זלמן אברהם וקסמן
סלמן וקסמן במעבדה, 1953 | |
לידה |
22 ביולי 1888 נובה פרילוקה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
16 באוגוסט 1973 (בגיל 85) וודס הול, ארצות הברית |
ענף מדעי | ביוכימיה, מיקרוביולוגיה |
מקום מגורים | ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות של וודס הול, פלמת', מחוז בארנסטייבל, מסוצ'סטס |
מקום לימודים |
|
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | Elizabeth Bugie |
פרסים והוקרה |
|
הערות | יהודי |
תרומות עיקריות | |
גילוי סטרפטומיצין ותרופות אנטיביוטיות רבות אחרות | |
סֶלמן אברהם וקסמן (אוקראינית/רוסית: Зе́льман Абраха́м Ва́ксман; אנגלית: Selman Abraham Waksman; 22 ביולי 1888 – 16 באוגוסט 1973) היה ביוכימאי ומיקרוביולוג אמריקאי יהודי יליד רוסיה (אוקראינה), פרופסור לביוכימיה ומיקרוביולוגיה באוניברסיטת ראטגרס, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1952 על גילוי הסטרפטומיצין.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וקסמן נולד למשפחה יהודית בכפר נובה פרילוקה שבדרום-מערב אימפריה הרוסית (כיום במחוז ויניצה באוקראינה). סיים לימודי תיכון בשנת 1910 בעיר אודסה. לאחר שהתקשה, כיהודי, להתקבל לאוניברסיטת אודסה, הוא היגר לארצות הברית, ושם סיים תואר ראשון באוניברסיטת ראטגרס בחקלאות בשנת 1915.
הוא חקר בתחום החיידקים שוכני האדמה בתחנת הניסיונות החקלאית של ניו ג'רזי והשלים לימודי תואר שני בשנת 1916, באותה שנה הוענקה לו אזרחות אמריקאית והוא מונה לעמית מחקר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם אף סיים לימודי דוקטורט בביוכימיה בשנת 1918.
הוא שב לאוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי כמרצה במחלקה לביוכימיה ומיקרוביולוגיה. בעת עבודתו בראטגרס גילה וקסמן כמה תרופות אנטיביוטיות, כולל אקטינומיצין, קלבצין, סטרפטוטריצין, סטרפטומיצין, גריסין, נאומיצין, פרדיצין, קנדיצידין, קנדידין ועוד. שתיים מתרופות אלה, סטרפטומיצין ונאומיצין, מצאו שימוש נרחב כטיפול במחלות דלקתיות שונות. סטרפטומיצין הייתה התרופה הראשונה לטיפול במחלת השחפת. וקסמן הוא זה שטבע את המונח 'אנטיביוטיקה'.
אף שווקסמן היה זה שחקר את הסטרפטומיצין מאז היותו סטודנט לתואר ראשון, הזכויות לגילוי התרופה האנטיביוטית נתבעו על ידי סטודנט מחקר של וקסמן בשם אלברט שץ. מחלוקת זו הובילה לתביעה משפטית שבה זכה שץ לפיצוי נכבד וכן להכרזה רשמית כי הוא חולק עם וקסמן בזכויות על גילוי הסטרפטומיצין. שץ תבע זכויות על גילוי התרופה כיוון שכסטודנט מחקר היה אחראי לביצוע הניסויים במעבדה על הסטרפטומיצין כטיפול בשחפת, תוך נטילת סיכון אישי רב, כל זאת במעבדה של וקסמן ותחת פיקוחו של וקסמן.
התעורר אף ויכוח בשאלה אם לא היה ראוי כי שץ יחלוק אף בפרס נובל שהוענק לווקסמן בשנת 1952. אולם מנימוקי הפרס הובן כי זה הוענק לווקסמן לא רק בזכות גילוי הסטרפטומיצין אלא בעבור גילוי תרופות אנטיביוטיות רבות אחרות.[1]
בשנת 1951 הקים וקסמן על שמו את קרן וקסמן למיקרוביולוגיה, והשקיע בה מחצית מכספי התמלוגים שקיבל על פיתוחיו. מכספי הקרן הוקם מכון למיקרוביולוגיה שאף הוא נושא את שמו של וקסמן.
וקסמן נפטר בשנת 1973. הותיר את אשתו, דבורה (לבית מיטניק), ובנו ביירון וקסמן (Byron H. Waksman; 1919–2012), אימונולוג נודע.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זלמן אברהם וקסמן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- סלמן אברהם וקסמן, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- זלמן אברהם וקסמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- זלמן אברהם וקסמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- זלמן אברהם וקסמן (1888-1973), דף שער בספרייה הלאומית
- Guide to the Selman A. Waksman Papers, 1916-1977, אוניברסיטת ראטגרס
- Selman Waksman, Nobel Winner, Dies, הניו יורק טיימס, August 17, 1973
- Selman Abraham Waksman, Nature 246 (December 7, 1973), p. 367 (נקרולוג) (pdf)
- אתר קרן וקסמן למיקרוביולוגיה
- וקסמן על שער מגזין "טיים", 7 בנובמבר 1949, באתר המגזין
- ישראל קרניאלי, פרופ' ז. ואקסמאן – מגלה הסטרפטומיצין, דבר, 18 ביולי 1952
- ישראל קרניאלי, "החיים שלי עם החיידקים", זמנים, 9 בדצמבר 1954 (עם הופעת ספרו האוטוביוגרפי)
- הניו יורק טיימס, ארבעים שנה במחקר החיידקים, על המשמר, 8 באוגוסט 1958
- אברהם פלג, מותו של קוטל החיידקים, מעריב, 24 באוגוסט 1973
על ביקוריו בישראל:
- אורח נכבד ברחובות, מעריב, 20 במאי 1952
- אלעזר לוין, פרופיסור, הצלת את חיי, הצופה, 27 באפריל 1962
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ וראו מאמר הגנה על בכורתו של וקסמן למרות ההסכם (מאמר בירחון ההיסטוריה של הרפואה המתנגד לקריאת תיגר על וקסמן מכתב העת Nature): William Kingston, Streptomycin, Schatz v. Waksman, and the Balance of Credit for Discovery, Journal of the History of Medicine and Allied Sciences 59.3 (2004), pp. 441-462.
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) |
- זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- בוגרי אוניברסיטת ראטגרס
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי
- סגל אוניברסיטת ראטגרס
- מיקרוביולוגים יהודים
- מיקרוביולוגים אמריקאים
- ביוכימאים יהודים
- ממציאים יהודים
- ביולוגים יהודים אמריקאים
- זוכי פרס נובל יהודים אמריקאים
- זוכי פרס נובל יהודים רוסים
- יהודים שהיגרו מרוסיה לארצות הברית
- יהודים אוקראינים
- אמריקאים שנולדו ב-1888
- אמריקאים שנפטרו ב-1973
- זוכי פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי