יאיר הגלעדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יאיר הגלעדי
למניין השופט השביעי
תקופת שיפוט 22 שנה
שבט שבט מנשה
כרונולוגיית שופטים
תולע בן פואה יפתח הגלעדי

יָאִיר הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השביעי ששפט את ישראל בתקופת השופטים[1]. מוצאו של יאיר הוא משבט מנשה.

פועלו של יאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר נזכר בשלושה פסוקים בספר:

וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן

.

יאיר שייך לקבוצת "השופטים השקטים", שבעיקר ידוע שמם, אך פועלם נסתר. האויב מולו נלחם יאיר אינו נזכר בפסוקים ולכן אינו ידוע.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשת כיבוש עבר הירדן המזרחי בתקופת התנחלות השבטים מופיע גיבור - יאיר בן מנשה (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק מ"א). יאיר בן מנשה כבש שטחים בחבל הארץ הגלעד אשר כונו מאוחר יותר "חוות יאיר" (מדובר בחבל גאוגרפי השונה מ"חות יאיר" מספר שופטים), והתנחל בהם יחד עם בני שיבטו. במקרא נאמר: " וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ, וַיִּלְכֹּד אֶת-חַוֹּתֵיהֶם; וַיִּקְרָא אֶתְהֶן, חַוֹּת יָאִיר". יאיר בן מנשה היה לאחד מהמתנחלים הישראלים הראשונים.

עוד מסופר שהיו לו עשרים ושלוש ערים בארץ גלעד. מכאן השם יאיר הגלעדי. ייתכן והשופט השביעי אשר חי כשלוש מאות שנה אחרי יאיר בן מנשה, "אימץ" לעצמו את השם "יאיר הגלעדי" כשמו של אותו גיבור מתקופת ההתנחלות. השופט השמיני היה יפתח הגלעדי, אף הוא מהגלעד.

חוות יאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שלמה המלך, נכללו חוות יאיר בתוך שטח הנציבות השישית - שהיא נציבות רמות גלעד (ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ג).

סוף ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר נקבר בקמון. ישנן השערות רבות ביחס למקום זה כיום.

יאיר בספרות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר על יאיר הגלעדי נכתב על ידי סופר הילדים צבי ליברמן ויצא בהוצאת עמיחי. קורות חיו של השופט המתוארים בספר זה, הם פרי המצאתו של הסופר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]