קרל פון פריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרל פון פריש
Karl von Frisch
לידה 20 בנובמבר 1886
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביוני 1982 (בגיל 95)
מינכן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי זואולוגיה
ארצות מגורים אוסטריה, גרמניה
פרסים והנצחה פרס נובל בפיזיולוגיה לשנת 1973
תרומות עיקריות
פענוח שפת הדבורים.

קרל ריטר פון פרישגרמנית: Karl Ritter von Frisch‏, 20 בנובמבר 1886 - 12 ביוני 1982) היה זואולוג אוסטרי. קיבל פרס נובל בפיזיולוגיה לשנת 1973 על פענוח שפת הדבורים.

פריש נולד בווינה שבאוסטרו-הונגריה כבן צעיר בין ארבעה בנים של אב שהיה פרופסור לרפואה באוניברסיטת וינה. בצעירותו גילה עניין רב בבעלי חיים וניהל אוסף של חרקים. בשנת 1905 הוא החל, בהשפעת אביו, ללמוד רפואה באוניברסיטת וינה. בשנתיים הראשונות, שהוקדשו בעיקר למדעי הטבע, הצטיין פריש בלימודיו. אולם לאחר השנה השלישית שהתמקדה יותר ברפואה, עזב פריש את לימודי הרפואה ועבר ללמוד זואולוגיה במכון הזואולוגי של אוניברסיטת מינכן[1], בה השלים דוקטורט בשנת 1910. בשנת 1911 הוא החל לעבוד במכון הזואולוגי כעוזר הוראה של אוסקר הרטוויג. במסגרת זאת הוא חקר את הראייה של דגים וניהל פולמוס עם קרל פון הס על יכולת ראיית הצבעים של דגים. במרץ 1912 קיבל משרה באוניברסיטת מינכן ובקיץ 1912 החל לחקור דבורים.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התנדב בבית חולים שנוהל בידי אחיו ולאחר שנתיים התנדב במסגרת הצלב האדום.

בשנת 1921 מונה למנהל המכון הזואולוגי של אוניברסיטת רוסטוק בגרמניה ובשנת 1923 עבר לנהל את המכון הזואולוגי בברסלאו. בשנת 1925 עבר לאוניברסיטת מינכן כמחליפו של אוסקר הרטוויג שנפטר[2]. בסיוע קרן רוקפלר הוא הקים מבנה חדיש למכון הזואולוגי שהושלם בשנת 1932 וכלל בית חרקים, אקווריום, בית טרופי ועוד מעונות בעלי חיים חדישים[3]. הבניין כולו נחרב בהפצצות במלחמת העולם השנייה, ופריש עבר לגראץ שבאוסטריה.

בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, לפיו נדרשו נושאי משרות כפריש להוכיח את המוצא הארי של ארבעה הסבים והסבתות שלהם, פריש לא הצליח לספק נתונים לגבי סבתו מצד אמו. למרות זאת, סווג פריש כשמינית יהודי בלבד, דבר שאיפשר לו להמשיך במשרתו. אולם יריביו, וארגוני סטודנטים נאציים פעלו להביא לפיטוריו והחלפתו באדם ממוצא ארי. אלו טענו נגדו שהוא רבע יהודי, שהוא אוהב יהודים, שהוא מתנכל לחברי המפלגה הנאצית ושעיסוקיו המדעים תואמים מדע יהודי ולא ארי[4].

בגלל חשיבות מחקרו, הוא הורשה להשאר בעבודתו עד תום מלחמת העולם השנייה[5]. בשנת 1950 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת מינכן ופרש ממשרתו כעבור שמונה שנים.

בשנת 1958 זכה בפרס קלינגה[6]. בשנת 1965 פרסם את עבודתו הידועה "שפת המחול וההתמצאות אצל דבורים", ועליה זכה בפרס נובל ביחד עם שני זואולוגים אחרים: ניקולאס טינברגן וקונראד לורנץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל פון פריש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Karl von Frisch, The 20th Century A-GI: Dictionary of World Biography, vol. 7
  2. ^ Biologists Under Hitler, page 40
  3. ^ Frank Northen Magill, Great Lives from History: Cro-Hen, Salem Press, 1990, page 726
  4. ^ Biologists Under Hitler, page 41-43
  5. ^ Boria Sax, Animals in the Third Reich: Pets, Scapegoats, and the Holocaust, A&C Black, 2000, page 131
  6. ^ פרס קליסגה לפרופ' קרל פון פריש, למרחב, 9 באוגוסט 1959