נצח יהודה
  | |
| סיכת גדוד נצח יהודה ותג חטיבת כפיר | |
| נעלה נילחם ננצח | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | הנח"ל החרדי |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | גדוד חי"ר |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1999–הווה (כ־25 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | נשק אישי M4A1 ונשק קל נוסף |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 חטיבת כפיר |
| דרגת המפקד |
 סגן-אלוף |
| מפקד נוכחי | שלמה שירן |
| מפקדים | מפקדי הגדוד |
נצח יהודה הוא שמם של מספר מסלולי גיוס לצה"ל המיועדים לחרדים. המסלול הבולט בהם הוא שירות בגדוד נצח יהודה, גדוד 97, המשתייך לחטיבת כפיר של חיל הרגלים. הגדוד נקרא בעבר הנח"ל החרדי, משום שהיה שייך לחטיבת הנח"ל. מקור השם "נצ"ח יהודה" בראשי תיבות של "נוער צבאי חרדי".
המסלולים הוקמו על ידי צה"ל בשיתוף עם רבני עמותת נצח יהודה ואגף הנוער והנחל (הביטחוני חברתי) במשרד הביטחון, על מנת לאפשר לחרדים לשלב שירות צבאי קרבי עם המשך השמירה על אורח חייהם. עד שנת 2008 שירת גדוד נצח יהודה בגזרת חטיבת הבקעה. בסוף אותה שנה עבר הגדוד לגזרת חטיבת מנשה (הכוללת את הערים ג'נין וטולכרם), מתחילת 2015 הגדוד תפס קו בגזרת חטיבת בנימין (הכוללת את העיר רמאללה).
מסלול “נצח יהודה” כולל שירות בצה"ל במשך שנתיים, ושנה שלישית המוקדשת ללימודי מקצוע, השלמת בגרות או מכינה קדם אקדמית במטרה לשלב את הבוגר באופן מיטבי בחברה הישראלית תוך שימור הערכים שאיתם גדל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלגולה הראשון של יחידת הנח"ל החרדי (יחידת האם של גדוד נצח יהודה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1961 הוקמה היאחזות נח"ל חרדית במושב עמיעוז שבחבל אשכול. המהלך נוהל על ידי הרב משה ארנסטר, בברכת הרב חיים מאיר הגר מוויז'ניץ[1]. הניסיון לא צלח והבחורים הועברו למושב קוממיות ולסמכות צעירי אגודת ישראל, שם פעלה משך תקופה ונקראה אף היא "הנח"ל החרדי"[2]. שם היו נתונים לפיקוח הרב בנימין מנדלזון[3] החיילים שירתו ביחידות קרביות ואחרות לפי הפרופיל הרפואי שלהם, ולאחר מכן את שלב ההגשמה ביצעו בקוממיות ובחזון יחזקאל[4]. מקימו ומפקדו הראשון של הנח"ל היה משה חיים שיינפלד[5], הנח"ל החרדי איבד לוחמים במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ובפעולות נוספות[6]. בשנות השבעים נסגרה מסגרת זו[7].
הגדוד במתכונתו הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו של הגדוד הנוכחי הייתה בשנת 1999, כפלוגה בגדוד 903 – גדוד היאחזויות של הנח"ל. הקמת הגדוד זכתה להתנגדות רבנית, כאשר ראשי בשנת 2002 הפך לגדוד עצמאי. עד להקמת חטיבת כפיר, כומתת הגדוד הייתה ירוקה. כיום כומתת הגדוד מנומרת כשל שאר החטיבה.
הגדוד נמצא תחת פיקוח של רבנים, האגף הביטחוני-חברתי של משרד הביטחון (בעבר אגף הנוער והנח"ל) ושל מדור נח"ל של מפקדת קצין חינוך ראשי – מערך מג"ן. המסלול הייחודי של הגדוד ("נחל חניכים – נחל חרדי") מוסדר במקביל ל"גרעיני הנח"ל" בגדוד 50.
על אף שמטרתם המוצהרת של המגייסים היא לפנות רק לבחורים שנפלטו ממסגרות הלימוד החרדיות, גורמים בחברה החרדית התנגדו להקמת הגדוד. ההתנגדות התבטאה, בין השאר, בפשקווילים חריפים[8], אשר אחדים מהם כוונו כנגד הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, מבכירי הציבור החרדי-ליטאי, שנתן הסכמה שבשתיקה למהלך[9]. הרב שטיינמן עצמו התנער מהנח"ל החרדי וטען שמעולם לא תמך בו[10].
הקמת מסגרת מחמירה מבחינה דתית משכה אליה גם צעירים חרדים לאומיים שהיו מעוניינים בשירות צבאי מלא תוך הפרדה מבנות וכשרות מחמירה[11]. אוכלוסייה זו לא הייתה קהל היעד המקורי של היחידה, אך הוחלט לשלבם כדי להבטיח לחיילים החרדים מסגרת בעלת רמה דתית גבוהה. ב-2006 השתייכו 30% מהחיילים למגזר החרדי-לאומי[12]. על פי תא"ל (מיל') יהודה דובדבני, מיוזמי היחידה, ב-2012 מנו החרדים כ-60% בגדוד[13].
בין החרדים המתגייסים לגדוד ישנם חסידי חב"ד רבים[14] וכן מתנדבי חוץ לארץ (מח"ל), במיוחד מארצות הברית וצרפת.
מסלול ההכשרה של נצח יהודה זהה לזה של שאר יחידות החי"ר. לגדוד ארבע פלוגות ותיקות: "פלחו"ד", "מסייעת", "רובאית" ו"מבצעית". הגדוד תפס מבוקשים ומנע פעילות חבלנית בגזרתו. בשנת 2006 נהרג לראשונה חייל מהגדוד, במהלך פעילות מבצעית, סמ"ר רועי פרג'ון. בכמה מקרים הרגו חיילי הגדוד מחבלים בעת שניסו לפגע[15].
בשנת 2007 נבחר משמר כבוד מהגדוד לייצג את צה"ל בטקס המרכזי בליל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בירושלים.
בשנת 2012 זכה הגדוד בפרס מצטיין אוגדת יהודה ושומרון[16]. במשך שנת 2012 גייס הגדוד, הנחשב לגדוד הקרבי הגדול בצה"ל, כ-500 חיילים חדשים.
בשנת 2013 גייס הגדוד מספר שיא של 819 לוחמים וזכה במקום השני בבית היחידות בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות[17].
בשנת 2016 קיבל הגדוד פרס מצטיין מאוגדת איו"ש, על פועלה באירועי הטרור שהחלו באוקטובר 2015.
ב-1 במרץ 2022 סיים הגדוד תקופת תעסוקה מבצעית בת חמש שנים רצופות, והוגדר כגדוד המנוסה ביותר בביטחון שוטף באיו"ש מבין הגדודים הסדירים שפועלים בשטח זה. במהלך אימון של הגדוד בצפון, הוקפץ גדוד 97 לתגבור חירום באיו"ש כחלק ממבצע שובר גלים וכמענה מהיר מאוגדת איו"ש להסלמה בגזרת בנימין, ובגזרת התפר (בה הוביל במאבק למניעת כניסת שב"חים אל עבר ערי ישראל, כחלק מלקחי מהפיגוע בעיר אלעד שבוצע על ידי שב"חים).
מורשת קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-13 בדצמבר 2018 נהרגו שניים מלוחמי הגדוד וחייל נוסף נפצע אנושות בפיגוע, בעת שאבטחו טרמפיאדה בסמוך למאחז גבעת אסף[18]. יום לאחר מכן נפצע חייל בגדוד באורח קשה לאחר שהותקף בידי מחבל שחדר ליישוב בית אל[19].
ב-2019 הורשעו חמישה חיילים מהגדוד בהתעללות ונשלחו למאסר, לאחר שהכו עצורים פלסטינים וגרמו לשברים בצלעותיהם. במהלך הדיון במשפט, בא כוחם מטעם הסנגוריה הצבאית טען שהיה מקום למצות את הדין מולם במסגרת הדין המשמעתי שכן האירוע לא חצה את הרף הפלילי. הקצין שפיקד עליהם הורשע בחבלה ברשלנות והורד לדרגת טוראי[20].
ב-24 באוגוסט 2022 הושעו ארבעה לוחמים מהגדוד בעקבות פרסום סרטון בו תועדו מכים פלסטינים ליד רמאללה[21].
פרשת מותו של עומר אסעד[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסעד, בן 80, חזר לגור בביתו שבג'לג'יליא כ-11 שנים לפני התקרית, לאחר שבילה את רוב שנותיו בארה"ב. אסעד חי בג'לג'יליא עם רעייתו, כששאר משפחתו גרה בארה"ב. בליל ה-12 בינואר 2022, חזר אסעד מחברים בשעה 3 לפנות בוקר, בלילה ובו מזג האוויר היה קר במיוחד. על-פי ממצאי התחקיר, עלה כי ב-03:20 חיילים מגדוד "נצח יהודה" הוליכו אותו לחצר בית נטוש, אזקו אותו, סכרו את פיו בפלנלית וכיסו את עיניו, ואז השליכו אותו על הרצפה. ב-4:00 שיחררו את ידיו מאיזוק ועזבו את המקום. ב-04:09 עצור נוסף הזעיק אמבולנס שכן לא איתר דופק אצל אסעד. ב-04:20 כבר נקבע מותו. אף ששלושת הרופאים שניסו להציל אותו קבעו שהתקף הלב היה תוצאה של האלימות שהופעלה עליו, ממצאי התחקיר הצבאי שללו קשר בין המעשים לבין התקף הלב.
לפי עד ראייה, אסעד הוצא מרכבו כשהוא עם רק עם נעל אחת, או אז כפתו אותו והכניסו פלנלית לפיו, גררו אותו 120 מטר והשליכו אותו לרצפה, שם שכב על בטנו במשך כל אותו הזמן. הרצפה הייתה כל כך קרה, ששני עצורים שהגיעו אחריו סיפרו בתחקיר של עיתון "הארץ" כי נאלצו לשבת בתנוחות משונות מרוב קור על-מנת להקטין את שטח המגע של איבריהם עם קור הקרקע.[22] קצינים בכירים אמרו בעקבות התקרית כי הלוחמים במקום "לא ראו מולם בן אדם".[23]
בעקבות דרישה אמריקאית נעשה תחקיר צבאי, לאחר שהחיילים שיקרו וטענו שקיבלו פקודה לכפות אותו. משרד הביטחון פיצה את המשפחה בחצי מיליון שקלים,[24] וצה"ל נאלץ להודות ש"האירוע הצביע על כשל ערכי ועל טעות בשיקול הדעת של הכוח, תוך פגיעה חמורה בערך כבוד האדם". הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי קבע ש"עזיבת הכוחות את הזירה והותרתו של אסעד במקום מבלי לוודא את מצבו מעידה על קהות חושים ומנוגדת לערכי צה"ל, ובמרכזם החובה לשמור על כבודו של כל אדם באשר הוא אדם". עם קבלת כוכבי את ממצאי התחקיר, הודיע דובר צה"ל כי "האירוע הצביע על כשל ערכי ועל טעות בשיקול הדעת של הכוח, תוך פגיעה חמורה בערך כבוד האדם".
לפי גורמים בצה"ל, בני המשפחה סרבו לשתף פעולה עם החקירה והעבירו מעט מסמכים רפואיים באשר להיסטוריה הרפואית של אסעד. גורם רפואי צבאי בכיר בחן בדק את עדויות החיילים ואת מעט המסמכים שכן הועברו ומצא כי לא ניתן לקבוע שמותו של אסעד נגרם דווקא בשל פעילות הכוחות, או כי הכוח היה צריך להיות מודע למצבו הרפואי של אסעד במהלך העיכוב ובטרם שחרורו.[25][26] שלושה רופאים פלסטינים שניתחו את גופתו של אסעד קבעו כי התקף הלב שבו לקה נבע ממתח, בעקבות "אלימות חיצונית" שהופעלה עליו. מקורות פלסטיניים אמרו כי העציר הוכה קשות בידי החיילים, שהכחישו זאת. לפי דובר צה"ל, מהתחקיר עלה כי "לא היה שימוש באלימות מעבר להתגברות על התנגדותו של אסעד".[דרוש מקור]
בעקבות התקרית, צה"ל מצא כי אין מקום לנקוט בהליכים פליליים, ובמקום זאת נקט בצעדים משמעתיים ופיקודיים, כאשר מפקדי המחלקה והפקודה הודחו ונקבע כי לא ימלאו תפקידים פיקודיים למשך שנתיים.[דרוש מקור]
תגובת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2022, בעקבות תקריות לוחמי הגדוד עם פלסטינים ביהודה ושומרון התבקשה שגרירות ארצות הברית בישראל לחבר דו"ח על פעילות הגדוד. במסגרת הבדיקה ראיינו עובדי השגרירות ישראלים ופלסטינים וקיבלו דו"חות מארגוני זכויות אדם על פעילותו[27].
באפריל 2024, פורסם כי ארצות הברית צפויה להפעיל סנקציות נגד הגדוד.[28] זהו הגוף הצה"לי הראשון והיחיד בהיסטוריה שהופעלו נגדו סנקציות מצד ארצות הברית.[29][30] הגדוד נכנס לסנקציות תחת חוק לייהי (Leahy Law) בגין הפרה של זכויות אדם ביהודה ושומרון.[31] חוק לייהי אוסר על מחלקת המדינה ועל מחלקת ההגנה של ארצות הברית להעניק תמיכה צבאית לגופי ביטחון זרים שמפירים זכויות אדם ללא עונש.[32] הסנקציה הופעלה ככל הנראה בשל הריגתו של עומר אסעד שהחזיק באזרחות אמריקאית.[33] ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בני גנץ, יואב גלנט וראש האופוזיציה יאיר לפיד גינו החלטה זו של ארצות הברית.[34] לפי בכירים בצד הישראלי והאמריקאי הטלת הסנקציות הושפעה גם מהתנהלות בן גביר וסמוטריץ.[35] מאוחר יותר פורסם כי ארצות הברית עצרה, לפחות זמנית, את הכוונה להטיל סנקציות על בעקבות התגובה הציבורית ושיח עם האמריקאים הכולל הבטחה שישראל תשתף פעולה עם האמריקנים בכל דבר כדי להראות שנעשה טיפול בתקריות הבעייתיות שמיוחסות לגדוד.[36]
עוד בטרם תגובת ארצות הברית, בשנת 2023 הועבר הגדוד לתעסוקה ממושכת ברמת הגולן בעקבות התעקשות אלוף פיקוד יהודה פוקס, שרצה לסכל תקריות נוספות.[37] תחקיר "הארץ" משנת 2022 טען להתנהלות בעייתית שיטתית, במסגרתה פעילות החורגת מנהלי הצבא מטויחת, כאשר המקרה של אסעד אינו אלא אינסידנט בודד של התנהלות שיטתית.[38] חוקר יחסי צבא וחברה יגיל לוי טען בשנת 2022 כי יש לסגור את הגדוד, שכן התפתחה בו תת תרבות המקדשת את משימת השיטור, מה שבשילוב עם גורמים נוספים מגביר באופן מסוכן את הנטיה לאלימות שלוחת רסן.[39]
מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת חרבות ברזל לקח הגדוד חלק בלחימה ברצועת עזה לראשונה מאז היווסדו. ב-8 במרץ 2024 פורסם כי הגדוד פעל במשך השבוע במרחב בית חאנון בצפון הרצועה, במקביל להגנה על הגדר ועוטף עזה. הגדוד ביצע מספר פשיטות מקומיות לצורך הגנה על העוטף ולהשמדת תשתיות אויב במרחב.[40]
בשבוע של סוף חודש מרץ ותחילת אפריל הגדוד ביצע פעילות התקפית נוספת במרחב, והשמיד עשרות מבנים ששימשו לטרור.[41]
אנשי מילואים יוצאי הגדוד, ששרתו במסגרות מקבילות במילואים, היו אחראים לסרטונים שתיעדו הטחת עלבונות בדת האיסלאם מתוך רמקול של אימאם מסגד והציגו לראווה לבני נשים בתוך בתים פלסטיניים ברצועה. אף על פי שהגדוד נפרס ברצועה, חלקו בתמרון הקרקעי נותר מצומצם, שעה שהמפקדים העדיפו להגבילו בדרך כלל לפעילות הגנתית באופייה. גם בתוך חטיבת כפיר, שהגדוד מסונף אליה, היו קצינים שהמליצו על פירוק נצח יהודה לפלוגות ופיזורן בין גדודי החטיבה, בנימוק שריכוז חיילים בעלי רקע דומה מייצר בעיה ערכית מתמשכת.[42]
הגיוס לגדוד והשירות בו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לשנת 2012, הגיוס לגדוד נעשה על ידי פנייה לאגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון. מינואר 2013 ניתן להתגייס גם מלשכת הגיוס. בכל לשכה ישנו "תחום גיוס חרדים" שתפקידו לאתר מועמדים לגדוד.
בכל הבסיסים שבהם משרתים חיילי נצח יהודה מתקיימת הפרדה מלאה, מוקדש זמן לתפילות וללימוד ומוגש אוכל כשר למהדרין.
לאחר שנתיים של שירות פעיל יוצאים חיילי הגדוד בוגרי מוסדות לימוד חרדיים ל"שנת משימה" שבה הם משלימים לימודי בגרות ומתחילים בלימודים אקדמאים במכון לב או בלימודי מקצוע אחרים[43]. חלק מהחיילים פונים בשנה זו ללמוד בישיבה. מטרת שנת המשימה היא שילוב החייל בשוק העבודה עם כלים מתאימים תוך שמירה על מאפיינים חרדיים.
מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה כמפקד הגדוד | הערות |
|---|---|---|
| איתן עוזרי | 1999–2000 | לימים מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר |
| עוזי אביעזר | 2000–2001 | |
| אדי דגן[44] | 2001–2002 | |
| יונתן ברנסקי[45] | 2002–2004 | לימים מפקד מגמת יבשה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| ירון פרנקל[46] | 2004–2006 | |
| איציק גיא[47] | 2006–2008 | לימים מפקד בית הספר לחילוץ והצלה ובמקביל רמ"ח תורה ופיתוח בפיקוד העורף |
| דרור שפיגל[48] | 2008–2010 | לימים ראש מטה אוגדת איו"ש |
| עמיחי סגל[49] | 2010–2012 | |
| תלם חזן[50] | 2012–2014 | לימים ראש מנהלת החרדים הצבאית באכ"א |
| אורי לוי | 2014–2016 | לימים מפקד עוצבת השרון |
| איתמר דשל | 2016–2018 | לימים מפקד חטיבת יואב |
| נתאי עוקשי | 2018–2020 | לימים מפקד חטיבת ירושלים |
| מתי שבח | 2020–2022 | לימים סגן מפקד חטיבת כפיר |
| שלמה שירן | 2022– | מפקד הגדוד הנוכחי |
גדוד המילואים נצח ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות בקשות חיילים בוגרי "נצח יהודה" לשרת במילואים, הוקם בשנת 2009 גדוד מילואים חרדי בשם נצח ישראל (941), על מנת לאפשר שירות מילואים תוך שמירה על אורח חיים חרדי. רוב חיילי הגדוד הם יוצאי גדוד נצח יהודה.[51][52]
מסלולי נצח יהודה נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסלולים קרביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגיני הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2010 הוקמה "מגיני הנגב" שמטרתה להגן על בסיס חיל האוויר נבטים בנגב[53]. הפלוגה מיועדת לבעלי פרופיל 72 ומעלה. לוחמי היחידה מבצעים אחת לארבעה חודשים תעסוקה מבצעית באיו"ש[54]. הפלוגה הוקמה במרץ 2010 במקביל לפלגת האלה ופלגת אלון שהחליפו את מאבטחי המתקנים שהיו בחיל האוויר, בעקבות צורך בהגנה חזקה יותר על הבסיסים. המוטו של היחידה הוא "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" (תהילים י"ח). משפט הקיום של הפלוגה הוא "מגינים על האוויר ביבשה".
בעקבות קושי בגיוס חיילים למערך הוצע לגייס חיילים דתיים תחת עמותת "נצח יהודה", וזאת עקב צפי למוטיבציה גבוהה יותר לשירות במסגרת זו. במרץ 2013 גויסו לראשונה חיילים אלו ולאחר שישה חודשים של הכשרה הם עברו לבסיס האם נבטים. הטירונות, האימון מתקדם וקורס מפקדי הכיתות נערך בבסיס ההכשרות של חיל האוויר (ביסל"ח 314).
לוחמי מגיני הנגב יכולים להתפתח ולצאת למגוון קורסים כגון קורס מ"כים (מפקדי כיתות), חובשים קרביים, מפעיל רחפן, מדריכי קרב מגע, מש"קי קליעה, מדריכי אימון גופני וקצונה.
מגיני הנגב היא חלק ממערך האבטחה הפיזית של חיל האוויר.
פלוגת תומר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חטיבת גבעתי#פלוגת תומר
סיכת לוחם גדוד רותם
בשנת 2014 הוקמה פלוגת תומר תחת פיקוד גדוד רותם בחטיבת גבעתי.
פלוגת ח"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חטיבת הצנחנים#פלוגת ח"ץ
בנובמבר 2016 נפתחה פלוגת ח"ץ (חרדים צנחנים) תחת פיקוד גדוד 202 בחטיבת הצנחנים.
מסלולים תומכי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסלולים אלה מיועדים לבעלי פרופיל 64 ומטה: מפעילי צמ"ה, חשמלאים ורתכים בחיל האוויר; טכנאי אלקטרואופטיקה ומכונאי רכב בחיל הטכנולוגיה והאחזקה; הנדסאי תעשייה וניהול, עיבוד שבבי וניהול מלאי במש"א 7000 בתל השומר.
תגי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
התג הראשוני של הגדוד -
התג המאוחר של הגדוד
עמותת נצח יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – עמותת נצח יהודה
עמותת נצח יהודה, המכונה גם לעיתים "עמותת הנח"ל החרדי", היא גוף אזרחי שהיה שותף עם צה"ל ומשרד הביטחון בהקמת הגדוד. לאחר ההקמה פועלת העמותה למען הכנת המתגייסים לגדוד ולמסלולים החרדים, ליווי החיילים המשרתים ושמירה על המסגרת ההלכתית של המסלול, המתבססת על ההבנות שאליהן הגיעה עם צה"ל ומשרד הביטחון. במסגרת העמותה פועלים כמה עשרות רבנים ויועצים מלווים. קשורים בעמותה גם הרבנים הרב יצחק בר חיים והרב דוד בלוך. בעבר היה שותף לה גם הרב יואל שוורץ, אולם ביולי 2013, בעקבות קידום החוק לגיוס בני ישיבות, פרש הרב שוורץ בנימוק שאינו רוצה ליטול חלק במלחמת תרבות.[55][56]
מנכ"ל העמותה הוא רב-סרן במיל' יוסי לוי, אשר שירת כקצין בגדוד ובחטיבה במגוון תפקידים. העמותה הקימה את ארגון "דרך אחים" אשר מסייע לבוגרי צבא חרדים להשתלב בחיים האזרחיים. הארגון מפיק ביטאון שבועי בשם "אחים לנצח" המופץ ל-14,000 הבוגרים וכן תוכניות רבות באקדמיה ובקהילה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב דרורי, בין אמונה לצבא: גדוד הנח"ל החרדי – סיכונים וסיכויים, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים 2005
- דוד זולדן, חרדים לגורלם – סיפורו של הנח"ל החרדי, ידיעות ספרים, 2009
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערוץ היוטיוב של נצח יהודה
- עמוד האינסטגרם של גדוד נצח יהודה
- מסלול נצח יהודה – באתר משרד הביטחון לגיוס חרדים
- עמוד נצח יהודה באתר יחידה
- אתר עמותת נצח יהודה
- מידע אודות הנח"ל החרדי
- מסלול נצח יהודה, באתר של אגף כוח אדם
- הנח"ל החרדי באתר "שבוז"
- הרב יואל שוורץ - סוגיית הגיוס לנח"ל באתר היברובוקס.
- אני מצהיר – סרטו של דני קושמרו על נצח יהודה, ערוץ 2
- דניאל אדלסון, נצ"ח יהודה – עד מתי כסלו תשס"ו?, באתר זרוע היבשה
- אהרן גרנביץ', גלאט כושר קרבי – בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 26 ביולי 2003
- אבי בניהו מספר על חלקם של הרב יוסף שלום אלישיב והרב עובדיה יוסף בהקמת הגדוד, דה פוסט
- נטע סלע, מנכ"ל "נצח יהודה": מי שלא לומד חייב להתגייס, באתר ynet, 20 ביולי 2007
- חנן גרינברג, מוכנים לקרב: קפיצת המדרגה של הנח"ל החרדי, באתר ynet, 25 בספטמבר 2010
- יואב זיתון, חרדים מתגייסים: "גם לדוד המלך היה צבא", באתר ynet, 26 ביולי 2012
- יוני קמפינסקי, נצח יהודה: תפילה לפני כל פעילות קרבית, באתר ערוץ 7, 28 במרץ 2013
- אמיר בוחבוט, 5,000 לוחמים ב-15 שנים: הנח"ל החרדי שובר שיאים, באתר וואלה!, 21 בינואר 2014
סרטון המסכם את 15 השנים הראשונות של גדוד "נצח יהודה", סרטון באתר יוטיוב- ישראל כהן, חשיפה היסטורית: התמיכה של גדולי ישראל בנח"ל החרדי, באתר כיכר השבת, 14 ביוני 2016
גדוד נצח יהודה מתרגל השתלטות על כפר, אתר צה"ל- מנחם קרן-קרץ החיילים של הרבי מויז'ניץ – תולדות הנח"ל החרדי, עת־מול גיליון 255, יד בן צבי, אדר תשע"ח
- יואב זיתון, התנגשות ערכים, הישגים מבצעיים: הגדוד החרדי בעין הסערה, באתר ynet, 16 בדצמבר 2018
- מתחת לאף של הצבא התפתחה מיליציה: המציאות של נצח יהודה
- פרופסור יגיל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה על ממצאי התחקיר בגדוד נצח יהודה, סרטון בערוץ "חדשות הלילה (כאן 11)", באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ניסים פרץ ושאול כהנא, שיתוף הפעולה של בן גוריון וה'אמרי חיים' להקמת הנחל החרדי, באתר כיכר השבת, 25 ביולי 2016
- ^ בחורי הישיבות נטשו עמיעוז בלחץ חוגים דתיים קיצוניים, דבר, 26 באוקטובר 1961
שלמה גבעון, הרומן החסידי בעמי-עוז הגיע לקיצו, מעריב, 2 בנובמבר 1961 - ^ מכתב של הרב מנדלזון בעניין
- ^ צבי שיימן, גיוס חרדים: פעם המפלגות החרדיות תמכו בכך רשמית, באתר "סרוגים", 14 באוקטובר 2012
- ^ ישראל כהן, ר' משה חיים שיינפלד – בעל מאה עם דעה, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2016
- ^ השלושה שלא יספו, הנח"ל החרדי של צעירי אגו"י, תשל"א
- ^ טלי פרקש, נופלים בין הכיסאות, באתר ynet, 19 באפריל 2010
- ^ ראש ישיבת בריסק, מכתב קודש - נח"ל חרדי, באתר אוסף פשקווילים - הספרייה הלאומית, 2000
- ^ אבישי בן חיים, הרב שטיינמן עם הפנים להיי-טק, באתר ynet, 1 ביוני 2001
- ^ אבישי בן חיים, חשיפה: הנח"ל החרדי בסכנת התמוטטות, באתר ynet, 20 ביולי 2001
- ^ עמוס הראל, חיילים דתיים-לאומיים משרתים במסלול המיועד לחרדים בלבד, באתר הארץ, 1 במרץ 2012
- ^ יאיר אטינגר, כמו שנהגו לגייס לצבא את חיילי המארינס, רק עם כיפה – הנח"ל החרדי מגייס צעירים במדרחוב בירושלים, באתר הארץ, 12 ביוני 2006
נאוה צוריאל, מוסף שבת, השתלטות הסרוגים, באתר nrg, 10 בדצמבר 2004 - ^ יאיר אטינגר, מייסד הנח"ל החרדי: הוועדה זורעת אשליות, באתר הארץ, 29 ביוני 2012
- ^ ה"השבעה" של מחזור הגיוס הגדול ביותר לנח"ל החרדי, אתר חב"ד און-ליין
- ^ חנן גרינברג ויאיר אלטמן, חיילים הרגו מחבל שירה לעברם באזור ג'נין, באתר ynet, 20 בינואר 2011; יוסף פאר, חיילים מהגדוד החרדי 'נצח יהודה' חיסלו שני מחבלים, באתר כיכר השבת, 04 באפריל 2013
- ^ ובמקום הראשון: הגדוד החרדי "נצח יהודה", אתר צה"ל, 23 בספטמבר 2012
- ^ פרס הרמטכ"ל לגדס"ר גולני, ישראל דיפנס, 30 בדצמבר 2013
- ^ יואב זיתון ואלישע בן קימון, עצר, ירה, רצח וברח. פיגוע לאור יום בתחנה המאובטחת – שלב אחר שלב, באתר ynet, 13 בדצמבר 2018
- ^ עוזי ברוך, החייל שהותקף בבית אל: חזקים מאויבינו, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2018
- ^ יניב קובוביץ, קצין שלא מנע מחייליו להכות פלסטינים במעצר נשלח למאסר והורד לדרגת טוראי, באתר הארץ, 21 ביוני 2019
- ^
יניב קובוביץ והגר שיזף, ארבעה לוחמים תועדו מכים פלסטינים ליד רמאללה והושעו; הרמטכ"ל: מעורר שאט נפש, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2022
- ^ לוי, גדעון; ליבק, אלכס (2022-01-28). ""כולנו נמות, אבל למה בדרך הזאת?"". הארץ. נבדק ב-2024-04-21.
- ^ הראל, עמוס (2022-01-30). "קצינים בכירים על מות הפלסטיני בן ה-80: "הלוחמים לא ראו מולם בן אדם"". הארץ. נבדק ב-2024-04-24.
- ^ קובוביץ, יניב (2022-10-08). "משרד הביטחון: משפחת הפלסטיני בן ה-80 שמת במהלך מעצר תפוצה בחצי מיליון שקל". הארץ. נבדק ב-2024-04-21.
- ^ כרוניקה של הסתבכות: גדוד "נצח יהודה" אף פעם לא ירד מהכותרות - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-04-21
- ^ זיתון, יואב (2023-06-13). "הקשיש הפלסטיני שננטש לאחר שנאזק ומת: החקירה נסגרה, ללא כתבי אישום". Ynet. נבדק ב-2024-04-24.
- ^ יהונתן גוטליב, חריג: שגרירות ארה"ב תכין דו"ח על פעילות גדוד נצח יהודה, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2022
- ^ https://news.walla.co.il/item/3659530
- ^ אוהביה שרעבי, ארה"ב צפויה להודיע על סנקציות נגד "נצח יהודה", באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2024
- ^ דיווח: ארה"ב צפויה להטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה, באתר חדשות 13, 20 באפריל 2024
- ^ Barak Ravid, Scoop: U.S. expected to sanction IDF unit for human rights violations in West Bank, AXIOS
- ^ 22 U.S. Code § 2378d - Limitation on assistance to security forces, LII / Legal Information Institute (באנגלית)
- ^ זיתון, יואב (2023-06-13). "הקשיש הפלסטיני שננטש לאחר שנאזק ומת: החקירה נסגרה, ללא כתבי אישום". Ynet. נבדק ב-2024-04-20.
- ^ Netanyahu slams reported US decision to sanction IDF unit: ‘The height of absurdity’, זמן ישראל (באנגלית)
- ^ אמיר תיבון, בכירים בישראל ובארה"ב: הסנקציות האמריקאיות מושפעות מהתנהלות בן גביר וסמוטריץ', באתר הארץ, 18:26 • 21 באפריל 2024
- ^ אייכנר, איתמר (2024-04-24). "בישראל מעריכים בזהירות: ארה"ב לא תטיל סנקציות על "נצח יהודה", בינתיים". Ynet. נבדק ב-2024-04-24.
- ^ הראל, עמוס (2024-04-22). "לאחר חג החירות, ישראל תידרש לבחור: החטופים או המלחמה". הארץ. נבדק ב-2024-04-24.
- ^ קובוביץ, יניב (2022-02-09). "מתחת לאף של הצבא התפתחה מיליציה: המציאות של נצח יהודה". הארץ. נבדק ב-2024-04-24.
- ^ לוי, יגיל (2022-01-31). "הגיעה העת לפרק את נצח יהודה". הארץ. נבדק ב-2024-04-24.
- ^
לראשונה: גדוד 'נצח יהודה' בפשיטות במרחב בית חאנון בצפון הרצועה, באתר צה"ל, 8 במרץ 2024
- ^ השמדת עשרות תשתיות טרור וחיסול חוליות מחבלים: חטמ"ר צפונית וגדוד 'נצח יהודה' בפעילות התקפית נוספת במרחב בית חאנון, באתר צה"ל, 4 באפריל 2024
- ^ הראל, עמוס (2024-04-22). "לאחר חג החירות, ישראל תידרש לבחור: החטופים או המלחמה". הארץ. נבדק ב-2024-04-24.
- ^ פירוט הלימודים בשנת המשימה, באתר מידע כללי על נצח יהודה
- ^ דיווח, מג"ד הנח"ל החרדי יודח בעקבות הפיגוע בחמרה, באתר ערוץ 7, 18 במרץ 2002
- ^ דוד זולדן, הם יורים וחרדים, באתר ynet, 18 במאי 2009
- ^ דיווח, מג"ד נח"ל חרדי: חיילי מנעו פיגוע גדול בת"א, באתר ערוץ 7, 29 במרץ 2006
- ^ חנן גרינברג, יום עם הנח"ל החרדי: עבודת קודש, ולא בישיבה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2007
- ^ עוזי ברוך וחזקי עזרא, ההצלחה שמאחורי "נצח יהודה", באתר ערוץ 7, 18 בדצמבר 2009
- ^ ישי קרוב, מג"ד נצח יהודה: צה"ל רוצה את החרדים, באתר ערוץ 7, 4 באוקטובר 2012
- ^ שמעון כהן, נצח יהודה – גדוד מנצח, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2014
- ^ גדוד המילואים החרדי היחיד בצה"ל, באתר צה"ל, 26 בדצמבר 2016
- ^ דביר עמר, מג"ד חדש לגדוד המילואים החרדי 941 - סא"ל משה טסלר, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2023
- ^ המחבוא שלי והמגן שלי: הכירו את פלגת הנגב
- ^ לראשונה בחיל: לוחמים חרדים בבסיסי הדרום, באתר חיל האוויר
- ^ הרב שוורץ: לא להתגייס לנח"ל • ב'נצח יהודה' תוקפים, באתר בחדרי חרדים, 2 ביוני 2013
- ^ הגר"י שוורץ: פורש מהנח"ל. לא אטול חלק במלחמת תרבות, באתר בחדרי חרדים, 10 ביולי 2013
