הנרי דייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי דייל
Henry Hallett Dale
צילום מ-1936 כשזכה בפרס נובל
צילום מ-1936 כשזכה בפרס נובל
לידה 9 ביוני 1875
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביולי 1968 (בגיל 93)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ארנסט סטרלינג, John Newport Langley עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות יוניברסיטי קולג' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר הנרי האלט דייל (אנגלית: Henry Hallett Dale; ‏9 ביוני 187523 ביולי 1968) היה פרמקולוג אנגלי. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1936, ביחד עם הפרמקולוג אוטו לוי, וזאת בשל תגליתם המשותפת, האצטילכולין - מוליך עצבי נוזלי (כימי) של המערכת המוטורית ומערכת העצבים הפאראסימפתטית בגוף האדם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי האלט דייל נולד בשכונת איזלינגטון שבלונדון, לצ'ארלס ג'יימס דייל, יצרן כלי חרסינה ממחוז סטפורדשייר שבצפון-מזרח אנגליה ולפרנסס אן האלט, בתו של יצרן רהיטים, והיה שלישי מבין שבעה ילדים (אחיו היה המלחין בנג'מין דייל).

את חינוכו החל בבית הספר הפרטי טולינגטון, המשיך בבית ספר ליי שבקיימברידג', ובשנת 1894 עבר ללמוד בקולג' טריניטי שבקיימברידג'.

בקיימברידג' למד דייל רפואה, כאשר תחום התמחותו היה מחקר רפואי, בתחילה עסק במחקר בבית חולים 'סנט ברתולומיו' בלונדון, ולאחר מכן שימש כמנהל מעבדות המחקר של חברת וולקום[1]. בין השנים 19281942, כיהן כמנהל 'המכון הלאומי למחקר רפואי' של לונדון. בתקופה זאת פרסם שורה של מאמרים מדעיים בתחומי הפיזיולוגיה, הפרמקולוגיה, הביוכימיה, הפתולוגיה, והטיפול ההורמונלי. עבודות אלה הקנו לו שם עולמי, תוארי כבוד, ותפקידים נכבדים. בשנת 1932, הוענק לו תואר האבירות - סר, בשנת 1944 קיבל את אות מסדר ההצטיינות, ובשנת 1948 קיבל תואר אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית. בין השנים 19401945 שימש כנשיא החברה המלכותית.

תגליותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגליותיו של דייל היו בתחום המכניזם הכימי של העברת הגירוי העצבי, בסינפסות (אזורי המפגש בין תא עצב המעביר אות לתא המטרה בו נקלט האות) של מערכת העצבים. כמו גם בתחום המעברים בין העצבים ובין השרירים. בשנת 1914 גילה דייל את הפעילות הכפולה של האצטילכולין (הפעילות המוסקרינית והפעילות הניקוטינית), ובשנת 1929 הצליח לבודד את המוליך מרקמת בעלי חיים.

דייל היה החוקר הראשון שחילק את מערכת העצבים האוטונומית לתאי עצב כולינרגיים (המפרישים אצטילכולין), ולתאי עצב אדרנרגיים (המפרישים אדרנלין). חלוקה זאת שנעשתה בשנת 1934, החליפה את ההבחנה המסורתית שהצביעה רק על ההבדלים האנטומיים בין מערכת העצבים הסימפתטית לבין מערכת העצבים הפאראסימפתטית.

הנרי דייל חקר גם את האנזים אצטילכולין אסטראז, ובשנת 1938 גילה את המנגנון האנזימטי של ייצור אצטילכולין מכולין בהשפעת הגירוי העצבי בסינפסות.

חשיבות גדולה נודעת למחקריו של דייל בנושא ההיסטמין, וחומרים אנטיהיסטמיניים, בהבנת ומניעת אלרגיות.

פרס נובל לפיזיולגיה או לרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה, על ידי מכון קרולינסקה, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה.

במהלך עבודתו בקולג' האוניברסיטאי של לונדון הכיר דייל עובר הפרמקולוג אוטו לוי. יחד הם ביססו את הרעיון שהמסר העצבי מועבר לתא המטרה באמצעות חומר כימי, המוליך העצבי (נוירוטרנסמיטור), ולא באמצעות מסר חשמלי. ושני החוקרים שהפכו לידידים וחברים, שיתפו פעולה במחקריהם. תגלית זו הביאה אותם לזכייה משותפת בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1936[2].

סר הנרי נישא בשנת 1904 לבת דודתו, אלן הארייט האלט. בתם הבכורה, שרה אליסון, נישאה ללורד אלכסנדר טוד, חתן פרס נובל לכימיה, לשנת 1957.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי דייל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]