פייטון רוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרסום עבודתו של רוס בעיתון

פייטון רוסאנגלית: Francis Peyton Rous;‏ 5 באוקטובר 1879 - 16 בפברואר 1970) היה מדען חוקר אמריקאי בתחום הרפואה והפיזיולוגיה. רוס זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ב-1963[2] עבור תגליתו המדעית שבמהלכה גילה כי הזרקת נגיף (Rous sarcoma virus) לעופות גורם להופעת גידולים סרטניים.[4]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייטון רוס נולד בקרבת העיר בולטימור במרילנד שבארצות הברית בשנת 1879. אמו הייתה ממשפחה צרפתייה שהיגרה לוירג'יניה כ-200 שנה קודם לכן. היא המשיכה לטקסס יחד עם אביה, סבו של רוס, ב-1860. אחרון כיהן כשופט מצליח. אביו של רוס, ממוצא בלטימורי, התחתן עם אימו במהלך ביקורו בטקסס ועבד כיצואן דגנים לאירופה. לרוס היו שלושה אחים, ואביו נפטר כשהיה צעיר[1]. במהלך חייו התחתן עם מריון אקפורד דקי והיה אבא לשלוש בנות; מריון, אלן ופיבי.[5]

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוס עשה את שני תאריו ברפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבבולטימור[3], ולאחר מכן החל לעבוד כמתמחה בבית החולים של האוניברסיטה, עד שהבין שאינו מתאים להיות רופא והתמקד במחר.

הוא עבד כפתולוג באוניברסיטת מישיגן, שם קיבל משכורת מינימלית, על עבודה שעיקרה טכנית. ראש המחלקה באוניברסיטה הציע לרוס ללמוד גרמנית ובתמורה יממן לו לימודי קיץ בבית חולים בעיר דרזדן שבגרמניה, וישלם לו שכר.[1]

לאחר שחזר מגרמניה ב-1907, עבר למוסד הרפואי ברוקפלר, שם אופשר לו לערוך ניסויים. ב- 1909, קיבל מעבדה משלו לחקר הסרטן, ומאז עבד כמדען במשרה מלאה. עם השנים הפך לחבר במוסד רוקפלר, שהפך לאוניברסיטת רוקפלר.[1]

ב-1963 קיבל פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה, על עבודתו המחקרית בנושא גידולים סרטניים שמופצים באמצעות וירוס.[1]

רוס לא הפסיק לחקור במעבדתו עד שנפטר, בשנת 1970.[1]

עבודתו המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1911, לאחר קיבל מעבדה משלו במוסד הרפואי ברוקפלר ,[6] עבד כמדען במשרה מלאה ובחר להתמקד בחקר הסרטן משום שהנושא היה מאוד פופולרי בתקופה, והרבה תגליות נמצאו בתחום. במהלך עבודתו גילה והוכיח כי גידולים סרטניים בעופות (ובמיוחד סרקומה, שהיא סרטן שמקורו ברקמות החיבור), יכולים להתפשט באמצעות וירוס Rous sarcoma virus[8].

זוהי הייתה ההדגמה הראשונה של וירוס שמסוגל להעביר סרטן. תגליתו נזנחה לשנים רבות, אך לאחר פענוח מבנה ה-DNA, פיתוח אמצעים חדשניים, ועלייה בהתעניינות בגנטיקה של הסרטן, הייתה לתגלית זו חשיבות בחקר הסרטן[3].

לאחר שניסה לגלות ממצאים דומים בעכברים ונכשל, החליט לעזוב את תחום הסרטן ולחקור תחומים אחרים בפתולוגיה ובפיזיולוגיה[1]. בשנת 1934, חזר לתחום הסרטן לאחר שקיבל הצעה לחקור גידולים סרטניים בארנבים[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]