אלון מוצב
אֵלוֹן מֻצָּב הוא אתר מקראי הממוקם ליד העיר שכם, בו נמשח אבימלך, למלך על ידי בעלי שכם.[1]
שמו וזיהוי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרגום יונתן תרגם ”מֵישַר קָמָתָא” ובתרגום לעברית מישור המצבות. בעקבות תרגום יונתן מפרש רש"י: ”מישור שהיו בו מצבות”. תרגום השבעים תרגם ”שמא המצבה”. יאיר זקוביץ סובר, כי האבן אשר הונחה מתחת לעץ האלון שימשה כמצבה. אחרים גורסים כי השם אלון מצב הוא שם נוסף לעץ הקדוש המופיע בסיפור משיחת אבימלך, אלון מעוננים.[2]
יש הסוברים כי הכתוב מספר על עץ קדוש שהמצבה הונחה לידו. לדעת אחרים אין לזהות את העץ עם האלה אשר בשכם, המוזכרת בספר יהושע, פרק כ"ד, אשר במקום זה כרתו בני ישראל ברית עם אלוהים כדוגמת הברית שנכרתה בסיני. לדעת יאירה אמית מסורות האבות וכיבוש ארץ ישראל בידי יהושע, מתארות את המקום מחוץ לעיר ולא במרכזה.[3] אחרים תומכים בטענה כי האלה הנזכרת בספר יהושע, פרק כ"ד היא אלון מורה, הנזכר בספר בראשית, פרק י"ב, אֵלוֹן מֻצָּב ואלון מעוננים הנזכרים בספר שופטים, פרק ט'.[4]
השם אלון התפרש גם כעץ אלון שמקום בו צמח היה למרכז פולחני ניחוש. עצים אשר שימשו כמקום מרכזי בו קיבלו הכוונה מהאלים, היה ידוע במרחבי המזרח הקדום.[5] בדרך כלל שמות מכילים את השם אלון היו מורים על מקום פולחן, עוד מימי התקופה הכנענית. במקרא מוזכרים גם אלון מורה, אלון מעוננים, אלון תבור, אלון בכות. כל אלה נזכרים בתנ"ך באירועים הקשורים בפולחן.[6][7].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נורית ליסובסקי, על עצים ועל ה'מקום': מאפיינים תרבותיים, טבעיים וחזותיים של הנוף המקודש בארץ ישראל, קתדרה: כתב עת לתולדות ארץ ישראל וישובה, ירושלים, יד יצחק בן צבי, חוברת 111, תשס"ד, עמ' 74-41.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על עצים קדושים בספרות היהודית (אורכב 20.06.2009 בארכיון Wayback Machine) מחבר: זהר עמר, אוניברסיטת בר-אילן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר שופטים, פרק ט', פסוק ו'
- ^ יאיר זקוביץ, עולם התנ"ך: יהושע, תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 220.
- ^ יאירה אמית, עולם התנ"ך: שופטים, תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 85.
- ^ אברהם אהוביה, וירא אלהים אל יעקב עוד (בראשית ל"ה, א-טו), בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ח, עמ' 99.
- ^ אמוץ דפני, עצים מקודשים בישראל, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 17.
- ^ ראו: זהר עמר, על העצים הקדושים בספרות היהודית, באתר אוניברסיטת בר-אילן.
- ^ ראו: אבי שמידע, צבי שמיר ומיכאל וינברג, עצים קדושים וקשישים בישראל, באתר סנונית.