לדלג לתוכן

סוסומו טונגאווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא טונגאווה.
סוסומו טונגאווה
利根川 進
צילום משנותיו הראשונות ב-MIT
לידה 1939
נגויה, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 ביולי 2026 (בגיל 87 בערך)
סן מטאו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
ענף מדעי ביולוגיה מולקולרית, אימונולוגיה, מדעי המוח
השכלה
מנחה לדוקטורט רנאטו דולבקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
הבנת המנגנון הגנטי שמוביל ליצירת מגוון הנוגדנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוסומו טונגאווה (ביפנית: 利根川 進;‏ 1939 – 11 ביולי 2026) היה ביוכימאי ואימונולוג יפני, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1987 על גילוי המנגנון הגנטי שמוביל למגוון הנוגדנים. אף שזכה בפרס נובל על עבודתו בתחום האימונולוגיה, טונגאווה היה ביולוג מולקולרי בהכשרתו. כמו כן, בהמשך חייו חקר את הבסיס המולקולרי והתאי ליצירת זיכרון. הוא ייסד את המכון לחקר הלמידה והזיכרון במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בבוסטון. טונגאווה נבחר לחבר חוץ של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טונגאווה נולד בשנת 1939 בעיר נגויה שביפן. אביו היה מהנדס בתעשיית הטקסטיל. היו לו אח מבוגר ממנו ואח ואחות צעירים ממנו. עקב עבודתו של האב במקומות ייצור שונים במסגרת החברה שבה היה מועסק, עברה המשפחה לגור ביישובים שונים. מסיבה זו גדל טונגאווה בכמה עיירות בפרובינציה. כשגדל נשלח על ידי הוריו אל דוד שהתגורר בעיר הבירה כדי להירשם למוסד חינוכי בעל רמה גבוהה. הוא למד בתיכון היבייה בטוקיו שבו התחיל להתעניין במיוחד בכימיה. אחרי כישלון אחד בבחינת הכניסה, הוא התקבל בשנת 1959 לפקולטה לכימיה של אוניברסיטת קיוטו והשלים בה את התואר הראשון שלו בשנת 1963. בסוף לימודיו שם הוקסם ממחקריהם של פרנסואה ז'קוב וז'אק מונו על תורת האופרון והחליט לעסוק בביולוגיה מולקולרית. הוא התקבל למעבדתו של פרופסור איטארו וטנאבה במכון לחקר הנגיפים באוניברסיטת קיוטו אך כעבור חודשיים נוכח מגבלות התוכנית להשתלמות בתחום ביפן, המליץ לו וטנאבה לנסוע להשתלם בארצות הברית. ואכן את הדוקטורט שלו עשה טונגאווה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שם עבד עם ד"ר מסאקי היאשי. הוא כתב את עבודת הפוסט-דוקטורט שלו במכון סאלק למחקרים ביולוגיים בסן דייגו במעבדתו של רנאטו דולבקו, ולאחר מכן בשנים 1971–1981 עבד במכון בזל לאימונולוגיה בבזל שבשווייץ, שם ביצע את המחקר פורץ הדרך שלו. בשנת 1981 התמנה לפרופסור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם ייסד וניהל את מכון פיקוור ללמידה ולזיכרון. ב־1982 זכה בפרס לואיזה גרוס הורביץ מאוניברסיטת קולומביה יחד עם ברברה מקלינטוק. הוא היה חבר במועצת המנהלים המדעית במכון סקריפס למחקר ומנהל של מרכזי מחקר שונים בארצות הברית וביפן.

תגליתו של טונגאווה בתחום האימונולוגיה הייתה בפענוח המנגנון הגנטי במערכת החיסון הנרכשת. לכאורה, על מנת להשיג את מגוון הנוגדנים הדרושים להגנה מפני כל סוג של אנטיגן, היה על מערכת החיסון להכיל מיליוני גנים שיקודדו כל אחד לכל נוגדן. אלא שטונגאווה הראה בסדרת ניסויים החל מ־1976 כי החומר הגנטי יכול לארגן עצמו כך שהוא יכול ליצור סך רחב של נוגדנים אפשריים. בהשוואתו את הגנים של תאי B בעוברי עכברים ובעכברים בוגרים, הבחין טונגאווה שהגנים בתאי B הבשלים בעכברים בוגרים עוברים הסטה, שחלוף ומחיקה על מנת ליצור את המגוון של האזורים המשתנים בנוגדנים.

נפטר ב-11 ביולי 2026.

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוסומו טונגאווה בוויקישיתוף
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925 פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950 פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975 תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000 בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001–2025 הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) • ברונקוב, רמסדל, סקגוצ'י (2025)
2026 ואילך דייסרות', הגמן, נגל (2026)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סוסומו_טונגאווה&oldid=43613736"