שמגר בן ענת

שמגר בן ענת

שמגר מכה בפלשתים במלמד הבקר. איור משנת 1360 לערך
מדינה	כנען
עיסוק	שופט, מנהיג
השקפה דתית	יהדות
שופט ישראל ה־3 משבט לוי או שמעון אירועים בתקופתו מלחמה נגד פלשתים, במסגרתה הכה 600 מהם במלמד הבקר → אהוד בן גרא דבורה הנביאה ←

שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, לפי המקרא, היה השופט השלישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

ספר שופטים אינו מרחיב רבות על קורותיו, ומספר עליו בפסוק אחד בלבד:

וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל.

— שופטים ג', ל"א

מלבד זאת, הוא נזכר פעם אחת בשירת דבורה: ”בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת.” (שופטים ה', ו')

מוצאו

• שמו של שמגר בן ענת נזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, כמי ש"שפט שנה אחת עד שמת".
• שבטו של שמגר אינו מצוין במפורש במקרא, אך האברבנאל סבור כי התיאור בן ענת מראה על מוצאו מהעיר ענתות, אשר הייתה עיר של כהנים מבני איתמר הכהן. בעקבותיו הלכו הכרוניקות צמח דוד וסדר הדורות, וכתבו כי שמגר היה כהן.
• על פי מדרש שוחר טוב שמגר בן ענת היה משבט שמעון.

ייחודו של הסיפור

בסיפורו של שמגר בן-ענת, בניגוד לשאר השופטים, ממעט הכתוב במסירת פרטים אישיים אודות שבטו, משפחתו, ייחוסו, מקום מושבו או מצבו הכלכלי. אין בסיפורו גם את המוטו המעגלי המאפיין את ספר שופטים (חטא ← עונש ← זעקה לה' ← ישועה וחוזר חלילה). הסופר המקראי מסתפק בתיאור קצר וענייני של האירועים.

כמו כן קיים בסיפורו אלמנט רב של הקצנה. על פי המסופר נלחם שמגר בן־ענת במַלְמָד בָּקָר, כלי נשק בלתי שגרתי, והרג באמצעותו בלבד 600 פלשתים. עם זאת, השימוש במלמד־בקר תואם את המונופול שהיה לפלשתים על חרושת-ברזל (נפחות ומסגרות) ואת העובדה שהצליחו לכפות על בני ישראל איסור ייצור כלי נשק רגילים.

הפסוק הבודד המתאר את פועלו מרמז למעשה על העימות המתועד הראשון במקרא בין ישראל לבין הפלשתים, שיהפכו עד מהרה לאויב המרכזי של עם ישראל בשלהי תקופת השופטים וראשית תקופת המלוכה.

מקור שמו

שמו של שמגר בן-ענת אינו נשמע כשם עברי. הסיבה לכך היא אזכור האלה הכנענית הלוחמת ענת כחלק משמו. זאת ועוד, השם שמגר הוא שם יחידאי במקרא. יתר על-כן, יש המוצאים תימוכין לכך ששמגר בן-ענת לא היה מבני ישראל, בכך ששמו מוזכר לצדה של יעל אשת חבר הקיני, אשר גם היא לא הייתה מבני ישראל.

ההסברים למקור שמו של שמגר בן-ענת הם רבים, ובהם ניתן למצוא את ההסברים להלן:

• יש המנסים לזהות את שמגר בן-ענת עם סרן סורי בשם "בן-ענת", אשר רעמסס השני גמל לו על שירותו המסור בכך שהשיא את בתו לאחד מבניו. עם זאת, טענה זו איננה מחזיקה אל מול התיארוך המקובל של התחלת האיום הפלישתי על ארץ כנען וסביבותיה.
• יש חוקרים הרואים בשם משפחתו של שמגר נגזרת של שם עירו: (בית) ענת, אשר משערים כי התקיימה בזמן תקופת השופטים בגליל.

תאוריות אחרות גורסות כי מקור השם "שמגר" איננו שמי כלל:

• על פי האטימולוגיה של השפה המצרית, יש הקובעים כי שמגר הוא למעשה הרכב של התעתיק העברי של המונח המצרי המקביל לנווד, זר או קבצן (s’m3). התעתיק למילה העברית הוא גר.
• תאוריה נוספת היא כי שמו של שמגר בן-ענת הוא למעשה תעתיק של השם החורי Simgiari, הידוע מתעודות נוזי. שם זה מורכב משם האלוהות Simiegi הידוע מתעודות שמצאו בחתושש, בירת ממלכת החתים, ומהיסוד ari השכיח בשמות החוריים. אמנם בטקסטים מנוזי ומאוגרית מתועד סדר הפוך של היסודות, אשר פירושו הוא (האל) שמג נתן – אך ייתכן שיש כאן מקרה של הפיכת יסודות חוריים בפי דוברי שמית.
• מקור נוסף משנה במקצת תאוריה זאת – אך עדיין נשאר בתחום החתים – וגורס כי היו שביקשו לראות בשם "שמגר" גרסה פונטית של השם Sangara - שמו של אחד ממלכי כרכמיש במאה השמינית לפני הספירה; הואיל וכרכמיש נשלטה אז בידי שושלת נאו-חתית, אפשר כי השם שמגר/סנגרה הוא שם חתי שאול.
• יש המתייחסים לשם שמגר כאל שם מצרי מבני שבט Hanean שנזכרו בכתבי העיר מארי, אך טענה זאת אינה ודאית ביותר ואינה רווחת בקרב החוקרים, בעיקר בגלל פרק הזמן שבין מארי לבין חדירתם של גויי הים.
• אפשרות נוספת היא שההשפעה החזקה של החורים והחיתים על ארץ כנען באותה תקופה, גרמה לתופעת אימוץ של שמות זרים.

הצירוף בן-ענת נמצא חרות אף על ראשי חצים שנתגלו בבקעת הלבנון ובאל-ח'דר שליד בית לחם (מהמאות ה-11 וה-12 לפני הספירה). ניתן איפוא לשער כי השם "בן-ענת" הוא כינוי שנשאו לוחמים מקצועיים בכנען. אפשרות זו מתיישבת עם ממצא ראשי חץ הנושאים את הצירוף "בן-ענת" בבית לחם הסמוכה. חבל ארץ הררי זה מתאפיין ברעיית צאן ובקר - מה שהולם את סמליות הנשק - מלמד הבקר - נשק רועים דל בו שמגר משתמש כדי להדוף את פלישת הפלשתים החקלאים ממישור החוף. ניגוד זה, בין הרועים היהודאיים ונשקם הפשוט לבין הפלשתים העירוניים המצוידים היטב, חוזר ומופיע בסיפור שמשון ולחי החמור ובסיפור גולית ודוד ומקלע האבנים שלו.

• תיאוריה אפשרית שמציע אברבנאל למקור הצירוף "בן ענת" הוא בשם המקום "ענתות" שבבנימין. מה שמייחס את מוצאו של שמגר לשבט בנימין.

אותיות ומילות השם שמ-גר הם אותיות השם גר-שם, שם המוזכר אצל בני לוי, כגון בנו של משה.

הנצחתו

על שמו ישנם רחובות בכמה ערים בישראל. בירושלים בשכונת רוממה קריית בעלזא על יד קניון רב שפע, ובתל אביב-יפו הרחוב נקרא רחוב שמגר, ובהוד השרון, קריית גת וראשון לציון הרחוב נקרא "שמגר בן ענת".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמגר בן ענת בוויקישיתוף

• מיכאל הלצר, "בן ענת" ושמגר בן-ענת, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• גשר מפעלים חינוכיים, שמגר בן ענת, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• אלי אשד, בימי שמגר בן ענת בימי יעל: השופט שמגר בן ענת בספרות ובאמנות, בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד"
• אבשלום קור, באופן מילולי: השופטים בספר שופטים, גלי צה"ל, 26 בינואר 2025
• מידע על שמגר בן ענת בקטלוג הספרייה הלאומית
• נילי שצ'ופק, אור חדש על שמגר בן ענת, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו, כרך מ, חוברת ג (קמב), 1995, עמ' 212–23, באתר JSTOR
• שמגר בן ענת, דף שער בספרייה הלאומית