רולף מ. צינקרנגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רולף מרטין צינקרנגל
Rolf Martin Zinkernagel
צינקרנגל ב-2011
צינקרנגל ב-2011
לידה 6 בינואר 1944 (בן 77)
רייהן, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי רפואה
מקום לימודים אוניברסיטת בזל, האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית
מוסדות אוניברסיטת ציריך עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
תרומות עיקריות
חתימה Rolf M. Zinkernagel.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רולף מרטין צינקרנגלגרמנית: Rolf Martin Zinkernagel; נולד ב-6 בינואר 1944) הוא פרופסור לאימונולוגיה ניסיונית באוניברסיטת ציריך. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1996 על גילוי האופן בו מערכת החיסון מזהה תאים הנגועים בנגיף.[1]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צינקרנגל קיבל את תואר ה-MD שלו מאוניברסיטת בזל בשנת 1970 ואת הדוקטורט שלו מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה בשנת 1975.[2]

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צינקרנגל חבר במועצה המייעצת המדעית של המכון לחקר הסרטן, האקדמיה הלאומית למדעים, והאקדמיה לאימונולוגיה של סרטן. צינקרנגל נבחר כעמית מקביל לאקדמיה האוסטרלית למדע בשנת 1996.

הוא גילה את האופן בו מערכת החיסון מזהה תאים הנגועים בנגיף. נגיפים מדביקים תאי מארח ומתרבים בתוכם. תאי T רוצחים הורסים את אותם תאים נגועים כדי שהנגיפים לא יוכלו להתרבות. צינקרנגל ודוהרטי גילו שכדי שתאי T הרוצחים יזהו תאים נגועים הם נאלצו לזהות שתי מולקולות על פני התא - לא רק אנטיגן הנגיף, אלא גם מולקולה של קומפלקס ההיסטו-תאימות העיקרי (MHC). זיהוי זה נעשה על ידי קולטן תאי T על פני תא ה-T. ה-MHC זוהה בעבר כאחראית לדחיית רקמות לא תואמות במהלך ההשתלה. צינקרנגל ודוהרטי גילו כי ה-MHC אחראי גם על הגוף הנלחם בנגיפי דלקת קרום המוח.[1]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם פיטר סי דוהרטי האוסטרלי הוא קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1996 על גילוי האופן בו מערכת החיסון מזהה תאים הנגועים בנגיף. בשנת 1999 הוענק לו מלווה של כבוד מסדר אוסטרליה (AC), הכבוד האזרחי הגבוה ביותר באוסטרליה, על עבודתו המדעית עם דוהרטי.

בנוסף לפרס נובל, הוא גם זכה בפרס קלואידה בשנת 1981, בפרס המכון לחקר הסרטן ויליאם ב. קולי בשנת 1987, בפרס אוטו-נגלי-פריי בשנת 1988 ובפרס המחקר הרפואי אלברט לסקר בשנת 1995. צינקרנגל נבחר לחבר זר בחברה המלכותית (ForMeRS) בשנת 1998.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רולף מ. צינקרנגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]