ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון198

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

תחושת פאנטום של איבר מין שהוטל בו מום[עריכת קוד מקור]

שלום,
יש לי שאלה קצת מוזרה.
האם אדם יכול להרגיש את עורלתו לאחר שעבר ברית מילה בדומה שיכול להרגיש את ידו בתופעת הפנטום? Exx8 - שיחה 04:11, 28 בספטמבר 2012 (IST)

מיליוני תינוקות זכרים בכל העולם נימולים, וחיים עם זה מצוין כל החיים. כך שגם אם תקראו לזה "מום" עוד 100 פעם זה לא ישנה את העובדות.
כדי להמחיש את האבסורד של הכותב למעלה - לדעתו אם כל העולם היה עיוור אז לא מדובר במום. מום לא
תלוי במספר האנשים המחזיקים בו, אלא נקבע לפי תפקוד הפרט. חוסר בעורלה פוגע בתפקוד מערכת הרבייה. זה מום. איש השלג - שיחה
צודק. תחזיות דמוגרפיות מנבאות שהמוסלמים עתידים להיעלם מהעולם בקרוב בגלל הפגיעה במערכת הרבייה שלהם.
(כמובן זה גם מאד מרשים שאתה מתייחס לתחילת המשפט שכתבתי ומתעלם מהמשך המשפט כדי להציג אותי באור מגוחך)
פגיעה באיבר היא הטלת מום, ללא קשר לזה אם המום פוגע בתפקוד או לא (לדוגמה לצלק פני אדם כחלק מטקס הבגרות). כך שחיתוך ערלה הוא הטלת מום. 79.176.207.225 15:40, 28 בספטמבר 2012 (IST)
בנוגע לשאלה עצמה (ולא לניסוחה). העורלה היא חתיכת עור ולא מכיל עצבים. כך שכאב פנטום שנוצר במערכת העצבים לא יכול לקרות. -יונה בנדלאק - שיחה 15:59, 28 בספטמבר 2012 (IST)
על סמך מה אתה קובע זאת? לדוגמה בלינק כאן אומרים "עורלה של גבר מכילה יותר משמונים מטרים של עצבים ומעל אלף קצות עצבים". למה אתה אומר את ההפיך? Corvus,(שיחה) 16:46, 28 בספטמבר 2012 (IST)
מבחינה רפואית הטקס המשונה הזה הוא לא נחוץ ומסכן את חיי התינוק. אבל זה לא הנושא כאן.הרי יש באזור הזה עצבים, אז הכיצד אין הרגשה של פאנטום?אגב ממזמן לא נתקלתי באתאיסט שמצדד בברית מילה בכזה להט.

Exx8 - שיחה 17:09, 28 בספטמבר 2012 (IST)

איזה מזל שבאו "מלומדים" וגילו לנו שבעצם ברית מילה מסוכנת ופוגעת בתפקוד. הסכנה והפגיעה כ"כ ממשיות, שאלפי דורות לא שמו לב אליה
ומי אמר לך שהם לא שמו לב אליה? אולי היא היתה אחת מסיבות לתמותת תינוקות שהולכת וקטנה עם עליה באיכות התברואה? ובנוסף, הרשה לי לצטט את מורה נבוכים, חלק 3: את המעשׂה הזה לא יעשׂה אדם בעצמו או בילדו אלא מתוך אמונה אמיתית, מפני שאין זאת שׂריטה בשוֹק או כוויה בזרוע, אלא דבר שנחשב קשה מאוד מאוד. ועוד מאותו המקום: אילו השאירו את הקטן עד שיגדל, אולי לא היה עושׂה. ולבסוף גם הוריו של קטן מקילים בערכו בשעה שנולד, כי עדיין לא השתרשה אצל הוריו הצורה הדמיונית המחייבת לאהוב אותו. גישה מעניינת, לא? Corvus,(שיחה) 18:23, 28 בספטמבר 2012 (IST)
תגיד, אתה רציני? ברור שזה כואב! ברור שאדם לא ממהר להכאיב לעצמו או לילדו. אז מה? זה אמור להוכיח שזה מזיק? זאת ההוכחה שלך?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני לא בעמדה של להוכיח. אני רק מציג לך דעה של רב מפורסם בנושא. ואני מסכים איתו לגמרי שהמעשה אכזרי (קרא את כל הקטע בקישור) ואף אדם בוגר לא היה עושה אותו לעצמו, ולכן עושים אותו לילדים כל עוד הם לא יכולים להתנגד. מעניינת הגישה שלפיה לא אוהבים את הילד מספיק כשהוא נולד ולכן זה נותן לגיטימציה ל"ניתוח" ואם היו נותנים לו לגדול "ולצבור אהבה" אז אב לא היה מצליח להתאכזר ככה בבנו. לגבי נזק- אני חושב שזה די ברור- לאדם מורידים איבר רגיש מהגוף. האם זה לא נזק? Corvus,(שיחה) 19:17, 28 בספטמבר 2012 (IST)
עובדה שלא. למה לדבר בסיסמאות? דבר בעובדות. העובדות הן- ואני חוזר על זה בפעם השלישית והאחרונה- שמיליוני בני אדם במשך אלפי דורות עברו ברית מילה וחיו עם זה מצוין כל החיים, כולל עבדך הנאמן. הטענה שברית מילה היא "נזק", "מום" ושאר מלים דרמטיות היא שקר עד שיוכח אחרת.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אכפת לך לכרות את הזרת שלך? גם ככה האדם המודרני לא משתמש בה. בכל מקרה זה לא נושא הדיון! האם יכולים להרגיש פנטום בעורלה או לא?Exx8 - שיחה 19:53, 28 בספטמבר 2012 (IST)
אפשר לחיות גם ללא כליה אחת, בלי אוזן ועם צלקות על כל הפנים. אז מה? זה אומר שמי שחתכו לו את האוזן הוא לא בעל מום? אז מה שיש דורות שלמים של בעלי מום זהה כבר כמה אלפי שנים? זה הופך את המום לדבר תקין? ואולי יש לנו בלבול במונחים. לא כל לקות היא נכות: חיתוך ערלה זה לקות, חיתוך אשכים זה כבר נכות. Corvus,(שיחה) 20:30, 28 בספטמבר 2012 (IST)
לשאלה המקורית: פה מישהו מתלונן על התופעה שאתה מדבר עליה. Corvus,(שיחה) 20:30, 28 בספטמבר 2012 (IST)
לכותב בראשית השרשור - אם כל העולם היה עיוור, עיוורון אכן לא היה נחשב למום, כשם שאינו נחשב לכזה בעולם התת-קרקעי של החולדים. אם כולם עיוורים, הרי חוש הראייה איננו קיים לגביהם והעדרו איננו בגדר מום. בני אדם אינם מחוננים בחדות חוש הריח או השמיעה של כלבים, אבל אדם שאינו תתרן או חירש לא ייחשב לבעל מום משום כך. לו כל התינוקות בעולם, בלי קשר לדתם, היו עוברים ברית מילה בגיל שמונה ימים, הייתה זו הנורמה היחידה המוכרת ולא היו מהרהרים אחריה. ובאשר לעצותיו של הרמב"ם, שום אדם לא יעלה בדעתו לערוך ניתוח נחוץ והכרחי בגופו הוא או בגוף ילדו, אלא יפנה לאיש מקצוע. לרוב האנשים יהיה קשה גם להזריק לילדם, גם כשהזריקה הכרחית לבריאותו. עם זאת, אנשים מסכימים לטיפולים מכאיבים ונחוצים בילדיהם, גם לאחר שהתרגלו לאהוב אותם. בכל אלה אין משום הבעת דעה לגבי הצורך בברית מילה, לא אכנס לזה.שלומית קדם - שיחה 12:55, 9 באוקטובר 2012 (IST)
איש השלג, בתגובתו המגוחכת עיוות את מה שכתבתי. לא כתבתי "לכולם יש ברית מילה, אז זה בסדר" (כמו שעלול להשתמע מתשובתו). כתבתי שהטענה שברית מילה כביכול פוגעת בבריאות היא שקר. ולראיה- מיליוני נימולים ברחבי העולם חיים מצוין.

אכליל מעט את שאלת השואל באופן שלדעתי (אם הערכתי צודקת, ועל כך מבוססת שאלתי) יהיה בו גם מן התשובה לשאלתו: האם לאדם שאיבד איבר בגיל צעיר, עוד לפני שלמד איך להשתמש בו או אף לפני שלמד להכירו כחלק ממנו (כמו שניתן לראות איך תינוקות מבחינים לפתע ברגליהם ומתחילים לשחק בהם) יהיו כאבי פאנטום? או שמא כאבי פאנטום תלויים בהכרה ובזיכרון של הקטוע? אמנם מכאן (ציון הקטועים מלידה) נראה שיש, אך מדובר על תחושת פנטום ולא על כאב. ולעומת זאת מכאן נראה שהכאב תלוי בזיכרון. אשמח לקבל תשובות וסביר שיועיל גם לשואל המקורי. בברכה! נ"משיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ג • 23:49, 9 באוקטובר 2012 (IST)

שני עניינים לא קשורים[עריכת קוד מקור]

א. האם לשכות תעסוקה פתוחות בערבי חגים, דוגמת יום א' הקרוב ? הם לא פתוחים בימי ו', וגם ההודעה המוקלטת שלהם אינה מתייחסת לזה. כך גם אתרם.

ב. היש מי יודע את רוחבה וגובהה של מערת קשת, ובפרט, את גובה הגלישה, מנקודת העיגון ועד לרצפתה ? גם גיגול לכמה דפים ואתרים, לא הניב נתונים אלה. בנצי - שיחה 08:44, 28 בספטמבר 2012 (IST)

בעניין א': הם סגורים לא רק בימי ו', אלא גם בערבי חגים וגם בחוה"מ. גם וגם וגם, ולך תחיה עם זה - שירות ציבורי ממלכתי. בנצי - שיחה 19:31, 28 בספטמבר 2012 (IST)
30 או 50 מטרים. ראה [1] וגם [www.acteva.co.il/סנפלינג/] (שם 35 או 50). מה שכמובן אומר שיש להביא שני חבלים ארוכים יותר מגובה הגלישה. יוסישיחה 23:37, 28 בספטמבר 2012 (IST)

האם לאיראן יהיה נשק גרעיני?[עריכת קוד מקור]

אם תוכנית הגרעין של איראן תושלם, האם יהיה לה נשק להשמדה המונית?

איך זה שכל העולם מפחד ממוסלמים קיצוניים ולא מוכנים להתארגן להגנה עצמית נגד מוסלמי (הידוע כקיצוני) שיכול לקבל כוח להשמיד מדינות? 79.183.208.120 09:56, 28 בספטמבר 2012 (IST)

הנושא של איראן הוא הרבה יותר מורכב ממה שהוא מוצג בתקשורת. התקשורת החליטה להתלבש על אחמדינגאד ולעשות ממנו איזשהו שטן שצריך לפחד ממנו, אבל העובדות הן כדלקמן:
  • יש הרבה אנשים רעים, אחמדינגאד הוא לא הכי רע בעולם, יש יותר גרועים ממנו.
  • איראן היא אמנם מדינה חשוכה אם משווים אותה למערב, אך היא יותר נאורה מרוב העולם המוסלמי. היא אחת המדינות המוסלמיות שיותר קרובות לדמוקרטיה, ומעמד הנשים שם הוא בין הגבוהים בעולם המוסלמי.
  • הטיעון שאיראן מסכנת את כל העולם זה בולשיט שביבי המציא כדי שהעולם ידבר על זה. האויב העיקרי של איראן זה לא ישראל ולא ארה"ב ובטח שלא אירופה, אלא דווקא ארצות ערב, ובראשן ערב הסעודית- מדינה שבה יש דיכוי נשים יותר חמור מבאיראן, מה שלא מפריע לה להיות הבעלת ברית הכי גדולה של ארה"ב ה"נאורה".
  • גרעין איראני זה בוודאי לא אינטרס ישראלי, אבל זה גם לא סוף העולם כמו שביבי עושה מזה. איראן הרי לא באמת תזרוק פצצת אטום על ישראל. כמו שישראל לא באמת תשתמש אי פעם בנשק הגרעיני שלה. הקטע שזה ייצור איזשהו מאזן אימה- זה יפר את העליונות של ישראל. אז כן, ברור שישראל צריכה לעשות כל מה שהיא יכולה בשביל למנוע את הגרעין האיראני, אבל גם אם איראן תשיג נשק גרעיני זה לא אומר שעכשיו כולנו צריכים לרוץ למקלטים. לפי תרחישים מקצועיים של מומחי ביטחון ומודיעין, אם איראן תפתח במלחמה נגד ישראל, זה יהיה הסוף שלה. אני מתכוון ל"סוף" במלוא מובן המלה, סוף פיזי. נכון, לישראל יהיו המון הרוגים, אבל ארה"ב אוטומטית תתקוף את איראן, והמדינה הזאת פשוט תימחק מפני האדמה. למרות התדמית שהתקשורת עשתה לו, אני חושב שאחמדינגאד לא מפגר. הוא מכיר את ההערכות המודיעיניות והוא לא באמת יעז לעשות צעד התאבודתי כזה.
  • לשאלתך בנוגע לתקיפה באיראן- אף אחד במערב לא מדבר על זה כי לא נעים, אבל האמת היא שאיראן עושה אחלה עבודה בשביל ארה"ב בעיראק ובסוריה, יכול להיות שבגלל זה אובאמה לא ממהר לתקוף. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אל תקשיב לקשקוש הפוליטי מעל. איראן היא אחת המדינות אם לא המדינה תומכת הטרור הגדולה העולם. יש לה היסטוריה ארוכה של התערבות בסביבתה הקרובה והרחוקה בניגוד למדינות מוסלמיות אחרות וכבר הוכיחה בעבר שאין לה בעיה להשתמש בנשק להשמדה המונית. מטעמים אלו התחמשות גרעינית מדאיגה בראש וראשונה את השכנות שלה כמו סעודיה, כווית, עירק והם לוחצות על ארה"ב להתערב, בנוסף במידה ואירן תשיג נשק גרעיני היא תאלץ את שכנותיה לפתוח במירוץ חימוש שיגביר את האפשרות של זליגת חומרים רדיואקטיבית לגורמי טרור. הסיבה שארה"ב איננה מתערבת הוא שהיא מאמינה שתוכל למנוע את הפיתוח הגרעיני על ידי סנקציות ופעולות חבלה חסויות, זאת מכיוון שבניגוד ללוב אירן מסוגלת לפגוע בארה"ב או בבנות בריתה והיא מעוניינת לנסות ולמנוע את הפיתוח ללא נפגעים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
קשקוש? לא כתבת שום דבר שסותר את מה שאני כתבתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ועוד איך סותר. איראן מסכנת את כל העולם זו המצאה של ביבי? אירן עושה את העבודה של ארה"ב בסוריה ולכן אובאמה לא ממהר לתקוף?... אתה חי בסרט. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
  • מעצמות רבות בעולם מתנגדות באופן גלוי לנשק גרעיני בידי המשטר הנוכחי באיראן, ולכן כנראה שהוא לא יגיע לנשק כזה. מדובר במשטר דיקטטורי דתי-קיצוני שתומך בטרור בינ"ל (משטר אסד, חזבאללה, חמאס, טרור עולמי ועוד) ומטיף להשמדת מדינות אחרות, ולכן יש אינטרס להחליש אותו ולא לחזק אותו. כמובן שהקורבן העיקרי שלו הוא העם האיראני, ממנו הוא שולל זכויות אדם בסיסיות. לפי פרסומים גלויים בתקשורת הבינ"ל - ארה"ב, מעצמות אירופה וישראל (למשל) הודיעו שלא יאפשרו מצב כזה בשום מקרה, וארה"ב בוחנת אפשרות של תקיפה רחבה שתפיל את המשטר. הפלת המשטר היא מעשה קיצוני שאין לדעת לאן יוביל, אבל אם יוחלט שהמשטר הנוכחי הוא בלתי נסבל זה יתבצע. אגב, התגובה ה-1 נראית כאילו נכתבה בידי חייל במשמרות המהפכה. :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
צודק, אם אני אומר שאיראן היא לא השטן בהתגלמותו אז אני חייל במשמרות המהפכה. תמשיך לדקלם את הסיסמאות שהתקשורת טוחנת לך בשכל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ה"עובדות" שכתבת בתגובה ה-1 הן שגויות: המשטר הנוכחי באיראן הוא בהחלט המזיק הראשי בעולם (לרבות תמיכה ראשית בטרור בינ"ל - רצח אזרחים), המשטר אינו נאור אלא בדיוק להיפך (למשל - רוצח אזרחיו בהפגנות ותולה הומוסקסואלים), המשטר דתי-קיצוני ולכן הרציונליות שלו אינה ברורה (לגבי השימוש האפשרי בנשק גרעיני), המשטר עושה נזקים עצומים בעיראק ובסוריה ועוד הרבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא כתבתי שזה משטר נאור, אלא שזה משטר נאור ביחס למדינות מוסלמיות אחרות, כולל בעלות ברית מושבעות של ארה"ב, כמו ערב הסעודית ופקיסטן. אני מבין שקשה לך לקרוא משפט עד הסוף. אני בטוח שהמשפטים שאתה קורא ב"ישראל היום" יותר קצרים וקליטים.
איזה נזקים איראן עושה בעיראק ובסוריה?
למרות מה שנהוג לחשוב בחוגים מסויימים, לא כל מה שנאמר בתקשורת שגוי, ואין אג'נדה סמויה מאחורי כל פרסום. לעתים יש, לעתים אין. במקרה איראן העובדות ברורות די הצורך, למעט האפשרות שנאומי בכירים איראנים בוימו על ידי כפילים או CGI. איראן היא סכנה אזורית כעת, וסכנה עולמית על פי מעשיה וכוונותיה. איראן יזמה רציחות ופעולות טרור נגד אזרחים לא חמושים החל מהמהפכה ה"איסלאמית" שעברה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:41, 30 בספטמבר 2012 (IST)
סכנה איזורית למי? בעיקר למדינות ערב העוינות את ישראל, ובראשן ערב הסעודית. ברור שאיראן מזיקה גם לישראל, אבל היא עושה את זה בלי שום קשר לגרעין, באמצעות חזבאללה- סכנה הרבה יותר ממשית מהגרעין שהיא לעולם לא תפעיל. באשר ל"סכנה עולמית"- זה כמובן צירוף מלים מאד דרמטי שמוכר הרבה עיתונים, אבל אני לא קונה את הבולשיט הזה. בקשר להפעלת טרור נגד אזרחים- עשה לי טובה, ממתי לאיראן יש מונופול על התחום הזה?
בניגוד למחשבה הנפוצה שרוב המשטרים הערביים חסרי כל רגישות לחיי אדם, חלק ניכר מהמשטרים סביבנו נמנע מטבח המוני, גם במחיר איבוד השלטון. יוצאות הדופן הם סוריה ואיראן. למשטרים בהן אין סייג לשימוש בכוח. אז - איראן נאורה בהשוואה למדינות מוסלמיות אחרות? אולי בסולם הנאורות של טורקמוודה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:45, 30 בספטמבר 2012 (IST)
Her name was Nedah Sultan
לא אמרתי "רוב המשטרים הערביים" אלא "רוב המשטרים האסלאמיים", שזה כולל הרבה מדינות מוסלמיות לא ערביות שעושות פשעים מחרידים נגד בני עמן ובמיוחד נגד בנות עמן- פקיסטן, סודאן, סומליה, אפגניסטן לפני נפילת הטליבאן, ובמידה פחותה יותר גם ערב הסעודית הערבית. המערב ה"נאור" בראשות ארה"ב מעולם לא נקף אצבע נגד המדינות הפושעות האלה, למעט אפגניסטן, וגם זה מסיבה אחרת לגמרי- זה היה בתגובה להפלת התאומים. ולמה אתה משקר שיוצאות דופן הן איראן וסוריה? באיראן לא היה שום טבח. היו מקרי רצח בודדים. לעומת זאת היה גם היה טבח בלוב.
ההשוואה ההוגנת היא של מדינות עולם שלישי. רשימה לא מדוייקת של מדינות מוסלמיות: הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. השווה אותן למדינות נוצריות שונות (באפריקה ומרכז ודרום אמריה, לדוגמה). רצח העם ברואנדה הייתה של נוצרים. ביאפרה היתה בין נוצרים או עובדי אלילים. הקמר רוז' בקמבודיה פעלו באזור בודהיסטי.
סוריה של היום ולוב של מלחמת האזרחים הן מדינות במלחמת אזרחים. גם באלג'יריה ובעיראק היו מלחמות אזרחים אכזריות. איראן אמנם לא נתונה במלחמת אזרחים, אך גם היא יודעת לטבוח עשרות מאזרחיה כשזה מה שנדרש לפיזור הפגנות. או להקריב מאות אלפי חיילים בשדה הקרב. Tzafrir - שיחה 16:37, 30 בספטמבר 2012 (IST)
הבנת הנקרא, חברים. כתבתי שהמשטר באיראן הוא סביר יחסית לסטדרנטים בעולם המוסלמי. זה לא אומר שלא-מוסלמים לא עושים זוועות.
הבנת הנקרא: כתבתי שהמשטר האיראני לא הגיע עדיין למצב שבו הוא נאלץ לירות באלפי אנשים. "רק" למצב של הרג עשרות אנשים בהפגנות. כמוכן, אפשר להתייחס לדוגמאות שהבאת: סומליה איננה מדינה. שולטות שם קבוצות קיצוניות. ארצות הברית ניסתה להתערב שם התערבות ישירה וזה התפוצץ לה בפנים (למי שמחפש עבודה: חסר מידע מקיף יותר על מלחמת האזרחים בסומליה). כיום ארצות הברית מממנת כוחות צבאיים של מדינות האזור (אתיופיה, קניה ועוד) שנלחמים ב"מורדים" הסומליים. לשם כך ארצות הברית מוכנה גם לעקם את האף ולתמוך בשלטון הלא לגמרי סימפתי שיש באתיופיה. מדינות המערב הצליחו להתערב בלוב רק בגלל שהיה שם טבח והייתה הסכמה של שאר המדינות הערביות. וגם אז הן היו צריכות לרמות את רוסיה וסין. זה רק מראה מה הסיכוי להתערבות אפילו במקרה כמו סוריה, שלא לדבר על סודאן (למרות שגם שם הקהילה הבינלאומית כפתה הישגים. לא ברור לי מה עניין פקיסטן כאן (אלא אם כן מדובר על תמיכתה בטאליבאן באפגניסטן). נראה לי שפקיסטן גרועה קצת פחות מאיראן, מכיוון ששם יש קצת יותר שקיפות. Tzafrir - שיחה 13:59, 1 באוקטובר 2012 (IST)
טוב, טוב. מבין כל חילוקי הדעות לעיל, ברורות לחלוטין רק העובדות הבאות:
  1. איראן מבצעת ניסויים בטילים לטווח ארוך.
  2. איראן נמצאת בתהליכי העשרת אורניום ובתהליכי ייצור של ראשי נפץ גרעיניים שיתאימו לטילים אלו.
  3. איראן הודיעה פעמים רבות שהישות הציונית היא סרטן בגופו של העולם ושעליה להימחק.
  4. איראן איימה פעמים רבות שהיא זו שתמחק את אותה ישות ציונית.
אז נכון, יכול להיות שמדובר רק באיומים, שאחמדי רציונלי, שזהו רק מאזן אימה, שלסבתא יש גלגלים ושלסבא יש מנוע, אבל גם יכול להיות שלא.
עוד משהו?
אביתר ג'שיחהתרומות • י"ז בתשרי ה'תשע"ג • 13:10, 3 באוקטובר 2012 (IST).

שאלות בטורים/גבולות[עריכת קוד מקור]

א. איך מחשבים את הגבול: ?

ב. איך בודקים האם הטור מתכנס במ"ש או לא? 79.176.207.225 11:12, 28 בספטמבר 2012 (IST)

א. או .
ב. הטור טלסקופי. נו, טובשיחה 13:39, 28 בספטמבר 2012 (IST)
א הצלחתי, תודה. ב': אני רואה שהוא טלסקופי. איך זה עוזר? 79.176.207.225 14:21, 28 בספטמבר 2012 (IST)
ראה טור (מתמטיקה)#טור טלסקופי. סכום של טור טלסקופי שוה לערך הראשון + האיבר האחרון. אם שני איברים אלו סופיים גם סכומם סופי ולכן מתכנס. -יונה בנדלאק - שיחה 16:02, 28 בספטמבר 2012 (IST)
הטור מתכנס במידה שווה (בקטע I) אם ורק אם , ולכן כשרון בסיכום טורים מועיל גם לקביעה האם הם מתכנסים במידה שווה. עוזי ו. - שיחה 16:38, 28 בספטמבר 2012 (IST)

היסטוריה של מאדים[עריכת קוד מקור]

מה קרה למאדים שהוא הפך למדבר ענק? זה לא היה ככה תמיד. "סקרנות" גליתה סלעי משקע על מאדים ולכן היו בו נהרות (ראה פה וצפה פה). מה קרה שם? איך יתכן שכל זה נעלם? 79.176.207.225 11:25, 28 בספטמבר 2012 (IST)

הניחוש המקובל הוא שהרי הגע הענקיים שעל פני מאדים חדלו להתפרץ, ומאז האטמוספירה של מאדים מתדלדלת והולכת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:45, 29 בספטמבר 2012 (IST)

יעקוביאן[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לחשב את הנפח של הבטטה:

אני עובר לU וV ורושם את המשוואה כך: ואומר שהתשובה היא 100 פאי.

זה כמובן שגוי כי לא כפלתי ביעקוביאן. אבל אני לא ממש מבין למה שאני צריך לעשות את זה? מה בתהליך שאני עשיתי היה שגוי ולמה יעקוביאן מתקן אותו? 79.183.209.98 17:01, 28 בספטמבר 2012 (IST)

אתה התבקשת לחשב את השטח של הצורה הנתונה במערכת הצירים , אולם הוא השטח של העתקה של הצורה הזו למערכת הצירים לאחר הזזה ומתיחה שלה: כל וקטור במערכת עבר לווקטור במערכת . כידוע, הזזה של צורה מסוימת לא משנה את שטחה, אבל מתיחה שלה כן. אתה מתחת את הצורה באמצעות המטריצה , שהיא, כמה מפתיע, מטריצת יעקובי של ההעתקה הנ״ל, ולכן הכפלת את השטח ביעקוביאן שלה. לפיכך עליך לחלק (לא להכפיל) את ביעקוביאן כדי לקבל את השטח המקורי. נו, טובשיחה 23:16, 28 בספטמבר 2012 (IST)
אולי אני אוסיף דוגמה יותר פשוטה, ואף פשטנית: אם המשוואה המקורית היתה , ומשום מה היית מחליט להגדיר , גם היית מגיע למשוואה , אבל ברור שהיא היתה נותנת את שטח העיגול במערכת הקואורדינטות החדשות, שבברור לא שווה לשטח העיגול במערכת הישנה. הדוגמה הזו ממחישה בטופן טהור את המתיחה, בלי שוב סיבוב. emanשיחה 04:56, 29 בספטמבר 2012 (IST)

הוכחה מדעית[עריכת קוד מקור]

יפה שבמינו אנשים רבים סומכים על מדע והמילים "הוכח מדעית..." הם בפתיחה של משפט שהאומר בטוח בנכונותו.

אבל למה בדיוק קוראים "הוכח מדעית"? איך מוכיחים משהו מדעית? 79.183.209.98 17:07, 28 בספטמבר 2012 (IST)

לרוב כשאומרים "הוכח מדעית" בפרסומת מדובר בהגזמה בוטה, ומתכוונים שיש מחקר אחד או כמה שתומכים בטענה. ראה\י השיטה המדעית להבנה על קצה המזלג איך מוכיחים (כלומר עושים מספר רב של ניסויים שאינם מפריכים) טענה מסוימת. מדענים מעדיפים לדבר על "רמת הוודאות" של טענה מסוימת לפי מספר רב של מחקרים שהם בעלי מובהקות סטטיסטית גבוהה. ‏Setresetשיחה 17:21, 28 בספטמבר 2012 (IST)
ראה כאן למרות שכפי שכתבו מעלי, גורמים אינטרסנטים כמו חברות פירסום אוהבות להשתמש המילה הוכח למרות שאין זה כך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אנליזה וקטורית, שטף[עריכת קוד מקור]

נניח שני משטחים פתוחים עם ואותה השפה בדיוק (דוגמה עיגול ופרבלואיד חתוך שהשפה שלהם זה מעגל ) - האם שטף של שדה וקטורי F (נגיד גזיר ברציפות אם זה חשוב) דרך שתיהם שווה? אני מדמיין לעצמי שכל חץ שעובר דרך העיגול חייב לעבור גם דרך הפרבלואיד. אבל זה אינטואיציה שיכולה להטעות. האם יש משפטים בנושא? 79.183.209.98 14:14, 29 בספטמבר 2012 (IST)

רק עם הדיברגנץ שווה אפס (לפחות בנפח שבין שני המשטחים). המשפט הרלוונטי הוא משפט גאוס. emanשיחה 22:05, 29 בספטמבר 2012 (IST)

התנגשות אלסטית[עריכת קוד מקור]

הבנתי שכאשר רוצים למצוא את וקטורי המהירויות החדשים של שני כדורים המתנגשים אלסטית בדו-מימד, אפשר לפרק כל אחד מהווקטורים לרכיב בכיוון ציר ההתנגשות ולרכיב המאונך לציר זה, וכך לטפל בבעיה. אם ידועה הנוסחה להתנגשות אלסטית בחד מימד (זאת שמובאת בen:Elastic_collision#One-dimensional Newtonian) למה אי אפשר במקום לעבור מערכת צירים פשוט להפעיל את הנוסחה הזו, בנפרד, על כל אחד מוקטורי המהירות - בציר X ובציר Y - וכך למצוא את ערכיהם אחרי ההתנגשות? תודה, 94.159.135.80 19:42, 29 בספטמבר 2012 (IST)

מי אמר שאי אפשר? אפשר: מפרקים את הוקטור לשני רכיבים, מחשבים את החישוב הנדרש לכל אחד מהרכיבים המפורקים, ואחר כך שוב מאחדים את התוצאות לוקטור אחד. רק שיותר פשוט לשנות את מערכת הצירים, כי זה חוסך מעומס-החישובים (לא צריך לפרק, לחשב, ושוב לאחד), אבל אני מסכים איתך שלמתכנתים יותר נוח לעבוד לפי השיטה שאתה מציע (כי עומס החישובים מוטל על המחשב ולא על האדם). דרך אגב, עניתי על שאלתך הקודמת - בצמוד להיכן שנשאלה. סמי20 - שיחה 20:21, 29 בספטמבר 2012 (IST)
תודה, גם על התשובה ההיא. הבעיה נפתרה. 94.159.135.80 21:22, 29 בספטמבר 2012 (IST)
איך נפתרה? סמי20 - שיחה 21:54, 29 בספטמבר 2012 (IST)
אני לא יודע מה היתה הבעיה - אם בכלל היתה בעיה - במשוואות שבאתר ההוא, אבל מצאתי בספר חדו"א משוואות שנותנות את הקורדינטות x' ו-y' החדשות של נקודה x,y לאחר שמערכת xy סובבה בזווית כלשהי. 94.159.135.80 22:02, 29 בספטמבר 2012 (IST)
אגב, כאשר מחשבים את המהירויות לאחר ההתנגשות בציר X ובציר Y בנפרד, בלי מעבר מערכת צירים, יש להתחשב בעובדה שהאנרגיה הקינטית הכללית נשמרת בהתנגשות אך לאו דווקא האנרגיה הקינטית בכל ציר, נכון? 94.159.135.80 00:12, 30 בספטמבר 2012 (IST)
האנרגיה הקינטית - איננה וקטור - אלא היא גודל מספרי רגיל (מה שנקרא: סקאלאר), ולכן היא אינה אמורה להישמר בכל ציר. סמי20 - שיחה 00:20, 30 בספטמבר 2012 (IST)

נוסחה בחדו"א בתלת מימד[עריכת קוד מקור]

יש קבוצה של שאלות בסגנון "כדור נמצא על מששטח ומתגלגל תחת כוח הכובד. מה כיוון תנועתו". אז בפיתרון אחד הם שולפים מהכיס נוסחא כזאת:

מישהו מזהה את זה? הוא יכול להסביר לי מאיפה זה בא והאם זה תקף בכל מקרה? 79.183.209.98 19:47, 29 בספטמבר 2012 (IST)

ראה שיחת משתמש:עוזי ו./ארכיון 12 # גרדיאנט מבחינה גיאומטרית (מהגבעה ודרומה). עוזי ו. - שיחה 01:02, 30 בספטמבר 2012 (IST)
מה עושים עם הפונקציה לא נתונה בצורה של אלא ואי אפשר לחלץ בקלות את Z? 109.65.201.169 11:59, 2 באוקטובר 2012 (IST)
משפט הפונקציה הסתומה מאפשר לחשב את הנגזרות של z לפי x ו-y, אבל למען האמת קל יותר לכתוב את נוסחת המישור המשיק בצורה הסתומה: בנקודה , משוואת המשיק היא . עוזי ו. - שיחה 13:05, 2 באוקטובר 2012 (IST)
אז יש לי את משוואת המישור המשיק ונקודה (שנתנו לי) וכוח משיכה למטה. מה השיטה למצוא את כיוון התנועה לאורך המישור המשיק? 109.65.201.169 13:13, 2 באוקטובר 2012 (IST)
התנועה תהיה בכיוון ההיטל של הכח (כח המשיכה, שכיוונו כידוע (0,0,1)-) על המישור המשיק. עוזי ו. - שיחה 13:55, 3 באוקטובר 2012 (IST)

זמן נהג מלווה[עריכת קוד מקור]

האם שונה לבסוף זמן תקופת הנהג המלווה לבני 21 ומטה?

לפי אתר משרד התחבורה - נהג חדש בגילאים הנ"ל חייב נהג מלווה במשך שלושה חודשים, ו/או כאשר הוא מסיע יותר משני נוסעים. סע לאט ובזהירות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נשר סוחב את גוזליו על כנפיו?[עריכת קוד מקור]

הפסוק אומר (שמות יט, ד) "אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי", ורש"י מפרש: "כנשר הנושא גוזליו על כנפיו שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם לפי שמתיראין מעוף אחר שפורח על גביהם אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מן האדם שמא יזרוק בו חץ לפי שאין עוף אחר פורח על גביו לכך נותנו על כנפיו אומר מוטב יכנס החץ בי ולא בבני, אף אני עשיתי כן ויסע מלאך האלהים וגו' ויבא בין מחנה מצרים וגו' והיו מצרים זורקים חצים ואבני בליסטראות והענן מקבלם".

האם ישנה איזו עדות לדבר שכזה?--אדג - שיחה 04:20, 30 בספטמבר 2012 (IST)

לא. גוזלי נשר נשארים בקן עד שהם יכולים לצאת ממנו בעצמם. יואלפ - שיחה 08:08, 30 בספטמבר 2012 (IST)
רש"י היה תלמיד חכם ונחשב לגדול הפרשנים. עם זאת, ישנם תחומים אותם הכיר מהסיפרות והאגדות ולא מידע הזואולוגיה. ועדיין חכמתו וניסוחיו מאירים. אין צורך בחיפוש הסברים זואולוגים בדברי רש"י וניתן לראותם כדרש יפה. Danny-wשיחה 11:07, 30 בספטמבר 2012 (IST)
האם ישנו איזשהו מין שסוחב את גוזליו על כנפיו, זה בכלל אפשרי?--אדג - שיחה 14:13, 30 בספטמבר 2012 (IST)

עופות מים רבים סוחבים את הגוזלים על הגב בעת שחיה. [2]. כאן יש דיון בציפורים שסוחבים את הגוזלים במעופם [3]

בויקיפדיה האנגלית בערך אודות Scolopax rusticola שאין לו משום מה ערך בעברית, (אנ') מסופר שאמא במצוקה יכולה לסחוב את הגוזלים בציפורניה או על גבה. kotz - שיחה 13:44, 1 באוקטובר 2012 (IST)

בטופריה, לא בצפורניה. בנצי - שיחה 23:55, 3 באוקטובר 2012 (IST)

פתיחת בקבוק[עריכת קוד מקור]

אני יודע שזו שאלה טיפשית אבל זו עדיין שאלה.
למה נהוג להפוך בקבוק שתייה מזכוכית ולדפוק עליו מאחור לפני שפותחים אותו?
אני יודע שהמטרה זה להקל על פתיחת הפקק, וזה אכן עוזר, אבל מה עומד מאחורי זה?

מכה זו גורמת ללחץ רב על הפקק, דבר שלעיתים גורם לווקום שבתוך הבקבוק להשתחרר. ללא הוקום בבקבוק הלחץ בתוך הבקבוק ומחוצה לו זהים, דבר שמקל על פתיחת הבקבוק. -יונה בנדלאק - שיחה 12:09, 30 בספטמבר 2012 (IST)
נוזל סמיך שעמד זמן מה מאבד את הנזילות, כגון קטשופ, מכה מאחור מערערת את החומר ומאפשרת נזילה חופשית יותר.

מנוע חיפוש ב ויקיחדשות / אתר ויקימדיה אחר[עריכת קוד מקור]

שלום,

ברצוני לקבל עזרה / סיוע / איש קשר להתייעצות בנושא התקנת מנוע חיפוש על שרת wikimedia שיש לי. החיפוש הבסיסי אינו מספק אותי

ophiroz@gmail.com תודה מראש, אופיר

אפשר להתקין את ההרחבה mw:Extension:MWSearch (וLucene-search). ערן - שיחה 14:13, 1 באוקטובר 2012 (IST)

אינטגרלי מסלול[עריכת קוד מקור]

מומחים נכבדים שלום רב. אני רוצה להבין את הרעיון של פיינמן מאחרי הפרשנות של מכניקה קוונטית בשם אינטגרלי מסלול‎. הוא אומר שלכל מעורה יש יותר מהיסטוריה אחת. איך הדבר יתכן? אני לא מצליח לקלוט את הרעיון לפיו מספר תרחישים הובילו לכך שאני שאלתי את השאלה הזאת כאן. היה תרחיש אחד ויחיד שהוביל לכך. יתכן שלא הבנתי נכון את הרעיון? 79.181.223.87 14:50, 30 בספטמבר 2012 (IST)

א. ראשית, מאורע, ולא מעורה.
ב. שנית, אתה חוזר, אינטואיטיבית בצדק, על שגיאה נפוצה. יש להבדיל בין העולם המיקרוסקופי (חלקיקים אטומיים ותת-אטומיים, פוטונים ואחרים), בו שולטים חוקים הסתברותיים, לבין העולם המקרוסקופי (אתה, לדוגמא) בו שולטים החוקים הקלאסיים, הדטרמיניסטיים. החוקים המתקבלים בעולם המקרוסקופי מתקבלים כ'שקלול' סטטיסטי על כל החלקיקים המרכיבים את הגוף, ועל מצביהם האפשריים השונים. לא ניתן להחיל את החוקים ההסתברותיים להם מצייתים חלקיקים מיקרוסקופיים על גופים המורכבים מהרבה מאוד כאלה. ברוב המקרים, גופים מורכבים מחלקיקים שונים, שגם, באופן עקרוני, לא מתואמים ביניהם. כמו כן, יש לקחת בחשבון את האינטראקציות ההדדיות ביניהם, ואינטראקציות של החלקיק היחיד עם יתר מכלול הגוף. מסדרת היבטים אלה אתה יכול להתרשם שגופים גדולים אינם מקרה פרטי של גופים, 'רק' שהינם גדולים יותר, אלא אוסף התנהגויות 'משוקלל', המתבטא בחוקים פיזיקליים דטרמיניסטיים מתאימים. בנצי - שיחה 00:07, 1 באוקטובר 2012 (IST)
תודה על תגובתך, אך עדיין איני מבין את מפשר הפרשנות של מספר תרחישים שהובילו למאורע יחיד. מה הוביל את פיינמן לחשוב שזו התמונה האמתית של היקום? אני לא מבין איך לחלקיק אחד שנמדד לו תנע למשל היו 2 או 3 היסטוריות שהובילו למדידה. 79.180.234.243 09:03, 1 באוקטובר 2012 (IST)
אינטגרלי מסלול הוכיחו עצמם כיעילים מאוד לצורך פיתוח התמונה הפיזיקלית, ופתרון של בעיות רבות בתורת הקוונטים,--נסה להבין את ההבדל בין דרך לתוצאה. המדענים חיפשו מכשיר מתמטי לפתרון בעיות. פיינמן בגאונותו הציע מכשיר ופעילותו היא הדרך.

השיר "גסטון"[עריכת קוד מקור]

בסרט "היפה והחיה" של חברת וולט דיסני אחד השירים הוא "גסטון", שמהלל את הדמות. בסרט החלק הראשון של השיר מסתיים בהלל למגפי העור של גסטון ובזריקת כורסא על עוזרו, לה-פו.
אבל מצאתי גרסת שמע לשיר, גם בביצועם של המדבבים המקוריים (ריצ'רד וייט וג'סי קורטי) ומשמיעה נשמע שמדובר גם בהקלטה שנעשה בה שימוש בסרט - אבל יש לה סיום אחר. בסיום הזה יש עוד בית נוסף שבסופו לה-פו מנסה ללא הצלחה לאיית את שמו של גסטון.
שאלתי היא כזו: וואט דה פאק? מה זו הגרסא הזו? מישהו יודע?
אודה לתשובתכם - אוריה בר-מאיר - שיחה 22:09, 30 בספטמבר 2012 (IST)

אולי זה? או אולי זה?.רונאלדיניו המלך - שיחה 11:27, 1 באוקטובר 2012 (IST)
אני מדבר על הקטע השני שקישרת אליו, הבית החדש מתחיל פחות או יותר בזמן 2:55. יש לך מושג מאיפה הבית הזה צץ? אני בטוח שהוא לא מופיע בסרט. אוריה בר-מאיר - שיחה 11:59, 1 באוקטובר 2012 (IST)
האמת שאני לא יודע. גיגלתי את שם השיר+שמות המבצעים שציינת ואלו היו התוצאות. פסקול נכתב לסרט במטרה שרובו יכנס לסרט, לפעמים חלק מהקטעים לא נכנסים במלואם (או לא נכנסים בכלל) לסרט והמלחין מתבקש להלחין מחדש. מדובר ככל הנראה בביצוע המלא לשיר והבמאי מצא לנכון לקצר את השיר בעריכה. רונאלדיניו המלך - שיחה 14:38, 1 באוקטובר 2012 (IST)

היכן בוצע הפשע?[עריכת קוד מקור]

נניח ואני מחבל בצורה כלשהי באתר מסוים ששרתו נמצא בחו"ל, והשרת התוקף נמצא בחו"ל. היכן אוכל להישפט? האם יכול להיווצר מצב שאשפט גם בישראל וגם בארה"ב? 31.170.166.7 00:47, 1 באוקטובר 2012 (IST)

דיני מחשבים קרא בעיון רב וגם את הערך המקביל באנגלית. Nachum - שיחה 12:40, 1 באוקטובר 2012 (IST)

טור טיילור מסדר גבוהה[עריכת קוד מקור]

השאלה כאן.

בפיתרון לא הבנתי את השלב שבו משווים בים המקדם של x^3y^4 לבין איבר עם המקדם הבינומי.

למה דווקא חלקי 7! ולמה 7 בחר 3? אני מניח שזה חלק מטור טיילור, אבל אני לא מבין איך מוצאים את זה.109.67.232.157 10:30, 1 באוקטובר 2012 (IST)

פיתוח טיילור של f סביב הוא ולכן ניתן למצוא את הנגזרת ה-n-ית ב- לפי האיבר ה-n-י של פיתוח טיילור זה. באופן דומה פותרים במקרה של פונקציה בכמה משתנים. נו, טובשיחה 17:51, 1 באוקטובר 2012 (IST)
איך בדיוק מוצאים את המקדם (את 7 בחר 3 חלקי 7!)? 109.65.201.169 12:01, 2 באוקטובר 2012 (IST)
ראה טור טיילור#טור טיילור במספר משתנים. המקדם הוא . עוזי ו. - שיחה 12:05, 2 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה בפוטושופ[עריכת קוד מקור]

יש לי תמונה מורכבת מהרבה מאוד שכבות (כולם שקופות פרט לאיזה אובייקט קטן). איך אני מנסה למצוא שיטה למצוא באיזו שכבה נמצא האובייקט שאותו אני רוצה לערוך.כרגע השיטה היחידה שלי היא לעבור שכבה שכבה ולהפוך אותה לבלתי נראית בשביל למצוא את האחת שמעניינת אותי, יש שיטה טובה יותר? 109.67.232.157 14:09, 1 באוקטובר 2012 (IST)

לתת לכל שיכבה שם משמעותי כך שתוכל לגשת אליו במהרה.

האם גודל פיזיקלי יכול להיות מרוכב?[עריכת קוד מקור]

האם יש גדלים פיזיקליים בטבע, כלמור ניתנים למדידה מספרית המתוארים על ידי מספר מדומה (או בעל רכיב ממשי ורכבי מדומה)? או שכל גודל בטבע הוא בהכרח ממשי? 79.180.242.123 15:43, 1 באוקטובר 2012 (IST)

עכבה חשמלית במעגל RLC היא מרוכבת והיא ללא ספק גודל פיזיקלי. Easy n - שיחה 20:52, 1 באוקטובר 2012 (IST)
למה ללכת 'רחוק' ? זרם החילופין ומתח החילופין הם בעצמם גדלים מרוכבים. למעשה, גדלים מרוכבים הם פאזורים, כלומר גדלים מחזוריים, שלהם מופעים שונים בזמנים שונים. בנצי - שיחה 22:02, 1 באוקטובר 2012 (IST)
בשני המקרים אלה רק אפשרויות הצגה נוחות ומקובלות.
הדבר הפיזיקלי היחידי שאני מכיר שחייב להיות מרוכב זה פונקציית הגל במכניקת הקוונטים. אבל גם אז, כל הגדלים שבאמת מדידים הם ממשיים. emanשיחה 00:37, 2 באוקטובר 2012 (IST)
  • כמעט תמיד אפשר להסתכל בנוחות על גודל מרוכב כעל שני גדלים ממשיים: חלק ממשי וחלק מדומה, או גודל ופאזה.
  • אפילו במקרה של פונקצית הגל במכניקת הקוונטים, אפשר לעבור להצגת ויגנר (אנ'), שמשתמשת במספרים ממשיים בלבד.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
  • אפשר לראות במספר מרוכב זוג מספרים ממשיים בדיוק כשם שאפשר לראות במספר ממשי סדרה של מספרים שלמים. בשני המקרים זה אולי תקין טכנית, אבל רחוק מלתאר את המהות. דניאל תרמו ערך 03:13, 2 באוקטובר 2012 (IST)
בפיזיקה (לגביה נשאלה השאלה), זה מתאר את המהות מצוין.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מספיק להסתכל במכפלה הלא טבעית שזה מגדיר כדי לראות שלא. דניאל תרמו ערך 14:30, 2 באוקטובר 2012 (IST)
טבעי מאד להכפיל אמפליטודות ולחבר הפרשי מופע. ההצגה הפאזורית מפסיקה להיות נוחה כאשר הפיזיקה מפסיקה להיות לינארית, ואז חוזרים לקוסינוסים.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זו שאלה פילוסופית. כמו שאתה לא יכול לראות 3, אלא 3 תפוחים, ככה לא תוכל לראות -5 תפוחים אדומים(אלא אם תגדיר תפוחים ירוקים כחיוביים ותפוח אדום כשלילי לו וכו').מתמטיקה היא רק כלי, והיא איננה משקפת מציאות על פי רוב, כמובן שניתן לה להכניס א-קסיומות אשר תקפות בעולם האמיתי, אך זה לא הופך אותן ליותר נכונות מאלו שלא קיימות בעולם האמיתי מבחינה מתמטית.לשאלת השואל, כמו שאתה לא יכול למדוד אורך במספרים, ובכלל לכמת משהו בתור מספר, ככה אתה לא יכול לכמת משהו שהוא יהיה בצורה אבסולוטית מרוכב.מה שכן בחשמל עושים בזה שימוש כי זה נוח, כמו שבמכניקה מגדירים את הציר הנגדי בתור ציר שלילי, היות שהוא מקיים את התכונות הרלוונטיות במידה מסוימת.Exx8 - שיחה 02:11, 3 באוקטובר 2012 (IST)

ארבע הווארנות[עריכת קוד מקור]

האם היום יש את החלוקה לארבע הווארנות בהודו? אם לא, באיזה שלב היא נעלמה ולמה? 79.180.242.123 16:53, 1 באוקטובר 2012 (IST)

במהלך ההיסטוריה של הודו, ועם הכיבוש הארי (סביב 1500 לפני הספירה), נוצרו מעמדות הקיימים בהודו עד היום. כך כתוב בוויקי. החלוקה לא נעלמה אך לפעמים מתעלמים ממנה. Nachum - שיחה 12:22, 2 באוקטובר 2012 (IST)

אלים אחרים במקרא[עריכת קוד מקור]

האם נכונה הטענה שהגישה במקומות מסיימים בתנ"ך היא שישנו ריבוי אלים, אבל מותר להתפלל רק לאלוהי ישראל? ישנו פסוק ".. אדוני אחד", אבל גם הוא לא אומר "אל יחיד", אלא רק אדון יחיד. איך קוראים לגישה הזאת, שיש מספר אלים, אבל מותר להתפלל רק לאחד?

רק בבקשה בלי תשובות שמנסות לתקן את הכתוב במקרה ("הכותב לא התכוון למה שהוא כתב, אלא להיפוכו"). 79.180.242.123 19:55, 1 באוקטובר 2012 (IST)

אני לא יודע לגבי הטענה ואיך קוראים לתופעה, אך זה דומה במשהו לרפורמה של אחנתון במצרים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 20:21, 1 באוקטובר 2012 (IST)
הגישה של עבודת אל אחד תוך הכרה בקיומם של אלים נוספים נקראת הנותאיזם. קרוב לוודאי שהאמונה הישראלית בתקופה הקדומה קיבלה רעיון זה. עם זאת כל ספרי התנ"ך נכתבו מלכתחילה על ידי עובדי ה' ועברו עריכה בתקופה מאוחרת יחסית (ימיה האחרונים של ממלכת יהודה או לאחר מכן) כך שהם מציגים עמדה מונותאיסטית. עם זאת פה ושם אתה מוצא רמזים לגישה כזאת שלא נמחקו. למשל בשירת הים (שמות ט"ו י"א): "מי כמכה באלים ה' מי כמכה נאדר בקודש" המניח אלים אחרים שאפשר להשוות אליהם. יפתח הגלעדי פונה למלך עמון תוך אזכור האל כמוש: "הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ, כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ--אוֹתוֹ תִירָשׁ; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, מִפָּנֵינוּ--אוֹתוֹ נִירָשׁ" (שופטים י"א כ"ד). וישנם עוד מקומות. אמיר מלכי-אור - שיחה 20:41, 1 באוקטובר 2012 (IST)

.

מונולטריזם זה המונח. Corvus,(שיחה) 09:43, 2 באוקטובר 2012 (IST)

.

הגישה המקראית, עולה-לגמרי בקנה אחד עם הגישה המקובלת הסטנדרטית של היהדות ההיסטורית הקלאסית (ואף הנוכחית לפחות-הדתית), והיא: שאכן יש הרבה אלים - אם כי בצמוד לאיזשהו אבל - כפי שאפרט בהמשך.
זה שיש בעולם הרבה אלים, נובע מכמה פסוקים מפורשים בתנ"ך - שכולם אגב מקובלים גם על התפיסה הסטנדרטית של היהדות ההיסטורית-הקלאסית (ואף הנוכחית לפחות-הדתית); כך עולה מפורשות - למשל מהפסוק בתהלים (פ"א 10): "לא יהיה בך אל-זָר ולא תשתחוה לאל-נֵכָר", ומכלל לאו אתה שומע הן: שיש אלים זרים, ויש אלוהי נֵכָר (אלא שבסך הכל רק אסור "להשתחוות" להם ואסור לתת להם מקום בתוך חיי עם ישראל). יש גם פסוקים בחומש עצמו (למשל בספר דברים ל"א 16), המדברים באופן מפורש על "אלוהי נֵכַר הארץ", וכן פסוקים מפורשים בחומש המתייחסים אל "אלוהיהם" של הגויים (שמות כג 24, שם לד 15, דברים יב 30-31, שם כ 18, ועוד). יש גם פסוקים מפורשים (למשל בספר מלכים ב כג 13, ועוד) שממש נוקבים בשמותיהם המפורשים של לא-מעט אלים כאלו (כגון: בעל, כמוש, עשתורת, מלכום, ועוד).
אבל כאן מגיע האֲבָל הגדול - שעולה אף הוא מפסוקים מפורשים במקרא, ושאגב עולה בקנה אחד גם עם התפיסה הסטנדרטית של היהדות ההיסטורית הקלאסית (ואף הנוכחית לפחות-הדתית): תמצית האבל הזה מסוכמת למעשה בפסוק מפורסם מאד - המצוטט פעמיים במקרא (בספר תהלים צ"ו 4, ובספר דברי הימים א ט"ז 26): "כי כל אלוהי העמים - אלילים". הפסוק הנ"ל עצמו ממשיך ומבהיר כי יש רק אחד - אשר אינו אליל - ואשר "שמים עשה" (כלשון הפסוק הנ"ל), בעוד שכל שאר האלים אינם אלא אלי-שקר (שזו המשמעות של "אליל" כפי שעולה מהפסוק בספר ירמיהו יד 14) - כלומר הם אינם אלא דמיון והמצאה שהמציאו הגויים. התפיסה הזו מודגמת באופן היתולי-משהו - בפרשה המקראית המפורסמת הידועה בכינוי: "פרשת אליהו הנביא ונביאי הבעל": הבעל היה אל כנעני, והיו לו נביאים, שלדידו של אליהו - לא היו הם אלא נביאי שקר - ממש כפי שהבעל עצמו (לדעת אליהו) אינו אלא אל-שקר (כלומר אל מומצא/מדומיין). בספר מלכים א פרק יח מתואר המיפגש בין אליהו לבין נביאי הבעל, ומסופר (שם 27) כך: "ויהי בצהרים, וַיְּהַתֵּל בהם אליהו, ויאמר: קיראו [לבעל] בקול גדול [להעירו], כי [הרי לדעתכם] אלוהים הוא, כי שיח וכי שיג לו וכי דרך [אנושית] לו, אולי ישֵן הוא - וייקץ". לא היתה זו אלא דוּגמה אופיינית - שמומחשת אף בתוך טקסט סיפורי, אבל למעשה - התפיסה המזלזלת הזו - באלוהיהם של שאר העמים, עולה כחוט השני לאורך כל המקרא - כולל לאורך החומש עצמו - עשרות פעמים, בעוד שלאורך כל המקרא - אין אף פסוק אחד שסותר את התפיסה הזו.
לסיכום, המקרא מכיר בריבוי אלים: לעיתים הוא אף טורח לנקוב בשמותיהם. אבל המקרא גם גורס (באופן קבוע ובלתי משתנה בסוגיה זו), כי כל האלים הללו - הם המצאה אחת גדולה של הגויים, וכי הם אינם אפוא אלא אלילי שקר, וכי למעשה יש רק אחד שהוא אמיתי - כלומר רק אחד שבאמת ברא את העולם - והוא הוא זה הנעבד ע"י עם ישראל. התפיסה המקראית הקבועה והבלתי משתנית הזו - המאומתת במקרא לאורך עשרות פסוקים - ושאינה נסתרת אפילו בפסוק אחד, היא היא גם התפיסה הסטנדרטית המקובלת ביהדות ההיסטורית הקלאסית, ואף ביהדות הדתית הנוכחית - כפי שניתן להיווכח בכל שיחה פשוטה עם כל ילד בן עשר שלומד כיום בבית ספר דתי. מאידך, כשמשוחחים עם ילד בן עשר שלומד בבית ספר ממלכתי רגיל - לא בטוח שהוא יידע לתאר את כל מה שתיארתי עד עכשיו. אגב, העובדה הסוציולוגית האחרונה משקפת למעשה פער תפיסתי-תרבותי ענק ובלתי ניתן לגישור - בקרב הציבור בישראל, אבל זה כבר ענין לנושא אחר. סמי20 - שיחה 11:57, 2 באוקטובר 2012 (IST)
מדוע הפער בלתי ניתן לגישור? הלא גישרת עליו בעצמך בכך שכתבת את ההסבר למעלה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:42, 2 באוקטובר 2012 (IST) הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:42, 2 באוקטובר 2012 (IST)
אולי גישרתי בין שנים-שלושה ויקיפדים, המהוים ממש טיפה - מתוך הים הענק של מיליוני בוגרי תלמידי ישראל. לדעתי אין מצב שאי פעם תהיה תמימות דעים מינימלית - בסוגיה זו - בין מה שמלמדים במערכת החינוך הדתית לבין מה שמלמדים במערכת החינוכית הממלכתית. סמי20 - שיחה 13:00, 2 באוקטובר 2012 (IST)
כל אחד משניים-שלושה הויקיפדים קשור לכעשרה עמיתים ובני משפחה שישמעו את זה ממנו וכך הלאה. במקרה אחד מהויקיפדים מורה ותלמידיו ילמדו זאת ממנו. שלח לחמך.... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:08, 2 באוקטובר 2012 (IST)
כנראה אני יותר פאסימי ממך בענין הזה. סמי20 - שיחה 19:19, 2 באוקטובר 2012 (IST)
סמי, תשובתך יפה מאוד, השכלתי. אבל אל תזלזל במערכת החינוך החילונית. אולי לא כל מורה לתנ"ך ידע לצטט בעל פה את המקומות שאתה מפנה אליהם, אבל אני בטוח שהמורה שלי מהתיכון לדוגמה יכולה להפנות לספוקים בעייתיים לא פחות ואני בספק עם כל אברך קרא אותם( פסוקים שבהם רואים שעובדות ה' הייתה מאוד אלילית). Corvus,(שיחה) 15:00, 2 באוקטובר 2012 (IST)
"לא לזלזל"? אנא דייק במה שאמרתי. מה שטענתי - הוא אך ורק, שיש פער בלתי ניתן לגישור בין מערכת החינוך הדתית לזו הממלכתית, ושילד דתי בן עשר הלומד בבית ספר ממלכתי רגיל - לא יתאר את המצב כפי שיתאר את המצב ילד בן עשר הלומד במערכת החינוך הדתית, אבל מי דיבר על אברכים, או על מורים לתיכון? על ילדים אני מדבר, ילדים! שומע? ילדים.
לגבי טענתך ש"עבודת ה' היתה מאד אלילית" (כלשונך), ובכן גם זה מוסכם על הכל, וגם את זה יודע כל ילד בן עשר הלומד במערכת החינוך הדתית, שכן הרי אלו פסוקים מפורשים בספרי הנביאים, המדברים על כך שעם ישראל נגרר "אחרי הבעלים ואחרי העשתרות", למד ממעשיהם, והיה עובד את ה' תוך זיבוח וקיטור "בבמות" - באופן המערבב את עבודת ה' עם עבודת אלילים. הרי ספרי מלכים ודברי הימים מלאים בתיאורים כאלה - תוך מתיחת ביקורת חריפה מצידם של הנביאים על ההתנהגות הזו של עם ישראל הנגרר אחרי התרבות האלילית הכנענית. אך תיאורים כאלה ישנם - לא רק בספרי הנביאים - אלא גם בחומש עצמו: הן בפסוקים המתריעים מפני האפשרות שעם ישראל ילמד ממעשי הגויים ויגרר אחרי עבודת האלילים שלהם, למשל בספר שמות ל"ד 15-16: "פן תכרות ברית ליושב הארץ, וזנו אחרי אלוהיהם, וקרא לך ואכלת מזיבחו, ולקחת מבנותיו לבניך, וזנו בנותיו אחרי אלוהיהן, והיזנו את בניך אחרי אלוהיהן"; והן בפסוקים בחומש הקובעים שהחשש הנ"ל אכן יתגשם לבסוף, למשל בפסוקים המפורסמים המובאים שלושה פרקים קודם לכן (שם ל"א 16): "וקם העם הזה, וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ - אשר הוא בא שמה בקירבו, ועזבני - והפר את בריתי את כרתתי איתו".
לסיכום, לגמרי לא ברור לי מה פירוש "פסוקים בעייתיים": אני לא מכיר פסוקים בעייתיים - אלא אך ורק פסוקים מקראיים. הפסוקים הללו (במיוחד אלו שבחומש) - ידועים לכל ילד בן עשר הלומד בבית ספר דתי (וכאמור אני בכלל לא מדבר על אברכים). סמי20 - שיחה 19:19, 2 באוקטובר 2012 (IST)
אני חוזר בי, תגובתך לא היתה יפה מאוד. סלח לי על כך שאמרתי מילה טובה בתגובתי הקודמת. זה לא יחזור על עצמו. Corvus,(שיחה) 20:26, 2 באוקטובר 2012 (IST)
סמי, אמנם זה מה שמשתמע מפשט המקרא, אך יש הטוענים שיש רובדים אחרים שטושטשו במשך הזמן. יצא לך לקרוא על פרשנותו של פרופ' קנוהל לתהלים פ"ב ("אלהים ניצב בעדת אל")? יש בתנ"ך גם אזכור של יצורים מיתולוגים שונים כמו נחש עקלתון, תוך הדגשת עליונתו של ה' עליהם, אבל משתמע מכך הכרה בקיומם. 109.160.167.28 15:43, 2 באוקטובר 2012 (IST)
התיזה של קנוהל מפורסמת למדי, והיא למעשה מעין פיתוח של התיזה של קאסוטו.
העובדה - הבלתי ניתנת להכחשה - שהתנ"ך מכיר בקיומו של "נחש עקלתון" (שהיזכרת), ואגב גם של נחש בריח, בוקעת ועולה מכמה וכמה סיפרי מקרא (למשל תהלים ואיוב). ואגב, לא צריך להרחיק לדוגמאות האלה - הלקוחות רק מסיפרי המקרא המאוחרים, שכן כבר בחומש עצמו יש דוגמאות ידועות יותר (המוזכרות אף הן בספריהם של קנוהל ושל קאסוטו), למשל כבר בפסוק השני של המקרא - מדובר על ה"תהום" (שכידוע היתה אל בתרבותם של הגויים דאז), בעוד שבהמשך הפרק שם - מדובר על "התנינים הגדולים" (כנ"ל), בעוד שבתחילת ספר שמות למשל - מוזכר גם ה"נחש" סתם (לאו דווקא "עקלתון" ולאו דווקא "בריח") - כשידוע היה אל של המצרים. אבל היכן כתוב במקרא - שלדעת המקרא עצמו - היצורים הללו הם אלים? מי שהאמין שהיצורים הללו היו אלים - היו הכנענים, לא המקרא; תפיסת המקרא היא, שהתהום, והתנינים הגדולים, והנחש (בין עקלתון ובין בריח ובין סתם נחש), וכל כיוצא באלו היצורים, נבראו על ידי האחד והיחיד - בורא שמים וארץ - כפי שעולה מכמה וכמה פסוקים מפורשים (למשל מספר בראשית א 21, ובמיוחד מהפסוק הראשון של המקרא - ועוד). יתר על כן, בכל המקרא כולו אין אפילו פסוק אחד שסותר את התפיסה הזו. סמי20 - שיחה 19:19, 2 באוקטובר 2012 (IST)
לא טענתי שיש הכרה בהם כאלים. לעומת זאת, לטענת קנוהל, במקומות מסוימים בתנ"ך, כמו במזמור תהלים שציינתי, הובעה הכרה באלים אחרים, אלא שהם טושטשו או שונו כדי להתאים לרעיון של עבודת ה' המונותאיסטית שהנביאים וכותבי התנ"ך רצו לחנך אליו. אני לא חושב שיש בעיה ברעיון הזה מבחינה דתית. שאולי. (-: 109.160.167.28 20:55, 2 באוקטובר 2012 (IST)
אם לא התכוונת לטעון שיש הכרה בהם כאלים, אז לא ברור לי איך דבריך על הנחש העקלתון מתקשרים לשאלתו של השואל - ששאל האם המקרא מכיר בריבוי אלים (ועל כך עניתי לו תשובה חיובית עם "אבל"). לגבי דבריו של קנוהל - שהמקרא מכיר בריבוי אלים: ובכן לדעתי מה שקנוהל טוען זה משהו קצת שונה (אבל לא בהרבה): שהתפיסה המונותאיסטית שאליה ניסו נביאי ישראל לחנך, היא שכל דת מונותאיסטית אשר כביכול-שונה מהיהדות - שונה מהיהדות בראש ובראשונה בכינוי שבו היא מכנה את מי שנתפס בעיניה כאדון העולם: לפעמים קוראים לו סין, ולפעמים קוראים לו אחנתון, ולפעמים קוראים לו בכינויים אחרים, אבל הכוונה היא תמיד לאותו אחד - מבחינה פילוסופית קונצפטואלית. עד כאן התיזה של קנוהל (אודות דעתם של נביאי ישראל) - בקליפת אגוז. אגב, גם אני כמוך לא חושב שבתפיסתו הנ"ל אמורה להיות בעיה עבור אנשים דתיים - כולל דתיים ששוללים את הטענה האחרת של קנוהל אודות קיומם של רבדים מקראיים קדומים יותר מאלו המוצגים לנו כיום. אבל כדי לדעת מה חושבים הדתיים על דעתו של קנוהל, מומלץ פשוט לשאול אותם ישירות. סמי20 - שיחה 22:22, 2 באוקטובר 2012 (IST)

האם באמת היום מאמינים בתורה?[עריכת קוד מקור]

אני בעצמי מגיע מרקע ממש חילוני ובשבילי כל סיפורי תנ"ך תמיד היו אגדות עממיות בסגנון במיתולוגיה היוונית, מצרית והנורדית. אין שום בעיה עם אגדות עם, אבל לאחרונה אני שם לב שישנם אנשים שבאמת חושבים שהיה מבול ושאדם וחווה היו אנשים אמתיים (כמו אלכסנדר הגדול או נבוכדנצר) ובכל מעמד הר סיני ופתיחת ים סוף! כשדיברתי איתו חשבתי בהתחלה שהוא צוחק, אבל כנראה זה רציני.

איך יתכן בימנו שאנשים באמת מאמינים בסיפור המבול? אולי הם סתם אומרים שמאמינים ובלב הם בכל זאת מבינים שזו אגדה? סוג של שקר עצמי? 79.183.247.4 14:35, 2 באוקטובר 2012 (IST)

יכול להיות גם להיפך, לא? שאתה סתם אומר שסיפורי התנ"ך הם אגדות עממיות ובלב אתה בכל זאת מאמין? ואגב, למי בדיוק אתה מפנה את השאלה? לאנשים שבאמת מאמינים בסיפור המבול או לאנשים שלא? יוסישיחה 17:41, 2 באוקטובר 2012 (IST)
אני די בטוח שלא קיימים אנשים ברצינות יכולים להאמין לסיפור על נחש מדבר, אדם עם ראש שור, או אדם עם ראש של כלב... אז אני מפנה את השאלה לכולם, כי אני בספק רב אם קיים לפחות אדם אחד בר דעת בעולם שלא מטיל ספק במיתולוגיה עתיקה. 79.183.247.4 17:52, 2 באוקטובר 2012 (IST)
קודם כל, קצת סדר: לא כל סיפורי המקרא הם מיתוסים. התנ"ך מרובד מאוד (מקורות, תקופות, כותבים).
שנית, איפה אתה חי בדיוק ? שאלותיך מלמדות עד כמה השורות האחרונות בדבריו של המשיב האחרון בדיון הקודם, נכונות. לחיות בתוך החברה הישראלית-יהודית, מבלי להכיר את הא"ב של האמונה היהודית ??! ברגע שאדם מאמין בכוח עליון - מדוע שלא יאמין ביכולותיו של זה לחולל ניסים ? אמונה איננה דבר רציונלי, למרות שטיעונים רציונליים מגוייסים לצורך 'ביסוסה'.
בהמשך לסעיף הקודם: האמונה הדתית, תפיסת העולם ואורח החיים הנובעים ממנה הם אמיתיים לגמרי, בקרב ציבורים רבים. כמובן, כמו בכל אוכלוסיה המתפלגת סטטיסטית, גם בתוכם ישנם ספקנים מסוגים שונים, ובדרגות שונות, אבל לא בכל ציבור דתי הם יכולים 'לצאת מהארון', ומשלימים עם 'גורלם'.
יתר על כן, הציבור הדתי עצמו איננו אחיד ואיננו מונוליתי. הקשת האמונית נעה מציבורים של אמונה מוחלטת בכל סיפור מקראי, כולל סיפור הבריאה, המבול וכן הלאה, ככתבם וכלשונם, עד לתפיסה דתית-רציונלית לפיה אין חריגה מחוקי הטבע, ותפקידם של סיפורי המקרא המיתיים הוא חינוכי בלבד (ראה התייחסותו של הרמב"ם לסיפור הבריאה, מעמד הר-סיני, ועוד).
לעניין המבול. הסיפור אינו מיתוס ככלות הכל, והוא קדם בהרבה לסיפור המקראי (ראה עלילות גילגמש), שעבר שינויים והתאמות כדי לאמצו לחיק האמונה הישראלית. הראיות הגיאולוגיות והארכיאולוגיות מלמדות על אירוע קטאסטרופלי רב-עוצמה, בו מפלס הים התיכון עלה בסוף עידן הקרח האחרון (לפני כ-8,000 שנה), וגלש אל הים השחור, תוך שינוי מרחב הסביבה והמים בקנה מידה עצום - גלובלי בראיה מקומית, עד כדי השארת חותם לדורות, בכל תרבויות המזרח הקדום, והישראלית בתוכם. בנצי - שיחה 18:40, 2 באוקטובר 2012 (IST)

כמובן שיש אנשים המאמינים בסיפורי המקרא כהיסטורה באופן שאתה חושב על הסטוריה. אמנם לפני שאתה מגחך בקול, יש לדעתי לדון ברצינות במשמעות של המונח הסטוריה, או בשאלה כיצד אנו תופסים זמן?, לדעתי בניגוד לתפיסה המקובלת או 'המדעית' של זמן בה הזמן הוא ציר ישר ללא קשר הוה בין הנקודות השונות על הציר(כונתי ליותר מקשר של סיבה ותוצאה בלבד), בתפיסה הדתית נכון יותר לתאר אותו כספירלה או כהתרחשות של חיים שמתעצבים והולכים בתוך עצמם,לדוגמא: תפיסת הילדות שלנו, אנחנו יכולים לתפוס את הילדות שלנו כדבר שהיה ואיננו עוד, לעומת זאת אפשר להבין אותה כדבר שעודנו הווה בתוכנו, כדבר שמגדל אותנו להיות מי שאנחנו, וכרובד הוה בנפש שאנו יכולים לפעמים להתחבר אליו (במצבים של ריגרסיה למשל). ( חשוב למשל על מקור הדיון בשאלה כיצד ללמד הסטוריה באיזה נרטיב וכו'). בתפיסה הדתית לדעתי אין עבר המנותק מההוה כבמדע. ולאור הדברים הללויש להבין שסיפורי התורה, חטא אדם וחוה, חטא קין, המבול וכו', הינם מאורעות שבהחלט קרו בעבר(אין זה משנה כלל כיצד הם יראו בסרט הוליוודי למשל) ומונחים כרגע בתשתית המציאות ההווה כרבדים חיים וקיומיים. אני מקוה שהצלחתי להעביר את דעתי בנושא באופן מובן, הדבר מצריך שינוי תפיסה כ"כ צר לי שאני מכליל בשם "התפיסה הדתית". נ.ב לבנצי סחטיין על יכולת הקבלה הרחבה... בברכה, חזי.

קודם כל למען הדיוק, גם אם התאוריה שבנצי מתאר כאן נכונה, הרי שהיא אינה אומרת ש"המבול אינו מיתוס" או ש"המבול קרה באמת" אלא בסך הכל היא אומרת שהוא הד לסיפור אמיתי אודות אסון טבע שקרה. המבול כתוצא של התערבות אלוהית, כעונש על סטנדרטיים דתיים או מוסריים או אחרים, תיבת נח, שניים שניים, וכו' וכו' הרי שמדובר במיתוס נחמד וודאי שלא הוכח אחרת. יש מי שחושב שמצא את תיבת נח [4] ובמקרה הבלתי סביר שזה יקרה ושהתיבה שנידון תוכח להיות תיבת נח (לא יודע איך) אפשר יהיה לדבר על המבול בתור מאורע היסטורי בצורה משמעותית.
לשאלה אם אנשים באמת מאמינים בכל מיני דברים, יש כמות גדולה כל כך של אמונות שונות ומשונות, שקשה להאמין שמדובר באנשים "שבאמת לא מאמינים ורק אומרים שכן". קרא למשל פולחן מטען. תהה הסיבה אשר תהיה, יש בה כדי להסביר גם אמונות של רבים בכל מיני דברים שהוכחתם ו/או שלילתם נראית בלתי אפשרית. kotz - שיחה 09:04, 3 באוקטובר 2012 (IST)

נו ברצינות, מי כבר יכול להאמין בנחשים מדברים? אהבתי את התשובה של בנצי, אבל לא של חזי. תשובה של חזי היא דוגמה לחוסר רציונליות ושקיעה במיסטיקה. מסכים שגם אם מיתוס המבול מתבסס על אירוע טבעי, זה לא הופך אותו ל"לא מיתוס". ברצינות, מי באמת יכול לחשוב שנוח העלה את כל בעלי החיים היבשתיים על ספינה אחת?!. אני אפילו לא מבין איך אדם מסוגל לחשוב בכיוון שאולי יש משהו מאחורי הספור. אגב, אני בכלל לא דיברתי על כל תהנ"ך אלא רק על סיפורי מיתולוגיה מהתורה. מלכי יהודה וישראל זה כבר סיפור אחר לגמרי. 109.65.225.209 09:30, 3 באוקטובר 2012 (IST)

אני מבין שלא אהבת את התשובה שנתתי,אבל רק רציתי שתיקח בחשבון שלא בטוח שנכון לשפוט עניינים הקשורים לדת בעיניים מדעיות (מה שיצר לדעתי את הגיחוך בשאלה שלך וגם את תשובתו של בנצי)מה שבעניך הוא מיסטיקה בעיני אחרים זו מציאות קיומית פשוטה. דוגמא אקטואלית נוספת לתפיסה הדתית היא החגים והמועדים בלוח השנה היהודי, פשוט לי שאנחנו לא חוגגים מאורע מסויים כדבר שהיה ואבד בתהומות ה'היסטוריה המדעית' אלא כהתרחשות חיה של מאורע מסויים שחוזר ומתגלה בזמן ההוה של החג/שבת. מועדים לשמחה! חזי.

  • התשובה היא כן, אמונה שקיימת אלפי שנים לא נעלמת בקלות. נוכל לבדוק בעוד 4,000 שנה - בתקווה שוויקיפדיה, העם היהודי ומדינת ישראל עדיין יהיו קיימים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הנצרות והאסלאם הצליחו להכחיד לא מעט אמונות שהתקיימו, מן הסתם, מאות ואולי אף אלפי שנים קודם לכן. Tzafrir - שיחה 09:35, 5 באוקטובר 2012 (IST)

גבולות[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין גבול טבעי לגבול מלאכותי ? תן דוגמאות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

באיזה הקשר ? בנצי - שיחה 18:40, 2 באוקטובר 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: למרות לשון הציווי שבשאלה - את/ה מוזמן/נת לקרוא את הערך גבול. חזרתישיחה 18:43, 2 באוקטובר 2012 (IST)
אני מנחש שלשון הציווי בשאלה כאן הייתה - פשוט כי זה היה הנוסח שהיה כתוב בבחינה או בשיעורי הבית. לשמחתנו, התלמיד לא העתיק גם את התאריך. כבר מספר פעמים הייתה לי התלבטות עד כמה להתאמץ לנסח ולענות, במקרים כאלה, לתלמידים שמביאים לכאן את המטלות שלהם. (זה מחמיא מצד אחד, אך זה פוגע בתלמיד ולא נכון מסיבות כ"כ רבות, "להאכיל בכפית" את התשובה). הפיתרון של הפנייה לערך המתאים בויקיפדיה נראית לי פשרה מתאימה. :-) בברכה, דני. Danny-wשיחה 20:54, 2 באוקטובר 2012 (IST)
ביקשתי שיציין את ההקשר: הוא יכול להיות מתימטי והוא יכול להיות גיאוגרפי. בנצי - שיחה 21:46, 2 באוקטובר 2012 (IST)
וגם חינוכי הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:51, 3 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה למומחים במיסוך קולי ומסרים תת הכרתיים (TEMPORAL MASKING([עריכת קוד מקור]

בTEMPORAL MASKING, הבנתי (אני מקווה שאני לא מתבלבל) שחמישית השנייה אחרי עלייה גבוה בדציבלים, אפשר להכניס שמע שלא ישמע על ידי המאזין. רק על ידי המוח ה"לא מודע". השאלה שלי מה אפשר להכניס לשם בחמישית שנייה? הבנתי שאפשר גם להכניס שמע לפני העלייה אבל לזמן קצר עוד יותר. בנוסף איך אני מקדם את יצירת הערך הזה בעברית שיהיה עם הרבה מידע כמו המקביל לו בויקיפדיה האנגלית? יש מקום להציע דפים לתרגום או משהו?אני רוצה להפוך את הערך הזה לעוד יותר מפותח מהערך שלו באנגלית. ואני יכתוב בעצמי, כמובן. אבל אני מקווה שלא רק. נ.ב. רציתי להמליץ על הרצאה קשורה: (אין לי מושג איך להוסיף שם לינקים) http://www.youtube.com/watch?v=H9qNuyD7xdg -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איפה מתפרסמים פסקי דין של בית משפט צבאי?[עריכת קוד מקור]

באזרחי כל פסק דין מתפרסם,האם גם בצבאי זה ככה? איך אפשר למצוא פסק דין שניתן כנגד אדם מסויים? (עריקות)

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מצטרף לשאלה, עם זאת, לדעתי יש עונשים מוגדרים (יחסית) לעריקות שכן הצבא מתמודד עם בעיה זו לאורך שנים.Exx8 - שיחה 00:42, 3 באוקטובר 2012 (IST)
ראשית, ההנחה שכל פסק דין אזרחי מתפרסם היא לא מדוייקת. יש פסקי דין שלא מתפרסמים, בין בגלל טעמים טכניים ובין בגלל טעמים מהותיים (פגיעה בביטחון המדינה או באדם). שנית, כמו פסקי דין אזרחיים, אפשר למצוא פסקי דין של בתי דין צבאיים במאגרי המידע המשפטיים. אמיר מלכי-אור - שיחה 10:27, 4 באוקטובר 2012 (IST)
אתה מכיר אתרים כאלה? (שמות?) כי חיפשתי בגוגל ולא הצלחתי להגיע לפסק דין שאני מחפש.
מההסיכוי שלא פירסמו אותו? (חייל עריק) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ממילא זה כל מקרה לגופו, ומתחשבים בנסיבות הפרטיות של החייל. הכי טוב במקרה כזה להתייעץ עם עו"ד שמבין בנושא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
פסקי הדין של כלל בתי הדין הצבאיים וכלל בתי המשפט הצבאיים מתפרסמים במאגרים המשפטיים החל מינואר 2012, בהתאם לצנזורה של כלל ביטחון מידע ושמירת פרטיות המעורבים בהליכים המשפטיים. טרם מועד זה פורסמו במאגרים המשפטיים רק פסקי דין של בית הדין הצבאי לערעורים ובית המשפט הצבאי לערעורים. המאגרים בהם מתפרסמים פסקי הדין הם, לדוגמה, נבו ותקדין. כלל פסקי הדין שניתנו מעולם נדפסו בספרים עבי כרס ושמורים בארכיון צה"ל. אם אתה מחפש פסק דין ספציפי, אציע כי תפנה למזכירות בית הדין הצבאי לערעורים, בטל' 03-5691603/4 ותבקש זאת מהם. למזכירות זאת מערכת שיכולה לאתר פסקי דין מן העבר, עפ"י מאפיינים שונים כגון שם הנאשם, מספר אישי, תעודת זהות, מספר הליך, סוג העבירות ועוד. בהצלחה וחג שמח, Levanagr56 - שיחה 16:20, 7 באוקטובר 2012 (IST)

קדאפי[עריכת קוד מקור]

האם נכון שמועמר קדאפי נאנס ע"י האנשים שתפסו אותו? איפה ניתן לקרוא על זה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קשה לי להאמין שאכן אנסו אותו, הרי הם הקליטו את התפיסה שלו, ואז רצחו בלינץ' ספק מתוכנן על ידי צרפת.גם לא ראיתי שם נשים וקשה לי להאמין שבחברה הלובית מסורתית יימצא דווקא החריג המוכן למשכב זכר בתפיסת קדאפי.Exx8 - שיחה 02:15, 3 באוקטובר 2012 (IST)
לא אונס, למרות שבימי שלטונו אנס לוביות ככל שחשקה נפשו. מדובר כנראה, בהתעללות מינית, או לפני שנורה או לאחר מכן. פעילות כזו כלפי אוייב או כלפי שנוא-נפש אינה זרה למקומות אלה, ויש לה עדויות היסטוריות עוד מימים עברו. בנצי - שיחה 02:51, 3 באוקטובר 2012 (IST)

הייתי צריך להקדים,פה : http://www.youtube.com/watch?v=nDd5vyCtdao&feature=related (בדקה העשרים בערך)טוען ד"ר מרדכי קידר שקדאפי נאנס ויותר מפעם אחת, היכן אפשר למצוא אזכור של זה? מדוע זה לא הופיע בתקשורת הישראלית? תודה.

כאן, ליתר דיוק. אביתר ג'שיחהתרומות • י"ח בתשרי ה'תשע"ג • 22:35, 3 באוקטובר 2012 (IST).

על עתודה ומתמטיקה[עריכת קוד מקור]

והנה שאלה מעניינת, האם הצבא מחפש מתמטיקאים. כהגדרה כאלו שהוכשרו בתואר ראשון בלבד במתמטיקה ולא בנושא אחר. Exx8 - שיחה 04:13, 3 באוקטובר 2012 (IST)

כן. עוזי ו. - שיחה 04:29, 3 באוקטובר 2012 (IST)
מה הם עושים שם? 79.183.196.154 10:19, 3 באוקטובר 2012 (IST)
יש הרבה מאוד עבודה למי שעושה תואר במתמטיקה בצה"ל. מניסיוני יש בערך עשר יחידות מגוונות שמתעניינות בך. דניאל תרמו ערך 10:49, 3 באוקטובר 2012 (IST)
א. אני סבור שלא ניתן להשיב על כך בצורה מפורטת, מלבד העובדה שהצבא עוסק במחקר ופיתוח. מעבר לכך, ראוי שתפנה את שאלתך לדובר צה"ל.
ב. מתמטיקאים. פיזיקאים. בוגרי מחשב. מתמטיקאים בשילוב עם מדעי המחשב או פיזיקה, או להיפך. בנצי - שיחה 14:14, 3 באוקטובר 2012 (IST)
תבדוק את תוכנית תלפיות. -יונה בנדלאק - שיחה 14:38, 3 באוקטובר 2012 (IST)
זו איננה המסגרת היחידה של הצבא. יש גם עתודות למיניהן. בנצי - שיחה 17:38, 3 באוקטובר 2012 (IST)
האם מי שרוצה ללכת למגמות אלו ויש לו תואר במקצועות הרלוונטים מחוייב לחתום קבע?Exx8 - שיחה
בדרך כלל, "שירות במקצוע" דורש חתימה. במקרי קצה זה עשוי להיות נתון למשא-ומתן עם היחידה ו/או ענף אקדמאים. עוזי ו. - שיחה 19:49, 3 באוקטובר 2012 (IST)

פיליפ לנארד VS אלברט איינשטיין[עריכת קוד מקור]

האם השמועה נכונה שפרס נובל של איינשטיין הוא סוג של גנבה מלנארד? לפי מה ששמעתי, אשתו של איינשטיין לקחה מידע מהמעבדה של לנארד, דבר שסייע לאיינשטיין לקבל פרס נובל. יש אמת בדבר? 79.183.196.154 10:16, 3 באוקטובר 2012 (IST)

ממי שמעת את זה? מאשתו של איינשטיין? קשה להוכיח מעשה שבוצע לכאורה לפני מעל 100 שנה, וכל המעורבים בו אינם בחיים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
איינשטיין קיבל את פרס הנובל להלכה על הסברו לאפקט הפוטואלקטרי. זהו אחד מארבעת המאמרים שהוא כתב בשנת הפלאות. באותה השנה הוא אמנם כבר היה נשוי, אך היה גם פקיד במשרד הפטנטים בשווייץ. בהמשך הוא קיבל מישרה באוניברסיטה בברלין, אך אשתו נשארה בשוייץ. הוא התגרש ממנה והתחתן בשנית רק בשנת 1919. תורת היחסות שלו כבר החלה לזכות להכרה, אולם עדיין הייתה שנויה במחלוקת, ולמרות שזה היה הישגו הבולט ביותר, הייתה התנגדות לתת לו פרס על כך. פיליפ לנארד (שללא שום קשר זכה בפרס נובל בשנת 1905, השנה שבה פרסם איינשטיין את המאמר שעליו הוא יזכה בעתיד בפרס נובל) בכלל לא אהב את הרעיון של תורת היחסות. איינשטיין היה בכלל פיזיקאי תאורטי ולא התקרב יותר מדי למעבדות. אבל כמו שכבר צוין קודם, אי־אפשר להוכיח שזה לא קרה. Tzafrir - שיחה 20:04, 3 באוקטובר 2012 (IST)
בנוסף, יש בעיית אמינות קשה לטענות של פעיל נלהב במפלגה הנאצית כלפי יהודי מצליח. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שמעתי את זה ממרצה לפיזיקה בטכניון. ידוע שאשתו הראשונה של איינשטיין עבדה במעבדה של לנארד. 79.176.211.82 22:03, 3 באוקטובר 2012 (IST)
איזו אישה? מילבה מאריץ' למדה ועבדה בשווייץ, היא לא עבדה במעבדתו של לנארד בגרמניה. אלזה איינשטיין כלל לא למדה פיזיקה. Tzafrir - שיחה 07:25, 4 באוקטובר 2012 (IST)
מתורך הערך Philipp_Lenard:
"These latter observations were explained by Albert Einstein, whose Serbian wife, Mileva Marić, worked in Lenard's lab for a time, as a quantum effect." . אז היא כן עבדה שם. לא יודע אם השמועה אמתית. Corvus,(שיחה) 20:14, 4 באוקטובר 2012 (IST)
אין זכר לשמועה הזו בערך העוסק במילבה במהדורה האנגלית של ויקיפדיה (אנ') וגם לא בערך הארכני על המחלוקות אודות הקרדיט על תורת היחסות (אנ'). אבל כדאי להרוג כבר עכשיו שמועה אחרת שעלולה להיווצר מהפתיל הזה: מילבה איינשטיין אמנם עבדה במעבדתו של לנארד, אבל לא על תקן של אפקט קוונטי. ליאור पॣ • י"ט בתשרי ה'תשע"ג • 21:41, 4 באוקטובר 2012 (IST)
לא מדובר על תורת היחסות אלא על האפקט הפוטואלקטרי. תיקון לדברי למעלה: מילבה מאריץ' הייתה בהיידלברג למשך סמסטר. באותו הזמן לנארד גם היה שם. לא ברור האם כבר הייתה לו מעבדה משלו והאם היא עבדה במעבדה (לפי הערך שלה היא הייתה "auditer". הוספתי דרישת מקור על הטענה הזו. אם זה באמת מעניין אותכם, אתם מוזמנים לבדוק את המאמר של איינשטיין משנת 1905 ולראות מה היו מקורותיו. אני מניח שתמצאו שהנתונים האמורים כבר פורסמו לציבור ולא נדרשה גישה לנתונים סודיים במעבדה. Tzafrir - שיחה 09:31, 5 באוקטובר 2012 (IST)

הרגע חזרתי מתאילנד ויש לי כמה שאלות[עריכת קוד מקור]

הייתי בבנגקוק ופטאיה, ואני שואל קודם לגבי דוכני האוכל והמתנות שברחוב (אטרקצייה תיירותית בפני עצמה). בשני הערים האלה (ואולי גם בשאר תאילנד) אני שמתי לב שהדוכנים מוכרים ממש את אותם מוצרים, בלי יותר מדיי יציאות מן הכלל, אותם מתנות, אותם פסלונים, אותן חולצות, אותן תחתונים. כמו כן, עגלות הפירות היו זהות (4 תאים ל4 פירות שונים - קוקוס, ואוא, אבטיח, ואננס), ולעתים בצד נמכרו עוד פרי או 2 כמו אנונה או משהו אחר. דוכני הבשר גם הם זהים ב-80% מהמקרים, האופן בו מסודרות צלחות השיפודים, הגריל שעליו הם נצלים, החמאה והתבלינים בהם הצולים משתמשים. כמו כן, דוכני מוניות-האופנוע והשכרת האופנועים זהים גם הם, ההבדל היחיד הוא בצבעם של השחפצים שלובשים המשכירים.

גם הקטע של הזהות המוחלטת של Seven eleven, ו-Family mart, שהם כמו ה-AM:PM של תאילנד, וחוסר השוני המוחלט בין סטוק המוצרים ששני הרשתות מציעות, וכן, העובדה שהסניפים של רשתות אלה נמצאים בכל מבט-חטוף בפטאיה או בנקוק, ובכלל מה שתיארתי עד כה מעידה שמאחורי כל העסקים התמימים האלה עומדת חברה מאורגנת היטב, של קומץ תאילנדים (או תאילנדי) לא תמימים בכלל, שמפעילים את פשוטי העם האלה, ושהחברה הזאת יודעת טוב מאד מה היא מוכרת ומי קהל היעד שלה, ושהיא מחפשת אנשים שאינם כמוני --- קרי כאלה שלא יבחינו שמשהו כאן מגיע מאותו מקור, מאותו קצה של פירמידה. הייתי רוצה להבין קצת יותר לעומק מה הולך פה. אודה למי שיפרט. 79.176.161.47 12:13, 4 באוקטובר 2012 (IST)

דבר נוסף שכבש אותי הוא העבודה שאפילו הבנקים בתאילנד לא שונים זה מרעהו בקונספט שלהם, כל מה שמבדיל בינהם, חוץ משם שונה שהוא כמעט תמיד בן-3 אותיות, הוא הצבע, בנק אחד סגול, אחר כחול, אחר צהוב וכן הלאה) --- הצבע משמש רקע לשם הבנק וזה פחות או יותר מה שמייצג את הבנק, דהיינו, אין לוגואים מתוחכמים כמו בארץ. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם תיכנס ל10 פיצוציות, תראה הבדל במגוון המוצרים המוצעים למכירה? אם תיכנס לשופרסל או מגה, יש הבדל? אולי רק במוצרי המותג של כל רשת. אגב, מהתיאור שלך של מגוון הפירות המוצמצם והמוצרים הזהים, היית בשווקים של תיירים בלבד... בברכה, --איש המרק - שיחה 17:10, 3 באוקטובר 2012 (IST)
איש המרק, כנראה לא ביקרת בתאילנד, או שביקרת ופשוט לא שמת לזהות המוחלטת (תרתי משמע עם סימני קריאה) בין הסיניפים השונים של כל אחת מהרשתות ואף לזהות המוחלטת הכמעט תמידית בין הסניפים של שני הרשתות עצמן. כן ביקרתי בשווקים שאתה מתאר ובהם המגוון גדול יותר. הדוכנים שדיברתי עליהם תחילה אינם חלק מ "שווקים", הם אכן מיועדים לתיירים בעיקר אך גם תאילנדים קונים בהם.
הייתי בתאילנד לפני כשנה, בפטאיה לא הייתי אבל בבנגקוק כן ובעוד מקומות במדינה, לא שמתי לב לזהות בדוכני המזון או המשקאות, היה מגוון גדול של סוגים, גם באשר למרכולים אמנם במקומות מרכזיים בערים הם קטנים ממש ונמצאים בכל חור ומציאים אותם מוצרים, אבל במקומות אחרים הם מגיעים במגוון גדלים ועם מוצרים שונים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 12:24, 4 באוקטובר 2012 (IST)

עזרה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/6

אינסוף[עריכת קוד מקור]

מה יותר:

  1. כמות המספרים בין 2 ל3
  2. כמות השניות שלוקח לגוף הנע במהירות 2 מ"ש להשיג גוף הנע ב3 מ"ש?

שני הכמויות הם אינסוף. כידוע לי יש משמעות לשאלה איזה אינסוף הוא גדול יותר. אבל אני לא יודע איך לקבוע. מצד אחד הזמן שלוקח ב2 הוא "ממש-ממש אינסוף" בלי שום הגבלה(כי הוא לא ישיג את המהיר לעולם בשום גבול), אבל מצד שני ב1 יש גם מספרים אי-רציונליים שזה קבוצה יותר גדולה מרציונליים. אגב, אם אני מגביל את סעיף 1 מספרים רציונליים, האם זה ישנה את התשובה ל"מה גדול יותר"? 79.177.244.157 16:21, 3 באוקטובר 2012 (IST)

תורת הקבוצות יודעת להשוות בין קבוצות (גם אינסופיות). התאור השני אינו מגדיר אף קבוצה, וכדי להשוות בינו לבין תאורים אחרים תצטרך לפתח תאוריה חדשה. עוזי ו. - שיחה 17:16, 3 באוקטובר 2012 (IST)
למה לא? אני יכול להגי מערכת- נניח ציר אחד. גוף א' מתחיל בנקודה X=1 ונע במהירות קובעה של 2 יחידות בשניה. גוף ב' מתחיל לנוע מנקודה X=3 ונע במהירות קבועה של 3 יחידות לשניה. כמה שניות יעברו עד לרגע המפגש? תשובה היא אינסוף- מערכת כזאת תקיים לנצח. 79.177.244.157 17:21, 3 באוקטובר 2012 (IST)
למיטב הבנתי המקרה השני הוא בן מנייה (ניתן למנות לכל שנייה מספר טבעי) ועל כן המקרה הראשון הוא בעל עצמה גדולה מהמקרה השני. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:26, 3 באוקטובר 2012 (IST)
איזה אינסוף גדול יותר: הזמן שיש להמתין עד ששני הגופים שלך ייפגשו, או הזמן שיש להמתין עד שצפרדע המתחילה לקפוץ מהראשית בקפיצות קבועות של מטר אחד ימינה בכל פעם תדרוך בנקודה x=1/2? ומה עם הזמן שיש להמתין עד שראשו של מוט הנע ימינה במהירות קבועה יפגוש את זנבו? (אני מתגבר על יצרי ולא מוסיף דוגמאות עדכניות יותר). בכל המקרים האלה אתה מודד את "הזמן עד ל-" מאורע שלא יקרה, שהוא גודל שאינו מוגדר ואין הרבה טעם להגדיר אותו. זו בוודאי שטות להחיל על גודל כזה תאוריות לא רלוונטיות. עוזי ו. - שיחה 17:33, 3 באוקטובר 2012 (IST)

תרגום?[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להסביר מה זאת ההשקפה הזאת? http://en.wikipedia.org/wiki/Ignostic

מוכרחים להפעיל בוט שיכתוב ערכים על תאוריות תאולוגיות. איגנוסטיות (אנ') היא טיפוס של אגנוסטיות; המונח נטבע על-ידי שרווין תאודור ויין (אנ'), שהוא אחד המייסדים של ה"יהדות הומניסטית" (אנ'). עוזי ו. - שיחה 17:29, 3 באוקטובר 2012 (IST)
בקצרה - איגנוסטיות היא השקפה תאולוגית לפיה יש להגדיר באופן ברור את "אלוהים" לפני שאפשר לדון בקיומו, ולכן תיתכן אפשרות שהמונח "אלוהים" חסר משמעות. כפי שנכתב, המונח נטבע בידי הרב שרווין ויין, ממייסדי היהדות ההומניסטית, בשנות ה-60. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אבל[עריכת קוד מקור]

מהם שבעת שלבי האבל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה מתכוון לזה או לזה? בכל מקרה, בשניהם פחות משבעה שלבים. • בברכה, אמיר (שיחה), הידעת? 18:03, 3 באוקטובר 2012 (IST)
תודה!

אלקטרון במהירות אפס, אי וודאות[עריכת קוד מקור]

אני יכול לתאר לעצמי מכונה- מעיט חלקיקים: שדות מסודרים ככה שמטען העובר דרך מכונה מקטין את מהירותו.

מה מונע ממני לגרום לאלקטרון להגיע למהירות אפס? אני יודע שלפי עקרון אי-וודאות זה בלתי אפשרי. אבל אלקטרון לא שמע על העיקרון (כמו שהוא לא שמע אל שימור אנרגיה ועל שימור תנ"ז. אלקטרון בכלל לא מתעניין בחוקים שכתבנו... ). כל מה שהוא יודע זה שפועלים עליו כוחות נגד כיוון תנועתו ולכן הוא כל הזמן מעט. למה שהוא לא יגיע למהירות אפס? מה מונע זאת? 109.67.205.76 20:47, 3 באוקטובר 2012 (IST)

אתה לא יכול לבנות התקן מושלם כזה. בפרט, ככל שמהירות האלקטרון נמוכה יותר והתנע שלו ידוע בוודאות גדולה יותר, כך הוודאות לגבי המיקום שלו קטנה יותר - כשתגיע למהירויות ממש נמוכות, רוב הסיכויים שהוא לא יימצא כלל בתחום של מאיט החלקיקים שלך. --אלעזר - שיחה 21:50, 3 באוקטובר 2012 (IST)
ואגב, האלקטרון כן שמע על עקרון אי הוודאות, למרבה הפלא. ככל שאתה מקטין את התחום שבו הוא עשוי להימצא - בכל דרך שהיא, גם לא על ידי מדידה ישירה - כך אי הוודאות לגבי התנע שלו גדלה, והוא נעשה "תזזיתי" ובלתי צפוי. --אלעזר - שיחה 21:52, 3 באוקטובר 2012 (IST)
אנשים אוהבים להאניש גדלים בטבע ולספר על זה שאלקטרון יודע שמנסים למדוד לו תנע ומנסה לברוח... ברור כי אלקטרון חסר כל יכול לדעת והוא אל "מתעניין" בחוקים שכתבנו על מנת לתאר את הטבע שלו. מה בדיוק גורם לכך שאם המכונה שלי מעיטה אותו אז הוא יצא מן האזור שבו אני הולך לחפש אותו? הוא מסוגל אומנם לעשות מנהור (תופעה שנצפתה), אבל למה שהוא "ירצה" לעשות כן? 109.67.205.76 21:59, 3 באוקטובר 2012 (IST)
האלקטרון רשאי שלא להתעניין בחוקים, וגם אלו המנסים למדוד אותו - רשאים שלא להתעניין בחוקים, וגם החייל רשאי שלא להתעניין בחוקי המעצר הצבאיים. אבל חוקי המעצר הצבאיים כופים את עצמם על החיילים, וגם חוק אי הוודאות - כופה את עצמו על אלו המנסים למדוד את האלקטרון - למרות שלא האלקטרון ולא אלו המנסים למדוד אותו אינם מתעניינים בחוק אי הודאות. מה לעשות, אלו הם החיים, שממש לא מתעניינים במה שהחיילים מתעניינים ובמה שהאלקטרון מתעניין ובמה שמתעניינים אלו המנסים למדוד אותו. סמי20 - שיחה 01:17, 4 באוקטובר 2012 (IST)

.

זה כואב לי בעיניים. 'מאט' ולא 'מעט', 'מאיטה' ולא 'מעיטה'. אביתר ג'שיחהתרומות • י"ח בתשרי ה'תשע"ג • 22:22, 3 באוקטובר 2012 (IST).

התנגשות דו מימדית[עריכת קוד מקור]

כאשר שני דיסקים שטוחים מתנגשים בדו-מימד (לאו דווקא התנגשות חזיתית), למה הכוח הנורמלי שהם מפעילים זה על זה פועל בהכרח לאורך הקו שמחבר את המרכזים שלהם? תודה, 94.159.162.195 22:05, 3 באוקטובר 2012 (IST)

אין מדובר במרכז גיאומטרי סתם, אלא במרכז מסה. דיסקים אינם נקודתיים, אבל הם פועלים באינטראקציות כאילו מסת כל אחד מהם רוכזה בנקודה אחת, היא מרכז המסה. בנצי - שיחה 23:50, 3 באוקטובר 2012 (IST)
ממש לא קשור לזה שזה מרכז המסה. זה היה נכון גם אם מרכז המסה היה במקום אחר. מה שחשוב זה רק הגאומטריה של פני המשטח, כפי שעוזי הדגים.
כוח נורמלי, כשמו, פועל בכיוון שניצב למשטחים, ואם המשטחים הם פני עיגול, הכיוון הניצב הוא למרכז. המרכז הגיאומטרי! גם אם הוא לא מרכז המסה.
emanשיחה 05:05, 4 באוקטובר 2012 (IST)
ברגע ההתנגשות הדיסקים משיקים זה לזה, והכח פועל בניצב למשיק המשותף, על נקודות ההשקה. אם הדיסקים מעגליים הניצב הזה מחבר את המרכזים שלהם, שהם גם מרכזי המסה, ובזכות הנס הזה לא מופיע תנע זוויתי. אבל אם תצפה בהתנגשות של דיסקים אליפטיים, תוכל לראות שהכח דווקא *אינו* פועל לאורך הקו שמחבר את המרכזים. עוזי ו. - שיחה 01:22, 4 באוקטובר 2012 (IST)
תודה לכם. 109.160.168.214 09:28, 4 באוקטובר 2012 (IST)
שימו לב שהכח הנורמלי פועל בניצב לשפת הדיסק, אבל בבעיה אמיתית יש עוד כוח חיכוך במקביל לשפת הדיסק. רק בבעיה שבה אין חיכוך, אז הכוח הנורמלי הוא הכח היחיד. ‏Setresetשיחה 09:31, 4 באוקטובר 2012 (IST)

העדפות -> עריכה[עריכת קוד מקור]

בהעדפות -> עריכה יש לי את האפשרות לבחור "הצגת תצוגה מקדימה לפני תיבת העריכה (או: אחריה)". זה ניסוח מעורפל ולא מדוייק. צריך לשנות את הסוגריים להיות "(במקום אחריה)" או "(ולא אחריה)". מי יודע לתקן את זה? kotz - שיחה 23:03, 3 באוקטובר 2012 (IST)

מה הסיבה שהשיפוע מסומן באות M דווקא?[עריכת קוד מקור]

ניסיתי להסתכל בערך (שיפוע), אבל אין מידע על כך. ~~ -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה בא מצרפתית: montée, שפירושו: "עלייה" (כשהכוונה ב-M היא אל מידת-העלייה). אגב, מאותו מקור נובעת גם המילה האנגלית mountain. סמי20 - שיחה 10:46, 4 באוקטובר 2012 (IST)

האם המוכר מחויב למה שהוא אומר?[עריכת קוד מקור]

אם מוכר של חנות רשת מספר בטלפון פרטים שונים מהמפרט הטכני האמתי של המוצר ובכך מצליח למכור אותו- האם מותר לו? 109.65.214.153 10:57, 4 באוקטובר 2012 (IST)

לעניות דעתי הלא מלומדת מדובר על עברה על חוק גילוי נאות אם לא למעלה מזה.--ניצן - שיחה 00:36, 5 באוקטובר 2012 (IST)
מה הפעולה שהצרכן צריך לעשות במקרה זה? אם הוא קיבל מוצר לביתו וגילה שהוא שונה בצורה ניכרת מההזמנה בטלפון? נגיד פונים למוכר בטלפון פעם נוספת והוא מתחיל לספר סיפורי סבתא על זה שהמפרט אותו דבר וכולנו לא מבינים כלום. 109.65.224.151 17:07, 5 באוקטובר 2012 (IST)
להודיע על ביטול הקניה והחזרת המוצר למוכר. אם שילמת בכרטיס אשראי אפשר להודיע לחברת האשראי על ביטול העסקה ולדרוש את ביטול החיוב.--ניצן - שיחה 22:19, 5 באוקטובר 2012 (IST)
האם זה כרוך בכנס או בדמי ביטול? 109.65.224.151 23:42, 5 באוקטובר 2012 (IST)
א. ראשית, קנס ולא כנס.
ב. פנה לשירות לקוחות של חב' האשראי שלך. כך תוכל לקבל תשובה ממקור ראשון. בנצי - שיחה 00:19, 6 באוקטובר 2012 (IST)
חברת האשראי? איך זה קשור אליהם? הרי זה עסקה ביני לבין החברה. חברת האשראי תגיד דבר ברור- זה הנתונים שהם קיבלנו לגבי העסקה ולכן הכסף הועבר. לבטל את העסקה יכול להיות מאוד-מאוד מסוכן(אולי אפילו פלילי), כי המוצר כבר נמצא בבית והוא חובר לחשמל ולכן זה יחשב לגנבה. מה עושים אם המוכר מסרב להחזיר את המוצר כי נעשה בו שימוש? הרי חיבור לחשמל נחשב לשימוש. 79.180.247.101 13:14, 7 באוקטובר 2012 (IST)

משטרה[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להגיש תלונה במשטרת חיפה על הונאה, אבל בשום שלוחה לא עונים! מישהו יודע לאיזה מספר ישיר להתקשר, או באיזה שלוחה לבחור?

איני יודע, אני כן יודע שכדי להגיש תלונה יש להגיע פיזית למשטרה, לך לשם !

אני עם רגל שבורה. אתה רוצה להגיד לי שאין מענה עבור מי שלא יכול להגיע פיזית?
אציע שתתקשר למוקד 100 שיקשר אותך למשטרה הקרובה לאזור בו אתה נמצא. אם תרצה דווקא את משטרת חיפה, אך אינך מתגורר באזור, המוקדן ינתב אותך לאחר שתבקש זאת. בהצלחה, Levanagr56 - שיחה 16:23, 7 באוקטובר 2012 (IST)
אז זהו, שלא. התקשרתי 100 והם הפנו אותי לתחנת חיפה, ושם כאמור לא עונים.

לדבר על נושא מסוים ופתאום לשכוח מה רצית להגיד - מי שעונה כאן עונה בשביל כולנו[עריכת קוד מקור]

זו תופעה ידועה שקורת לאנשים רבים, ולא מדובר על אנשים עם בעיות זיכרון (אולי בעיית קשב וריכוז שאותה מצמידים כמעט לכל אדם באשר או אדם) אבל בפירוש לא מדובר באנשים עם בעיות זיכרון. הבעיה שאני מתאר היא ידועה ואני חותם שהיא מתגלה אצל כל אחד שיקרא דברים אלה. ואתאר אותה שוב, פלוני מדבר עם פלמוני על סרט מסוים, בעוד כשנייה יספר לו על אחד השחקנים בסרט אותו הוא מאד מעריץ אך פתאום קיבל שיחת טלפון, פלוני בא לענות והשיחה התנתקה, "נו טוב, אמר לעצמו", "בקיצור, מה באתי להגיד לך?" הוסיף, "נו מה באתי להגיד לך?", שאל שוב, ואז, אחרי 2-3 שניות, נזכר.

אני רוצה להבין מה שמה המקצועי\ספרותי של הבעיה הזאת ומה המכניזם שלה?, מתי היא מתחילה להופיע?, ולמה היא מופיעה רק אחת לחודש בערך, אם בכלל?, ואם יש לה איזה שהוא קשר לבעיות זיכרון, או האם היא למעשה איזו שהיא אבן דרך באונטוגניה האנושית?.

תודה.

איזו תועלת אתה מצפה להפיק מכך שהתופעה תקוטלג כ"אבן דרך באונטוגניה האנושית"? עוזי ו. - שיחה 16:43, 5 באוקטובר 2012 (IST)
אם יש תופעות שנוטות להופיע אחרי שהיא מתחילה להופיע, הרי ראוי שזה יעלה על הכתב - כדי לברר אם יש קשר בינהן.

תעודת אחריות[עריכת קוד מקור]

מה בדיוק אומר החוק לגבי מסמך עצמו?

אם קיבלתי מוצר חשמלי (יותר מ150 שקל) שהוזמן באינטרנט- ועם המוצר לא באה שום תעודה/פספורט שמעידה על אחריות למוצר: האם זה אומר שהחנות עברה על החוק שאולי זה אני יצאתי תמים שלא בדקתי ולכן כל האשמה עלי? או שלמרות שאין תעודה כתובה, המוצר עדיין באחריות (נגיד אם מישהו מאבד את המסמך עצמו, אז האחריות נעלמת?. לא הגיוני, נכון?)? 79.176.241.127 14:28, 4 באוקטובר 2012 (IST)

ככל הידוע לי, ונא אל תיקח את דבריי כהלכה למשה מסיני: אם אתה מעיד בבית המשפט שאיבדת את התעודה, והמוכר מכחיש בבית המשפט שנתן תעודה, ואין אפשרות לבית המשפט לקבוע מי צודק, אז בית המשפט יאמין למוכר הטוען שלא נתן תעודה, ולכן המוכר יהיה פטור - כי החוק לא מחייב לתת תעודה. אבל שוב, אל תיקח את דבריי כהלכה למשה מסיני.
לגבי הונאה דרך הטלפון: חבל שלא היקלטת את השיחה: אילו היית מקליט אז יתכן שזה היה עוזר לך - מבחינת חוק ההונאה. אבל ככה, תמיד המוכר יכול להכחיש את תוכן הדברים שלטענתך נאמרו על ידיו בטלפון. מה שכן, תוכל אולי להפיל אותו בפח, על ידי שתבקש לקנות מוצר נוסף, והפעם תתקשר אליו, תקליט את השיחה, תקנה את המוצר החדש, תתבע את המוכר לבית משפט - מבלי לגלות לו שהשיחה הוקלטה, ואז אם בבית המשפט המוכר שוב יכחיש שאמר את הדברים בטלפון - אז תציג לבית המשפט את השיחה המוקלטת, כדי שבית המשפט יתרשם שהמוכר משקר גם לגבי השיחה הראשונה. 77.126.8.138 15:32, 4 באוקטובר 2012 (IST)
זה לשון החוק. חובה לתת תעודת אחריות. אם המוכר מוכיח שהוא לא נתן תעודת אחריות אז הוא מודע בכך שעבר על החוק. 79.177.235.161 11:10, 5 באוקטובר 2012 (IST)
על פי חוק שמורה לך זכות להחזיר את המוצר תמורת כסף, בניכוי 5%, תוך 14 יום מהקנייה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:48, 4 באוקטובר 2012 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

האזנה לטלפון נייד[עריכת קוד מקור]

אני חושב לעצמי- אם טלפון מסוגל לאתר בין כל הגלים המסתובבים להם דווקא את השדר שמיועד לו- זה אומר שיש איזשהו משהו ייחודי בשדר, איזשהו קוד שהוא מספר הטלפון, נכון?

אז, אולי אני יכול להרכיב אנטנה שגם כן תבודד בין כל הקרינה דווקא את חבילות הגלים שמיועדים ל050-000001 (סתם מספר לדוגמה) ובכך להאזין לשיחה של מישהו אחר? מה דעתכם על השיטה( אני לא באמת הולך לעשות את זה, אל תבהלו. אני רק מתעניין האם זה אפשרי טכנית). 79.177.187.215 16:35, 4 באוקטובר 2012 (IST)

בלתי אפשרי ללא פיצוח ההצפנה. אפשרי במדינות שעדיין משתמשות ברשת אנלוגית, או אם יש לך גישה למכשור יקר מאד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:46, 4 באוקטובר 2012 (IST)
מציע לך לקרוא על en:A5/1. שמוליק - שיחה 16:52, 4 באוקטובר 2012 (IST)
קראתי בעניין, תודה. אם לסכם - טכנולגיית ההאזנה קיימת, אך בינתיים דורשת מומחיות ניכרת מצד המאזין (להבדיל מסריקת תדרים פשוטה). מצב זה צפוי להשתנות לרעה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:34, 4 באוקטובר 2012 (IST)
הבעיה היא שהמכשור כבר לא כל כך יקר. רשתות ה־GSM תוכננו בצורה לקויה למדי. לעניין המחיר, ר' החנות של הראלד ולטה. Tzafrir - שיחה 19:40, 4 באוקטובר 2012 (IST)

"אני מעוניין לעשות עברה פלילית..."[עריכת קוד מקור]

אולי השאלה תשמע לכם מצחיקה. אם מישהו בא לעורך דין לייעוץ משפטי בקשר לעברה שהוא מתכוון לבצע "באתי להתייעץ בקשר לשוד בנק מחר", מה עליו לעשות? אסור לו להסגיר את הלקוח שלו למשטרה, נכון? אבל מצד שני, גם אסור לו לסייע בעברה. אבל חלק מהמקצוע שלו זה יעוץ משפטי בקשר לאיך לעקוף( ולא רק לאכוף) חוקים. הוא האדם שצריך להוציא את השודד זכאי. 79.177.187.215 16:39, 4 באוקטובר 2012 (IST)

חובתו של עורך הדין לדווח על עברה פלילית. אבל אדם שטוען לכוונה לביצוע עברה עדיין לא עבר עבירה וחובת הדיווח מוטלת בספק. בפועל בית המשפט הכריע לשני הכיוונים במקרים כאלה שהובאו לפניו. כמה טוב עורך הדין של עורך הדין?
מתן סיוע בתכנון עבירה פלילית היא עבירה ובין מבקש הייעוץ ונותן הייעוץ יתקיים קשר פלילי. עורך דין לא אמור לעזור בעקיפת חוקים (במציאות זה קורה, אבל במציאות קורים הרבה דברים אסורים). בברכה. ליש - שיחה 16:47, 4 באוקטובר 2012 (IST)
כלומר ברגע שעורך דין מייעץ לעבריין עתידי (שטרם ביצע עברה) אז הוא עובר על החוק. אבל אחרי שהעברה נעשתה והפושע בא לעורך דין ומספר "שדדתי בנק. תוציא אותי מזה" אז חל איסור דיווח, כי אז הוא פוגע בלקוח שלו, לא? 79.177.187.215 17:04, 4 באוקטובר 2012 (IST)
יש הבדל בין עבודת עו"ד חוקית לבין עבודת קונסיליירי (יועץ משפטי של עבריינים לפני ביצוע הפשעים, מככב למשל בסרטי "הסנדק" ובמציאות). גם בישראל היו כבר עו"ד שהואשמו והורשעו בעברות כאלה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

למה אין בנק עורלות?[עריכת קוד מקור]

בעקבות הפוסט הזה של רועי צזנה, גיגלתי קצת וראיתי שמנסים לגדל רקמות להשתלה על בסיס תאים שהופקו מעורלות. אם יש תעשייה מפותחת של שימור דם טבורי, מדוע לא קיים שירות דומה של שימור עורלות לצרכים רפואיים? ליאור पॣ • י"ט בתשרי ה'תשע"ג • 21:24, 4 באוקטובר 2012 (IST)

אפשר כנראה להפיק תאים להשתלה ממגוון רחב של סוגי תאים (על זה בדיוק קיבלו אתמול פרס נובל). אני משער שאם יתברר שיש לשימוש בעורלות דווקא יתרון משמעותי יתחילו לאסוף את זה, אבל עד אז הסיכוי נמוך, הן כי מדובר בכמות קטנה יחסית של תאים, בטח יחסית לדם טבורי, והן כי זה לא משהו שמסירים בבית חולים בדרך כלל (אם בכלל), מה שהופך את זה למסובך לוגיסטית. ‏DGtal‏ 17:18, 9 באוקטובר 2012 (IST)

משכנתא[עריכת קוד מקור]

כן ידוע שאין כאן יעוץ משפטי, כלכלי וכו וכו. רק רציתי להבין מה זה אומר יתרת משכנתא משוערכת. איך שאני מבינה את זה, התשלום החודשי שלי מכסה את הריבית שהצטברה באותו חודש ועוד קצת מהקרן. בגלל זה הקרן יורדת רק קצת והתשלום גדול יותר הרבה. אבל ליד הסכום של הקרן מופיע לי סכום גדול יותר של יתרת משכנתא משוערכת. מה המשמעות של זה ?

אם סכום השיערוך גדול יותר מסכום הקרן, ייתכן שהוא כולל גם ריבית לתקופה מסוימת ו/או הוצאות אחרות. כדי לקבל מידע מדויק את צריכה לפנות לגורם שמציג לך את הנתונים, כלומר הבנקאי שמטפל במשכנתא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה לא עוברים על מדינות אסלאם בטיסות למזרח?[עריכת קוד מקור]

מילא לא לעבור על איראן ואפגניסטן אבל למה לא לעבור על עיראק, סעודיה, ופקיסטן? הדבר הזה גורם לי לא לרצות לטוס באל-על עד שיהיה שינוי. למה לי לטוס למזרח ולהאריך את הטיסה בעוד 4 שעות לחינם? אלה טיסות מספיק ארוכות ומייגעות. 79.176.161.47 09:16, 5 באוקטובר 2012 (IST)

שלום לך, יש חוק שאסור לבקר במדינות עוינות כמו איראן תימן עיראק וכו' וכמובן שגם אסור לטוס מעל המדינות הללו. --הפועל גדולה - שיחה 11:14, 5 באוקטובר 2012 (IST)
האיסור הוא בגלל יחסי האיבה שלהן עם מדינת ישראל, ואינו נוגע להיותן מדינות מוסלמיות. (הרי מותר לטוס לירדן, טורקיה, אזרביג'אן, שגם הן מדינות מוסלמיות). אבל יש דרך נוספת: מכיוון שלמדינת ירדן במטוסיה מותר לטוס מעל ערב הסעודית ואירן, למשל, אפשר לטוס חצי שעה לירדן ומשם לטוס להודו באמצעות חברת תעופה ירדנית. בכך ניתן לחסוך כ- 4 וחצי שעות טיסה. זה חוקי וזה מקובל. (וגם קצת יותר זול). בברכה, דני Danny-wשיחה 11:39, 5 באוקטובר 2012 (IST)
וגם אם יש לך דרכון של מדינה שאינה ישראל, מומלץ לטוס איתו ולא עם הדרכון הישראלי. --הפועל גדולה - שיחה 11:46, 5 באוקטובר 2012 (IST)
ראשית, לא ברור לי על מה מתבססת ההנחה הקטגורית מעלה - אני ראיתי מקרים שבהם דרכון ישראלי היה, למשל, טוב יותר מדרכון מכסיקני (במדינה דרום אמריקאית כלשהי שככל-הנראה מסוכסכת עם מכסיקו) - לכל הישראלים נתנו לעבור, מישראלית אחת שנסעה עם דרכון מכסיקני דרשו שוחד!
שנית, לפי החוק הישראלי - יציאה וכניסה מ/ל מדינת ישראל, על-ידי אזרח ישראלי - חייבת להתבצע עם הדרכון הישראלי בלבד!DoronWise - שיחה 04:19, 6 באוקטובר 2012 (IST)
למיטב ידיעתי, החוק הישראלי לא אוסר על כניסה לתחום האוירי של מדינות המוגדרות כ"מדינות אויב".--ניצן - שיחה 14:26, 5 באוקטובר 2012 (IST)
הרחבה לדברי ניצן: אדם הנמצא על כלי טיס (גם כלי שיט אבל נעזוב את זה) נחשב כנמצא בשטחה של המדינה אליה שייך המטוס (חברת התעופה?), גם אם המטוס עצמו נמצא בשטח מדינה זרה או במרחבה האווירי. כל עוד האדם לא יוצא מהמטוס, הוא נמצא בתחום מדינתו של המטוס. לעתים מתעוררת בעיה כאשר המטוס נאלץ לנחות נחיתת חירום במדינה עוינת, ואז מרגע היציאה מהמטוס, אותו אדם למעשה נמצא בשטחה של מדינת האויב. משום כך, ישנן הגבלות על משרתים בצבא, ובמיוחד בתפקידים מיוחדים/מסווגים, הנוגעות לכניסה למרחב האווירי של מדינות אויב, גם אם המטוס שייך למדינה ידידותית. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ב בתשרי ה'תשע"ג • 13:56, 8 באוקטובר 2012 (IST)
תודה. למדתי משהו חדש. נשאלת השאלה, עד כמה אנו סומכים על אירן שתכבד את החוק הבינלאומי ואת הריבונות הישראלית. כי בתחומים אחרים היא לא תמיד... :-) דני. Danny-wשיחה 14:09, 8 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה ב Windows או מדעי המחשב[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לשתי החצים האלה (למעלה ולמטה) שמופיעים בדפדפני אינטרנט שנותנים לך לרדת למטה או להעלות למעלה בעת הגלישה בדף אינטרנט?, תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למדעי המחשב זה לא קשור. יכול להיות שאתה מתכוון לen:Scrollbar? שמוליק - שיחה 10:44, 5 באוקטובר 2012 (IST)
זה פקד GUI שנקרא בעברית "פס גלילה" או באנגלית "Scrollbar", כפי שכבר צוין כאן. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 02:47, 7 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה דחופה בעריכת וידאו[עריכת קוד מקור]

האייפון שלי צילם וידאו הפוך. אחרי שעשיתי רוטציה (Flip) הוידאו אמנם כבר לא מופיע הפוך אבל הוא ממש צר באמצע המסך בצורה שהיא מוגזמת ויש מלבן שחור גדול ומגעיל מצד ימין ומצד שמאל של הוידאו. זה מוזר כי הוידאו היה יחסית מתוח כשהוא הופיע הפוך ונמתח יפה, ועכשיו נראה כאילו הוא פחות מתוח. איך אפשר למתוח אותו ולהעלים את המלבנים המזעזעים האלה?. ה Windows movie maker נותן לי אספקט רטיו של 16:9 או 3:4, ושניהם גרועים לי. בבקשה עזרה !. 79.176.161.47 09:50, 5 באוקטובר 2012 (IST)

עזרה בבקשה?, מישהו?. 79.176.161.47 05:41, 6 באוקטובר 2012 (IST)

רציפות[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

האם זאפ מצנזרים תגובות?[עריכת קוד מקור]

אם מישהו כותב ביקורת מאוד-מאוד שלילית כלפי אחת החנויות באתר השוואת מחירים: האם זאפ יפרסמו אותה? 79.176.219.244 12:10, 5 באוקטובר 2012 (IST)

ראשית, מותר להם. זה אתר פרטי והם לא מתחייבים לפרסם הכל. שנית - הם בדילמה לא פשוטה. מצד אחד - אם יהיו יותר מדי ביקורות שליליות מרושעות ומשתלחות, העסקים לא ירצו לבוא. ומצד שני - אם הם לא יפרסמו בכלל ביקורות שליליות, זה לא ייראה אמין והגולשים פחות יבואו. ככה שאני מניח שהם הולכים ב-שביל הזהב ומפרסמים את הביקורות השליליות, אבל לא את כולן ועם שיקול דעת. ניבולי פה או ירידות קשות מאוד, למשל, נראה לי שלא תמצא שם. בברכה, דני. Danny-wשיחה 12:39, 5 באוקטובר 2012 (IST)

אפס באלקטרוניקה (ובעיקר במחשבים)[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מסרק[עריכת קוד מקור]

שאלה של גבר על מסרקים. למה יש כמה סוגים שונים במבנה:

  • מישורי ושטוח
  • גלילי כה"שפיצים" יוצאים בניצב לגליל ומסתיימים ב"גולה" קטנטנה.
  • "כיפה" - חצי אליפסואיד חתוך כשה"שפיצים" כמו סעיף קודם.

למה משמש כל אחד? 109.65.224.151 18:47, 5 באוקטובר 2012 (IST)

השטוח טוב להכנסה לכיס, הגלילי משמש בעיקר בפן ולעיגול הקצוות והשלישי לא יודע. רונאלדיניו המלך - שיחה 20:53, 5 באוקטובר 2012 (IST)

את מה פילוסופיה חוקרת?[עריכת קוד מקור]

אני יודע ששאלתי כך בעבר במתכונת שונה, אך בכל זאת לא כל כך הבנתי.
את מה הפילוסופיה חוקרת?
אם את הקיום שלנו, אז במה שונה פילוסופיה מפיזיקה?
אם את השפה שלנו, ממה היא שונה מבלשנות?
אם את הלוגיקה שלנו ממה היא שונה מהמתמטיקה? Exx8 - שיחה 21:30, 5 באוקטובר 2012 (IST)

ראה ההגדרה בערך פילוסופיה. כיצד למשל תחקור את בעיית גוף-נפש עם פיזיקה, בלשנות או מתמטיקה? דניאל תרמו ערך 21:34, 5 באוקטובר 2012 (IST)
קודם כל, בפילוסופיה תחומים רבים, והיא חוקרת דברים רבים. פעם (ביוון העתיקה בעיקר) באמת כל המדעים היו בתוך מין ערבוב כזה שנקרא "פילוסופיה", ולאט לאט נפרדו עוד ועוד תחומים מהפילוסופיה. התחומים נבדלים מהפילוסופיה לא בנושאים שהם עוסקים בהם, (כי כמו שאמרת, יש גם פילוסופיה של הנפש, של השפה, של המתמטיקה, וכו') אלא בשיטת העבודה שלהם. למשל- הפיזיקאים גילו במשך הזמן שבניית טיעונים לוגיים לא מביאה אותך לתשובות נכונות, ושאתה צריך לערוך ניסויים, ולאשש אותם. (זאת אחת התובנות שהציתו את המהפכה המדעית, שפתחה את העידן המודרני.) קשה מאוד להגדיר בדיוק "מהי פילוסופיה" כיום, ויש תחום שלם שנקרא מטאפילוסופיה, שעוסק בכך. אני בטוח שאם תתחיל לקרוא קצת (אפילו כאן בויקיפדיה) על פילוסופיה, תוכל להגיד בעצמך במה הפילוסופיה נבדלת מפיזיקה, מתמטיקה, ובלשנות. בלנק - שיחה 22:05, 5 באוקטובר 2012 (IST)
א. פילוסופיה אינה עוסקת במחקר, בודאי לא במובן של המחקר המודרני, אלא בהגות - בחינתן של רעיונות בתחומי דעת שונים, מבנם, היחסים ביניהם, עקביות פנימית וכן הלאה. הבסיס שלה הוא ההכרה האנושית, ובמובן זה היא דומה למתימטיקה. מדעי הטבע היסודיים (בעיקר פיזיקה) כבר לא מבוססים על רעיונות פילוסופיים, אלא על תובנות המתקבלות מחוץ לעולם ההכרה ולרעיונותיו, כלומר על סמך מיצויין של מדידות, תצפיות וכן הלאה, או מודלים תיאורטיים המאושרים באופן זה. ברור שההכרה האנושית עצמה משמשת לאיסוף השיטתי, עיבוד והסקת מסקנות, אבל היא הפכה תלויה בתבנית עבודה לוגית מוקדמת כזו או אחרת.
ב. באשר לבעיית גוף-נפש, הרי שזו נבחנת בכלים של פיזיקה, אם כי אנחנו עדיין בחיתוליה של בחינה זו, בין היתר, בשל העדר כלים מתימטיים מספקים. בעייה זו מאופיינת במורכבות רבה, ולכן הצורך בפיתוחם של כלים מתימטיים מתאימים. בנצי - שיחה 00:52, 6 באוקטובר 2012 (IST)
אני מאמין שההבדל הוא בראש ובראשונה שיטת-המחקר. הפילוסופיה והשיטה המדעית שונות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני חושב שבעיית גוף-נפש היא בעיה קלאסית במובנים רבים. ניתן לראות שהיא בעצם עוסקת ביחס של התפיסה האנושית של המציאות. אם כך פסיכולוגיה ומדעי המח יכולים לתת מענה לא רע בכלל. האם יהיה זה הוגן לטעון שפילוסופיה זה בעצם כל מה שלא התפתח לענף משל עצמו?הרי כיום יש גם פילוסופיה ניסויית, דבר שבעצם מעמעם עוד יותר את ההגדרות שהוצעו כאן.יתכן מאוד שפילוסופיה מנסה בעצם לענות לשאלות גדולות ומסובכות באמצעים פשוטים?(דבר שהוביל לתוצאות מצערות בהיסטוריה האנושית)Exx8 - שיחה 01:39, 6 באוקטובר 2012 (IST)
א. אתחיל מהסוף: אכן, ישנה פסיכולוגיה ניסויית. אינני יודע למה אתה מתכוון במילה 'ניסויית', אבל לפסיכולוגיה יש תת-תחומים המהווים ממשק ישיר עם הביולוגיה (רמת המיקרו, ובעיקר נוירולוגיה) ואף עם הפיזיקה - פסיכולוגיה פיזיקלית (למשל, בתחום תפיסת הראיה).
ב. בעיית גוף-נפש אינה רק תפיסת המציאות. היא קשורה לתשתית הפיזית של רגשות, דוגמת אהבה, קנאה, דכאון ואחרים, אבל גם כושר מנטלי (כולל מהן מחלות נפש), כושר אינטלקטואלי, תודעת 'עצמי' ותודיה בכלל. כל אלה גם מקיימים אינטראקציה עם המערכות הפיזיולוגיות עצמן (לדוגמא: אובדן תיאבון במצב רוח ירוד, גם כשרעבים, כאילו הרעב נדחק הצידה), אבל אינטראקציה זו היא סוגיה נפרדת.
ג. לגבי פסיכולוגיה ונוירולוגיה: בהמשך למה שאמרתי בסעיף הראשון, שתי דיסציפלינות אלה נמצאות בשתי קצוות הקשת מבחינת המתודולוגיה שלהן וצורת החשיבה שלהן, אם כי הן מתקרבות זו לזו, וליתר דיוק, הראשונה מתקרבת לשניה, שכן היא הולכת ונשענת על הממצאים והתובנות המתקבלות ממחקרים בינתחומיים במדעי המוח. בנצי - שיחה 16:17, 6 באוקטובר 2012 (IST)
א)התכוונתי פילוסופיה ניסויית.
ב)יתכן שבאמת לא הגענו לרמה כזאת במדעי המח ופסיכולוגיה, אך נראה לי בעייתי שמנסים לפתור את הבעיה הזאת באמצעים פרמיטיבים שלא עוברים את התנאים שנוצרו לאחר המהפכה המדעית.
ג)בסופו של יום הן תפגשנה, כמו שקרה לפיזיקה וכימיה.
ד)אז האם יהיה נכון לומר שפילוסופיה חוקרת את כל מה שלא נחקר בצורה עצמאית?

Exx8 - שיחה 16:34, 6 באוקטובר 2012 (IST)

מגרד[עריכת קוד מקור]

בימים האחרונים מגרד לי כל הגוף. קבעתי תור לרופא עור, אבל לצערי זה רק עוד חודש וחצי. בינתיים אולי אתם יודעים מה זה יכול להיות ומה אפשר לעשות נגד זה?

איני רופא, ואיני נותן לך ייעוץ רפואי, כותבי ויקיפדיה שאינם רופאים אינם נותנים ייעוץ רפואי, וכותבי ויקיפדיה שהם כן, ככלל גם כן לא נותנים ייעוץ רפואי, ועכשיו לגוף דבריי: אתה מחכה חודש וחצי לרופא עור? תגיד לי אתה בסדר?, תקבע מהר תור לרופא אחר בעיר אחרת (במידה ויש כזו סחבת בעיר שלך), ותיסע אליו עוד ביום-ימים הקרובים. אם אין באזור שלך ואתה לא יכול להגיע רחוק סע לבית חולים אם נראה לך שזה עובר את גבול הטעם הטוב. בהצלחה. 79.176.161.47 05:39, 6 באוקטובר 2012 (IST)
אפשר גם ללכת לרופא משפחה. kotz - שיחה 07:40, 6 באוקטובר 2012 (IST)
תודה על התשובות. תורים לרופאים פרטיים בד"כ לוקחים יותר מחודש, זה לא חריג. בגלל זה עם היססתי כמה ימים עד שבכלל התקשרתי. רופא משפחה יכול להיות רעיון טוב, לא חשבתי על זה, אצלו באמת התור הרבה יותר קצר, השאלה אם הוא יפנה אותי לרופא עור, או שהוא בעצמו ייתן לי פיתרון? זה לא בלתי נסבל ברמה שאני אסע עכשיו לבית חולים (אין סימנים חיצוניים, מה גם שנראה לי שבבית חולים הסיכוי להידבק במשהו לא קטן יותר מהסיכוי להירפא). פשוט תהיתי שאולי זה תופעה נפוצה שיש לה איזה "תרופת סבתא" מוכרת. אז אני מבין שלא, אה?

אני לא רופא (וקצת מפחידה אותי ההגדרה ש"כל הגוף מגרד"...) אבל אני יכול לנחש שרופא משפחה יתן לך משהו להקלה. אולי זה תופעה אלרגית ואז ר\יש תרופות. גם אם זה איזה יובש בעור יש כל מיני דברים, כולל דברים ללא מרשם, למשל בליניאום [5] ‏[kotz]‏ [שיחה] 18:12, 6 באוקטובר 2012 (IST)

יעקוביאן[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

נורמל בכדוריות[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

למה העין האנושית לא מסוגלת ליראות צבעים בחושך?[עריכת קוד מקור]

תודה--Haya831 - שיחה 17:01, 6 באוקטובר 2012 (IST)

ר' מבנה העין#מבנה גלגל העין האנושי -> חלקים עיקריים -> הרשתית. ‏[kotz]‏ [שיחה] 17:59, 6 באוקטובר 2012 (IST)

גדי בחלב אימו[עריכת קוד מקור]

למה דווקא הפסוק הזה הפך להיות סמל כל כך חזק ליהודים? ישנם הלכות ואיסורים רבים, אבל דווקא זה הפך להיות "קדוש". מקפידים עליו עד רמה פרנואידית - להשתמש באותה צלחת לגבינת פרה ונקניק עוף זה כמו לבשל גדי בחלב אימו, או כל מיני דברים מצחיקים לא פחות. 109.64.220.234 19:54, 6 באוקטובר 2012 (IST)

הערך בשר בחלב מפרט יפה על שאלתך. אביעד‏ • שיחה 20:13, 6 באוקטובר 2012 (IST)
יש מצוות רבות שהפכו לסמלים חזקים, והן עוזרות בגיבוש הזהות הדתית. מנקודת מבט דתית - ה' ציווה ופרשנים מקובלים מסבירים, ולכן כך צריך לנהוג. מנקודת מבט חילונית - מדובר במצווה (כמו רבות אחרות) שנועדה לבדל את העם מעמים אחרים בתקופת המקרא כדי למנוע התבוללות, לרבות הבדלה מפולחנים נפוצים של עובדי אלילים. והבידול הצליח מאוד - היהודים הם העם העתיק ביותר באיזור ששרד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שים לב שגם הרמב"ם נותן הסבר של בידול. זה כתוב בערך עצמו. אביעד‏ • שיחה 08:15, 7 באוקטובר 2012 (IST)
דוקא בהרבה דברים אחרים גם מקפידים עד רמה "פרנואידית" כמו להשתמש בצלחת שאכלו בה בשר חזיר, וכמו להזיז בשבת חפץ שמשמש לדבר שאסור לעשותו בשבת. חביבי, יהדות זה ענין למקצוענים! רבנן - שיחה 11:22, 9 באוקטובר 2012 (IST)
בשר בחלב נחשב איסור הנאה, כך שהאוכל הופך לחסר ערך ושימוש באופן מוחלט, ויש רק איסורים נוספים מעטים בדרגת חומרה כזו. ‏DGtal‏ 17:30, 9 באוקטובר 2012 (IST)

ראיתי ציפור רבת יופי[עריכת קוד מקור]

העליתי תמונה לויקישיתוף שצילמתי בקאואיי ואני זקוקה לעזרה בקטלוגה. מי מכירה מי יודעת מה שמה של הציפור? תודה. • ♀♂קלאושיחה • 23:21, 6 באוקטובר 2012 (IST)

מי אני ומה שמי?
עם כל הכבוד לציפורים, אני מקווה שניצלת את הביקור בהוואי כדי לבקר את השורשים של ברק אובמה. :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הי, זה נראה כמו Red-Crested Cardinal. ראה כאן:Red-crested Cardinal). חגשמח, Tomn - שיחה 11:47, 7 באוקטובר 2012 (IST)
תודה. אני רואה עכשיו שהקטגוריה סודרה כבר על ידי מישהי אחרת. • ♀♂קלאושיחה • 11:49, 7 באוקטובר 2012 (IST)

להט"ב וכדורגל[עריכת קוד מקור]

שלום, האם שיחק בשורותיו של מועדון מקצועי כלשהו, בארץ או בעולם, כדורגלן להט"ב? תודה.

ג'סטין פשנו שיחק בליגה האנגלית הבכירה, יצא מהארון בשנת 1990 ונחשב לכדורגלן הראשון שעשה זאת. התוצאות הטרגיות של המהלך האמיץ לא מעודדות כדורגלנים נוספים (שכנראה קיימים) ללכת בעקבותיו - משפחתו, הקהילה והאוהדים התנערו ממנו, הוא נאלץ לעזוב את הליגה הבכירה ואת המדינה, במרץ 1998 נחקר בחשד לתקיפה מינית של קטין ובמאי 1998 התאבד בתלייה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
במידה שהשאלה היא "האם שיחק..." - סביר ססטיסטית שכֵּן. אך במידה שהשאלה היא "האם יצא מהארון" - סביר שלא. ידוע לי על לפחות כדורגלן אחד מפורסם אחד כיום, שהוא גיי ובארון. אין לי ספק שמבחינה סטטיסטית יש יותר. בעולם אידיאלי זה לא היה משנה. אבל אנחנו רחוקים מהעולם האידאלי, מבחינה זו. תראה כמה רעש עשו על המתאגרף האחד שהיה אמיץ דיו לצאת מהארון. בשביל שחקן כדורגל, שמשחק בקבוצה ולא לבד, ושיש מאחוריו מועדון ומעריצים, שיתכן שחלקם הומופובים (כמו חלקים אחרים באוכלוסיה) - יציאה מהארון עשויה להיחוות כסיכון מקצועי ואישי גדול. אכן, חבל. דני. Danny-wשיחה 09:52, 7 באוקטובר 2012 (IST)
אני מאמינה שבקרב אוהדי הכדורגל יש יותר הומופובים מאשר מכלל האוכלוסייה,בכל זאת,כדורגל נחשב למקצוע מאוד גברי,ככה ההיסטוריה הסתדרה

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מסתבר שלפני כשנה פורסמה כתבה ברוח זו באתר מאקו. אני מצרף כאן את הקישור. דני. Danny-wשיחה 03:05, 8 באוקטובר 2012 (IST)

כדורים נגד זקפה[עריכת קוד מקור]

לא יודע אם מישהו פעם נזקק לתרופה כזאת ולמה, אני שואל רק מתוך סקרנות. אם קיימת תרופה כמו ויאגרה, האם יש גם תרופה הפוכה, המונעת זקפה?

סליחה על השאלה הלא מצונזרת. אל תמחקו אותה לפני התשובה. 109.65.240.187 09:57, 7 באוקטובר 2012 (IST)

אחת מתופעות הלוואי של תרופות נגד דיכאון היא פגיעה בעוררות המינית ובזקפה. (ובמידה מסויימת, גם סמים ואלכוהול עושים את זה). לא ידוע לי על תרופה שזו מטרתה המוצהרת מראש. Danny-wשיחה 11:11, 7 באוקטובר 2012 (IST)
קיימת בעיה רפואית בשם "פריאפיזם"-זיקפה תמידית שנפתרת לרוב ע"י זריקות או מתן תרופות. רונאלדיניו המלך - שיחה 11:42, 7 באוקטובר 2012 (IST)

האם רפואה אחריות למגפת הסמים?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שרוב הסמים המסוכנים הם פרי יצור של תעשיית תרופות ומי שסינטז אותם לראשונה היו רופאים. האם אפשר להגיד שהרפואה המודרנית שלא ידעה לשמור על סודיות הנוסחאות של התרופות היא זו האחראית על מגיפת הסמים בעולמית? 109.65.240.187 10:00, 7 באוקטובר 2012 (IST)

כמו לומר שהמצאת המכונית אחראית להרוגים בתאונות דרכים.--אדג - שיחה 11:04, 7 באוקטובר 2012 (IST)
זו טעות. סמים קשים רבים לא מצריכים תעשייה כימית. אופיום ומיץ קוקה מרוכז הם שתי דוגמאות הרסניות. סמים חזקים ששאלת הנזק שלהם שנויה במחלוקת כמו פטריות הזייה ופיוטה גם הם לא דורשים ידע בכימיה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:55, 7 באוקטובר 2012 (IST)
ראוי רק להדגיש שאת הסמים לא מסנתזים רופאים אלא כימאים, והם מומצאים ע"י כימאים אנליטים בעיקר.
אילן, הוא בטח התכוון לחומרים האופיואידים לנגזרותיהם (ולאו דוקא האופיום העתיק), קוקאין (שאף שבהחלט לא הומצא על ידי הרפואה המודרנית, אבל בהחלט נוצל ופורסם על ידה), וה-LSD שאכן פותח בידי כימאי, אבל עבור שימוש רפואי מובהק.--אדג - שיחה 16:15, 7 באוקטובר 2012 (IST)
וקטמין, ואקסטזי, והרואין (הזכרת נגזרות אופיום, אבל הרואין ראוי לציון מיוחד), גז צחוק עוד רבים וטובים. זה נראה כאילו שהנדסה רפואית מייצרת עוד שיטות להשמדה עצמית שמופצות לצעירים. 109.65.195.220 17:14, 7 באוקטובר 2012 (IST)
זו, איך לומר, פרשנות מיזנתרופית במיוחד. הסמים הללו סונתזו תוך נסיון להפיק תרופות וסמים מועילים, והנזק התברר בהמשך. גם היום ממשיכים בנסיונות להפיק תרופות חדשות וסמים חדשים. האם היית מוותר על כל התרופות שהתגלו במאה ה-20 בלבד שלא יופיעו הסמים האלו? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:50, 9 באוקטובר 2012 (IST)
הן ה־LSD והן ההרואין הן נגזרות של סמים "טבעיים" (ארגוטימין ומורפיום, בהתאמה). ההרואין פותח כדי לשמש גרסה לא ממכרת של המורפיום (אנשי הצוות שפיתח אותו ניסו אותו על עצמם). למרבה הצער הם טעו. אותו הצוות המציא לנו גם את האספירין. כמוכן אם כבר מזכירים מורפינים: קודאין הוא דוגמה לחומר פחות מזיק מהמשפחה הזו. חלק מהחומרים המלאכותיים שפותחו פחות מסוכנים ו/או יותר מועילים מהמורפיום.
הקוקאין לא "פורסם על ידי הרפואה המודרנית". הוא היה פופולרי למדי בסוף המאה ה־19. למי שזוכר מהו ההרכב המקורי של קוקה קולה, או הקוקאין ששרלוק הולמס הזריק לעצמו מדי פעם להמרצת המחשבה? Tzafrir - שיחה 21:33, 9 באוקטובר 2012 (IST)
אאז"נ חומר הגלם לקוקאין (יותר מרבע קוקאין) ידוע מזה מאות שנים. כל מה שצריך זה לבשל עלי קוקה מרוסקים עם... לא זוכר אם חומץ או בסיס. בהחלט לא מדע טילים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:13, 11 באוקטובר 2012 (IST)

מה זה לוי בתאילנדית?[עריכת קוד מקור]

כשהייתי בתאילנד שמעתי שוב ושוב את המילה הזאת מפי המקומיים, משום מה אני גם חש צורך לציין שהמילה הזאת מאד מעצבנת אותי, יותר איך שהם מבטאים אותה: "ל'אוייי", היתה איזו פעם ששמעתי אותם אומרים "סם סם ל'ואייי" (סם סם = אותו דבר בסלנג תאילנדי), אבל מה פירוש הלוי הזה?...

לא יודע על מה אתה מדבר, אבל רק שתדע, סם-סם זה לא סלנג, זה אנגלית קצת משובשת (במבטע) same-same. והפירוש כמו שכתבת, אותו הדבר. יוסישיחה 17:28, 7 באוקטובר 2012 (IST)
זה ברור לי, אבל זה סלנג שלהם (אם אתה מגדיר סלנג כמוני).

האם יש כזה דבר שנקרא טרפז חד זוית או כהה זוית?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מה זה זווית?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

יש רופא/ה בקהל? שאלה לגבי רישום רופאים במשרד הבריאות[עריכת קוד מקור]

מי שמבינ/ה בדקויות של רישום הרופאים ומומחיותם במשרד הבריאות, מוזמנ/ת לסייע בשיחה:ניר עישר#פסיכיאטר. (פרסמתי גם בלוח המודעות, אבל יש מצב שכאן מבקרים עוד כמה רופאים שלא מבקרים קבוע שם). תודה, Ravit - שיחה 21:38, 7 באוקטובר 2012 (IST)

פריצה לאייפון[עריכת קוד מקור]

למה (כמעט) כל מי שקונה אייפון הולך לפרוץ אותו? לפחות בארץ. זה לא מצביע על טעות חמורה של היצרן? אם המשמש לא רוצה את כל ההגנות הללו אז היצרנים משווקים מוצר שפוגע במשמש הקצה והוא נאלץ לפגוע במוצר שהוא קנה על מנת לקבל יותר ממה שהוא שילם עליו.

משהו נראה לי פה מוזר מבחינה שיווקית. 109.67.234.118 09:02, 8 באוקטובר 2012 (IST)

הפריצה הזאת מאפשרת להוריד אפליקציות ללא תשלום, דבר שפוגע כמובן בהכנסות היצרן, דווקא נכון מבחינה שיווקית. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 09:38, 8 באוקטובר 2012 (IST)
אבל זה לא הדבר היחיד שרוצה הצרכן. ועצם זה שרוב הצרכנים מוכנים להסתכן בהסרת אחריות ופורצים את המכשיר מצביע על איזושהי בעיה בשיווק. 109.67.234.118 09:44, 8 באוקטובר 2012 (IST)
זה מעיד שקיים פער בין האינטרסים של היצרן לאלו של הצרכן. היצרן פועל לפי האינטרס האנוכי שלו, והצרכן מגיב בהתאם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:42, 8 באוקטובר 2012 (IST)

איך התפתח מוח כל כל חזק?[עריכת קוד מקור]

מבחינה אבולוציונית, איך יתכן שאיבר כה חזק כמו מוח אנושי יוכל להתפתח? איך הוא בדיוק עוזר לברוח מטורפים, למצוא צמחי מאכל ולצוד? למה שבג'ונגל ומערות יעזור איבר שגורם ליצור חי לשאול שאלות על מהות החיים, לנתח שירה מימי הביניים, לפתור תשחצים, לשמוע מוזיקה, לכתוב מכתבים לעורך דין, לשחק בדיאבלו 3, לפתור מד"ר וכדו'? הרי אבולוציה היא "יודעת מראש" שתכונה כמו מוח אנליטי תגרום לאדם להנדס מלכודת שתעזור לו לצוד שפנים. אבולוציה "עוזרת" להשיג יתרון מיידי, היא לא מסוגלת לתכנן. אז איך בדיוק התפתחו תכונות שעזרו לי לבוא לפורום פה ולשאול את השאלות האלא? אני יכול לשרוד גם בלי. 109.67.234.118 10:44, 8 באוקטובר 2012 (IST)

צורת החשיבה שאתה מדבר עליה קרויה "חשיבה מופשטת". האבולוציה אינה גרמה לפיתוח מוח שמתמחה מיוחד בדיאבלו 3. האבולוציה לעומת זאת גרמה לפיתוח מוח שיכול לחשוב באופן מופשט. חשיבה מופשטת סייעה לאבות אבותנו להצליח להדליק אש למשל. בשבלונה הזו של החשיבה המופשטת אפשר להכניס הרבה דברים. לפיכך דרך החשיבה שלך צריכה להיות פחות סצפיפית ויותר כללית. האבולוציה פיתחה כלי, הכלי הוא רב תכליתי ויכול לשמש לדברים רבים, ואף לדברים שלא היו קיימים בעת היווצרותו, כמו משחקי מחשב. בכל זאת, גם משחקי מחשב מתיימרים לדמות סביבה מציאותית, אפילו בחלקה. איש השלג - שיחה 11:26, 8 באוקטובר 2012 (IST)
אבל חשיבה מופשטת כוללת בתוכה הרבה מעבר ליכולות הנדסיות בסיסיות (כאלה שיכולים לעזור לשימפנזה לחפש מקל דק יותר אם הוא רוצה להוציא חרק מחוק קטן יותר). חשיבה מופשטת כוללת גם מחשבות עמוקות על מהות הקיום, חקר החי והדומם, יכולות רטוריות וחיבה לאומנות קלאסית ומודרנית. כל אלו נראים חסרי כל משמעות בשבט שכל חייו מתרכזים באיך לשרוד. 109.67.217.60 15:46, 8 באוקטובר 2012 (IST)
הגישה המקובלת היא שאלו תופעות לואי של מוח גדול, גמיש ומתוחכם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:40, 8 באוקטובר 2012 (IST)
יכולת תפיסת הסביבה והמצב של האדם היא אחד היתרונות שלו על שאר בעלי החיים. אדם יכול לחשוב על פיתיון עבור דיג, על יצירת דברים שיגנו עליו בפני בעלי חיים טורפים. בסופו של דבר, היתרון של האדם על שאר בעלי החיים שחי איתם לא היה הזריזות, הגמישות או הכוח שלו, אלא יכולת החשיבה והתפיסה שלו. שים לב שגם השליטה של האדם בידיו ובאצבעות - היכולת לבנות דברים - מבדילה אותנו מבעלי החיים בכמה רמות. החשיבה והתפיסה של האדם היו כה חיוניות להישרדותו, עד שמי שלא התאים לא שרד, וככה התחדדה לה עוד ועוד יכולת החשיבה. גם מלחמות בין בני האדם עצמם השאירו רק את המתאימים ביותר. בסופו של דבר, יכולת החשיבה הזו, הביאה גם מחשבה על דברים אחרים, שלא קשורים להישרדות. הסקרנות, שנתנה לאדם יתרון, השאירו אותו תמה לגבי שאלות לגבי טבע העולם.
זה העניין הכללית. וכמו שאמר איש השלג, אין צורך להיות ספציפי מדי. את "ניתוח שירת ימי הביניים" אפשר להבין בדרך זו. חשוב על המצאת הכתיבה, הוסף לזה את הצורך האנושי לביטוי עצמי וקיבלת שירה (מובן שזה מעט מורכב יותר). אם יש לך שירה, יש לך מי שינתח אותה. אביעד‏ • שיחה 07:24, 9 באוקטובר 2012 (IST)
מעניין שכלי שמטרתו הייתה לספק לנו יתרון בציד הוא הכלי שפיתח את הפילוסופיה, קוסמולוגיה ועזר לנו לבנות חלליות. יש משהו מדהים בתופעה. 79.181.192.143 09:01, 9 באוקטובר 2012 (IST)
לצוד זה מסובך. סטיבן ג'יי גולד הראה שלאורך האבולוציה לטורפים יש יחס משקל מוח/משקל גוף גבוה יותר מלנטרפים, ויש מי שהסיק מכך שאינטיליגנציה צפויה להתפתח מטורפים. גולד לא התייחס ספציפית לאוכלי-כל כמונו, אבל נראה לי שבחלוקה הזו אנו נמצאים בצד הטורפים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:28, 9 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה בDNA[עריכת קוד מקור]

האם כל התפוחים (תפוח הוא סתם דוגמה נפוצה) על עץ אחד הם בעלי אותו מטען גנטי? 109.67.234.118 11:18, 8 באוקטובר 2012 (IST)

ע"ע האבקה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:23, 8 באוקטובר 2012 (IST)
במידה והפרי הוא תוצר של רבייה מינית, הזרעים יהיו בעלי מטען גנטי שונה. כל שאר תאי התפוח- החלק העסיסי שלו, לדוגמה- יהיו בעלי מטען גנטי זהה. אוריה אורן - שיחה 03:15, 11 באוקטובר 2012 (IST)

העולם נברא ברגע זה?[עריכת קוד מקור]

שאלה לגבי דימוי שסטיבן הוקינג אוהב להשתמש בו: לשאול מה היה לפני המפץ הגדול זה כמו לשאול מה נמצא צפונית לקוטב הצפוני. אני מחבב מאוד את הדימוי, אבל יש בו עניין שמטריד אותי: כשאדם הולך ומתקדם צפונה (מתקדם במחשבותיו אחורה בזמן) בקו ישר אז הוא יחצה את נקודת הקוטב וימשיך דרומה. כלומר אם הולכים ומתקדמים אחורה בזמן נגיע לנקודת תפנית (המפץ) ונמשיך להתקדם קדימה. זה נקודת מחשבה מעניינת, אבל היא אומרת א) שהזמן מעגלי, או לפחות לולאה סגורה ב) שהמפץ הגדול הוא לא נקודה כזאת מיוחדת. כל נקודה אחרת (בפרט הרגע הזה) זכאית להיות "הראשית הראשונה".

אני צודק? 79.183.227.170 13:07, 8 באוקטובר 2012 (IST)

לא.
זו בדיוק הסכנה כשמנסים להסיק מסקנות מדעיות מאנלוגיות פשטניות (שהן טובות בשביל להבהיר נקודה מסויימת, אבל לא מעבר לזה). emanשיחה 13:13, 8 באוקטובר 2012 (IST)
אבל הוא גם כותב שתנאי שפה של היקום שהוא מחשיב בתאוריה הם שמרחב-זמן סגור וחלק למקוטעין. 79.183.227.170 13:31, 8 באוקטובר 2012 (IST)
אני לא מזלזל בסטיבן הוקינג, אבל התשובה הפשוטה ביותר שאין לו מושג קלוש מה היה לפני זה. כנראה לאף אחד שחי היום אין הוכחה למה שהיה קודם לכך. הוא משער.אני מעריך שזה דיי בקרוב ינופץ,(גם פעם חשבו שהיקום מעולם לא נברא אלא פשוט היה שם עד שהאבל גילה כמה תגליות)אך סביר להניח שגם אני טועה בצורה כלשהי.בעיקרון אין תשובה טובה.Exx8 - שיחה 21:39, 10 באוקטובר 2012 (IST)
כשסטיבן הוקינג אומר שהשאלה חסרת משמעות, ואתה מתקן ואומר שהתשובה אינה ידועה... בעל-כרחך אתה סותר את הרישא של דבריך. עוזי ו. - שיחה 22:01, 10 באוקטובר 2012 (IST)
ראה:הטיעון הפסימי של הפילוסופיה בדבר תיאוריות לא בשלות.Exx8 - שיחה

טורקיה במלחמת העולם השניה[עריכת קוד מקור]

במלחמת העולם השנייה היתה טורקיה נייטרלית אך תמכה בגרמניה באספקת מזון, ציוד, שמיים לטיסה ועוד. לגבי היהודים: משיחות עם בני משפחה (שחיו בטורקיה באותה תקופה) סיפרו ששלחו יהודים למחנות עבודה (סלילת כבישים והכשרת שדה תעופה). שם שהוזכר הוא: אצ'קלה ACHKALLE (יתכן שיש טעות באיות בלועזית). לא הצלחתי למצוא כל התייחסות לנושא...18:29, 8 באוקטובר 2012 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

המקום הוא Aşkale, עיירה בנפת ארזורום שבמזרח טורקיה, שם הוקם מחנה לעבודות כפייה בשביל יהודים ולא מוסלמים אחרים, שלא היו מסוגלים לשלם את "מס הרכוש" שהוטל עליהם באותם ימים. אפשר לקרוא על כך כאן: Varlık Vergisi, ויש גם מאמר מעניין (אבל בטורקית) כאן: [6]. כל טוב, Tomn - שיחה 18:54, 8 באוקטובר 2012 (IST)