פריד מורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פריד מורד
Ferid Murad.jpg
לידה 14 בספטמבר 1936 (בן 81)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אמריקאים, אלבנים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים, עיטורים, תוארי כבוד פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי, פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פריד מורדאנגלית: Ferid Murad; נולד ב-14 בספטמבר 1936) הוא רופא ופרמולוג אמריקאי אשר זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה בשנת 1998 יחד עם רוברט פ. פורשגוט ולואיס ג'.איגנרו על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורד נולד בוייטינג, אינדיאנה. אביו, ג'אבר מוראט אייג'ופי, היה מהגר אלבני מגוסטיבר, מקדוניה ואימו, הנרייטה באומן, הייתה אמריקאית נוצריה. פריד מורד התחנך כנוצרי.

חייו הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 סיים מורד תואר ראשון בכימיה במסגרת תוכנית טרום-רפואית באוניברסיטת DePauw. בשנת 1965 קיבל את התוארים דוקטור לרפואה ודוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב. לאחר סיום לימודיו התחיל לעבוד כמתמחה בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, שם עבר התמחות ברפואה פנימית. בשנת 1967 עבד בשירות הבריאות הציבורי כעוזר מנתח ועמית קליני. לאחר שלוש שנים הפך לחבר סגל בכיר בארגון. בשנת 1970 הצטרף לאוניברסיטת וירג'יניה, כפרופסור של רפואה פנימית ופרמולוגיה. בין השנים 19711981 כיהן כמנהל המרכז הקליני לחקר רפואה ומנהל המחלקה לחקר פרמקולוגיה קלינית של אוניברסיטת וירג'יניה. מורד עבר לאוניברסיטת סטנפורד ב-1981, שם הוא מילא את התפקידים הבאים: יושב ראש החוג לרפואה, ממלא מקום של מנהל המחלקה לרפואת הנשימה וראש הצוות הרפואי במרכז הרפואי של פאלו אלטו. בשנת 1988 הוא זכה בפרס מטעם איגוד הלב האמריקני. באותה שנה מורד עזב את משרתו בסטנפורד לטובת מעבדות אבוט, שם כיהן כסגן נשיא של חברת התרופות דיסקברי עד שנת 1993, השנה שבה ייסד את חברת הביוטכנולוגיה שלו, Molecular Geriatrics Corporation. בשנת 1997 מורד חזר לאקדמיה והצטרף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טקסס ביוסטון כדי ליצור מחלקה חדשה של ביולוגיה אינטגרטיבית, פרמקולוגיה ופיזיולוגיה. גם שם מורד כיהן במספר תפקידים במקביל ביניהם: יו"ר המחלקה לביולוגיה ופרמקולוגיה ומנהל מכון בראון לרפואה מולקולרית למניעת מחלות אנושיות. בשנת 2011 מורד עבר לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון כפרופסור במחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית[1].

מורד נשוי לקרול א. מורד וביחד יש להם חמישה ילדים ותשעה נכדים.

מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורד למד כיצד ניטרוגליצרין הפעיל אנזים שיצר גנוסין מונופוספט מחזורי (Cgmp) אשר בתורו גרם לכלי הדם להתרחב. בשנת 1976 מורד היה מסוגל להראות כי ניטרוגליצרין מיוצר על ידי אפקט פליטת תחמוצת החנק  (NO)[2].התגלית ייצגה עיקרון חדש להעברת אותות בין תאים-  זו הפעם הראשונה שבה ניתן לראות גז כמולקולה המעבירה אותות. על תגלית זו זכה מורד בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה, יחד עם רוברט פ. פורשגוט ולואיס ג'.איגנרו.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1996 - פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי
  • 1998 – פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פריד מורד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ | GW Today | The George Washington University, gwtoday.gwu.edu (באנגלית)
  2. ^ "Ferid Murad | American pharmacologist". Encyclopedia Britannica (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2018. 
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.