קיני (עם)

הקיני הוא עם המוזכר בתנ"ך כאחד מעשרת העמים שארצם הובטחה לאברהם בברית בין הבתרים. הקיני היה בעל אופי נטרלי במאבקים הפנימיים באזור ארץ כנען בתקופות השונות, ומתואר במקרא שהיו לו קשרים טובים עם ישראל מחד ועם אויביו מאידך.

הקיני הוא שבט קדום נודד מעמי כנען. השם קיני נגזר מהשם קין, ועל פי פרשנויות המקרא הוא קרוי כך על שם קין בנו של אדם הראשון. הקינים היו קרובים למדיינים: על יתרו נאמר שהיה כהן מדיין ומשפחתו נקראת גם 'קיני'. על פי המקרא התפשטו הקינים באזורי שבתם של העמים והשבטים: מדיין, אדום ועמלק, בסיני, בנגב ואף באזור עמק יזרעאל. עיסוקם כשבט היה בייצור נחושת ועיבודה.^{[דרוש מקור]}

בימי השופטים חלק מסוים מהשבט הקיני נפרד מעיקר השבט ונדד לאזור עמק יזרעאל, שם ישבה יעל אשת חבר הקיני שהרגה את סיסרא כאשר נלחם בישראל. מאוחר יותר, בעת מלחמת שאול המלך באגג מלך עמלק, שהעיר המרכזית שלו חנתה באותה העת באזור צפון הנגב, שלח שאול שליחים לקיני, מתוך דאגה לשלומם כהכרת הטוב על עזרת חובב אביהם לעם ישראל בעת נדודיו במדבר, להזהירם ולבקשם לעזוב את מקומם שבתוככי שטחו של עמלק על מנת למנוע את היפגעותם בשגגה תוך כדי הלחימה.

ראו גם

• יעבץ (אתר מקראי)

קישורים חיצוניים

• יוסף מיכאל יוסקוביץ, "כי אם יהיה לבער קין" באתר "בינינו"

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.