החרצופים – הבדלי גרסאות

החרצופים
	לוגו התוכנית
סוגה	קומדיה, סאטירה, בובות
יוצרים	אפרים סידון
כותבים	אפרים סידון, עופר קניספל, טל גלעד
בימוי	יואב צפיר, יורם זק, אבי כהן, יריב הורוביץ, רון ניניו, דרור סבו
שחקנים	טוביה צפיר, שרית סרי, תומר שרון, חנן לדרמן, צליל בירן, אברי גלעד, יואב צפיר, דור צויגנבום ועוד; בובנאי ראשי: אילן סביר
ארץ מקור	ישראל
מספר עונות	5
מספר פרקים	130
הפקה
אורך פרק	30 דקות
שידור
רשת שידור	ערוץ 2 (טלעד)
תקופת שידור מקורית	8 במרץ 1996 – 2000
קישורים חיצוניים
	דף התוכנית ב-IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:54, 22 ביוני 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:תוכנית טלוויזיה
פרמטרים ריקים [ אתר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

החרצופים (הלחם בסיסים בין המילים "חצופים" ו"פרצופים"^[^{דרוש מקור]}) הייתה תוכנית סאטירה פוליטית ישראלית ששודרה בערוץ 2 על ידי הזכיינית טלעד, בין השנים 1996–2000.

התוכנית נוצרה על ידי אפרים סידון בהתבסס על פורמט תוכנית הסאטירה הבריטית "Spitting Image" שהציגה בובות קצף קריקטוריות בדמות הפוליטיקאים שלהם הבובות לעגו. את הדיבוב לבובות ואת חיקויי הפוליטיקאים ביצעו טוביה צפיר, שרית סרי, תומר שרון ועוד מדבבים.

החרצופים נחשבת לתוכנית סאטירה חריפה והיא כיוונה את חציה אל פוליטיקאים מכל גוני הקשת הפוליטית. התוכנית כללה מערכונים עם הבובות וכוכבי אורח ופרודיות סאטיריות-פוליטיות על שירים מוכרים. ב-2000, עם סיום כהונתו של עזר ויצמן כנשיא המדינה, הסתיימה גם התוכנית. ב-5 בפברואר 2001, יום לפני הבחירות הישירות לראשות הממשלה, שודר פרק מיוחד.

בשנים 2002- 2003 החרצופים הופיעו כפינה קבועה בתוכנית "לילה גוב", ששודרה גם היא בטלעד.

רשימת חרצופים

אנשי הימין וממשלת נתניהו

בנימין נתניהו – ראש הממשלה במשך רוב התוכנית. מוצג כשקרן, הססן וכנוע לאשתו שרה.
דוד לוי – שר החוץ. בכיין, טיפש ומתפטר סדרתי.
רפאל איתן – אדם לוחמני ורפה שכל. נוטה לכחכח בגרון הרבה.
דן מרידור – פוליטיקאי הססן ופחדן, בעל חתולה בשם "מיצי". נוטה להיעלם בזמן שקורא לחתולה. קיימת סברה שדמות "החרצוף הנעלם" והצגתו של מרידור כשקוף וחסר חוט-שדרה סייעה בחיסול הקריירה הפוליטית של מרידור^[1].
יעקב נאמן – מוצג כמי שמנהל מדיניות קפיטליסטית תקיפה ועושק את העניים, אוהב לקרוא לאנשים "פצצות". זוכה לזלזול מצד נתניהו.
יצחק מרדכי – שר ביטחון שכל מטרתו היא לנקום באנשים שלא מינו אותו לרמטכ"ל. מדבר על עצמו בגוף שלישי.
אריאל שרון – אוהב לאכול, מוכן לעשות הכול בשביל תפקיד בממשלה, לא מחבב ערבים ומנסה לשכנע שהוא לא רמאי. נוהג להסתובב עם רפאל איתן.
זאב בנימין בגין – לא מחבב את נתניהו, מדבר בערגה על האצ"ל.

נתן שרנסקי – עולה רוסי, אוהב שחמט. לא מכיר מנהגים ישראליים.
לימור לבנת – גברית, מתייחסים אליה בלשון זכר. בפעמים אחרות מוצגת כמאהבת של נתניהו.
אביגדור קהלני – טיפש שלא עומד על שלו.
אהוד אולמרט – בריון, ימני קיצוני, אלים.
אביגדור ליברמן ("ולדימיר") – אדם פראי ולא יציב. בתקופתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, מוצג כמאפיונר שתוקף באלימות את מתנגדי ביבי.
אריה דרעי – פושע, גנב, קורא לכולם "רפי" (כמו מדבר למראיין רפי רשף). לאחר היכנסו לכלא, בכל פעם שאמר "זכאי" התחילו צעקות של "הוא זכאי!" ולפני זה כאשר היה שומע את המילה משפט היה הופך לסנילי. בנוסף הוצג דרעי גם כבעל קשר עמוק לרב עובדיה ובפעם אחת גם כשולט בו באלימות.
הרב עובדיה יוסף – אוהב לקלל, קשור לדרעי.
אלי בן ש"ס - דמות המייצגת את כל שרי ש"ס למעט דרעי, המוצגים כסחטנים פוליטיים.
רוני מילוא – די ג'יי שקשור לעירו, תל אביב.
שאול יהלום - מסרב להגיד "מדינה פלסטינית". מדבר במבטא יידי כבד.
צחי הנגבי - מושחת, מאיים על אנשים וקשור לאמו, גאולה כהן
יצחק לוי מובל על ידי שאול יהלום.

אנשי השמאל וממשלת ברק

אהוד ברק – ראש האופוזיציה. מנסה להתרומם בסקרים ככל יכולתו ותואר כאדם לא החלטי, המבקש לרצות את התקשורת ובעיקר את דן שילון. לאחר שנבחר לראשות הממשלה הוצג כראש ממשלה כושל ומאכזב המתגאה ומתהדר באומץ לב. נוהג לסיים שיחות עם אנשים בהצדעה ואמירת "הללויה".
חיים רמון ("חיימון") – בהתחלה יריב של אהוד ברק, אך בהמשך חבר שלו שמסכים לכל מה שהוא אומר. מנסה לעזור לו להתרומם בסקרים. בתקופת ברק כראש ממשלה, הופך ל"פרס ציידים" שתלוי מעל ראשו של ברק ומסכים איתו.
שמעון פרס – בזמן העונה הראשונה של התוכנית היה פרס ראש הממשלה והוצג כראש ממשלה מנותק המתעלם מגל פיגועי הטרור של אותה תקופה. לאחר הפסדו בבחירות הוצג כזקן המציק לאהוד ברק ומנסה לדרוש השפעה.
יצחק רבין – אף על פי שנרצח לפני תקופת התוכנית (הבובה הוכנה בתקופה בה עוד היה ראש הממשלה), הופיע פעם אחת בתור מלאך בגן עדן. מדבר בקול עמוק, עם הפסקה בין מילה למילה. נוטה לזייף כששר את שיר לשלום. הופיע גם בשיר "אל תהפכוני קדוש" (למנגינת "פחות אבל כואב") שמבקר את הפולחן שיצרו סביב דמותו לאחר הרצח.
יוסי שריד – שקט, חושב שהוא שנון. נוטה לשוחח עם יאסר ערפאת.
שולמית אלוני – צעקנית על כל דבר.
יוסף לפיד- שונא חרדים ומסתובב עם בנו, יאיר. ראשו מעוצב כמו דג אבו נפחא.
יוסי ביילין- חנון, עוזר לשמעון פרס.
אברהם בייגה שוחט- שמן מאוד, לוקח כספים מהאזרחים.
שלמה בן עמי- מדבר בשפה גבוהה במיוחד, ונוטה להשתמש במילה "פרטיקולרי".
מתן וילנאי - הוצג כ"בלוק" שמדבר לאט, וכשר תרבות וספורט שלא מבין כלום בנושאים אלה.
אמנון ליפקין-שחק - מדבר בלחש ומוצג כחלש אופי. נוהג להחליף את האות אל"ף באות ה"י.
משה שחל - רוצה לחזור לתודעה הציבורית ומנסה למכור לתקשורת פרשיות מלוכלכות.
עמיר פרץ - מיוצג על ידי שפם בלבד, רגיש לכבודו האישי וכל הזמן מארגן שביתות במשק.
אחמד טיבי - מוצג כעוזר של יאסר ערפאת, שמסכים לכל מה שהוא אומר.
אחרים: שאול מופז, דליה איציק, בנימין בן אליעזר, עמרם מצנע, אברהם בורג.

פוליטיקאים זרים

ביל קלינטון – מסתייג מנתניהו ומשקריו. רוצה לזכות בפרס נובל.
יאסר ערפאת – מתבטא בצורה מתסיסה, רודף שמלות, שונא את אשתו סוהא ונוהג לגמגם וללחשש. עם זאת, החרצוף הפך את האויב המר לבובה חביבה ולחרצוף האהוב ביותר^[1].
חאפז אל-אסד - זקן סנילי שמוציא את כולם לרצוח את כולם.
סדאם חוסיין
חוסני מובארכ

אנשי ציבור

עזר ויצמן (נשיא המדינה באותה תקופה) – אדם עממי שנוטה לדבר על עברו כטייס, ללעוג לאנשים, לספר בדיחות ולתת צ'פחות לאנשים. החיקוי עורר כעס בסביבת ויצמן, שסבר שבתור נשיא מדינה אין ללעוג לו.
יעקב אילון ("יעקב מלון") - מוצג כאיש תקשורת צהוב ורודף סנסציות. הבובה ייצגה את התקשורת ככלל ולא רק את איילון עצמו.
אביב גפן - הוצג כמי שרוצה להיות בקונצנזוס ואינו מעוניין להיות זמר מחאה.
דן שילון - מוצג כמי שהפך מעיתונאי לבדרן ורודף אחרי רייטינג.
יגאל שילון ("יגאל פילון")
מיקי חיימוביץ' ("קיקי השדרנית")
אורלי ויינרמן ("אוראלי וגינרמן") - מוצגת כמי שזוכה להצלחה רק בזכות מיניותה.
שמעון שבס
רוז'ה הספר
מנחם גולן
שלמה שרף ("שלמה פרש") - הוצג כמאמן כושל וכאיש גס רוח.
מודי בר-און
אריאל זילבר
יהורם גאון
עירית לינור ("עירית צינור") - הוצגה כסופרת לא איכותית המצליחה בזכות כתיבה מינית ופרובוקטיבית ובזכות היותה סלבריטאית.
יצחק שמיר - באותה תקופה כבר היה מחוץ לפוליטיקה, הוצג כנברשת עקשנית המתרפקת על עברה ואומרת לא על כל דבר.
עופר נמרודי ("ורודי") - מו"ל מעריב שבאותה תקופה היה מסובך בפרשיית האזנות סתר.
לאה רבין - עונה על כל שאלה ב"יצחק היה רוצה ש...". טוביה צפיר סירב לדבב את דמותה ותומר שרון עשה זאת במקומו.

חיות

משפחת החרג'וקים הגרה מתחת לכיור במטבח של שרה נתניהו: אבא חנן, אמא לבנה, הבן נבו והבת ג'יפה. (שרה נתניהו עצמה זכתה לדמות קרטון בלבד).חנן גם מנחה תוכנית בשם "חלש על חכמים" בה הוא מראיין את אחד החרצופים עם דמות עיתונאית אמיתית.
הנשר
תוכי (שהוצג כשי בזק)
הסוסים מוצגים כאנשי מפד"ל
זוהיר שבלול (שבלול שהוצג כזוהיר בהלול)
טווס (שהוצג כיצחק מודעי)
חזיר (שהוצג כרפי גינת)

צוות התוכנית

מפיקים: אולפני מימד.
יוצר התוכנית וממציא השם "חרצופים" הוא הבמאי ועורך התוכן אבי כהן, שהיה העורך הראשי במשך חמש שנים.
כותבים: אפרים סידון, עופר קניספל, חגי לפיד וטל גלעד.
חקיינים: טוביה צפיר, שרית סרי, תומר שרון, חנן לדרמן, צליל בירן, אברי גלעד, יואב צפיר, דור צויגנבום, פיני קידרון ועוד.
מנהל מוזיקלי, מעבד ומלחין: צליל בירן
מעצבי בובות: צחי פרבר, שי צ'רקה, דוד פולונסקי, מיכאל נזאריאן, מריה גורביץ', אלה קולסניק, איציק יהב ואילנה יהב.
מפעיל בובות ראשי: אילן סביר.

ראו גם

מדינת הגמדים

קישורים חיצוניים

"החרצופים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"החרצופים", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יואב רוזן, ראיון עם יוצרי הבובות, איציק ואילנה יהב, באתר חיל האוויר הישראלי
שלומית לן, ‏בובות הוודו של ממשלות ישראל, באתר גלובס, 3 ביולי 1997

הערות שוליים

^ ¹ ² שלומית לן, ‏בובות הוודו של ממשלות ישראל, באתר גלובס, 3 ביולי 1997

[גלובס-1] ¹ ² שלומית לן, ‏בובות הוודו של ממשלות ישראל, באתר גלובס, 3 ביולי 1997

[1]

@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 |שם בשפת המקור=
 |שם=החרצופים}}
-'''החרצופים''' ([[הלחם בסיסים]] בין המילים "חצופים" ו"פרצופים"{{מקור}}) הייתה [[תוכנית טלוויזיה|תוכנית]] [[סאטירה]] [[פוליטיקה|פוליטית]] [[ישראל|ישראלית]] ששודרה ב[[ערוץ 2]] על ידי הזכיינית [[טלעד]], בין השנים [[1996]]–[[2000]].
+'''החרצופים''' ([[הלחם בסיסים]] בין המילים "חצופים" ו"פרצופים"{{מקור}}) הייתה [[תוכנית טלוויזיה|תוכנית]] [[סאטירה]] [[פוליטיקה|פוליטית]] [[ישראל]]ית ששודרה ב[[ערוץ 2]] על ידי הזכיינית [[טלעד]], בין השנים [[1996]]–[[2000]].
 התוכנית נוצרה על ידי [[אפרים סידון]] בהתבסס על פורמט תוכנית הסאטירה ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] "[[Spitting Image]]" שהציגה בובות [[קצף]] [[קריקטורה|קריקטוריות]] בדמות הפוליטיקאים שלהם הבובות לעגו. את ה[[דיבוב]] לבובות ואת חיקויי הפוליטיקאים ביצעו [[טוביה צפיר]], [[שרית סרי]], [[תומר שרון]] ועוד מדבבים.
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 == רשימת חרצופים ==
 ===אנשי הימין וממשלת נתניהו===
+*[[בנימין נתניהו]] – [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] במשך רוב התוכנית. מוצג כשקרן, הססן וכנוע לאשתו [[שרה נתניהו|שרה]].
+*[[דוד לוי]] – [[משרד החוץ|שר החוץ]]. בכיין, טיפש ומתפטר סדרתי.
-* [[בנימין נתניהו]] – [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] במשך רוב התוכנית. מוצג כשקרן, הססן וכנוע לאשתו [[שרה נתניהו|שרה]].
+*[[רפאל איתן]] – אדם לוחמני ורפה שכל. נוטה לכחכח בגרון הרבה.
-* [[דוד לוי]] – [[משרד החוץ|שר החוץ]]. בכיין, טיפש ומתפטר כל הזמן.
+*[[דן מרידור]] – פוליטיקאי הססן ופחדן, בעל חתולה בשם "מיצי". נוטה להיעלם בזמן שקורא לחתולה. קיימת סברה שדמות "החרצוף הנעלם" והצגתו של מרידור כשקוף וחסר חוט-שדרה סייעה בחיסול הקריירה הפוליטית של מרידור{{הערה|שם=גלובס|1={{גלובס|שלומית לן|בובות הוודו של ממשלות ישראל|63342|3 ביולי 1997}}}}.
-* [[רפאל איתן]] – אדם לוחמני ורפה שכל. נוטה לכחכח בגרון הרבה.
+*[[יעקב נאמן]] – מוצג כמי שמנהל מדיניות [[קפיטליזם|קפיטליסטית]] תקיפה ועושק את העניים, אוהב לקרוא לאנשים "פצצות". זוכה לזלזול מצד נתניהו.
-* [[דן מרידור]] – פוליטיקאי הססן ופחדן, בעל חתולה בשם "מיצי". נוטה להיעלם בזמן שקורא לחתולה. קיימת סברה שדמות "החרצוף הנעלם" והצגתו של מרידור כשקוף וחסר חוט-שדרה סייעה בחיסול הקריירה הפוליטית של מרידור{{הערה|{{גלובס|שלומית לן|בובות הוודו של ממשלות ישראל|63342|3 ביולי 1997}}}}.
+*[[יצחק מרדכי]] – [[משרד הביטחון|שר ביטחון]] שכל מטרתו היא לנקום באנשים שלא מינו אותו ל[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]]. מדבר על עצמו בגוף שלישי.
-* [[יעקב נאמן]] – מוצג כמי שמנהל מדיניות [[קפיטליזם|קפיטליסטית]] תקיפה ועושק את העניים, אוהב לקרוא לאנשים "פצצות". זוכה לזלזול מצד נתניהו.
+*[[אריאל שרון]] – אוהב לאכול, מוכן לעשות הכול בשביל תפקיד בממשלה, לא מחבב ערבים ומנסה לשכנע שהוא לא רמאי. נוהג להסתובב עם רפאל איתן.
-* [[יצחק מרדכי]] – [[משרד הביטחון|שר ביטחון]] שכל מטרתו היא לנקום באנשים שלא מינו אותו ל[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]]. מדבר על עצמו בגוף שלישי.
+*[[זאב בנימין בגין]] – לא מחבב את נתניהו, מדבר בערגה על [[ארגון צבאי לאומי|האצ"ל]].
-* [[אריאל שרון]] – אוהב לאכול, מוכן לעשות הכול בשביל תפקיד בממשלה, לא מחבב ערבים ומנסה לשכנע שהוא לא רמאי. נוהג להסתובב עם רפאל איתן.
-* [[זאב בנימין בגין]] – לא מחבב את נתניהו, מדבר בערגה על [[ארגון צבאי לאומי|האצ"ל]].
 [[קובץ:Natan Sharansky - Chartzuf.JPG|שמאל|ממוזער|180px|החרצוף של נתן שרנסקי]]
-* [[נתן שרנסקי]] – [[עולה חדש|עולה]] [[רוסיה|רוסי]], אוהב שחמט. לא מכיר [[תרבות ישראלית|מנהגים ישראליים]].
+*[[נתן שרנסקי]] – [[עולה חדש|עולה]] [[רוסיה|רוסי]], אוהב שחמט. לא מכיר [[תרבות ישראלית|מנהגים ישראליים]].
-* [[לימור לבנת]] – גברית, מתייחסים אליה בלשון זכר. בפעמים אחרות מוצגת כמאהבת של נתניהו.
+*[[לימור לבנת]] – גברית, מתייחסים אליה בלשון זכר. בפעמים אחרות מוצגת כמאהבת של נתניהו.
-* [[אביגדור קהלני]] – טיפש שלא עומד על שלו.
+*[[אביגדור קהלני]] – טיפש שלא עומד על שלו.
-* [[אהוד אולמרט]] – בריון, ימני קיצוני, אלים.
+*[[אהוד אולמרט]] – בריון, ימני קיצוני, אלים.
-* [[אביגדור ליברמן]] ("ולדימיר") – אדם פראי ולא יציב. בתקופתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, מוצג כמאפיונר שתוקף באלימות את מתנגדי ביבי.
+*[[אביגדור ליברמן]] ("ולדימיר") – אדם פראי ולא יציב. בתקופתו כ[[מנכ"ל משרד ראש הממשלה]], מוצג כמאפיונר שתוקף באלימות את מתנגדי ביבי.
-* [[אריה דרעי]] – פושע, גנב, קורא לכולם "רפי" (כמו מדבר למראיין [[רפי רשף]]). לאחר היכנסו לכלא, בכל פעם שאמר "זכאי" התחילו צעקות של "הוא זכאי!" ולפני זה כאשר היה שומע את המילה משפט היה הופך לסנילי. בנוסף הוצג דרעי גם כבעל קשר עמוק לרב עובדיה ובפעם אחת גם כשולט בו באלימות.
+*[[אריה דרעי]] – פושע, גנב, קורא לכולם "רפי" (כמו מדבר למראיין [[רפי רשף]]). לאחר היכנסו לכלא, בכל פעם שאמר "זכאי" התחילו צעקות של "הוא זכאי!" ולפני זה כאשר היה שומע את המילה משפט היה הופך לסנילי. בנוסף הוצג דרעי גם כבעל קשר עמוק לרב עובדיה ובפעם אחת גם כשולט בו באלימות.
-* [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] – אוהב לקלל, קשור לדרעי.
+*[[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] – אוהב לקלל, קשור לדרעי.
-* אלי בן ש"ס - דמות המייצגת את כל שרי ש"ס למעט דרעי, המוצגים כסחטנים פוליטיים.
+*אלי בן ש"ס - דמות המייצגת את כל שרי ש"ס למעט דרעי, המוצגים כסחטנים פוליטיים.
-* [[רוני מילוא]] – די ג'יי שקשור לעירו, תל אביב.
+*[[רוני מילוא]] – די ג'יי שקשור לעירו, תל אביב.
-* [[שאול יהלום]] - מסרב להגיד "מדינה פלסטינית". מדבר במבטא יידי כבד.
+*[[שאול יהלום]] - מסרב להגיד "מדינה פלסטינית". מדבר במבטא יידי כבד.
-* [[צחי הנגבי]] - מושחת, מאיים על אנשים וקשור לאמו, [[גאולה כהן]]
+*[[צחי הנגבי]] - מושחת, מאיים על אנשים וקשור לאמו, [[גאולה כהן]]
-* [[יצחק לוי]] מובל על ידי שאול יהלום.
+*[[יצחק לוי]] מובל על ידי שאול יהלום.
 ===אנשי השמאל וממשלת ברק===
+*[[אהוד ברק]] – ראש האופוזיציה. מנסה להתרומם בסקרים ככל יכולתו ותואר כאדם לא החלטי, המבקש לרצות את התקשורת ובעיקר את דן שילון. לאחר שנבחר לראשות הממשלה הוצג כראש ממשלה כושל ומאכזב המתגאה ומתהדר באומץ לב. נוהג לסיים שיחות עם אנשים בהצדעה ואמירת "הללויה".
+*[[חיים רמון]] ("חיימון") – בהתחלה יריב של אהוד ברק, אך בהמשך חבר שלו שמסכים לכל מה שהוא אומר. מנסה לעזור לו להתרומם בסקרים. בתקופת ברק כראש ממשלה, הופך ל"פרס ציידים" שתלוי מעל ראשו של ברק ומסכים איתו.
-* [[אהוד ברק]] – ראש האופוזיציה. מנסה להתרומם בסקרים ככל יכולתו ותואר כאדם לא החלטי, המבקש לרצות את התקשורת ובעיקר את דן שילון. לאחר שנבחר לראשות הממשלה הוצג כראש ממשלה כושל ומאכזב המתגאה ומתהדר באומץ לב. נוהג לסיים שיחות עם אנשים בהצדעה ואמירת "הללויה".
+*[[שמעון פרס]] – בזמן העונה הראשונה של התוכנית היה פרס ראש הממשלה והוצג כראש ממשלה מנותק המתעלם מגל פיגועי הטרור של אותה תקופה. לאחר הפסדו בבחירות הוצג כזקן המציק לאהוד ברק ומנסה לדרוש השפעה.
-* [[חיים רמון]] ("חיימון") – בהתחלה יריב של אהוד ברק, אך בהמשך חבר שלו שמסכים לכל מה שהוא אומר. מנסה לעזור לו להתרומם בסקרים. בתקופת ברק כראש ממשלה, הופך ל"פרס ציידים" שתלוי מעל ראשו של ברק ומסכים איתו.
+*[[יצחק רבין]] – אף על פי שנרצח לפני תקופת התוכנית (הבובה הוכנה בתקופה בה עוד היה ראש הממשלה), הופיע פעם אחת בתור מלאך בגן עדן. מדבר בקול עמוק, עם הפסקה בין מילה למילה. נוטה לזייף כששר את [[שיר לשלום]]. הופיע גם בשיר "אל תהפכוני קדוש" (למנגינת "פחות אבל כואב") שמבקר את הפולחן שיצרו סביב דמותו לאחר הרצח.
-* [[שמעון פרס]] – בזמן העונה הראשונה של התוכנית היה פרס ראש הממשלה והוצג כראש ממשלה מנותק המתעלם מגל פיגועי הטרור של אותה תקופה. לאחר הפסדו בבחירות הוצג כזקן המציק לאהוד ברק ומנסה לדרוש השפעה.
+*[[יוסי שריד]] – שקט, חושב שהוא שנון. נוטה לשוחח עם [[יאסר ערפאת]].
-* [[יצחק רבין]] – אף על פי שנרצח לפני תקופת התוכנית (הבובה הוכנה בתקופה בה עוד היה ראש הממשלה), הופיע פעם אחת בתור מלאך בגן עדן. מדבר בקול עמוק, עם הפסקה בין מילה למילה. נוטה לזייף כששר את [[שיר לשלום]]. הופיע גם בשיר "אל תהפכוני קדוש" (למנגינת "פחות אבל כואב") שמבקר את הפולחן שיצרו סביב דמותו לאחר הרצח.
+*[[שולמית אלוני]] – צעקנית על כל דבר.
-* [[יוסי שריד]] – שקט, חושב שהוא שנון. נוטה לשוחח עם [[יאסר ערפאת]].
+*[[יוסף לפיד]]- שונא חרדים ומסתובב עם בנו, [[יאיר לפיד|יאיר]]. ראשו מעוצב כמו דג [[אבו נפחא]].
-* [[שולמית אלוני]] – צעקנית על כל דבר.
-*[[יוסף לפיד]]- שונא חרדים ומסתובב עם בנו, [[יאיר לפיד|יאיר]]. ראשו מעוצב כמו דג אבו נפחא.
 *[[יוסי ביילין]]- חנון, עוזר לשמעון פרס.
 *[[אברהם בייגה שוחט]]- שמן מאוד, לוקח כספים מהאזרחים.
-* [[שלמה בן עמי]]- מדבר בשפה גבוהה במיוחד, ונוטה להשתמש במילה "פרטיקולרי".
+*[[שלמה בן עמי]]- מדבר בשפה גבוהה במיוחד, ונוטה להשתמש במילה "פרטיקולרי".
-* [[מתן וילנאי]] - הוצג כ"בלוק" שמדבר לאט, וכשר תרבות וספורט שלא מבין כלום בנושאים אלה.
+*[[מתן וילנאי]] - הוצג כ"בלוק" שמדבר לאט, וכשר תרבות וספורט שלא מבין כלום בנושאים אלה.
-* [[אמנון ליפקין-שחק]] - מדבר בלחש ומוצג כחלש אופי. נוהג להחליף את האות אל"ף באות ה"י.
+*[[אמנון ליפקין-שחק]] - מדבר בלחש ומוצג כחלש אופי. נוהג להחליף את האות אל"ף באות ה"י.
-* [[משה שחל]] - רוצה לחזור לתודעה הציבורית ומנסה למכור לתקשורת פרשיות מלוכלכות.
+*[[משה שחל]] - רוצה לחזור לתודעה הציבורית ומנסה למכור לתקשורת פרשיות מלוכלכות.
-* [[עמיר פרץ]] - מיוצג על ידי שפם בלבד, רגיש לכבודו האישי וכל הזמן מארגן שביתות במשק.
+*[[עמיר פרץ]] - מיוצג על ידי שפם בלבד, רגיש לכבודו האישי וכל הזמן מארגן שביתות במשק.
-* [[אחמד טיבי]] - מוצג כעוזר של יאסר ערפאת, שמסכים לכל מה שהוא אומר.
+*[[אחמד טיבי]] - מוצג כעוזר של יאסר ערפאת, שמסכים לכל מה שהוא אומר.
-* אחרים: [[שאול מופז]], [[דליה איציק]], [[בנימין בן אליעזר]], [[עמרם מצנע]], [[אברהם בורג]].
+*אחרים: [[שאול מופז]], [[דליה איציק]], [[בנימין בן אליעזר]], [[עמרם מצנע]], [[אברהם בורג]].
 ===פוליטיקאים זרים===
+*[[ביל קלינטון]] – מסתייג מנתניהו ומשקריו. רוצה לזכות בפרס נובל.
+*[[יאסר ערפאת]] – מתבטא בצורה מתסיסה, רודף שמלות, שונא את אשתו סוהא ונוהג לגמגם וללחשש. עם זאת, החרצוף הפך את האויב המר לבובה חביבה ולחרצוף האהוב ביותר{{הערה|שם=גלובס}}.
-* [[ביל קלינטון]] – מסתייג מנתניהו ומשקריו. רוצה לזכות בפרס נובל
+*[[חאפז אל-אסד]] - זקן סנילי שמוציא את כולם לרצוח את כולם.
-* [[יאסר ערפאת]] – מתבטא בצורה מתסיסה, רודף שמלות, שונא את אשתו סוהא ונוהג לגמגם וללחשש. עם זאת, החרצוף הפך את האויב המר לבובה חביבה ולחרצוף האהוב ביותר{{הערה|{{גלובס|שלומית לן|בובות הוודו של ממשלות ישראל|63342|3 ביולי 1997}}}}.
+*[[סדאם חוסיין]]
-* [[חאפז אל-אסד]] - זקן סנילי שמוציא את כולם לרצוח את כולם.
-* [[סדאם חוסיין]]
+*[[חוסני מובארכ]]
-* [[חוסני מובארכ]]
 ===אנשי ציבור===
+*[[עזר ויצמן]] ([[נשיא המדינה]] באותה תקופה) – אדם עממי שנוטה לדבר על עברו כטייס, ללעוג לאנשים, לספר בדיחות ולתת צ'פחות לאנשים. החיקוי עורר כעס בסביבת ויצמן, שסבר שבתור נשיא מדינה אין ללעוג לו.
+*[[יעקב אילון]] ("יעקב מלון") - מוצג כאיש תקשורת צהוב ורודף סנסציות. הבובה ייצגה את התקשורת ככלל ולא רק את איילון עצמו.
-* [[עזר ויצמן]] (נשיא המדינה באותה תקופה) – אדם עממי שנוטה לדבר על עברו כטייס, ללעוג לאנשים, לספר בדיחות ולתת צ'פחות לאנשים. החיקוי עורר כעס בסביבת ויצמן, שסבר שבתור נשיא מדינה אין ללעוג לו.
+*[[אביב גפן]] - הוצג כמי שרוצה להיות בקונצנזוס ואינו מעוניין להיות זמר מחאה.
-* [[יעקב אילון]] ("יעקב מלון") - מוצג כאיש תקשורת צהוב ורודף סנסציות. הבובה ייצגה את התקשורת ככלל ולא רק את איילון עצמו.
+*[[דן שילון]] - מוצג כמי שהפך מעיתונאי לבדרן ורודף אחרי רייטינג.
-* [[אביב גפן]] - הוצג כמי שרוצה להיות בקונצנזוס ואינו מעוניין להיות זמר מחאה.
+*[[יגאל שילון]] ("יגאל פילון")
-* [[דן שילון]] - מוצג כמי שהפך מעיתונאי לבדרן ורודף אחרי רייטינג.
+*[[מיקי חיימוביץ']] ("קיקי השדרנית")
-* [[יגאל שילון]] ("יגאל פילון")
+*[[אורלי ויינרמן]] ("אוראלי וגינרמן") - מוצגת כמי שזוכה להצלחה רק בזכות מיניותה.
-* [[מיקי חיימוביץ']] ("קיקי השדרנית")
+*[[שמעון שבס]]
-* [[אורלי ויינרמן]] ("אוראלי וגינרמן") - מוצגת כמי שזוכה להצלחה רק בזכות מיניותה.
-* [[שמעון שבס]]
+*[[רוז'ה הספר]]
-* [[רוז'ה הספר]]
+*[[מנחם גולן]]
+*[[שלמה שרף]] ("שלמה פרש") - הוצג כמאמן כושל וכאיש גס רוח.
-* [[מנחם גולן]]
+*[[מודי בר-און]]
-* [[שלמה שרף]] ("שלמה פרש") - הוצג כמאמן כושל וכאיש גס רוח.
-* [[מודי בר-און]]
+*[[אריאל זילבר]]
-* [[אריאל זילבר]]
+*[[יהורם גאון]]
+*[[עירית לינור]] ("עירית צינור") - הוצגה כסופרת לא איכותית המצליחה בזכות כתיבה מינית ופרובוקטיבית ובזכות היותה סלבריטאית.
-* [[יהורם גאון]]
+*[[יצחק שמיר]] - באותה תקופה כבר היה מחוץ לפוליטיקה, הוצג כנברשת עקשנית המתרפקת על עברה ואומרת לא על כל דבר.
-* [[עירית לינור]] ("עירית צינור") - הוצגה כסופרת לא איכותית המצליחה בזכות כתיבה מינית ופרובוקטיבית ובזכות היותה סלבריטאית.
+*[[עופר נמרודי]] ("ורודי") - מו"ל מעריב שבאותה תקופה היה מסובך בפרשיית האזנות סתר.
-* [[יצחק שמיר]] - באותה תקופה כבר היה מחוץ לפוליטיקה, הוצג כנברשת עקשנית המתרפקת על עברה ואומרת לא על כל דבר.
+*[[לאה רבין]] - עונה על כל שאלה ב"יצחק היה רוצה ש...". טוביה צפיר סירב לדבב את דמותה ותומר שרון עשה זאת במקומו.
-* [[עופר נמרודי]] ("ורודי") - מו"ל מעריב שבאותה תקופה היה מסובך בפרשיית האזנות סתר.
-* [[לאה רבין]] - עונה על כל שאלה ב"יצחק היה רוצה ש...". טוביה צפיר סירב לדבב את דמותה ותומר שרון עשה זאת במקומו.
 ===חיות===
+*משפחת החרג'וקים הגרה מתחת לכיור במטבח של שרה נתניהו: אבא חנן, אמא לבנה, הבן נבו והבת ג'יפה. ([[שרה נתניהו]] עצמה זכתה לדמות [[קרטון]] בלבד).חנן גם מנחה תוכנית בשם "חלש על חכמים" בה הוא מראיין את אחד החרצופים עם דמות עיתונאית אמיתית.
+*הנשר
-* משפחת החרג'וקים הגרה מתחת לכיור במטבח של שרה נתניהו: אבא חנן, אמא לבנה, הבן נבו והבת ג'יפה. ([[שרה נתניהו]] עצמה זכתה לדמות [[קרטון]] בלבד).חנן גם מנחה תוכנית בשם "חלש על חכמים" בה הוא מראיין את אחד החרצופים עם דמות עיתונאית אמיתית.
+*תוכי (שהוצג כ[[שי בזק]])
-* הנשר
+*הסוסים מוצגים כאנשי [[מפד"ל]]
-* תוכי (שהוצג כ[[שי בזק]])
+*זוהיר שבלול (שבלול שהוצג כ[[זוהיר בהלול]])
-* הסוסים מוצגים כאנשי [[מפד"ל]]
-* זוהיר שבלול (שבלול שהוצג כ[[זוהיר בהלול]])
+*טווס (שהוצג כ[[יצחק מודעי]])
-* טווס (שהוצג כ[[יצחק מודעי]])
+*חזיר (שהוצג כ[[רפי גינת]])
-* חזיר (שהוצג כ[[רפי גינת]])
 == צוות התוכנית ==
+*מפיקים: אולפני מימד.
+*יוצר התוכנית וממציא השם "חרצופים" הוא הבמאי ועורך התוכן [[אבי כהן (במאי)|אבי כהן]], שהיה העורך הראשי במשך חמש שנים.
-* מפיקים: אולפני מימד.
+*כותבים: [[אפרים סידון]], [[עופר קניספל]], [[חגי לפיד]] ו[[טל גלעד]].
-* יוצר התוכנית וממציא השם "חרצופים" הוא הבמאי ועורך התוכן [[אבי כהן (במאי)|אבי כהן]], שהיה העורך הראשי במשך חמש שנים.
+*חקיינים: [[טוביה צפיר]], [[שרית סרי]], [[תומר שרון]], [[חנן לדרמן]], [[צליל בירן]], [[אברי גלעד]], [[יואב צפיר]], [[דור צויגנבום]], [[פיני קידרון]] ועוד.
-* כותבים: [[אפרים סידון]], [[עופר קניספל]], [[חגי לפיד]] ו[[טל גלעד]].
+*[[מנהל מוזיקלי]], מעבד ומלחין: [[צליל בירן]]
-* חקיינים: [[טוביה צפיר]], [[שרית סרי]], [[תומר שרון]], [[חנן לדרמן]], [[צליל בירן]], [[אברי גלעד]], [[יואב צפיר]], [[דור צויגנבום]], [[פיני קידרון]] ועוד.
+*מעצבי בובות: [[צחי פרבר]], [[שי צ'רקה]], [[דוד פולונסקי]], [[מיכאל נזאריאן]], [[מריה גורביץ']], [[אלה קולסניק]], [[איציק יהב]] ו[[אילנה יהב]].
-* [[מנהל מוזיקלי]], מעבד ומלחין: [[צליל בירן]]
+*מפעיל בובות ראשי: [[אילן סביר]].
-* מעצבי בובות: [[צחי פרבר]], [[שי צ'רקה]], [[דוד פולונסקי]], [[מיכאל נזאריאן]], [[מריה גורביץ']], [[אלה קולסניק]], [[איציק יהב]] ו[[אילנה יהב]].
-* מפעיל בובות ראשי: [[אילן סביר]].
 == ראו גם ==
@@ שורה 145: / שורה 139: @@
 == קישורים חיצוניים ==
 {{קישורי קולנוע}}
-* יואב רוזן, {{אתר חיל האוויר||ראיון עם יוצרי הבובות, איציק ואילנה יהב|553-19242}}
+*יואב רוזן, {{אתר חיל האוויר||ראיון עם יוצרי הבובות, איציק ואילנה יהב|553-19242}}
-* {{גלובס|שלומית לן|בובות הוודו של ממשלות ישראל|63342|3 ביולי 1997}}
+*{{גלובס|שלומית לן|בובות הוודו של ממשלות ישראל|63342|3 ביולי 1997}}
 ==הערות שוליים==