פריזי
הפְּרִזִּי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען[1], אשר שכנו בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל. עם זאת, גם נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצאי הפריזי, בהתאם למצוות מחיית שבעה עממין.
גנאלוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפריזי אינו נזכר בשום מקום בנפרד משאר עממי כנען. למעשה הוא בכלל לא נזכר ברשימה של בני כנען:
וּכְנַעַן, יָלַד אֶת-צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת-חֵת: וְאֶת-הַיְבוּסִי, וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי:
אראל סגל הלוי כותב[2] כי ייתכן שה'פריזי' הוא רק כינוי שניתן לחלק מצאצאי כנען (אולי מתוך בני-כנען שלא היו לעמים: הערקי, הסיני, הארודי וכו'), אולי מפני שהם ישבו בכפרים ובערי-פרזות, כמו שכתוב:
"וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי..." (ספר שמואל א', פרק ו', פסוק י"ח). ורשי מבאר: "כפר הפרזי" - כפר שאין לו חומה".
ועל פי הכתוב ביחזקאל: "וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם" (ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק י"א). אפשר אולי להסיק, שעמים שישבו בערי-פרזות היו עמים שקטים שעסקו במסחר ולא במלחמה, ולפי זה הפריזי היה גם-כן עם שקט ושלו, אפילו יותר מהכנעני.
אבן עזרא, בפירושו על התורה, משייך את עם הפריזי ל"צידון", בנו בכורו של כנען[3].
הופעות נוספות בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר בראשית, פרק י"ג, פסוק ז' נכתב: ”וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ.”[4][5].
נזכר בין עשרת העממים הנמנים בברית בין הבתרים: ”וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים” (ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק כ').
יעקב מפחד מהפריזי: ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.” (ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ל')
ברשימת מלכי הברית של יבין מלך חצור (יהושע, י"א, ג') נזכרים האמורי (עם) והחתי והפרזי והיבוסי כיושבי ההר. הפרזי ישב, כנראה, ברכס ההרים שבמרכז הארץ, אולי בסביבות שכם. יש לשער, כי הפרזים התפשטו גם צפונה וצפון-מזרחה עד עמק יזרעאל ועד בית שאן שבנחלת בני יוסף, כי כן הכו אותם יהודה ושמעון במלחמתם בבזק (שופטים, א', ד'–ה')[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת השופטים | ||
---|---|---|
שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | ![]() |
דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם |