוונם הכללי ממזרח למערב. כיוונו של הרכס האחרון והמזרחי ביותר בפארק, רכס קוקסקומב (Coxcomb Mountains), הוא צפון-דרום והוא חלק מפרובינציית אגן ורכס.

מדבר מוהאבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו המערבי של הפארק שייך למדבר מוהאבי הגבוה והקריר יותר. המדבר הוא בית הגידול הייחודי של Yucca brevifolia, עץ יהושע, שעל שמו קרוי הפארק. העץ גדל בפארק בפיזור משתנה מיערות צפופים ועד פרטים בודדים הגדלים במרחק זה מזה. בנוסף ליערות עץ יהושע מכיל החלק המערבי של הפארק כמה מתוואי הנוף הגאולוגיים המעניינים ביותר שניתן לראות במדבריות קליפורניה. תוואי הנוף הגאולוגיים השולטים בנוף זה הם הרים של סלע חשוף הנשברים בדרך כלל לגושי סלע רופפים. הרים אלו חביבים על מטפסים העוסקים בטיפוס מצוקים ובסקרמבלינג,[א] המישורים שבין הרים אלו מיוערים בדלילות בעצי יהושע. יחד עם ערימות גושי הסלעים ותצורות הסלעים המכונות "סלע הגולגולת" (Skull Rock) יוצרים העצים נוף שלא מהעולם הזה.

עצי יהושע שולטים במרחבים הפתוחים של הפארק, אבל בינות למקבצי הסלעים גדלים אורן חד-מחטי (Pinus monophylla), ערער קליפורני (Juniperus californica), אלון טורבינלה (Quercus turbinella), אלון טאקר (Quercus john-tuckeri) ואלון מולר (Quercus cornelius-mulleri).[6] תנאי האקלים הנוכחיים מעמידים חבורות צומח אלו תחת מועקה מכיוון שעד שנות ה-30 היה האקלים גשום יותר, ואז תנאי יובש וחום שגרמו לתופעת אגן האבק השפיעו גם על האקלים המקומי. מחזורי אקלים אלו אינם תופעה חדשה, אבל הצמחייה המקורית לא שבה לשגשג כאשר שבו מחזורי האקלים הגשומים יותר. ייתכן שההבדל נובע מפעילות אנושית. מרעה בקר הסיר חלק מהכיסוי הטבעי וגרם לו להיות עמיד פחות לשינויים. אבל הבעיה הגדולה יותר היא ככל הנראה מינים פולשים, כדוגמת ברומית הגגות (Bromus tectorum), מין פולש של דגניים שהובא בטעות, שבתקופות הגשומות ממלא את השטחים בין האורנים ועצי האלון. בתקופות יובש הם קמלים, אבל לא נרקבים במהירות. עקב כך השריפות הפורצות באופן טבעי חמות והרסניות יותר, והם קוטלות עצים שהיו מצליחים אחרת לשרוד. כשהאזור מתחדש שוב יוצרים העשבים הפולשים שכבת דשא עבה המקשה על נבטי האורן והאלון להכות שורש.

מדבר קולורדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק המזרחי של הפארק מתחת לגובה של 900 מטרים שייך למדבר קולורדו. המדבר הוא בית גידול לשיחי לראה משולשת, Fouquieria splendens (בספרדית ובאנגלית Ocotillo), אמברוסיה שיחית (Ambrosia dumosa) ובתה מעורבת כולל יוקה ומין הקקטוס Cylindropuntia bigelovii (באנגלית Cholla cactus). באזורים מסוימים הקקטוס גדל בצפיפות כה גדולה שהוא נראה כגן טבעי. חלק התחתון של עמק קואצ'לה הוא בצדו הדרום-מזרחי של הפארק שבו גדלים עשבים על הקרקע חולית ויש בו דיונות מדבריות.

הדקל וושינגטוניה חוטית (Washingtonia filifera), היחיד הגדל טבעי בקליפורניה, גדל באופן טבעי בחמשת נאות המדבר שבפארק, אזורים נדירים שבהם יש מים כל השנה ושפע של חיות בר.[5]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סערת רעמים מתקרבת לפארק הלאומי עץ יהושע

רוב הימים בהירים כשהלחות היא בדרך כלל פחות מ-25%. הטמפרטורות הנוחות ביותר הן באביב ובסתיו ונעות בממוצע בין 10°C ל-29°C. החורף באזור קר כשביום הטמפרטורה הממוצעת היא סביב 16°C והלילות קפואים. שלג יורד לעיתים במקומות הגבוהים. הקיצים לוהטים, מעל ל-38°C ביום והטמפרטורה אינה יורדת מתחת ל-24°C עד השעות המוקדמות של הבוקר.[7]

כמות המשקעים הנמוכה במזרח קליפורניה שהפארק הוא חלק ממנו נובעת משני גורמים: מדבר צל גשם בשל ההרים הגבוהים במערב החוסמים את הלחות המגיעה מהאוקיינוס השקט, וקיומה של הרמה של הוואי (Hawaiian High), גוש אוויר בלחץ גבוה קבוע למחצה, במהלך חודשי הקיץ. רמה זו מעל צפון-מזרח האוקיינוס השקט חוסמת מעבר של סופות אל קליפורניה. הרמה נחלשת לעיתים, במהלך הקיץ והסתיו ואוויר לח חודר לאזור ממפרץ מקסיקו לרוחב אריזונה וגורם לסופות רעמים, תופעה המכונה המונסון של אמריקה הצפונית. מסיבה זו אוגוסט הוא החודש הגשום ביותר בפארק בניגוד לאזורים הגשומים ביותר בקליפורניה שבהם אוגוסט הוא דווקא החודש הצחיח ביותר. בחורף הרמה של הוואי מתפוגגת בדרך כלל, ודרום קליפורניה מקבלת בממוצע בין ארבע לחמש סופות שמקורן בחזית קרה מצפון האוקיינוס השקט. לכן יש בפארק תקופה גשומה שנייה בחודשים דצמבר-ינואר. כמות המשקעים השנתית הממוצעת ביישוב טוונטיניין פאלמס (Twentynine Palms, מילולית "29 דקלים"), השוכן בנווה מדבר בקצה הצפוני של הפארק היא 114 מילימטרים, אבל במקומות גבוהים יותר כמות המשקעים גבוהה יותר. עצי יהושע יכולים לשמש כמד גשם באותם אזורים במדבר שבהם לא נערכות מדידות משום שהם זקוקים ללפחות 250 מילימטרים על מנת לשרוד.[4]

הטבלה להלן מייצגת את תבנית האקלים בנווה המדבר "29 דקלים" בגובה 600 מטרים מעל פני הים בכניסה הצפונית לפארק. במקומות גבוהים יותר בפארק הטמפרטורות יהיו נמוכות ב-6 מעלות וכמות המשקעים גבוהה ב-90 מילימטרים.[4]

אקלים בטוונטיניין פאלמס
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 16.4 18.5 22.4 26.6 31.8 36.7 39.3 38.3 34.8 28.2 20.8 15.6 27.4
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 4.9 6.3 9 12.1 16.9 20.9 24.6 24 20 13.8 7.9 4.3 13.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 13.2 14.5 11.4 3.3 2.3 0.3 13.7 20.3 9.9 4.6 6.1 14.5 114.1
מקור: NowData – NOAA Online Weather Data

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה טיפוסי של הפארק הלאומי עץ יהושע
גולות הענק
סלע האימה הצפוני באזור היכל האימה במעבר שיפ

הסלעים העתיקים ביותר, בהם גנייס פינטו מהפרקמבריון, הם בני 1.65 עד 1.4 מיליארד שנים.[8] הם נחשפו על פני השטח בהרי קוטונווד (Cottonwood Mountains), הרי פינטו (Pinto Mountains) והרי איגל (Eagle Mountains). מאוחר הרבה יותר מלפני 250 מיליון שנים ועד לפני 75 מיליון שנים, דחקו תנועת לוחות טקטוניים חומר געשי כלפי פני השטח באזור זה ויצרו סלעי גרניט, כולל מונזוגרניט הנפוצים באזור ארץ הפלאות של הסלעים (Wonderland of Rocks), חלקים של הרי פינטו, איגל וקוקסקומב (Coxcomb Mountains), ובמקומות אחרים. בסופו של דבר חשפה סחיפה את הסלעים הקשים יותר, גנייס וגרניט, ברמות ושחקה את הסלעים הרכים יותר לחומר מפורר שמילא את הקניונים והאגנים שבין הרכסים. חומר מפורר זה שנע בהשפעת כוח הכבידה ופעולת המים יצר מניפות סחף במוצא הקניונים כמו גם בחאדות[ב] כאשר נוצרות מניפות סחף חופפות.

צורתן של התצורות בפארק הלאומי עץ יהושע מושפעת בחלקן ממי התהום, שהסתננו דרך הסדקים הכמעט מלבניים של המונוזוניט ושחקו את הפינות והקצוות של גושי הסלע ובשל שיטפונות בזק, שסחפו את הקרקע שכיסתה את הסלעים והותירו ערימות של גושי סלע מעוגלים.[9] ערימות גושי סלע בולטות אלו מכונות הרי בדד.[10]

מתוך ששת גושי ההרים בפארק, חמישה — הרי ליטל סן ברנרדינו, הקסי (Hexie), פינטו, קוטונווד ואיגל — הם חלק מרכסי טרנסוורס (Transverse Ranges), שכיוונם הכללי ממזרח למערב באזורים בין הרי איגל במזרח ואיי התעלה של קליפורניה במערב. כוחות טקטוניים לאורך המערכת של העתק סן אנדראס דחסו והרימו חומר מקרום כדור הארץ שיצרו רכסים אלו. העתק סן אנדראס עובר דרומית-מערבית לפארק, אבל העתקים מקבילים כולל העתקי דילון (Dillon), בלו קאט (Blue Cut) ופינטו (Pinto) חוצים דרך הפארק, והתנועות ביניהם גרמו לרעידות אדמה. כיוונו של הרכס המזרחי ביותר בפארק, רכס קוקסקומב, הוא צפון-דרום והוא חלק מפרובינציית אגן ורכס.

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הלאומי עץ יהושע הוא משכן לבעלי חיים רבים. במהלך היום ניתן לצפות בעיקר בעופות, לטאות וסנאיי קרקע משום שהם פעילים בעיקר במהלך היום. עם זאת, הלילה היא התקופה שבה פעילים מרבית חיות המדבר. החיות הליליות כוללות נחשים, כבשים גדולי קרניים, ירבוענים, זאבי ערבות, שונרים וארנבות שחורות-זנב.[11]

לבעלי חיים המשגשגים בפארק יש לעיתים קרובות הסתגלות אבולוציונית מיוחדת להתמודד עם המים המצויים במשורה והטמפרטורות הלוהטות של הקיץ. היונקים הקטנים וכל הזוחלים מוצאים מקלט מחום מתחת לאדמה. יונקים מדבריים משתמשים בצורה יעילה יותר במים בגופם מאשר גוף האדם. הזוחלים מותאמים פיזיולוגית להסתדר עם מעט מים, והציפורים יכולות לעוף אל מקורות המים כאשר הן זקוקות למי שתייה. עם זאת, המעיינות בפארק חיוניים להישרדותם של בעלי חיים רבים.[11]

מרבית הזוחלים, החרקים ומכרסמים קטנים רבים נכנסים למצב של תרדמת חורף במהלך החורף. מצד שני, החורף הוא העונה שבה יש את הריכוז הגדול ביותר של עופות בפארק, בשל נוכחות של מינים נודדים רבים.[11]

מקום טוב שבו אפשר לצפות בעלי חיים הוא בסכר בייקר (Barker Dam), מרחק הליכה קצר מהחנייה בסמיכות ל"עמק הנעלם". כבש גדול-קרניים מדברי ואייל פרדי שחור-זנב נוהגים לעצור בסמוך לסכר על מנת לשתות.

בין אלפי חסרי החוליות החיים בפארק בולטים מין הפרוונית Aphonopelma iodius (באנגלית Desert tarantula), מין השפירית Anax junius (באנגלית Green darner), ועקרב מדברי שעיר (Hadrurus arizonensis) שלושת פרוקי רגליים אלו יכולים לגדול לאורך של יותר מ-10 סנטימטרים. יש בפארק 75 מינים של פרפרים, ומספר גדול יותר של מינים של עשים, בהם Tegeticula paradoxa שאחראי על האבקת עצי יהושע שהפארק קרוי על שמם.[12]

מיני החולייתנים החיים בפארק כוללים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1870[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות סלע של הילידים בסמוך לסכר ברקר

התושבים הראשונים המוקדמים של האזור שהפך לימים לפארק הלאומי עץ יהושע היו אנשי תרבות פינטו (Pinto Culture), שחיו וצדו כאן בין 8000 ל-4000 לפנה"ס.[17] כלי האבן וחודי החניתות שלהם, שהתגלו באגן פינטו (Pinto Basin) בשנות השלושים של המאה ה-20, מעידים על כך שהם צדו חיות וליקטו צמחים עונתיים, אבל מעט מאוד ידוע עליהם.[17] תושבים מאוחרים יותר היו בני שבטי הסראנו (אנ'), הקאווייה (Cahuilla) והצ'מהואווי. כל בני שלושת השבטים חיו לעיתים בכפרים קטנים ליד מים או בקרבתם, ובמיוחד בנווה המדבר של מארה (Oasis of Mara), היישוב טוונטיניין פאלמס (Twentynine Palms) של ימינו. הם היו ציידים-לקטים שתזונתם הייתה בעיקר מזונות צמחיים בתוספת חיות ציד קטנות, דו-חיים וזוחלים. הם השתמשו בצמחים אחרים לייצור תרופות, קשתות וחצים, סלים וחפצים אחרים של חיי היום-יום.[18] קבוצה רביעית, בני המוהאבי, השתמשה במשאבים המקומיים כאשר בני השבט הלכו לאורך הדרכים שבין נהר הקולורדו לחוף האוקיינוס השקט. קבוצה קטנה של בני כל ארבעת השבטים מתגוררים כיום באזור הסמוך לפארק, קבוצת 29 עצי הדקל של האינדיאנים של המיסיון של קליפורניה (Twenty-Nine Palms Band of Mission Indians of California),[19] צאצאים של הצ'מהואווי, הם בעלים של שמורת האינדיאנים בטוונטיניין פאלמס.[19]

בשנת 1772 הייתה קבוצה של ספרדים בראשות פדרו פאחס (Fages) לאירופאים הראשונים שראו את עץ יהושע שעה שרדפו אחרי ילידים שהמירו את דתם לנצרות ונמלטו ממיסיון בסן דייגו. בשנת 1823, השנה שבה זכתה מקסיקו לעצמאות מספרד, הגיעה משלחת מחקר מקסיקנית מלוס אנג'לס (אז בטריטוריה אלטה קליפורניה), מזרחה עד הרי איגל, כיום חלק מהפארק הלאומי. שלוש שנים לאחר מכן הוביל ג'דדיה סמית קבוצה של ציידי פרוות וחוקרים אמריקאים לאורך שביל מוהאבי הסמוך, ואחרים באו בעקבותיו. שני עשורים לאחר מכן, הביסה ארצות הברית את מקסיקו במלחמת ארצות הברית-מקסיקו (1848-1846) והשתלטה על כמחצית משטחה המקורי של מקסיקו, כולל קליפורניה והפארק העתידי.

אחרי 1870[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי המתקנים במכרה הסוס האבוד

משנות ה-70 של המאה ה-19 החלו בוקרים להביא בקר למרעה של העשבים הגבוהים שצמחו בשטח הפארק העתידי. ב-1888 הגיעה לאזור כנופיה של גונבי בקר בסמוך לנווה המדבר של מארה. בראשם עמדו האחים ויליאם וג'יימס מקהני (James. B. and William S. McHaney). הם החביאו את הבקר הגנוב בקניון קטן באתר המכונה "מחנה הפרה" (Cow Camp).[20] בכל רחבי האזור חפרו חוואים בארות ובנו מאגרים למי גשמים המכונים "מכלים" ("tanks") כדוגמת המכל הלבן (White Tank) וסכר ברקר (Barker Dam).[21] ב-1900 בנה הכורה והבוקר ק. או. ברקר (C. O. Barker) את סכר ברקר המקורי,[22] מאוחר יותר הגביה החוואי ויליאם "ביל" קיז (William "Bill" Keys) את הסכר. רעיית בקר נמשכה ברחבי הפארק עד 1945. סכר ברקר נוסף למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים ב-1975.[22]

בין שנות ה-60 של המאה ה-19 לשנות ה-40 של המאה ה-20 פעלו בשטח הפארק העתידי כ-300 מכרות, רובם קטנים. מהמכרה המצליח ביותר, מכרה הסוס האבוד (Lost Horse Mine), הופקו זהב וכסף בשווי של 5 מיליון דולרים של ימינו.[23] הבעלים המקוריים של מכרה הסוס האבוד, ג'וני לנג (Johnny Lang) ואחרים, התקינו ציוד ריסוק סלעים בן שני ראשים לעבד עפרה באתר, והבעלים הבאים, ג', ד' ריאן (J.D. Ryan), החליף את ציוד הריסוק למכונת ריסוק בת 10 ראשים מופעלת בקיטור.[23] ריאן שאב מים מהחווה שלו אל המכרה וחטב עצים מההרים הסמוכים להרתיח את המים ליצירת קיטור.[23] מרבית המבנים הקשורים למכרה התמוטטו מאז, ומסיבות של בטיחות סתם שירות הפארקים הלאומיים את פיר המכרה, שהתמוטט.[23] מכרה מלכת המדבר (Desert Queen Mine) בחוות מלכת המדבר (Desert Queen Ranch) שבבעלותו של ביל קיז היה מכרה זהב פרודוקטיבי נוסף. בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 קנה קיז מכונת ריסוק בת שתי ראשים הפועלת על בנזין (Wall Street Mill), והעביר אותה לחוותו על מנת לעבד עפרה.[24] החווה ומתקן עיבוד העפרה נוספו למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים ב-1975,[24][25] והמכרה נוסף ב-1976.[26] בחלק מהמכרות באזור הפארק הופקו נחושת, אבץ וברזל.

ב-10 באוגוסט 1936 אחרי שמינרווה הויט (Minerva Hamilton Hoyt) ואחרים שכנעו את ממשלת המדינה והממשל הפדרלי להגן על האזור, השתמש נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט בסמכותו על בסיס חוק העתיקות מ-1906 והכריז על הקמת המונומנט הלאומי עץ יהושע (Joshua Tree National Monument). השטח המוגן על ידי המונומנט הלאומי היה 3,340 קילומטרים רבועים. ב-1950 הוקטן שטח המונומנט ב-1,173 קילומטרים רבועים על מנת לפתוח שטחים נוספים לכרייה. המונומנט שודרג למעמד של פארק לאומי ב-31 באוקטובר 1994 כאשר הקונגרס של ארצות הברית אישר את הצעת החוק חוק הגנת המדבר של קליפורניה של 1994 (California Desert Protection Act), שאף הוסיף 946 קילומטרים רבועים לשטח הפארק.[27]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הכניסה למרכז המבקרים של הפארק

בפארק מבקרים בממוצע מעל ל-2.5 מיליון תיירים מדי שנה, מקום 11 ברשימת הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. הפעילות המוצעת בפארק כוללת סיורים רגליים, סיורים גאולוגיים, נהיגה בדרכי עפר, רכיבה על אופניים, רכיבה על סוסים, טיפוס מצוקים, צפרות, צפייה בפרחי בר, צפייה בכוכבים ואסטרונומיה, צילום ומחנאות.[28]

גישה ולינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק נמצא במרחק של 220 קילומטרים מזרחית ללוס אנג'לס, 281 קילומטרים צפונית-מזרחית לסן דייגו בקליפורניה, כ-350 קילומטרים דרומית-מערבית ללאס וגאס בנבדה ו-357 קילומטרים מערבית לפיניקס בירת אריזונה.

הפארק פתוח כל השנה כשהתקופות הטובות ביותר לטייל בו הם בסתיו ובאביב. לפארק יש שלוש כניסות:[29]

  • הכניסה המערבית שוכנת כ-8 קילומטרים דרומית לצומת כביש 62 של קליפורניה עם שדרות הפארק בכפר ג'ושע טרי (Joshua Tree Village).
  • הכניסה הצפונית שוכנת בטוונטיניין פאלמס דרומית לצומת שבין כביש 62 של קליפורניה ושביל יוטה.
  • הכניסה הדרומית היא פניה מכביש בין-מדינתי 10, 40 קילומטרים מזרחית לאינדיו.

הכניסה לפארק כרוכה בתשלום.[30]

אין מקומות לינה בתוך הפארק עצמו, אם כי יש מקומות רבים ביישובים הסמוכים. בנוסף יש בפארק תשעה אתרי מחנאות בתשלום ברמת שירות משתנה. בסמוך לפארק יש אתרי מחנאות נוספים. הלינה בשטח הפתוח מותרת לאחר קבלת אישור בכתב. אין מסעדות בפארק, אבל יש 11 אתרי פיקניק מוסדרים.[31]

מרכזי מבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך מרכז המבקרים עץ יהושע

בפארק פועלים ארבעה מרכזי מבקרים.[32]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"ארץ הפלאות של הסלעים"
  • קניון בלק רוק (Black Rock Canyon, מילולית "קניון הסלע השחור") – אזור בפינה הצפון-מערבית של הפארק. באזור זה יש יער יפהפה של עץ יהושע. אתר מחנאות, מרכז מבקרים, שבילי הליכה וצפייה בפרחי הבר ובחיות הבר.
  • מעיין קוטונווד (Cottonwood Spring) – שוכן כעשרה קילומטרים מהכניסה הדרומית במדבר קולורדו. לנווה המדבר קוטונווד יש היסטוריה תרבותית מרתקת כמו גם אתר מצוין לצפרות ולסיורים.
  • שפלות קובינגטון (Covington Flats) – שוכנות בחלק הצפון-מערבי של הפארק ונגישות בדרך עפר רק לרכבים בעלי מתלה גבוה.
  • אינדיאן קוב (Indian Cove, מילולית "המפרץ האינדיאני") – אתר שבו יש אתר מחנאות, שבילי הליכה ואתר לטיפוס מצוקים המכונה "ארץ הפלאות של הסלעים" (Wonderland of Rocks).
  • תצפית קיז (Keys View) – אתר צפייה פופולרי בדרום הפארק שממנו ניתן לצפות בימת סלטון, העתק סן אנדראס, הרי סנטה רוזה והעיר פאלם ספרינגס.
  • סלע הגולגולת (Skull Rock) – נקודת עצירה פופולרית לאורך הכביש הראשי של הפארק בסמוך לאתר המחנאות ג'מבו רוקס (Jumbo Rocks Campground).

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוס מצוקים בפארק
  • אתרי מחנאות – הפארק כולל תשעה חניוני לילה מוסדרים, בשלושה מהם (בלק רוק, אינדיאן קוב וקוטונווד) יש מים ואסלות הדחה. השימוש באתר כרוך בתשלום בגין כל לילה.[33] ניתן להזמין מקומות בבלק רוק ובאינדיאן קוב לתקופות אוקטובר עד מאי, בעוד ששאר האתרים הם על בסיס מקום פנוי. לינה בחיק הטבע מותרת למבקרים תחת מעט מגבלות.[34]
  • סיורים רגליים – ישנם מספר מסלולי הליכה בתוך הפארק, אשר לרבים מהם ניתן לגשת מאתרי המחנאות. מסלולים קצרים יותר, כגון טיול באורך קילומטר אחד דרך העמק הנעלם, מציעים הזדמנות לראות את היופי של הפארק בלי לסטות רחוק מדי לתוך המדבר. קטע של שביל הרכיבה וההליכה של קליפורניה (California Riding and Hiking Trail) מתפתל לאורך של 56 קילומטרים דרך הצד המערבי של הפארק.[35] מנקודת התצפית בקיז ויו (Keys View), בדרום הפארק ניתן לצפות בימת סלטון, העתק סן אנדראס, הרי סנטה רוזה והעיר פאלם ספרינגס.
    בשל גרפיטי בלפחות 17 אתרים על השבילים סגרו שומרי הפארק את הגישה אליהם לקהל הרחב. האתרים שנסגרו כוללים כמה אתרים של הילידים בקניון רטלסנייק (Rattlesnake Canyon) ובסכר ברקר. הם האשימו את השימוש הגובר במדיה החברתית כסיבה לגידול בוונדליזם.[36]
  • טיפוס מצוקים – הפארק פופולרי בקרב מטפסי מצוקים, והוא היה במקור אזור תרגול חורף, כאשר עמק יוסמיטי וחלקים אחרים של הסיירה נבדה היו סגורים בגלל השלג, אבל מאוחר יותר הפך לאזור טיפוס מצוקים פופולרי בפני עצמו. יש אלפי מסלולי טיפוס שיש להם כינויים בכל רמות הקושי. המסלולים בדרך כלל קצרים, כשהסלעים לעיתים רחוקות יותר גבוהים יותר מ-70 מטרים, אך הגישה אליהם היא בדרך כלל הליכה קצרה וקלה במדבר, וניתן לעשות כמה טיפוסים מעניינים ביום אחד. הסלעים מורכבים כולם מקוורץ מונזוניט, סוג מחוספס מאוד של גרניט שלא עבר ליטוש כמו במקומות כמו יוסמיטי שמשום שאין בפארק שלג או קרח.[37]
  • סיורים ברכב – כביש האספלט הראשי מאפשר למבקרים להגיע לאטרקציות מרכזיות דרך הפארק. דרכי עפר עשויות להיות עבירות רק לרכבים עם מתלה גבוה והנעת ארבע על ארבע.[38] דוגמה לכך היא דרך העפר של הסיור הגאולוגי במרכז הפארק. מבקרים עם רכב בעל הנעה ארבע על ארבע יכולים להשתמש בדרך עפר זו לסיור מודרך עם עצירות המתארות את הגאולוגיה של האזור.[39]
גלקסיית שביל החלב כפי שהיא נצפתה בשמי הפארק הלאומי עמק יהושע
  • צפרות – יש מעל ל-250 מינים של ציפורים בפארק כולל עופות מדבריים השוכנים דרך קבע בפארק כדוגמת קוקייה רצנית גדולה כמו גם ציפורים חקייניות, Toxostoma lecontei (באנגלית Le Conte's thrasher), רמית זהובת-ראש (Auriparus flaviceps) ושליו גמבל. בנוסף יש מינים זמניים רבים מאוד השוהים בפארק רק עונה אחת או שתיים. אתרי צפרות ראויים לציון בפארק כוללים את הדקלים של נאות המדבר, סכר ברקר וקניון סמית ווטר (Smith Water Canyon). עמק קווין (Queen Valley) ועמק לוסט הורס (Lost Horse Valley) גם הם אתרי צפרות טובים שבהם ניתן לצפות במינים אחרים של ציפורים בשל המחסור במים. אלו מקומות שבהם ניתן לצפות ב-Dryobates scalaris (באנגלית Ladder-backed woodpecker) ו-Baeolophus inornatus (באנגלית Oak Titmouse).[40] רשימת עופות שנצפו בפארק שהכין הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מפרטת 239 מינים היכן ניתן למצוא אותם ומצבם.[41] אתר הפארק כולל רשימה גדולה יותר, אם כי בלא מידע על העונות בהם מצויים העופות בפארק.[15]
  • צפייה בכוכבים ואסטרונומיה – הפארק הלאומי עץ יהושע הוא אתר פופולרי בדרום קליפורניה לאסטרונומים חובבים ולצפייה בכוכבים.[42] יחד עם הפארק המדברי המדינתי אנזה-בורגו (Anza-Borrego Desert State Park). הפארק הלאומי עץ יהושע ידוע בשמיו החשוכים, אשר חופשיים ברובם מזיהום אור הקיצוני של דרום קליפורניה. גובה הפארק ואוויר המדבר היבש, יחד עם האטמוספירה היציבה יחסית בדרום קליפורניה, יוצרים לעיתים קרובות תנאי תצפית אסטרונומיים מצוינים. מידת החשכה של שמי הפארק הלאומי עץ יהושע נעה בין ירוק לכחול (4-3) במדד בורטל לשמיים חשוכים (Bortle Dark-Sky Scale).[43]

אזור טבע בראשיתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך השטח בן 3,200 הקילומטרים הרבועים של הפארק הוגדרו 1,739 קילומטרים רבועים כאזור טבע בראשיתי (Wilderness), והוא מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים בהתאם לחוק אזורי הטבע הבראשיתיים (Wilderness Act). שירות הפארקים מחייב רישום לשהייה בלילה במקומות ספציפיים. דרישות אחרות כוללות שימוש בתנור נייד, משום שאש גלויה אסורה, ושימוש בטכניקת המחנאות אל תשאיר עקבות (Leave No Trace).[34] אף שאסור להשתמש באופניים באזורי טבע בראשיתיים, מותרת הרכיבה על סוסים, אבל חייבים לקבל אישור לסייר באזורים המרוחקים. קליטה סלולרית כמעט ולא קיימת באזורים אלו, ואין להסתמך עליה כשמבקרים בפארק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bill Cunningham, Polly Cunningham, Best Easy Day Hikes Joshua Tree National Park, Rowman & Littlefield, 2010, ISBN 9780762765843
  • Lary M. Dilsaver, Preserving the Desert: A History of Joshua Tree National Park, George F. Thompson Publishing, 2017, ISBN 9781938086465
  • Bob Gaines, Best Climbs Joshua Tree National Park: The Best Sport and Trad Routes in the Park, Rowman & Littlefield, 2011, ISBN 9780762777105
  • Bruce Grubbs, Explore! Joshua Tree National Park: A Guide to Exploring the Desert Trails and Roads, Globe Pequot Press, 2006, ISBN 9780762735433
  • James Kaiser, Joshua Tree: The Complete Guide: Joshua Tree National Park, James Kaiser, 2016, ISBN 9781940754277
  • D. D. Trent, Richard W. Hazlett, Joshua Tree National Park geology, Joshua Tree National Park Association, 2002, ISBN 9780967975610
  • Joseph W. Zarki, Joshua Tree National Park- Images of America, Arcadia Publishing, 2015, ISBN 9781467132817

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאנגלית Scrambling, פעילות הדומה לזו לטיפוס מצוקים, הכוללת טיפוס על גבעות ותצורות דומות. עם זאת, טיפוס מצוקים בדרך כלל נבדל מפעילות זו בשל השימוש המתמשך בידיים כדי לתמוך במשקל המטפס, כמו גם כדי לספק איזון. טרם נקבע מונח עברי, ראו באנציקלופדית הטיפוס
  2. ^ Bajada מוגדר על ידי ד"ר שובאל כ"תוואי פני שטח הנוצר על ידי התחברות של מניפות סחף רבות במדרונות שלמרגלות הרים או רמות"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ National Park Service Land Resources Division Listing of Acreage
  2. ^ Joshua Tree NP
  3. ^ Proclamation 2193 באתר ויקיטקסט.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Joshua Tree National Park Geology
  5. ^ 5.0 5.1 "A Desert Park". National Park Service. אורכב מ-המקור ב-May 20, 2017. 
  6. ^ Southern California Plant Communities 15. Joshua Tree woodland
  7. ^ "Operating Hours & Seasons". Joshua Tree National Park, NPS. 
  8. ^ Rock Types
  9. ^ "Geologic Formations". Joshua Tree National Park. 4 בינואר 2017. 
  10. ^ Trent, D. D. (אפריל 1984). "Geology of the Joshua Tree National Monument". California Geology 37. אורכב מ-המקור ב-December 21, 2013. 
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 "Animals". Joshua Tree National Park, NPS. 
  12. ^ "Insects, Spiders, Centipedes, Millipedes". Joshua Tree National Park, NPS. 
  13. ^ Amphibians
  14. ^ Reptiles
  15. ^ 15.0 15.1 Birds
  16. ^ Mammals
  17. ^ 17.0 17.1 "Pinto Culture". National Park Service. 28 בפברואר 2015. 
  18. ^ Hunter, Charlotte (22 במרץ 2016). "American Indians". National Park Service. 
  19. ^ 19.0 19.1 Planetpalmsprings.com
  20. ^ Joseph W. Zarki, Joshua Tree National Park
  21. ^ "Cowboys". National Park Service. 28 בפברואר 2015. 
  22. ^ 22.0 22.1 Chappell, Gordon (11 ביוני 1975). "National Register of Historic Places Inventory – Nomination Form: Barker Dam". National Park Service. 
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 23.3 Spoo, Melanie (28 בפברואר 2015). "Lost Horse Mine". National Park Service. 
  24. ^ 24.0 24.1 Chappell, Gordon (10 ביוני 1975). "National Register of Historic Places Inventory-Nomination: Wall Street Mill" (PDF). National Park Service. 
  25. ^ Chappell, Gordon (1975). "National Register of Historic Places Inventory-Nomination: Keys Desert Queen Ranch" (PDF). National Park Service. 
  26. ^ Chappell, Gordon (1975). "National Register of Historic Places Inventory-Nomination: Desert Queen Mine" (PDF). National Park Service. 
  27. ^ "Park History". Joshua Tree National Park, NPS. 
  28. ^ Things To Do
  29. ^ Directions & Transportation
  30. ^ Fees & Passes
  31. ^ Camping Eating & Sleeping
  32. ^ Operating Hours & Seasons
  33. ^ "Camping". Joshua Tree National Park, NPS. 
  34. ^ 34.0 34.1 Backpacking
  35. ^ "Hiking". National Park Service. 
  36. ^ Graffiti Force Closure Of Joshua Tree Park SitesGraffiti Force Closure Of Joshua Tree Park Sites
  37. ^ Climbing, Bouldering, Highlining, and Slacklining
  38. ^ Backcountry roads
  39. ^ "Geology Motor Tour". Joshua Tree National Park, NPS. 
  40. ^ Birding
  41. ^ "USGS Bird Checklist". אורכב מ-המקור ב-July 31, 2010. 
  42. ^ "Joshua Tree National Park: Stargazing". Joshua Tree National Park, NPS. 
  43. ^ "ClearDarkSky Light Pollution Map". ClearDarkSky.com. 


קקטוסי צ'ולה (Cylindropuntia bigelovii) בפארק הלאומי עץ יהושע
Magnify-clip.png
קקטוסי צ'ולה (Cylindropuntia bigelovii) בפארק הלאומי עץ יהושע