רוז'ה גימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוז'ה שארל לואי גימןצרפתית: Roger Charles Louis Guillemin; נולד ב-11 בינואר 1924) הוא רופא ומדען מוח צרפתי. הוא זכה במדליה הלאומית למדעים בשנת 1976, ובפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1977 יחד עם אנדרו שלי, על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח.

גימן נולד בדיז'ון שבצרפת. הוא למד באוניברסיטת בורגונדי שבצרפת, ובשנת 1949 קיבל תואר דוקטור לרפואה מהפקולטה לרפואה בליון. הוא עבר לקנדה על מנת לעבוד עם האנס סלייה במכון לרפואה ניסויית וכירורגיה באוניברסיטת מונטריאול, שם קיבל תואר דוקטור ב-1953. באותה שנה היגר לארצות הברית כדי להצטרף לסגל בבית הספר לרפואה ביילור שביוסטון. בשנת 1965 קיבל אזרחות אמריקנית. ב-1970 הוא עזר להקים את מכון סאלק בלה הויה שבקליפורניה, שם עבד עד לפרישתו בשנת 1989.

גימן ואנדרו שלי גילו את מבנה ה-TRH וה-GnRH במעבדות שונות. תהליך הגילוי המדעי במעבדתו של גימן נשוא מחקר שנערך על ידי ברונו לאטור וסטיב וולגר, כפי שפורסם במעבדת החיים.

גימן חתם יחד עם זוכי פרס נובל נוספים על עצומה המבקשת משלחת של הוועדה לזכויות הילדים של האו"ם לבקר את גנדן צ'ואקי ניאמה, צעיר טיבטי שנמצא במעצר בית בסין מאז 1995, אשר הוכרז על ידי הדלאי לאמה ה-14, טנזין גיאטסו, כגלגול של הפאנצ'ן לאמה (תואר השני בחשיבותו מבין רשויות הדת בטיבט).

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.