יצחק חיים פרץ

יצחק חיים פרץ
לידה	26 במרץ 1938 (בן 86); כ"ג באדר ב' ה'תרצ"ח; קזבלנקה, מדינת החסות הצרפתית במרוקו
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	7 במרץ 1950
השכלה	ישיבת חברון כנסת ישראל
מפלגה	יהדות התורה
סיעה	ש"ס, מוריה (סיעת יחיד), יהדות התורה
	24 בדצמבר 1984 – 6 בינואר 1987; (שנתיים)
תחת ראשי הממשלה	שמעון פרס ויצחק שמיר
	→ שמעון פרס יצחק שמיר ←
	21 בדצמבר 1988 – 13 ביולי 1992; (3 שנים)
תחת ראש הממשלה	יצחק שמיר
	→ יעקב צור יאיר צבן ←
	13 בספטמבר 1984 – 18 בדצמבר 1984; (97 ימים)
תחת ראש הממשלה	שמעון פרס
	25 במאי 1987 – 22 בדצמבר 1988; (שנה)
תחת ראש הממשלה	יצחק שמיר
	13 באוגוסט 1984 – 16 ביולי 1992; (8 שנים)
כנסות	11 - 13
	יו"ר מפלגת ש"ס; רב העיר רעננה; חבר מועצת הרבנות הראשית;
	יו"ר מפלגת ש"ס; רב העיר רעננה; חבר מועצת הרבנות הראשית;

הרב יצחק חיים פרץ (נולד בכ"ג באדר ב' ה'תרצ"ח, 26 במרץ 1938) הוא רבה לשעבר של רעננה וחבר מועצת הרבנות הראשית. כיהן כיו"ר מפלגת ש"ס, וחבר הכנסת מטעמה ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה

נולד בקזבלנקה שבמרוקו. אביו היה סוחר, בעל חנות נעליים ושותף בבית־חרושת לייצור נעליים, אך במשפחתו היו גם רבנים ותלמידי־חכמים. למד בבית־ספר של רשת אליאנס, שם שפת הלימוד הייתה צרפתית. בשנת 1948, בעקבות הקמתה של מדינת ישראל, החליט אביו לנטוש את כל עסקיו ולעלות לישראל. את המשפחה השאיר בקזבלנקה, מכיוון שהעלייה הייתה עדיין בלתי חוקית והוא חשש מתלאות הדרך. כשהגיע ארצה נשלח למעברת באר יעקב. המשפחה עלתה אחריו, כשכל אחד מארבעת הילדים עלה בנפרד. יצחק עזב את הבית ב-1949, בהיותו בן 10, בקבוצת הילדים הראשונה שעזבה את קזבלנקה במסגרת עליית הנוער^[1]. שהה שנה במחנה של עליית־הנוער בצרפת, ולישראל הגיע במרץ 1950. הוא נשלח לפנימיה דתית ליד ירושלים, ולאחר שנתיים היה אמור לעבור ללמוד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. מאחר שהצטיין בלימודיו הרב אביעזר בורשטיין הציע שילמד בישיבה התיכונית מדרשית נעם, גם שם היה תלמיד מצטיין. בתום לימודיו קיבל זימון לקורס טיס, אך בחר לא להתגייס וללמוד בישיבת חברון^[1], שם היה מקורב למשגיח הרב מאיר חדש ולרב ברוך מרדכי אזרחי.

לאחר שהוסמך לרבנות, מונה בגיל 24 לרב העדה הספרדית של רעננה בשנת 1968^[2], במקביל לרב שלמה מלץ שמונה לרב העדה האשכנזית; לאחר פטירתו של הרב מלץ בשנת 1997 המשיך לשמש כרבה היחיד של העיר^[3]. לאחר נישואיו למד בכולל בפתח תקווה, ובהמשך קיבל סמיכה לרבנות ודיינות מחזון עובדיה^[1].

בשנת 1984 חיפשו מקימי ש"ס דמות שתוכל למשוך את ההמון הספרדי המסורתי ובנוסף תהווה גשר עם הציבור החרדי ליטאי, והרב פרץ נבחר לעמוד בראש התנועה^[4]. לאחר שקיבלה ארבעה מנדטים בבחירות לכנסת האחת עשרה, נכנס לראשונה לכנסת. באותה עת, בכנסת ה-11, כיהן חבר כנסת אחר בעל שם זהה, חבר הכנסת יצחק פרץ מהמערך^[5]. ש"ס נכנסה לקואליציה בראשות שמעון פרס ופרץ כיהן תחילה כשר ללא תיק^[6]. אחרי שלושה חודשים מונה לשר הפנים^[7].

כשר הפנים פעל נגד הקמתה של האוניברסיטה המורמונית בירושלים^[8], וסירב לרשום גיורת רפורמית, שושנה מילר, כיהודיה^[9]. בשנת 1986 היא עתרה לבג"ץ בדרישה להירשם כיהודיה והוא פסק לטובתה^[10]. לאחר שהבין שלא יוכל להימנע ברישום בסעיף הלאום בתעודת הזהות שלה, החליט שבסעיף הלאום, תירשם המילה "נתגיירה" בצד המילה "יהודייה"^[11]. ואולם בג"ץ קבע כי פרטים הנוגעים ללאום ולדת לפי חוק מרשם האוכלוסין צריכים להירשם לפי הודעת הנרשם בלבד, ולכן לפקיד הרישום אין נתונה הסמכות להוסיף פרטים לרישום לפי ראות עיניו^[12]. הוא קיבל אַרְכָּה של מספר ימים לבצע את הפסיקה^[13]. ראש הממשלה יצחק שמיר וגם מפלגת העבודה הציעו פתרון של מחיקת הלאום מהתעודה, אך שימור הרישום ברשומות משרד הפנים^[14]^[15], אך פרץ לא קיבל את הפשרה והתפטר מתפקידו בינואר 1987^[16]. במאי חזר לממשלה וכיהן כשר בלי תיק, לאחר שהליכוד התחייב להעביר תוך חודשיים תיקון לחוק הגיור^[17].

בבחירות לכנסת ב-1988 הפך אריה דרעי, ששימש כמנכ"ל משרד הפנים תחת הרב פרץ^[18], למנהיג התנועה ומונה לשר הפנים^[19]. פרץ כיהן כשר הקליטה בכנסת ה-12^[20].

בעקבות "התרגיל המסריח" שנעשה בניגוד לדעתו של הרב שך, הוא פרש מהסיעה במרץ 1990^[21]. ב-25 בדצמבר 1990 הקים סיעת יחיד בשם "מוריה - עם ישראל על-פי תורת ישראל". באותו יום הוא התבטא כי "ש"ס תקעה סכין בלב בוחריה", וציטוט מילים אלו הופיע ביתד נאמן ככותרת ראשית מובלטת בעיתון יום המחרת^[22].

לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992) חבר ליהדות התורה, שאיחדה את אגודת ישראל ודגל התורה. הוא הוצב במקום השני ברשימת יהדות התורה וכיכב בתעמולת הבחירות של המפלגה במטרה למשוך את מצביעי ש"ס. לאחר מספר ימים פרש הרב פרץ מהכנסת ה-13 בהתאם להסכמה שאם לא יצליח להביא מספר מצביעים גדול למפלגה הוא יפנה את מקומו.

בשנת 2002 לקה הרב פרץ בשבץ במהלך ריאיון רדיו.

בשנת 2002 נבחר לחבר במועצת הרבנות הראשית ובשנת ה'תשס"ח (2008) נבחר שנית^[23]. נבחר שוב בספטמבר 2018. משמש כיו"ר ועדת מקוואות.

בסיוון תשע"ח החליט היועץ המשפטי של משרד הדתות כי הרב פרץ יישאר בתפקידו גם לאחר גיל 80, לפחות לתקופה מסוימת^[24]. בספטמבר 2022 פורסם כי אחרי יותר מ-60 שנה, יפרוש הרב פרץ מתפקידו כרב העיר רעננה אחרי חג הסוכות ה'תשפ"ב (אוקטובר 2022)^[25].

הרב פרץ נשוי לחנה רינגל ולהם ארבעה ילדים.

התבטאויות

בשנת 1985, בעקבות אסון הבונים, קישר הרב פרץ, שכיהן אז כשר הפנים, בין האסון, שהרוגיו היו תלמידי בית ספר בפתח תקווה, ובין חילולי השבת הקשורים בפרשת קולנוע היכל בעיר^[26]. דבריו עוררו סערה והועלו גם מאוחר יותר כדוגמה מפורסמת לניסיון לקשר בין אסונות לסיבתם^[27]^[28].

בשנות ה-90, כשהחלו גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הכריז הרב פרץ כשר הקליטה כי בדק ומצא שרוב העולים ממדינות אלו הם גויים. דבריו עוררו סערה וראש הממשלה יצחק שמיר דרש שיחזור בו מדבריו, אך הוא סירב.

ביולי 2012, כרב הראשי של רעננה, על רקע אירוע הגאווה שהתקיים בעיר, פרסם מכתב לבתי הכנסת בעיר נגד חברי הקהילה הגאה, בו כתב שהם "פוגעים במעשיהם במוסר", ו"מרעילים את הציבור"^[29].

קישורים חיצוניים

יצחק חיים פרץ, באתר הכנסת
יצחק חיים פרץ, באתר כנסת פתוחה
אריה דיין, ופרצת ופרצת, כותרת ראשית, 1 באוגוסט 1984
יעל גרינפטר, היום לפני 27 שנה: זעם עקב דברי השר פרץ על אסון הבונים, באתר הארץ, 25 ביוני 2012
משיעורי הרב יצחק חיים פרץ לצפייה, באתר בינינו.
יעקב ריבלין, חבול ומרוט: ככה זה כשרב הופך לפוליטיקאי, באתר בחדרי חרדים, 23 באוקטובר 2016
יצחק חיים פרץ (1938-), דף שער בספרייה הלאומית
כל הכתבות על הרב יצחק פרץ, באתר ערוץ 7

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ אריה דיין, ⁨ופרצת ופרצת , כותרת ראשית, 1 באוגוסט 1984
^ מ. בוסתנאי, התעוררות דתית ברעננה, הצופה, 22 בספטמבר 1968
^ אורית ענבר, אחרי 60 שנה הרב פרץ פורש מתפקיד הרב הראשי של רעננה, צומת השרון רעננה, 16 בינואר 2023.
^ אריה דיין, מורה נבוכים, כותרת ראשית, 11 ביולי 1984
^ שני יצחק פרץ, מעריב, 2 באוגוסט 1984
^ אמנון לוי, ד"ר בורג ירד למרתף, חדשות, 26 בדצמבר 1984
^ תום שגב, סר המפרי מקבל את הרב פרץ, כותרת ראשית, 26 בדצמבר 1984
^ האוניברסיטה המורמונית האם תופסק הבנייה, כותרת ראשית, 12 במרץ 1986
יהושע ביצור, ד"ר בורג: בענין המורמונים טיפסנו על עץ גבוה מדי, מעריב, 3 בינואר 1986
^ משה הורביץ, מי יציל את יצחק פרץ משושנה מילר, כותרת ראשית, 31 בדצמבר 1986
^ בג"ץ 230/86 שושנה (סוזן) מילר נ' שר הפנים, פ"ד מ(4) 436
^ משה הורביץ, הגרים של פרץ, כותרת ראשית, 2 ביולי 1986
^ משה הורביץ, בג"ץ: שר־פנים לשעבר פרץ נגד משרד־הפנים, כותרת ראשית, 23 באפריל 1987
^ אמנון לוי, פרץ במלכוד עם רישום הגיורת, חדשות, 31 בדצמבר 1986
^ אמנון לוי, אילן כפיר, שמיר יחליט היום אם סעיף הלאום יימחק, חדשות, 4 בינואר 1987
^ פאר-לי שחר, מערך־ש״ס: מגעים למחיקת סעיף הלאום, חדשות, 16 בינואר 1987
^ יוסף צוריאל, "חכמי התורה" יכריעו על עתידה של ש"ס בקואולציה, מעריב, 5 בינואר 1987
אמנון לוי, אילן כפיר, התפטרות הרב פרץ תיכנס מחר לתוקפה - מאמץ אחרון למנוע פרישה, חדשות, 5 בינואר 1987
^ אמנון לוי, פרץ חוזר לממשלה. יהיה שר בלי תיק, חדשות, 18 במאי 1987
מנחם רהט, פרץ לא יפרוש מהממשלה וש"ס תאמר: לפחות נלחמנו בשביל חוק בתיה"ד, מעריב, 24 ביולי 1987
^ לא רוצה להפקיד את המשרד לחילונים, כותרת ראשית, 20 ביולי 1988
^ משה הורוביץ, מעשה דרעי בפרץ, כותרת ראשית, 27 ביולי 1988
^ אריה בנדר, שר הקליטה: הירידה הצטמצמה, מעריב, 23 בפברואר 1989
^ דורון מאיר, פרץ: לא חייב את המנדט שלי לאיש, חדשות, 21 במרץ 1990
מנחם רהט, לחצים על הרב יצחק פרץ לחזור לש"ס, מעריב, 18 ביוני 1990
^ יעקב ריבלין, בקהילה, חבול ומרוט: ככה זה כשרב הופך לפוליטיקאי, באתר בחדרי חרדים, ‏23 באוקטובר, 2016 (סיקור היסטורי)
^ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים
^ ארי קלמן, פרסום ראשון: הרב יצחק פרץ ימשיך בתפקידו כרב העיר רעננה, באתר בחדרי חרדים, 22 במאי 2018
^ מנחם רהט, 'ותיק רבני העיר בישראל פורש מרבנות העיר רעננה', מצב הרוח גיליון 701, כ' באלול התשפ"ב, עמ' 16
^ אמנון לוי, תאונה זו, על שום מה?, חדשות, 30 ביוני 1985
^ אמנון לוי, עתי"ם, "אם האסון יהיה פעמון אזעקה-הוא קורבן בוכה", חדשות, 27 ביוני 1985
^ אנשיל פפר, מקבלים את האסונות בהבנה ומתפלאים כשהם לא קורים, באתר הארץ, 3 במרץ 2002
^ רויטל חובל, הרב הראשי של רעננה נגד ההומואים: "מרעילים את הציבור", באתר הארץ, 8 ביולי 2012

[דיין-1] ¹ ² ³ אריה דיין, ⁨ופרצת ופרצת , כותרת ראשית, 1 באוגוסט 1984

[2] מ. בוסתנאי, התעוררות דתית ברעננה, הצופה, 22 בספטמבר 1968

[3] אורית ענבר, אחרי 60 שנה הרב פרץ פורש מתפקיד הרב הראשי של רעננה, צומת השרון רעננה, 16 בינואר 2023.

[4] אריה דיין, מורה נבוכים, כותרת ראשית, 11 ביולי 1984

[5] שני יצחק פרץ, מעריב, 2 באוגוסט 1984

[6] אמנון לוי, ד"ר בורג ירד למרתף, חדשות, 26 בדצמבר 1984

[7] תום שגב, סר המפרי מקבל את הרב פרץ, כותרת ראשית, 26 בדצמבר 1984

[8] האוניברסיטה המורמונית האם תופסק הבנייה, כותרת ראשית, 12 במרץ 1986
יהושע ביצור, ד"ר בורג: בענין המורמונים טיפסנו על עץ גבוה מדי, מעריב, 3 בינואר 1986

[9] משה הורביץ, מי יציל את יצחק פרץ משושנה מילר, כותרת ראשית, 31 בדצמבר 1986

[10] בג"ץ 230/86 שושנה (סוזן) מילר נ' שר הפנים, פ"ד מ(4) 436

[11] משה הורביץ, הגרים של פרץ, כותרת ראשית, 2 ביולי 1986

[12] משה הורביץ, בג"ץ: שר־פנים לשעבר פרץ נגד משרד־הפנים, כותרת ראשית, 23 באפריל 1987

[13] אמנון לוי, פרץ במלכוד עם רישום הגיורת, חדשות, 31 בדצמבר 1986

[14] אמנון לוי, אילן כפיר, שמיר יחליט היום אם סעיף הלאום יימחק, חדשות, 4 בינואר 1987

[15] פאר-לי שחר, מערך־ש״ס: מגעים למחיקת סעיף הלאום, חדשות, 16 בינואר 1987

[16] יוסף צוריאל, "חכמי התורה" יכריעו על עתידה של ש"ס בקואולציה, מעריב, 5 בינואר 1987
אמנון לוי, אילן כפיר, התפטרות הרב פרץ תיכנס מחר לתוקפה - מאמץ אחרון למנוע פרישה, חדשות, 5 בינואר 1987

[17] אמנון לוי, פרץ חוזר לממשלה. יהיה שר בלי תיק, חדשות, 18 במאי 1987
מנחם רהט, פרץ לא יפרוש מהממשלה וש"ס תאמר: לפחות נלחמנו בשביל חוק בתיה"ד, מעריב, 24 ביולי 1987

[18] לא רוצה להפקיד את המשרד לחילונים, כותרת ראשית, 20 ביולי 1988

[19] משה הורוביץ, מעשה דרעי בפרץ, כותרת ראשית, 27 ביולי 1988

[20] אריה בנדר, שר הקליטה: הירידה הצטמצמה, מעריב, 23 בפברואר 1989

[21] דורון מאיר, פרץ: לא חייב את המנדט שלי לאיש, חדשות, 21 במרץ 1990
מנחם רהט, לחצים על הרב יצחק פרץ לחזור לש"ס, מעריב, 18 ביוני 1990

[22] יעקב ריבלין, בקהילה, חבול ומרוט: ככה זה כשרב הופך לפוליטיקאי, באתר בחדרי חרדים, ‏23 באוקטובר, 2016 (סיקור היסטורי)

[23] תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים

[24] ארי קלמן, פרסום ראשון: הרב יצחק פרץ ימשיך בתפקידו כרב העיר רעננה, באתר בחדרי חרדים, 22 במאי 2018

[25] מנחם רהט, 'ותיק רבני העיר בישראל פורש מרבנות העיר רעננה', מצב הרוח גיליון 701, כ' באלול התשפ"ב, עמ' 16

[26] אמנון לוי, תאונה זו, על שום מה?, חדשות, 30 ביוני 1985

[27] אמנון לוי, עתי"ם, "אם האסון יהיה פעמון אזעקה-הוא קורבן בוכה", חדשות, 27 ביוני 1985

[28] אנשיל פפר, מקבלים את האסונות בהבנה ומתפלאים כשהם לא קורים, באתר הארץ, 3 במרץ 2002

[29] רויטל חובל, הרב הראשי של רעננה נגד ההומואים: "מרעילים את הציבור", באתר הארץ, 8 ביולי 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]