משתמש:בנצי/דיונים בפיזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוכן עניינים

חומר לא מסונן שיובא מ'ארכיון 1', 'הכה את המומחה' - מדעים מדוייקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רציפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

ההגדרה של רציפות היא . האם זה שהוכחתי לפונקציה כלשהי שמתקיים: מוכיח רציפות? הכוונה בסימון . 79.177.235.161 11:06, 5 באוקטובר 2012 (IST)

לדעתי יש איזושהי מעידה קטנה באופן שבו סומן h (כסקאלאר במקום כוקטור) מתחת לסימן הגבול, וכן באופן שבו הוגדר (בסוף) הסימון הוקטוריאלי. אני מאמין שהתכוונת לנסח כך:
ההגדרה של רציפות היא . האם זה שהוכחתי לפונקציה כלשהי שמתקיים: מוכיח רציפות? הכוונה בסימון: .
בכל אופן, אם לזה התכוונת, אז התשובה לשאלתך היא חיובית.
אגב: כדי להוכיח זאת, צריך קודם כל להציב . ואח"כ צריך להוכיח (באופן לגמרי טריויאלי) שהגבול של (כאשר שואף לאפס) הנו הגבול של (כאשר שואף לאפס). סמי20 - שיחה 11:36, 5 באוקטובר 2012 (IST)
הפונקציה שלך רציפה רק בכיוון (1,1,...,1); זה לא אומר שהיא רציפה. עוזי ו. - שיחה 16:34, 5 באוקטובר 2012 (IST)
נכון (ובהתאם להערתך הנכונה, החזרתי לגירסתי הקודמת שהועתקה ע"י אביעד מדף הכה את המומחה, וכן שיניתי את הסימון הסקאלארי האחרון לסימון וקטוריאלי). סמי20 - שיחה 16:56, 5 באוקטובר 2012 (IST)

אפס באלקטרוניקה (ובעיקר במחשבים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

יצא לי לשמוע על כך ממורה שאפס חשמלי צורך יותר מתח מאשר 1 חשמלי (ולכן משתמשים בד"כ בלוגיקה שלילית). עד אז, חשבתי שאפס חשמלי משמעותו שאין זרם חשמלי, אבל מסתבר שזה לא כך, משום שהמחשב צריך להבדיל איכשהו בין 1 ל 0. נגיד במקרה שבו מזרימים מידע בכבל, יהיה אפשר לקבוע מה 1 ומה 0 לפי מרווחי הזמן בין ה 1ים, אבל זה לא מדויק במיוחד, כי כל עיכוב מכל סיבה יגרום להזרמת אפסים, אם לדוגמא הכבל מחבר בין שני מחשבים והתוכנה שאחראית להעביר את המידע דרך הכבל נתקעה מאיזשהי סיבה. בנוסף לזה, מסתבר שחוץ מ 1 ו 0 קיים TriState, שזה בעצם אומר שרכיב חומרה לא מחובר (מזרים 0). לכן, אני רוצה לדעת איך בעצם מתבטא האפס החשמלי ברמה הפיזית. כשחיפשתי על זה מידע בוויקיפדיה האנגלית והעברית לא מצאתי על זה מידע, גם לא בגוגל, והדבר הקרוב ביותר לזה שמצאתי זו שאלה על למה בכלל צריך אפס בחשמל - התשובה עסקה בהזרמת חשמל כמקור אנרגיה ולא במכשירים אלקטרוניים, שצריכים לשנות זרמים, ובמחשב - שזקוקים לו כדי לבטא מידע בתאי זיכרון או הוראות מעבד. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 18:09, 5 באוקטובר 2012 (IST)

במערכות שונות יכולים להגדיר את המשמעות של 1 ושל 0 בצורה שונה. בדרך כלל מדובר שתי רמות מתח שונות: מעל לרמת מתח מסוימת תחשב ל־1 ומתחת לרמה מסוימת: 0 (או אולי דווקא להפך). מבחינה עקרונית אין כאן יותר מדי בעיות וחשוב ר שכל הרכיבים במעגל יסכימו על ההגדרה. מבחינה מעשית ברור שיש משמעות לפרטים הקטנים ולכן יכול להיות ש־0 יוגדר כמתח של 0 (לדוגמה: מתחת ל־1V) או אולי דווקא שלילי (מתחת ל־‎-2V). המספרים בדוגמאות מומצאים ולא לקוחים מתקן מציאותי.
TriState, או מצב של עכבה גבוהה, הוא הפיכת הרכיב למעיין נגד (או בצורה מאוד פשטנית: הפיכתו למעין נתק). בדרך זה הוא לא יכפה את מתח הכניסה שלו על המוצא. זה מאפשר לרכיב אחר שמחובר על אותו הקו לבוע את ערכו. כלומר: זה מאפשר לשני רכיבים או יותר לכתוב (לא בו זמנית) לקו נתונים משותף או לקו תקשורת דו־כיווני. Tzafrir - שיחה 01:02, 7 באוקטובר 2012 (IST)

יעקוביאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

איך אפשר לחשב יעקוביאן של העתקה אני נתקע עם דטרמיננטה של מטריצה לא ריבועית... 109.65.224.151 12:03, 6 באוקטובר 2012 (IST)

לא בטוח שלא תתיקע בשלב הבא, אבל תתחיל מלכתוב . emanשיחה 14:09, 6 באוקטובר 2012 (IST)
ואז יעקוביאן חייב לצאת אפס, כי אחת השורות/עמודות בדטרמיננט היא 0 (גוזרים לפי W). 109.65.224.151 14:25, 6 באוקטובר 2012 (IST)

נורמל בכדוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

מהו נורמל למעגל היחידה בקואורדינטות כדוריות? 109.65.224.151 13:56, 6 באוקטובר 2012 (IST)

הנורמל לכל נקודה על מעגל היחידה הוא הווקטור המוגדר על ידי הנקודה ומרכז המעגל (ראשית הצירים). • ♀♂קלאושיחה • 16:44, 6 באוקטובר 2012 (IST)
ברור. אבל למה הוא שווה בכדוריות? 109.65.224.151 16:55, 6 באוקטובר 2012 (IST)
הקורדינטות של הוקטור מראשית הצירים לנקודה שוות לקורדינטות של הנקודה. פתרון תרגיל בית באופן עצמאי מספק יותר ועוזר להפנים בצורה טובה יותר את החומר. • ♀♂קלאושיחה • 23:02, 6 באוקטובר 2012 (IST)

היקף אליפסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה הנוסחה הסופית להיקף אליפסה הנתונה על ידי ? 79.176.241.165 09:32, 7 באוקטובר 2012 (IST)

לא קיימת נוסחה אלמנטרית. ראה אינטגרל אליפטי. דניאל תרמו ערך 09:37, 7 באוקטובר 2012 (IST)
צריך להיות "היקף אליפסה". בנצי - שיחה 01:15, 21 באוקטובר 2012 (IST)

האם יש כזה דבר שנקרא טרפז חד זוית או כהה זוית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

האם יש כזה דבר שנקרא טרפז חד זוית או כהה זוית? 46.210.13.183

בטרפז יש לפחות זווית אחת קהה ואחת חדה. שנילי - שיחה 16:55, 7 באוקטובר 2012 (IST)
אלא אם כן הוא מלבן. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:03, 7 באוקטובר 2012 (IST)
לכל מרובע שאינו מלבן יש זווית אחת לפחות שהיא קהה ולפחות אחת שהיא חדה (משום ממוצע הזוויות במרובע הוא 90 מעלות). דניאל תרמו ערך 17:10, 7 באוקטובר 2012 (IST)

לפי הגדרה מצמצמת לטרפז רק שתי צלעות מקבילות ולכן אינו יכול להיות מלבן או מקבילית. שנילי - שיחה 20:49, 7 באוקטובר 2012 (IST)

זו הגדרה שנויה במחלוקת. משרד החינוך דוגל בהגדרה המצומצמת, למרות שניתן לראות בטרפז הכללה של מקבילית.
לצורך עניין זה, תוכל להגדיר גם קו ישר כטרפז, שפשוט כל הקווים בו חותכים זה את זה לכל אורכם(אז תהיה זווית שהיא גם 180 מעלות וגם אפס) אך לרוב לא נותים להתייחס למקרה שכזה שכן הוא נוגד חלק מהמשפטים הבסיסיים של הגיאומטריה.Exx8 - שיחה 22:04, 7 באוקטובר 2012 (IST)
זו הגדרה נפוצה אך מטופשת. היא מסבכת את הדיון במרובעים שלא לצורך כפי שמסביר הערך היטב. דניאל תרמו ערך 00:18, 8 באוקטובר 2012 (IST)

מה זה זווית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

זוית \ זווית - מונח שכולנו שומעים מדי פעם. מהי ההגדרה של מונח זה?. אם מרובע אפשר להגדיר כ "עצם בעל ארבע פינות", אז איך נגדיר זווית? או פינה?.

מרובע מוגדר כארבע נקודות (לעתים בתוספת התנאי שאף שלוש מהן אינן על ישר אחד), כך שאין צורך להגדיר זווית בשבילו. כפי שכתוב בערך זווית, זווית היא מדד המודד את כמות הסיבוב שעושה ישר אחד כדי להתלכד עם ישר אחר. אפשר להגדיר את המדד באמצעות המושג רדיאן שבתורו מוגדר אך ורק על ידי המושג אורך. דניאל תרמו ערך 17:19, 7 באוקטובר 2012 (IST)
ואפשר לנקוט בגישה אחרת של בניית הגאומטריה באמצעות אלגברה. אז המרחב מוגדר כמרחב מכפלה פנימית (ראה המרחב האוקלידי) שבמסגרתו זווית בין וקטורים a ו-b מוגדרת באופן טכני כ-. דניאל תרמו ערך 17:27, 7 באוקטובר 2012 (IST)
הגדירו מעליי לדעתי בצורה מעולה. יש לי הגדרה אינטואטיבית. אם תסתכל על שני ישרים שנחתכים, ותסמן את נקודת החיתוך כמוקד,
בכל המעגלים שתיצור וללא תנאי מהו גודל רדיוסם, יחסם חלק זהה מההיקף יחסית לההיקף הכולל של המעגל .ליחס הזה אנחנו קוראים זווית.זו אחת הסיבות לדעתי שכל כך פשוט להשתמש ברדיאנים.Exx8 - שיחה 21:46, 7 באוקטובר 2012 (IST)

אינטרגל משטחי סוג שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוב לנו שאינטגרל משטחי סוג שני (שטף דרך משטח) הוא , כאשר R היא פרמטריזציה של המשטח.

השאלה היא האם צריך לנרמל את ה או שהנירמול כבר "כלול" בנוסחה? 109.67.217.60 18:27, 8 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה קלה בהסתברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלה מאוד קלה, רק להבין את האינטואיציה. למה אם יש לי a תאים וn חלקיקים אז ישנם אפשרויות לסידור? 79.176.209.152 21:15, 8 באוקטובר 2012 (IST)

כל חלקיק צריך לבחור מבין a תאים אפשריים, ולכן המערכת בוחרת מבין מצבים. עוזי ו. - שיחה 21:44, 8 באוקטובר 2012 (IST)
כל חלקיק שואל את עצמו "לאיזה תא אני מגיע" ויש לו a אפשרויות, עד כאן ברור. למה כופלים בין אפשרויות של חלקיק ראשון לשני (נגיד n=2)?
איך אותה המערכת תתנהג אם אני אגיד שאסור לשים יותר מחלקיק אחד בכל תא? נניח יש הרבה יותר תאים מחלקיקים. 79.176.209.152 22:01, 8 באוקטובר 2012 (IST)
לכל בחירה של החלקיק הראשון יש a בחירות של החלקיק השני, וצריך לסכם את כל האפשרויות: a+a+a+...+a=a^2. (אבל האמת היא שכופלים משום שההגדרה של כפל היא "עוצמת המכפלה הקרטזית של קבוצות מהעוצמה המתאימה").
כשמוסיפים מגבלות על המערכת, ספור בהדרגה: החלקיק הראשון יכול לבחור איזה מבין a התאים שירצה; השני צריך לבחור מבין a-1, השלישי מבין a-2, וכן הלאה. גם כאן מכפילים. עוזי ו. - שיחה 22:11, 8 באוקטובר 2012 (IST)

כיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה כיפה (גאומטריה) היא דו מימדית ולא תלת מימדית? סול במול - שיחה 15:26, 9 באוקטובר 2012 (IST)

אולי יהיה לך קל יותר להבין את זה אם תחשוב על ישר. אפשר להגדיר ישר במרחב דו מימדי (מישור), מרחב תלת מימדי או במרחב n מימדי, אך הישר עצמו הוא חד מימדי. • ♀♂קלאושיחה • 15:35, 9 באוקטובר 2012 (IST)
לתיאור נקודה בכדור תלת מימדי דרושות 3 קואורדינטות כדוריות. לתאור נקודה על פני ספירה נדרשות 2 קואורדינטות כי הרדיוס קבוע. • ♀♂קלאושיחה • 16:05, 9 באוקטובר 2012 (IST)
גוף תלת מימדי הוא זה שיש לו אורך רוחב וגובה, (מה שיש לפרידמידה ואין למשולש, או לכדור ואין לעיגול) אז גם לכיפה יש אורך רוחב וגובה! ו/או: מה בין כיפה לכדור?סול במול - שיחה 19:55, 9 באוקטובר 2012 (IST)
בעצם- הבנתי. הכיפה היא רק ה"קליפה", ואילו לכדור יש גם "תוך". תודה!סול במול - שיחה 19:56, 9 באוקטובר 2012 (IST)
בדיוק. חשבתי בנתיים על הסבר אחר. גם אם תיקח מלבן מנייר ותדביק את 2 הקצוות שלו זו לזו ותקבל גליל עם "נפח", הנייר עדיין הוא יריעה דו מימדית. • ♀♂קלאושיחה • 20:14, 9 באוקטובר 2012 (IST)
בעקבות שאלתך ראיתי שבערך כדור, הכדור מוגדר בטעות כ-ספירה. יתוקן. תודה. • ♀♂קלאושיחה • 20:20, 9 באוקטובר 2012 (IST)
נראה לי שהמילה גוף לא מתאימה לכיפה. אני צודק? סול במול - שיחה 20:32, 9 באוקטובר 2012 (IST)
אם אתה מתכוון לכך שב"גוף" הכוונה לרוב לאובייקט תלת מימדי וכיפה היא משטח דו מימדי, אז אתה צודק. • ♀♂קלאושיחה • 20:40, 9 באוקטובר 2012 (IST)
למה שלא יתאים? אין סיבה להפלות על בסיס ממדי. דניאל תרמו ערך 21:43, 9 באוקטובר 2012 (IST)
חלילה להפלות. התכוונתי למשמעות בשפת היוםיום. • ♀♂קלאושיחה • 21:53, 9 באוקטובר 2012 (IST)

אחד חלקי הסתברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה המשמעות המתמטית/פיזיקלית של פונקציה שהיא , כאשר פונקציית צפיפות הסתברות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חסר משמעות. דניאל תרמו ערך 23:13, 9 באוקטובר 2012 (IST)
זה תלוי במשמעות של P. אם המשמעות של P היא היחס המספרי הקיים - בין כמות ההתרחשויות של האירוע בעל ההסתברות P - לבין כמות ההתרחשויות של האירועים שבמרחב המדגם, אז המשמעות של "אחד חלקי P" היא היחס המספרי הקיים - בין כמות ההתרחשויות של האירועים שבמרחב המדגם - לבין כמות ההתרחשויות של האירוע בעל ההסתברות P. סמי20 - שיחה 18:18, 18 באוקטובר 2012 (IST)

נובל בפיזיקה 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

ברמה של סטודנט לפיזיקה שלמד קוונטים: על מה קיבלו פרס נובל ב-2012? 109.64.244.163

רצוי שתעיין קודם בפרס נובל לפיזיקה, כולל בערכים העוסקים בשני חתני הפרס לשנה זו, ומהם נסה למקד שאלות. בנצי - שיחה 01:12, 10 באוקטובר 2012 (IST)
נמקד את השאלה: מה זה "שיטות ניסיוניות פורצות דרך המאפשרות מדידה ומניפולציה של מערכות קוואנטיות פרטניות." 109.64.244.163 07:49, 10 באוקטובר 2012 (IST)

מרחק מהשמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

כדור הארץ לא נע במעגל אלא באליפסה. ולכן המרחק של השמש מכ"א משתנה. האם מרגישים הבדלי טמפרטורה בכדור הארץ בעקבות הפרשי המרחק? נגדיר "מרחק" כאורך הישר המחבר את מרכז השמש למרכז כדור הארץ ברגע מסוים.

החלפת עונת נובעת בזווית חשיפה שונה לקרינת השמש ולא מהמרחק, נכון? האם המרחק כן משנה משהו?109.64.187.16 12:50, 10 באוקטובר 2012 (IST)

ראה ערך אפהליון ופריהליון.--ניצן - שיחה 14:10, 10 באוקטובר 2012 (IST)
זה גורם די זניח כי המסלול הוא דמוי עיגול. למען האמת בחורף חצי הכדור הצפוני נמצא קרוב יותר לשמש.Exx8 - שיחה 21:37, 10 באוקטובר 2012 (IST)
דמוי מעגל. עיגול הוא השטח הכלוא בתוכו. בנצי - שיחה 01:56, 11 באוקטובר 2012 (IST)

אלגוריתם ניווט של נמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום. היכן אפשר למצוא פסאודוקוד של Ant colony optimization algorithm, כמו זה שמוצג כאן? 94.159.184.133 18:03, 10 באוקטובר 2012 (IST)

סינגולריות כבידתית והמפץ הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

לפי מה שראיתי בערך המפץ הגדול היקום התחיל מנקודה בשם סינגולריות כבידתית, אבל לא מצאתי הסבר על איך הנקודה הזאת נוצרה. מישהו יכול להסביר / להפנות אותי לאתר עם הסבר? Someone1234 - שיחה 21:28, 10 באוקטובר 2012 (IST)

המודלים המתמטיים שמתארים את היקום נעצרים בנקודה הזו. הם אינם מתארים את מה שקדם לה, אם היה מה שקדם לה. ישנן תאוריות רבות באשר למה יצר את המפץ הגדול או האם לשאלה הזו יש בכלל משמעות, אבל בכלים הקיימים כיום לא ניתן לאשש או להפריך אף אחת מהן. דניאל תרמו ערך 21:33, 10 באוקטובר 2012 (IST)
מה גודל הנקודה הזאת (סינגולריות כבידתית)? Someone1234 - שיחה 21:46, 10 באוקטובר 2012 (IST)
היא נקודה ולכן אין לה מימדים. GHA - שיחה - למען החלום, למען השלום, אמצו עוד היום ערך יתום! 21:53, 10 באוקטובר 2012 (IST)
לא מדויק. היא נקודה סינגולרית, לא נקודה גאומטרית. התפיסה הבסיסית, כפי שלמדתי אותה מאסטרופיסיקאים בעלי שם, היא שגודלה היה אינסופי. גורם הסקאלה, אמנם, שואף לאפס. משה פרידמן - שיחה 22:10, 10 באוקטובר 2012 (IST)
ותשובה נכונה אך נטולת תשובה היא שהיה לה רדיוס שוורצשילד... emanשיחה 22:24, 10 באוקטובר 2012 (IST)
לגבי השאלה הראשונה (איך הנקודה "סינגולריות כבידתית" נוצרה?) - אין לכך תשובה? הרי לא ייתכן שהיא הייתה קיימת תמיד.. או שכן? ואם כן, איך זה יכול להיות? Someone1234 - שיחה 22:36, 10 באוקטובר 2012 (IST)
סטיבן הוקינג דן רבות בשאלה זו. תוכל למצוא תשובות בספריו. בכלליות הוא אומר שלא היה "לפני" כי זו נקודה בה התחיל הזמן. נורא קשה לדמיין מה זה "לא קיים לפני", אבל זה בעיקר בגלל שהתפיסה שלנו של הזמן מטעה אותנו. הייתה פה שאלה לפני כמה זמו שבה הזכירו את הדימוי שהוא משתמש בו בהרצאות מול הקהל הרחב: לשאול "מה היה לפני המפץ הגדול" זה כמו לשאול "מה נמצא צפונית לקוטב הצפוני". תחשוב על הדימוי. Corvus,(שיחה) 23:14, 10 באוקטובר 2012 (IST)
התפיסה הפסיכולוגית שלנו היא שהזמן זה משהו שזורם כל הזמן, אבל אם חושבים על כל המרחב זמן כמשהו שקיים כמקשה אחת ולא משתנה לא קשה לדמיין שמעולם לא נוצר ואין לו סיבה. דניאל תרמו ערך 09:43, 11 באוקטובר 2012 (IST)
זה פשוט לא מסתדר.
1. למה שהנקודה הזאת תיווצר פתאום? גם אם אין שום כלום לפניה היא צריכה שמשהו יגרום לה להיווצר.
2. אם הנקודה הזאת הייתה קיימת תמיד ופתאום אירע ה"פיצוץ" של המפץ הגדול אז מה גרם לנקודה "להתפוצץ"?
לגבי האפשרות השניה - זה פשוט לא נראה לי הגיוני שנקודה כלשהי תתקיים בלי שמשהו אחר יגרום לה להיווצר.
Someone1234 - שיחה 20:33, 11 באוקטובר 2012 (IST)
זה לא שהיה שום דבר לפני המפץ, זה שאין דבר כזה "לפני" המפץ. הזמן עצמו נוצר במפץ. ואולי המילה "נוצר" מטעה כאן כי היא מעידה על משהו שלא היה ואחר כך היה. אבל זה לא המקרה. עליך לחשוב על הזמן כאילו הוא כיווןן תנועה במרחב, בדיוק כמו צפון-דרום ולמעלה-למטה. המרחב כולל הזמן הוא ארבע ממדי והיקום הוא עצם ארבע ממדי שיש לו גבולות. אחד הגבולות הללו הוא המפץ הגדול, אבל הוא לא שונה בשום צורה מקודקוד של משולש שמסמן את סוף המשולש במרחב דו ממדי. דניאל תרמו ערך 20:55, 11 באוקטובר 2012 (IST)
אני אשאל את זה כך: המפץ הגדול אירע לפני 13.7 מיליארד שנה (לפי הערך המפץ הגדול). מה היה לפני 13.8 מיליארד שנה?
עוד משהו - מה יש מעבר ליקום? הכוונה היא שנניח והייתה יכולה לטוס חללית אל "קצה היקום" (צורת היקום היא כדור, נכון?), לאן היא הייתה מגיעה לאחר חציית הגבול?
Someone1234 - שיחה 02:45, 12 באוקטובר 2012 (IST)
אתה מתעקש על אותה צורת מחשבה שאמרו לך שהיא בעייתית. זה לא מפתיע במיוחד, לאור העובדה שאתה כמוני- בן אדם. אנחנו רגילים לתחושת זמן מסוימת ולכן קשה לנו מאוד לקבל תופעות כמו טרנספורמציות לורנץ ותורת היחסות הפרטית. לא היה קיים 13.8 מיליארד שנה (בהנחה שחישבנו נכון את גיל היקום והוא באמת 13.7), כי לא היה זמן. הזמן עצמו התחיל במפץ הגדול. בערך כמו לשאול: אני נמצא 10 קילומטר מהקוטב הצפוני. אם אני אלך 15 קילומטר צפונה, כדור הארץ יגמר? Corvus,(שיחה) 08:53, 12 באוקטובר 2012 (IST)
זה פשוט לא ייתכן. איך הזמן יכול "להיווצר"? אתם מתכוונים לכך שהמרחב-זמן נוצר במפץ הגדול, אני מניח, אבל ניתן לומר שאם עכשיו היו חוזרים אחורה בזמן עד למפץ הגדול וממשיכים עוד היו מגיעים ל"לפני המפץ הגדול". הכוונה:
 ? <--- 13.7- מיליארד שנה .. <--- .. 1000- .. <--- .. 0 .. <--- .. 1000 .. <--- .. 2012
שאלה שאולי תחדד את השאלות שלי - האם יכול להיות שהיו עוד הרבה דברים לפני שהיקום נוצר, ושבעצם יש הרבה יקומים וכל "קבוצת יקומים" נמצאת במרחב כלשהו (כמו שהיקום מכיל בתוכו כוכבים, גלקסיות וכו') והמרחב הזה נמצא בתוך עוד מרחב שמכיל כמה מרחבים כאלו וכו' וכו' עד אינסוף?
הנה תרשים שיסביר את כוונתי: (באיור מורחב יותר כל מרחבי ה-Y אמורים להיות במרחב Z וכו')
       ------------------------------------------------------------------------
       |                                                                        |
       |   ----------------------------------------------------------------     |
       |  |                ------------      ----------     ----------     |    |
       |  |               ( היקום שלנו )    ( יקום אחר )   ( יקום אחר )    |    |
       |  |   מרחב         ------------      ----------     ----------     |    |
       |  |  כלשהו (X)                                                     |    |
       |  |  מעבר                ----------           ----------           |    |
       |  |  ליקום              ( יקום אחר )         ( יקום אחר )          |    |
       |  |                      ----------           ----------           |    |   
       |  |                                                                |    |
       |   ----------------------------------------------------------------     |
       |                                                                        |
       |                              מרחב Y                                    |
       |                                                                        |
       |   ----------------------------------------------------------------     |
       |  |                ------------      ----------     ----------     |    |
       |  |                ( יקום אחר )     ( יקום אחר )   ( יקום אחר )    |    |
       |  |   מרחב         ------------      ----------     ----------     |    |
       |  |    X                                                           |    |
       |  |   אחר                ----------           ----------           |    |
       |  |                     ( יקום אחר )         ( יקום אחר )          |    |
       |  |                      ----------           ----------           |    |   
       |  |                                                                |    |
       |   ----------------------------------------------------------------     |
        ------------------------------------------------------------------------



Someone1234 - שיחה 18:19, 12 באוקטובר 2012 (IST)

אתה שואל שאלה במדע או מדע בדיוני? הסבר של יקומים מרובים, תת-יקומים, גורי יקומים נראה יפה לספר מדע בדיוני. אבל אם אתה רוצה תשובה מדעית, אני חושב שקיבלת ממני ומדניאל תשובות. הכשל שאתה נתקל בו הוא שאתה מניח לכל רגע היה רגע לפניו ושהזמן הוא אבסולוטי. שני הטענות האלא לצערנו הרב שגויות. אל תחשוב שהשאלות שלך לא מטרידות את הקוסמולוגים, זה חלק מהעבודה שלהם לשבור את הראש בניסיון לענות לזה. לגבי להמשיך בשרשרת עד למפץ הגדול והאלה (מה סימנת בחץ לסימן שאלה): זה בדיוק כמו לשאול "לאיזה כיוון נגיע אם נלך צפונה מהקוטב הצפוני"(דימוי שהזכרתי מספר פעמים ואתה מתעלם ממנו). פשוט אין, לא קיים משהו צפונית לקוטב הצפוני. Corvus,(שיחה) 18:33, 12 באוקטובר 2012 (IST)

קיימים לכך הרבה הסברים מעולים, שקודמיי ציינו פה. הם גם הזכירו משהו מאוד נכון ושכדאי לך לקחת בחשבון. אנחנו פשוט לא יודעים. אף מדען לא הצליח להוכיח בצורה ניסויית שמה שהוא אומר נכון.הייתי ממליץ לך לעיין בטיעון הפסימי של הפילוסופיה בדבר תיאוריות לא בשלות.
הוקינג הוא מדען מוכשר ואני בטוח שהתיאוריה שלו היא מיטב הידע האנושי בתחום הנ"ל כרגע. אך לרוע המזל, מבחינה סטטיסטית הכי סביר שהוא טועה.Exx8 - שיחה 16:19, 13 באוקטובר 2012 (IST)
לאיזו תיאוריה של הוקינג אתה מתכוון? ול Corvus - מי אמר שהזמן לא אבסולוטי? Someone1234 - שיחה 18:47, 13 באוקטובר 2012 (IST)
אלברט איינשטיין אמר. ראה תורת היחסות הפרטית Corvus,(שיחה) 18:59, 13 באוקטובר 2012 (IST)
נכנסתי לערך ולא מצאתי. תוכל לציין את המיקום בערך או לכתוב כאן את ההוכחה? Someone1234 - שיחה 20:25, 13 באוקטובר 2012 (IST)
הפסקה "שעון במערכת הנעה במהירות קבועה והתארכות הזמן", למרות שנראה שתאלץ לקרוא גם את הפסקה לפני כן בשבי להבין. לא אבסולוטי פירושו "תלוי צופה". Corvus,(שיחה) 20:33, 13 באוקטובר 2012 (IST)

עבודה שלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשר של תרמודינמיקה: מתי עבודה מוגדרת שלילית ומתי חיובית? ולמה. נניח שהמערכת שאני מנתח זה גם מתפשט/מתכווץ. 109.67.193.85 20:49, 10 באוקטובר 2012 (IST)

עבודה זה דרך של מעבר אנרגיה. אם יש מערכת שנפחה גדל (אל מול לחץ חיצוני) העבודה עליה היא שלילית, והעבודה שהיא עושה על הסביבה חיובית. אם אני זוכר נכון, בתרמו בד"כ מה שחשוב זה העבודה על המערכת (לכן כשהיא מתפשטת, היא שלילית, כלומר W=-pdV)
למה? כי אם תחשוב על בוכנה שרק דופן אחת שלה זזה, כשהמערכת מתפשטת הכוח החיצוני, שהסביבה עושה על הדופן הנעה, פועל בכיוון שמתנגד לתנועה, לכן עושה עבודה שלילית.
לעומת זאת, הכוח שהגז בבוכנה עושה על הדופן הוא עם כיוון תנועתה, לכן הוא עושה עבודה חיובית. emanשיחה 21:43, 10 באוקטובר 2012 (IST)

רמת פרמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש איזה מקום שרשמו רמת פרמי כך: . מה המשמעות של ה2 הזה? 109.67.193.85 09:38, 11 באוקטובר 2012 (IST)

התוכל להביא את הביטוי השלם, או אף לצטט את כל הפיסקה המתייחסת אליו, כדי לראות את ההקשר ? תודה. בנצי - שיחה 22:56, 11 באוקטובר 2012 (IST)

התפלגות פרמי דיראק, נוסחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש סתירה בין פיתרון של תרגילן אחד לבין דף הנוסחאות שלי. כאן רשמתי את ההשוואה. זה נראה כמו עניין של קונבנציות, אבל אני עדיין לא רואה איך אני מגשר על הסתירה. במיוחד מציק לי שבתשובה בסוף יש פקטור 2 לא ברור. השאלה היא "נתון גז ללא אינטראקציות בעל ספין חצי של חלקיקים הנעים על מישור, בטמפ' T=0". לא נתון A, אבל נתונים m, rho. 79.177.225.220 11:08, 11 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה אל כל מי שמתמצא במינוחים מתמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהיו-נא S,R יחסים. אני תמה האם יש דרך יותר תקנית/פשוטה/קצרה/אינטואיטיבית/עדיפה (מחק את המיותר) להגדיר (ע"י R,S) - בין מילולית ובין בסימון מתמטי - את היחסים הבאים:

  • { a,(b,c)) | ((a,b),c)∈R) }
  • { a,c),(b,d)) | ((a,b),(c,d))∈R)) }
  • { a,c),b) | (a,b)∈R and (b,c)∈S)) }

77.126.182.100 15:56, 11 באוקטובר 2012 (IST)

בשלושת המקרים הייתי כותב כפי שכתבת. אם היחסים R,S בעצמם מתקבלים מפעולת הרכבה, אפשר למצוא תאורים שתלויים בהרכבה הזו. עוזי ו. - שיחה 15:02, 12 באוקטובר 2012 (IST)
תודה (לצערי היחסים R,S אינם מתאפיינים בדבר אשר בדיקת קיומו הוצעה על ידיך). 77.126.182.100 15:54, 12 באוקטובר 2012 (IST)

דרגת חופש ריבועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה זה "דרגת חופש ריבועית" ובמה היא שונה מדרגת חופש "רגילה" (או איזה עוד יש?)? 79.177.212.73 16:00, 11 באוקטובר 2012 (IST)

ראה ויקיאנגלית. דרגת חופש היא ריבועית אם ניתן לכותבה כ: . אני לא יודע מה היתרון. -יונה בנדלאק - שיחה 18:19, 11 באוקטובר 2012 (IST)

שימוש בעקרון של משאבת חום לייצור חשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא מזמן פנה אלי מישהו בבקשת מימון לבניית אב טיפוס של מתקן שבגדול אמור לנצל את העיקרון של משאבת חום לצורך הפקת חשמל. לטענתו היות ומשאבות חום כגון מזגנים הינם בעלי COP של 3 יחידות ויותר ניתן לנצל את העיקרון הנ"ל לייצור חשמל במקום חום, וכך בעצם להנפיק שתי יחידות חשמל מכל יחידת חשמל מושקעת (אני כמובן מעביר את הדברים מאוד בערך שכן אין לי כמעט מושג בפיזיקה).

כמובן שלפני שאני משקיע כסף אני יחפש מומחה בתחום שיתן חוות דעת מקצועית תוך עיון בכלל החומר שהבחור העביר לי, אבל הייתי שמח לדעה כללית האם סביר להניח כי הרעיון הזה יש בו ממש, לפני שאני עושה צחוק מעצמי מול מומחה בתחום. בתודה מראש לעוזרים, אליהו52קשיחה 20:18, 11 באוקטובר 2012 (IST)

אפשר להפיק חשמל, למשל, אם מעבירים חום מאיזור חם לאזור קר, כמו למשל ניצול של גייזר או מקור גיאו-תרמי או וולקני אחר. אי אפשר להפיק חשמל תוך כדי קירור חדר. אי אפשר להפיק חשמל ממזגן, הוא צורך חשמל, ולא משנה מה היעילות שלהם או הדירוג האנרגטי שלהם. בגדול מדובר בשטויות ככל הנראה. ‏Setresetשיחה 11:30, 14 באוקטובר 2012 (IST)

פיזיקה/הסתברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני יודע שהסתברות שחלקיק אחד יהיה בעל תנע p הוא , בטה וC קבועים. כלומר הסתברות תלויה בתנע. מה ההסתברות שמתוך מדגם של N חלקיקים (N גדול מאוד) לפחות אחד יהיה בעל תנע p0? אני יודע שזה אחד פחות ההסתברות שלכולם שונים. מה ההסתברות שכולם שונים מp0? 79.182.245.170 21:39, 11 באוקטובר 2012 (IST)

נניח שההסתברות לכך שלחלקיק יהיה תנע p0 היא P, אזי ההסתברות שיהיה לו תנע שונה מ-p0 היא . לפי עיקרון הכפל ההסתברות שלכל החלקיקים יהיה תנע שונה מ-p0 הוא . ההסתברות שלפחות לאחד יהיה תנע p0 היא משלים של המאורע האחרון ולכן . בברכה, MathKnight (שיחה) 00:01, 12 באוקטובר 2012 (IST)
זו לא הסתברות אלא צפיפות, ולכן התשובה לשאלתך (שצריך כנראה לתקן) היא 0. עוזי ו. - שיחה 14:58, 12 באוקטובר 2012 (IST)

איך מנקדים "מתמר" (חיישן) Transducer[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

אשמח לקבל את תשבותך, ואלי גם הסבר בן שורה או שתיים מה זה בדיוק. אנא שילחו לי את התשובה ל- cnaantheater-at-web.de. בתודה מראש, כנען.

ראשית, לא מקובל להחזיר תשובות לכתובות פרטיות. כמו-כן, יש לחתום בסוף הפניה או התגובה, באמצעות 4 פעמים ~, או באמצעות סימון העט הכחול בשורת הכלים בראשו של חלון העריכה.
לגבי עניין הניקוד, יש מדור המיועד לכך: ויקיפדיה:יעוץ לשוני.
מתמר אינו חיישן, משום שאין תפקידו לגלות, אלא להפוך צורת אנרגיה אחת לצורה אחרת. למשל, מתקנים פיאזואלקטריים ממירים אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית. מונח זה משמש גם בביולוגיה מולקולרית של התא (אנ'), שכן מדובר בהתמרת אות ביוכימית מצורה אחת לצורה אחרת (ראה דף זה). בנצי - שיחה 23:36, 11 באוקטובר 2012 (IST)
מַתְמֵר. סמי20 - שיחה 03:05, 12 באוקטובר 2012 (IST)
איך לנקד? עבור לאתר האקדמיה העברית, בחר "מילון מונחים", הקלד את המילה בעברית או באנגלית, וקיבלת: מַתְמֵר. ‏[kotz]‏ [שיחה] 08:14, 12 באוקטובר 2012 (IST)

מקרר מלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם מקרר מלא ועמוס בדברים (לאחר שהם כבר קוררו) צורך יותר אנרגיה ממקרר ריק? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בדיוק להפיך. קיבול חום של מוצרי מזון גבוהה מזה של האוויר. ולכן הם שומרים על טמפרטורה קובעה ("שומרים על קור" בשפת היום-יום) לאורך יותר זמן. כמו "קרחומים" לציידנית, רק חלשים יותר. ולכן המקרר מלא צריך להשקיע פחות אנרגיה בשביל לשמור על טמפרטורה קבועה. Corvus,(שיחה) 13:32, 12 באוקטובר 2012 (IST)
אותה אנרגיה, כי האנרגיה הנדרשת לשמירה על הקור שווה לאנרגיה שבורחת, והאנרגיה שבורחת תלויה רק בהפרש הטמפרטורות ומבנה דופן המקרר. ‏Setresetשיחה 11:26, 14 באוקטובר 2012 (IST)
קיבול החום אכן מבדיל בין שני התווכים מבחינת האנרגיה הדרושה לשינוי הטמפ' באותו שיעור, אבל השאלה מתייחסת להשארת המצב של טמפ' סופית השווה בשני המקרים. בנצי - שיחה 17:13, 14 באוקטובר 2012 (IST)
מסכים איתכם. התשובה שלי יכולה יותר להתאים למקרה שבו מכבים את המקרר וממתינים עד שמגיעים לשיווי משקל תרמי עם הסביבה("הקור יצא"). ואז המזון באמת יהיה כמו "קרחום" בציידנית. מקווה שהפעם אני לא מטעה. Corvus,(שיחה) 18:13, 14 באוקטובר 2012 (IST)

אקספוננט[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם וולפראם אלפה צודק כאן? לדעתי זו סדרה הנדסית ולכן זה צריך להיות: א) בחזקת 0 למעלה ולכן סתם 1 במונה. ב) צריך להיות 1 פחות אקספוננט במכנה ולכן הם "איבדו מינוס".

אבל מניסיון, אין הרבה טעויות לוולפראם. מה אני לא מבין? 79.183.214.80 14:02, 12 באוקטובר 2012 (IST)

צדק בהחלט; אם פותחים את הסוגריים במונה ומחלקים את המונה והמכנה ב, מתקבל סכום של סדרה הנדסית בת איברים שמנתה ואיברה הראשון 1. סופ"ש נעים, Tomn - שיחה 14:32, 12 באוקטובר 2012 (IST)
אופס. יצאתי טמבל. 79.183.214.80 14:40, 12 באוקטובר 2012 (IST)
חס ושלום! Tomn - שיחה 14:46, 12 באוקטובר 2012 (IST)

על קבוצות פונקציונליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1)מדוע כל חומצה קרבוקסילית לא מוחשבת ככוהל? מובן לי שההגדרה היא רק הכללה שנועדה לבני אדם, ובכל זאת המולקולה מכילה OH...למה ה-OH לא גורם לקבוצה להנתהג כמו כוהל? 2)לגבי האמינים, האם רק כאשר ה-N מחובר ל-C הקבוצה תחשב לאמינית? אחרת כל מולקולה המכילה חנקן תחשב אמינית. Exx8 - שיחה 13:18, 13 באוקטובר 2012 (IST)

אנטרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם זה נכון שבתהליך אדיאבטי אין שינוי באנטרופיה? מדוע? 79.179.193.61 16:38, 13 באוקטובר 2012 (IST)

זה נובע מהגדרת האנטרופיה, s = dq/dT. נגזרת של פונקציה קבועה היא אפס. 94.159.184.133 19:18, 13 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה בהסתברות או פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה קופסה ובתוכה גז בעל N חלקיקים זהים. החלקיקים מפוזרים בכל נפח הקופסה, כולם נמצאים בתנועה(גז). הסתברות לכל קונפיגורציה שווה.

מה ההסתברות שבחצי השמאלי של הכלי ישנם חלקיקים ברגע נתון? 79.179.193.61 17:08, 13 באוקטובר 2012 (IST)

ההסתברות שחלקיק מסוים נמצא בצד שמאל היא חצי. לכן את ההסתברות ש-k חלקיקים בדיוק נמצאים בצד שמאל אפשר לחשב עם התפלגות בינומית. דניאל תרמו ערך 17:15, 13 באוקטובר 2012 (IST)
הניסיון שלי נראה לי לא הגיוני. ההסתברות שחלקיק יחיד יהיה בחצי שמאלי הוא 0.5 כי לחלקיק סיכוי שווה להיות בכל מקום. הסתברות שזני חלקיקים יהיו בחצי שמאלי אמור להיות 0.5 כפול 0.5 כי זה מאורעות בלתי קשורים. אז ההסתברות לזה ש חלקיקים יהיו בחצי שמאלי הוא . אבל זה נשמע מאוד לא הגיוני. ככל שיש יותר חלקיקים יש פחות סיכוי שחצי מהם יהיו חצי השמאלי של הכלי? משהו לא טוב. איך עושים אם התפלגות בינומית? 79.179.193.61 17:19, 13 באוקטובר 2012 (IST)
ההסתברות ש-2 חלקיקים מסויימים יהיו בחצי השמאלי והיתר יהיו איפשהו הוא 0.5 כפול 0.5. מה ההסתברות ש-2 חלקיקים כלשהם יהיו בצד השמאלי והיתר בצד הימני? כל זאת ועוד בערך התפלגות בינומית. • ♀♂קלאושיחה • 18:42, 13 באוקטובר 2012 (IST)
למשל ההסתברות שיהיה בדיוק חלקיק אחד בצד שמאל הוא כי יש N קונפיגורציות כאלו מתוך הקונפיגורציות האפשריות (של ימין/שמאל). דניאל תרמו ערך 19:41, 13 באוקטובר 2012 (IST)
(גם כאן) סביר יותר שרוצים לדעת מה הסיכוי שיהיו *לפחות* כדורים במחצית השמאלית, ולא "בדיוק" כך-וכך כדורים. לשם כך רצוי להשתמש בקירוב הנורמלי להתפלגות הבינומית, ולא בהתפלגות עצמה. עוזי ו. - שיחה 11:56, 14 באוקטובר 2012 (IST)

קרינת גוף שחור, שאלה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכות על פיתחת הכה לענייני מדעים! שאלה מקצועית אפשר לשאול כאן, נכון? הנה כאן: שאלה ופתרונה. אני לא מבין את התשובה.

אני רואה זה מאוד-מאוד מזכיר את חוק סטפן-בולצמן. מה שאני לא מבין זה כל הפקטורים הגאומטריים. מהו המכנה באיבר הראשון? למה ה-4 פאי ואורך המסלול בריבוע ולמה מחלקים בזה? מאפה בה המונה? בהמשך אני רואה זה שטח פני כדור, נכון? אז כנראה שהפקטור אמור לשקף את אזור כדור הארץ החשוף לקרינה? אתם יכולים לנסות לשחזר איך מגיעים לזה? 109.64.249.81 18:46, 13 באוקטובר 2012 (IST)

היי, הפקטורים הגיאומטריים נחוצים: א) לחישוב האנרגיה הכוללת הנפלטת מהשמש ליחידת זמן (לכן המכפלה 4 פאי כפול רדיוס השמש בריבוע); ב) שטף האנרגיה המגיע לכדה"א הארץ (לכן החלוקה ב־4 פאי כפול המרחק בין השמש לכדה"א בריבוע); ג) לחישוב האנרגיה הנפלטת מכדה"א כגוף שחור, לכן שוב מופיעה בו המכפלה 4 פאי כפול רדיוס כדה"א בריבוע. בהצלחה, Tomn - שיחה 19:15, 13 באוקטובר 2012 (IST)
תודה. לא הבנתי את סעיף ב' שלך. מדוע בשביל לחשב את שטף המגיע לכדה"א יש לחלק ב־4 פאי כפול המרחק בריבוע? בנוסף גף סעיף ג' לא למרי ברור. את הפליטה של כדור הארץ מחשיבים בשורה אחרי זה. בשורה הראשונה כ"א הוא רק קולט. 109.64.249.81 19:20, 13 באוקטובר 2012 (IST)
בבקשה. משום שבהנחה שהאנרגיה הקורנת מן השמש נפלטת באופן איזוטרופי (כלומר בשיעור זהה בכל הכיוונים), השטף, שהוא האנרגיה ליחידת זמן ליחידת שטח, יתחלק על פני מעטפת כדורית שרדיוסה הוא מרחק כדה"א מהשמש. וכדי לחשב את האנרגיה הכוללת (ליחידת זמן) הנפלטת מכדה"א, יש לכפול את קבוע סטפן־בולצמן כפול הטמפ. ברביעית בשטח הפנים של כדה"א, כלומר 4 פאי כפול רדיוס כדה"א בריבוע. מה שמופיע בשורה מתחת הוא אמנם האנרגיה הנפלטת מכדה"א, אבל במונחים של טמפרטורת פני השטח של כדה"א. אתה אמור להשוות בין שני הביטויים כדי לחשב את הטמפרטורה המבוקשת. Tomn - שיחה 19:28, 13 באוקטובר 2012 (IST)
אז חסר פקטור 4 בפתרון? במונה יש פאי במקום 4פאי. עדיין לא ברור לי למה מכפילים גם בשטח פני המשמש וגם בשטח פני כ"א. 109.64.249.81 19:42, 13 באוקטובר 2012 (IST)
לא, שים לב שהביטוי האחרון בשורה הלפני אחרונה הוא לא הפתרון, אלא האנרגיה ליחידת זמן (או הספק) הקורנת מכדה"א במונחים של טמפרטורת פני השמש. לא חסר פקטור 4, משום שהוא הצטמצם קודם לכן. את הביטוי הזה יש להשוות לביטוי בשורה האחרונה - ההספק הקורן מכדה"א במונחים של טמפרטורת פני כדה"א. מכאן אפשר לחלץ את טמפרטורת פני כדה"א. כל טוב, Tomn - שיחה 20:04, 13 באוקטובר 2012 (IST)

חוק הפאזות של גיבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרמודינמיקה הגדירו לנו אותו כך: , כאשר f מימד השפה, c מספר החומרים השונים, p מספר הפאזות ו-n (פה הבעיה) זה "מספר הדרכים לבצע עבודה". מה זה n? אני לא מבין את "מספר הדרכים". יוצא שבדיאגרמה הידועה זה חייב להיות 1, לא? באיזה מקרים זה שונה?109.67.217.85 09:48, 14 באוקטובר 2012 (IST)

תנאי תהתכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה התנאי על אלפה בשביל שהאינטגרל יתכנס? האינטגרל מקבוע גדול מ0 עד אינסוף. 79.179.243.122 13:49, 14 באוקטובר 2012 (IST)

ייתכנס תמיד. אקספוננט מנצח בענק כל פולינום. דניאל תרמו ערך 19:29, 14 באוקטובר 2012 (IST)

ליקוי לבנה בקוטב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

האם תושבי הקוטב (הצפוני/הדרומי) ראו פעם ליקוי חמה או ליקוי לבנה? (בהנחה שהם לא נסעו לארץ אחרת וראו משם את הליקוי). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כן: [1] הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:04, 14 באוקטובר 2012 (IST)

האם במבט מהקוטב הצפוני בחודשי הקיץ, השמש אינה שוקעת, אלא נמצאת סמוך לאופק ונעה ממזרח למערב?

בקוטב ממש אין מזרח ואין מערב. אם תעמוד אבל קצת דרומית לקוטב הצפוני תראה את השמש נעה ממזרח מערב, ואז חוזרת ממערב למזרח (אבל בגובה קצת יותר נמוך).emanשיחה 00:30, 15 באוקטובר 2012 (IST)
השמש נעה במעגל בכיוון השעון, ובשעות ה"אין לילה" היא נעה ממערב למזרח. בשעת חצות השמש נמצאת בזוית הנמוכה ביותר ביחס לקו האופק. בקוטב עצמו אין משמעות לכיוונים מזרח ומערב, כל הכיוונים הם דרום.--ניצן - שיחה 00:34, 15 באוקטובר 2012 (IST)

איך נראית תנועת הירח בקוטב הצפוני? 87.68.162.213 22:47, 14 באוקטובר 2012 (IST)

מצב הירח ישתנה לאורך החודש. בתחילתו ובסופו הוא ייראה יחסית קרוב לשמש, וינוע יחסית באופן דומה. אבל באמצע החודש הוא לא ייראה כלל, כי הוא יהיה בשמים במקום בו השמש נמצאת בחורף. גם אצלנו בקיץ הירח נמצא גבוה בשמים בתחילת החודש, אבל נמוך יותר באמצע החודש. emanשיחה 00:30, 15 באוקטובר 2012 (IST)

פיזיקה סטטיסטית, הצבר הגראנד קנוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישהו יכול להסביר לי את המעבר שסימנתי בחץ כתום? אני לא מבין איך עושים את זה. 79.176.220.110 22:33, 14 באוקטובר 2012 (IST)

הם עברו משימוש במשתנה שהוא מספר החלקיקים N, שהולך מ 0 עד M, לM משתנים שהם האיכלוס n, שיכולים להיות 0 או 1.ירון ק. - שיחה 08:13, 27 באוקטובר 2012 (IST)

חום סגולי נפחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חום סגולי או קיבול חום סגולי מוגדר ככמות האנרגיה הדרושה להעלות במעלה אחת את הטמפרטורה של גרם (או קילוגרם) אחד של חומר כלשהו. נגדיר כחום סגולי נפחי את כמות האנרגיה הדרושה להעלות במעלה אחת את הטמפרטורה של סמ"ק (או מ"ק) אחד של חומר כלשהו (נניח בלחץ אטמוספרי אם מדובר בגז). לאיזה חומר יש את קיבול החום הנפחי הגבוה ביותר? (ניחוש, מדובר במתכת כלשהי עם משקל סגולי גבוה או במלח שלה). Easy n - שיחה 10:33, 15 באוקטובר 2012 (IST)

יתכן וזה יכול לעזור. 109.160.231.46 16:46, 16 באוקטובר 2012 (IST)

גז אידיאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם ישנה מערכת גז אידיאלי בשיווי משקל, ודוחסים אותה בעזרת בוכנה נטולת חיכוך עד נפח מסוים ומשחררים את הבוכנה, האם הבוכנה תתחיל לנוע בתנועה הרמונית? אם ישנו חיכוך, האם הנפח החדש שהמערכת תתפוס בשיווי משקל יהיה בהכרח הנפח שצופה משוואה הגזים האידיאלים, ללא תלות בחוזק כוח החיכוך? :שאלה נוספת: כשאני דוחס את הבוכנה, מה גורם ברמה המולקולרית למולקולות להאיץ? הרי ההתנגשויות עם הקיר\בוכנה נשארות אלסטיות כשהיו, והמהירות לפנני ההתנגשות בקיר אמורה להיות זהה בגודלה למהירות אחרי ההתנגשות בקיר. תודה, 94.159.247.222 14:53, 15 באוקטובר 2012 (IST)

1.כן, תנועה הרמונית. 2. לא, כי החיכוך יעצור את הבוכנה לפני שווי משקל בנקודה שאי אפשר לחזות מראש במקרה אמיתי, וניתן לחיזוי אך תלוי במודל החיכוך בבעיה תיאורטית. 3. מספר ההתנגשויות ליחידת זמן. ‏Setresetשיחה 09:47, 18 באוקטובר 2012 (IST)
תודה על התגובה. לגבי השאלה השנייה - האם מצב כזה לא אקוויולנטי לתנועה הרמונית עם שיכוך בה בסוף המערכת כן עוצרת על נקודת שיווי המשקל? 94.159.230.168 18:44, 18 באוקטובר 2012 (IST)
רק אם השיכוך מתכונתי (פרופורציוני) למהירות אז זה כך. במקרה אמיתי של בוכנה, החיכוך הדינמי די קבוע ותלוי באופן חלש במהירות, ואפילו אולי קטן עם המהירות, ומה שיעצור אותו בפועל מחוץ נקודת שווי המשקל הוא החיכוך הסטטי. במקרה שהחיכוך נובע רק מהתנגדות האוויר או נוזל, למשל, ואין חיכוך עם דפנות, החיכוך מתכונתי למהירות בחזקה מסוימת ואז אכן יעצור בנקודת שווי המשקל. ‏Setresetשיחה 17:46, 20 באוקטובר 2012 (IST)
תודה רבה. 109.160.228.226 18:21, 20 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה בקוונטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתרון לשאלה בקישור הזה אני לא מבין 2 דברים:

  1. למה משולש?
  2. למה N עד E שווה למה שרשום (זה מזכיר לי מעט שטח משולש, אבל הצלעות שלו לא ברורות).

תודה לעונים. 79.177.230.196 16:53, 15 באוקטובר 2012 (IST)

  1. הנקודות בשירטוט מציינות מצבים. תחשוב לאיזה מצבים יש אנרגיה קטנה או שווה למה שרשום, תראה שתקבל משולש
  2. זה שטח של משולש שווה צלעות כמו שמופיע בשירטוט
שים לב שהפיתרון די טיפשי. למעשה מה שחישבו זה את אורך הקו האדום בצורה מאוד מסובכת. ירון ק. - שיחה 10:01, 26 באוקטובר 2012 (IST)

מה פירוש הסימנים של F וN בסטטיסטיקה והסתברות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש נוסחה שבה הכמות במונה מסומנת באות f (קטנה) והמכנה מסומן באות N של מה זה ראשי התיבות של האותיות האלה? (אני מבין שזה קיצורים של מילים שונות) 46.210.32.9 20:06, 15 באוקטובר 2012 (IST)

סביר שב-f מתכוונים לשכיחות, וב-N למספר האירועים הכללי (היחס ביניהם הוא הפרופורציה, השווה להסתברות אם מדובר במרחב מדגם סופי). נוסחה שבה כתוב משהו כמו "a=bc" אינה שלמה; צריך להיות "a=bc כאשר b הוא מספר התפוחים, c המחיר לתפוח, ו-a המחיר הכללי". עוזי ו. - שיחה 21:19, 15 באוקטובר 2012 (IST)

עוזי, השאלה היא מה הוא הפתרון של ראשי התיבות באנגלית (ולא מה הכוונה), כלומר איזה מילה באנגלית מייצגת כל אות... 109.253.191.254 16:38, 16 באוקטובר 2012 (IST)

אם אלו אכן שכיחות ומספר, אז אלו קיצורים של Frequency ו-Number. עוזי ו. - שיחה 16:49, 16 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה קצרצרה. אלגברה ליניארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתון P מטריצת הטלה. הוכח כי P= P פלוס (הופכי מוכלל, הפלוס כביכול בחזקה..). אשמח לעזרה בהוכחה הזאת.. אני יודע שהיא קצרה אבל אני פשוט לא מצליח. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלה קצרה במטריצות הטלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

נתון P מטריצת הטלה. הוכח כי P=P+ (כביכול p בחזקת + הופכי מוכלל). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מערכת השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

בתקופה שלפני היום הקצר ביותר בשנה (בחצי הכדור שלנו), זמן זריחת השמש בכל בוקר הוא מוקדם יותר מזמן הזריחה של היום הקודם, וזמן שקיעת השמש בכל ערב הוא מאוחר יותר מזמן השקיעה של היום הקודם. בתקופה שאחרי היום הקצר ביותר - זמן הזריחה מתאחר וזמן השקיעה מתקדם. אבל, התאריך, בו זמן הזריחה הוא המוקדם ביותר, שונה מהתאריך, בו זמן השקיעה הוא המאוחר ביותר. איך זה קורה? האם זה קשור לכך, שהתקופה שמיום השוויון האביבי (21 במרץ) עד יום השוויון הסתווי (22 או 23 בספטמבר) ארוכה בארבעה עד שישה ימים מהתקופה שמיום השוויון הסתווי לזה האביבי (לפי הערך אפהליון ופריהליון ).

שאלה נוספת:
שעת הזריחה המאוחרת ביותר היא בתחילת ינואר, ושעת הזריחה המוקדמת ביותר היא בתחילת יוני. (באותו אופן, שעת השקיעה המאוחרת ביותר היא בתחילת יולי, ושעת השקיעה המוקדמת ביותר היא בתחילת דצמבר.)
במשך 5 חודשים, מתחילת ינואר עד תחילת יוני - בכל יום הזריחה נעשית מוקדמת יותר מאשר ביום הקודם. במשך 7 חודשים, מתחילת יוני עד תחילת ינואר - בכל יום הזריחה נעשית מאוחרת יותר מאשר ביום הקודם.
למה אורך התקופה הדרושה לשינוי שעת הזריחה מהמצב המאוחר ביותר אל המוקדם ביותר, שונה מאורך התקופה הדרושה לשינוי שעת הזריחה מהמצב המוקדם ביותר אל המאוחר ביותר?
שאלה נוספת:
אם משרטטים גרף של שעת חצות היום/הלילה (לפי שעות זמניות), מקבלים שבכל שנה יש לגרף 4 נקודות קיצון. השעה המוקדמת ביותר של חצות היום/הלילה לפי שעות זמניות היא בתחילת נובמבר, והמאוחרת ביותר היא בתחילת פברואר. בנוסף, לגרף יש עוד 2 נקודות קיצון מקומי, באמצע מאי ובסוף יולי, אבל ערכי קיצון אלו הם רק מקומיים.
מה גורם לכך, שערך הקיצון המתקבל באמצע מאי, הוא הרבה יותר מאוחר מערך הקיצון המתקבל בתחילת נובמבר?
(ניסיתי להוסיף קובץ עם תרשים, אבל לא הצלחתי.)

87.68.162.213 06:36, 16 באוקטובר 2012 (IST)

ישנן שתי הגדרות שונות למדידת זמני הזריחה והשקיעה. לפי הערך נקודת השוויון, "לצורך מדידת אורך יום, זריחת השמש מתרחשת כאשר מחצית מגוף השמש נצפה מעל לאופק המזרחי, ושקיעת החמה מתרחשת כאשר מחצית מגוף השמש נצפה יורד אל מתחת לאופק המערבי. בהתחשב בהגדרה זו, אורך היום (והלילה) הוא בדיוק 12 שעות בנקודת השוויון. עם זאת, שכיחה יותר הגדרת יום כמשך הזמן בו אור השמש מגיע אל האדמה בהיעדר מכשולים מקומיים. מאחר שהשמש אינה נקודה אלא דיסקה עגולה, ואור השמש נשבר באטמוספירה ומשתקף בחזרה אל הארץ, היום בהגדרה זו יהיה ארוך יותר מהלילה בכמה דקות (כמעט 14 דקות בקו המשווה, ואף יותר לקראת הקטבים), לכן השוויון הלכה למעשה מתרחש כמה ימים לפני נקודת השוויון האביבית וכמה ימים אחרי נקודת השוויון הסתווית."
לפי הערך אורך היממה, "אורך היממה משתנה באופן מחזורי לאורך השנה (משום שמהירות כדור הארץ במסלולו האליפטי סביב השמש אינה קבועה, וסיבות נוספות) ...". ולפי דף השיחה של ערך זה, "מהירות השמש בשמים מורכבת משתי תנועות: סיבוב כדור הארץ סביב עצמו, שנעשה במהירות קבועה, וסיבוב כדור הארץ סביב השמש, שבגלל אליפטיות המסלול נעשה במהירות משתנה! בינואר (כשכדור הארץ נמצא בפרהליון) מהירות זו היא המהירה ביותר, וביולי היא הנמוכה ביותר. לכן אורך היממה משתנה באופן מחזורי לאורך השנה. (קראתי שיש עוד גורם שמשפיע על כך, אבל לא התעמקתי בכך)."
אבל אני לא בטוח שזה מסביר:
1) למה זמן חצות היום והלילה אינו קבוע?
2) למה התקופה בה שעת הזריחה נעשית מוקדמת היא קצרה בחודשיים מהתקופה בה שעת הזריחה נעשית מאוחרת? (וכן לגבי שעת השקיעה)
3) למה השינוי בשעת הזריחה הוא מהיר יותר באביב מאשר בסתיו, ולעומתו השינוי בשעת השקיעה הוא מהיר יותר בסתיו מאשר באביב.

87.68.161.209 20:43, 22 באוקטובר 2012 (IST)87.68.161.209 20:50, 22 באוקטובר 2012 (IST)

ספקטרוסקופיה של השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניתי ספקטרוסקופ ביתי ממש פשוט (סדק דק +דיסק CD) והוא פועל (בדקתי על נורת פלורסנט וראיתי ממש קווים בדידים). בעיה שכשאני מסכל על אור השמש אני רואה רצף. פשוט אין "קווים" אלא ממש קשת. אני לא כל כך רוצה להסתכל על השמש ישירות (אני לא בטוח שזה שהסדק דק והאור מוחזר מדיסק מגן על העין מנזקי הקרינה) אז אני מסכל על רצפה שממנה משתקף האור, אולי זו הבעיה? אם כך, איך אפשר לפתור אותה?

המטרה של הניסוי היא למצוא ספקטרום פליטה בדיד של השמש וממנו להסיק את ההרכב הכימי שלה (לא באמת- זה סתם ניסוי ביתי. אבל ברעיון). 79.176.233.201 19:28, 18 באוקטובר 2012 (IST)

זהו, שלשמש אין ספקטרום פליטה בדיד. קרינת השמש היא קרינה עם ספקטרום רציף, פחות או יותר של קרינת גוף שחור. היא "נורת להט" תרמו-גרעינית ענקית.
אם כבר, מה שאפשר להבחין בשמש זה דווקא ספקטרום בליעה, כלומר "חורים" בספקטרום, שמתאימים לאורכי גל בספקטרום של אטומים שבלעו חלק מהאור. אבל הבליעה לא חייבת להיות מוחלטת, וגם אם כן, ההפרדה של הספקטרומטר צריכה להיות מספיק טובה בשביל שזה יעבוד. emanשיחה 23:01, 18 באוקטובר 2012 (IST)
קו הבליעה שאני אמור לראות הם של חנקן ואוזון? יכולת ההפרדה היא באמת לא משהו, אבל אולי באמת אפשר לראות טיפה קווים חשוכים. איפה אני יכול להשוות לספקטרום בליעה של הגזים הללו?
ממש אכזבת אותי. אז איך בדיוק אני יכול לבדוק ממה עשויה השמש? אני לא מאמין בשום דבר עד שלא ראיתי אותו בעצמי. איזה ניסוי יתן לי את ההרכב או לפחות את "היסוד הדומיננטי" בשמש? 79.179.219.184 11:39, 19 באוקטובר 2012 (IST)

אקו דופלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני יודע מה זה אפקט דופלר. אבל מה זה (השיטה הרפואית) "אקו דופלר"? 79.179.219.184 11:55, 19 באוקטובר 2012 (IST)

לא בטוח שאני יודע למה התכוונת אבל למשל באקו לב ניתן בעזרת אפקט דופלר לזהות את כיוון תנועת הדם שנכנס או יוצא מהלב ולצבוע על המסך את העורקים והורידים בצבע שונה כדי לקבל תמונה ברורה יותר. Assafn שיחה 14:52, 22 באוקטובר 2012 (IST)

בעל מטען חשמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך אפשר להסביר הכי טוב את ההגדרה של "בעל מטען חשמלי" לאדם שלא יודע מה זה חשמל? אני רוצה להסביר לו שהאטום הוא "בעל מטען חשמלי" (חיובי או שלילי זה לא משנה בינתיים). איך אפשר להסביר את זה לילד בגן מה זה המטען החשמלי (מהות החשמל, אנרגיה, אש או מה?)? 46.210.93.186 14:25, 19 באוקטובר 2012 (IST)

לא צריך להסביר מה זה מטען חיובי או שלילי. אם כן, אז אפשר לדמות את זה למגנט שמושך אליו דברים ממגנטים, ככה צד אחד של המעגל מושך אליו דברים/אלקטרונים מהצד השני. אני הייתי מנסה להסביר שמדובר על אבק קטן מאוד שלא רואים כי הוא זז מהר מאוד ובגלל זה נוצר אור/אש וכדומה. -יונה בנדלאק - שיחה 15:33, 19 באוקטובר 2012 (IST)
א. מלבד הדוגמא הטובה של 'מגנטים', אתה מנסה להימנע משימוש במושגים מורכבים לגיל זה, במחיר של שימוש במושגים ותופעות אחרות, מורכבות לא פחות, וחלקן אף יותר.
ב. בגיל זה, אפשר להסתמך על חוויות והתנסויות המוכרות לו. 'גוף טעון חשמלית' נושא עמו תכונה פנימית, ולזו יש שתי צורות מנוגדות (אין צורך בשלב זה לדבר על 'פלוס' ו'מינוס' מאחר ובגיל זה המינוח עדיין לא מוכר קוגניטיבית), כאשר גופים בעלי תכונות מנוגדות - נמשכים זה לזה, וגופים בעלי תכונה דומה - דוחים זה את זה. כאן אפשר להשתמש באנלוגיה לתופעה אחרת - קטבים מגנטיים. מה שטוב בתופעה הזו, למרות שהיא מורכבת בהרבה מהתופעה החשמלית, הוא העובדה שניתן להראות בקלות קטבים נמשכים וקטבים דוחים. עם זאת, צריך להבהיר שזו רק תופעה דומה, ולא זהה, כדי לא לקבע זהות שגויה. בנצי - שיחה 00:55, 20 באוקטובר 2012 (IST)
"אם אתה לא יכול להסביר את זה לילד בן ארבע, כנראה שאתה לא מבין את הנושא בעצמך" (אלברט איינשטיין) נוסחה אחרת: "אם אתה רוצה לדעת אם הבנת דבר מסויים בעצמך, אתה צריך לדעת להסביר אותו לילד בגיל 6" (אלברט איינשטיין) 46.210.181.134 00:59, 21 באוקטובר 2012 (IST)

האם אין כאן קצת הגזמה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "חדשות ואקטואליה" שראיתי באתר זה, מצוטט ממעריב, אוהדים הצליחו להרעיד את היציעים בעוצמה של 6.4 בסולם ריכטר. זה נראה לכם סביר? על פי הערך "סולם ריכטר" בויקי אנגלית מדובר בכמות אנרגיה הגדולה בערך פי שלוש מזו ששוחררה בהפצצת נגאסאקי. נראה לי שחלה כאן איזו טעות. משה פרידמן - שיחה 14:05, 21 באוקטובר 2012 (IST)

אל תאמין לכל מה שאתה קורא בעיתון. גם אם הם רקעו ממש חזק, אז הרי שההפרעה היא מקומית. בניגוד לרעידת אדמה שהטווח שלה גדול מאוד.

האם סכמה כימית זו נכונה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהחלק הגדול לקטן ביותר: אטום מורכב מפרוטונים נייטרונים ואלה מורכבים מקווארקים. האם יש משהו יסודי יותר שמרכיב את הקווארקים או שהקווארקים הם חומר יסודי? 176.13.81.116 16:26, 21 באוקטובר 2012 (IST)

הפיסיקה המקובלת כיום לא מניחה חלקיקים המרכיבים את הקוורקים. לגבי האטום מורכב כמובן גם מאלקטרונים, והגרעין לא מורכב רק מקוורקים, אלא ממכלול שלם של חלקיקים. משה פרידמן - שיחה 17:46, 21 באוקטובר 2012 (IST)
אני דווקא לא חושב שיהיה נכון לומר שהגרעין לא מורכב רק מקווארקים. נכון שהקווארקים בפרוטון ובנייטרון מוחזקים ע"י גלואונים, ושגם יכולות להתרחש אינטאקציות עם ניטרינואים. אבל ממה הגרעין מורכב, הייתלי אומר מפרוטונים ונייטרונים, שכל אחד מהם מורכב משלושה קווארקים. emanשיחה 18:30, 21 באוקטובר 2012 (IST)
אני קצת מתבייש לומר שעל אף שזה בדיוק מה שאני חוקר כרגע, ההבנה התיאורטית שלי בנושא די מוגבלת. בכל זאת, מה שאני מבין הוא שהתפיסה הזו נחשבת למיושנת במקצת, ואיננה מתיישבת עם התוצאות הניסיוניות. משה פרידמן - שיחה 20:18, 21 באוקטובר 2012 (IST)
למה אתה מתכוון? emanשיחה 21:14, 21 באוקטובר 2012 (IST)
ראשית, כנסיונאי שחוקר את הפרוטון מעולם לא העליתי על דעתי להתייחס לגלואונים באופן פחות "קיים" מאשר לקווארקים. אני נזהר כי אולי זו פרשנות לא נכונה שלי, אבל בניסוי פיזור אתה מפזר עליהם, הם נושאים תנע ומסה, והם חלק מאפיון המבנה של הפרוטון (או הגרעין), מה שנקרא Generalized Parton Distribution. מעבר לכך, מודלים של נוקלאון כוללים גם פיונים (ראה למשל Cloudy bag model). משה פרידמן - שיחה 21:39, 21 באוקטובר 2012 (IST)
נתחיל מהסוף. ללא ספק אתה מומחה יותר גדול ממני בנושא, ואני לא מכיר את התיאוריות האלה. אבל הרי גם הפיונים מורכבים מקווארקים. (אבל זה כן מתקן את מה שקבעתי לגבי שלושה קווארקים)
ולגבי הגלואונים. אני כמובן לא כופר בקיומם. אבל השאלה האם אנחנו יכולים להתייחס אליהם כאל מרכיב. ואם כן, האם גם נצטרך להתייחס לפוטונים כאל מרכיב של האטום? אבל זה כבר יותר שאלות של הגדרה. emanשיחה 22:32, 21 באוקטובר 2012 (IST)
קודם כל, כפי שציינתי למעלה, אני ממש לא מומחה. זה לא יאומן כמה מהר נזרקתי לסבך של העבודה הנסיונית, ולא מצאתי את הפנאי להבין לעומק מה אני חוקר בכלל. לגוף הדברים, ההבנה הנוכחית שלי היא בדיוק כמו שאמרת, שזו שאלה של הגדרה. אבל בניגוד לאטום, שם יש הפרדה מאוד ברורה (למשל של סדרי גודל, אחוז המסה וכו') בין אבני היסוד לבין האינטראקציות, בגרעין זה לא המצב. מדובר בחומר דחוס מאוד, שיש בו משמעות לכל המכלול הנ"ל, באופן שלא ברור לי על איזה בסיס ניתן לומר שקווארק הוא ה"מה שיש" והגלואון הוא ה"אינטראקציה". משה פרידמן - שיחה 22:45, 21 באוקטובר 2012 (IST)
על סמך זה שהגלואונים נוצרים ונעלמים, ומספר הקווארקים (תקן אותי אם אני טועה, ומה שכתבת על הפיונים אולי אומר שאני טועה) קבוע. emanשיחה 23:07, 21 באוקטובר 2012 (IST)
מספר הקווארקים לא קבוע, ולא רק בגלל הפיונים. לפי מה שהבנתי תהליך יצירת זוגות בתוך הגרעין איננו זניח. מעבר לכך, מבחינת מסת הנוקלאון, 3 קוורקים זה ממש מעט. זה אומר שקשה להתעלם מהגלואונים בתור גורם משמעותי במבנה הנוקלאון, גם אם מספרם אינו קבוע. משה פרידמן - שיחה 23:18, 21 באוקטובר 2012 (IST)
נכון. מסת הקוורקים היא חלק קטן ממסת הנוקלאון. אבל אני מייחס את זה לאנרגית הקשר. האם זה אקוויוולנטי ללייחס את זה לגלואונים? לא בטוח. emanשיחה 00:59, 22 באוקטובר 2012 (IST)
על פניו הייתי אומר שאנרגית הקשר אמורה להקטין את מסת הנוקלאון, לא להגדיל. אבל נראה לי שאני צריך לבדוק יותר לעומק את הדברים לפני שאני ממשיך. משה פרידמן - שיחה 06:45, 22 באוקטובר 2012 (IST)
זו איננה 'סכמה כימית'. כל מה שמתחת לרמה האטומית, בדר"כ איננו בתחום עיסוקה של הכימיה, בודאי לא שאלת ההרכב שאתה מעלה. בנצי - שיחה 23:32, 21 באוקטובר 2012 (IST)
בכרומודינמיקה קוונטית על סריג מתייחסים לנוקלאונים כבעלי 3 קווארקים של ערכיות וזהו. כל שאר המרק נמצא בים הקוונטי, ולא ממש "קיים" באותו האופן, הם כולם וירטואליים. ‏Setresetשיחה 06:48, 22 באוקטובר 2012 (IST)
קשה לי לקבל את הפרשנות הזו, משום שאינני מבין באיזה מובן שלושת הקווארקים הנ"ל יותר קיימים מכל שאר החלקיקים הוירטואלים. לא לאלה ולא לאלה קיום בפני עצמם, ואפילו הזהות של קווארקי הערכיות בכלל לא נשמרת. זוגות של קווארקים ואנטי קווארקים נוצרים ונעלמים כל הזמן, ובכלל לא ברור לי שיש שם שלושה קווארקים ספציפיים ששומרים על עצמם בכל הבלאגן ששורר שם, אם בכלל יש לזה משמעות. בסופו של דבר בניסוי אתה מודד עשרות קווארקים, והגלואונים הם אלו שתורמים את מירב המסה של הפרוטון. בפועל הנוקלאון הוא יישות פיסיקלית, שתכונותיה הסטטיות והדינמיות נקבעות על ידי כל אוסף החלקיקים הנ"ל. משה פרידמן - שיחה 08:48, 22 באוקטובר 2012 (IST)

In principle, lattice gauge theory should have the potential to describe QCD directly from the underlying Lagrangian. However, these calculations have yet to be restricted to the “quenched approximation”, i.e. initial configurations of 3 valence quarks. This is a bad approximation for light quarks, because the Goldstone mechanism creates plenty of sea quarks, and therefore the calculations are typically performed for massive quarks, mq ≈ 100 MeV, and then extrapolated to the small u and d quark masses. -arXiv:nucl-th/0003061v1 28 Mar 2000 משה פרידמן - שיחה 08:57, 22 באוקטובר 2012 (IST)

הציטוט הזה עושה בלגן וגם מיושן. הוא מדבר על אילו קוורקים ניתן או לא ניתן למדל בתוך הים, ולא על מה נמצא בערכיות של נוקלאון. מה שהיה המצב אז הוא שיכלו למדל רק את הקוורקים בערכיות וזה קירוב לא טוב. כיום יודעים למדל את כל הקוורקים (נכון שבמסות גבוהות יותר מהאמיתיות), אבל עדיין בערכיות יושבים שלושת הקוורקים הנומינליים. זה נכון שבתוך הנוקלאון יש בלגן גדול, שהוא לא כזה מבולגן אלא נקבע ע"י הלגרנזיאן, אבל יש משמעות מכרעת לקוורקים הוולנטיים, שהם בעצם קובעים מהו החלקיק. הם בעצם "תנאי השפה" של הבעיה, אחרת יש רק ים של QCD בלי שום מגבלה ובלי ממשות. ‏Setresetשיחה 14:11, 22 באוקטובר 2012 (IST)
לא טענתי לרגע שאין משמעות לקווארקי הערכיות, אבל להגיד שהפרוטון מורכב רק מהם? זו בוודאי לא השפה המקובלת בסביבה שאני נמצא בה. כשמדברים על הרכב או מבנה הפרוטון, מדברים על הרבה יותר מזה. משה פרידמן - שיחה 16:53, 22 באוקטובר 2012 (IST)
אז מה יוצא מהדיון כאן? האם מוסכם על כולם שהקוורקים הם חלקיק יסודי שלא ניתן לחילוק יותר (בדומה לאלקטרון)? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כן. הדיון הוא איך לתאר את המבנה הפנימי של הפרוטונים והנייטרונים. ‏Setresetשיחה 23:07, 22 באוקטובר 2012 (IST)
על סמך מה אתה קובע שזהו סוף פסוק, אם היבנתי נכון את תשובתך ? נכון לעת עתה, אין יודעים על מבנה יסודי יותר. אגב, גם התקציבים שידרשו לבדוק זאת בדור הבא, דמיוניים לחלוטין. בנצי - שיחה 04:02, 23 באוקטובר 2012 (IST)
תודה לכולם על ההשתתפות בדיון, היה דיון פורה ומעניין. (אם למישהו יהיה משהו להוסיף הוא מוזמן לעשות זאת) מוטיבציה - שיחה 23:15, 23 באוקטובר 2012 (IST)

המסלול האליפטי כל כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהו המוקד השני של אליפסת מסלול כדור הארץ מלבד השמש? אביעד‏ • שיחה 22:13, 21 באוקטובר 2012 (IST)

מכיוון שהאקסצנטריות של המסלול היא בערך 0.0165, המרחק בין שני המוקדים הוא כ-2.5 מליון קילומטר. מרכז השמש הוא אחד מהם, והשני נמצא בערך 2 מליון קילומטר ממנה. חם שם. עוזי ו. - שיחה 22:38, 21 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה בפיזיקה: איזה חלקיקי אטום יכולים להתקיים בפני עצמם?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם פרוטון נייטרון או אלקטרון או קווארק יכולים להתקיים בפני עצמם? ושאלה נוספת, האם כל החלקיקים האלה מוחשיים וא"כ באיזו דרך הם מוחשיים? (או בקיצור, איך מגדירים את מוחשיותם)109.253.246.47 16:35, 22 באוקטובר 2012 (IST)

פרוטון נויטרון ואלקטרון יכולים להתקיים בפני עצמם. בפועל בדרך כלל מהר מאוד הם יימצאו שותפים להפוך להיות חלק מאטום אחר (או מבנה כימי מורכב יותר). הנויטרון, במידה וישרוד מספיק זמן, יתפרק לאחר כ 10 דקות בממוצע. הקווארקים לא יכולים להתקיים בפני עצמם. לא יודע איך להגדיר מוחשות, אבל, למשל, אם לא תזהר אלקטרונים ופרוטונים מהירים, או נויטרונים איטיים, יכולים להרוג אותך. משה פרידמן - שיחה 16:49, 22 באוקטובר 2012 (IST)
שלום משה, לגבי שאלה ותשובה 2, כתבת שאינך יודע איך להגדיר מוחשות. אז אשאל בצורה אחרת: באיזה חוש מהחושים חשים את החלקיקים הנ"ל? (חוש הראייה, השמיעה, ההרחה, המישוש, הטעם). ולגבי המשפט שכתבת: "אם לא תזהר אלקטרונים ופרוטונים מהירים, או נויטרונים איטיים, יכולים להרוג אותך." ניסיתי להבין מה פשט הדברים ולא הצלחתי להבין למה התכוונת. בנוסף, כיצד ניתן להזהר מהם ומתי צריך להזהר מהם ואיך ייתכן שרוב הציבור שאינו מודע לחלקיקים אלה נזהר מהם? מוטיבציה - שיחה 18:05, 22 באוקטובר 2012 (IST)
באף אחד מהחושים. גם קרינה על-סגולה לא ניתן לחוש באף אחד מהחושים, ובכל זאת היא עשויה לגרום לסרטן. גם הרבה טכנולוגיות "ננו" לא ניתן לחוש באף חוש, ובכל זאת יש להם משמעות אדירה לחיינו. זה נראה לי קריטריון לא רלוונטי. לגבי הסכנה, הפשט הוא שאם אתה נוסע לבקר בכור גרעיני, ולא שומר על כללי הבטיחות, אתה עלול להחשף לכמות גדולה של נויטרונים, ולמות (מהר או בייסורים, תלוי בחשיפה). אלקטרונים מהירים ידועים לציבור הרחב בכינוי הידידותי "קרינה רדיואקטיבית" שסכנותיה ידועות. (ישנם סוגים נוספים של קרינה רדיואקטיבית). פרוטונים מהירים לא תפגוש בשום מקום, אלא אם כן ממש תתאמץ להסתכל אל תוך מאיץ חלקיקים בזמן פעולה, מה שיהרוג אותך באופן מיידי. משה פרידמן - שיחה 19:02, 22 באוקטובר 2012 (IST)
לא התכוונתי לומר שזה קריטריון, אלא בסך הכל רציתי לדעת עובדות, האם זה מוחשי או לא, ומדבריך עולה הרושם שלא. יש לי שאלה נוספת בנושא זה הנובעת מתוך בורות כמובן, על איזה בסיס מדעי מונחת תיאוריית החלקיקים? כלומר איך רואים (או איך המדענים יודעים) שבתוך גרעין אטום של יסוד מסויים יש 11 פרוטונים ושמסביב לאטום נמצאים בדיוק 8 אלקטרונים. כמו כך איך יודעים את המרחק היחסי שבין האלקטרון לפרוטון ולניטרון, הרי זו לא מסורת אלא יודעים את זה בעקבות ניסוי כלשהו, ואת הדבר הזה בדיוק אני לא יודע לצערי ומעוניין לדעת. מה שבעיקר מפליא אותי הוא איך ניתן לשקול את החלקיקים הכל כך זעירים האלה שאפילו המיקרוסקופ החזק ביותר לא יכול לראותם על אחת כמה וכמה שלא יהיה ניתן לשקול אותם כביכולמוטיבציה - שיחה 19:47, 22 באוקטובר 2012 (IST)
אתה שואל המון שאלות מצויינות, אבל נראה לי שיהיה קצת קשה להסביר את כל הדברים הללו במסגרת הזו. בכל זאת אנסה. כדי לדעת את כל הדברים הללו צריך לבנות את הפיסיקה שלב אחרי שלב. למשל, כדי לשקול את האטום אנחנו צריכים לדעת את חוקי הפיסיקה הקשורים לחשמל. בעזרתם אפשר לדעת מה הקשר בין מסלול האטום בשדה מגנטי לבין המשקל שלו. אחר כך עושים ניסוי שבו מעבירים את האטום בשדה מגנטי, ומודדים את המסלול שלו, ומתוך כך מסיקים את משקלו. משה פרידמן - שיחה 20:03, 22 באוקטובר 2012 (IST)
אתה מדבר על מסה, מן הסתם, ולא על משקל. בנצי - שיחה 04:05, 23 באוקטובר 2012 (IST)
ניוטרון לא יכול להתקיים לבד לאורך זמן. יש לו זמן מחצית חיים של 15 דקות. פרוטון ואלקטרון מתקיימים לבד. ‏Setresetשיחה 23:10, 22 באוקטובר 2012 (IST)
ומה קורה איתו לאחר זמן זה, האם הוא הופך לחומר אחר (א"כ, לאיזה)? מוטיבציה - שיחה 18:52, 23 באוקטובר 2012 (IST)
הוא מתפרק לשלושה חלקיקים: פרוטון ועוד אלקטרון ועוד ניוטרינו. ‏Setresetשיחה 20:21, 23 באוקטובר 2012 (IST)
תודה. מוטיבציה - שיחה 22:36, 25 באוקטובר 2012 (IST)

איזה מחלקיקי האטום הם ממשיים ואיזה מהם לא?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן, האם האלקטרון הוא ממשי (בדומה לפרוטון למשל), והאם פוטון הוא ממשי? מוטיבציה - שיחה 18:17, 22 באוקטובר 2012 (IST)

לגבי האלקטרון כבר עניתי. הפוטון מאוד ממשי - אדם יכול לראות אותו! משה פרידמן - שיחה 19:22, 22 באוקטובר 2012 (IST)
את הפוטון לא רואים, אלא רואים באמצעות אינטראקציה איתו. ליתר דיוק, תאי החישה ממצים את המידע (השינויים) הגלום באלומת האור או הפוטונים, המייצג את המקור או את העצם ממנו באו. בנצי - שיחה 03:55, 23 באוקטובר 2012 (IST)
אתה מכיר פירוש אחר למושג "ראיה"? משה פרידמן - שיחה 09:10, 23 באוקטובר 2012 (IST)
אין לי ספק שאתה יודע זאת, אבל המשפט שלך לעיל שגוי, ביחוד כשהוא מופנה לְשואל. בנצי - שיחה 10:20, 23 באוקטובר 2012 (IST)
תודה על התשובות. מוטיבציה - שיחה 23:23, 23 באוקטובר 2012 (IST)

את הפרוטון אפשר לטעום. הוא חמוץ. כמעט כל מה שאפשר למשש זה אלקטרונים. אם תעביר הרבה מאוד פוטונים (לייזר) דרך היד שלך, זה יכאב.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אנונימי נכבד, יש לי הרגשה שאתה נמצא ברמה גבוהה בפיזיקה ולכן קשה לי להבין את דבריך. מבחינתי אתה חדת לי חידות. כתבת ש"את הפרוטון אפשר לטעום והוא חמוץ", התוכל להסביר לי את דבריך, כיצד ניתן לטעום דבר כה קטן וכיצד דבר זה הוכח אמפירית?
שנית, כתבת ש"כמעט כל מה שאפשר למשש זה אלקטרונים", שוב גם כאן דבריך לא הובנו לי. והאמן לי שהתאמצתי.
שלישית, כיצד פוטונים קשורים לאלקטרונים? והאם אלקטרונים יכולים לחדור את גוף האדם מצד לצד דרך העצם וכל הרקמות? (אא"כ תאמר שהתחשמלות או חשמל סטטי זו הרגשה של אלקטרונים) בתודה מוטיבציה - שיחה 21:28, 25 באוקטובר 2012 (IST)
האנונימי סתם כתב שטויות. ‏Setresetשיחה 21:35, 25 באוקטובר 2012 (IST)
דווקא לא. הוא כניראה יודע קצת על מה הוא מדבר, אבל אוהב להתחכם. אפרש אותו: חמיצות נובעת מיונים ולכן קשורה לפרוטונים. העובדה שעצמים (כמו אצבע, שולחן או כפית) לא עוברים אחד דרך השני קשורה לכוח החשמלי שמפעילים האלקטרונים בקצוות שלהם. את ההערה על הפוטונים נראת לי טיפשית (גם אם היא נכונה...). למה לא פשוט להגיד שאפשר להרגיש את חום השמש? ירון ק. - שיחה 22:18, 25 באוקטובר 2012 (IST)
הפרוטון חמוץ בצורה פשוטה ביותר. תשים כמה (הרבה) על הלשון ותרגיש שזה חמוץ. הדבר קורה דרך יוני הידרוניום, H9O4+, ודומיהם. לא היו לי כוונות להתחכם.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני משער שזה ברור שהתיאור של לשים כמה (הרבה) פרוטונים על הלשון הוא לא מציאותי. אפשר לשים תערובת של פרוטונים עם דברים אחרים, אבל זה לא אותו דבר. ירון ק. - שיחה 08:18, 27 באוקטובר 2012 (IST)

הגדרת כוח ב-CGS[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך ניתן להגדיר את יחידת הכוח במערכת זו על מנת שיהיה אפשר לקיים את השוויון F=ma. בהסתמך על מה שידוע לי ב-SI, על ידי המרת הקילוגרמים לגרמים ומטרים לסנטימרים, פיתחתי ש:

1000[R]=10[g]*1[cm]/[s]^2

כש-R הוא יחידת הכוח...

אפשר לצמצם ולשחק גך ש[R], הוא גרם אחד כפול סנטימטר אחד חלקי 100 שנייה בריבוע. השאלה שלי אם אני יכול להגדיר את הכוח הזה בדומה להגדרה של ניוטון כ"הכוח שצריך להפעיל על מנת סמסה במשקל קילוגרם תנוע מ' במשך שנייה". לדוגמה - הכוח שצריך להפעיל כדי שעשירית גרם תנועה לאורך מילימטר בשנייה. זה נשמע לי מעט קלוקל... אביעד‏ • שיחה 20:27, 22 באוקטובר 2012 (IST)

אם אתה רוצה שיתקיים F=ma, אז בפרט כאשר המסה היא 1 (גרם) והתאוצה היא 1 (סנטימטר לשניה בריבוע), הכוח יהיה שוה ל-1*יחידת הכוח. לכן, יחידת הכוח שאתה רוצה להגדיר היא "כמות הכוח שנדרש כדי להאיץ מסה של גרם בתאוצה של סנטימטר לשניה בריבוע" --84.229.217.206 22:08, 22 באוקטובר 2012 (IST)
זה לא קלוקל. לכל היותר, זהו עניין של נוחות או מקובלות. שים לב לתשובת קודמי - אתה מגדיר מחדש באמצעות גדלי יחידה של מסה ושל תאוצה, שוב, כי כך נוח לקבוע בסיס תקני. באופן זה, או בכל אופן אחר, אתה מקבל את הגדרת היחידה המתאימה של כוח. במקרה הנדון זהו דין. בנצי - שיחה 03:42, 23 באוקטובר 2012 (IST)

פרדוקס הסולם - גרסה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

נעשה ניסוי מחשבתי: מעגל חשמלי בעל 2 מתגים, שצריך ללחוץ על 2 כפתורים בו זמנית כך בשביל שהנורה תדלק. כלומר, אם המרחק בין הכפתורים הוא 5 ס"מ והיד שלי היא 5.1 ס"מ אז אני יכול לסגור את המעגל- לשים יד על 2 הכפתורים בו זמנית ואני אראה נורה נדלקת. עכשיו, היד שלי היא 4.9 ס"מ והדרך היחידה לסגור את המעגל היא לרוץ במהירות הקרובה למהירות האור. המרחק בין הכפתורים יתקצר ויהיו כמה רגעים בהם היד שלי תכסה את המעגל והנורה תעבוד.

במערכת המעגל, במעבדה יראו דבר אחר: אני (הניסיונאי שדיבר קודם) רץ ולכן מתקצר. הדבר היחיד שהיד הקצרה יכולה לעשות זה קודם לגעת במפסק הראשון ואחרי זה במספק השני. לכן הנורה לא תדלק כלל. אבל זה סתירה של ממש. זה לא סתם עניין של סימולטניות שבורה כמו "בפרדוקס הסולם" שהציג איינשטיין (האם ניתן להכניס סולם לתוך בית עם 2 דלתות, אתם מכירים). זה עניין של תהליך של כן מתרחש במערכת אחת ולא מתרחש במערכת אחרת. הנורה שיגרה פוטון, המעגל רוקן חלק מהסוללה. ובמערכת המעבדה- כאילו כלום לא קרה. מה אני לא מבין? 79.177.247.15 22:19, 22 באוקטובר 2012 (IST)

זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

שאלה חצי פילוסופית חצי מדעית: האם הזמן קיים. אולי הוא בסך הכל פיקציה מתמטית שנועדה לעזור לנו לנתח תהליכים? אני מבין שתפיסת הזמן שלנו מבוססת על הזיכרון, כלומר זו תפיסה שהמקור שלה בכך שאנו יכולים לשחזר בראש תהליך בסדר הגיוני. אבל זו תפיסת אנוש, לא הטבע האבסולוטי. 79.177.247.15 15:21, 23 באוקטובר 2012 (IST)

מה זה "קיים"? עוזי ו. - שיחה 15:33, 23 באוקטובר 2012 (IST)
הוכתי תדהמה. ממשי, ניתן למדידה מספרית, לא יודע להגיד חד משמעית... זה כבר ממש שאלה בפילוסופיה. 79.177.247.15 16:30, 23 באוקטובר 2012 (IST)
"ממשי" לא מוגדר טוב יותר מ"קיים". זמן ניתן למדידה מספרים כמובן, אבל כך גם דברים אחרים שבבירור לא תואמים את מה שאנו מתכוונים אליו ב"קיום". דניאל תרמו ערך 16:35, 23 באוקטובר 2012 (IST)
מדיד ולא קיים? הדגם. אפר לטעון שזמן לא ניתן למדידה מספרית, אלא כמות מחזורי שעון יד שלך זה מה שאתה מודד. 79.177.247.15 16:40, 23 באוקטובר 2012 (IST)
בחבורת הארבעה של קליין יש 4 איברים, אבל היא לא קיימת בשום מובן פיזיקלי של המילה. למדידת זמן אכן נחוצה יחידת מידה, אבל זה נכון כמעט לכל דבר. גם אורך אנחנו מודדים באמצעות מטר ומסה באמצעות קילוגרם. דניאל תרמו ערך 19:26, 23 באוקטובר 2012 (IST)
עוזי ודניאל, השאלות שאתם מציגים הן סבבה והכל, אבל אני חושב שאת השואל יעניין יותר לשמוע על ההשערות על הקשר בין חץ הזמן ותרמודינמיקה, נניח. דברים כאלה. --אלעזר - שיחה 21:41, 23 באוקטובר 2012 (IST)
בהחלט. מומלצים הספרים זמן ותודעה (אבשלום אליצור) וזמן ואקראיות (עמית הגר). עוזי ו. - שיחה 01:09, 24 באוקטובר 2012 (IST)
הנושא נידון בהרחבה גם במארג היקום המצוין של בריאן גרין. דניאל תרמו ערך 10:53, 24 באוקטובר 2012 (IST)
א. אינני יודע מהו 'קיום של זמן', אבל עצם העובדה שתהליכים בטבע דינמיים (תהליכים פיזיקליים, תהליכים כימיים ותהליכים טבעיים אחרים) מעידה על 'קיומו' של הזמן, והוא אינו פיקציה מתימטית או פילוסופית או הכרתית (בדיוק כמו שקיומו של שולחן אינו תלוי בחוש המישוש שלי). יתרה מזאת, לכל סוגי הדינמיקות שציינתי, יש כיוון מוגדר - 'חץ זמן'; לדוגמא, במהלך עונה, אין צמיחה של עלה >> קמילה שלו >> ושוב צמיחה. העקביות הכיוונית הזו היא היא שמקנה לזמן מעמד של משתנה פיזיקלי.
ב. היבט נוסף: לא ניתן למדוד הישתנות של קצב שינוי של משתנה שהוא 'דבר-מה' שאינו קיים. אבל, אפקטים יחסותיים הם דוגמא להישתנות כזו - בקצב השינוי בזמן.
לסיכום, אפשר לייחס לזמן כיוון. ואפשר לייחס לו קצב שינוי. אלו אינם מופשטים פילוסופיים, אלא ישויות ברי-מדידה. בנצי - שיחה 01:40, 24 באוקטובר 2012 (IST)

.

השאלה האם קיים זמן, אינה שונה מהותית מהשאלה האם קיימים אלקטרונים, או האם קיימים שברים, או האם קיימים מספרים בכלל. מה שברור, זה שאנו יודעים: הן שקיימים מרחקים - ארוכים וקצרים, והן שקיימות תנועות - מהירות ואיטיות - שגומאות מרחקים. בשלב הזה, עוד לפני שבכלל הצלחנו לברר האם קיים זמן (ותכף נגיע לזה), כבר אפשר (לפחות) להגדיר את הזמן (שלוקח לתנועה הזו לגמוא את המרחק הזה), בתור היחס (שבין המרחק הזה לבין התנועה הזו). אמנם מתוך עצם ההגדרה הנ"ל - עדין לא נובע אפריורית שקיים זמן, אבל כן נובע ממנה שהזמן (אם הוא בכלל קיים) אמור להיות ארוך יותר - ככל שהמרחק ארוך יותר - וככל שהתנועה איטית יותר, ושהזמן אמור להיות קצר יותר - ככל שהמרחק קצר יותר - וככל שהתנועה מהירה יותר. בשלב הזה מגיעים סוף סוף לשאלתך: האם עצם זה - שהגדרנו כך את הזמן - מצדיק להסיק שקיים זמן; התשובה היא, שאם מניחים הנחה פילוסופית מאד בסיסית, אז כן: ההנחה הפילוסופית הנדרשת כאן - אומרת, שאם קיימים שני דברים (שאף אחד מהם אינו מאופס) אז קיים גם היחס ביניהם; או בנמשל: אם קיים מרחק וקיימת תנועה שגומאת את המרחק הזה, אז - קיים היחס שבין המרחק לבין התנועה - ולכן קיים "זמן" (לפי איך שהגדרנו קודם לכן מה זה "זמן"). לסיכום: קיים זמן (כי קיימים מרחקים וקיימות תנועות שגומאות מרחקים). אמנם, ההוכחה הנ"ל הניחה את ההנחה הפילוסופית הנ"ל, שהיא כשלעצמה אינה הכרחית ואפשר לחלוק עליה (עובדה שיש דברים שאין ביניהם יחס, למשל אין יחס בין אפס לבין אפס). עם זאת, ההנחה הפילוסופית הנ"ל היא מקובלת ביותר (ואף נעשה בה שימוש תדיר - למשל כשמניחים שקבוצה פלונית היא חבורה). אגב, הנחות דומות מאפשרות להסיק ש"קיימים" חלקיקים תת-אטומיים. סמי20 - שיחה 11:38, 24 באוקטובר 2012 (IST)

איפה עובר הגבול בין פיזיקה וכימיה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשמדברים על חומר איפה עובר הגבול בין פיזיקה וכימיה? (באחת מהתגובות לאחת משאלותיי כתב אחד המגיבים שמאטום ומטה זהו לא תחום הנוגע לכימיה אלא לפיזיקה), האם זה נכון, והאם זה עונה על השאלה הנ"ל? תודה. מוטיבציה - שיחה 18:47, 23 באוקטובר 2012 (IST)

מקובל שכימיה עוסקת במולקולות ואינטראקציות בינהן ואילו פיזיקה גרעינית עוסקת באטום ומרכיביו. אבל אין פה כללים נוקשים כי זה בסך הכל הענקת שמות, ואפשר שכימאי יעסוק בפיזיקה גרעינית (והרבה פעמים אף יידרש לכך) ולהיפך. דניאל תרמו ערך 19:19, 23 באוקטובר 2012 (IST)
אכן, זו היתה הערה שלי בדיון קודם, בתגובה לכותרת שאלתך בדיון שאתה מציין. נדמה לי שכבר הישבתי לך שם, אם כי בקצרה. מה לא ברור עדיין ? אשמח אם תחדד את אי הבהירות. עיין גם בשורות הבאות. בנצי - שיחה 01:14, 24 באוקטובר 2012 (IST)
א. זה לא רק עניין של מקובלות ושל הענקת שמות, אלא תוצאה של מכלול תופעות שבשל חשיבותם הרבה לאדם לתחומים שונים, והיותם רווחים כל כך בטבע, נוח להגדיר את הכימיה כדיסציפלינה נפרדת. מכלול זה כולל את תהליכי היווצרותן של מולקולות מאטומים, התפרקותן של מולקולות ושל היווצרותן של מולקולות ממולקולות אחרות. כלומר, תהליכים כימיים רלוונטיים לחלקיקים אטומיים ומעלה. זה מבהיר את ההערה שלי בדיון הקודם שהשואל מזכיר.
ב. יש גם את המרכיב ההיסטורי: שני תחומי הדעת התפתחו בנפרד זמן רב בטרם התברר בהדרגה, הבסיס הפיזיקלי של מדעי הכימיה.
ג. פיזיקה גרעינית לא עוסקת באטום ובמרכיביו, אלא בגרעין האטום ובתהליכים גרעיניים. באטום ובמרכיביו, ובתהליכים ברמה זו, עוסקת פיזיקה אטומית.
ד. כימאי לא עוסק בפיזיקה גרעינית, אלא אם כן בחר לעבור תחום. יותר נכון שתמצא כאלה העוסקים בכימיה גרעינית, כלומר בתחום החוקר את השפעת קיומם של איזוטופים שונים על קצבי תהליכים כימיים, ועוד. ויש כמובן כימיה פיזיקלית, ויש פיזיקה כימית (לפעמים שמות תת-התחומים הם עניין של מקום-אוניברסיטה, או של השפעתו של מדען דומיננטי, ולאו דווקא של מהות), ובסה"כ ישנם שטחי חפיפה בין פיזיקה וכימיה, ובין תת-תחומים שלהם. מה שמעניין הוא שמה שאנו מגדירים ככימיה, בהמשך למה שכתבתי ב(א), מהווה את הבסיס למדעי החיים, ומכאן התפתחו תחומי ביניים, דוגמת ביוכימיה, ותת-תחומים, דוגמת גנטיקה מולקולרית, ועוד.
ה. לסיכום, כל התהליכים הכימיים, שהם ביסודם תהליכי קישור ותהליכי התפרקות, מבוססים על חוקים פיסיקליים, ולכן, מבחינה זו, בהרבה מקרים מחקר מעמיק ויסודי בכימיה, הוא בעצם עיסוק בפיזיקה, והדוגמאות לכך רבות. הסיבה לכך היא שתופעות כימיות נובעות מאינטראקציות אלקטרוסטטיות וטיפול של מכניקת הקוונטים באינטראקציות אלה ובתיאורן. תופעות רבות לא ניתנות להסבר קלאסי, אלא קוונטי, דוגמת השוני בין קשר קוולנטי לבין קשר יוני ולבין קשר מימן, שהן שלוש דוגמאות לקשרים נפוצים מאוד בעולם הטבע. אני מקווה שה'קו' מתוח עתה בצורה ברורה יותר. שאלה מצויינת, והעובדה שהיא חוזרת במובן מסויים, מעידה על התעניינות עקבית. בנצי - שיחה 01:14, 24 באוקטובר 2012 (IST)

נהוג להפריד בין התחומים באזור החפיפה ביניהם, לפי סקאלות האנרגיה הרלוונטיות. תהליכים באטומים ומולקולות שנקראים "פיזיקליים" ולא "כימיים" מאופיינים באנרגיות גבוהות בהרבה. אני מעריך שהגבול עובר בכמה אלקטרון-וולט.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יחסות פרטית, חישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאלה שלי כאן. אני בסעיף 3. עשיתי ככה:

נעבוד במערכת המעבדה. האנרגיה הדרושה להאיץ את החללית היא . האשר M זה ה700 שנתנו, מסת החללית.

עכשיו, הקטע שלא ברור. אני מסמן m מסת הדלק. האם אני צריך לעשות , כלומר , כאילו שהדלק "נמצא במעבדה"? אני יודע שהשאלה עצמה מוזרה בכך שמניחה שהדלק לא חלק מהחללית. אם אני מניח שהוא נע במהירות של החללית אני מקבל . כלומר משהו מוזר: בשביל להאיץ קילוגרם אחד לכל מהירות שהיא, צריך קילוגרם דלק אחד, בלי תלות במהירות. משהוא פה לא בסדר.

ומה הרעיון בשאלה 4? אני פשוט לא מבין מה זה יכול להיות. 79.177.247.15 18:54, 23 באוקטובר 2012 (IST)

מחפש שם של חוק פיזיקלי או כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני חושב ששמעתי פעם שישנו חוק כלשהו בפיזיקה או בכימיה האומר כי חומר לא נעלם ולא נוצר יש מאין, איך קוראים לחוק זה? (גם כדי שאוכל לקרוא עליו בויקיפדיה). מוטיבציה - שיחה 18:54, 23 באוקטובר 2012 (IST)

חוק שימור החומר. עוזי ו. - שיחה 19:10, 23 באוקטובר 2012 (IST)
כן לזה התכוונתי. תודה. (אגב, הערך הזה עתה קצרמר - השוו עם אנגלית). מוטיבציה - שיחה 23:24, 23 באוקטובר 2012 (IST)
א. או בניסוח נכון יותר: חוק שימור המסה.
ב. אבל, זה לא לגמרי נכון, אלא בתנאים מוגדרים. החוק הכללי יותר הוא חוק שימור המסה-אנרגיה. ישנם תהליכים רבים בהם מסה הופכת לאנרגיה, ולהיפך; וישנם גם שיקולים יחסותיים. בנצי - שיחה 23:39, 23 באוקטובר 2012 (IST)
תודה למשיבים. מוטיבציה - שיחה 21:04, 25 באוקטובר 2012 (IST)

חישוב מרחק המולוקולות במים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיצד ניתן לחשב את המרחק הממוצע בין מולוקולות מים סמוכות? אביעד‏ • שיחה 20:15, 23 באוקטובר 2012 (IST)

מול אחד של מים שוקל כ-18 גרם ולכן נפחו כ-18 סמ״ק. זה אמור להספיק כדי לחשב את המרחק בין המולקולות (אפשר להניח שהן מסודרות בסריג). Easy n - שיחה 20:41, 23 באוקטובר 2012 (IST)
א. לא שוקל 18 גר', אלא מסתו 18 גר'. זה נכון גם מבחינת היחידות, וגם מבחינת העובדה שהמשקל משתנה ממקום למקום.
ב. הנתונים שאתה מספק מתייחסים כמובן לתנאי טמפ' ולחץ תקניים, כלומר, לטמפ' החדר (270C), וללחץ אטמוספרי (בגובה פני הים).
ג. הם לא תמיד מסודרות בסריג, וגם בצורת מוצק לא תמיד זה כך, בודאי לא קובי. הסיבה לכך סוג הקשר בין המולקולות - קשרי המימן בין אטומי חמצן לאטומי מימן במולקולות סמוכות. אבל למציאת המרחק הממוצע אכן די בחישוב מס' מולקולות ליחידת נפח. בנצי - שיחה 00:01, 24 באוקטובר 2012 (IST)
מותר להניח שהמים מסודרים בקובייה, כדי להקל על החישוב? אביעד‏ • שיחה 06:59, 24 באוקטובר 2012 (IST)
במציאות לא, משום שהקשרים הבינמולקולריים לא מאפשרים למולקולות המים ליצור סריג קובי (כלומר, כזה שהמולקולות ממוקמות בקודקודי הקוביה). אבל החישוב האמור הוא בכל זאת נכון, משום שהוא מבוסס על גישה אחרת: כמה מולקולות יש לי בנפח נתון, מה שמאפשר לקבל מרחק הדדי ממוצע - כאילו מדובר בסריג קובי. בנצי - שיחה 09:54, 24 באוקטובר 2012 (IST)
אתה קטנוני. בשביל לחשב מרחק ממוצע (שזה מה שביקש השואל) ניתן להניח סידור בסריג. מכיוון שהשואל לא ציין נתוני לחץ וטמפרטורה, ניתן להניח שהם סטנדרטיים, מה גם שסדר הגודל לא ממש משתנה כשמדובר במים נוזלים. Easy n - שיחה 10:46, 24 באוקטובר 2012 (IST)
א. אתה לא נמצא במקום ממנו אתה יכול לדבר על "קטנוניות". אין מקום למושגים שגויים או לנתונים חסרים (גם אם, לדבריך, ניתן להניח שהם תקניים, עדיין יש צורך לציין את התלות הזו).
ב. לא ניתן להניח סריג קובי פשוט, כי הם לא. לא מספקים תובנות שגויות כדי לקבל תוצאה. עם זאת, את המרחק הממוצע אפשר לקבל כאילו מדובר בסריג קובי וירטואלי כזה. צריך לציין את ההבדל הזה, ואת בסיס ההנחה, ולא להסתפק בהנחה סתמית.
ג. מותר לשגות, אבל לא להפוך אותן אוטומטית ל"קטנוניות". בנצי - שיחה 11:30, 24 באוקטובר 2012 (IST)
אתם מתעלמים מהעובדה שהשואל לא הגדיר למה הוא התכוון בדיוק ב"מרחק ממוצע". אני יכול לחשוב על יותר מהגדרה הגיונית אחת. דניאל תרמו ערך 10:52, 24 באוקטובר 2012 (IST)
לא מדובר בממוצע בזמן, אם לזה אולי התכוונת. 'מרחק ממוצע' מתקבל בהסתמך על יחידת הנפח אותה תופסת כל מולקולה בתנאים מוגדרים, וכפי שהסברתי קודם. בנצי - שיחה 11:33, 24 באוקטובר 2012 (IST)
מה בדיוק ההגדרה? דניאל תרמו ערך 11:49, 24 באוקטובר 2012 (IST)
התבונן למשל, באיור השני בקרח. המבט שם הוא כמעט מבט-על, אבל מראה היטב את סידור מולקולות המים במרחב, הנובע מקשרי המימן ביניהן, ואת העובדה שאין סימטריה ברמה של המולקולה הבודדת. מכאן הצורך בהגדרה האמורה של מרחק ממוצע: שורש שלישי של הנפח למולקולה אחת, המבוסס על הנפח הכולל מחולק במס' המולקולות (מס' המולקולות במול אחד של מים הוא מס' אבוגדרו). בנצי - שיחה 16:14, 24 באוקטובר 2012 (IST)
המספר שמקבלים מהחישוב שנתת לא מתאר את מה שנקרא אינטואיטיבית המרחק הממוצע (במבנה שאינו סריג קובי). דניאל תרמו ערך 22:38, 24 באוקטובר 2012 (IST)

פיתרון מד"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך פותרים (בלי ניחוש) את המד"ר כאשר a קבוע. בשיטת הניחוש זה יוצא ממש קל (פונקציה ידועה). אבל אני רוצה פתרון "שלם". עשיתי קורס מד"ר לפני יותר משנה. 79.182.199.116 20:00, 24 באוקטובר 2012 (IST)

ראה en:Cauchy–Euler equation. דניאל תרמו ערך 22:42, 24 באוקטובר 2012 (IST)

סמל האליפסות בפיזיקה - מהו?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפורטל הפיזיקה בויקיפדיה למשל, יש סמל כזה של מספר אליפסות מחוברות מכיוונית שונים, מה מהות הסמל הזה? האם זה מסמל אם הפרוטון ואת הנייטרון ואת האלקטרונים שחגים סביבם בצורת אליפטית? (ניסיתי לחפש מידע בערך פיזיקה ולא מצאתי). ראיתי הרבה סוגים של הסמל הזה, והמסקנה העולה היא שאין סמל אחיד אלא רק הכיוון של האליפטיות. אשמח להסבר על הנושא הזה. תודה. מוטיבציה - שיחה 20:50, 25 באוקטובר 2012 (IST)

Atom symbol.svg
Atom Art.png
זהו ציור המתאר הבנה ישנה של מבנה האטום. הציור הזה התקבל בציבור הרחב (וגם בקהילה המדעית), כמין סמל כללי לפיסיקה בכלל, ולפיסיקה האטומית בפרט. למרות שהוא איננו מדוייק, הוא מאוד פשוט לציור, נוח למתבונן, ונותן אינטואיציה כללית למבנה האטום. בציור הזה מתואר האטום גרעין המונח במרכז, וסביבו חגים במסלולים אליפטיים אלקטרונים. משה פרידמן - שיחה 21:20, 25 באוקטובר 2012 (IST)

אז במילים אחרות ציור זה מציג תיאוריה שהייתה ואיננה עוד, תיאוריה שלא רלוונטית לזמננו. יש דגם יותר מתקדם שמייצג את התיאוריה העכשווית או שדגם זה בבחינת שיבוש שנשתרש (בדומה ל'חמצן') ואין דגם מחליף למרות שהתשתית הוחלפה? אגב, בהזדמנות זו אפשר בבקשה לדעת במה שונה התיאוריה שהוא מייצג מהתאוריה של זמננו- ולו 'על קצה המזלג'? ובכלל האם יש לסמל זה שם בעברית? (באנגלית אני חושב שהוא נקרא atom symbol). מוטיבציה - שיחה 21:59, 25 באוקטובר 2012 (IST)

ראה: המודל הפלנטרי. שמוליק - שיחה 22:08, 25 באוקטובר 2012 (IST)
המודל הפלנטרי הוא מודל ישן, והוא מציין את אחד השלבים המשמעותיים הראשונים בהבנת מבנה האטום. בנצי - שיחה 02:44, 26 באוקטובר 2012 (IST)
א. כפי שהסבירו לך קודם, זהו סמל בלבד, הנותן מושג כללי ביותר לגבי מבנה האטום. ליתר דיוק, הוא ממחיש בצורה היוריסטית את העובדה שהאלקטרונים 'חגים' מסביב לגרעין במסלולים אפשריים שונים בדידים, ולא כמו במודל תומסון; שתי עובדות אלה הן נכונות, במגבלות הסמל כמובן, והצורך בעיצוב פשוט ככל האפשר.
ב. אגב, לדעתי, המסלולים בסמל אינם בדיוק אליפטיים, אלא מבט פרספקטיבי (מבט מהצד) על מסלולים מעגליים.
ג. שאלת על הבדלים: 1. התמונה המתקדמת יותר אינה מדברת על מסלולים מישוריים, כפי שניתן להתרשם בסמל (בדומה למודל הפלנטרי), אלא על משטחים מרחביים המציינים הסתברות מירבית למצוא אלקטרון במצב קוונטי נתון (מצב קוונטי מאופיין ע"י 4 מספרים קוונטיים). מצבים קוונטיים יסודיים אכן מתוארים ע"י משטחים כדוריים מתאימים. 2. הסמל אינו יכול לתאר את הפרופורציות של מימדי האטום כולו (למשל משטח ההסתברות של האלקטרון החיצוני ביותר) לעומת מימדי הגרעין. הסיבה לכך היא מימדי הגרעין שהינם זעירים ביותר; לשם השוואה, היחס ביניהם הוא בסדר הגודל של מימדי כדור (בהנחה שמדובר במשטח כדורי) שקוטרו הוא כאורכו של מגרש כדורגל, לעומת קוטרה של גולה. בנצי - שיחה 02:44, 26 באוקטובר 2012 (IST)
על קצה המזלג: מסתבר שהאלקטרון אינו "גולה קטנה" שמסתובבת אלה משהוא מרוח במרחב ללא מיקום (או מהירות) מוגדרים. אתה אולי יכול לתאר לעצמך שהרבה יותר קשה לצייר מודל כזה. (דרך אגב סמלים ציוריים מיושנים זה דבר די נפוץ: לדוגמה הסמליל של שמירת קובץ) ירון ק. - שיחה 10:45, 26 באוקטובר 2012 (IST)
הגולה התייחסה למימדיו היחסיים של הגרעין. בנצי - שיחה 19:15, 26 באוקטובר 2012 (IST)

מה ההבדל בין ציון תקן לסטיית תקן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם אפשר לקבל הסבר בשפה פשוטה מה ההבדל בין ציון תקן לסטיית תקן (אם אפשר עם המחשה קטנה - זה יותר טוב). קראתי את הערכים הרלוונטייים בויקיפדיה. כמו כן, מה מסמלת האות S של סטיית התקן (האות היא קיצור של מילה כלשהיא) ומה מסמלת האות Z של ציון התקן (האות היא קיצור של מילה כלשהיא). מוטיבציה - שיחה 22:55, 25 באוקטובר 2012 (IST)

נתון מדגם של n מספרים, x1,x2,...,xn. למדגם יש ממוצע (מספר שנתוני המדגם קרובים אליו ביותר, במובן מסויים) וסטיית תקן (המרחק של נתוני המדגם מן הממוצע: ככל שסטיית התקן קטנה יותר הנתונים מרוכזים יותר). את סטיית התקן מקובל לסמן ב-s שהיא האות הראשונה של המלים Standard deviation (אפשר היה לקרוא לזה "סטיה מן התקן"). ציון התקן של ערך x (יכול להיות אחד מנתוני המדגם, או ערך חדש) הוא המספר שמודד את המרחק של x מהממוצע ביחידות של סטיית התקן. את ציון התקן מקובל לסמן ב-z, ככל הידוע לי ללא שום סיבה מיוחדת. ההבדל העיקרי בין ציון התקן לסטיית התקן הוא פיזיקלי: סטיית התקן, כמו הממוצע, נמדדת באותן יחידות שבהן נמדדים נתוני המדגם (מטרים, שקלים חדשים לדקה בריבוע, וכו'). ציון התקן הוא סקלר חסר יחידות. עוזי ו. - שיחה 00:30, 26 באוקטובר 2012 (IST)
השאלה היא מה הוא התקן עצמו? (כדי שאוכל להבין את מהות הסטיה). אין לי בעיה לפתור בעיות עם סטיית תקן, אבל אני עושה את זה כמו רובוט ולא מבין את המשמעות. כמו כן, האם יכול להיות שהאות S מתכוונת גם למילה swerve (סטייה)? 109.253.2.189 12:41, 26 באוקטובר 2012 (IST)
ה"תקן" הוא להיות שווה לממוצע. בכל התפלגות שפויה בדעתה יש סטיות מן הממוצע, וסטיית התקן מודדת את גודל הסטיות האלה. עוזי ו. - שיחה 13:41, 26 באוקטובר 2012 (IST)
תודה. אז אם אני מבין נכון התקן הוא הוא הממוצע. או במילים אחרות סטיית תקן= סטיית ממוצע. מוטיבציה - שיחה 22:30, 27 באוקטובר 2012 (IST)

כוכבים נצפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

האם נכונה הטענה, שהכוכבים שאנו רואים מכדור הארץ, כולם משתייכים לגלקסיית שביל החלב, לא לגלקסיות אחרות מרוחקות יותר ? במידה וכן, האם הדבר אמור אך ורק בצפייה בעין בלתי מזוינת כמסתבר ? טיפוסי - שו"ת 01:56, 26 באוקטובר 2012 (IST)

העצמים שנראים בשמי הלילה מתחלקים לכמה סוגים. האחד הוא כוכבי הלכת הקרובים לנו. השני הוא עצמים קרובים אלינו יחסית בתוך שביל החלב. בעיקר מערכות של כמה כוכבים (שנדמים לנו בעין לא מזוינת ככוב אחד), למשל כוכבים כפולים. השלישי הוא מבנים גדולים מאוד מחוץ לשביל החלב. למשל ענני מגלן וגלקסיית אנדרומדה. באמצעות טלסקופ חזק ניתן לבחון את המבנה הפנימי של גלקסיות אחרות רבות. דניאל תרמו ערך 02:50, 26 באוקטובר 2012 (IST)
קוטר שביל החלב הוא 100,000 שנות אור, וכמעט כל הכוכבים שאפשר לראות בעין בלתי מזויינת כבודדים הם במרחק של כמה עשרות או מאות שנות אור, כלומר, ממש מעבר לפינה. אפשר לראות כוכבים בודדים בגלקסיות רחוקות רק בנסיבות יוצאות דופן, כמו למשל כשהם נעשים סופר נובה. עוזי ו. - שיחה 02:52, 26 באוקטובר 2012 (IST)
תודה. ביקום אדיר ובלתי נתפס זה שאנו עוסקים בו, רב הנסתר על הגלוי. מה רבו מעשיך השם. טיפוסי - שו"ת 03:08, 26 באוקטובר 2012 (IST)
הדבר הכי לא נתפס בו זה למרות שיש עדויות ברורות לכך שהיקום בן ביליוני שנים, עדיין יש אנשים שחושבים שהוא נברא לפני איזה 5-6 אלף שנה. ורובם גם מסרבים לשמוע על כך שמהירות האור היא גודל סופי ולכן אם מרחק ביננו לבין כוכב כלשהו הוא 6 ביליון שנות אור, אז לא יתכן שנראה אותו אלא אם כן חלפו 6 ביליון שנה. 109.65.243.209 19:34, 27 באוקטובר 2012 (IST)
שלום לך. לא הספקתי להגיב לדבריך קודם, ורק אומר שדבריך מאוד במקומם, נכונים וחשובים. תבורך. בנצי - שיחה 09:25, 29 באוקטובר 2012 (IST)
העדויות הברורות שאתה מדבר עליהן, הן לא אחר מאשר השערות והנחות בלתי מבוססות שמעולם לא אומתו, וכשמשוים אותן לסיפור הבריאה התנכ"י הן באמת שוות כקליפת השום, בעיני היהודי המאמין כמובן. טיפוסי - שו"ת 00:16, 29 באוקטובר 2012 (IST)
א. אני מבקש ממך להפסיק לדקלם את הרעיונות הללו. הסוגיות הנדונות דורשות ידע יסודי הנרכש בעמל רב של למידה, התמסרות והתמדה. האם אתה בא משם ? אין מדובר בהשערות, כי חוקים פיזיקליים אינם פיקציה - זה רציני מאוד. בלעדיהם קיומך לא היה אפשרי כמערכת, וכך גם כל תא ותא בגופך. אנא חדול מכך. זה אינו ויכוח, ולא מדובר ב'דעות'. כדי להבין את קצה קצה של בעיה מדעית ולהיות מסוגל לטעון דבר מה בקשר לכך, נדרש, לפחות, להשיג ידע והבנה מובנים ומסודרים. לא היית מעיז להתערב בויכוח בין מהנדסים הבונים גשר, או בין רופאים הדנים בחולה או מחלה. אבל כאן אתה מרשה לעצמך, משום שאינך נושא באחריות או מחוייב בתוצאות של דבריך. 'לופטגשפט' - מכיר ??
ב. בפרט, נא מחק את הביטוי "הן באמת שוות כקליפת השום". זהו ביטוי מזלזל קיצוני, המציב אוטומטית, אמונה לא מוכחת עפ"נ תובנות המבוססות היטב מכל בחינה שהיא. כל העולם המדעי בצד אחד, ורק טיפוסי מעמיד את עצמו בצד השני, וסבור אחרת מהם. קצת צניעות !!
ג. אין לך מונופול על יהדות מאמינה, והפסק לדבר בשמם; לכל היותר דבר בשם עצמך ובשם אנשים המחזיקים בדעות כשלך. בצד יהודים מאמינים הסבורים כמוך (גם נוצרים מאמינים אגב, וגם מוסלמים מאמינים), ישנם יהודים מאמינים שאינם מקבלים זאת כלל ועיקר. אזכיר שוב את הרמב"ם. ידועה לי כבר 'הפרשנות' שלך לגבי כוונתו, ואין צורך לחזור עליה. שוב, יהודים מאמינים רבים, שהם תלמידי חכמים וגם חוקרים אקדמיים בתחום, סבורים אחרת ממך. את חלקם אני מכיר באופן אישי. כבד אותם. גם על זה אין לך מונופול.
ד. כפי שכבר כתבתי בעבר: אין שום ערך לטענות בעלות אופי מדעי, מבלי שהן מבוססות. אין די בדקלום מילולי והצהרתי המבוסס על אמונה. בנצי - שיחה 09:25, 29 באוקטובר 2012 (IST)
בנצי, אני מבין שאצלך המדע זה חזות הכל, זה לא נורא, אבל זה בוודאי לא מוכח. קל וחומר שזה לא מצדיק את ההשתלחות חסרת הרסן וההגיון שלך כלפי טיפוסי. החוקים הפיסיקליים עשויים להיות פיקציה, על אף שהם רציניים מאוד. להגיד שבלעדיהם קיומו לא היה אפשרי זו כבר שטות מוחלטת, המצביעה על כך שכלל לא ניסית להבין את טענת הצד השני - וחבל שכך. לכנות את תובנות המדע כ"מבוססות היטב מכל בחינה שהיא" זו כבר ממש בורות בפילוסופיה של המדע. הקהילה, שאני גאה להיות חלק ממנה, בחרה להיפטר במודע ממספר שאלות עקרוניות העומדות בבסיס על מנת לייצור התקדמות. זו בעיני בחירה ראויה. אבל להסיק מכך משהו על מהותן של אותן שאלות זו הזיה. משה פרידמן - שיחה 09:52, 29 באוקטובר 2012 (IST)
א. לא אגיב לדבריך, משום שאינם ענייניים, ובעיקר, מתנשאים ופוגעים. אתה לא מדבר איתי, אלא שופט את דבריי ומבטל אותם תוך שימוש בכינויים פוגעניים. גם בנסותי לדוג איזשהו עקרון חשוב בדבריך שאולי פיספסתי, אינני מצליח. אתה מכליל, ואין בדבריך דיון לגופן של סוגיות. דיון כזה היה מרחיב דעת, והיה מחדד את הגישה המתודולגית בה אני דוגל, ואת גישתך שלך. לי זה חבל, אבל לא אטול חלק בשיח פוגעני ו'מחלק ציונים'.
ב. אני מבקש ממך להסיר את הביטויים: בדבר "השתלחות חסרת רסן", "שטות מוחלטת", "ממש בורות" ו"הזיה". לא רק אתה נמנה על אותה קהילה, ואמנע מלמנות שורה ארוכה של מדענים וחוקרים, שאינם סוברים בדיוק כמוך או לפי גישתך. אסתפק ביובל נאמן, כנציג ישראלי, ובמארי גל-מאן כנציג אמריקני. לידיעתך, התייחסות לביטויים פוגעים אלה שלך תופנה לאן שצריך.
ג. הייתי שמח אילו יכולתי להרחיב את הדיון איתך ולהעמיק אותו, לגבי ההיבטים העולים הן מדבריי לעיל, והן מדבריך. אינני חושב שאתה מבין את הבעיה עליה אני מדבר. אתה גם לא טורח לברר זאת. כך היה גם בעבר. כך גם בהווה. שוב, לא אנהל איתך דיון, בעיקר כאמור, בשל הביטויים הבוטים והפוגעים.
ד. לא ראיתי בדבריך התייחסות לביטוי "לא שווים כקליפת השום" שלו לעיל. מעבר לדיון גופו, זהו ביטוי לא ראוי, גם לפי אמות המידה של דבריך שלך. בנצי - שיחה 10:26, 29 באוקטובר 2012 (IST)
אדרבה, אני מעוניין שתפנה אותם לאן שצריך. זאת משום שבתגובתי הקודמת ניסתי לשקף בפניך את היחס השופט המזלזל והמתנשא שלך, באופן עקבי, כלפי אחרים. מכיוון שהצהרת שאינך מתכוון להגיב לדברי, אין כל הגיון בכך שאמשיך לטעון לגופם של דברים. גם אין כל צורך לבקר את הביטוי של טיפוסי, משום שהוא גם לא ביטוי שיפוטי כלפי הזולת, וגם מדוייק לחלוטין. משה פרידמן - שיחה 11:47, 29 באוקטובר 2012 (IST)
א. אתה ממשיך לפגוע. אתה מכליל, ולא מכבד אותי במידה מספקת, כדי להבהיר את השיפוט הקיצוני שלך כלפיי באמצעות דוגמאות שיש בהן כדי לתמוך בטענה שלך, ולא נותן לי 'צ'אנס' לבדוק על מה בדיוק מבוססות טענותיך או הרגשתך. זו ההגדרה הקלאסית של שיפוטיות והתנשאות. אתה גם נוקט בהכללות והכפשות, משל הדבר היה לגיטימי ו'מטבע עובר לסוחר', כולל האשמתי לכאורה, "בזלזול ובהתנשאות עקביים". אני חש שהתנהלותך כלפיי, ולא מהיום, היא אישית ואנטגוניסטית לחלוטין, ביחוד, כאמור, כשהיא נטולת כל היגד ענייני המאפשר בחינה מעמיקה של טיעון כזה או אחר, הן במישור המדעי והן במישור טענותיך. מה אתה רוצה ? דעתי שונה לחלוטין משלך, למרות שאנו משתייכים לאותו מילייה. מדוע אינך מכבד זאת ?
ב. ניסיתי לרמוז לך קודם שהשיח עם טיפוסי הוא מסוג והקשר שונים לגמרי מהויכוח איתך. אבל אתה מתעקש להתעלם מכך. מניעיו אמוניים ולא ענייניים, בניגוד לך, או שאני טועה לגבי מניעיך. בנצי - שיחה 12:27, 29 באוקטובר 2012 (IST)
א. בנצי, כמו שכתבתי למעלה, אני מנסה לשקף לך את ההתנהלות שלך. נסה לחשוב רגע כיצד חש טיפוסי כאשר הוא קרא את ההודעה שלך למעלה, ותבין מה גרם לי לנסח את הודעתי כפי שניסחתי. אני טוען שהדבר הוא עקבי, משום שפעמים רבות אתה מגיב לאנשים במסגרת זו בצורה שיפוטית ואף מחנכת, באופן שאתה לא היית מקבל בהבנה אם הייתה מופנית כלפיך. בדרך כלל אני מתאפק ולא מגיב לדברים, משום שאני לא חושב שיש סיכוי לשנות את היחס הזה שלך, אבל לפעמים כן.
ב. איזה טעם יהיה בלנסות להגיב עניינית, כאשר אתה מצהיר מראש שאינך מעוניין להגיב לדברי?
ג. בהודעה המקורית שלי, שנכתבה, כאמור, בניסוח המבקש לשקף בפניך את היחס שלך כלפי טיפוסי, הגבתי בצורה עניינית לחלוטין, אם כי בקיצור נמרץ.
ד. אני מאוד מכבד דעות שונות משלי. אני רק מנסה להציג בפניך שגם עמדתו של טיפוסי (שאיננה זהה לדעתי) היא לגיטימית, ולא ראויה להתייחסות המבזה לה היא זכתה בהודעה שלך מלמעלה. משה פרידמן - שיחה 13:15, 29 באוקטובר 2012 (IST)
אתייחס ל-(ב) לעת עתה, ורק לזה, משום שממנו נובע חוסר רצוני להגיב: דבריך שם מניפולטיביים, כי הם מובאים בצורה מסולפת ונטולת הקשר - אתה בוחר את הפרשנות שנוחה לך. לא הצהרתי "שאיני מעוניין להגיב". הצהרתי משהו אחר לגמרי: אינני מעוניין להשתתף בדיון בו משמיעים הכפשות אישיות, וכינויים, שיפוטיים ואחרים, נוטלים בו חלק. אני מקווה שעתה נקודה זו ברורה לך. לא אטול חלק בשיח מן הסוג הזה, ויש לי זכות מלאה להימנע מכך. בנצי - שיחה 14:18, 29 באוקטובר 2012 (IST)
בנצי, שאלה ידידותית, האם ואולי תנסה להפנים את הביקורת המנומקת שמשה מפנה כלפיך? ואגב, אני סבור שאדם שאינו מסוגל לכבד קיומן של השקפות עולם מנוגדות לשלו, תהיה זו ציפיה מוגזמת מצידו לכך שהשקפת העולם שלו תזכה ליחס אוהד יותר מצד המתנגדים לה. בברכה. טיפוסי - שו"ת 14:33, 29 באוקטובר 2012 (IST)
(הוספה לאחר התנגשות עריכה) כלומר, אתה מוכן להשתתף בדיון מבלי לזלזל מראש בדסיפלינות שונות משלך, מבלי לכנות עמדות של אחרים "דקלומים", מבלי לרמוז שהצד שכנגדך חסר את הידע הבסיסי על מנת להשתתף בדיון, ומבלי לטעון כנגד יריבך שעמדתו לוקה בחוסר צניעות? כי אז אומר, שהשיטה המדעית לוקחת כאקסיומות מספר הנחות בסיסיות העומדות בסתירה מוחלטת לאמונתו של טיפוסי. הרי הנחתו של טיפוסי שהעולם נברא באופן שאיננו מציית לאף חוק טבעי אלא כביטוי לרצון האל, עומדת בסתירה מהותית לכל יסוד המאפשר עבודה מדעית. מובן מאליו, איפה, שכל ראיה מדעית, המבוססת על עקרונות המדע, לא תוכל להעלות או להוריד במאומה את תקופתה של ההנחה היסודית, שהטבע מציית לוחקים נוקשים ולא לרצונותיו של האל. לכן צדק טיפוסי כשאמר, שעבוד המאמין כל ההוכחות הללו שוות כקליפת השום, ואין בכך שמץ של חוסר צניעות. (רק באמת אני מצר על כך שכלל איתו את כל היהודים המאמינים). שכן מה תועיל לו למדען תצפית אל כוכב במרחק מליון שנות אור, אם טיפוסי יטען כנגדו שלפני 20 דקות האל ברא את הכוכב, ועשה לקרינה שלו "קפיצת הדרך" היישר לעבר הטלסקופ שלך? מה תועיל לך הטענה שתהליכים גיאולוגים לוקחים כך וכך שנים, אם טיפוסי יטען כנגדך שהעולם נברא מראש כעולם מפותח, הנראה זקן לעיננינו בלבד? היוצא מדברינו, שהוויכוח בין עמדתו הדתית של טיפוסי לבין העמדה המקובלת בזמננו היא ברמת האקסיומות, ועל כן כל העבודה המדעית הענפה והמכובדת לא תוכל להציב את מאמיניה בעמדה עדיפה בוויכוח שכזה. אמת, שגם בעיני אין כל צורך לטעון טענות משונות שכאלו כדי להגן על הבנה לא הכרחית של הכתובים, אבל אין כל מקום להתנשאות של אנשי המדע על מאמינים מסוגו של טיפוסי בטענות שהידע שלהם במדעים חסר. פעמים רבות (אם כי לא בהכרח) זוהי טענה שאיננה מן העניין. משה פרידמן - שיחה 15:03, 29 באוקטובר 2012 (IST)
סחטיין על האידאליזציה. אבל ברוב המוחלט של המקרים הגישה הדתית באמת נובעת מחוסר ידע, כלומר אמונה מבוססת על בורות. 192.114.105.254 15:19, 29 באוקטובר 2012 (IST)
האמת, לדעתי, שברוב המקרים הגישה של הדתי, כמו כל גישה אחרת, מבוססת על הרקע האישי המשפחתי והלאומי של אותו הפרט. זה נכון באותה מידה גם לגבי החילוני, ואפילו לגבי המדען החילוני. זה נכון, לצערי, שבחברה החרדית קיימת בורות עצומה ולעיתים אך עוינות לא מוצדקת כלפי השיטה המדעית. יחד עם זאת, אל תשלה את עצמך שאי-דתיותו של החילוני הממוצע מבוססת על הכרות מעמיקה עם שתי הדסיפלינות והכרעה באחת מהן. בדרך כלל מדובר על בורות בפילוספיה של המדע ובמדע עצמו, ובורות עמוקה מכך בתפיסה הדתית משה פרידמן - שיחה 15:26, 29 באוקטובר 2012 (IST)
משתמש:192.114.105.254 ניתן להשכיל מדברי משה שלמקל יש שני קצוות, ולמטבע שני צדדים. טיפוסי - שו"ת 16:35, 29 באוקטובר 2012 (IST)
בעזרת טלסקופים (לא חובבניים, אלא טלסקופים גדולים כמו שאדווין האבל השתמש בהם) אפשר בהחלט לראות כוכבים בודדים גם בגלקסיות קרובות. ככה מצאו את המרחק אליהן (כשהסתכלו על משתנים קפאידים). emanשיחה 10:23, 26 באוקטובר 2012 (IST)
משה ובנצי, תודה רבה ויישר כוח לשניכם. טיפוסי - שו"ת 11:57, 29 באוקטובר 2012 (IST)
בנצי היקר, אי אשפר לטעון שבימנו בורות היא עניין של בחירה. את נוזף באדם בוגר על כך שאינו מוכן לקבל עובדות מדעיות אלא מעדיף לספר על כישופים, עין הרע ובחישה בכוס עופרת. הזלזול במדע במקרה הנ"ל אינו נובע רק מבורות, אלא מהתייחסות למדע כ"דת אחרת". וכמו בדת מתייחסים למדענים ככוהני דת ולא כחוקרים. התעקשות באמונה זו והבורות שאמונות אלו מביאות אינן פרי בחירה, אלא באים מרקע מסוים. הרקע הסוציאו-תרבותי ולימודים בקו מסוים מעצבים את החשיבה גם עבור אדם בוגר. בתת-מודע הוא פשוט לא מבין שניתן להתייחס שונה לעולם. הכל במונחים של אמונה ודת. כך שהתוקפנות שלך היא לריק. 192.114.105.254 14:30, 29 באוקטובר 2012 (IST)
עשרות אלפי האנשים שחזרו וחוזרים בתשובה ו/או שנתגיירו, רובם משכילים ואינטלגנטים, חלקם אף מדענים דגולים, כולם יחד וכל אחד לחוד מהווים הוכחה חד משמעית לאי תקפות הטיעון שלך. טיפוסי - שו"ת 16:20, 29 באוקטובר 2012 (IST)
הגעתי לדיון הזה רק עכשיו, ואני מקדם בברכה את בנצי וטיפוסי כנציגים של 2 גישות שונות, הגישה המדעית והגישה הדתית. חברים! מקובל מאוד שכל אחד מבעלי הדעות החלוקות אוחז בדעתו, ומגן עליה כשמור לביאה על גוריה. מותר לכל אחד ממייצגי הדעות להצדיק לסנגר ולתמוך את עמדתם בכל טעם שימצאו לנכון. בד בבד על הצדדים לנהל דיון בצורה מכובדת, ולשמור ולהגן על זכותו של הצד השני לדבוק בעמדתו. כל ביטוי של זלזול בצד השני, או בעמדתו אינו מקובל לחלוטין.
אני מבקש מהמשתתפים בדיון, להסיר את הביטויים הפוגעים כגון: "כקליפת השום", "בורות", וכו'. אציין, גם קידומו בברכה של אלמוני הפוחד להזדהות בשמו, ומבזה קבוצה שלימה באשר דעתם שונה מדעתו, אינה פעולה מקובלת, ותוצאותיה אינן מבורכות. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 21:33, 29 באוקטובר 2012 (IST)
אריאל יקר, אני מציע ומבקש שתשקול את עמדתך לגבי אופי קיום דיונים, אין חולק על כך שהכללים מונעים ביזוי אמונתו ודעתו של חבר בקהילה, שזה אכן חמור מאד, יחד עם זאת העברת ביקורת על התנהלות היא בוודאי בגדר המותר ולעתים אף רצוי, כמו כן ציון עובדות גם אם הן לא נעימות הוא דבר מותר ולרוב אף הכרחי, כעת אתייחס למשפט שאתה מבקש ממני לשנותו "..כשמשוים אותן (הנחות המדע) לסיפור הבריאה התנכ"י הן באמת שוות כקליפת השום, בעיני היהודי המאמין כמובן". זה מקרה קלאסי של ציון עובדה יבשה, בסוגיה פילוסופית פולומוסית, זאת מבלי לפגוע באיש באופן ספציפי. מדוע הדרישה לשנות את המינוח? נראה לי שמדובר ברגישות יתר מיותרת, בויקיפדיה כמו בעולם הגדול יכולות להיות דעות שונות ומנוגדות שחלוקות בתכלית האחת מרעותה, אין בכך כל פסול למיטב שיפוטי את הכללים, ואני חושב שרבים יסכימו עמי, ולסיום, אני מדגיש שוב ששימוש בהערות מבזות ומתנשאות לגופו של ויקיפד, הוא נוהג פסול שיש לגנותו ולשרשו מקרבנו, אסור לערבב בין המקרים. ואגב שים לב למהלך הדיון, אני התנסחתי כשקיבלתי תשובות לשאלתי בסגנון "מה רבו מעשיך השם" בתגובה הופיע אנונימי שהתפלא על כך שישנם אנשים שמשוכנעים שהעולם נברא רק לפני כמה אלפי שנים, וביטל את אמונתי, זה לא הכי נעים אבל לדבריי זה לגיטימי, בתגובה לכך הגבתי שמי שמאמין בתורה השערות המדע בשבילו הן כקליפת השום, גם לא הכי נעים לצד השני, אבל שוב, לגיטימי, וכך הלאה וכך הלאה, ולסיכום, הבעת עמדה או דעה או ציון עובדה כללית או טענה כזאת היא לגיטימית גם אם היא מנוסחת בלשון חדה, ובתנאי שאין היא מתייחסת לגופו של איש, אלא לגופה של דעה או עמדה. בתקווה שדבריי יובנו כהלכתם. בברכה. טיפוסי - שו"ת 22:50, 29 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה בגבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Quelimits.png

הגבול הראשון הוא נתון. אני אמור למצוא מה הגבול של השני - פיתחתי אותו לצורה השלישית. ואני שואל אם אני יכול להניח שהפרמטרים זניחים כש-X שואף ל-0. האם ההנחה שלי נכונה? ואם לא, אז מה אפשר לעשות? אביעד‏ • שיחה 08:10, 26 באוקטובר 2012 (IST)

הבנתי שטעיתי. sin(kx)/x כש-x שואף ל-0, יהיה שווה k. אך כיצד אפשר להוכיח זאת? אביעד‏ • שיחה 08:59, 26 באוקטובר 2012 (IST)

נגיד שאתה רוצה לחשב את הגבול של sin2x/x. נסמן 2x=u, אז הגבול שאנחנו רוצים לחשב שווה לגבול של:
sinu/(u/2)

ששווה לגבול של 2sinu/u. מוציאים 2 מחוץ לגבול ומקבלים שזה שווה לפעמיים הגבול של sinu/u, דהיינו 2. אגב, יכולת להשתמש בזה ישירות בלי לעבור מהגבול השני לשלישי. 94.159.182.160 09:58, 26 באוקטובר 2012 (IST)

אני לא מבין איך זה עוזר. הגעתי ל-sinu/u, וגם הוצאתי את ה-2, אבל עדיין u שואף ל-0. גם המונה, וגם המכנה, אז איך אני יודע מהו הגבול? אביעד‏ • שיחה 11:34, 26 באוקטובר 2012 (IST)
כתבת שנתון לך שהגבול של sinx/x שווה אחד. אם אתה רוצה את ההוכחה, ראה הגבול של sin(x)/x. בברכה, 94.159.182.160 11:37, 26 באוקטובר 2012 (IST)/

תודה. אביעד‏ • שיחה 07:46, 27 באוקטובר 2012 (IST)

פוטנציאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כלל, בלי לקשר לחשמל, מכניקה או תרמו: מהו פוטנציאל בפיזיקה? תנו הסבר ברמה שאוכל להסביר לילד נבון בתיכון. 109.64.188.100 09:52, 26 באוקטובר 2012 (IST)

באופן כללי אין הבדל משמעותי בין משמעות המילה פוטנציאל בפיסיקה לבין המשמעות שלה בעיברית (או באנגלית). אולי הדבר היחיד הוא שבדרך כלל בפיסיקה מדובר על אנרגיה. ירון ק. - שיחה 11:14, 26 באוקטובר 2012 (IST)
ומה המשמעות שלו? מה זה הגודל הפיזיקלי "פוטנציאל"? 109.64.188.100 11:22, 26 באוקטובר 2012 (IST)
למונח "פוטנציאל" שימושים רבים בפיזיקה, כפי שאפשר לראות מהדף פוטנציאל. השימוש הנפוץ ביותר מתייחס לאנרגייה פוטנציאלית, ובפרט לאנרגיה פוטנציאלית חשמלית. בלנק - שיחה 18:12, 26 באוקטובר 2012 (IST)
א. לצערי, שתי התשובות שנתנו קודמיי חלקיות מאוד, ולא מתמקדות בהגדרה הפורמלית המדוייקת של גודל זה. להפנות לערך הקיים זה בסדר, אבל מעבר לציון ה'שימושיות' בהמשך התשובה, אין מענה לשאלת השואל, שנאלץ לחזור ולחדד את שאלתו.
ב. ההגדרה הבסיסית של פוטנציאל בפיזיקה (ואין זה כך בתחומי דעת שאינם מבוססים על פיזיקה) היא אנרגיה פוטנציאלית ליחידת תכונה פיזיקלית פנימית של הגופים הרלוונטיים ("תכונה פיזיקלית פנימית" - למשל, מסה במקרה של אנרגיה פוטנציאלית כובדית (או אנרגיית גובה במודלים פשוטים), ומטען חשמלי במקרה של אנרגיה פוטנציאלית חשמלית). המשמעות הפיזיקלית המיידית של הגדרה זו היא העובדה שפוטנציאל הוא תכונה של המרחב בו נמצא הגוף המושפע, ולא של הגוף עצמו - שכן מדובר באנרגיה ליחידה.
מאחר והזכרת תלמיד תיכון, אוסיף שאני נוהג להמחיש זאת לתלמידיי באמצעות הדוגמא הבאה: נניח שקבוצת תלמידים מבקשת לבקר במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. נניח גם שמחיר כרטיס כניסה הוא 50 ש"ח (אינני מעודכן) ושאין הנחה לקבוצות. כעת נשאל: מהו המחיר הכולל שתשלם הקבוצה, ומהו המחיר שישלם תלמיד יחיד ? התשובה לשאלה הראשונה אנלוגית לאנרגיה הפוט' הכוללת, והיא כמובן, תלויה בגודל הקבוצה. התשובה לשאלה השניה לעומת זאת, אנלוגית לפוטנציאל, מאחר והיא 'תכונה' של האתר ולא של גודל הקבוצה. Cest Tout !
ג. בתחומי דעת אחרים משמעות המושג 'פוטנציאל' היא כללית יותר, ומתייחסת ליכולת חבויה של עצם או מערכת עצמים. משמעות זו שונה, שכן ההגדרה הפיזיקלית מדברת על תכונה של המרחב דווקא, ואילו כאן ההגדרה דומה יותר להגדרת מושג האנרגיה הפוטנציאלית בפיזיקה. שבת שלום, בנצי - שיחה 19:09, 26 באוקטובר 2012 (IST)
לפוטנציאלים תרמודינמיים משמעות אחרת מזו שתיאר בנצי.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. הערתך מאוד במקומה, אבל קביעתך אינה נכונה. אני מקווה שעיינת בערך אליו הפנית. אין מדובר בהגדרה נוספת או משמעות אחרת של 'פוטנציאל', אלא בשימוש מקוצר, מושאל, ל'אנרגיה פוטנציאלית' של מערכת מרובת חלקיקים. זה אכן מבלבל במקצת, אבל המונח 'פוטנציאל' משמש שם במובן של 'אנרגיה'. תודה על הערתך.
ב. ואם כבר, שימוש דומה מקוצר במושג 'פוטנציאל' במובן של 'אנרגיה פוטנציאלית', קיים גם במכניקת הקוונטים (למשל, בור פוטנציאל) ובפיזיקה של מצב מוצק (למשל, פוטנציאל סריג). שבוע טוב, בנצי - שיחה 00:24, 28 באוקטובר 2012 (IST)

קוונטים, א"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתם יודעים במקרה למה בפיתוח פה יש את 2 המעברים שסימנתי בשאלה? 109.64.188.100 11:25, 26 באוקטובר 2012 (IST)

בראשון הפעילו את האופרטורים בקצוות כל אחד לכיוון אחר והשני זה יחס החילוף שלהם.ירון ק. - שיחה 08:21, 27 באוקטובר 2012 (IST)

סריגי בראבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סריג ברווה בו מימדי

בתמונה מוויקי האנגלית, בצד שמאל: מה ההבדל בין סריג 1 לבין סריג 3? אני רואה את המלבן שהם שרטטו, אבל לא ממש מבין את ה"חשיבות שלו". שתיהם מתארים מקביליות, לא? Corvus,(שיחה) 18:37, 26 באוקטובר 2012 (IST)

אני לא בטוח במאה אחוז שזה הענייין אבל כשהזווית של המקבילית חדה זה משנה מיהו ה"שכן הבא" NNN ולכן את הגדרת תא היחידה. ירון ק. - שיחה 08:26, 27 באוקטובר 2012 (IST)
הסימטריות של הגבישים הן בעלות חשיבות מכרעת לתכונות החומר. במקרה הזה, לסריג 1 אין סימטריית שיקוף (מראה) אלא רק סימטריות סיבוב ב-180 מעלות והזזה. לסריג 3 יש שיקוף בנוסף. ‏Setresetשיחה 10:54, 28 באוקטובר 2012 (IST)

פונקציה הפיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Haficha.jpg

הפכתי את הפונקציה הראשונה, וקיבלתי את השנייה. איך אני יודע אם לקחת את הפלוס או המינוס, והאם היא תקינה גם בלי לבחור? אביעד‏ • שיחה 08:05, 27 באוקטובר 2012 (IST)

שני הפתרונות נכונים (בתנאי שתצמצם ב-2!), ואפשר לבחור ביניהם אם נתונה נקודה שבה הפונקציה ההפוכה עוברת. עוזי ו. - שיחה 22:31, 27 באוקטובר 2012 (IST)
עוזי, האם בהכרח נכון בכל תחום ההגדרה? משרטוט שלוש הפונקציות, נראה שיש תחומים שבהם רק אחת מהפונקציות ההפוכות היא אכן ההופכית. ירוןשיחה 23:42, 27 באוקטובר 2012 (IST)
צריך להזהר בבחירת הסימנים. כדי להיפטר מאחד הסיבוכים, נחליף את y בהפכי שלו. נסמן ו- (עבור ). הקבוצות ו- מתארות שתיהן את אותה אליפסה, למרות שלאף שתי פונקציות אין אותו גרף. הן הופכות זו את זו מקומית בכל נקודה, אבל מי שישרטט את ההרכבה יגלה שהיא מתלכדת עם פונקציית הזהות עבור אבל לא עבור . עוזי ו. - שיחה 21:59, 29 באוקטובר 2012 (IST)

וקטורי יחידה בקואורדינטות כדוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה המשמעות של וקטורי יחידה בקואורדינטות כדוריות? r, לדוגמה, מייצג רק את המרחק אל הנקודה, ולא את הכיוון שלה. אז מה המשמעות של וקטור יחידה בכיוון r? תודה, 94.159.247.99 19:15, 27 באוקטובר 2012 (IST)

וקטור יחידה r הוא וקטור מראשית הצירים לנקודה מסוימת, בגודל 1. וקטורי תטא ו-פי הם המשיקים למעגלים שמרכזם בראשית באותה הנקודה. ‏Setresetשיחה 23:28, 27 באוקטובר 2012 (IST)
תודה. 94.159.247.99 11:00, 28 באוקטובר 2012 (IST)

כיצד מדדו בעבר חום של חפצים כלשהם?[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך בעבר מדדו חום? וכי לפני גליליאו גלילי לא היה ניתן לתאר מדות חום? (לפי הכתוב בויקיפדיה ערך מדחום, הראשון שהמציא את מד החום היה גליליאו) מוטיבציה - שיחה 22:29, 27 באוקטובר 2012 (IST)

חום (פיזיקה) הוא לא תכונה של מערכת! בדיוק כמו שעבודה (פיזיקה) לא תכונה של מערכת. אי אפשר למדוד חום ישירות אלא רק את ההשפעה שלו על מערכות אחרות, כלומר שינוי בטמפרטורה. מד טמפרטורה הוא מכשיר הרלוונטי למדידת הטמפרטורות וכמו שכתוב בערך גליליי באמת אחראי על ההמצאה. אני לא יודע אם הוא בכלל השתמש במעלות כלשהם. ובכלל, לפני תחילת התרמודינמיקה מדענים בקושי התעסקו עם חום. סקלות טמפרטורות שלנו התפתחו במאה ה18-19 ככה. לפני זה לא חשבו על טמפרטורה במונחים של "כמות". Corvus,(שיחה) 14:20, 28 באוקטובר 2012 (IST)
ויי, כמה שאני רוצה להבין את דבריך, אבל אני מנסה וקשה לי, כי השפה שלך מאוד גבוהה לי. (אני אשמח ללמוד שפה גבוהה, אבל שיהיה לידה תרגום). כתבת ש"חום הוא לא תכונה של מערכת", ניסיתי להבין למה התכוונת בתכונה ולמה התכוונת במערכת. (אני מבין את כל אחת מהמילים בנפרד אבל לא בהקשר הזה). לגבי מה שכתבת שאתה לא יודע אם הוא השתמש בכלל במעלות כל שהן, אתה מעלה נקודה חשובה שלא נתתי את דעתי עליה. איך ניתן לבדוק זאת? מוטיבציה - שיחה 17:09, 28 באוקטובר 2012 (IST)
אני מצטער, לא ניסיתי "להישמע חכם" ולהפגיז במילים מסובכות. פשוט מילים כמו מערכת, חום, סביבה וכדו' נמצאים בלקסיקון שלי די קבוע. אז: מערכת במקרה שלנו זה הגוף (או קבוצת גופים) שאותו חוקרים. לדוגמה מיכל גז חם, או דלי עם מים קרים וכדו'. המילה "מערכת" מתעלמת מכל "הסביבה"- כלמור מהחדר שבו נעשה הניסוי וכל הגופים האחרים שאותם לא חוקרים כרגע (יש הרבה מאוד דברים במעבדה, אבל רק הכלי שאת הטמפרטורה שלו בודקים זה "מערכת"). תכונה זה גודל פיזיקלי שמאפיין את המערכת ברגע נתון. לדוגמה מהירות, לחץ, טמפרטורה, גובה מעל פני הים. חום לאומת זאת אינו גודל שמאפיין את המערכת. חום זה גודל שמתאפיין בכך שהוא עובר ממערכת אחת לאחרת. זה סוג של "אינטראקציה" בין מערכות שונות. לכן למערכת אחת לא יכול להיות חום. Corvus,(שיחה) 17:21, 28 באוקטובר 2012 (IST)
עכשיו אני מבין. הדברים כתובים בפשיטות ובבהירות לבעל רמה שכמוני בפיזיקה. תודה. מוטיבציה - שיחה 20:51, 28 באוקטובר 2012 (IST)

מספר שאלות ידע בכימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר הלימוד שיש לי כתוב שיחידת המסה האטומית היא: 1.6X10² (אני לא יודע איך ליצור כאן חזקה של מינוס 24, עמכם הסליחה), כלומר מסתו של אטום מימן הוא 1 ימ"א.

1. באותו ספר למדתי גם כן שמסתו של אטן נתרן היא 23 ימ"א (דלטון). ושם מוסבר ש"זהותם של האטומים נקבעת על פי מספר הפרוטונים שלהם, כלומר על פי מספר המסה", לפי דבר זה מסתו של נתרן אמורה להיות 11 ימ"א, וא"כ איך הגיעה לנתרן מסה של 23 ימ"א? אז בעצם לפי מה ניתן לדעת מה המסה של אטום?
2. לפי מיטב הבנתי כיום מניחים במדע שהגרעין של האטום הוא עגול, ולפי זה מסיקים שהרדיוס של האטום עגול, באיזו סוג של הוכחה זה מוכח אמפירית שהגרעין עגול - אולי הוא מרובע או משולש?
3. איך למעשה חישבו את המסה של אטום המימן והגיעו למסקנה הכל כך מדוייקת הנ"ל, זה מסקרן אותי להבין את זה, אני כבר כמה ימים חושב על זה כל הזמן ומנסה להבין. תודה למסייעים. מוטיבציה - שיחה 23:04, 27 באוקטובר 2012 (IST)
1) המשפט הזה אינו מדויק. זהות האטום אכן נקבעת לפי מספר הפרוטונים, אבל הפרוטונים והניוטרונים של האטום תורמים במידה שווה למסת הגרעין שלו. באטום נתרן יציב יש 11 פרוטונים ו-12 ניוטרונים, ולכן המסה האטומית היא 23. יש אטומים אחרים שיש להם מספר איזוטופים יציבים, בעלי מספר ניוטרונים שווה אך כולם בעלי אותו מספר פרוטונים. המסה האטומית של האטום מחושבת ע"י ממוצע משוקלל של מסת האיזוטופים השונים. 3) ראה en:Avogadro constant#Measurement. מרגע שאתה יודע שב-12 גרם פחמן יש מספר אבוגדרו של אטומים, אתה יודע מה מסת אטום יחיד. 94.159.247.99 23:18, 27 באוקטובר 2012 (IST)
1) במלים אחרות המשפט כפי שצוטט שגוי (אולי הציטוט לא מדויק?). מספר הפרוטונים לא שווה למספר המסה (פרוטונים+ניוטרונים), אלא מספר המסה ברוב האטומים גדול פי 2 ויותר ממספר הפרוטונים. 2) האטום, וגם גרעין האטום, בקירוב עגולים. אחד לא נובע מהשני. זה לא נבדק באופן ישיר, אבל הרבה גדלים פיזיקליים אחרים שנובעים מאותה תיאוריה כן הוכחו לאורך ניסויים רבים, כך שסוברים שכל התוצאות של התיאוריה, גם אלו שאינן יכולות להיבדק באופן ישיר, נכונות. ‏Setresetשיחה 23:34, 27 באוקטובר 2012 (IST)
לגבי הציטוט, בדקתי שוב והחלטתי להביא אותו לפניכם במלואו: "זכרו שזהותם של האטומים נקבעת על פי מספר הפרוטונים (הדגש במקור. מ.), כלומר על פי מספר המסה. מסתם, לעומת זאת, נקבעת על פי סכום (הדגש במקור. מ.) הפרוטונים והנייטרונים. לכן ייתכנו שני אטומי פחמן אשר לאחד מהם 6 נייטרונים ולשני 8 נייטרונים. המספר האטומי שלהם, כלומר מספר הפרוטונים הוא זהה (6) שכן שניהם אטומי פחמן. היות שמספר המסה שלהם שונה, בשל השוני במספר הנייטרונים, גם המסה שלהם שונה." (אפרופו "האומר דבר בשם אומרו", דברים אלה לקוחים מתוך הספר "בסביבת הכימיה" 2009 שנכתב בידי ד"ר דבורה יעקובי, רכזת ההוראה בחמד"ע, עורכת מדעית בכתב העת "סיינטיפיק אמריקן ישראל", ממקימי האונ' הפתוחה, והייתה שותפה בכתיבת הקורסים הראשונים של אוניברסיטה זו. התמחותה בכימיה פיזיקלית (תואר שני), ובביוכימיה (תואר שלישי)). מוטיבציה - שיחה 23:54, 27 באוקטובר 2012 (IST)
א. נתחיל מעשיית סדר מושגי. בדומה למה שכבר הסבירו קודמיי, אם כי בצורה חלקית ולא ממוקדת דייה, מבחינים בין מספר אטומי, שהוא מספר הפרוטונים בגרעין, ובין מספר מסה, שהוא מס' הנוקליאונים (מס' פרוטונים + מס' נויטרונים) בגרעין האטום. הגדרות אלה אינן מקריות: המס' האטומי (מס' הפרוטונים בגרעין) קובע את תכונותיו הכימיות (יכולת קישור ופעילות כימית) של האטום, ואילו מס' המסה קובע את תכונותיו הפיזיקליות של האטום (אני מתעלם כרגע מקיומם של איזוטופים שונים, שאינו רלוונטי לשאלתך). הנוסח שאתה מצטט הוא אכן שגוי (וריבוי התארים לא יכול לשנות עובדה זו).
ב. אני שמח על הערתך ועל הצפת שגיאה מודפסת זו. כמי שעוסק בהגהה של ספרות לימוד מדעית, בין היתר, אני נתקל בלא מעט מקרים מסוג זה. הבעיה אינה במשגה עצמו, כי כולנו בני אדם, ומועדים לטעויות ולתקלדות, אלא בהעדרה של מערכת יסודית ומסודרת של ביקורת עמיתים והגהה, לשונית ומדעית, שיכולה היתה לנפות משגה כזה. אדאג לפנות לאן שצריך, ע"מ להסב את תשומת הלב לצורך לתקן זאת במהדורות הבאות, ובינתיים, להוסיף דף תיקונים למהדורה הנוכחית (אני מקווה שעיינת בדף התיקונים המצורף, בדר"כ, לספר הלימוד; מאוד יתכן ומופיעה שם כבר הערה בעניין הנדון). שבוע טוב, בנצי - שיחה 00:53, 28 באוקטובר 2012 (IST)
תודה בנצי על הסדר והמושגים. למען האמת, לך ולי יש כבר 'היסטוריה' במציאת שגיאות כאלה, ראה כאן לגבי ספר הלימוד בפיזיקה של ד"ר יבגני. הצעתך לעיין בתיקונים הייתה נעשית ברצון אילו היו כאלה, אך אין כאלה בספר הלימוד שבידי (אגב, האם אתה כותב את המילה נייטרון כ"נויטרון" בכוונה או שזו תקלדה?) שבוע טוב. כמו כן לכל המשיבים תודה רבה על תרומתכם לבירור הנושא וליבונו. מוטיבציה - שיחה 01:18, 28 באוקטובר 2012 (IST)
תיקון לדברי שלמעלה: לגבי צורת אטומים, לפעמים הם ממש לא עגולים. ראה אורביטל ואטום המימן, יש שם איורים של צורות אפשריות שונות, וכפי שאפשר לראות, לא ממש כדוריות. ‏Setresetשיחה 06:57, 28 באוקטובר 2012 (IST)
תודה על התיקון. בכל אופן, הגעתי למסקנה שהפיזיקה לא מספיק מפותחת בתיאור מוכח של החומר אותו היא מתארת. תיאוריות רבות נשענות על הסתברויות, ובהיעדר יכולת לבדוק הסתברויות אלה ולהוכיח אותן אמפירית, רבים מן הדברים האלה הם 'בהנחה' שכך הוא המצב. קשה מאוד ללמוד כך. לרבים מן השאלות הפשוטות כביכול בפרט בפיזיקה גרעינית אין תשובות מוכחות, אחת מהן זו שאלת הצורה של הגרעינים ושל חלקיקי האטום בכלל. מוטיבציה - שיחה 16:55, 28 באוקטובר 2012 (IST)
אתה מבולבל בנושא ההסתברות. יש שני ביטויים של הסתברות בפיזיקה. האחד הוא במכניקה סטטיסטית שם החישובים הם אכן סטטיסטיים, אבל לא כי אין תורה מדויקת מאחוריהם, אלא כי יותר נוח ומעשי להשתמש במודל סטטיסטי מקורב ומוצלח מאשר להשתמש במודל מדויק לחלוטין אבל כמות הנתונים בו ואורך החישובים בו גדולים מידי גם בשביל כל מחשבי העולם יחד. השני הוא במכניקת קוונטים, ששם גם חישובים פשוטים הם הסתברותיים, אבל לא כי למדענים אין הבנה מעמיקה מספיק של המציאות, אלא כי (ככל הידוע) הטבע עצמו עורך הגרלות שקובעות את התוצאה באקראי. עובדה היא שמכניקת קוונטים, על אף ההסתברויות שבה, חוזה תוצאות של ניסויים באופן מדויק יותר מכל תורה אחרת בהיסטוריה האנושית. לגבי צורת האטום (שנקבע על פי האלקטרונים ולא לפי הגרעין), העובדה שהוא עגול אינה הנחה מקרית, אלא מסקנה מניסויים רבים שבוחנים את התחזיות המתקבלות מטענה כזו. אין דרך אחרת לאשש זאת. דניאל תרמו ערך 19:07, 28 באוקטובר 2012 (IST)
אני מבין את מה שאתה אומר, אבל לפחות ברמה ההשכלתית פיזיקלית שבה אני נמצא כעת, קשה לי לקבל זאת כהבנה מעמיקה של המציאות בקרב המדענים. בדברים חומריים הורגלנו גם את וגם אני, לחוש אותם כדי לאמת שהם אכן קיימים. הפיזיקה מציעה יותר מדאי מודלים המונחים על אקסיומות שלא ניתן להפריך אותם. כך לדוגמה אם תאמר שהאטום הוא מרובע, ומישהו אחר יאמר שהוא עגול ואני אומר שהוא משולש, ההוכחה היחידה תהיה אם נראה אותם דרך מיקרוסקופ, או משהו שמוכיח זאת, כמו לדוגמה טביעה שמשאיר האלקטרון או כל דבר אחר שמוכיח את צורתו. יוצא לי לשאול מדענים רבים בעלי תארים מתקדמים, ואני שם לב שאין שם תמימות דעים בנוגע לדברים כה יסודיים הנוגעים לפיזיקה אטומית. הרבה פעמים אני חושב לעצמי על כך שאין לי בעיה עם זה שלא יודעים, אבל לפחות שלא יציגו מצג שוא כביכול שכאילו הכל ידוע והם שולטים במצב. דברים יסודיים לא ברורים ולא מוכחים (לי). {דברי כתובים ברוח טובה מתוך מטרה להתדיין ולא להתנצח, נא להמשיך ברוח זו בבקשה} מוטיבציה - שיחה 19:47, 28 באוקטובר 2012 (IST)
אם בא מדען וטוען שהאטום קובייה קל להפריך את טענתו. עורכים ניסוי שתוצאותיו מושפעות מצורת האטום ורואים אם התוצאות הן כפי שנחזו על ידי קוביה או כפי שנחזו על ידי כדור. ואכן כשעורכים ניסוי כזה התוצאה היא כדור (וחשוב לציין שאנו עוסקים באטומים שאינם חלקיקים יסודיים ויש להם נפח, כך שיש בכלל מובן לאמירה שיש להם צורה). אתה חייב להתנער מההסתמכות על חוש הראיה. בפיזיקה ראיות המובססות על ראיה הן מהזן הנחות ביותר. ראיה היא בסך הכל מכשיר מדידה אופטי העושה שימוש בפוטונים ועובר עיבוד אינטרסנטי על ידי המוח. זוהי עדות חלשה לאין שיעור מכלי מדידה במעבדה. אני לא מבין על איזה בלבול אתה מדבר. פיזיקה גרעינית מודרנית היא תחום מבוסס מאוד שעולה בקנה אחד עם כל המדידות והניסויים שנעשו במהלך ההיסטוריה. היא מפיקה ניבויים מדויקים שטכלונוגיות שימושיות רבות מבוססות עודותם. המצג שווא שאתה טוען שישנו אינו קיים. דניאל תרמו ערך 19:56, 28 באוקטובר 2012 (IST)
החלטתי למספר את דבריי בהתייחס לדבריך המלאים תוכן לימודי בשבילי.
1. אשמח לקבל מידע על צורת הניסוי שבה התוצאות מושפעות מצורת האטום ורואים בה אם התוצאות מתאימות לקוביה או לכדור. זה מעניין אותי לאין ערוך.
2. שמתי לב לכך שהתסייגת וכתבת שחשוב לציין שאנו עוסקים באטומים שאינם חלקיקים יסודיים ויש להם נפח, כך שיש בכלל מובן לאמירה שיש להם צורה. מכלל הן אני למד על לאו. האם ניתן להבין מדבריך שלחלקיקים היסודיים (כדוגמת פרוטון ונייטרון) אין נפח? איך ייתכן איפוא שאפס נפח ייצור 1 נפח?!
3. הדהמת אותי במשפט: "בפיזיקה ראיות המבוססות על ראיה הן מהזן הנחות ביותר". חשבתי עד עתה להפך. ועכשיו אני מתחיל להטות את דעתי לדבריך, אך נצרכת לי דוגמה לראיה חזקה יותר מאשר ראייה.
4. אם טעיתי בעניין מצג השווא, תלון משוגתי עמי. אני לומד הרבה וביזע כדי להבין את עולם הפיזיקה. האמן לי. אמנם אני רק בהתחלה של ההתחלה, ולכן דון אותי לכף זכות עם דעותיי. 20:47, 28 באוקטובר 2012 (IST)
חלק מהגילויים החשובים ביותר בהיסטוריה של הפיזיקה הושגו בעקבות ההבנה שפעמים רבות יש הבדל בין האופן שבו המוח האנושי תופש דברים אינטואיטיבית לבין האופן שבו הטבע פועל. במשך כ-2000 שנה, מאז ההוגים היוונים הראשונים, היה ברור לכולם שכדי שגוף ינוע, צריך להפעיל עליו כוח, וש"המצב הטבעי" של גוף שלא פועל עליו כוח הוא מנוחה. לקח הרבה מאוד זמן עד שבמאה ה-16 התגבשה ההבנה שכוח אינו דרוש כדי לשמור על מהירות קבועה, ושגוף שלא יפעל עליו כוח יתמיד במהירותו. 94.159.247.99 20:55, 28 באוקטובר 2012 (IST)
ניסוי פיזור מוכיח את צורת האטום או הגרעין, תלוי בסוג החלקיקים שמפזרים והתנע שלהם. כדוגמה הכי פשוטה, ניסוי רתרפורד הפריך את מודל עוגת הצימוקים של האטום. ‏Setresetשיחה 21:55, 28 באוקטובר 2012 (IST)
1. סטריט ענה.
2. אני לא רוצה להיכנס לסוגיה הזו כי איני פיזיקאי ואני מפחד לטעות. בכל אופן רוב הנפח באטום הוא הריק שבין החלקיקים היסודיים, כך שייתכן שלחלקיקים יסודיים נפח 0 ולאטום נפח חיובי.
3. קל לתת דוגמאות מחיי היום יום. על מה תסמוך יותר? אדם שמודד את זמן הריצה של אצן 100 מטר באמצעות שעון עצר או מכשיר אופטי שעושה זאת (כמו באולימפיאדה). דניאל תרמו ערך 18:59, 29 באוקטובר 2012 (IST)

האם יש סוף לגובה הטמפרטורה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל להניח שנקודת האפס המוחלט היא הנקודה שבה החומר נמצא במצב של אי תנועה (או לפי תורת הקוונטים החומר נמצא במצב של תנועה יסודית), נקודת האפס היא אפוא 273.15- מעלות צלזיוס, 459.67- מעלות פרנהייט או אפס קלווין (כך לפי הערך האפס המוחלט), שאלתי היא האם יש סוף לקצה השני של המדידה, כלומר האם יש מעלה כלשהיא שהיא שיא המהירות שבה חלקי החומר יכולים לנוע (בדומה לאפס המוחלט אלא ההפך ממנו)? מוטיבציה - שיחה 02:57, 28 באוקטובר 2012 (IST)

אם אני לא טועה (לא למדתי את זה באופן פורמלי):
נתבונן אך ורק בגזים אידאליים, ללא אפקטים קוונטים ומעברי פאזות. ישנה הגבלה על מהירות החלקיק שהיא מהירות האור. כשמחממים חומר ומהירות ממוצעת של חלקיק בו מתקרבת למהירות האור, אז כל תוספת חום לא משנה כמעט את הטמפרטורה. זה נראה כמו אסימפטוטה אופקית, כלומר גבול באינסוף. במילים אחרות בגרף של "טמפרטורה" כפונקציה של "חום שמוסיפים למערכת" מתקבל שהקו שואף לטמפרטורה מקסימלית כלשהי ולא יכול להגיע אליה.
אבל, מה שחשוב לטמפרטורה זה לא מהירות החלקיק אלא התנע שלו. ולכן אין טמפרטורה מקסימלית אוניברסלית לכל החומרים, אלא לכל חומר יש טמפרטורה מקסימלית אחרת. וזאת בניגוד אפס המוחלט שהוא היחיד לכל החומרים בעולם.
כאמור, לא למדתי את זה באופן פורמלי, אז יתכן שהמסקנות שלי שגויות (למרות שלי הם נראות נכונות לוגית). Corvus,(שיחה) 14:10, 28 באוקטובר 2012 (IST)
מהו גז אידיאלי? ולא הבנתי למה זה נראה כמו אסימפטוטה אופקית, הלא במהירות האור תוספת חום לא משנה (כמעט?!) את הטמפרטורה. מה ההבדל בין מהירות החלקיק לתנע שלו? מוטיבציה - שיחה 16:46, 28 באוקטובר 2012 (IST)
הנחתי גז אידיאלי כי זה המודל הכי פשוט. קודם צריך להבין את הפשוט ואחרי זה מוספים לו סיבוכים (כגון אינטראקציה בין החלקיקים, עליה ברמה אנרגטית ומעבר למצב צבירה פלזמה (מצב צבירה)). לגבי אסימפטוטה: זה המשמעות המתמטית של אסימפטוטה אופקית- גבול שאליו שואפת הפונקציה כאשר המשתנה שלה שואף לאינסוף. אתה מתקדם בציר ה- X (כלמור מוסיף חום) ושואל "איך משתנה הY" (כלומר איך גדלה הטמפרטורה). אם התשובה היא "בXים גודלים מאוד Y כמעט ולא משתנה" אז זה אסימפטוטה. בניסוי שלנו מתקבל שבטמפרטורות גבוהות מאוד, מוסיפים חום ולא מקבלים כמעט שום שינוי בטמפרטורה. ההבדל בין תנע לבין מהירות הוא שתנע גם מתחשב במסה של החלקיקים (עבור אותו התנע חלקיק קל יותר ינוע מהר יותר). Corvus,(שיחה) 17:02, 28 באוקטובר 2012 (IST)
לדעתי קורווס טועה. אמנם יש מהירות מקסימלית לחלקיקים בגז, אבל אין אנרגיה מקסימלית (כך לפי תורת היחסות הפרטית}. לפיכך אין טמפרטורה מקסימלית לגז במובן הזה. אחת ההגדרות לטמפרטורה היא הנגזרת של האנרגיה הפנימית לפי האנטרופיה. הקשר הפונקציונלי בין הגדלים האלה תלוי במערכת הספציפית בה עסקינן. אפשר אולי לחשוב על מערכת שבה קיימת טמפרטורה מקסימלית (לא חשבתי על זה לעומק), אבל במערכת של מולקולות נעות אין כזו.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
במחשבה נוספת מערכת דמיונית כזו כנראה תפר את החוק השני של התרמודינמיקה. קשה לי להסביר מדוע, וממילא זה לא מה ששאלת. בלי קשר, ראה גם טמפרטורת פלאנק.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חבורה ציקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה המוטיבציה להגדרה של חבורה כחבורה ציקלית? למה ההגדרה היא דווקא כזו? תודה, 94.159.247.99 14:06, 28 באוקטובר 2012 (IST)

חבורות ציקליות הן החבורות הפשוטות ביותר ונוטות להופיע בהקשרים רבים (למשל המספרים השלמים עם חיבור הם חבורה ציקלית). כמו כן הן אבני הבניין מהן ניתן לבנות חבורות מורכבות יותר (למשל את כל החבורות האבליות הנוצרות סופית). זו המוטיבציה להגדרתן. למה דווקא בדרך זו? כי זו ההגדרה הפשוטה ביותר. דניאל תרמו ערך 14:10, 28 באוקטובר 2012 (IST)
למה לדוגמה אם יש h איברים בחבורה, איבר הזהות צריך להיות שווה לאיבר שיוצר את כל החבורה, בחזקת h? 94.159.247.99 14:13, 28 באוקטובר 2012 (IST)
הטענה הזו לא מיוחדת ליוצר של חבורה ציקלית. זה נכון לכל איבר בכל חבורה סופית. ראה משפט לגראנז'. בחבורה ציקלית קל לראות את זה. אם g היוצר של החבורה, אז לפי ההגדרה איברי החבורה הם: . אם בחבורה הזו יש h איברים אז בהכרח אחרי h+1 איברים חייבים לחזור לאיבר היחידה . דניאל תרמו ערך 14:28, 28 באוקטובר 2012 (IST)
תודה. 94.159.247.99 17:53, 28 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה לגבי הצגה פרמטרית של פונקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרצה שלי למתמטיקה (במסגרת של מבוא מתמטיקה לפיזיקאים) נגע היום בהצגה פרמטרית של פונקציה. הוא אמר שבמקום הצורה הנפוצה y=f(x) ניתן לקשר בין x ו-y באמצעות משתנה שלישי, "פרמטר" לדוגמה t.

אז הוא רשם: x=x(t), y=y(t)

הוא נתן דוגמה של אליפסה. c הוא הפרמטר. וa וb קבועים.

x=acos(c), y=bsin(c)

במקרה זה, הוא חילץ את הסינוס והקוסינוס, וקיבלנו משוואה קלאסית של אליפסה.

שאלתי היא, מדוע נקבע דווקא פרמטר שרירותי מסוים. כלומר, לי נראה שהוא פעל מתוך ידיעה שהוא רוצה לדבר את הזהות של סינוס בריבוע ועוד קוסינוס בריבוע שווה אחד. אך האם אני יכול לבחור כל פרמטר שאני רוצה? איך אני שולט בכך שאני לא אקבל משוואה הזויה. מאוד יעזור לי אם תינתן דוגמה למצב כזה עם פרבולה - פונקציה אותה אני מכיר טוב. תודה, אביעד‏ • שיחה 19:25, 28 באוקטובר 2012 (IST)

נתחיל מזה שאין מדובר בפונקציה. אליפסה אינה הגרף של שום פונקציה (כי יש ערכים של x להם מתאימים שני ערכים של y). מה שהוא עשה הוא פשוט להגדיר קבוצה במישור שהיא במקרה הזה אליפסה. זוהי הקבוצה (אני מניח שהסימון הזה מוכר לך, אמור אם לא). באופן כללי היא קבוצה במישור. כאשר קבוצה שכזו היא במקרה גרף של פונקציה (לעתים באופן מקומי) קוראים לה פונקציה סתומה. לרוב משפט הפונקציה הסתומה מאפשר לקבוע אילו קבוצות כאלו הן פונקציות סתומות. דניאל תרמו ערך 19:39, 28 באוקטובר 2012 (IST)
בפרבולה ההצגה או מייתרות את הצורך בפרמטר משותף (משום שהתלות של אחד המשתנים בשני פשוטה כל-כך). אבל במקרים רבים כל הקואורדינטות תלויות בגורם חיצוני (למשל - תנועה במישור), ואז נוח מאד לתאר הכל באמצעות פרמטר. אין צורך לפתור את "המשוואה ההזויה" ולמצוא את התלות הישירה של y ב-x. עוזי ו. - שיחה 21:06, 28 באוקטובר 2012 (IST)
ראה גם מסילה (מתמטיקה). דניאל תרמו ערך 21:11, 28 באוקטובר 2012 (IST)
תודה רבה. אביעד‏ • שיחה 21:32, 29 באוקטובר 2012 (IST)

איך להכין דגם מד טמפרטורה של גלילאו גלילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכוונתי לבנות דגם של מד טמפרטורה של גלילאו גלילי. מה אני צריך לעשות כדי לבנות דגם ביתי לדבר הזה? {הדבר הראשון שאני צריך זה את הטקסט שבו הוא מתאר את בניית המד הזה}. תודה לכל המסייעים בהדרכה. מוטיבציה - שיחה 19:46, 28 באוקטובר 2012 (IST)

פיזיקלי מרוכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש גודל בטבע שיכול להיות מתואר אך ורק על ידי מספר מרוכב? אני יודע שיש הרבה מאוד דברים שמסמנים במספרים מרוכבים, אבל אולי ניתן בכתוב אותם בדרך אחרת כך שהם יהיו ממשים? 192.114.105.254 14:46, 29 באוקטובר 2012 (IST)

ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון198#האם גודל פיזיקלי יכול להיות מרוכב?. 94.159.247.99 16:35, 29 באוקטובר 2012 (IST)
ראוי לציין שהשימוש במרוכבים בפיזיקה ומתמטיקה רחוק מלהתמצא במדידת גדלים. אנליזה מרוכבת מעניקה לנו כלים חזקים במיוחד שעוזרים גם בבעיות "ממשיות" לחלוטין. דניאל תרמו ערך 18:55, 29 באוקטובר 2012 (IST)

הגדרת קבוע אלסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם ניתן להגדיר קבוע אלסטי k, במקרה של כבל, כמכפלת מודול יאנג בשטח החתך חלקי אורך הכבל? עם היחידות זה הסתדר... אביעד‏ • שיחה 21:34, 29 באוקטובר 2012 (IST)

כן. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 23:08, 29 באוקטובר 2012 (IST)
אכן, וראה גם חוק הוק, אבל זהו מקרה פרטי לחומרים אלסטיים או בתחום האלסטי שלהם. בנצי - שיחה 00:00, 30 באוקטובר 2012 (IST)
באופן כללי לחומרים "הוקיאנים". אבל בכל מקרה לא ניתן להגדיר קבוע אלסטי ליניארי k לחומרים שלא מקיימים את חוק הוק. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 23:43, 30 באוקטובר 2012 (IST)

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגיד שאני נמצא במקום מבודד עם ריק, כלומר שאינו מושפע מתנאי מזג האוויר, או כל תנאים חיצוניים אחרים. יש לי שולחן, וחפץ כבד מאוד. (שניהם עשויים מחומר לא-אורגני, שלא נהרס או משתנה במשך הזמן). אני מניח את החפץ הכבד על השולחן. יש שתי אפשרויות ברורות:

1. החפץ כבד מדי, והשולחן מתרסק או מתעקם
2. החפץ לא כבד מדי, והשולחן מחזיק לנצח נצחים.
האם ישנה אפשרות שלישית- השולחן מחזיק תקופה מסויימת ורק אחרי זה מתרסק או מתעקם. במילים אחרות, האם החפץ מפעיל איזה שהוא לחץ או כוח או מתקף (או אחד מאלה) קבוע על השולחן, או האם רק ברגע ההנחה שלו הוא משפיע על השולחן.
אם האפשרות השלישית לא קיימת, אז איך נוצרים פצעי לחץ? אם היא קיימת, אז איך זה שאיזונים חלשים למראה, כמו זה למשל, יכולים להחזיק מעמד הרבה זמן? בלנק - שיחה 22:46, 29 באוקטובר 2012 (IST)
1. נצח זה הרבה מאד זמן; אולי הפרוטונים יתפרקו בדרך. 2. עייפות החומר היא לא רק מטאפורה. 3. גוף האדם (בפרט העור) אינו עונה לתאור "חומר לא-אורגני שלא נהרס או משתנה". עוזי ו. - שיחה 23:00, 29 באוקטובר 2012 (IST)
התעייפות אינה תופעה סטטית/קווזיסטטית אלא תופעה דינמית. במצב קווזיסטטי התופעה היא זחילהגיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 23:12, 29 באוקטובר 2012 (IST)
תודה לעונים, כמה שאלות נוספות:
1. מה בעצם, ברמה החלקיקית, גורם לזחילה?
2. בערך זחילה (דפורמציה) היה כתוב שהזחילה היא גם פונקציה של הטמפרטורה. האם באפס המוחלט לא תהיה זחילה כלל?
3. האם הבנתי נכון מתשובתו של גיל, שעייפות החומר לא ממש קשורה לשאלה?
4. בכל זאת, בעניין פצעי הלחץ- מה גורם להם? הרי די ברור שלא מדובר בזחילה. כתבתי "חומר לא אורגני", כדי שלא יכתבו לי "השולחן נרקב לאורך הזמן", אבל גם העור לא נרקב תוך כמה שעות. תודה מראש. בלנק - שיחה 00:44, 30 באוקטובר 2012 (IST)
אתייחס כרגע לעניין פצעי לחץ, משום שזו שאלה נפרדת השונה מהיתר. בניגוד לצברי חלקיקים המרכיבים עצמים דומים, מערכות ביולוגיות (דוגמת תאים ורקמות) מגיבות בצורה מורכבת בהרבה. אני מניח שאתה יודע שתאי רקמות מתחדשים כל הזמן. כלומר, תאים מתים, ובמקומם מתחדשים תאים בתהליך של התחלקות. תהליך זה אינו סטטי ואינו מתקיים בקצב קבוע. קולטנים על מעטפת התא מגיבים לתנאי הסביבה, כולל תנאים פיזיקליים, כמו כבידה וכמו לחץ. הבעיה אינה בלחץ כשלעצמו, משום שאדם בריא נמצא בתנועה מתמדת, הן הגוף כולו והן אזורים שונים שלו (גם במהלך שינה). הבעיה היא במצבים בהם הלחץ המקומי או האזורי הוא קבוע לפרק זמן ממושך, דוגמת מקרים של שיתוק מלא, אובדן הכרה ממושך, פציעה קשה וכיוב'. לחץ ממושך כזה משפיע על זרימת אותות מולקולריים (בהעדר ערך עברי, עיין בערך הקצרצר הבא, ודיון מקיף ורחב יותר תמצא כאן) המכתיבים לתאים את עיתוי וקצב ההתחדשות, ומכאן פוגע בקצב ההתחלקות, ובעקבותיו - קצב ההתחדשות. בנצי - שיחה 10:14, 30 באוקטובר 2012 (IST)
זחילה בדומה להתעייפות הן תופעות שלא מובנות לחלוטין, קצת קשה לי להרחיב על זחילה כי למדתי אותו באופן שטחי וגם התעייפות, שלמדתי בכמה קורסים שונים עדיין קשה לי להיכנס לעומק העניין. אתה יכול לקרוא בערך האנגלי על מספר סוגי זחילה ועל מקור התופעה. עקרונית זחילה קוראת בטמפ' יחסית גבוהות, כלומר בטמפ' קרובה לנק' ההתכה. לדעתי (וזה בלי להתבסס על ידע אלא לפי מה שנראה לי הגיוני) לא תתפתח זחילה באפס המוחלט. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 00:11, 31 באוקטובר 2012 (IST)

הערך "מדחום גלילאו" - מדויק?[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראתי את הערך הקצרצר בויקיפדיה שנקרא "מדחום גלילאו" ומצאתי בו אי אילו דיוקים... למשל, כתוב שם: " הרעיון למדחום הועלה בתחילת המאה ה-17 על ידי גליליאו גליליי ועל שמו (על אף שהוא עצמו לא בנה כזה) קרוי המדחום.". סוף ציטוט. למען הסדר הטוב ראוי להדגיש שני דגשים:

1. גלילאו בנה מדחום, אומנם בלי סקאלה, אבל הוא בנה מדחום ואף השתכר מלימוד עשייתם. מערך זה משתמע שהוא התעסק ברעיונות גרידא. ניתן לראות זאת בויקיפדיה עצמה בערך מדחום ששם כתוב כך "גלילאו גליליי היה הראשון שבנה ב-1592 מדחום והשתמש בו בניסוייו (זאת לא אני כתבתי).
2. בשנת 1990 בערך המוזיאון להיסטוריה בלונדון פיתח משהו שנקרא "תרמומטר גלילאו", לתרמומטר זה אין קשר למדחום שגלילאו השתמש בו, הקשר הינו מקרי בלבד, והמוזיאונים קראו את זה על שמו. ראו גם ערך Galileo thermometer (אנגלית) מוטיבציה - שיחה 00:33, 30 באוקטובר 2012 (IST)
זה לא הדף המתאים לשאלות כאלה. אני מציע לך להעביר את ההערות לשיחה:מדחום גלילאו. אם לא יגיבו לך, אתה מוזמן להפנות אנשים לדיון מויקיפדיה:לוח מודעות. לאחר מכן אתה מוזמן גם לשנות בעצמך את הערך, בהתבסס על מקורות. בהצלחה Face-smile.svgבלנק - שיחה 00:48, 30 באוקטובר 2012 (IST)

גאומטריה בתלת מימד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני צריך לסדר כדורים זהים ברדיוס כמה שיותר צפוף. מטרה שלי היא לחשב את הגובה של מרכז הכדור משכבה העליונה ביחס לשכבה התחתונה.

אני יושע שהסידור האופטימלי הוא "סידור כדורי תותח". כלמור מצמידים 3 כדורים ושמים מעליהם עוד חד בתוך השקע. ברביעיות כאלה מרצפים את המישור ואז ממלאים את השכבה הבאה בכדורים באותו האופן, מקבלים שליליות וממשיכים האלה. אני לא יודע איך להוכיח שזה הסידור בעל הצפיפות המקסימלית, למרות שזה נשמע לי מאוד אינטואיטיבי.

ולא יודע כיצד לחשב את היחס בין רדיוס הכדור לבין "הגובה", כלומר מרחק בין השכבות. 79.181.212.218 18:20, 30 באוקטובר 2012 (IST)

זוהי השערת קפלר (אנ') שהיתה חלק מרכזי בבעיה ה-18 של הילברט (אנ'). הבעיה נפתרה לפני כמה שנים (ע"ע באנגלית); אל תצפה להוכחה קלה או פשוטה. עוזי ו. - שיחה 18:55, 30 באוקטובר 2012 (IST)
השאלה היא במקור כאן והיא באה מקריסטלוגרפיה. אם אתה אומר שזה באמת שאלה שקשה מאוד להוכיח אז לא סביר להניח שלא היו נותנים אותה בש"ב. אז נניח שאני מקבל כנתון שהמבנה האופטימלי הוא HCP. איך מזה אני מוצא את היחס בין a לc? חשבתי על זה וניסיתי לשרטט, זה נראה כמו טטראדר שבו אני צריך למצוא את הגובה אם אני יודע את הצלע. אבל יוצא . מאיפה יכול לבוא היחס שהם מבקשים? 79.181.212.218 19:31, 30 באוקטובר 2012 (IST)
בשאלה לא מבקשים שתמצא את הסידור האופטימלי (=בעיית קפלר, קושי 48), אלא את הסידור הטוב ביותר מבין הסידורים בסריג הקסגונלי (=בעיית שעורי בית, קושי 12). עוזי ו. - שיחה 21:49, 30 באוקטובר 2012 (IST)
לא ממש הבנתי מה ההבדל. הסידור הכי טוב הוא הסידור ההקסגונלי, לא? או שיש מספר סידורים בשם "הקסגונלי" ואחד מהם הוא "הטוב ביותר" ( ואיך מוצאים אותו?)? 79.181.212.218 22:07, 30 באוקטובר 2012 (IST)
איך מחושב המספר של דרגת הקושי? זה סולם מוכר? --46.117.105.50 20:58, 31 באוקטובר 2012 (IST)
The Art of Computer Programming. ראה כאן, עמודים 9-11. עוזי ו. - שיחה 23:01, 31 באוקטובר 2012 (IST)

מכפלה בין מטריצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכפלה בין מטריצות נותנת מטריצה, נכון? איך קוראים לסוג מכפלה כזה? חשבתי שזה "מכפלה פנימית", אבל פנימית חייבת לתת סקלאר ופה המכפלה מכזירה אותנו למרחב המטריצות. 79.181.212.218 21:02, 30 באוקטובר 2012 (IST)

למה כוונתך במלה "סוג"? הכפל הרגיל של מטריצות נקרא, עד כמה שזה מוזר, כפל מטריצות. עוזי ו. - שיחה 21:47, 30 באוקטובר 2012 (IST)

המודל נפל?[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מודל הנלמד במערכת החינוך, כל מולקולה אשר אינה סימטרית, (כמו פרמידה משולשת למשל) קוטבית. אבל מה קורה עם לאטומים המרכיבים את המולקולה יש ערך אלקטרושליליות דומה? כך לדוגמה ב-NCl3 לחנקן וכלור יש ערך אלקטרושליליות דומה. על כן אין כמעט קוטביות בקשר. אבל בגלל זוג האלקטרונים הלא קושרים של החנקן כן מתקיימת פרמידה משולשת. אז האם המודל של משרד החינוך נפל? Exx8 - שיחה 20:57, 31 באוקטובר 2012 (IST)

תאוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלה במכניקה:

אני נמצא על קיסקה שאני רוצה לבדוק האם היא נעה בתאוצה קבועה או מסתובבת. איך אני עושה ניסוי שיוכיח לי חד משמעית באיזה סוג תנועה אני (מבין 2 האפשרויות). מהם מכישרי המדידה המתאימים? הדיסקה יחסית גדולה ורוצים ניסוי לא מקומי. אין אפשרות לתקשר עם הסביבה החיצונית לדיסקה. 79.177.217.142 21:26, 31 באוקטובר 2012 (IST)

מה המונח העברי המקביל למידה SPAN?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהו המונח העברי המקביל, למידה span? מוטיבציה - שיחה 23:36, 31 באוקטובר 2012 (IST)

זרת (יחידת מידה). עוזי ו. - שיחה 23:50, 31 באוקטובר 2012 (IST)
תודה. מוטיבציה - שיחה 22:48, 1 בנובמבר 2012 (IST)

החוק הראשון של ניוטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם יש את החוק השני, למה צריך את החוק הראשון? ברור שאם F=ma ואין כוח אז a=0 . אז למה לא הסתפק ב2 חוקי ניוטון? 192.114.105.254 10:34, 1 בנובמבר 2012 (IST)

אפשר לחזק את שאלתך. חוקי ניוטון תקפים אך ורק במערכת אינרציאלית, כלומר, מערכת בה גוף שלא פועלים עליו כוחות לא משנה את מהירותו. אבל זהו בדיוק החוק הראשון של ניוטון. במילים אחרות, החוק הראשון של ניוטון קובע שבמערכת יחוס שבה הוא מתקיים הוא אכן מתקיים. זו, בעיני, טאוטולוגיה. אני אישית מבין את החוק הראשון של ניטון כקובע שקיימת מערכת ייחוס אינרציאלית, שבה מתקיים החוק השני. (זה בכלל לא מובן מאליו, ובכלל, קשה להוכיח שזה נכון בכלל). הבעיה היא שזה לא מה שניוטון אמר... אני גם מוטרד לעיתים מהשאלה הזו. משה פרידמן - שיחה 10:48, 1 בנובמבר 2012 (IST)
לשואל: זה שכוח יוצר תאוצה לא אומר שהוא הדבר היחיד שיוצר תאוצה. החוק הראשון נועד להגיד שאין שום מקרים שבהם תאוצה נוצרת שלא בעקבות כוח. לפי האינטואיציה (וגם לפי הפיזיקה של אריסטו) על כל החפצים שזזים יש מין "תאוצה שלילית קבועה". אם אני אבעט בכדור הוא יתגלגל במהירות מסויימת, ואז יאט וייעצר. אם אני ארה עם תותח לשמיים הפגז יאט ויאט עד שהוא ייפול חזרה למטה. כיום ברור לנו שזה נובע מכוח הכבידה ומכוח החיכוך, אבל באת פרסומם של חוקי התנועה זה לא היה ברור בכלל.
למשה: למעשה כל המתמטיקה כולה (להוציא יוצאי דופן בודדים?? נראה לי שלא), היא טאוטולוגיה. גדולתו של ניוטון הוא שהוא הראה שאם קוראים לדברים בשמות, אפשר ליישם את חוקי המתמטיקה כמעט לגבי כל דבר בעולם הפיזי. אם נגדיר מונחים כמו "כוח" ו"תנע", נוכל לחשב בדיוק רב מה יקרה לעצם שמופעל עליו כוח כזה וכזה. בלנק - שיחה 14:37, 1 בנובמבר 2012 (IST)
בלנק, מהחוק השני נובע שכוח נמצא ביחס ישר לתאוצה, בלי תלות בגורמים נוספים, ולכן החוק הראשון אכן נובע מהשני. כנראה שניוטון ציין אותו כי הוא מספיק חשוב בפני עצמו. ולגבי טאוטולוגיה, יש פה בלבול של משמעות המילה. במתמטיקה, וגם בפיזיקה (כשהאקסיומות הן תוצאות ניסויים), כל האמירות הן טאוטולוגיות. אילו ניוטון היה אומר "אם החוק הראשון נכון החוק הראשון נכון" זו טאוטולוגיה במשמעות הלוגית של המילה ואין איתה שום בעיה. אבל משה טוען שניוטון הגדיל לעשות, והוסיף לומר "לכן החוק הראשון נכון", זו כבר שגיאה לוגית שבטעות השתרשה בשם השגוי "טאוטולוגיה" גם כן. בלנק השתמש במשמעות הראשונה ואילו משה במשמעות השנייה. דניאל תרמו ערך 19:13, 1 בנובמבר 2012 (IST)
החוק הראשון של ניוטון אינו מקרה פרטי של החוק השני ואינו טאוטולוגיה. החוק הראשון מגדיר מהי מערכת יחוס אינרציאלית, ובכך מגדיר מתי שני החוקים האחרים תקפים. קל לראות שהם אינם תקפים במערכות לא אינרציאליות. בבתי הספר וגם ברוב השיעורים באוניברסיטה לא מסבירים זאת היטב, ולכן נוצר הרושם שהחוק הראשון מיותר.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם תשים לב, זה מאוד דומה למה שכתבתי. הבעיה היא שבבתי הספר מלמדים בדיוק מה שניוטון כתב. לפחות כך בתרגום לאנגלית של ספרו. משה פרידמן - שיחה 23:28, 1 בנובמבר 2012 (IST)
Every body perferves in its state of rest, or uniform motion in a right line, unless it is compelled to change that state by forces impres'd thereon. (מתוך התרגום לספרו משנת 1729). משה פרידמן - שיחה 00:06, 2 בנובמבר 2012 (IST)

כמעט פילוסופיה, פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך הטבע יודע להתנהג לפלי המתמטיקה שאנחנו כתבנו? חלקיק לא באמת עושה חשבון ווריאציות ומחליט לנוע על המסלול בו הפעולה מינימלית. חלקיק לא שמע על זה שההסתברות למצוא אותו היא פונקציית גל בריבוע. האם ניתן להבין מכך שישנו "כוח עליון" שעושה את החישוב ומחליט בשביל החלקיקים איך התנהג? 192.114.105.254 10:38, 1 בנובמבר 2012 (IST)

זה הפוך כמובן. אנחנו מסתכלים על התנהגות החלקיקים ואז ממציאים מודלים מתמטיים שמתאימים להם. ברטראנד ראסל אמר פעם ש"העובדה ש-3 ועוד 3 תמיד שווים ל-6 אינה מדהימה יותר מהעובדה ששלוש רגל תמיד יהיו שווים ליארד אחד"-הכל תלוי רק בהגדרה שלך למספרים, מונחים, ואירועים. מה שנכון הוא שאכן קיימים "חוקי טבע", שהטבע מציית להם תמיד. רוצה לקרוא לזה "כוח עליון?" לך על זה. בלנק - שיחה 16:49, 1 בנובמבר 2012 (IST)
אני סבור אחרת. המתמטיקה לטעמי היא שפה אנושית, שמקורה בתודעה שלנו ולא בנסיון הנרכש. במיוחד המתמטיקה היותר מתקדמת. (ישנן דעות נוספות בנושא זה). בכל זאת, אנו מוצאים שניתן לתאר את כל חוקי הטבע המוכרים לנו בעזרת שפה זו. אין כל סיבה אפריורי שחוקי הפיסיקה יצייתו לשפה אנושית, אם אכן היא לא נרכשת. למיטב זכרוני קאנט דן בבעיה זו וטען כי אכן הטבע איננו מציית לחוקי המתמטיקה, אבל התודעה שלנו מצייתת להם. היכולת שלנו לקלוט ולארגן ידע מוגבלת לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה, ולכן איננו מסוגלים לדעת שום דבר מחוץ לזה. לכן, התמונה של המציאות שנמצאת אצלנו בתודעה מצייתת לחוקי הטבע, אולם אין שום אינדקציה שיש טבע כזה מחוץ לתודעה שלנו. אפשר להמשיל זאת למחשב מאוד משוכלל, שיש לו בינה מלאכותית, והוא מסוגל להתנהל בצורה מאוד מורכבת מול העולם שמחוצה לו. יום אחד הוא עשוי לתהות לעצמו איך שזה שכל המציאות מכילה רק 0 ו-1, ומצייתת למספר מאוד מסויים של פעולות לוגיות. האמת היא, כמובן, שזו פשוט השפה שממנה מורכבת התודעה שלו, ואין בין תפיסת המציאות שלו למציאות החיצונית הרבה מן המשותף. משה פרידמן - שיחה 21:24, 3 בנובמבר 2012 (IST)
מעולם לא הודגם אספקט של המציאות שאינו ניתן לתאור על ידי פעולות לוגיות פשוטות על 0 ו-1. דניאל תרמו ערך 21:28, 3 בנובמבר 2012 (IST)
אז? משה פרידמן - שיחה 21:43, 3 בנובמבר 2012 (IST)
במשל שלך המחשב לא תופס את המציאות טוב כמונו. לדעתי הוא תופם אותה באותה מידה של הצלחה. דניאל תרמו ערך 21:57, 3 בנובמבר 2012 (IST)
ייתכן, אבל זה משל שבא להמחיש רעיון, לכן אין טעם להתווכח על נכונות המשל. מה שחשוב זה לא האיכות של השפה, אלא הטענה העקרונית שיכולת התפיסה של התודעה מוגבלת לשפה שלה. משה פרידמן - שיחה 22:07, 3 בנובמבר 2012 (IST)
אני מצטער, רק עכשיו קלטתי שתגובתי למעלה בכלל לא קשורה לשאלה של השואל המקורי. לשאלה המקורית, ראה התייחסות מפורטת בספרו של יובל שטייניץ "טיל לוגי מדעי וכו'". משה פרידמן - שיחה 22:19, 3 בנובמבר 2012 (IST)

כמה חומץ+סודה לאפייה = 950 ליטר פד"ח?[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברו הרבה יותר מדי שנים, וגיליתי ששכחתי איך מחשבים דברים כאלה. חומץ 5%, סודה ביקרבונט. תודה לפותר/ת מראש. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:44, 1 בנובמבר 2012 (IST)

טלסקופ חלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש השפעה למהירות הסיבוב של טלסקופ סביב כדור הארץ על המדידות? אני מדבר על כל מיני הסחות כמו הסחה גרביטציונית או הסחה לאדום. נניח שאני רוצה למדוד את האורך גל של חלקיק שמגיע מכוכב מרחק. 109.65.192.97 21:29, 1 בנובמבר 2012 (IST)

המוח צורך יותר דם בשעת חשיבה או למידה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכורני שלמדתי פעם שהמוח צורך יותר דם בשעת חשיבה או למידה בדומה לצורך הריאות בזמן פעילות ספורט, יש מקור לדבר זה? ושאלה נוספת, האם ידוע לכם על תיאוריה בעבר שבה נטען שחוף הגוף עולה (במדת מה) כאשר לומדים בצוותא באופן פעיל של משא ומתן? (נשמע משהו מהפילוסופיה היוונית). מוטיבציה - שיחה 00:34, 2 בנובמבר 2012 (IST)

כל איבר בגוף צורך יותר חמצן (שמגיע בדם) בזמן מאמץ. זה נכון לקיבה בעת עיכול, לשרירים בעת ריצה ולמוח בעת למידה. דניאל תרמו ערך 22:23, 2 בנובמבר 2012 (IST)
ואני אוסיף, שבמדעי המוח (ראה בערך) משתמשים בזה, כשעושים דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI). emanשיחה 02:53, 3 בנובמבר 2012 (IST)
דניאל, כפי שכתבתי למדתי את זה פעם, אך ניסיתי לחפש היכן זה כתוב בויקיפדיה (שהמוח צורך יותר דם בשעת לימוד) ולא מצאתי. ובאותו הקשר יש לי שתי שאלות: האם זה מוכח באמת שהמוח מתאמץ יותר בשעת לימוד? ושאלה נוספת, האם כשאנו אומרים שאיבר מסויים (כמו השריר או המוח או הריאות) צורך יותר דם פירושו של דבר שלחץ הדם באותו איבר גדל (עולה)?מוטיבציה - שיחה 18:48, 3 בנובמבר 2012 (IST)
לחץ הדם אמור להיות קבוע בכל הגוף, ללא תלות באיבר שאתה מודד. בלנק - שיחה 20:01, 3 בנובמבר 2012 (IST)
אז במה מתבטא השינוי בשאר האיברים כשהמוח למשל נוטל מנת דם מכובדת בשעת למידה 'על חשבון' הריאות או מערכת העיכול, או כאשר מערכת העיכול משתמשת יותר בדם על חשבון המוח והאחרים? מוטיבציה - שיחה 22:12, 3 בנובמבר 2012 (IST)
כלי דם מתכווצים או מתרחבים בהתאם לצורך. יוסישיחה 08:51, 4 בנובמבר 2012 (IST)

לחץ הדם לא קבוע בכל הגוף. הוא תלוי מאד בגובה היחסי של החלק בגוף. אצל אדם עומד, לחץ הדם ברגליים גבוה מבראש. בעת עמידת ראש המצב 'מתהפך'. לחץ הדם שמודדים, מוגדר כלחץ הדם שבגובה הלב.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מונחים בכימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמתי לב שבטכניון בפקולטה לכימיה במקום "ניסוי" אומרים "ניסיון". למה? 109.65.219.216 11:20, 2 בנובמבר 2012 (IST)

בדיוק לאחרונה קראתי את ספריו של יצחק לבנון "על כל שאלה תשובה" (משנת 1959), ושמתי לב שלאורך ספריו הוא משתמש במונח "נסיון" (ונסיונות) במקום ניסוי וניסויים שאנו רגילים לומר. אם זה נכון ועקבי מה שאמרת לגבי הטכניון (לי באופן אישי אין מידע על הטכניון - ואני מסתמך על דבריך בלבד) כנראה מדובר בצורת מינוח ישנה שהטכניון הותיק עדיין משמר. מוטיבציה - שיחה 18:40, 3 בנובמבר 2012 (IST)

}}