מרוז (אתר מקראי)

מרוז הוא אתר המוזכר במקרא בספר שופטים, בשירת דבורה לאחר ניצחון ברק בן אבינועם לסיסרא.

בשירתם, מקללים דבורה וברק בן אבינועם בשם "מלאך ה'" את העיר מרוז ויושביה, מפני שלא באו לעזור לגיבורים במלחמה: ”אוֹרוּ מֵרוֹז - אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ; כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים”.

זיהוי ופירוש

שם המקום לא נזכר במקום אחר במקרא, ולא ידוע איפה נמצא. נעשו כמה נסיונות לזיהוי המקום, כולם לא ודאיים. בתרגומי המקרא זיהו כשם מקום: בתרגום השבעים Μηρώζ (מרוז), בוולגטה: terra Meroz (ארץ מרוז).

יש המזהים את מרוז עם הכפר אל-מורסס , ששכן כ-5 ק"מ צפונית מערבית לביסאן, על המדרונות שמצפון עמק יזרעאל. הכפר כפר מצר זוהה אף הוא כאתר אפשרי, בשל קרבתו לאתרים עתיקים במקום.

יצחק קולר הציע כי התיבה "מרוז" מורכזת ממ"ם השימוש + "רוז", מלה מהשורש ר־ז־ן; הוא טוען ששמות קיבוציים במקרא באים בצורת קיצור: אֳנִי – צי אניות, עני – מצב של דלות וכו'. בדומה, הוא סבור ש"רוז" הוא רוזנים, בעלי תואר רם מעלה. בתחילת השירה פונה דבורה אל אצולת העם והנכבדים: ”שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים” (ספר שופטים, פרק ה', פסוק ג') ולקראת אמצעיתו מקללת היא אותם נמרצות באמרה "אוֹרוּ מֵרוֹז" משום שלא עודדו את העם להשתתף במלחמה ואף מנעו מאלה שרצו להשתתף לעשות כן.

בספרות הרבנית

לפי פרשני הפשט, מרוז הוא שם מקום שהיה קרוב למקום המלחמה, ודבורה קיללה בשם "מלאך ה'" את יושבי אותה עיר על שלא באו לעזור במלחמה.

בתלמוד הבבלי הובאה פרשנות נוספת לכוונת דבורה בפירוש המילה "מרוז", כך שהכוונה לאדם מסוים שהיה חשוב, או לכוכב ששמו "מרוז", שלא בא לעזרת ברק במלחמתו, והתקלל על ידי מלאך ה':

איכא דאמרי גברא רבה הוה, ואיכא דאמרי כוכבא הוה, שנאמר: "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים" (שופטים, ה', כ')

— תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז, עמוד א'

לפי הפירוש הראשון, הקללה היא ל"מרוז" שהיה אדם חשוב, והיה מצופה ממנו שיתגייס גם הוא למערכה, ומשלא עשה כן קולל. לפי הפירוש השני, מאחר שעל פי הפסוק כל הכוכבים נלחמו עם סיסרא ועזרו לברק במלחמה, ו"מרוז" היה הכוכב היחיד שלא בא לעזרתם, ועל כך קולל.

קישורים חיצוניים

ערך מילוני בנושא מרוז, בוויקימילון