כברי – הבדלי גרסאות

כברי
	חדר האוכל של הקיבוץ בתכנון האדריכל חנן הברון
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מטה אשר
גובה ממוצע	‎96 מטר
תאריך ייסוד	1949
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	1,120 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.0% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת הגליל המערבי רגילה) כברי33°01′16″N 35°08′53″E / 33.0210153211792°N 35.1480376760645°E מפת היישובים של מועצה אזורית מטה אשר; באדום - כברי; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	7 מתוך 10
	http://www.cabri.org.il

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:13, 1 בינואר 2024

כַּבְּרִי הישוב של הדס הנקץ הוא קיבוץ בגליל המערבי, כארבעה ק"מ ממזרח לנהריה. שייך לתנועה הקיבוצית ובעבר השתייך לתק"ם. שמו של הקיבוץ הוא כשם הכפר הערבי אל-כאברי שחרב במלחמת העצמאות.^[3] ההשערה היא, ששם זה שימר את השם "כבריתא" או "כבריתה"^[4] הנזכר כיישוב גבול צפוני בימי שיבת ציון^[5]^{[דרושה הבהרה]} וברייתא דתחומין כגבול הצפוני מערבי של תחום עולי בבל.^[6]

היסטוריה

הקיבוץ נוסד ב-18 בינואר 1949^[7] בגבעה הסמוכה לחורבות הכפר הערבי הנטוש אל-כאברי. מקימי הקיבוץ היו חברי קיבוץ בית הערבה, ששכן בצפון ים-המלח, שפונה לאחר שנתפס על ידי כוחות הלגיון הירדני במהלך מלחמת העצמאות ונהרס בידי כפריי הסביבה. תחילה פונו הנשים והילדים לקיבוץ שפיים בו התארחו כתשעה חדשים, ולאחר מכן התפצלו המפונים והקימו שני קיבוצים - כברי וגשר הזיו.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 נטע הקיבוץ על התל הארכאולוגי מטעי אבוקדו, דבר האסור על פי חוק העתיקות. הקיבוץ נתבע על ידי רשות העתיקות ושילם קנס, אך המטע נותר נטוע. בעקבות המשפט נערכו חפירות הצלה בראשות אהרון קמפינסקי מאוניברסיטת תל אביב בין השנים 1986–1993. בחפירות נמצאו לראשונה שברי פרסקו מינואי, המעידים על קשרים בין הים האגאי של יוון הקדם קלאסית לארץ ישראל בתקופת הברונזה התיכונה.

בין מייסדי הקיבוץ נמנים חבר הכנסת התשיעית וה-10 דני רוזוליו, הפסל זוכה פרס ישראל יחיאל שמי, הצייר אורי רייזמן ואליהו סלע (רעננה), מהמפקדים הבולטים בפלמ"ח בעת מלחמת השחרור. בכברי נולדו הזמרת ירדנה ארזי, השחקן נבו קמחי ואמן הג'אז אבישי כהן. ביוזמת שמי וחברים נוספים הוקמה ב-1997 בקיבוץ גלריה כברי.

ליד הקיבוץ נובעים ארבעה מעיינות טבעיים, עין צוף, עין גיח, עין שפע ועין השיירה, שמהם הקיבוץ והמושבים הסמוכים בן עמי ונתיב השיירה מקבלים את המים. אמת עכו הובילה מים ממעיינות אלו אל עכו. כמו כן ישנם שני אתרים ארכאולוגים בשטחיו - תל כברי ובאר ביזנטית עם רצפת פסיפס (מכוסה היום). בקיבוץ מטעי בננות ואבוקדו מצליחים, מפעל יציקות מתכת בשם "כבירן" ומפעל פלסטיק בשם "ריאון" מקבוצת פלסאון תעשיות.

גלריית תמונות

מבנה הסטודיו של הפסל יחיאל שמי, ובצמוד לו גן הפסלים שהקים, 2006
מרכז גוטסמן לתחריט, 2006
מרכז הספורט של הקיבוץ, 2006
פסלי יחיאל שמי בדרום הקיבוץ
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו נזכר היישוב "כבריתה" בגליל המערבי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כברי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של כברי
כברי (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
מידע על כברי בקטלוג הספרייה הלאומית
מידע על אתר כברי, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
מפה המציגה את הקיבוץ ואת הכפר שלצידו על בסיס מפה בריטית מ-1940. הכפר מסומן באדום. בסגול מסומנות דרכים בקיבוץ כברי. מקור: Wikimedia.org
סרט וידאו ביוטיוב: "כברי וסביבתה - מהתנ"ך עד הפלמ"ח". 2017, 52 דק'.
סרט וידאו ביוטיוב: "כברי, מקום של אמנות". 2016, 42 דק'.
כברי באתר הרשות לפיתוח הגליל

אבי בליזובסקי, ‏ארכיאולוגים גילו בקיבוץ כברי את מרתף היין העתיק והגדול ביותר: בן 3,700 שנה, באתר "הידען", באוקטובר 2013
מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על מספר מבנים ביישוב, באתר 'חלון אחורי', 4 בינואר 2014

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 475
^ אתר תנועת העבודה הישראלית
^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, עמ' 243
^ אנציקלופדיה אריאל, עמ' 3513. תוספתא שביעית ד, יא. ירושלמי, שביעית ו
^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 253.

ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[3] עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 475

[4] אתר תנועת העבודה הישראלית

[5] כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, עמ' 243

[6] אנציקלופדיה אריאל, עמ' 3513. תוספתא שביעית ד, יא. ירושלמי, שביעית ו

[7] בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 253.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 |אתר אינטרנט=http://www.cabri.org.il|
 }}
-'''כַּבְּרִי''' הוא [[קיבוץ]] ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]], כארבעה ק"מ ממזרח ל[[נהריה]]. שייך ל[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]] ובעבר השתייך ל[[תק"ם]]. שמו של הקיבוץ הוא כשם הכפר הערבי [[אל-כאברי]] שחרב במלחמת העצמאות.{{הערה|[[עמנואל הראובני]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=93576566&nTocEntryID=93586894#1.0.6.default '''לקסיקון ארץ ישראל'''], [[משרד החינוך]], [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]], 2010, עמ' 475}} ההשערה היא, ששם זה שימר את השם "כבריתא" או "כבריתה"{{הערה|[http://tnuathaavoda.info/places/home/places/1142949162.html אתר תנועת העבודה הישראלית]}} הנזכר כיישוב גבול צפוני בימי [[שיבת ציון]]{{הערה|[[כל מקום ואתר]], [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 1980, עמ' 243}}{{דרושה הבהרה|הטענה מופיעה שם, אבל ככל הנראה הכוונה לתחום עולי בבל בבריתאה דכומין, שנכתבה למעלה מ500 שנה אחר כך, מציע להוריד פשוט}} ו[[ברייתא דתחומין]] כגבול הצפוני מערבי של [[תחום עולי בבל]].{{הערה|אנציקלופדיה אריאל, עמ' 3513. תוספתא שביעית ד, יא. ירושלמי, שביעית ו}}
+'''כַּבְּרִי הישוב של הדס הנקץ''' הוא [[קיבוץ]] ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]], כארבעה ק"מ ממזרח ל[[נהריה]]. שייך ל[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]] ובעבר השתייך ל[[תק"ם]]. שמו של הקיבוץ הוא כשם הכפר הערבי [[אל-כאברי]] שחרב במלחמת העצמאות.{{הערה|[[עמנואל הראובני]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=93576566&nTocEntryID=93586894#1.0.6.default '''לקסיקון ארץ ישראל'''], [[משרד החינוך]], [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]], 2010, עמ' 475}} ההשערה היא, ששם זה שימר את השם "כבריתא" או "כבריתה"{{הערה|[http://tnuathaavoda.info/places/home/places/1142949162.html אתר תנועת העבודה הישראלית]}} הנזכר כיישוב גבול צפוני בימי [[שיבת ציון]]{{הערה|[[כל מקום ואתר]], [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 1980, עמ' 243}}{{דרושה הבהרה|הטענה מופיעה שם, אבל ככל הנראה הכוונה לתחום עולי בבל בבריתאה דכומין, שנכתבה למעלה מ500 שנה אחר כך, מציע להוריד פשוט}} ו[[ברייתא דתחומין]] כגבול הצפוני מערבי של [[תחום עולי בבל]].{{הערה|אנציקלופדיה אריאל, עמ' 3513. תוספתא שביעית ד, יא. ירושלמי, שביעית ו}}
 == היסטוריה ==

כברי
חדר האוכל של הקיבוץ בתכנון האדריכל חנן הברון
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מטה אשר
גובה ממוצע^[1]	‎96 מטר
תאריך ייסוד	1949
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022^[1]
- אוכלוסייה	1,120 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.0% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הגליל המערבי מוגדלת) כברי (למפת הגליל המערבי רגילה) כברי (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כברי (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כברי 33°01′16″N 35°08′53″E / 33.0210153211792°N 35.1480376760645°E מפת היישובים של מועצה אזורית מטה אשר באדום - כברי בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2019^[2]}	7 מתוך 10
http://www.cabri.org.il