ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון171

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

מציאת תקנה[עריכת קוד מקור]

תאגיד המים של עירי שלח לי מכתב עם דרישה להתקין מד מים אישי, תוך שהוא מסביר שאם לא אעשה כן, אחוייב בצריכת מים של 20 מ"ק לחודש + הצריכה שלי, מכיוון שעד היום השתמשתי בכ-12 מ"ק לחודש הדרישה נראית לי חצופה מעט, התאגיד טוען במכתב שהוא מסתמך בדרישתו על "תיקון מס' 1 לכללי תאגידי מים וביוב* תשע"א 2011" כאשר הכוכב מפנה ל:"אמות מידה והוראות בעניין הרמה הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לספק לצרכניה" יגעתי ולא מצאתי את החוק\תקנה המדובר, למי הפתרונים? --איש המרק - שיחה 20:43, 9 בינואר 2012 (IST)

ראה שני הקישורים כאן. חזרתישיחה 23:19, 13 בינואר 2012 (IST)
תודה, אבל זה הכתב שקיבלתי בדואר, אחרי ששוחחתי איתם התברר לי שהמסמך שצירפת מטעה מאוד, ואינו משקף את המציאות. בברכה, --איש המרק - שיחה 23:25, 13 בינואר 2012 (IST)

שאלות בעייני רפואה[עריכת קוד מקור]

כמובן, השאלות הן תיאורטיות.

1. חולה סרטן, שאינו יודע שהוא חולה סרטן [זאת אומרת, הוא לא עובר שום טיפולים] האם ירגיש בכאב? או בסימנים של מחלה- חום, חולשה וכו'? האם הדימוי של חולה סרטן הוא רק תוצאות לוואי של תרופות וטיפולים? אם כן, האם זה רק משלב מסוים שהסרטן יתפתח לגודל מסוים?

2. מחלות גנטיות: נגיד ואני ס"ט, וכן כל האילן המשפחתי מאז ומעולם. האם אוכל לחלות בטאי זקס [אני מקווה שככה כותבים..]? זאת אומרת, האם לאשכנזים יש רק יותר הסתברות ומי שהוא לגמרי ספרדי 'חסין' מפני מחלה זו?

תודה!

מאחר והשאלות הן רק תאורטיות, אזי תשובות תאורטיות:
  1. בהרבה מאוד מחלות, התסמינים מופיעים מיד, ובהרבה מאוד מחלות - לוקח זמן רב עד ששמים לה לכך שמשהו אינו כשורה. חלק מסוגי הסרטן מתנהגים כך וחלק אחרת.
  2. ראה בערך טאי זקס - גם מי שאינו אשכנזי עשוי להיות נשא. דניאל צבישיחה 21:56, י"ד בטבת ה'תשע"ב (9.01.12)
לגבי שאלה 1: באופן כללי, כאבים מתפתחים כפועל יוצא של שינויים פיזיולוגיים, ולא ישירות. תאים סרטניים הם תאים שתפקודם השתבש, והתרבותם באה על חשבון תאים תקינים. בהרבה מקרים, מתפתח גידול, שבשל נפחו הגדל, הוא לוחץ על רקמות אחרות, והן 'מרגישות' אותו ומשדרות כאב. שינויים אחרים פוגעים ביכולת לנשום (כמו בלוקמיה) ובתפקוד תקין של מערכות שרירים. במילים אחרות, כל מאמץ קטן כרוך אז בכאב. בנצי - שיחה 11:48, 10 בינואר 2012 (IST)
אז אם הבנתי נכון, אין מצב שמישהו קם בבוקר יום אחד ומת, ואחר כך יגלו שהוא מת מסרטן. לפני זה יקרה, הוא ירגיש את הלחץ על הרקמות וכו'. נכון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
נכון. ושיבושים פיזיולוגיים אחרים, או בנוסף. בהרבה מקרים, למשל, מתגלה גידול סרטני בראש, בשל כאבי ראש בלתי מוסברים. וזו רק דוגמא קלינית אחת. בנצי - שיחה 21:11, 11 בינואר 2012 (IST)

כנסת וממשלה[עריכת קוד מקור]

שאלה - אילו חוקים/החלטות מובאים בפני הממשלה, ואילו חוקים/החלטות מובאים בפני הכנסת? אביעד‏ • שיחה 22:00, 9 בינואר 2012 (IST)

כל החוק ים מוחלטים על ידי הכנסת, אבל הממשלה יכולה להציע הצעת חוק ממשלתית. יש זכויות רבות ששמורות לשרים מסויימים, כמו שר הביטחון, שר הפנים או ראש הממשלה. שאר הדברים שבאחריות הממשלה מפורטים בערך ממשלה. בלנק - שיחה 00:02, 10 בינואר 2012 (IST)
תודה. קראתי את הערך ממשלה, ועדיין. מהו ההבדל בין הצעת חוק ממשלתית להצעת חוק רגילה? אביעד‏ • שיחה 12:18, 10 בינואר 2012 (IST)
הצעת חוק פרטית עוברת קריאה טרומית, הצעת חוק ממשלתית עוברת ישר לקריאה ראשונה, אי אפשר למשוך הצעת חוק פרטית לאחר הקריאה השניה, הצעה ממשלתית בדרך כלל תזכה לתמיכת הקואליציה. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:03, 10 בינואר 2012 (IST)

ראה גם חקיקת משנה.

קציפת הדרך, חולית[עריכת קוד מקור]

מה הכוונה בזה שפול אטרידיס יכול להיות במספר מקומות בו זמנית? הוא כל הזמן היה במקום אחד. האם הכוונה היא שהוא יכול לראות את העתיד כמו נביא? מה קשור שהוא יכול להיות במספר מקומות בו זמנית(טלפורטציה)?

ומהו הוא קפיצת הדרך? איזו דרך הוא קופץ? מה מתכוונים שאומרים שהוא יכול לראות מקומות שבנות גשרית לא? תרומות/79.181.212.51 22:36, 9 בינואר 2012 (IST)

בניגוד להבנה הפשטנית, לפיה המילה "קפיצה" בביטוי זה פירושה "ניתור", מבהיר מילון אבן-שושן כי המילה מופיעה כאן במשמעות אחרת, שמקורה בתלמוד, והיא "סגירה, קימוץ, הידוק" (משמעות שקל להבינה בביטוי "קפיצת יד" שפירושה סגירת היד בקמצנות), כלומר לא העובר מנתר, אלא דרכו עוברת שינוי טופולוגי המקרב את שני קצותיה זה לזה. התשובות לשאלותיך מצויות באנגלית. Nachum - שיחה 12:21, 10 בינואר 2012 (IST)
גם אני דיברתי על קפיצה במובן זה. תרומות/109.65.213.174 16:22, 10 בינואר 2012 (IST)
הוא קפיצת דרך בתוכנית הזיווגים והרביה של בנות גשרית. מטרת התוכנית יצירת אדם בעל רמת תודעה\מיסטית גבוהה במיוחד. אטרידיס הוא קפיצת הדרך, ההתקדמות המשמעותית בתוכנית הזו. הוא מגיע מבחינה מיסטית למקומות שנשים לא יכולות להגיע אליהם. יוסישיחה 12:44, 10 בינואר 2012 (IST)
מקומות כמו מה? הרי גם להם היה כוח נבואה ואפשרות לראות את העתיד. ומה היא אותה ה"דרך" שאליה מתכוונים? דרך לאיפה? הוא לא היה המטרה הסופית? חוזרים מספר פעמים על הטענה שקציפת הדרך יכול להיות במספר מקומות בו זמנית. ולא כל כך ברור למה מתכוונים. תרומות/109.65.213.174 16:22, 10 בינואר 2012 (IST)
לא זוכר, קראתי מזמן. מדובר בדרך מטפורית, הדרך לרמה המיסטית הגבוהה ביותר. אם אני זוכר נכון, אטרידיס יכל לבחון מסלולים אפשריים שונים של העתיד ועל ידי בחירת מעשיו בהווה, לקבוע את העתיד ברמת וודאות גבוהה. או משהו כזה. לא זוכר :) יוסי מחשבון אחר - שיחה 19:08, 10 בינואר 2012 (IST)

מה זה אוטם של שריר הלב או של שריר בכלל?[עריכת קוד מקור]

איך נאטם שריר?, הרי מבנהו שונה משל עורק... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מצב של זילוח (זרימת הדם --זילוח-perfusion) לא תקין של דם לשריר הלב, כתוצאה מחסימה של אחד מהעורקים. Nachum - שיחה 10:37, 10 בינואר 2012 (IST)

נוסח במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

היה לי קטע במבחן בחדוא1 שבו הורידו לי נקודה אחת. אני לא בא לערער על זה, אלא סתם רוצה לשאול מתמטיקאי מקצועי אם הוא יסכים איתי. הייתי צריך להוכיח שתחת תנאים מסוימים (לא עקרוני) יש רק נקודת שבת אחת C לפונקציה. אז רשמתי:

"נניח שלילה שינם שתי נקודות שבת C1>C2. ולכן לפי משפט רול..." ובודק רשם הערה "ומה עם C1<C2?" והוריד נקודה אחת.

לדעתי האישית זה פשוט בעיית הבנה של הבודק. הרי ברור שאם יש שתי נקודות, אז אחת מהן קטנה מהשניה ולשמות שלהן אין שום משמעות בחיים. באמת הייתי אמור לכתוב "נניח בלי הגבלת הכלליות C1>C2" או "נסמן את הנקודה הקטנה יותר בC1 והגדולה יותר בC2"? הרי כל זה שטויות במיץ והוספת מילים מיותרות שלא מוסיפות מידע. או שאני זה שטועה? 79.181.212.51 16:18, 10 בינואר 2012 (IST)

הוא כנראה רצה שתרשום ללא הגבלת הכלליות. זו קטנוניות מיותרת, ואני מתפלא שהורידו לך ניקוד. דניאל תרמו ערך 16:22, 10 בינואר 2012 (IST)
למה שאני ארשום את זה? אין פה שום הגבלת כלליות מלכתחילה( זה לא מקרה פרטי שמשליך על הכללי אלא מקרה כללי בפני עצמו). זה עניין של עיקרון. אני רוצה להבין אם יש בעיה מתמטית כלשהי בלרשום "נניח שלילה שינם שתי נקודות שבת C1>C2." בלי שום מילה נוספת. 109.65.213.174 16:55, 10 בינואר 2012 (IST)
אם זו ההופעה הראשונה של C1 ו-C2 בתשובה, הרי שאתה *מגדיר* את C1 להיות נקודת השבת הגדולה מבין השתיים. אולי הנקודות ירדו מסיבה אחרת. עוזי ו. - שיחה 18:15, 10 בינואר 2012 (IST)
כן זה הופעה ראשונה. בסעיף לפני כן הוכחתי שקיימת נקודת שבת (סימנתי אותה בC) ובסעיף פה נדרשתי להוכיח שהיא יחידה. כלומר לפי מה שאתה אומר הבעיה היא שהבוחן כנראה לא ממש מבין מה כתבתי ולא שאני כתבתי משהו לא תקין( אני לא באמת הולך לעשות עם זה משהו. נקודה אחת בבוחן אמצע מגן). 109.65.213.174 20:02, 10 בינואר 2012 (IST)
מהתאור שלך נראה שהניסוח שלך תקין. עוזי ו. - שיחה 20:11, 10 בינואר 2012 (IST)

שאלת בור בבוטניקה[עריכת קוד מקור]

אם לקחתי אדמה מכוכב אחר (כנראה מכוכב אקסטרה-סולארי או לפחות אדמה שניתן להצמיח בה צמחים) ונתתי מים לאדמה זו כאן בכדור הארץ. האם יצמח בה משהו?. מה יש באדמה שאם משקים אותה צומחים בה צמחים? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אי אפשר לדעת בוודאות, משום שיכולת זו תלויה בעיקר, בהרכב הקרקע המובאת (או המיובאת). בדר"כ, מצחים אינם טורפים, ולכן עליהם להשיג את החומרים החיוניים לקיומם ולצמיחתם מהסביבה בה הם גדלים: חמצן ופחמן דו-חמצני מהאטמוספרה, בהנחה שהיא כוללת אותם, מים, מהקרקע או מהאטמוספרה, וכן גם תרכובות חיוניות אחרות, דוגמת חנקות המבוססות על חנקן, זרחות המבוססות על זרחן, ועוד. כלומר, כדי שצמיחה תתאפשר, מרכיבים אלה, ועוד אחרים, צריכים להימצא בקרקע בכמות מקיימת (sustaining quantity). בנצי - שיחה 20:07, 10 בינואר 2012 (IST)

לרופאי השיניים שבינינו[עריכת קוד מקור]

עקרו לי היום שן במזל טוב. מהתבוננות על השן ראיתי שהשורש שלה חלק לגמרי, וזה הביא אותי לתהיה כיצד השן תפוסה כה חזק בחניכיים, אם אין בשורשה זיזים או משהו דומה, למישהו יש תשובה? 188.64.204.79 17:59, 10 בינואר 2012 (IST)

חוק תחבורה -אי עמעום אור דרך בנסיעה לקראת רכב[עריכת קוד מקור]

קראתי באתר של המשרד התחבורה על החוק: "אי עמעום אור דרך בנסיעה לקראת רכב" אפשר עוד פרטים על הנושא? זה פעם ראשונה שאני שומע על זה..

למיטב ידיעתי זה "מאחורי רכב". ראה כאן. החוק מחייב אותך לכבות את האורות הגבוהים כשאתה נוסע מאחורי רכב אחר. בלנק - שיחה 00:03, 11 בינואר 2012 (IST)
החוק בהחלט מחייב זאת גם בנסיעה לקראת רכב, והסיבה מובנת מאליה - מניעת סינוור. ב"אור דרך" הכוונה לאורות המסנוורים, אלה שנדלקת איתם נורית כחולה בלוח השעונים. Magisterשיחה 10:57, 12 בינואר 2012 (IST)

יהודים בתנ"ך[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שהמילה "יהודים" לא מוזכרת בשום מקום בתנ"ך? תודה--Haya831 - שיחה 15:20, 11 בינואר 2012 (IST)

לא. אני לא יודע איפה היא מופיעה לראשונה, אבל במגילת אסתר היא מופיעה כמה פעמים. (תוספת מאוחרת) ויש אזכורים נוספים בערך יהודים, המוקדם מביניהם בספר מלכים ב'. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:28, 11 בינואר 2012 (IST)
יהודי הוא עברי משבט יהודה, כמו עברי דני או עברי זבולונאי. המילה יהודים, ואפילו יהודית (הניב העברי של תושבי יהודה), נזכרי בתנ"ך במספר מקומות. תעשה חיפוש תנ"ך באינטרנט. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
היתה גם תקופה קצרה של יהודאים. דומני בתקופה הפרסית, אבל אינני בטוח בכך. כמו כן, לא תמיד היו יהודים. לפני כן היו רק עבריים. בנצי - שיחה 21:06, 11 בינואר 2012 (IST)
יש פה בלבול בין מספר דברים - ישנם שלושה סוגים של אנשים שנקרים "יהודים", בתקופות שונות:
  1. אנשי שבט יהודה - אולי מישהו יתקן אותי אבל אני מצליח לחשוב על פעם אחת בתנ"ך שהמילה "יהודי" נזכרת בהקשר זה.
  2. אנשי ממלכת יהודה (שכללה בעיקר את שבט יהודה, אבל גם גורמים אחרים כגון שבטי שמעון ובנימין, חלקים משבט לוי ועוד כל מיני) - לכך מתכוונים הציטוטים שהובאו לעיל, ושאף אחד לא ינסה לשכנע אותך שמרדכי היהודי היה משבט יהודה (כתוב בפירוש שהוא "איש ימיני"). במחקר ניתן למצוא גם את המילה "יהודיים", ובני ממלכת ישראל נקראים "ישראליים".
  3. בני הדת היהודית - מאחר והדת, וגם ההגדרה של מי נכלל בפנים השתנתה קצת, נוטים כיום במחקר להשתמש במילה "יהודאים" לאנשים בתקופה זו (וכמדומני כך גם עד התקופה החשמונאית), אבל הם כמובן קראו לעצמם "יהודים".

דניאל צבישיחה 22:32, י"ט בטבת ה'תשע"ב (14.01.12)

אנטרופיה וכבידה[עריכת קוד מקור]

האם כוח הכבידה שגורם למשיכה של כל שתי מסות זו לזו, לא עומד בניגוד לחוק השני של התרמודינמיקה? נגיד - בהיווצרות מערכת השמש מענני אבק שבגלל הכבידה יצרו את כוכבי הלכת. האם אין כאן תהליך של הקטנת האנטרופיה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בדיוק להיפך. הגדלת האנטרופיה שקולה להקטנת האנרגיה של מערכת נתונה, וזה בדיוק מה שקורה עם שתי מסות הנמשכות זו לזו. עליך לתת את הדעת לכך שאנרגיית קשר בין שני גופים, היא אנרגיה שלילית, ולכן, בהתקרבם זה לזה האנרגיה שלהם קטנה. אפשר לראות זאת גם אינטואיטיבית, במונחים של סדר: גופים מופרדים יותר מבטאים דרגת סדר גבוהה יותר. בנצי - שיחה 19:36, 11 בינואר 2012 (IST)
תודה על ההסבר, אבל איך "גופים מופרדים יותר מבטאים דרגת סדר גבוהה יותר"? אינטואיטיבית, ענן אבק עצום בגודלו נראה לי פחות מסודר מכוכב לכת...94.159.239.19
לא תמיד האינטואיציה תואמת את חוקי הטבע. לחלקיקים בענן האבק שאתה מתאר, יותר דרגות חופש מאשר בהתלכדם. יותר דרגות חופש >> פחות סדר. צפה בתרגילי סדר של מחלקת טירונים ביום הראשון לטירונות, ובסיומה. בנצי - שיחה 20:40, 11 בינואר 2012 (IST)
טענת כאן ההפוך מהטענה המקורית שלך. אם כוכב לכת מבטא אנטרופיה גבוהה יותר אז לחלקיקים לכודים בתצורת כוכב לכת צריכים להיות יותר דרגות חופש (ולכן פחות סדר). זה רק ניחוש, אבל אני מניח שהפתרון נעוץ בעובדה שענן אבק מתפרס על פני שטח נרחב בהרבה מכוכב לכת. החוק השני "מאפשר" לך לאסוף את כל החלקיקים בענן ולצמצם אותם לנקודה קטנה (כוכב לכת) עם אנטרופיה נמוכה, בתנאי שכל השטח הנרחב שכעת ריק מחלקיקים הוא בעל אנטרופיה גבוהה. דניאל תרמו ערך 20:51, 11 בינואר 2012 (IST)
אני חושב שדרך פשוטה יותר להסתכל על זה היא זאת: על פני כל הדרכים לפזר חומר במרחב סופי, וכיוון שכוח המשיכה מושך בלבד, יש הסתברות גבוהה יותר (בחלוף הזמן) למצבים שבהם החלקיקים יהיו קרובים זה לזה מאשר רחוקים זה מזה. הסתברות גבוהה = אנטרופיה נמוכה. --אלעזר - שיחה 03:55, 18 בינואר 2012 (IST)
השוויון שהזכרתי קודם הוא טעות, וגם לא תומך בטענה שלי... השוויון הנכון הוא "הסתברות גבוהה = אנטרופיה גבוהה", וזה הביסוס למה שטענתי במילים קודם לכן. --אלעזר - שיחה 14:08, 25 בינואר 2012 (IST)

אור[עריכת קוד מקור]

1. א. עשינו ניסוי ממש יפה בספקטרוסקופיה וראינו שלמימן יש ספקטורום פליטה בדיד. וצצה לי שאלה בראש: אז איך זה שהמשמש מקרינה עלינו קשת רציפה? 1. ב. ואיך זה שעושים ספקטרוסקופיה לכוכבים אחרים ומגלים ממה הם עשויים?

2. האם קיימת דרך ניסיונית לשלוח פוטון אחד בודד? איך? 79.183.221.192 19:45, 11 בינואר 2012 (IST)

התכוונת לשאול שתי שאלות או שלוש ? אם כוונתך היתה לשאלה מסתעפת מתוך שאלה, נהוג לסמן אותה בצורה שונה: למשל, באותיות עבריות. לשאלותיך:
א. ההבדל הוא מהותי: ספקטרום בדיד מתקבל, בניסוי שלך, עבור גז מימן דליל (מרחקים ממוצעים גדולים), שכן ניתן אז להזניח את האינטראקציות ביניהם. במצב צפוף יותר, דוגמת זה השורר תחת הלחצים הכבדים האופייניים לשמש ולכוכבים דומים אחרים, אינטראקציות אלה אינן זניחות, והן מתבטאות במבנה פסים במקום במבנה של קווים בדידים. אבל אין זה כל הסיפור. מצב הגזים על השמש ודומיה, הוא של פלזמה, כלומר מצב צבירה בו כל האלקטרונים תלושים מגרעיני האב שלהם. במצב זה אין מדובר במעבר בין רמות אלקטרוניות באטום, אלא באינטראקציות בין אלקטרונים לבין יונים.
ב. לכל יסוד ספקטרום אופייני משלו. לכן, כמו בבדיקת טביעת אצבעות, משווים ספקטרה 'מיובאים' לספקטרה ידועים, שהתקבלו כבר קודם על הארץ, עבור יסודות שונים.
ג. כן, למשל, בניסויים באטומים קרים. ניתן גם לגלות את קיומם של פוטונים בודדים, בניסויי התאבכות, למשל. אגב, חלק מתאי העצב ברשתית שלך (ולא רק אצל האדם) רגישים עד לרמת פוטון בודד. שאלת שלוש. כל אחת סוגיה מכובדת בפני עצמה. בנצי - שיחה 20:19, 11 בינואר 2012 (IST)
תיקון לבנץ. אור השמש הוא ספקטרום בליעה. הפלזמה החמה בתוך השמש מייצרת ספקטרום רציף לפי קרינת גוף שחור, ועטרת השמש מחסרת מספקטרום זה אורכי גל רבים. מיד אביא דוגמה... חלק מקווי הבליה רחבים די הצורך להיקלט בספקטרוסקופ ביתי מאולתר מ CD, ובלבד שהוא נבנה בקפדנות עם חריץ כניסה צר - פחות ממילימטר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
והרי הקישור לדוגמה המובטחת - כולל הערה שלא כל הקווים זוהו! אני מופתע... [1]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ואם כבר, פעם פעם, כשעדיין לימדתי אסטרונומיה (לפני שנתיים, דההה) הכנתי מדריך לבניית ספקטרוסקופ בייתי. לאיפה אני מעלה אותו לצועלץ הציבורץ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
{הוספתי אחרי התנגשות שניה ברציפות. הגיע הזמן לרמזור} נכון, אבל עיקר דבריי נסב על קיומו של רצף במקום ספקטרה בדידים, שכן זה מה ש'הפריע', או הטריד, בעיקר, את השואל. תודה על ההערה. בנצי - שיחה 20:34, 11 בינואר 2012 (IST)
ניחשתי שזה המצב.. Face-smile.svg . יש למישהו מושג אם ניתן להעלות פדף או DOCX או אופןאופיס? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מי זה המנחש ? מרוב אלמונים קשה לעקוב אחרי מי אמר מי. בנצי - שיחה 21:02, 11 בינואר 2012 (IST)
מי אמר אני ולא קיבל? אילן שמעוני - שיחה 21:04, 11 בינואר 2012 (IST)
איזו דרך מפותלת לומר 'ערב טוב'. ניחשתי בעצמי שזה אתה, לפי תוכן תגובותיך. בנצי - שיחה 21:08, 11 בינואר 2012 (IST)
ערב אור! ערב גשום, כמו שצריך בחורף המאד לא חורפי הזה. אילן שמעוני - שיחה 21:11, 11 בינואר 2012 (IST)

כמה זוגות יש בקבוצה של 100 איש?[עריכת קוד מקור]

שלאלה ממש קלה: אם יש לי 100 ילדים בגן. כמה זוגות של ילדים יש לי( כל שני ילדים נחשבים לזוג)? 79.183.221.192 20:40, 11 בינואר 2012 (IST)

ראה מספר משולשי#מקדם בינומי. דניאל תרמו ערך 20:42, 11 בינואר 2012 (IST)
יופי, כך חשבתי. עכשיו השאלה הקשה: אם יש לי X ילדים וX הוא משנה מקרי פואסוני עם פרמטר 100, מה התפלגות של מספר הזוגות והתוחלת של מספר הזוגות? 79.183.221.192 20:53, 11 בינואר 2012 (IST)
. אם אתה מכיר את ההגדרות לא תהיה לך בעיה להסתדר לבד. דניאל תרמו ערך 11:24, 12 בינואר 2012 (IST)
זאת הבעיה. ההגדרות שלי הם למ"מ רציף(יש צפיפות). 109.65.209.120 14:48, 12 בינואר 2012 (IST)

למה דתיים כל הזמן קוראים תהילים?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שדתיים (במיוחד נשים דתיות) כל הזמן קוראים בספר תהילים. גם במקום עבודה, גם באוטובוס, גם בהפסקות בין הרצאות וכל אחד יש ספר תיהלים קטן בתיק. מאיפה זה בא? ומה עושים כשמסיימים- מתחלים מההתחלה וככה כל החיים? 109.65.214.154 22:52, 11 בינואר 2012 (IST)

במקומות שונים מובאים מעלותיה של אמירת התהילים. העובדה שנשים במיוחד אומרות תהילים היא משום שהמצווה החשובה ביותר לגבר היא לימוד תורה, אותה בדרך כלל עדיף שיעשה מאשר אמירת תהילים, אך נשים אינן מצוות על לימוד התורה. חוצמזה, שנשים מטבען יותר רגשניות, ותפילה קשורה בקשר אדוק עם רגש, אבל זה כבר פלסוף אחר... TZivyAאהמ? • 22:58, 11 בינואר 2012 (IST)
ספר התהילים מורכב מפרקי שירה קצרים של קשר עם האל. חלקם משבחים את האל: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה. מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ותחסרהו מעט מאלוקים וכבוד והדר תעטרהו", חלקם פונים בבקשות אליו: "ה' לעזרתי חושה", חלקם מבקשם קרבה לאל:"אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו", וכן על זה הדרך. שירה זאת נותנת לאדם קשר לאל, נוחם ונחמה ועל כן הוא הוא חוזר אליו שוב ושוב. ישנם הקוראים את כל הספר מידי שבוע, ישנם המסיימיםן אותו מדי חודש וישנם הקוראים את כל הספר מדי יום. אחרים בוחרים להם פרקים המדברים אליהם והוגים בהם תמיד. עדירל - שיחה 23:02, 11 בינואר 2012 (IST)
הערה לשואל, ובכלל: ההכללה לגבי דתיים איננה מדוייקת. המנהג של קריאת תהילים והאמונה בתועלת שבכך, הם פונקציה של תפיסת העולם הדתית או האמונית, ואלה אינם מונוליתיים. בנצי - שיחה 00:04, 12 בינואר 2012 (IST)
והערה לצביה - ככל הנראה נשים אינן רגשניות "מטבען", אלא כתוצאה של חיברות. לפחות ניתן לומר כי החיברות מהווה משקל גדול מאוד מאותה נטייה רגשנית. יוסאריאןשיחה 10:24, 12 בינואר 2012 (IST)
הייתה לי הרגשה שמישו יעיר לי על הניסוח. אל דאגה, אני עצמי לא רגשנית במיוחד, וגם זה כנראה תוצאה של חיברות. אז תיקון טעות: האחוזים של נשים רגשניות גבוהים יותר מהאחוזים של גברים אלה בימינו אלה, ככל הנראה. סוף. TZivyAאהמ? • 10:39, 12 בינואר 2012 (IST)
לא כל הדתיים קוראים בספר תהילים בשביל המאגיה שבדבר. הרמבמיסטים למשל מקפידים מאוד שלא לקרוא בספר תהילים כדי לכוון לרפואה, וממילא גם פחות תראה אותם מתעסקים בזה ביום יום (חוץ מהתהלות שקוראים לפני התפלה), כשהם קוראים בספר זה הם קוראים ספר מספרי התנ"ך ולומדים ומבינים אותו. רוב הציבור שקורא את התהילים מייחס לו סגולות מאגיות בשונה מהרמבמיסטים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. למגיב האחרון: על קריאה לשם קריאה, או לשם למידה, אין בכלל ויכוח. אדרבא. תהילים אינו חשוב פחות, או יותר, מאשר משלי או קהלת, כשתי דוגמאות בולטות. כל אחד מהם הוא אסופה ספרותית של חכמה מעולה מהרבה בחינות. אבל אז אין עניין רק לדתיים, אלא לכל יהודי, ולכל בן תרבות, באשר הוא. ספרי התנ"ך הם נכס צאן ברזל של האנושות כולה, ושל התרבות המערבית בפרט.
ב. לצביה, אינני יודע לגבי רגשנות. הגורם החיברותי ישנו, אבל אינו יחידי. לאנשים (ובכללם נשים) יש נטיות מולדות כאלה ואחרות. עם זאת, נשים רגישות יותר, בשל אינטליגנציה רגשית מפותחת יותר אצלן. יש כמובן חריגים מכאן ומכאן, כמו כל התפלגות סטטיסטית. בנצי - שיחה 13:36, 12 בינואר 2012 (IST)
בפעם הבאה שתראה דתי, חכה עד שהוא יפסיק לקרוא תהילים, ואז תוכל לשאול אותו (בזריזות כדי לא להפריע לו להתחיל את הפרק הבא). עוזי ו. - שיחה 22:51, 12 בינואר 2012 (IST)

מה פירוש המונח "שגיא"?[עריכת קוד מקור]

מה זה שגיא? בספר שלפני כתוב כך: "שגיא של מכשיר המדידה האנלוגי שווה למחצית השנתה שלו", מה הפירוש של שגיא? (אני יודע כבר מה זה שנתה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. יתכן שזוהי שגיאה מילולית, אבל יתכן שמישהו מנסה להמציא או לטבוע מונח חדש, שלו משמעות ספציפית בהקשר של מדידה. אודה לך אם תפרט את פרטי הספר שאתה מצטט, ואת העמ' בהם 'המונח החדש' מוזכר - אני מעוניין לבדוק את העניין. ב. יש לך שגיאה נוספת, בכיוון ההפוך: שֶנֶת (פעמיים סגול), ולא שנתה (טעות נפוצה, בשל צורת הרבים - שְנָתות). בנצי - שיחה 13:21, 12 בינואר 2012 (IST)
ראה, בגדול, אין לי בעיה לקבל תיקונים ולהודות על טעותי. אך במקרה זה אין לי שום טעות מפני שהבאתי כאן ציטוט מהספר "פיזיקה בסיסית" חלק א' ד"ר יבגנה גבאי, עמודים 12-13. מאחורי הספר כתוב: "על המחברת: יבגניה גבאי, היא ד"ר לפיזיקה ומתמטיקה (Ph.D) אשר זכתה בפרס של משרד החינוך... על הצטיינותה רבת השנים בהוראת הפיזיקה ועל תרומתה המשמעותית לקידום הוראת הפיזיקה בישראל". (עורכת לשונית רויטל בן סימון). מספר ציטוטים לדוגמה מהעמודים הנ"ל:
"המרחק הקטן ביותר נקרא שנתה". "כדי לקבוע שנתת מכשיר צריך לקחת שני קווים...". "עוד דוגמאות לחישוב שנתה...". "במכשיר מדידה דיגיטאלי סדר הגודל של הספרה האחרונה מהווה שנתה של המכשיר". "כל מכשיר מדידה מודד עם שגיא". "צריך לציין שהשגיא מראה בעקרון באיזה דיוק מאפשר המכשיר לבצע את המדידה". "שגיא של מכשיר המדידה האנלוגי שווה למחצית השנתה שלו". "במקרים מסויימים קיימת אפשרות להקטין את השגיא פי 10". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זו תקלדה - הכוונה לשגיאה - וזה מובן מתוך המשפט. סרגל המודד במ"מ הדיוק שלו חצי מלימטר. שנילי - שיחה 14:13, 12 בינואר 2012 (IST)
שנילי: המשפט ברור, וגם המסקנה מתוכו, בהנחה שזו כוונת המחברת. לשואל: אני יוצא מנקודת הנחה ששתי התגובות שקדמו לזו של שנילי, הן שלך. נא חתום בסוף שאלתך או תגובתך. קשה לעקוב ללא זיהוי, אחרי מי אמר מי. אני מכיר את יבגניה, אנו שייכים לאותו מילייה. לגבי "שגיא" - אמרתי שאבדוק זאת. לגבי "שנתה" או "שנתת" - זוהי בפירוש שגיאה מצערת (תמצא זאת בכל מילון). העורכת הלשונית אמורה לדעת זאת. אני יכול רק להצטער על התופעה של כתיבת ספרים מקצועיים בה קיים פער בין הקפדה על היבטים מדעיים-מקצועיים ועל רמה נאותה שלהם, לבין היבטים לשוניים שלה. הדבר נכון במיוחד לגבי כאלה הכותבים בשפה שונה מזו ממנה באו. הדבר נכון במיוחד גם לגבי עורכים לשוניים אשר שליטתם במונחים מדעיים וטכנולוגיים דלה. הערה על כך תגיע ליעדה. תודה על שהעלית את הדברים. בנצי - שיחה 14:28, 12 בינואר 2012 (IST)
אתה צודק, זו באמת בעיה. שגיאות אלה הורידו, בעל כרחי, מרמתו של הספר בעיני. אני רק מקווה שאין שם טעויות מהצד המקצועי של הוראת הפיסיקה. אני רק בתחילת לימודי הפיסיקה וזה מצער להכיר ספר כה בסיסי עם מושגים שאדם עם תואר שני בפיסיקה לא יודע עליהם. איך אני אדע?! מכל מקום, האם זה מוחלט ששגיא זו שגיאה? {אני רוצה להמשיך ללמוד וזה תקע אותי במקום} -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. לגבי הצד המקצועי: נהוג לתת ספרים מסוג זה לביקורת עמיתים, לפני שמוציאים אותו לאור. ב. ברור שהיא יודעת את משמעות המושג "שגיאה" - אין צורך בתואר שני בשביל זה. הבעיה היא בשימוש לשוני שגוי או לא מקובל. מבחינה פיזיקלית, לא חשוב איך קוראים לזה, אלא איזו משמעות מייחסים לזה, ומכאן להערה השלישית, שמטרתה להרגיע אותך: ג. כן, הכוונה לשגיאה. התרכז במשמעות של שגיאה מבחינת מדידה, בין אם נקרא לזה שגיאה, שגיא, אי-ודאות (מונח שימושי נוסף, בצד שגיאה, בעל אותה משמעות) או error, באנגלית. בנצי - שיחה 19:57, 12 בינואר 2012 (IST)

התפלגות פואסון[עריכת קוד מקור]

"רשת מזון גדולה עורכת הגרלה בין הצרכנים שקונים ברשת בחודש מסויים. ההגרלה תוכננה כך שמספר הזוכים מתפלג פואסון בקצב 5".
מה הייתם מבינים מכך? מה מתארת הלמבדה הזו ששווה ל-5? על פני אלו יחידות מידה יש קצב של 5 זוכים? Nachy שיחה 12:50, 12 בינואר 2012 (IST)

פשיטא מובן שיחידת המידה הוא החודש. אני רואה שרשתות מזון הם אובייקטים פופולרים בשאלות האלה. TZivyAאהמ? • 12:55, 12 בינואר 2012 (IST)
רגע, אני עוד לא מבין את פרטי המקרה עד הסוף: אני מבין ממך שהרשת עורכת n הגרלות ב-n חודשים, ובכל חודש יש בממוצע 5 זוכים.
השאלה ששאלו אותי (ושלא ציטטתי קודם), היא מה ההסתברות שיהיו יותר מ-2 זוכים. האם הכוונה לזוכים בחודש אחד? בשניים? ב-19? זתומרת, כל עוד לא נתנו לי את מרחב המדגם - את כמות החודשים בהן מתבצעות ההגרלות - לכאורה אין דרך לדעת מה ההסתברות שיהיה מספר מסוים של זוכים. Nachy שיחה 13:00, 12 בינואר 2012 (IST)
רוצה להעלות את כל השאלה? זה נראה לי יהיה מובן יותר. TZivyAאהמ? • 13:02, 12 בינואר 2012 (IST)
זו כל השאלה... "רשת מזון גדולה עורכת הגרלה בין הצרכנים שקונים ברשת בחודש מסויים. ההגרלה תוכננה כך שמספר הזוכים מתפלג פואסון בקצב 5. מה ההסתברות שיהיו יותר מ-2 זוכים?". Nachy שיחה 13:05, 12 בינואר 2012 (IST)
סורי, לא ראיתי את השאלה... טוב, בהתייעצות עם אחותי היא טוענת שהלמדא זה 5. אני חושבת שה"מסויים" לא מתייחס ל"הגרלה מסויימת בחודש מסויים" - כלומר, ההתפלגות לא מתייחסת להגרלה אחת. אלא על העובדה שהרשת עורכת הגרלה כל חודש, בין כל הקונים שערכו את הקניות באותו חודש (מסויים...) TZivyAאהמ? • 13:09, 12 בינואר 2012 (IST)
הכוונה היא שהם סדרו את זה כך שיצאו בערך 5 זוכים. כלומר (כי זו הרי התוחלת). דניאל תרמו ערך 13:10, 12 בינואר 2012 (IST)
זה המשך הדיון מהפסקה הקודמת - כותבי שאלות צריכים לדעת עברית. עוזי ו. - שיחה 14:57, 12 בינואר 2012 (IST)
ברור שהלמבדה היא 5, מה שאני עדיין לא מבין הוא על פני כמה הגרלות שואלים אותי מהי ההסתברות. האם השאלה היא מה ההסתברות שיזכו יותר מ-2 באותה הגרלה? מה זה אומר שיזכו יותר מ-2? מהן האפשרויות? נגיד שבממוצע זוכים 5, אבל מה ההתפלגות סביב הממוצע? איך זה קשור להסתברות שיזכו יותר מ-2? גם אם ממוצע הזכיות הוא 5, זה אומר, נניח, שברוב הפעמים זוכים 5, אבל מה זה אומר לגבי ההסתברות לזכייה של 2? אני ממש לא מבין את זה. Nachy שיחה 16:44, 12 בינואר 2012 (IST)
הציון על הלמדא (למבדה זה נשמע כאילו אתה מצונן) היה לאור העובדה שלא קראתי היטב ת'שאלה. לעניינינו, מה שנראה לי צריך לעשות זה חישוב של הסתברות משלימה של "יצא רק זוכה אחד". אתה אמור להציב את זה בנוסחת התפלגות פאוסון. -זה מה שנראה לי. TZivyAאהמ? • 17:03, 12 בינואר 2012 (IST)
אני עדיין מתקשה להבין איך העובדה שלמבדה (כן, למבדה...) היא 5 בממוצע משליך בצורה כלשהי על ההסתברות של 2.
נ.ב. "יותר מ-2" הוא המשלים של 0, 1 ו-2 זוכים, ולא רק של 1. Nachy שיחה 17:05, 12 בינואר 2012 (IST)
קח את השאלה הנ"ל כדוגמה:
אם ידוע שמספר הפניות בדקה למודיעין של שירותי הטלפון, מספר 14, בירושלים, מתפלג פואסנית עם פרמטר , מה ההסתברות שבין השעה 10:00 ל-10:01 לא תתקבל אף פנייה?
טרנספורמציה: אם ידוע שמספר הזכיות במבצע חודשי של רשת המזון "תקנה ותקנה" הנערך בין כל הקונים באותו חודש, מתפלג פואסנית עם פרמטר , מה ההסתברות שבחודש ינואר יזכו יותר מ-2 בהגרלה?
אם X מס' הזכיות בחודש, הרי ש: X מתפלג פאוסנית עם פרמטר 5. כעת צריך להציב במשוואה את K=0 ו-λ=5+אותו הדבר כשה-K=1, כנ"ל כש-K=2, ואז אחד פחות ההסתברויות האלה. זה מה שנראה לי.
נ.ב. קראתי לפחות במקום יותר. :( TZivyAאהמ? • 17:40, 12 בינואר 2012 (IST)
אני יודע מה התשובה... הצבתי בנוסחה וזה יוצא מספר נחמד (וגם נכון, לפי התשובות של התרגיל שלי). אני פשוט מנסה להבין ברמה המהותית: למה אם אני יודע שהממוצע של שיחות הטלפון הוא 5, אני יכול להשליך מזה על ההסתברות ל-2 שיחות? Nachy שיחה 02:10, 13 בינואר 2012 (IST)
תוחלת מספר השיחות לשעה קובע את הפרמטר של ההתפלגות, וממנו אפשר לחשב את ההסתברויות לכל מאורע. גם בלי להכנס לפרטים, ברור שאם קצב השיחות הממוצע הוא 5 לדקה הסיכוי שבדקה מסויימת יהיו רק שתי שיחות, גדול יותר מאשר אם קצב השיחות הממוצע הוא 500 לדקה. עוזי ו. - שיחה 03:09, 13 בינואר 2012 (IST)

שבירה[עריכת קוד מקור]

איך מחשבים תוחלת מותנית של מ"מ פואסוני? לדוגמה. אם X ממ פואסוני עם פרמטר 1 מהיא ? 109.65.209.120 15:43, 12 בינואר 2012 (IST)

אפשר בעזרת נוסחת התוחלת החוזרת: . עוזי ו. - שיחה 22:52, 12 בינואר 2012 (IST)
תוחלת של X בהינתן X=0 היא פשוט אפס, לא? ואז ? 79.180.221.152 09:21, 13 בינואר 2012 (IST)
אכן. עוזי ו. - שיחה 10:24, 13 בינואר 2012 (IST)
אתה יכול להגיד מאיפה מגיעה נוסחת התוחלת החוזרת? לא מכיר אותה( אבל עובדה שהיא פועלת). 79.177.200.242 11:52, 13 בינואר 2012 (IST)
זו תוצאה של נוסחת ההסתברות השלמה. מצאתי ברשת חוברת מבוא, שבה זו טענה 2.2.27. עוזי ו. - שיחה 19:38, 14 בינואר 2012 (IST)
שבאופן משעשע נושאת את שמך.. לנו בהרצאות נתנו רק את נוסחת ההסתברות השלמה. מדוע זה גורר את הטענה 2.2.27? 109.67.193.248 22:29, 14 בינואר 2012 (IST)
יש בזה הגיון מסויים, משום שאני כתבתי אותה. לטענה 2.2.27 יש הוכחה מלאה בעמ' 29. עוזי ו. - שיחה 22:52, 14 בינואר 2012 (IST)
זה מסביר את הקורלציה... נוסחת ההסתברות השלמה היא לגבי הסתברויות ואל תחולות. איך אני מנמק את טענה הראשונה שבהוכחה של 2.2.27 (כלומר מעבר לתוחלות)? 109.67.193.248 22:58, 14 בינואר 2012 (IST)
זו ההגדרה של תוחלת (של משתנה מקרי בדיד). עוזי ו. - שיחה 00:31, 15 בינואר 2012 (IST)

מהי התפלגות השגיאה?[עריכת קוד מקור]

נגיד מדדתי במעבדה איזשהו גדול, נגיד לצורך הפשטות אורך. ויצא לי 2.5 ס"מ פלוס מינוס 0.1 ס"מ (שזה הערך המינימלי שהסרגל שלי יכול למדוד). אז: איך מתפלגת השגיאה באמת? איך אני יודע להגיד שההסתברות ל2.5001 בערך גדולה או קטנה מההסתברות ל2.49 בערך? 109.65.209.120 20:30, 12 בינואר 2012 (IST)

אם זו שגיאה מסוג של מגבלת הדיוק של כלי המדידה, סביר להניח שהשגיאה מתפלגת התפלגות אחידה (רציפה). עוזי ו. - שיחה 01:07, 13 בינואר 2012 (IST)
עוזי, זו טעות: השגיאה מתפלגת, כמו בהרבה מקרים בטבע בהם המשתנה הוא אקראי, נורמלית, סביב הערך הממוצע. בנצי - שיחה 11:46, 22 בינואר 2012 (IST)

איזו מהטענות הבאות נקראת השערה מדעית?[עריכת קוד מקור]

מתוך שיעורי בית: איזו מהטענות הבאות היא השערה מדעית? א) המרחב כולו מלא בחומר שאינו ניתן לגילוי. ב) האטומים הם חלקיקי החומר הקטנים ביותר שקיימים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אנחנו לא פה בשביל לפתור לאנשים שיעורי בית. ראה עקרון ההפרכה של פופר. דניאל תרמו ערך 21:18, 12 בינואר 2012 (IST)
או בימלים פשוטות, השערה מדעית היא השערה שניתן עקרונית לבדוק. 79.180.221.152 09:24, 13 בינואר 2012 (IST)
נכון. ליתר דיוק, הניתנת להפרכה, משום שמספיקה הפרכה אחת כדי לשלול אותה. בנצי - שיחה 15:15, 15 בינואר 2012 (IST)

חילוק פולינומים[עריכת קוד מקור]

אני צריך לעשות אינטגרל ביטוי רציונלי, לדוגמה ( סתם כתבתי מספרים, אולי יוצא משהו לא אלגנטי במיוחד). הבנתי שהשיטה היא לחלק את הפולינום לשברים עם אינטגרלים מוכרים. איך עושים זאת? 79.180.221.152 21:55, 12 בינואר 2012 (IST)

יש אלגוריתם רקורסיבי למציאת אינטגרל של כל פונקציה רציונלית. ראה שבר חלקי וen:Partial fractions in integration. זה אמור להיות מכוסה בכל ספר בסיסי בחדו"א. דניאל תרמו ערך 22:09, 12 בינואר 2012 (IST)
זה עדיין לא ברור לי. איך יודעים לחלק את דווקא לגורמים של . 79.180.221.152 22:47, 12 בינואר 2012 (IST)
כי , ואתה מנסה לבטא את זה כסכום של כל הגורמים האי-פריקים במכנה. דניאל תרמו ערך 22:52, 12 בינואר 2012 (IST)

כמות המוטציות הממוצעת בין הורים לבנם[עריכת קוד מקור]

האם המדע יודע להגיד כמה מוטציות מתרחשות בממוצע בין הורים לבנם בבני אדם? ובאורגניזמים אחרים? תודה, נו, טוב - שיחה 21:58, 12 בינואר 2012 (IST)

במקרים רבים כן. על כך מתבסס שעון מולקולרי. דניאל תרמו ערך 22:03, 12 בינואר 2012 (IST)
תודה רבה. ואיפה אוכל למצוא נתונים כאלה? נו, טוב - שיחה 22:37, 12 בינואר 2012 (IST)

למה ממצאים ארכיאולוגים עתיקים יותר נמצאים עמוק יותר?[עריכת קוד מקור]

זה נהיה ממש כלל בארכיאולוגיה; אם השכבה נמוכה יותר, בבניין או מתחת לאדמה, מוכרח שזה עתיק יותר. הייתי רוצה להבין את ההגיונות מאחורי זה. למה למשל שחרב שתימצא "שכבה" אחת מתחת "לשכבה" של אחרת של חרבות, תהיה עתיקה יותר?. ומה זה "שכבה" בכלל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ההגיון בסיסי למדי: אנשים בונים על חורבות קודמיהם (לפחות עד שהמציאו את הבולדוזר). במצבורי אשפה הזבל הטרי נמצא למעלה. אילן שמעוני - שיחה 00:41, 13 בינואר 2012 (IST)
לגבי "שכבה" - זה לא מונח מדוייק. הוא נקבע לפי ההקשר וההיסטוריה הספציפית של האתר. מקומות שחרבו ונבנו מחדש הם אלו שמספקים שכבות ברורות וקריאות. כך גם מקומות שיש בהם ריבוד עונתי של חומר (למשל מניפת סחף של נחל אכזב). במקומות שאין שיכוב ברור ההפרדה נעשית לפי השינוי ההדרגתי שחל בסגנונות וחומרים, מפני שאופנה משתנה גם כשהתרבות קופאת על שמריה. אילן שמעוני - שיחה 00:44, 13 בינואר 2012 (IST)
אתה רוצה להגיד לי שגם אם בניין נשרף כליל היו בונים עליו שכבות חדשות בעולם העתיק?, על פניו נראה לי בעייתי. ב. התשכתב פסקתך האחרונה?, לא הכי הבנתי תוכנה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כן. לא היו עוקרים את היסודות אלא מיישרים במילוי עפר ואבנים, ובונים שוב. אין היגיון בעקירת יסודות כשמדובר בעבודה קשה וממושכת - אולי קשה יותר מבניית הבית החדש - ובסופו של דבר מקבלים אותה תוצאה - בניין העומד על יסודות ומשטח. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
סגנונות של בנייה ושל חפצים משתנים עם הזמן. אפשר להגדיר שכבות על פי החלטה - הסגנונון X של עיטור כלי חרס (שהוא סגנון קדום יותר) יהיה שכבה א, וסגנון Y שירש אותו יגדיר את שכבה ב'. אילן שמעוני - שיחה 11:10, 13 בינואר 2012 (IST)
תודה ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שכחתם את התהליך הטבעי הבסיסי ביותר, שאינו מעשה ידי אדם. לא הכל הוא תלוי אדם ופועליו. חלקיקי אבק וחול נישאים כמעט מכל מקום לכל מקום. מקום הננטש מספיק זמן, מתכסה בהדרגה, עובר שיכוב, והופך לתל. זהו התהליך הבסיסי, ומעשי אדם מתווספים כאשר השפעתם תלויה, בין היתר, במרווח הזמן בין הנטישה לבין החדירה. צריך גם לציין שבצד ההשפעה המשמעותית של האדם היחיד בתוך קהל המתיישבים או הכובשים החדשים, יש השפעה לא פחותה, השפעה קולקטיבית מכוונת: מסיבות צבאיות (נקמה במי שהיה, עד לא מכבר, אויב), ומסיבות דתיות. לדוגמא, רשימה מקומית, חלקית: מקרא >> חשמונאים >> רומים >> ביזנטים >> מוסלמים (מוקדם) >> צלבנים >> מוסלמים (מאוחר) >> עותומאנים >> . . . כך ניתן להסיק על אורך התקופה בה אתר ננטש. ראה את הדוגמא הבולטת של חצור: למעלה מ-20 שכבות, מהתקופות הכנעניות והישראליות השונות (לא כולל הישראליות המודרניות, כמובן). בנצי - שיחה 20:48, 13 בינואר 2012 (IST)
ישנם מקומות בהם התהליכים הטבעיים מספיקים כדי לספק כיסוי כזה, אבל חלקיקי אבק ורוח בדרך כלל לא מצטברים לגובה כזה - דוגמא מצויינת היא תל ערד, בה כדי לגלות רבים מהממצאים מתקופת הברונזה, הארכאולוגים לא היו צריכים יותר ממטאטא. הדבר העיקרי שגורם לבניית תלים גבוהים זה התפוררות הלבנים.
צריך גם להתסתייג קצת ממה שנאמר בהתחלה - זה לא "מוכרח" להיות עתיק יותר. אף פעם אין השתכבות "פרפקט" - לאנשים בכל הדורות היתה נטייה לחפור - בורות מים, קברים, יסודות לבניינים וכו', דברים קטנים יכולים לנוע בתוך הקרקע (פעולות נברנים, שורשים ועוד) ועוד כל מיני "הפרעות" אחרות, אבל ארכאולוג זהיר, ששם לב לכל הדברים האלה, יוכל בהחלט לדעת מה מוקדם למה עך סמך מיקומו היחסי לממצאים האחרים. דניאל צבישיחה 22:18, י"ט בטבת ה'תשע"ב (14.01.12)

קירוב טוב יותר מפולינום טיילור עבור פונקציות חסומות[עריכת קוד מקור]

זה אולי נשמע אידיוטי, אבל כנראה עובד. ניקח את הפונקציה sin כדוגמה לפונקציה חסומה. אתאר את הקירוב כך: ערך פונקציית הקירוב הוא פולינום טיילור, אם ערך פולינום טיילור הוא בין 2 לבין 2-, וערך פונקציית הקירוב יהיה כל מספר בין 1 לבין 1-, אם ערך פולינום טיילור גדול מ-2 או קטן מ-2-. Nachy שיחה 02:22, 13 בינואר 2012 (IST)

אין שום סיבה לצפות שדווקא פולינום טיילור יתן את הקירוב הטוב ביותר לפונקציה (בוודאי כאשר מתרחקים מנקודת המוקד). ראה תורת הקירובים. עוזי ו. - שיחה 03:05, 13 בינואר 2012 (IST)
משפט הקירוב של ויירשטראס (אנ') קובע שלכל פונקציה רציפה בקטע יש סדרת פולינומים שמתכנסת אליה במידה שווה. כלומר תמיד יש פולינום שמקרב פונקציה בכל רמת דיוק שתרצה. דניאל תרמו ערך 08:34, 13 בינואר 2012 (IST)
אח, נהדר. אני כבר מת להגיע לזה. זה באינפי 2? Nachy שיחה 13:44, 13 בינואר 2012 (IST)
זה מתחום האנליזת פורייה. לא סביר שתלמד את זה בקורסים באינפי. באונברסיטה הפתוחה לומדים את זה על הדרך בקורס "משוואות דיפרנציאליות 1". באונברסיטאות אחרות זה בטח מופיע, אם בכלל, בקורסים באנליזה הרמונית. דניאל תרמו ערך 16:24, 13 בינואר 2012 (IST)
בכל מקום שבו נדרש עיסוק בהתמרת פורייה. ישנם קורסים יעודיים בתוכניות הלימודים של פיזיקה ושל תחומי הנדסה מסוימים, דוגמת הנדסת חשמל. בנצי - שיחה 21:24, 13 בינואר 2012 (IST)
השאלה האם טורחים לעסוק במשפט הקירוב (שדורש גם עבודה מקדימה) בתחומים בהם אנליזת פורייה נלמדת רק לשם שימוש מעשי. דניאל תרמו ערך 23:25, 13 בינואר 2012 (IST)
בבן גוריון המשפט נלמד במסגרת הקורס אנליזת פורייה ואדוות. לירן (שיחה,תרומות) 17:20, 14 בינואר 2012 (IST)

מסורות המלכת שאול[עריכת קוד מקור]

משימה שאני צריה להשלים "פרט את המסורות על דרך המלכת שאול" (שמואל א פרקים י-יא) אפשר עזרה בזה בבקשה? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עייני בשאול. יש שם פיסקה העוסקת בכך. בנצי - שיחה 21:27, 13 בינואר 2012 (IST)
תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יש שם למסלול זריקה של גוף?[עריכת קוד מקור]

אני זורק אבן בכיוון "אופקי" (ניצב לפני השטח) במהירות ממגדל ממש-ממש גבוהה על פני כדור הארץ. בהזנחת האוויר, מה המסלול שהוא יעשה?

תשובת תיכון היא "פרבולה". תשובה של פיזיקה שנה א' היא "פרבולה במישור XZ ועוד הסתה בכיוון XY בגלל כוח קוריוליס. ובמכניקה אנליטית? בנוסף אני רוצה להכניס תיקון שכוח משיכה הוא כוח מרכזי (וכדור הארץ לא שטוח). בטוח אנשים שמתעסקים בטילים בליסטיים באמת מתעסקים בכל ההגדרות האלא.

אז מהו המסלול שאותו תבצע האבן במציאות חסרת אוויר(אחרת פושט מוסיפים שיכוך למשוואה)? 79.177.214.60 23:17, 13 בינואר 2012 (IST)

מסלול בליסטי, לא? בנוסף, להתנגדות האוויר השפעה עצומה על המסלול. אילן שמעוני - שיחה 00:10, 14 בינואר 2012 (IST)
אני מתכוון האם יש שם מתמטי לעקומה הנ"ל? 79.177.214.60 09:51, 14 בינואר 2012 (IST)
שים לב שהתנגדות אוויר היא לא סתם כוח חיכוך קבוע, אלא משתנה במהלך התנועה. דניאל תרמו ערך 11:28, 14 בינואר 2012 (IST)
קראנו לזה "ריסון ויסקוזי". תופעה ידועה, אבל אני שואל על מצב בוואקום (אחרת מוסיפים איבר של מקדם ריסון כפול מהירות). אם אין לזה שם רשמי, אז איך לפחות המסלול נראה בצורה פרמטרית? 79.177.214.60 12:31, 14 בינואר 2012 (IST)
במה שתיארת המסלול הוא פרבולה טהורה. רק שיחסית לתזוזת כדור הארץ השונה במקומות שונים זה ייראה כאילו יש סטיה. בכל מקרה, אני לא חושב שהמתמטיקאים טרחו לתת שם לצורת המסלול כפי שנראית יחסית לכדור הארץ. וגם אם כן, מה זה משנה? אתה רוצה, תמציא לזה שם. emanשיחה 14:08, 14 בינואר 2012 (IST)
האמנם פרבולה? הרי פרבולה יכולה להתקבל רק אם כוח משיכה הוא "למטה" כאשר הארץ היא שטוחה. במציאות המתמטית זה סוג של מסולל קפלר (שיש לו הקירוב טיילור עד סדר שני ממש טוב), לא? 79.177.214.60 15:33, 14 בינואר 2012 (IST)
א. נכון, פרבולה היא צורת המסלול המתקבל עבור שדה אחיד, כלומר, היא מהווה קירוב טוב עבור תנאים מסוימים תחת כבידה. טילים חורגים מתנאים אלה באופן ניכר דיו. ב. למה אתה מתכוון "למטה" ? יש גם פרבולות הפוכות, כמו במקרה של מטענים חשמליים המואצים בשדה חשמלי אחיד, שלו, לפחות רכיב בניצב לכיוון התקדמותם (יתכנו שני מקרים: תלוי בסימנו של המטען). באמצעות שדה חשמלי כזה אפשר, אכן, לקבל פרבולה אידיאלית, או "טהורה", לפי מינוח קודם. ג. לגבי שם: אין למסלול זה שם ידוע. ד. צורת המסלול תלויה בנקודת המבט של הצופה, כלומר, במערכת הייחוס בו הוא נמצא. עיין גם ב-frame of reference, המונח האנגלי המקביל. בנצי - שיחה 15:49, 14 בינואר 2012 (IST)
המממ... אתה צודק. אבל הפואנטה היא לגבי כוח קוריוליס, שהוא כוח מדומה. ואם אתה רוצה לדקדק, אז זה גם לא יהיה מסלול קפלר טהור, כי לכדור הארץ אין סימטריה כדורית מושלמת... emanשיחה 16:02, 14 בינואר 2012 (IST)

האם ניתן לרפא שיגעון?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

ייבוא מוצרים מעטים לטובת עסק קמעונאי[עריכת קוד מקור]

אני יודע שקיים פטור ממכס, מס קנייה וכו' על ייבוא אישי של מוצרים בערך של עד 50$ מחו"ל. האם פטור זה מתייחס גם לייבוא למטרות מסחריות? (שלא חורג מ-50$ לקנייה). האם תוכלו לתת לי את המקור החוקי לפטור הידוע ממכס? 89.139.25.122 14:44, 14 בינואר 2012 (IST)

קרא http://ozar.mof.gov.il/customs/ques.htm. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עריכת תאים[עריכת קוד מקור]

באקסל - איך עושים זאת מבלי לכתוב מחדש את כל התא, כפי שמכתיבה ברירת המחדל ? בנצי - שיחה 16:48, 14 בינואר 2012 (IST)

או על ידי לחיצה כפולה על התא או על-ידי גרירת העכבר לשורה העליונה בה מופיע הערך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:26, 14 בינואר 2012 (IST)
המקש F2 מוביל אותך לעריכת התא. עוזי ו. - שיחה 19:41, 14 בינואר 2012 (IST)
מתנצל על תגובתי המאוחרת. תודה רבה לשניכם: ביקשתי פתרון וקיבלתי שלושה. אבל, "גרירת העכבר" - לאן ? בנצי - שיחה 23:31, 21 בינואר 2012 (IST)

מורכבות של הוכחה[עריכת קוד מקור]

האם יש בפילוסופיה של המתמטיקה דיון בשאלה, מדוע הוכחות מסוימות במתמטיקה הן מאוד אלגנטיות וקצרות, ולעומתן הוכחות אחרות דורשות עשרות או מאות עמודים? יש לי מעט ידע במתמטיקה, אבל על פניו לא נראה לי שיש קשר ישיר למידת ה"חוזק" של הטענה המוכחת. הוכחות אלגנטיות כמו ההוכחה ששורש 2 אירציונלי או שיש אינסוף ראשוניים לא מוכיחות עובדות פחות "חזקות" מהוכחות פחות אלגנטיות כמו ההוכחה של המשפט האחרון של פרמה. האם ייתכן שלמשפטים שהוכחו בדרך "מסורבלת" יחסית, יש גם הוכחות אלגנטיות יותר, שעדיין לא התגלו? 94.159.239.19

כל הזמן מתגלות הוכחות חדשות למשפטים. לפעמים מצליחים למצוא הוכחות קצרות יותר בכמה סדרי גודל. בלוגיקה מתמטית יש תחום הקרוי תורת ההוכחות שחוקר באופן פורמלי היבטים רבים של הוכחות. יש תוצאות "פסימיות" רבות בתחום על אי האפשרות לקשר בין אורך ההוכחה לטענה (כמובן יש צורך בהגדרה פורמלית להוכחה, אחרת אין מה לדבר על האורך שלה). בשבוע הקרוב אכתוב את הערך משפט האי שלמות של צ'ייטין שעוסק בסוגיה קשורה. אגב, הוכחת המשפט הזה בעצמה היא הוכחה קצרה ופשוטה בהרבה (מההוכחה המקורית) למשפט האי שלמות הראשון של גדל. דניאל תרמו ערך 18:38, 14 בינואר 2012 (IST)
יש הרבה דוגמאות למשפטים שההוכחה הראשונה שלהם היתה מסובכת מאד, ואחר-כך נמצאה להם הוכחה קלה יותר. אבל בדרך כלל הוכחות מצייתות ל"חוק שימור הקושי" שקובע שאי אפשר לרמות את היקום בלי להתאמץ לפחות במידה השווה לרווח שמפיקים ממעשה הרמאות. נסיון בתחום יכול לתת תחושה לא רעה לגבי מידת המאמץ הדרושה כדי להוכיח תוצאה. למשל, אם מכירים כמה דוגמאות נגדיות לטענות חזקות יותר, זה אומר שבהוכחה חייבים להשתמש באופן מהותי בהנחות של הטענה, ונותן חסם תחתון (לא פורמלי, כמובן) למידת המורכבות שלה. עוזי ו. - שיחה 19:50, 14 בינואר 2012 (IST)
דוגמה טובה למשפט עם הוכחה מאוד מסובכת שאחר כך נמצא לה פישוט קל בהרבה הוא משפט ויינר Wiener's 1/f theorem. לירן (שיחה,תרומות) 20:51, 14 בינואר 2012 (IST)
תודה לכם, מעניין. 109.160.165.206

דלקת בחניכים או דלקת בשן?[עריכת קוד מקור]

האם אציקלוביר יעזור לטיפול בדלקת בחניכים או בדלקת בשן?--98.116.119.110 18:29, 14 בינואר 2012 (IST)איילת 14-1-12 17:00

כל רופא שיניים יענה על שאלה זו, הוויקיפדיה אינה מקור מוסמך לטיפול בבעיות רפואיות. שנילי - שיחה 19:41, 14 בינואר 2012 (IST)
המלצה היחידה שניתן לקבל פה זה לקרוא את הערך אציקלוביר ואחרי זה ללכת לאנשים מקצועיים יותר. Corvus,(שיחה) 20:58, 14 בינואר 2012 (IST)
קוראים להם, ב'לשון העם', רופאי שיניים, ורצוי כירורג פה ולסת. ושוב, כמובן, התשובות הניתנות כאן אינן מקור מוסמך, ואינן תחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך, כמו רופא המשפחה שלך. בנצי - שיחה 15:11, 15 בינואר 2012 (IST)
ואחרי כל ההזהרות החוקיות והלגליות יש גם לענות לשואלת - אציקלוביר היא תרופה המיועדת לזהומים מסויימים של החניכיים ולעתים חלל הפה ולא לדלקת שניים. ד"ר --וידנפלד - שיחה 00:04, 17 בינואר 2012 (IST)
והמשפטיות, והלג'יסלטיביות. הציניות אינה במקומה, למרות שמהמקום שלך אתה, אולי, יכול להרשות לעצמך. אחרים חייבים להיזהר בלשון המורה שלהם, או זו המשתמעת ככזו, גם אם תשובה ברורה ונקוטה בפיהם. בנצי - שיחה 00:49, 17 בינואר 2012 (IST)

התפלגות אחידה של וא"ג מנורמל על פני מעטפת כדור n-ממדי[עריכת קוד מקור]

ניסיתי להפוך בטענה הבאה כמה וכמה פעמים, ואף מצאתי מאמרים שעוסקים בה ואמורים להוכיח אותה אך כותבים ש"זה ברור", וטרם הצלחתי לפתור את השאלה. השאלה היא כך: יהיה וקטור אקראי ממימד n שאיבריו הם משתנים אקראיים iid, כך ש-. מגדירים וקטור אקראי מנורמל: . כך שהנורמה מוגדרת עבור בתור . צריך להסביר מדוע הטענה הבאה נכונה: מתפלג אחיד על פני מעטפת של כדור n-ממדי, כאשר מעטפת כדור n-ממדי בעל רדיוס , ומרכז , היא קבוצת הנקודות הבאות: . בנוסף, צריך למצוא את הרדיוס ואת מרכז הכדור (כפונקציה של ). מה שמפריע לי זה לקחת בחשבון כי הוא גם משתנה אקראי; אחרי שהגעתי לתובנה הזאת לא הצלחתי להתקדם. מישהו יכול לעזור? תומר - שיחה 19:21, 14 בינואר 2012 (IST)

אם תכתוב במפורש את הצפיפות המשותפת של הוקטור (זוהי התפלגות נורמלית רב-ממדית) תגלה שהתלות במרחק מהראשית פשוטה כל-כך עד שמה שנשאר הוא התפלגות אחידה. נכון שגם למרחק מהראשית יש התפלגות (עד כדי טרנספורמציה מתאימה, זו התפלגות כי-בריבוע), אבל היא לא צריכה להפריע לך. עוזי ו. - שיחה 19:44, 14 בינואר 2012 (IST)
רק רגע, זה מספיק להגיד משהו כזה?: ובגלל שאנחנו מסתכלים על נקודות שנמצאות על המעטפת של כדור n-ממדי (נניח, עם מרכז בראשית) מתקיים: וגם ולכן - מכיוון שההתפלגות של על המעטפת היא אחידה, והנורמה היא קבועה, אזי ההתפלגות של אחידה על המעטפת. וזה נכון לכל , בתנאי שמרכז הכדור הוא ב-.
בהתחלה זה מה שחשבתי, אבל בגלל שהבקשה בשאלה הייתה להביע באמצעות את הרדיוס, חשבתי שאולי אני צריך תנאי: ש- יהיה ו"א מעל המעטפת, ולכן צריך לעשות אינטגרל על המעטפת, ולדרוש שיהיה שווה ל-1, או משהו כזה. האם דרישה זו לא משנה, ואני יכול להגיד מה שאמרתי בפסקה הקודמת? תומר - שיחה 14:16, 15 בינואר 2012 (IST)
בהתפלגות נורמלית רב-ממדית עם רכיבים בלתי תלויים (כפי שקורה כאן), הוקטור מתפלג באופן אחיד על *כל* ספירה. לכן לא ברורה לי הבקשה לחשב את הרדיוס מתוך הממד. עוזי ו. - שיחה 16:26, 15 בינואר 2012 (IST)
משום מה, מנרמלים שם את W באופן כזה שהנורמה שלו היא שורש n; לכן זה רדיוס הכדור. עוזי ו. - שיחה 19:35, 15 בינואר 2012 (IST)
לא הבנתי למה בדיוק. האם גם W מתפלג בהתפלגות נורמלית רב-ממדית עם רכיבים בלתי תלויים, ומכיוון שרוצים שהוא יהיה על המעטפת אז דורשים שהנורמה שלו תהיה שווה לרדיוס? אם כן, מדוע בדיוק הוא מתפלג בהתפלגות כזו? אני מבין מדוע X מתפלג כך, ומדוע X כפול שורש n מתפלג כך, אבל מחלקים בנורמה של X. הנורמה של X היא פונקציה של כל , ולכן זה נראה כאילו הרכיבים של W אינם בת"ס, וכמו כן - W הוא תוצר של חלוקת וא"ג בנורמה (שאתה אומר שמתפלגת כמו התפלגות כי בריבוע), ולכן לא ברור לי מדוע הוא וא"ג. (אגב, כך הגעתי לתוצאה של שורש n, אבל השאלות לעיל עצרו אותי). תומר - שיחה 20:22, 15 בינואר 2012 (IST)
הוקטור X מתפלג רב-נורמלית, אבל כשמנרמלים אותו הוא נדחס אל הספירה, ושם ההתפלגות שלו אחידה. (אל תחשוב על הנורמה בתור פונקציה של הרכיבים: כבר ראית שהצפיפות תלויה רק בנורמה, ולכן הנרמול מנטרל את התלות בכיוון). עוזי ו. - שיחה 01:40, 16 בינואר 2012 (IST)
אני חושב שהבנתי כעת: אם אני לא טועה, התכוונת שהנרמול גורם לכך שיש תלות רק בכיוון בהתפלגות של W, ומכיוון שהצפיפות של X תלויה רק בנורמה, אז אין סיבה שלווקטור W תהיה צפיפות משתנה בתלות בכיוון, ולכן W מתפלג באופן אחיד על הספירה עם רדיוס שורש n. תודה רבה, עוזי! תומר - שיחה 11:47, 17 בינואר 2012 (IST)

מד"ר מצומדות, פיזיקה[עריכת קוד מקור]

נתונות לי 2 מד"ר:

כאשר Q וP פונקציות של הזמן( מייצגות מיקום ותנע בהתאמה). איך אני מוצא מזה את Q כפונקציה של הזמן( כלומר את משוות התנועה בצורה מפורשת)? יותר שאלה במתמטיקה מפיזיקה. 109.65.221.126 23:17, 14 בינואר 2012 (IST)

תגזור את המשוואה השנייה ותקבל תנאי על Q. דניאל תרמו ערך 23:27, 14 בינואר 2012 (IST)
מדובר במשוואות המילטון (אנ'), לא? גזור את המשוואה השנייה והצב בראשונה ותקבל . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 00:21, 15 בינואר 2012 (IST)
הדגים הם סינוס וקוסינוס, והחכה היא משוואה דיפרנציאלית לינארית. עוזי ו. - שיחה 00:29, 15 בינואר 2012 (IST)
כן זה משוואות המילטון לאוסצילטור הרמוני. ממש יפה שזה יוצא תנודות סינוסואידליות. איך אגב אפשר להסביר את זה שהפתרון למד"ר נותן לי סכום של שני גלים (סינוס וקוסינוס) עם אמפליטודות שונות? הייתי מצפה לפיתרון שהוא רק סינוס/קוסינוס בודד. 109.65.197.36 17:02, 15 בינואר 2012 (IST)
מאחר שמדובר במשוואה לינארית הומוגנית, כל צירוף לינארי של פתרונות גם הוא פתרון. סכום של סינוסים וקוסינוסים ניתן להציג כסינוס או קוסינוס אחד עם זווית מופע , למשל: . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:11, 15 בינואר 2012 (IST)

האם שטחי הטבע נגישים עבור כל אדם?[עריכת קוד מקור]

אם אדם רוצה להגיע לשטח שאינו עירוני במדינתו, האם הוא יכול לעשות את זה בחופשיות? ברכבו הפרטי? ברגל? האם יש מגבלות על כך? איש השלג - שיחה 00:15, 15 בינואר 2012 (IST)

זה מאוד תלוי מהו השטח. יש מגבלות שונות על שטחים שונים. אם זה שמורות טבע למשל, או שטחי אש, או כמובן שטחים פרטיים. emanשיחה 04:24, 15 בינואר 2012 (IST)
ומלבד מקומות דוגמת אלו, הטיול מותר עקרונית? איש השלג - שיחה 07:12, 15 בינואר 2012 (IST)
אני מאמין שבנוסף יש מגבלות לגבי נסיעה בשטח ברכב שלא על גבי שבילים. במיוחד בחופי ים. אבל עדיין לא הבנתי מה הפואנטה של השאלה שלך. emanשיחה 14:27, 15 בינואר 2012 (IST)
לא צריכה להיות פואנטה, מדובר בשאלה תאורטית על החופש העומד לרשותו של כל אדם לנוע בסביבתו. איש השלג - שיחה 17:08, 15 בינואר 2012 (IST)
ראה גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וספציפית חופש התנועה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:28, 15 בינואר 2012 (IST)
אתה צריך לפרט מה הכוונה 'שטח שאינו עירוני'? שמורת טבע? יער נטוע? שטח חקלאי? על כל פנים, בשמורות טבע מותר לנוע ברגל רק בשבילים המסומנים. כמובן שיש הגבלות נוספות לגבי רכבים. אוריה אורן - שיחה 16:49, 17 בינואר 2012 (IST)

אלגברה לינארית מתחרות הסטודנטים[עריכת קוד מקור]

תהיינה A, B אידמפוטנטיות מתחלפות. צ"ל ש אפשר כיוון? (אין בשום מקום פתרונות לתחרות?) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני קצת קצר בזמן, אז הנה מחשבה ראשונית: מטריצה אידמפטונטית מקיימת . ברור אם כן ש- ולכן (כפליות הדטרמיננטה). עבור מטריצות 1 על 1 זה ברור. נסה להוכיח באינדוקציה מתמטית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:48, 15 בינואר 2012 (IST)
יותר מזה. מטריצה שכזו מייצגת הטלה ולכן הדטרמיננטה מתאפסת תמיד, אלא אם כן זו מטריצת הזהות. דניאל תרמו ערך 14:50, 15 בינואר 2012 (IST)
ואם אני לא טועה, מטריצת הטלה תמיד ניתנת ללכסון, ולכן אפשר לפתור את הבעיה באמצעות לכסון (ומכאן חשיבות הנתון שהן מתחלפות). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:05, 15 בינואר 2012 (IST)
Mathknight, גם מתמטיקאים מודעים לכך. למעשה, כל עבודת התיזה שלי התבססה על כך שאפשר להגדיר בקלות את המושג ספקטרום משותף לזוג אופרטורים מתחלפים. לירן (שיחה,תרומות) 15:29, 15 בינואר 2012 (IST)
לא אמרתי שהם בכלל לא מודעים לה, אך מניסיוני עם סטודנטים לפיזיקה ולמתמטיקה (למדתי את שניהם), אלה של הפיזיקה מכירים ורגילים לעובדה זו מהקורסים על מכניקת הקוונטים, ואילו הסטודנטים למתמטיקה נתקלים בזה בדרך כלל רק בקורס אלגברה לינארית 2 שדן בלכסון מטריצות וצורת ז'ורדן. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:14, 15 בינואר 2012 (IST)

למות מעייפות[עריכת קוד מקור]

האם אפשר למות מעייפות שלא כתוצאה מתרדמת בנסיבות מחמירות? (בנהיגה ובסיכון בכלל) גיל תיכון שכבר לא בגיל תיכוןשיחה 19:26, 15 בינואר 2012 (IST)

אולי לא בדיוק לזה התכוונת, אבל ראה חוסר שינה תורשתי קטלני. 109.160.165.206
זה מעניין אבל הכוונה שלי היא גם לא מהפן של השיגעון ומחלות הנפש שיכולות להיווצר מכך. האם אדם יכול למות מכך שלא ישן תקופה מאוד ארוכה ובכל זאת נשאר שפוי? גיל תיכון שכבר לא בגיל תיכוןשיחה 19:55, 15 בינואר 2012 (IST)
החולים במחלה מתים מהנזק שנגרם מחוסר שינה, שכולל נזק מוחי חמור. דניאל תרמו ערך 19:58, 15 בינואר 2012 (IST)

אולי זה יעזור: קראתי פעם על אדם ששיחק במשחקי מחשב במשך 50 שעות ברציפות ומת. אורח פורח - שיחה 01:43, 27 בינואר 2012 (IST)

c[עריכת קוד מקור]

אני תכנת c#. האם בפרוייקט C# אפשר לשלב מחלקה שבנוייה בc?? תודה מראש...89.138.236.21 20:32, 15 בינואר 2012 (IST)

מה זה מחלקה שבנויה ב-C?‏ C אינה שפה מונחית עצמים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:31, 15 בינואר 2012 (IST)

יש לי לולאה ארוכה מאוד להריץ. בגלל שC שפה מהירה הרבה יותר חשבתי לשלב אותה בתוכנת הC#.... 89.138.236.21 23:43, 15 בינואר 2012 (IST)

זה אפשרי באמצעות DLLImport וזה סיפור לא כל כך כיפי. אפשר למצוא על זה עוד פרטים ב[2]. בכלל לא בטוח שזה יהיה מהיר יותר, וכנראה שעדיף לחפש פתרון אחר (למשל ParallelFor). ערן - שיחה 00:12, 16 בינואר 2012 (IST)
בדרך כלל יש פתרונות טובים יותר מאשר להשתמש בשפה אחרת. אתה מאבד ככה יותר דברים ממה שאתה מרוויח, אם בכלל. הפיתרון הטוב הוא לדאוג שהמימוש של הלולאה יהיה יעיל ככל הניתן, אלגוריתמית והמסגרת השפה. לבדוק האם אפשר לגלות מקרים שעליהם הלולאה יכולה לדלג, האם יש פעולות שניתן להוציא החוצה מהלולאה, או לזכור את התוצאה שלהן בין איטרציות, וכדומה. ובעיקר: קודם תבדוק האם יש בעיה של יעילות, ורק אחרי זה תנסה לעשות אופטימיזציות. --אלעזר - שיחה 01:28, 16 בינואר 2012 (IST)
אפשר לעשות את זה די בקלות. הקריאה לקוד unmanagd עצמה לוקחת קצת יותר זמן, אבל לא הרבה. אולי עדיף, אם תוכל, להשתמש ב managed c++. יואלפ - שיחה 08:32, 16 בינואר 2012 (IST)
ואז להפסיד את מעט היתרונות שיש ל-C להציע לו... --אלעזר - שיחה 09:36, 16 בינואר 2012 (IST)

מחפש סרט מסויים[עריכת קוד מקור]

שלום, אני מחפש סרט מסויים שראיתי בעבר. הסרט עסק בנושא מלחמת העולם השנייה, בחיילים שנשבו בידי הגרמנים. לסרט קראו בשם דומה ל"קטלג 17". (אני מניח שזה לא השם המדוייק). בסרט היה בתוך האסירים מרגל גרמני שנתפס על ידם בסוף הסרט ונורה בידי הגרמנים. אני זוכר סצנות נוספות, אם זה עוזר. בקיצור, מישהו יכול להזכיר לי את השם המדוייק של הסרט??? תודה, ויקיגמדון - שיחה 20:51, 15 בינואר 2012 (IST)

כוונתך לסטאלג 17 (Stalag 17)? ערב נעים, Tomn - שיחה 20:53, 15 בינואר 2012 (IST)

למה מתמטיקאי מדבר עם עצמו ברבים?[עריכת קוד מקור]

מאיפה זה בא במתמטיקה כל מי שכותב הוכחה רושם במקום "אני מסמן את המקסימום בM" תמיד "נסמן את המקסימום בM". ממתי המנהג ולמה זה? 109.65.197.36 21:29, 15 בינואר 2012 (IST)

הוא לא "מדבר עם עצמו ברבים". זהו סוג של נימוס מקובל, בין הכותב לבין עמיתים או קוראים, בבחינת הסכמה על הגדרות או סמלים ספציפיים בדיון. כך נהוג גם בפיזיקה. כך גם בתחומים בעלי אופי דומה, המצריך סימון מוסכם כדי לאפשר את המשך הדיון. בנצי - שיחה 21:53, 15 בינואר 2012 (IST)
זה לא שהכותב מדבר על עצמו ברבים, אלא הוא מדבר גם בשם הקורא. זה פנייה כאילו שהכותב מדריך את הקורא ומנהל איתו דו-שיח. דניאל תרמו ערך 22:43, 15 בינואר 2012 (IST)
וזה כמובן לא קשור למתמטיקה... TZivyAאהמ? • 22:44, 15 בינואר 2012 (IST)

מידע על ד"ר מרדכי בן אשר[עריכת קוד מקור]

אני מחפש שמץ של מידע על ד"ר מרדכי בן אשר מחבר הספר "התגבשות הדקדוק הנורמטיבי" בהוצאת המכון האוניברסיטאי חיפה (1969). האם הוא בין החיים? היכן ניתן למצוא אותו או את בני משפחתו וליצור איתם קשר? תודה מראש. 109.253.19.238 21:46, 15 בינואר 2012 (IST)

באתר הזה יש אזכור של המאמר: רפאל ניר, "מה בין 'שימוש נורמטיבי' לבין 'שימוש קביל'", עיונים בבלשנות ובסמיוטיקה - קובץ מאמרים לזכרו של מרדכי בן-אשר, ירושלים תשמ"א, 46-36, המרמז שכנראה כבר נפטר... ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 10:17, 16 בינואר 2012 (IST)
הוא אכן נפטר, בשנת 1976 (נולד בשנת 1923). ראו באתר הספריה הלאומית, לרשימת ספרים שחיבר ותרגם. את עבודת מוסמך ("משפט התנאי בעברית החדשה הבינונית") הגיש בשנת תשכ"ד; ואת הדוקטורט ("היווצרות הדקדוק הנורמטיבי בעברית החדשה") הגיש בשנת 1967 (העבודה יצאה לאור כספר: "התגבשות הדקדוק הנורמטיבי בעברית החדשה", בשנת תשכ"ט, בהוצאת הקיבוץ המאוחד). RF - שיחה 14:09, 16 בינואר 2012 (IST)
תודה על המידע; מה המקור של שם משפחתו "בן אשר"? והאם יש באיזשהו מקום (לאו דווקא ברשת, אלא אפילו בספר כלשהו) קצת על תולדות האיש הזה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יש להניח שבקובץ הנזכר למעלה שיצא לאור לזכרו נכתב משהו מתולדותיו. 46.116.38.136 22:50, 16 בינואר 2012 (IST)

שהרון שלח[עריכת קוד מקור]

מחפש את התיאוריה שלו ולגבי המספר 4... 89.138.236.21 23:41, 15 בינואר 2012 (IST)

ואם נמצא לך, תתרגם? תורת PCF - (אנ'). עוזי ו. - שיחה 01:38, 16 בינואר 2012 (IST)

נתינת עומק שדה לתמונות באופן אוטומטי?[עריכת קוד מקור]

יש תוכנה שאוכל לתת לתמונות עומק-שדה בעזרתה, אך באופן אוטומטי, במקום לחזור על התהליך כל פעם מחדש?, תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שניצל בורשט[עריכת קוד מקור]

מה מקור שם המשחק, ומה מקור המשחק עצמו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה הפירוש של "מודולרי"?[עריכת קוד מקור]

בערך "עגורן" כתוב כך: "קיימים עגורנים בנמלים ובתעשייה (הבנויים כמבני קבע ולא מודולריים) וכן עגורנים ניידים המותקנים על גבי משאיות או קרונות רכבת". מה זה מודולרי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מצד שמאל למעלה יש תיבת חיפוש, השתמש בה. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:50, 16 בינואר 2012 (IST)
"מודולרי" בא מ-module, שהוא יחידת מבנה של מערכת שלמה יותר. במילים אחרות, עגורנים אלה מורכבים על אתר, מיחידות מבנה משניות, המרכיבות את ה'מפלצת' בשלמותה. בנצי - שיחה 13:53, 16 בינואר 2012 (IST)
כמו כן אוסיף שעגורנים מודולריים ניתנים לפירוק והרכבה באתר, ולכן אפשר לנייד אותם בין אתרים שונים בהתאם לצורך. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:46, 16 בינואר 2012 (IST)

יש דבר כזה "יום מגן דוד" ?[עריכת קוד מקור]

יש איזכור ליום כזה בדף en:Flag Day שחילחל לדף הראשי היום בויקיאנגלית (תחת: On this day...) ‏ " Magen David Day in Israel" שמקורו בדף en:Wikipedia:Selected anniversaries/January 16. מישהו מכיר יום כזה? ‏DGtal‏ 01:28, 17 בינואר 2012 (IST)

יֵשנוּתוֹ של יום מגן דוד נמצאת היכן-שהוא בין יום המחתרות ליום יצחק בן-צבי, אבל ויקיפדיה עיוורת צבעים מבחינה אונטולוגית. עוזי ו. - שיחה 01:43, 17 בינואר 2012 (IST)
לפי הערך דגל ישראל, הדגל אומץ רשמית במאי ולא בינואר. בימי נעורי נהגנו לצאת זוגות זוגות ברחובות הערים ביום מגן דוד אדום כדי לאסוף כסף למען העזרה המהירה (שאגב לא הועילה לחיים ארלוזורוב שאהבתי להאזין לנאומיו), אולם עד כמה שזכור לי זה היה בקיץ. אני מתפלא עליך שאינך זוכר פעילות זאת. תוכל לרענן זכרונך כאן:

אולי נחדש ימינו כקדם? עדירל - שיחה 02:02, 17 בינואר 2012 (IST)

בינתיים אני מבין שיש דבר כזה "יום מגן דוד אדום" אבל אין "יום מגן דוד". תודה, ‏DGtal‏ 10:18, 17 בינואר 2012 (IST)

שאלות באבולוציה[עריכת קוד מקור]

למה אנחנו רואים מגוון כה גדול של צבעים בצומח אבל בחי זה הרבה פחות נפוץ?, למה אין למשל בני אדם עם עיניים צהובות, כתומות, ורודות, ירוקות "זוהרות", טורקיז וכו', או שיער ירוק\כחול וכו'?.

האם ניתן לבצע מניפולציה בקוד הגנטי של גן מסויים כדי שיכתיב ייצור של עיניים צהובות במקום ירוקות?, האם מדעי ההנדסה הגנטית כבר יורדים כה עמוק?

אני לא יודע אם זה בכלל נכון, אבל בהנחה שמבחינה פילוגנטית, צמחים קדמו לבע"ח, מדוע כל המגוון שיש בתבניות הגנטיות של צמחים, לא עברו הלאה לבע"ח שאחריהם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

1. זה לא מדויק - הצמחים כמעט כולם הם בגווני ירוק וחום. הפרחים הם חלק קטן מאוד מהצמחים, ולא כולם צבעוניים. הצבעוניים שבהם בולטים יותר לעין, ומטופחים יותר, לכן נראה שהם נפוצים. יש הרבה בעלי חיים צבעוניים - זה בולט בעיקר בציפורים ודגים, אבל לא רק. ככלל צבעוניות התפתחה בגלל צורך כלשהו, וברירת המחדל היא הצבע הפשוט והנפוץ.
2. ניתן עקרונית לבצע מניפולציות כאלה בגנים. בד"כ הופעת צבע מסוים תלויה במספר גנים עם תלויות ביניהם. לא ידוע לי על מחקר שבאמת עשה את זה, בטח לא בבני אדם, אבל אני לא בטוח שאני מעודכן.
3. צמחים לא קדמו לבעלי חיים, אלא אולי רק בשלבים המאוד ראשוניים של האבולוציה.יואלפ - שיחה 08:36, 17 בינואר 2012 (IST)

מהו הכלל העברי-חדש להוצאת שורש ממילה?[עריכת קוד מקור]

אם יש לי מילה כגון גלידה, על סמך מה אקבע ששורשה גלד, ולא גלי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

על-סמך מה או לפי איזה כלל בדיוק גלי ? זהו סתם חיתוך מקרי ושרירותי. בנצי - שיחה 08:26, 17 בינואר 2012 (IST)
ראשית - שורש בעברית הוא לרוב רצף של שלושה עיצורים שאינם בהכרח צמודים זה לזה. לכן "נשמע הגיוני" יותר לחלוץ את ג.ל.ד. מאשר את ג.ל.י. כשורש. שנית - שם עצם עברי מורכב משורש ובניין. לכן כדאי לחפש מלים אחרות במשקל דומה, שידוע השורש שלו ומהם להסיק מה השורש של המילה הנוכחית. המילה נראית במשקל קטילה כמו "שמירה" משורש ש.מ.ר. וכו'. שלישית - לשורש המחולץ מהמילה יש משמעות כשלעצמו וניתן לבנות ממנו מילים אחרות באותו מרחב סמנטי - ז"א עם משמעות דומה. במקרה של גלידה זה קצת קשה כי המילה חדשה יחסית... ראה wikt:גלידה Doronve - שיחה 08:39, 17 בינואר 2012 (IST)
אפשר ללכת לגלד, שהוא פצע שהגליד, או שכבת בצל, כשתי דוגמאות קרובות, שורשית. בנצי - שיחה 12:01, 17 בינואר 2012 (IST)

למה לא רואים כוכבים מאחוריו?[עריכת קוד מקור]

איפה כל הכוכבים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כיתוב תמונה
החשיפה קצרה מידי בשביל לראות אותם. חשיפה ארוכה מספיק כדי לראות את הכוכבים היתה מביאה ל'שריפת' התמונה, כי כדור הארץ והאסטרונאוט בתמונה הרבה יותר בהירים מהכוכבים. יואלפ - שיחה 08:28, 17 בינואר 2012 (IST)
רואים כוכבים חלשים ברקע. נא להתאמץ קצת. ‏Setresetשיחה 11:29, 17 בינואר 2012 (IST)
במילים אחרות, סרט הצילום או החיישן לא יכולים 'לשמור' גם על רגישות מאוד גבוהה (או חשיפה ארוכה) ועל רגישות נמוכה מאוד (כדי להימנע מהבהירות הגדולה, יחסית, של כוכב הלכת הקרוב (כדור הארץ)), בו זמנית. בהירות גדולה מדי גורמת לרוויה של הסרט או החיישן, וכדי להימנע מכך, מגדילים את סף הרגישות, והמחיר הוא 'ויתור' על גופים שבהירותם נמוכה מאוד. בנצי - שיחה 11:56, 17 בינואר 2012 (IST)
יש לכך פתרונות -מספר חשיפות שונות והרכבת תמונה על תמונה ראו תמונת טווח דינמי רחב (HDR) שנילי - שיחה 13:27, 17 בינואר 2012 (IST)
אני חושב שהבנת שהשאלה לא באמת נוגעת לאותם כוכבים זעירים. ‏Setreset
נכון, אבל התשובות מתייחסות לתמונה הזו. בנצי - שיחה 19:18, 17 בינואר 2012 (IST)
אתם כולכם פיספסתם את השאלה: לא רואים את הכוכבים שמאחוריו מכיוון שהוא מסתיר אותם. אתם עניתם על הכוכבים שאינם מאחוריו "ממש". ‏gal m‏ 21:34, 17 בינואר 2012 (IST)
פדנט!emanשיחה 22:45, 18 בינואר 2012 (IST)
כל המכיר בקיומו (ומן הסתם גם בערכו ואצילותו) של הרילייטיביזם יודע כי אין כל תועלת בפדנטיות... לפחות לא בדרך-כלל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שביתת ויקי!! :([עריכת קוד מקור]

האם גם הויקי העברית תשבות מחר?--Haya831 - שיחה 15:02, 17 בינואר 2012 (IST)

לא. דניאל צבישיחה 17:19, כ"ב בטבת ה'תשע"ב (17.01.12)

למה אין הודעה בעמוד הכניסה שקורה משהוא מספיק חשוב? האם קרן ויקימדיה בישראל פועלת נגד או עוקבת באיזשהיא דרך על יוזמות חקיקה דומות בישראל? האם יש עמודים שמסכמים את המצב בישראל? תודה, דימה.

ראה ויקיפדיה:כיכר העיר#SOPA ובפרט ויקיפדיה:כיכר העיר#החלטה באנגלית וקריאה לשפות אחרות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 00:11, 19 בינואר 2012 (IST)

דרגות הפרדה[עריכת קוד מקור]

האם יש תוכנה כלשהי שיודעת לחשב את "נתיב החברים" הקצר ביותר ביני לבין מישהו X בפייסבוק? Ranbar - שיחה 17:17, 17 בינואר 2012 (IST)

לייק!!! מצטרף לשאלה89.138.236.21 19:08, 17 בינואר 2012 (IST)
תריץ אלגוריתם חיפוש לרוחב... כנראה שיש, אבל ניתן להסתיר את רשימת החברים שלך, ואז לא תהיה לתוכנה גישה. --אלעזר - שיחה 04:02, 18 בינואר 2012 (IST)
לכתוב קוד אפשר כמובן (במגבלה שציינת), השאלה אם מישהו עשה את זה כבר. Ranbar - שיחה 10:44, 19 בינואר 2012 (IST)

שאלה בחדו"א[עריכת קוד מקור]

נתון שf פונקציה אי-שלילית בקטע סגור [a,b] המקיימת שכל אפסילון חיובי מתקיים שהקבוצה היא סופית. איך מוכיחים שהפונקציה היא אינטגרבילית?

חשבתי שאולי בהכרח מתקיים שהפונקיה היא פונקציית האפס עם מספר סופי של נקודות סליקות, אבל זה לאו דווקא. 192.114.105.254 13:23, 18 בינואר 2012 (IST)

זו פונקציית האפס עם מספר *בן מניה* של נקודות אחרות. אמנם יתכן שהיא לא רציפה באף נקודה, אבל זה לא מפריע לה להיות אינטגרבילית. עוזי ו. - שיחה 14:21, 18 בינואר 2012 (IST)
למה אתה כל כך בטוח שהיא אינטגרבילית? זה לא טריוואלי. 109.65.197.36 19:14, 18 בינואר 2012 (IST)
(לפי לבג). עוזי ו. - שיחה 21:42, 18 בינואר 2012 (IST)
תלמידי חדו"א 1+2 לא יודעים על אינטגרל לבג, אז הנה - הוספתי קישור לערך אינטגרל לבג. יש גם את משפט לבג המאפיין פונקציות אינטגרביליות רימן, אך הוא מניח שהפונקציה חסומה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:15, 18 בינואר 2012 (IST)
ואם תלמידי חדו"א 1+2 לא יודעים על אינטגרל לבג, אז הם לא יכולים להשתמש בו. צריך לבחור כלי אחר. יש לכם ארטילריה קצת פחות כבדה? 109.64.201.42 22:40, 18 בינואר 2012 (IST)
קל לראות שלפונקציה מספר בן מנייה של נקודות שאינן מתאפסות (בוחרים סדרת אפסילונים, ואיחוד בן מנייה של קבוצות סופיות הוא בן מנייה). כדי להראות שהפונקציה אינטגרבילית לפי דארבו (או רימן) להגדיר חלוקות של הקטע לפי שלבי ההוכחה שקבוצת בת מנייה היא קבוצה ממידה אפס (ההוכחה מופיעה בערך), ומראים שסדרת הסכומים החלקיים וסדרת הסכומים התחתונים מתכנסות שתיהן ל-0 (האינטגרל הוא 0, ובפרט יש אינטגרביליות). דניאל תרמו ערך 23:16, 18 בינואר 2012 (IST)
לא שאני לא מבין אותכם. אני קצת למדתי הסתברות ומכיר מושגים בסיסים במידה. אבל זאת שאלה מקורס של חדו"א 1ת, שבה פונקציית דריכלה היא לא אינטגרבילית בכלל (כי יש רק אינטגרל רימן). ההודעה שלך גרמה לי להבין שדווקא יש לה אינטגרל והוא אפס, שזה נחמד אבל לא רלוונטי. 192.114.105.254 13:44, 19 בינואר 2012 (IST)
1. לא; פוקנציית דיריכלה אינה אינטגרבילית לפי רימן. את החלוקות שדניאל מדבר עליהן צריך להגדיר לפי ערכי הפונקציה, כך שהסכום יצטבר למשהו קטן כרצוננו; זה בלתי אפשרי עבור פונקציית דיריכלה.
2. מבזק חדשות (הנחוץ ככל הנראה לקוראים רבים): יש בארץ יותר מאוניברסיטה אחת. הז'רגון של הטכניון ("חדו"א 1ת") אינו בהכרח מוכר למי שלמד בתל-אביב, וכן הלאה. עוזי ו. - שיחה 13:50, 19 בינואר 2012 (IST)
1. אתה יכול להסביר את ההבדל המהותי בין השניים? אני רואה את דריכלה וחושב- יש אינסוף "ממש גדול" של אי-רציונליים" ו"פה ושם" נקודות רציונליות. שזה פשוט הרבה נקודות של אי-רציפות סליקה. ולכן אין להם "משקל".
2. אתה צודק, בתחילת השרשור מישהו אמר שזה חדו"א 1+2 אז חשבתי שהוא מדבר ספציפית על הקורס שלי. 192.114.105.254 14:02, 19 בינואר 2012 (IST)
הדוגמה הסטנדרטית לפונקציה שמתנהגת כמו f מהשאלה היא פונקציית רימן שהיא בהחלט אינטגרבילית רימן. שלבי ההוכחה שפרסתי קשורים אמנם בתורת המידה, אך לא עושים שימוש בשום כלים ממנה והיא עובדת יופי רק עם ידע בסיסי בחדו"א. אם כבר יש משפט שפונקציה עם מספר בן מנייה של נקודות אי רציפות היא אינטגרבילית רימן, אז אפשר לקצר את ההוכחה. קל לראות שהפונקציה f רציפה בכל נקודה שבה היא מתאפסת. דניאל תרמו ערך 14:07, 19 בינואר 2012 (IST)
המושג "בן מניה" לא נלמד בקורס. זאת הבעיה המרכזית. 192.114.105.254 14:13, 19 בינואר 2012 (IST)
אי אפשר להוכיח את הטענה בלי להתייחס בצורה כלשהי לעובדה שקיימת סדרה של כל הנקודות שאינן מתאפסות. "בן מנייה" הוא מושג מספיק בסיסי במתמטיקה כדי שמותר יהיה להשתמש בו בכל קורס שהוא (כשם שאין מלמדים אותך כל פעם מחדש מהי קבוצה). דניאל תרמו ערך 14:15, 19 בינואר 2012 (IST)

פעם ראשונה שמעתי את המושג היה בקורס מתקדם יותר. אבל כנראה שאין ברירה, אלא להשתמש בו. נגיד והוכחתי שקבוצת הערכים של הפונקציה בהם היא חיובית ממש היא קבוצה בת מניה. לא ברור לי איך אני ממשיך. בערך קבוצה ממידה אפס יש הוכחה של "כל קבוצה בת מנייה בישר הממשי". אני לא מבין איך ההוכחה הנ"ל מתקשרת? מה בדיוק אני מוכיח בשלב הזה? 192.114.105.254 14:19, 19 בינואר 2012 (IST)

האמת שלא חייב להתייחס במפורש למנייה. אני צריך ללכת כעת, אבל אם עדין תהיה פה עוד כמה שעות אפרט יותר. דניאל תרמו ערך 14:30, 19 בינואר 2012 (IST)
ככה: אני אתאר את הרעיון כאשר האינטגרל מוגדר לפי דארבו. ההוכחה לפי רימן אנלוגית. אתה רוצה להראות שלכל קיימת חלוקה של כך שהסכום העליון המתאים לה קטן מאפסילון. לכן האינטגרל העליון הוא 0 (לא תתקשה להראות שגם האינטגרל התחתון הוא 0). אתה בונה את החלוקה כך. נניח ו- הן כל הנקודות המקיימות . אתה מגדיר סדרת קטעים זרים שהמרכז של כל אחד הוא ה-x המתאים. הגדר את אורך הקטעים (שיכולים להיות תלויים ב-) כך שיתקיים . אני משאיר לך להוכיח שהחלוקה היא החלוקה שאתה מחפש.
הסיבה שההוכחה הזו נכשלת לדיריכלה, היא שכדי שהיא תעבוד תצטרך להגדיר חלוקה אינסופית למספר בן מנייה של קטעים. רימן לא מרשה דבר כזה. דניאל תרמו ערך 18:37, 19 בינואר 2012 (IST)
לא הבנתי איך אתה מגדיר חלוקה את הקשר בין האפסילונים. למה אם לקחנו את כל הנקודות המקיימות , אז נדרוש שהחלוקה תקיים ? איפה בא הקשר? 109.64.201.42 19:51, 19 בינואר 2012 (IST)
שים לב ש- אינו הסכום העליון במלואו (ואל תשכח להוכיח שהוא באמת חלק מהסכום העליון). יש להשלימו על ידי הוספת הסכום , כאשר הוא המקסימום של f בקטע (ואני מגדיר ). אם תחסום את הסכום הזה, תגלה את המוטיבציה לבחירות שלי. דניאל תרמו ערך 20:06, 19 בינואר 2012 (IST)

השקעתי מספר שעות רב בהלבין את ההוכחה. הגעתי למצב שאני מבין שאני פשוט לא מבין כלום. פשוט בוהה במה שרשמת ומנסה לכתוב אותו בדרכים שונות שאולי יובילו אותי למשהו לא מצליח כלום. אולי אפשר לנסות איכשהו עם רימן? 192.114.105.254 12:55, 22 בינואר 2012 (IST)

זהה את השיר:השיר של Orange Clear[עריכת קוד מקור]

היי, בפרסומת של אורנג' קליר ברקע רץ שיר(מעין לחן). מהו שמו?Exx8 - שיחה 17:28, 18 בינואר 2012 (IST)

הסתברות, שאלה קלילה[עריכת קוד מקור]

שתי נורות בלתי תלויות מודלקות בו זמנית. אורך חיים של נורה ראשונה הוא אחיד בין 0 ל1. אורך חיים של נורה שניה הוא אחיד בין 0 ל2. מה תוחלת זמן ההארה של החדר?

הפיתרון שלי שאני לא בטוח בו (אשמח אם תגידו אם אני צודק או טועה): תוחלת של ראשונה הוא 0.5 של שניה הוא 1 ויש רק 2 נורות ולכן הממוצע שלהם הוא התוחלת, כלומר 0.75. אני צודק? תרומות/109.64.196.77 21:31, 18 בינואר 2012 (IST)

מה הקשר בין זמן ההארה של החדר לבין הממוצע של התוחלות (או התוחלת של הממוצעים)? עוזי ו. - שיחה 21:39, 18 בינואר 2012 (IST)
ובכן, החדר לא יואר כלל, מפני שהנורות בלתי תלויות. אם הן היו תלויות בתקרה החדר היה מואר. אילן שמעוני - שיחה 07:04, 19 בינואר 2012 (IST)
נשמע לי שהחדר יהיה מואר אם לפחות אחת הנורות דולקת - התוחלת המבוקשת תהיה משהו כמו התוחלת של הנורה עם הזמן הארוך בתוספת משהו למקרה שהנורה האחרת פעלה יותר... יואלפ - שיחה 09:10, 19 בינואר 2012 (IST)
המשתנה המקרי הוא המקסימום של ארכי החיים של הנורות (משום שהחדר מואר כל-עוד אחת הנורות התלויות דולקת), וצריך לחשב את התוחלת שלו (ולא את המקסימום או הממוצע או ההדבקה בטור של התוחלות). עוזי ו. - שיחה 13:46, 19 בינואר 2012 (IST)

חבל לטיפוס על חומות[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע איך קוראים למתקן הזה שהיו זורקים בימי קדם על חומות והוא היה נתפס במעלה החומה בעזרת שיניים וכך היה מאפשר למי שנמצא למטה לטפס בעזרתו? איש השלג - שיחה 21:37, 18 בינואר 2012 (IST)

קרס, או אנקול. אילן שמעוני - שיחה 07:02, 19 בינואר 2012 (IST)
אילן, איש השלג צודק - יש לזה שם מיוחד, ואני מנסה להיזכר בו . . . בנצי - שיחה 15:38, 19 בינואר 2012 (IST)
בעברית, או ממקור לועזי? אילן שמעוני - שיחה 17:18, 19 בינואר 2012 (IST) כי בלועזית יש גראפנל... לא יודע מאיזו שפה, אבל משתמשים בזה גם באנגלית. אילן שמעוני - שיחה 17:21, 19 בינואר 2012 (IST)
נינג'ות משתמשות בGrappling hook.אני משער שהשתמשו בזה גם בחומות.מחיפוש על מצור באנגלית מצאתי בעיקר סולמות ומגדלים גבוהים ניידים שהוצבו ליד החומות.רונאלדיניו המלך - שיחה 17:53, 19 בינואר 2012 (IST)
אכן, התכוונתי למתקן שרונלדיניו קישר אליו, תודה. איש השלג - שיחה 20:49, 19 בינואר 2012 (IST)

קוד אתי בהוראת מדעים[עריכת קוד מקור]

אני מתנצל מראש על הביטוי הדיאלקטי. האם ישנו במשרד החינוך קוד אתי המחייב את מורי המדעים, באשר הם, מבלי שתפיסות ואמונות יחלחלו אל תוך ההוראה, ויכתיבו מה ללמד, ומה לא, איזה ספרים לא (כולל כאלה שאישר משרד החינוך) או איזה נושאים לא ? גילוי נאות: אני מורה במערכת, ועד כה מצאתי במשרד החינוך כתובות מתחמקות בלבד. ואני יודע, הוראת מדעים אמורה להיות בלתי תלויה, בניגוד לדיסציפלינות אחרות, דוגמת כאלה ממדעי הרוח, ובכל זאת, השאלה רלוונטית. מאוד. בנצי - שיחה 15:38, 19 בינואר 2012 (IST)

'תפוח האדמה' חם כל כך ? אפשר להשתמש בכפפות. בנצי - שיחה 15:21, 20 בינואר 2012 (IST)
לא יודע תשובה לשאלתך, אבל אני מאד מקווה שאין דבר כזה, שיהיה מוכתב ע"י פוליטיקאים. יאירשיחה 15:27, 20 בינואר 2012 (IST)
ניתן לכתוב קנון אתי להוראת מדעים - ניתן לראות בו ענף באתיקה של ההוראה במוסדות ציבוריים; אשר בה בין השאר עסק מקס ובר בחיבוריו. בברכה, יעל י 16:01, 20 בינואר 2012 (IST)
יש ויש. אני יודע זאת בראש ובראשונה, מגוף ראשון. וממש נחרדתי כשנתקלתי בכך. ואהיה גלוי יותר, משום שדבריי הזהירים קודם, נתנו לשאלה אופי כללי מדי. לא מדובר בבפוליטיקאים פר סה, אלא בחינוך הדתי. יותר ויותר מכתיבים שם תפיסות מסורתיות, ואבוי למי שינסה לדבר מדעית, כמו שמשרד החינוך מצפה ממנו. מקום אחד הגדיל לעשות, כאשר ממלא תפקיד שם, כינה אותי, מאחורי גבי, "מסית ומדיח", רק משום שהיעזתי להשיב לתלמידים שהתחבטו באמת, על מאובנים ומשמעותם של ממצאים אלה, על גיל היקום, ובכלל, כשמדברים על חוקי הטבע, ובבסיסם, חוקי הפיזיקה. ארגוני המורים מסרבים לגעת בזה (הם "מטפלים רק בבעיות פריטטיות"). במקרה אחר, במקום אחר, מבלי להיכנס לפרטים, הבטיחה המפקחת הארצית על הוראת הביולוגיה לטפל בכך, ומהר מאוד לאחר מכן, 'תפסה רגליים קרות'. כך, 'איש הישר בעיניו יעשה' (בשני המקרים מדובר במוסדות של בני עקיבא), ואין עם מי לדבר, או מפקח על כך. העיקר שמנפקים ציונים, ויש ממוצע גבוה. מה לומדים, ואיך - זה פחות חשוב. לכן שאלתי על קוד אתי, מבחינת החינוך המדעי כמובן. בנצי - שיחה 16:46, 20 בינואר 2012 (IST)
אתה יכול לענות לשאלות בלי לחטוא לאמת ובלי לדרוך על יבלות, אם תקפיד לציין את המגבלות של התשובה המדעית שאתה יכול לספק. חישוב גיל המאובנים, למשל, מבוסס על הכרת התהליכים הטבעיים (דווקא) המייצרים אותם. מי שירצה לשמוע ישמע, ומי שירצה לאטום את אוזניו יוכל לעשות גם את זה. עוזי ו. - שיחה 14:00, 22 בינואר 2012 (IST)
אתה צודק, וברור שיש להשתדל לנהוג כך. משהו השתנה בחינוך הדתי. אני זוכר את שלוש שנות ההוראה הראשונות שלי, אותן התחלתי עוד כסטודנט, בישיבת נתיב מאיר, באמצע שנות ה-80. היתה רוח אחרת לגמרי, דתית. העניין מסובך בהרבה, ואולי אין זה הפורום להרחיב יותר כאן ועתה, אלא אם כן, מישהו יודע על קוד כתוב כזה. בנצי - שיחה 20:35, 22 בינואר 2012 (IST)
ועוד דבר: תודה על הרוח הגבית הנושבת מבין שורות תגובתך. בנצי - שיחה 20:37, 22 בינואר 2012 (IST)

המסורת היהודית בדבר גיל העולם[עריכת קוד מקור]

א. מהו המקור הידוע, הקדום ביותר, למסורת היהודית בדבר גיל העולם (ה'תשע"ב) ?

ב. האם הרמב"ם התייחס לסוגיה זו ? ואם כן, איפה ? תודה, בנצי - שיחה 16:37, 19 בינואר 2012 (IST)

לגבי א', ראה מניין השנים בלוח העברי וכן סדר עולם רבא. לגבי ב', אני לא בטוח, אבל נדמה לי שהמקום היחיד בו הרמב"ם מתייחס (בעקיפין) לכרונולוגיית השנים הוא במבוא לפירוש שלו למשנה, שם הוא מתאר את השתלשלות התורה. 109.160.165.206
אין לי מומחיות ברמב"ם, אבל למדתי פעם על הלוח העברי. פתחתי בהלכות זמנים, קידוש החודש, במאגר ספרות הקודש באינטרנט. הוא כותב שם איך מחשבים את השנים, ונותן דוגמאות למחזורים לפי השנים שאנחנו מכירים [כמו בפרק ט', י'] מה שהוא מציין בקישור שנתתי, זה ממתי מתחילים לספור. לא קראתי את הכל, אבל נראה לי ששם זה מקום טוב... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא בדיוק, למרות הכוונה הטובה. לא במקרה שאלתי על הרמב"ם. מה שאתה מצטט משקף מציאות קיימת ולא תפיסה או התייחסות למקור של מניין השנים שהפך למקובל עד היום, לפחות בהקשרים דתיים, שהרי לא ניתן לנקוט במניין משלך 'נגד הזרם'. אף אחד לא יבין מה רצונך. אני שואל על התייחסותו למניין זה באופן עקרוני, בדומה להתייחסותו לסיפור הבריאה וכיוב'. בנצי - שיחה 00:21, 20 בינואר 2012 (IST)
מקום בו הוא מתייחס לכך בפירוט יחסית, הוא בספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל פרק עשירי. [וראה שם דיון עם הגאונים על המנין בשנות הגלות, והמשפט המפורסם על "הקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה".] על זה קשה לענות שזה בשביל ליצור תקשורת עם "הזרם המקובל", כי זו שאלה הלכתית מעשית, מתי שנת השמיטה. כך למשל, אם נניח ששנות בית שני היו יותר מארבע מאות ועשרים כמקובל במסורת היהודית, [ונגד המקובל במחקר] צריך לבדוק מחדש את ספירת השמיטות, שהתחילה אחרי גלות בבל לפי מסקנת הרמב"ם. מכה המומחים - שיחה 18:20, 25 בינואר 2012 (IST)

האם יש תוכנה (או דרך) חינמית לתרגם סרטון AVI לOGG?[עריכת קוד מקור]

ברצוני להעלות לויקיפדיה סרטון על קלאו דו גוני שצילמתי בגן החיות התנכ"י אך סיומתו של הקובץ היא AVI. האם יש תוכנה (או דרך) חינמית לתרגם את הסרטון לOGG כדי שאוכל להעלות אותו לויקיפדיה?

בתודה מראש

בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 17:56, 19 בינואר 2012 (IST)

בדוק כאן: [3] אילן שמעוני - שיחה 18:45, 19 בינואר 2012 (IST)
תודה רבה! בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 19:50, 19 בינואר 2012 (IST)

יציאה לתקופת בתר-דוקטוראט בחו"ל[עריכת קוד מקור]

איך מתנהלים בתקופה כזו, מבחינת שמירה על זכויות גמל (פנסיה), ביטוח רפואי בקופה כזו או אחרת, קרן השתלמות, וכיוב' ? (שמירה על רצף, או דילוג על תקופה, מבלי לאבד זכויות שנצברו בינתיים). האם התקנות מסדירות פעילות אקדמית כזו ? בנצי - שיחה 19:24, 19 בינואר 2012 (IST)

התקנות בנושאים האלה משתנות מעת לעת, ולכן רצוי להתייעץ עם מישהו שעבר חוויה דומה בזמן האחרון, או עם אחד מארגוני הסגל הזוטר. עוזי ו. - שיחה 19:51, 19 בינואר 2012 (IST)
תודה, עוזי. "ארגוני סגל זוטר" - בכל אוניברסיטה, סגל כזה מאורגן לעצמו ? בנצי - שיחה 19:57, 19 בינואר 2012 (IST)
כן, אבל יש להם גם ארגון גג. ראה הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות. עוזי ו. - שיחה 21:20, 19 בינואר 2012 (IST)

מציאת קולטנים לחומר מסוים במוח?[עריכת קוד מקור]

אם קיימים המון מוליכים עצביים, איך חוקר יוכל למצוא קולטנים ספציפיים לחומר מסוים, מצידי שיהיה אפילו נוירו-מודולטור שאינו מוליך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה כוונתך ב"שאינו מוליך" ? מולקולה שאינה משמשת כמוליך עצבי אינה מפעילה מסלולי איתות, והתא לא יגיב לו. בנצי - שיחה 11:34, 20 בינואר 2012 (IST)
טעות, תיקנתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עדיין: למה כוונתך ב"נוירו-מודולטור שאינו מוליך" ? בנצי - שיחה 20:40, 22 בינואר 2012 (IST)
ובכל זאת כדאי גם לענות לשאלה של השואל - ניתן להחדיר למוח של אדם או חיית ניסוי (דרך הדם או דרך נוזל חוט השדרה ובעוד דרכים) מולקולות מסומנות, למשל על ידי תוספת חומר רדיואקטיבי מסויים. ניתן לעקוב בעזרת מכשירים שונים (למשל מכשיר דימות המכונה PET) ולמצוא לאיזה תאים במוח חומר מסומן זה התחבר. אם החומר המסומן הוא טרנסמיטור, החוקר יגלה, בדרך זאת, לאילה תאים הטרנסמיטר התחבר. הוא יחקור את אחד התאים האלו ויגלה את הקולטנים שלו שאליהם הטרנסמיטור המסויים התחבר. דר' --וידנפלד - שיחה 00:42, 24 בינואר 2012 (IST)

החללית הרוסית שנפלה[עריכת קוד מקור]

מה הסיפור של החללית הרוסית שלא מזמן נפלה על כדור הארץ? היא הייתה אומרה להגיע למאדים, נכון? לא הבנתי איך יתכן מצב פיזיקלי שבו החללית תחזור לכדור הארץ. מה המסלול שהי עשתה? היא לא עברה את מהירות המילוט? אז היא הייתה אמורה לפול באזור תחנת השיגור (פלוס מינוס), לא? 79.183.199.236 12:13, 20 בינואר 2012 (IST)

לפי חדשות 2, ההסבר הוא כזה: "החללית, שערכה מוערך ב-165 מיליון דולר, הייתה מיועדת להביא דוגמיות של קרקע ממאדים. רוסיה ציפתה למשלחת מחקר מוצלחת ראשונה בשני העשורים האחרונים - אבל התאכזבה. מיד לאחר השיגור, תקלה גרמה לסחרור ולאבדן הכוח, והחללית צנחה באיטיות מאז תחילת נובמבר לעבר כדור הארץ." ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 11:00, 24 בינואר 2012 (IST)

קיטוב[עריכת קוד מקור]

נכון שאם שמים שני מקטבים ניצבים ומסתכלים דרכם לא רואים כלום?

אז: למה אם ביניהם שמים עוד מקטב בזווית 45 מעלות כן רואים משהו? 79.183.199.236 17:26, 20 בינואר 2012 (IST)

קראת מה שכתוב בערך קיטוב? במיוחד שים לב למשפט "כאשר אור עובר דרך מקטב, האור הופך להיות מקוטב בכיוון הנקבע על פי המקטב". emanשיחה 17:44, 20 בינואר 2012 (IST)
כן, אני רוצה להבין את המשפט "ניתן להבין כי כאשר מניחים שני מקטבים ניצבים זה לזה, עוצמת האור שתעבור דרך שניהם תהיה אפס. באופן מפתיע, אם נכניס ביניהם מקטב שלישי בזווית שונה, יעבור אור, וניתן לחשב את עוצמתו על ידי הפעלת חוק מאלוס פעמיים." איך בדיוק זה יוצא ככה? 79.183.199.236 18:13, 20 בינואר 2012 (IST)
הסבר אינטואיטיבי: המקטב פועל כך שהוא משנה את קיטוב האור לכיוון המקטב על ידי הטלה (לכן הקוסינוס מופיע בחוק מאלוס). נניח אור לא מקוטב המתקדם בכיוון ציר z. אחרי המקטב הראשון יוצא אור מקוטב בכיוון ציר y (נניח), ואם יעבור במקטב השני, שיכוון קיטובו הוא x נקבל שתוצאת ההטלה היא אפס מאחר שציר x וציר y מאונכים זה לזה (אורתוגונליות). אם נכניס מקטב שלישי באמצע, שזווית קיטובו היא 45 מעלות ביחס לציר x (כלומר: כיוון הקיטוב הוא על הישר y=x) זה מה שיקרה: אחרי מעבר במקטב הראשון יוצא האור שקיטובו הוא ציר y, כשהוא עובר במקטב האמצעי, הוא מוטל על y=x ומאחר ויש לו רכיב בכיוון זה, יוצא אור המקוטב בכיוון זה, כאשר הוא מגיע למקטב השלישי, יש לו רכיב על ציר x ולכן ההטלה איננה אפס. נסה לצייר את זה ולהבין. כדי להבין את המתמטיקה שמאחורי ההסבר הנ"ל כדאי לקרוא את הערכים אלגברה לינארית, מערכת צירים קרטזית, מכפלה סקלרית והטלה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:20, 20 בינואר 2012 (IST)
אני מציע שעל מנת שלא לפגוע ברגשות הציבור, תמחק את המשפט האחרון בדבריך... (השאר דווקא אחלה). emanשיחה 18:29, 20 בינואר 2012 (IST)
כדי לחדד את הסברו של האביר, אני מציע לשואל לברר את השאלה הבאה: האם תוצאת הניסוי תלויה בסדר בו מונחים שלושת המקטבים ? בנצי - שיחה 00:14, 21 בינואר 2012 (IST)

אורך ותדירות גל של אור בחומר[עריכת קוד מקור]

האם אורך גל של אור תלוי בתווך בו הוא עובר? האם תדירות תלויה? הנוסחה מספרת:

מהירות האור בחומר תלויה בסוג החומר (V בנוסחה משתנה בין חומר לחומר) אם יש לי אור מונוכרומטי שיש לו אורך גל 0.5 ננומטר כפי שנמדד בריק והוא עובר בזכוכית- האם ה"אומגה" בנוחה ישתנה או אולי "למבדה"? 79.183.199.236 22:11, 20 בינואר 2012 (IST)

מי שמשתנה זה אורך הגל ולא התדירות. משום מה לא מצאתי את זה בשום ערך שאצלנו. הדבר הכי קרוב שמוזכר זה בערך פוטון (בפרק "פוטונים בחומר"), שם כתוב ש:"לפי מודל הגל הקלאסי, ניתן להסביר את ההאטה בכך שהאור יוצר קיטוב חשמלי בחומר, החומר המקוטב מקרין אור חדש, והאור החדש יוצר התאבכות עם גל האור הישן וגורם לעיכובו". מה שקורה זה שהאור גורם לתנודה של הדיפולים החשמליים בחומר. התנודה הזו מתרחשת באותה תדירות של תדירות הגל הפוגע (כמו שתמיד קורה במתנד הרמוני מאולץ Harmonic oscillator#Sinusoidal driving force), ולכן התדירויות לא משתנות בהתאבכות. רק אורך הגל. emanשיחה 23:45, 20 בינואר 2012 (IST)
תדירותו של כל גל, ולאו דווקא של אור, תלויה אך ורק במקור היוצר את הגל (מתנד). מהירות ההתפשטות תלויה בתווך, כפי שהסביר קודמי, וכתוצאה מכך, לפי הביטוי שציינת, משתנה גם אורך הגל, ביחס ישר למהירות ההתפשטות. בנצי - שיחה 00:09, 21 בינואר 2012 (IST)

שאלה בבלשנות[עריכת קוד מקור]

איך קוראים בעברית לתופעה שיש בשפות סלביות (או אולי גם אחרות) שבהם מילה משתנה בהתאמה לתפקיד שלה במפשט?

בעברית המילה "ילד" תשמש גם כנושא "הילד רץ" וגם מושא "לקחו את הילד" בלי שום הבדל (כך גם באנגלית). אך ברוסית לדוגמה זה היה שונה- שהמילה תהפוך למושא הסיומת שלה תשתנה.

מה השם של התופעה שאני מתאר? 79.182.213.169 22:54, 20 בינואר 2012 (IST)

המונח הדקדוקי הוא יחסה. בברכה, Tomn - שיחה 23:05, 20 בינואר 2012 (IST)

כשאדם מסתכל על משהו[עריכת קוד מקור]

אם המשהו רחוק, הבנתי שהאישונים מתרחבים, ואם הוא קרוב - הם מתכווצים. עם השנים יש בלאי, ולכן אצל מקצת האנשים שעברו את גיל 40, ההתכווצות קטנה יותר, ולכן קשה לראות דברים קרובים. השאלה היא כלהלן: אם אדם מסתכל על מסך, ובמסך יש תצוגה שמתרחקת ומתקרבת ממנו, למשל, האדם רואה סרט, שבו צופים במגרש כדורגל מרחוק ואז יש התקרבות הדרגתית למגרש זה. האם גם אז יש התכווצות והתרחבות של האישונים? תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האישונים מתכווצים ומתרחבים בהתאם לכמות האור. שינוי המוקד להתאמה למרחק הנצפה נעשה על ידי העדשה. ולכן השאלה צריכה להיות: "האם העדשה משנה את קמירותה כאשר צופים במסך הטלוויזיה בהתאם למוצג בטלוויזיה?". אני לא יודע את התשובה לכך אבל להערכתי לא. שנילי - שיחה 09:33, 21 בינואר 2012 (IST)
כל האלמנטים על המסך נמצאים באותו מישור פיזי. הפרשנות על התוכן החזותי נוצרת במרכזי הראיה המתאימים במוח. המיקוד הוא חלק ממערכת משוב של מערכת הראיה, והוא ישתנה בהתאם להתמקדות על עצמים הממוקמים במישורים שונים הנמצאים בעומק שדה שונה באופן ממשי. במילים אחרות, הוא מגיב לקרני אור היוצרות רמות שונות של חדות הדמות, בהתאם לעצם הנצפה. אין זה המצב לגבי התמונה על המסך, שכן 'מגישים' שם תמונה תלת-ממדית על מישור אחד. מעניין לא פחות, לשאול על התמונות בהן חבויה דמות, המתגלית כאשר מממקדים מבט אל מחוץ למישור התמונה. או מה קורה כאשר מתבוננים במסך IMAX. בנצי - שיחה 13:49, 21 בינואר 2012 (IST)

שאלה (מקצועית) בגלים א"מ[עריכת קוד מקור]

שאלה לא של סקרנות טהורה, אלא פרקטית- איך מחשבים את מקסימום של שדה מגנטי בגל א"מ? הנוסחה שלו היא נגיד:

איך מוצאים את המקסימום של הגל הזה? אם זה היה מישורי זה די פשוט- גוזרים לפי מיקום ומציבים אפס. איך עושים פה? 109.64.219.208 10:49, 21 בינואר 2012 (IST)

אבל זה גל מישורי! פשוט שהקיטוב שלו הוא לכיוון שבין ציר X לציר Y! emanשיחה 12:58, 21 בינואר 2012 (IST)
אתה צודק לגמרי. הגל הוא באמת על מישור יחיד. חוץ מלעשות טרנספורמציה לינארית למערכת צירים חדשה, יש דרך למצוא את המקסימום של הגל? השאלה אמורה להיות יחסית קלה, זה איזה תת-סעיף קטן בשאלה שאני צריך לפתור. 109.64.219.208 13:06, 21 בינואר 2012 (IST)
רמז: תכתוב את זה שוב כ
ת'אמת במקור זה היה בכל פאזור, כתבי כגל ממשי כי אני לא אוהב מרוכבים. אני רואה שקוסינוס תכלס חסום בין 0 ל1 מה שלא יקרה. זה אומר שאת הגודל המקסימלי יקבע לי ווקטור הכיוון. ניחש: עושים נורמה לווקטור כיוון ומקבלים שורש 5. וזה אומר שהאמפליטודה המקסיימלית היא ? 109.64.219.208 14:53, 21 בינואר 2012 (IST)
למה זה לא יקרה? בכל מקום יהיה זמן בו זה יקרה (אגב, חסום בין מינוס 1 לפלוס 1). אבל חוץ מזה אתה צודק. emanשיחה 15:14, 21 בינואר 2012 (IST)

האם תרומת דם[עריכת קוד מקור]

מחלישה את המערכת החיסונית עד שלושה חודשים --80.179.119.22 17:11, 21 בינואר 2012 (IST)

אני משער שכוונתך היא למתן תרומה ? בנצי - שיחה 20:43, 22 בינואר 2012 (IST)

עצם זזה במרפק[עריכת קוד מקור]

זו תמונה של מרפק שמאל במבט תיכון (מהגוף החוצה) שמדגים בדיוק את המבנים האמורים. הבליטה לכיוון המצלמה וקצת שמאלה מעצם הזרוע היא עילית העלי. הקצה השמאלי של עצם הגומד שנראה קעור הוא זיז המרפק. בזמן תנועת מרפק תהיה תנועה יחסית בין זיז המרפק לעילית העלי. או במילים אחרות בין הגומד לעצם הזרוע. אך אין תנועה בין עילית העלי לעצם הזרוע. יוסישיחה 19:49, 22 בינואר 2012 (IST)

כשאני מבצע תנועת פשיטה וסגירה עם היד יש לי עצם שזזה, אני חושב ששמה Medial epicondyle. זוהי עצם קטנה שמצאת לצידי המרפק בצד ההופכי לצד של האגודל באותה היד (כשהיד במצב בו כף היד מופנית לפרצוף). ניסיתי לקרוא על תסמינים שמערבים את העצם הזו אבל מצאתי רק מידע על מרפק טניס וכדומה ואני לא חושב שזה מה שיש לי כי אני לא חווה כאב. האם התזוזה הזו בעצם היא נורמלית? אגב, אני יודע שויקיפדיה היא אינה מקום לייעוץ רפואי ולכן אני מבקש רק מידע בסיסי מאלה שמבינים באנטומיה וברפואה ואת השאר אבדוק בעצמי. איש השלג - שיחה 18:21, 21 בינואר 2012 (IST)

בבדיקה משפחתית - זה נורמלי. וגם מסקרן. אילן שמעוני - שיחה 19:27, 22 בינואר 2012 (IST)
באופן כללי, מנקודת מבט אורטופדית, אם אין לך כאב או מגבלה תפקודית או אחרת, אז אין לך בעיה. לגופה של השאלה, עילית העלי התיכונה (מדיאל אפיקונדיל) דווקא לא זזה בזמן תנועות של המרפק. כמובן שעליך להשוות את עילית העלי לחלק אחר בעצם הזרוע. לדעתי המנוחשת אתה משווה אותה בטעות לחלק מהגומד, כנראה לזיז המרפק (אולקרנון) שזז (עם הגומד באופן קשיח) בכל תנועת פשיטה\כיפוף של המרפק ונותן לך את האשליה שעילית העלי התיכונה זזה (מה שנכון בהשוואה לגומד אבל לא נכון בהשוואה לעצם הזרוע). יוסישיחה 19:29, 22 בינואר 2012 (IST)
יכול להיות שמה שזז זה הבורסה (השק עם הנוזל) שמזיז יחד איתו את השריר? כי אני לא מרגיש בדיוק תזוזה של העצם. זו יותר יותר קפיצה כזו כל פעם שאני מבצע פשיטה וסגירה. ראה בתמונה ההזו. איש השלג - שיחה 04:28, 23 בינואר 2012 (IST)
עד כאן ניחושים לדעתי. בורסה זה לא. אמתחות גדולות כאלה תמצא רק באיורים אנטומים (או אם הן חולות ונפוחות ואז כואבות באופן שקשה להתעלם ממנו) כדי להדגים אותן. במציאות הן דקיקות. מלבד עצמות, לאזור הזה מתחברים מספר שרירים וגידים ועוברים שם מבנים אנטומים נוספים. מה מכל אלה זז שם? קטונתי. אפילו מישוש של מומחה לא יתן לך תשובה מדוייקת מכיוון שזיהוי מבנים אנטומים במישוש הוא לא מהימן. יוסישיחה 19:56, 23 בינואר 2012 (IST)

סיפרי מדע בדיוני[עריכת קוד מקור]

שלום, לפי הבנתי ג'ימי הנדריקס היה מכור לסיפרי מדע בדיוני כגון Gordon Flash , Night Of Light ועוד. השאלה שלי היא מאיפה אני יכול להשיג את הספרים הללו לקריאה מלאה ללא קנייה (רק מתוך האינטרנט לקריאה מלאה) בנתיים מצאתי אתר עם עמוד אחד מתוך הקומיקס של המדע בדיוני אבל לא יותר מזה. למישהו יש אתר עם קומיקסים מלאים של מדע בדיוני שאפשר לעיין ? Nimrod333 - שיחה 18:37, 21 בינואר 2012 (IST)

שים לב שאסור לתת לך כאן קישור לאתר המאפשר את הורדת הספרים באופן בלתי חוקי. אני מציע שתחפש אותם בספריה העירונית: גם ספרים בחינם, גם נייר שאפשר לקחת למיטה או לשירותים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:23, 22 בינואר 2012 (IST)

ברווז כשר?[עריכת קוד מקור]

ערב טוב. רציתי לשאול, לפי הלכות היהדות, האם מותר לאכול ברווז? מה המקור? אם כן, למה לא אוכלים בימינו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הברווז כשר לאכילה. (מנסיון - חביתה מביצת ברווז לא טעימה) כנראה זה לא משתלם מסחרית לגדול אותו או משהו כזה ולכן הוא לא נפוץ. TZivyAאהמ? • 22:47, 21 בינואר 2012 (IST)
אוכלים, אוכלים, אם כי, כאמור, אינו נפוץ, בין היתר, כי בשרו דורש הכנה מוקדמת. עוף אחר, ממין הקרוב אליו, אווז, מגודל לשם פיטום, כדי 'לקצור' את כבדו המפוטם באורח הגורם לבעל החיים צער רב, ולפעולות שמטרתן לצמצם סבל זה, או להחרים את המוצרים הללו. ראה גם מולארד (אנ'). בנצי - שיחה 23:24, 21 בינואר 2012 (IST)
לשאלתך, לא כל ברווז כשר! יש סוגים כשרים ויש שאינם כשרים. 46.210.104.19 20:20, 24 בינואר 2012 (IST)
אם כך, מי קבע איזה כן ואיזה לא, ועל סמך איזו מסורת וממתי היא ? בנצי - שיחה 22:58, 24 בינואר 2012 (IST)

90-60-90[עריכת קוד מקור]

מאיפה באים המספרים? לפי מה נקבע(על ידי מי ומתי) שזאת האישה המושלמת? ועוד משהו- ה90 הראשונים זה שד או כתפיים? 109.64.219.208 22:31, 21 בינואר 2012 (IST)

חזה-מותניים-ירכיים. יופי הוא דבר משתנה ויחסי. (קראתי פעם מחקר שעשו על הדוגמניות בעמוד השער של הטיימס או עיתון אחר. ממצאי המחקר הראו שבתקופות של שפל כלכלי הדוגמניות היו שמנות יותר באופן יחסי לעומת תקופות רווחה) כיום מנסים להעביר חוקים שיכריחו את החברות לקחת פרזנטרים בממדים סבירים והגיוניים. TZivyAאהמ? • 22:50, 21 בינואר 2012 (IST)
חוק הזוי לטעמי. לא זה מה ששאלתי- שאלתי מי הקבע שזה 90-60-90 ולא 100-70-90? מאיפה באים המספרים ומי זה שהיסטורית בחר אותם? 109.64.219.208 22:57, 21 בינואר 2012 (IST)
זה כמובן הפוך. המספרים לא קובעים בשביל החברה מה נראה יפה ומה לא, החברה קובעת מה נראה יפה ומה לא, ולפי זה מישהו מצא את המספרים. אם תסתכל על דוגמניות שהגוף שלהן נחשב יפה בעיני החברה, תראה שהיחס הוא אכן קרוב הרבה יותר ל-90-60-90. תסתכל למשל על התמונה הזאת. מתוך בסט פיטנס הרוסי. בלנק - שיחה 00:58, 22 בינואר 2012 (IST)
לא דמיינו את זה. אם אינני טועה, הפיצו בקרב קהלים שונים ומשונים שאלון עם פרמטרים כאלה ואחרים, ואח"כ בדקו איך מתפלגים סטטיסטית פרמטרים אלה בקרב קהלים אלה. מטבע הדברים, זה מייצג את ההעדפות של בני התרבות המערבית. הדבר דומה לסקרים הנוגעים לפנים הנחשבות יפות. מסתבר שאנשים נמשכים במיוחד לפנים סימטריות. בנצי - שיחה 20:23, 22 בינואר 2012 (IST)
אני מנחש: זה פשוט מספר יפה, שהוא גם בסביבות הערכים המקובלים. --אלעזר - שיחה 20:38, 24 בינואר 2012 (IST)
יש טענה מדעית שמדובר לא במידות עצמן אלא ביחס ביניהן, כלומר: 60:90 = 1:1.666 בקירוב. טענה זו מופיעה בסרט תיעודי (וכנראה גם בכתובים, אבל לא בדקתי), ומסביר שיש לה סיבה אבולוציונית: לנשים שיש להן אגן רחב מספיק ביחס למותן לשאת הריון, יש יתרון על-פני נשים שהיחס הזה קטן או גדול אצלן. בסרט הם בדקו את הטענה בתרבויות שונות, כולל תרבויות שבטיות – והגיעו לאותם מספרים. בנוסף, יחס כזה מצביע על בריאות גופנית, ואפילו ארגון הבריאות העולמי מתייחס אליו. דקיהמטבחוןהסלוןבקרוב אצלכם 16:07, 25 בינואר 2012 (IST)

תרחישים בגופו של אדם[עריכת קוד מקור]

מחפש טבלה כללית של תרחישים בגופו של אדם מרגע לידתו ועד מותו. תרחישים טבעיים וכלליים כגון "גדילה לרוחב", "גדילה לאורך", "צמיחת זקן", "בגרות מינית", "גיל המעבר". יש כזאת? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת