אוטו היינריך ורבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוטו היינריך ורבורג
Otto Heinrich Warburg
Otto Heinrich Warburg (cropped).jpg
לידה 8 באוקטובר 1883
פרייבורג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוגוסט 1970 (בגיל 86)
ברלין, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה, רפואה
ארצות מגורים גרמניה
מקום לימודים אוניברסיטת הומבולדט עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט הרמן אמיל פישר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת הומבולדט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1931.
הערות יהודי
תרומות עיקריות
מחקריו בתחום צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה. חקר תופעת הפוטוסינתזה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוטו היינריך ורבורגגרמנית: Otto Heinrich Warburg)‏ (8 באוקטובר 18831 באוגוסט 1970) היה רופא, ביולוג ופיזיולוג גרמני, אשר זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1931 על מחקריו בתחום צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה.

ילדותו ושנות לימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורבורג נולד ב-8 באוקטובר 1883 בעיר פרייבורג. אביו אמיל ורבורג היה פיזיקאי, ממוצא יהודי, פרופסור באוניברסיטת פרייבורג. בני ורבורג היו צאצאים של משפחת דלבנקו היהודית שהתפרסמה כבר בתחילת המאה ה-16 בוונציה. בשנת 1559 התיישבה המשפחה בורבורג שבחבל וסטפליה, ושינתה שמה כשם העיר. בני ורבורג עברו אחר כך לאלטונה ובמהלך המאה ה-19 התפצלו לשני ענפים, האחד להמבורג והשני לארצות הברית. הסבים של אוטו ורבורג מצד האב, דניאל מרכוס ורבורג ואידה לבית כהן, מן הענף הגרמני, היו יהודים אורתודוקסים, אך בנם הפיזיקאי, אמיל, בחר בדת הלותרנית והתחתן עם צעירה גרמניה, נוצרית לותרנית.

בילדותו עבר אוטו ורבורג עם הוריו לברלין, בה התמנה אביו לראש החוג לפיזיקה של המכון הקיסרי לפיזיקה ולטכנולוגיה. אוטו גדל בסביבה אקדמית, הוא סיים לימודי דוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת ברלין ב-1906, ולימודי רפואה באוניברסיטת היידלברג ב-1911. בהמשך שהה כמה פעמים בתחנה הזואולוגית על שם אנטון דוהרן בנפולי, שם עסק במחקרים בקיפודי ים, ובתהליכי נשימה בתאים נורמליים ובתאים מתפתחים. בשנת 1914 עבר לעבוד באוניברסיטת ברלין במכון ע"ש הקיסר וילהלם (שנקרא לימים ע"ש מקס פלאנק).

במלחמת העולם הראשונה התנדב ורבורג לשרות בחיל הפרשים הפרוסי ובהמשך כקצין במטה הכללי של הצבא הגרמני. בשנת 1918 מונה לפרופסור במכון הקיסרי (לימים מכון מקס פלאנק). הוא נפצע וזכה בעיטור צלב הברזל, דרג ראשון. החל מ-1931 הוא עמד בראש מכון מקס פלאנק לפיזיולוגית התא בברלין, והמשיך לשרת בצבא עד אמצע שנת 1918.

פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המכון ע"ש הקיסר וילהלם מונה ורבורג לבסוף לראש מעבדת המחקר של פיזיולוגיית התא, במימון קרן רוקפלר. פרסומו הראשון בא ממחקריו בתחום המטבוליזם של סוגי תאי ביציות שונים, בתחנה למחקר ביולוגי ימי בנפולי. בשנות העשרים החל לחקור את צריכת החמצן בתאי אורגניזם חי. הוא היה חלוץ השימוש במנומטר (המודד שינויים בלחץ גז) להבנת כמות החמצן הנצרכת על ידי פרוסות של רקמות חיות. בחיפושו אחר מרכיבי התא האחראים לצריכת החמצן גילה את הציטוכרומים, קבוצת חלבונים מכילי ברזל הנקשר מולקולרית לחמצן, בדומה למה שקורה בתאי ההמוגלובין. בשנת 1931 קיבל פרס נובל על מחקריו בתחום החלבון האחראי לצריכת החמצן בתא. בשנת 1944 הועלה שמו כמועמד לזכייה נוספת בפרס נובל, אך הפרס לא הוענק לו. אחת ההשערות היא שגרמניה הנאצית סירבה לאפשר באותה תקופה לאזרחיה לקבל פרסים בינלאומיים, וכלל לא הייתה מרשה לו לצאת מגבולות המדינה.

ורבורג חקר גם את תופעת הפוטוסינתזה והיה הראשון שהצביע על כך שתאים ממאירים משגשגים בסביבה דלת חמצן, בניגוד לתאים רגילים, ומפיקים את האנרגיה שלהם בתהליך של תסיסת סוכרים (תופעה הקרויה על שמו תופעת ורבורג). הוא פרסם מאמרים רבים על תחומי מחקריו.

אוטו ורבורג התמנה, באופן חריג, כחבר שאינו אזרח בריטי בחברה המלכותית בלונדון, בשנת 1934, וכחבר באקדמיות למדעים של ברלין קופנהגן, רומא, והודו. זאת, בין שאר העיטורים והאותות האחרים אותם קיבל.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נותר רווק כל חייו. התגורר במכון קייזר וילהלם בשותפות עם חברו הנאמן, יאקוב הייס, ששימש כמזכיר ואמרכל של המכון. בשנת 1968 בעקבות שבר בירך, לקה בפקקת ורידים עמוקה ונפטר כעבור שנתיים, בשנת 1970 מתסחיף ריאתי. הובא לקבורה בבית קברות לותרני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.