יחסי ארצות הברית–הרשות הפלסטינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ארצות הברית–הרשות הפלסטינית
ארצות הבריתארצות הברית הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית
Palestine United States Locator.png
ארצות הברית הרשות הפלסטינית
שטחקילומטר רבוע)
9,147,420 6,020
אוכלוסייה
332,749,077 5,207,525
תמ"ג (במיליוני דולרים)
20,524,945 21,220
תמ"ג לנפש (בדולרים)
61,683 4,075
משטר
רפובליקה נשיאותית פדרלית רפובליקה

יחסי ארצות הברית-הרשות הפלסטינית הם היחסים בין ארצות הברית לרשות הפלסטינית.

בין ארצות הברית לרשות הפלסטינית לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, שכן ארצות הברית לא מכירה ברשות הפלסטינית כמדינה.

הרשות הפלסטינית הייתה מיוצגת בוושינגטון די. סי. על ידי משלחת כללית של אש"ף עד שארצות הברית החליטה לסגור את משרדי אש"ף בארצה, ולארצות הברית אין נציגות רשמית בתחומי הרשות הפלסטינית, אך יש לה מחלקה לעניינים פלסטיניים בשגרירות בירושלים המטפלת ביחסים עם הרשות הפלסטינית.

היחסים עד 1988[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשאש"ף הוקם בשנת 1964, הוא לא זכה לתשומת לב ממשלת ארצות הברית. אך, הוא פתח משרד רשמי בניו יורק אשר נוהל על ידי סאדאת חסן, נציגה הקבוע של תימן לאו"ם.

לפני מלחמת יום הכיפורים ראתה ארצות הברית באש"ף ובפת"ח תחת הנהגתו של יאסר ערפאת כארגון טרור, וכתוצאה מכך לא תמכה בשאיפות הפלסטיניות באו"ם ולדיפלומטים אמריקאים במזרח התיכון נאמר שלא לעשות שום מגעים עם ערפאת או עם נציג מטעמו. עם זאת, החלו גורמי מזכירות המדינה האמריקאית לראות את הגורם הפלסטיני כגורם משפיע מספיק כדי להתחשב בו בעת התווך להסכם בין ישראל וירדן על הגדה המערבית. בניגוד להשקפה הדיפלומטית האמריקאית על אש"ף, קהילת המודיעין האמריקאית לא נמנעה ממגעים עם אש"ף ולאחר מלחמת יום הכיפורים, ב-3 בנובמבר 1973, התקיימה פגישה חשאית במרוקו בין סגן מנהל ה-CIA ורנון א. וולטרס לבין ח'אלד אל-חסן, מספר 2 באש"ף באותה העת ובפגישה הם דנו על שילוב אש"ף בתהליך השלום.

משנת 1974, החלה מחלקת המדינה לשקול את שילוב אש"ף בתהליך השלום וביוני אותה שנה העריך שגריר ארצות הברית במצרים כי יו"ר אש"ף יאסר ערפאת מחפש דרכים לשלב את אש"ף בתהליך השלום. עם זאת, בשל התמיכה האמריקאית בישראל, דרשה ארצות הברית מאש"ף בשנת 1975 להכיר מפורשות במדינת ישראל כתנאי מקדים לכל טיפול בנציגיה.

שינוי מסוים ביחסי ארצות הברית ואש"ף התרחש תחת הנשיא ג'ימי קרטר אשר היה הנשיא האמריקאי הראשון אשר דגל בהקמת מדינה פלסטינית. ב-16 במרץ 1977, קרטר אמר כי "צריכה להיות מולדת הניתנת לפליטים הפלסטינים אשר סבלו במשך שנים רבות". בינואר 1978, העביר ערפאת מסר סודי לקרטר לפיו הוא יסתפק בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה בתמורה לתמיכת ארצות הברית ביעד זה. עמדת הממשל החיובית לגבי אש"ף, אפשרה לאש"ף להקים את משרד ההסברה הפלסטיני בוושינגטון די. סי. ב-1 במאי 1978.[1] עם זאת, שום התקדמות של ממש לא נעשתה בנושא הפלסטיני, שכן קרטר היה שקוע בהסכם ישראלי-מצרי והקשרים עם אש"ף היו מזיקים להסכם זה.

התדרדרות ביחסי הממשל האמריקאי עם אש"ף, חלה תחת כהונתו של הנשיא רונלד רייגן שכן הוא התנגד ללא הרף להקמת מדינה פלסטינית או למשא ומתן עם אש"ף. ב-1987 נעשה ניסיון אמריקאי לסגור את משרדי ההסברה הפלסטינים של אש"ף בוושינגטון די. סי. לאחר שחוקק חוק הלוחמה בטרור בדצמבר 1987. פעולה זו הכריזה על אש"ף כארגון טרור ואסרה על כל פעולותיו למעט הפצת מידע. ממשלת ארצות הברית ניסתה לסגור את משרד ההסברה הפלסטיני בטענה כי הוא מעורב בפעולות טרור, אך בתי המשפט בארצות הברית דחו טענה זו אבל אפשרו פיקוח הדוק יותר על המשרד.

אחרי הכרזת העצמאות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הכרזת העצמאות הפלסטינית, הכיר אש"ף בישראל בנובמבר 1988 ונפתח דיאלוג בינו לבין ממשלת ארצות הברית.

תחת ממשל בוש האב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1990 הושעה הדיאלוג בין אש"ף לארצות הברית עקב סירוב אש"ף לגנות את ניסיון ההתקפה על קו החוף הישראלי על ידי חזית השחרור הפלסטינית. ממשל בוש האב המשיך להביע דעות שליליות על אש"ף, עקב התמיכה הפלסטינית בסדאם חוסיין במלחמת המפרץ.

עם זאת, הנשיא בוש עשה מאמצים רבים ב-1991 על מנת לכנס ועידת לשלום במזרח התיכון אשר כללה את הנושא הפלסטיני, מאמצים אשר הגיעו לשיאם באוקטובר אותה שנה, עם כינוס ועידת מדריד.

תחת ממשל קלינטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאסר ערפאת לוחץ את ידו של יצחק רבין בחתימה על הסכם אוסלו, כאשר במרכז התמונה עומד ביל קלינטון. 13 בספטמבר 1993

בחירתו של הנשיא ביל קלינטון לנשיא ארצות הברית שינתה את היחס הרשמי של ארצות הברית לאש"ף. הוא עצמו תמך במטרתה של מדינה פלסטינית, אך נמנע מלהביע זאת בפומבי עד חודשי כהונתו האחרונים.

ב-10 בספטמבר 1993, ערב חתימת הסכם אוסלו בין ממשלת ישראל לאש"ף, הודיע קלינטון על חידוש הדיאלוג בין ארצות הברית לאש"ף, אשר הושעה ב-1990. טקס החתימה על ההסכם, ב-13 בספטמבר 1993, התקיים בוושינגטון די. סי., בנוכחות הנשיא קלינטון, אף על פי שהמשא ומתן על ההסכם היה בחסות ממשלת נורווגיה.

לאחר הטקס זכה ערפאת להיות למנהיג הפלסטיני הראשון אשר מבקר בבית הלבן.

בדצמבר 1998, הפך קלינטון לנשיא ארצות הברית הראשון אשר מבקר ברשות הפלסטינית.

תחת ממשל בוש הבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחמוד עבאס יחד עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, 2003

עמדת ארצות הברית לרשות הפלסטינית השתנו עם בחירתו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש לנשיא ארצות הברית. בוש הבן נמנע מלהיפגש עם יאסר ערפאת וכינה אותו כ"יו"ר ערפאת" ולא בכינויו הרשמי כ"נשיא ערפאת". במהלך השנה הראשונה לכהונתו, שמר בוש הבן על היחסים עם הרשות הפלסטינית כטכניים בלבד.

ביוני 2002, הביע בוש תמיכה במדינה פלסטינית לאחר התנעת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. ב-3 ביוני 2003, נפגש בוש לראשונה עם ראש הממשלה הפלסטיני, מחמוד עבאס בשארם א-שייח' במתכונת של פגישה אשר נועדה למנוע פגישה ישירה בין בוש הבן לערפאת.

בעקבות מותו של ערפאת בנובמבר 2004, הפך הנשיא הפלסטיני החדש מחמוד עבאס למבקר קבוע בבית הלבן ובוש התייחס אליו כ"נשיא" ולא כ"יו"ר" כמו שעשה בערפאת.

בינואר 2008, ביקר הנשיא בוש הבן לראשונה ברשות הפלסטינית.

תחת ברק אובמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברק אובמה עם מחמוד עבאס בבית הלבן. 2009

תחת הנשיא אובמה, היחסים בין ארצות הברית לרשות הפלסטינית השתפרו וממשל אובמה אף תמך בהקמת מדינה פלסטינית במסגרת הסכם קבע עם מדינת ישראל.

ב-2011, העניקה ארצות הברית לרשות הפלסטינית 200 מיליון דולר לתמיכה ישירה בתקציב[2].

בנובמבר 2012, בהצבעה באו"ם על שדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית בארגון, הצביעה ארצות הברית כנגד הקמת מדינה פלסטינית, לאחר שהתקבלה ההצעה להכיר ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה, קראו כמה מהסנאטורים האמריקאים לסגירת משרדי אש"ף בוושינגטון די. סי.

במרץ 2013, ביקר אובמה ברשות הפלסטינית בפעם הראשונה כנשיא וסגן הנשיא ג'ו ביידן (שלימים יהיה גם הוא נשיא ארצות הברית), ביקר ברשות הפלסטינית פעמיים.

תחת ממשל דונלד טראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונלד טראמפ עם מחמוד עבאס בבית הלבן. 3 במאי 2017

ממשל הנשיא דונלד טראמפ החל בעמדה כללית של תמיכה בעמדות הישראליות. ב-3 במאי 2017 ביקר מחמוד עבאס לראשונה בבית הלבן לאחר השבעתו של טראמפ לתפקיד וב-23 במאי 2017, ביקר טראמפ לראשונה ברשות הפלסטינית כשבמהלך פגישתו עם הנשיא עבאס צעק עליו. בעקבות החלטת הנשיא טראמפ להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים ואיומיו להפסיק את הסיוע הכלכלי לרש"פ, תקף אבו מאזן את הנשיא טראמפ בנאום פומבי ואף קלל אותו "יחרב ביתכ"[3]. ב-14 במאי 2018, בעקבות העברת השגרירות, החזירה הרשות את נציג אש"ף בוושינגטון לרמאללה. ב-10 בספטמבר החליט הממשל האמריקני לסגור את משרדי אש"ף, וכן לסגור את החשבונות של הרשות הפלסטינית בארצות הברית[4], עם זאת בדצמבר של אותה שנה הוחזר השגריר הפלסטיני במה שהוגדר "אופן זמני" לארצות הברית[5].

תחת ממשל ג'ו ביידן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "משרד הסברה פלסטיני נפתח בבירת ארצות הברית" מעריב, 2 במאי 1978
  2. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏ארה"ב תעביר 200 מיליון דולר לרשות הפלסטינית, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2011
  3. ^ דנה ויס, ‏"יחרב ביתכ": ההצעה שהובילה לנאום, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 בינואר 2018‏
  4. ^ ג'קי חורי, סגירת משרדי אש"ף בוושינגטון: הפלסטינים מחכים שהעולם יתערב, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2018
  5. ^ חדשות 2, ‏השגריר הפלסטיני בארה"ב הוחזר זמנית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 בדצמבר 2017‏