מבצע מפצח 22

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע מפצח 22
מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
F-4E-81st-tfs.jpg
מטוס F-4 פנטום מטיל פצצות
תאריך התחלה: 18 באוקטובר 1973
תאריך סיום: 18 באוקטובר 1973
מקום: קנטרה-איסמעיליה
תוצאה: חיל האוויר הישראלי השיג שליטה אווירית בגזרה
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

מצרים 1972מצרים 1972מצרים

כוחות

מערך הנ"מ המצרי

אבידות

שישה מטוסים הופלו, טייס נהרג, 5 טייסים נפלו בשבי

6 סוללת טק"א הושמדו

"מפצח 22" היה שם הקוד לתקיפת מערכי הטילים נגד מטוסים של צבא מצרים באזור קנטרה-איסמעיליה על ידי חיל האוויר הישראלי שנערכה ב-18 באוקטובר 1973, יומה השלוש-עשרה של מלחמת יום הכיפורים. בתקיפה הושמדו שש סוללות טילים מצריות, מול אובדן של שישה מטוסי קרב ישראלים מדגם פנטום וסקייהוק.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה פרוש לאורך חזית התעלה מערך הגנה אווירית צפוף ביותר שכלל סוללות טילי קרקע אוויר מסוגים שונים בעלי מעטפת ירוט רחבה המוגנים בתותחי נ"מ קני. המערך שכונה "מסך האש" הגביל את אפשרות חיל האוויר הישראלי לסייע לכוחות הקרקע שנזקקו לסיוע רב בקרבות הקשים בשלביה הראשונים של המלחמה.

מאז פרוץ המלחמה ועד למבצע הצליחה הישראלי, לא התפנה חיל האוויר להשמיד את סוללות הטילים על פי תורת הלחימה שלו ונאלץ לסייע לכוחות הקרקע באזורים מאוימי טילים. כתוצאה מהפעלת חיל האוויר בניגוד לתורת הלחימה ספג חיל האוויר הישראלי פגיעות קשות באבדן טייסים ומטוסים. ב-16 באוקטובר כוחות שריון ישראלים צלחו את תעלת סואץ בסמוך לאגם המר הגדול, ביססו ראש גשר והחלו בסדרה מתמשכת של פשיטות על מחנות צבאיים עורפיים וקרבות כיבוש של שטחים במטרה לשנות את מהלך המלחמה בחזית הדרום. כוחות השריון הישראליים השמידו בדרכם סוללות טילי קרקע אוויר רבות ובכך איפשרו לחיל האוויר חופש טיסה בגזרת הצליחה.

בעוד אוגדה 162 מבססת אחיזתה ומתקדמת דרומה לכיוון העיר סואץ נעו כוחות אוגדה 143 צפונה לכיוון העיר איסמעיליה. במטרה לסייע לכוחות אוגדה 143, היה הצורך בהשמדת סוללות הטילים בגזרת קנטרה-איסמעיליה שהקשו על הסיוע האווירי לכוחות הקרקעיים.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר ה-18 באוקטובר הוזנקו מבנים של מטוסי פנטום מטייסת 201 "האחת", טייסת 119 "העטלף" ומבנים של מטוסי סקייהוק מטייסת 110 "אבירי הצפון" כשהם חמושים בפצצות שימוש כללי. המבנים טסו מעל הים התיכון בגובה נמוך מאד ובדממת אלחוט חדרו לשטח מצרים מעל צידה המזרחי של הדלתא המצרית בסמוך לשעה 09:30. הטופוגרפיה המישורית של הדלתא איפשרה לכוחות ההגנה האווירית המצרית לעקוב אחר המטוסים הישראלים. במהלך הטיסה מעל לדלתא זיהו הטייסים להקת ציפורים. במטרה להימנע מהתנגשות עמם, נאלצו המבנים להגביה את גובה הטיסה ובכך לחשוף את המטוסים לשיגור טילי קרקע אוויר. מוביל המבנים רס"ן רון חולדאי הגביה ראשון את גובה טיסתו וזמן קצר לאחר מכן ספג פגיעת טיל ששוגר לעברו. הוא הטיל את חימושו באופן בלתי מבוקר, וטס פגוע מזרחה לנחיתת חירום ברפידים. גם על שאר מטוסי המבנים שוגרו טילים וחלקם נפגעו בדרכם אל היעד וחלקם נפגעו לאחר שהטילו את הפצצות על היעדים. כנגד המבנים הישראלים התוקפים הוזנקו מספר מבנים של מטוסי מיג 21 מצריים.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שש סוללות טילי קרקע אוויר מצריות בגזרת קנטרה הושמדו ואיפשרו לחיל האוויר לסייע לכוחות הקרקע מאוגדה 143 בפיקוד אריק שרון שהתקדמו ממערב לתעלה באזור זה. לחיל האוויר אבדו שני מטוסי פנטום וארבעה מטוסי סקייהוק. טייס ישראלי אחד, סרן גרשון פונק, נהרג, חמישה טייסים נשבו, טייס אחד חולץ משטח מצרים וטייס אחד נטש את מטוסו הפגוע וצנח מעל לשטח ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]