אבתיסאם מראענה – הבדלי גרסאות
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) |
ביטול גרסה 30731616 של ידידיה צ' צבאן (שיחה) מופיע כהערת שוליים מספר 15 בערך. אין צורך בכפילות. |
||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
* {{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|קשת תשקיע 60 אלף דולר בסרטה של אבתיסאם מראענה|3250890|15 במאי 2006|סופית=}} |
* {{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|קשת תשקיע 60 אלף דולר בסרטה של אבתיסאם מראענה|3250890|15 במאי 2006|סופית=}} |
||
* {{הארץ|ורד לי ו[[אלכס ליבק]]|איבתיסאם מרעאנה|1.1452228|21 באוקטובר 2007}} |
* {{הארץ|ורד לי ו[[אלכס ליבק]]|איבתיסאם מרעאנה|1.1452228|21 באוקטובר 2007}} |
||
* יואב איתיאל, [http://gfn.co.il/inner.asp?page=23&item=1033 הורגת אותי ברכות, ריאיון עם אבתיסאם מראענה], גפן – מגזין המושבות, 18 בספטמבר 2008 |
|||
* {{וואלה!|לילך וולך|77 מדורי גיהינום: על הסרט "77 מדרגות" של אבתיסאם מראענה|1717315|3 באוגוסט 2010}} |
* {{וואלה!|לילך וולך|77 מדורי גיהינום: על הסרט "77 מדרגות" של אבתיסאם מראענה|1717315|3 באוגוסט 2010}} |
||
* {{הארץ|צפי סער|שושלת נשית, איבתיסאם מראענה על אמה|1.1658111|7 במרץ 2012}} |
* {{הארץ|צפי סער|שושלת נשית, איבתיסאם מראענה על אמה|1.1658111|7 במרץ 2012}} |
||
גרסה מ־13:14, 24 בפברואר 2021
 | |
| לידה |
14 באוקטובר 1975 (בת 48) פוריידיס, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| פרסים והוקרה |
דוקאביב (2007) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אִבְּתִיסָאם מראענה-מנוחין (בערבית: ابتسام مراعنة-منوحين, תעתיק: אִבתִּסאם מראענה-מנוחין; נולדה ב־14 באוקטובר 1975) היא תסריטאית, במאית, מפיקת קולנוע וטלוויזיה ואשת תקשורת ערבית-ישראלית. מרצה לקולנוע במחלקה לצילום של האקדמיה בצלאל.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע נבחרה למקום השביעי במפלגת העבודה.
ביוגרפיה
נולדה בפוריידיס לחיתאם ולסאלח מראענה במשפחה מוסלמית מסורתית. היא בוגרת בית הספר לקולנוע וטלוויזיה בגבעת חביבה.
ב־2010 החלה ללמד קולנוע במחלקה לאומנויות המסך והמחלקה לצילום באקדמיה לאומנות ועיצוב בבצלאל בירושלים. בשנת 2000 הקימה מגמת קולנוע וטלוויזיה בתיכון בפוריידיס, והגישה תלמידים לבגרויות בתחום הקולנוע גם בתיכון בקיבוץ מזרע. בשנת 2016 החלה ללמד במכללת ספיר בימוי קולנוע דוקומנטרי.[1]
בשנת 2006 כתבה טור שבועי ב"עכבר העיר" בשם "בדרך לתל אביב".
בשנים 2015–2020 הייתה חברת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות וכיהנה כיושבת ראש ועדת קולנוע, טלוויזיה וניו מדיה.[2]
מראענה היא הבמאית ועורכת התוכן של הסדרה "بلا مؤاخذة", הגרסה בערבית של "סליחה על השאלה", המשודרת בערוץ מכאן 33 של תאגיד השידור הציבורי מאז ראשיתה בשנת 2019.
סרטיה הם סרטים דוקומנטריים, בהם היא נותנת ביטוי לשיח הפנימי בחברה הערבית בישראל ומציגה את מאבקם של ערביי ישראל החיים כמיעוט בארץ, אך במקביל גם מותחת ביקורת על מנהגים המושרשים בחברה הערבית ועל הדיכוי ואי שוויון. היא מרצה ופעילה פמיניסטית וחברת הנהלת בצלם.[3]
ב־24 בפברואר 2009, על רקע שביתת יוצרי קולנוע, התחזתה לשליחת פיצה כדי לעבור את מנגנון האבטחה של ערוץ 10, התפרצה בשידור חי לתוכנית האקטואליה "היום שהיה" בהגשת גיא זהר, וסולקה מהמקום כעבור מספר דקות. למחרת הוגשה נגדה ונגד שתי שותפותיה תלונה למשטרת ישראל.[4]
בשנת 2011 נרצחה על חילול כבוד המשפחה אחותה של אנג'לינה פארס, גיבורת סרטה של מראענה "ליידי כל אל־ערב" מ־2008. בעקבות האירוע הקימה מראענה את הקרן להעצמה נשית, שתומכת בנשים שבנות משפחתן נרצחו על ידי בני המשפחה.[5]
לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009) הוצבה במקום ה־12 של רשימת התנועה החדשה מרצ, אולם לדעתה המפלגה לא התנגדה מספיק למבצע עופרת יצוקה ולכן היא הודיעה על פרישתה ממנה עוד בטרם הבחירות.[6] בבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) תמכה במפלגת דעם בראשות אסמא אגבארייה זחאלקה.[7] בבחירות לכנסות העשרים ושתיים והעשרים ושלוש (2019–2020) תמכה ברשימה המשותפת,[8] בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ולאחר שמרב מיכאלי נבחרה לרשות מפלגת העבודה, התמודדה מראענה בבחירות המקדימות של המפלגה[9] וזכתה במקום השביעי.[10][א] ועדת הבחירות המרכזית קיבלה את בקשת עוצמה יהודית לפסול את מועמדותה לכנסת בשל התבטאויותיה, אך ההחלטה דורשת אישור מבית המשפט העליון.[11]
מראענה נישאה בנישואים לא דתיים לבֹּעז מנוחין, איש היי-טק יהודי. לשניים בת והם חיים ביפו.
סרטים
מרעאנה כתבה את התסריט עבור הסרטים הבאים וביימה אותם. תפקידיה הנוספים יצוינו בסוגריים.
- להתעורר אל מולדת (تصبحون على وطن; 1997) – סרט גמר
- פארדיס, גן עדן אבוד (الفردوس المفقود; 2003) – מתחקה אחר סוד אפל בהיסטוריה של כפרה, ועוסקת באופן שבו הערבי הישראלי מאמץ זהות ישראלית ומוותר על זהות פלסטינית.
- זוכה פרס ביכורים בפסטיבל דוקאביב
- א־ג'יסר (الجسر; 2005) הצצה לחייהם של תושבי הכפר ג'יסר א-זרקא, החיים בעוני ומתלוננים על אפליה וקיפוח. הסרט מתמקד במאבק של צעירות רווקות לשינוי חברתי בכפר.
- בדל (بدل; 2006) – על תופעת נישואי ה"חליפין" – "בדל" – בחברה הערבית: אח ואחות מתחתנים עם אח ואחות אחרים, ב"עסקה" הכובלת, למעשה, את גורל הזוגות – אם אחד הזוגות יתגרש, מחויב גם הזוג השני לנהוג כך. שיטה זו היא אחת הדרכים המקובלות בחברה הערבית לחתן אדם מכוער או בעל מום. הנושא מוצג באמצעות סיפור הבנות בחצר בית דודתה של מראענה, בניסיון לשרטט את מעגל הדיכוי שמופעל בעיקר בידי נשים וכלפי נשים.
- זוכה פרס "רוח החופש" בפסטיבל הקולנוע ירושלים, פרס ראשון בפסטיבל הוט דוקס הקנדי, וכן פרסי ערוץ RAI האיטלקי וראש העיר אולומואוץ שבצ'כיה.
- שלוש פעמים מגורשת (طالق بالثلاث; 2007, גם צילום) – הסרט עוסק בגורלה של אישה מרצועת עזה הנישאת לבדואי ישראלי. לאחר שנולדים להם שישה ילדים, בעלה מגרשה והוא זוכה במשמורת על הילדים, בעוד האישה – שאפילו מעמדה כתושבת ישראל אינו מובטח – נותרת בלא כלום.
- חדר בתל אביב (غرفة في تل أبيب; 2007, גם צילום) – פרק בסדרת גיבורי תרבות של ערוץ 8 על הסופר ראג'י בטחיש. הסרט דן בספרות פלסטינית לאומנית, ובו סיפור אישי המערבב בין הנכבה למיניות, והחיפוש של הבמאית למשמעות של בית לאחר יציאת ספרו החדש של בטחיש "חדר בתל אביב".
- ליידי כל אל־ערב (ليدي كل العرب; 2008, גם צילום) – הסרט עוסק באנג'לינה פארס, הדוגמנית הדרוזית הראשונה. פארס התמודדה בתחרות מלכת היופי והגיעה לשלב ההתמודדות הסופי. במגזר הדרוזי ראו בהשתתפותה בַּתחרות הפרה חמורה של כללי הצניעות המקובלים בדת זו, ומחו על־כך רבות. בעקבות לחץ אנשי הדת ואף איומים ברצח מצד בני כפרה נאלצה לפרוש מהתחרות. הסרט סוקר את הפרשה מרגע ההרשמה לתחרות ועד חייה של פארס לאחר הפרישה.
- זוכה פרס "חבר מיוחד של חבר השופטים" בפסטיבל אידפא אמסטרדם
- 77 מדרגות (77 درجة; 2010, גם צילום והפקה) – מסע אישי של במאית הסרט, שעוזבת את פרדיס – הכפר הערבי בו גדלה, ועוברת לתל אביב. בניסיון למצוא דירה בעיר היא נתקלת ביחס מפלה בשל מוצאה הערבי, אך לבסוף היא מוצאת דירה ופוגשת את יונתן השכן – בחור יהודי שעלה מקנדה לישראל, וביניהם מתפתח סיפור אהבה.
- תרשום, אני ערבי (سجل أنا عربي; 2014, גם תחקיר, צילום והפקה) – על חייו של המשורר הפלסטיני הלאומי מחמוד דרוויש.[13]
- זוכה פרס הקהל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי דוקאביב
- אחרייך (ورائك; 2017, הפקה בלבד) – סרטה של רנא אבו פריחה על משפחתה שעברה מתל שבע לעומר, מתמקד באם המשפחה הגוססת מסרטן ומבקשת להיקבר ביישובה.
- זוכה פרס ראשון בפסטיבל נשים איטלקי ב־2019[14]
התבטאויות
בראיון שנתנה ב-2008 למקומון בזכרון יעקב והסביבה, תיארה את יחסיה הטעונים כלפי היישוב, בו היא ניקתה בתים כרבות מנשות פוריידיס: "אם הייתי יוזמת תסריט אפוקליפטי הייתי משמידה את זכרון יעקב – תדגיש, בלי להרוג: שתחזרו לארצות הברית או לפולניה – רק אז לפרדיס יהיה אולי צ’אנס. אחרת היחסים ימשיכו להיות כמו החיה הזאת שמנקה את החיה האחרת... אנחנו צריכים אתכם כמו שאתם צריכים אותנו, אבל אנחנו אלה שמנקים".[15]
ב־2013 כתבה בתגובה לפוסט בפייסבוק על צפירת יום הזיכרון לחללי צה"ל: "לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום. אני החלטתי להמשיך לנסוע, ואלה היו 2 דקות מופלאות בזמן הצפירה. הכביש היה ריק, אני המשכתי לחשוב על מה שעניין אותי באמת באותו הרגע".[16][17] לאחר פרסום הדברים בשנת 2021, הביעה צער בריאיון לערוץ 12 ואמרה שזהו סטטוס ישן ועלוב, ושהיא לא הייתה חוזרת עליו. עוד באותו הריאיון, אמרה כי לו לא הייתה ערבייה, לא הייתה חווה אותה מתקפה ציבורית, משל הייתה טרוריסטית. מראענה הוסיפה ואמרה כי "היטלר שנא את העם היהודי, הוא עשה את הפשע הכי גדול בהיסטוריה, ואני רוצה שאנחנו נזכור תמיד שיש שנאה, ומה היא יכולה לגרור".[18] בפוסט שכתבה לאחר פיגוע בו נרצחה אסתר הורגן (2020), תיארה אותו כ"סיפור טרגי ומטלטל בתוך מציאות של טרור על רקע מגדרי וכנראה בגלל שהיא יהודיה ומתנחלת", והוסיפה "לעזאזל עם הטרור הגברי האכזרי, לעזאזל עם השנאה, לעזאזל עם הכיבוש."[19]
מראענה התבטאה נגד הגבלות על יוצרים על ידי המדינה בנאום שנשאה בטקס פרס אופיר 2016.[20]
הוקרה
פרסים נוספים
- 2005 – "אמנות הקולנוע" (לצד דוד גורפינקל ויולי כהן) בפסטיבל הקולנוע ירושלים
- 2008 – "הבמאית הטובה ביותר" בפסטיבל הנשים בניו דלהי
- 2017 – עמיתת כבוד של האוניברסיטה הפתוחה
- 2019 – "פרס סמי מיכאל" לשוויון ולצדק חברתי (לצד פרופסור סמי סמוחה ונטע אלקיים).
רשימות "המשפיעות"
- 2005 – חמישים המשפיעות בישראל מאת ליידי גלובס
- 2008 – ארבעים המשפיעות במדינה מאת TheMarker
- 2009 – עשר המשפיעות בישראל מאת הארץ
קישורים חיצוניים
- מרב יודילוביץ', הסרט "בדל" זכה במקום הראשון בפסטיבל HotDocs, 5 במאי 2006
- מרב יודילוביץ', קשת תשקיע 60 אלף דולר בסרטה של אבתיסאם מראענה, 15 במאי 2006
- ורד לי ואלכס ליבק, איבתיסאם מרעאנה, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2007
- לילך וולך, 77 מדורי גיהינום: על הסרט "77 מדרגות" של אבתיסאם מראענה, באתר וואלה, 3 באוגוסט 2010
- צפי סער, שושלת נשית, איבתיסאם מראענה על אמה, באתר הארץ, 7 במרץ 2012
- אבתיסאם מראענה, אני נשאית הווירוס, באתר הארץ, 14 ביוני 2012
- אבתיסאם מראענה, מגדר לפני לאום, באתר הארץ, 19 ביולי 2012
תרשום, אני ערבי – سجل أنا عربي 2014, קדימון הסרט בערוץ "אבתיסאם מראענה", באתר יוטיוב (אורך: 2:27), 13 באפריל 2014- חוצה ישראל עם קובי מידן – אבתיסאם מראענה מנוחין, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 28:46), 8 במאי 2014
- מירון רפופורט, דרוויש: האיש מכאן והאיש משם, באתר "העוקץ", 12 במאי 2014
שי פוגלמן, ינאי יחיאל, ענייני פנים, אבתיסאם מראענה, באתר הארץ, 24 אוגוסט 2014- נועה בורשטיין-חדד, בלבול ואובדן זהות הם מתנה לנשים, באתר "העוקץ", 22 בינואר 2018
- קובי מידן, אנשים בלילה: אבתיסאם מראענה, באתר PodLink, 5 בדצמבר 2019
- הקול הערבי שרוצה שינוי – ריאיון עם יוצרת הקולנוע אבתיסאם מראענה, סרטון בערוץ "ארגון דרכנו", באתר יוטיוב (אורך: 13:42), 1 בפברואר 2021
ביאורים
- ^ מראענה הגיעה למקום ה־7 אחרי היו"ר (8) עם 6,269 קולות – 32.62% מהמצביעים, וקודמה במקום אחד בשל הבטחת ייצוג שוויוני מגדרית.
הערות שוליים
- ^ סגל המחלקה לתואר ראשון באמנויות הקול והמסך באתר מכללת ספיר
- ^ בן בירון, ארכיון הסרטים הישראלי: לראות את ההיסטוריה של הקולנוע באיכות 4K, באתר מאקו, 14 באוקטובר 2020
- ^ הנהלת בצלם באתר "בצלם"
- ^ לי-אור אברבך, ערוץ 10 הגיש תלונה נגד היוצרות שהתפרצו לשידור "היום שהיה", באתר nrg, 25 בפברואר 2009
- ^ ג'קי חורי, "אבתיסאם מראענה, שביתת מין תציל חיי נשים ערביות?", באתר הארץ, 18 ביולי 2011
- ^ אלי סניור, בשל המבצע בעזה: מספר 12 במרצ פורשת, באתר ynet, 1 בינואר 2009
- ^ הקול שלי הולך לאישה, למפלגה שבראש שלה עומדת אישה, והיא מדברת ערבית ועברית. זה פמיניזם, וזה השמאל האמיתי., בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 13 בינואר 2013
- ^ גלגל ההצלה לקיומנו הוא הבחירה ברשימה המשותפת, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 11 בספטמבר 2019
17:30 ביפו (בערבית), בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 17 בספטמבר 2019
חולה מתה, רק ״המשותפת״ הוציאה אותי מהבית, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 2 במרץ 2020 - ^ למה החלטתי להתפקד למפלגת העבודה?, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 29 בינואר 2021
נעים להכיר فرصة سعيدة, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 31 בינואר 2021 - ^ תוצאות הבחירות לרשימת העבודה בכנסת ה־24, באתר 'מפלגת העבודה – הבמה הרעיונית', 1 בפברואר 2021
יערה שפירא, הפריימריז בעבודה: עמר בר-לב נבחר במקום השני, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בפברואר 2021 - ^ ליאור קינן, ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה של אבתיסאם מראענה מהעבודה, באתר חדשות 13, 17 בפברואר 2021
- ^ נירית אנדרמן, הפרס הראשון ב"דוקאביב" ל"שלוש פעמים מגורשת", באתר הארץ, 19 במרץ 2007
- ^ דף הסרט
- ^ הסרט "אחרייך" זוכה הערב בפרס הראשון בפסטיבל הנשים הראשון באיטליה, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 27 באוקטובר 2019
- ^ יואב איתיאל, הורגת אותי ברכות, ריאיון עם אבתיסאם מראענה, גפן – מגזין המושבות, 18 בספטמבר 2008
- ^ לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום, תגובה מדף הפייסבוק של אבתיסאם מראענה (הפוסט המקורי הוסר לאחר פרסומו ב־2021)
- ^ מיכאלי מגיבה להתבטאויות של המועמדת הערבייה: "לי זה קשה, אבל זה לא פוסל אותה", באתר אייס, 3 בפברואר 2021
- ^ יוסי מזרחי, בלעדי: אבתיסאם מראענה מהעבודה מתנצלת בדמעות על הזלזול ביום הזיכרון, באתר מאקו, החל מדקה 2:18
- ^ אסתר הורגן, 52 אמא לשישה ילדים יוצאת לרוץ ולא חוזרת הביתה, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 21 בדצמבר 2020
- ^ נאום של מראענה בטקס פרסי אופיר לשנת 2016 – הטקס המלא, סרטון בערוץ "האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה", באתר יוטיוב (אורך: כל הטקס – 3:04:26, הנאום – 4:15)