רודני ר. פורטר
לידה |
8 באוקטובר 1917 ניוטון-לה-וילווס, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
6 בספטמבר 1985 (בגיל 67) וינצ'סטר, הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | ביוכימיה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | פרדריק סנגר |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה |
|
רודני רוברט פורטר (באנגלית: Rodney Robert Porter; 8 באוקטובר 1917 – 6 בספטמבר 1985) היה ביוכימאי אנגלי, שזכה יחד עם ג'רלד מוריס אדלמן, בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1972 על גילוי המבנה הכימי של מולקולת הנוגדן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורטר נולד בניוטון-לה-וילוז, ליד ליברפול[2], ב-8 באוקטובר 1917, לג'וזף ל. פורטר, פקיד רכבת, ואשתו איזבל פורטר[3]. פורטר גילה עניין מיוחד במדעים, במיוחד כימיה. בשנת 1939 קיבל תואר ראשון בביוכימיה אוניברסיטת ליברפול. במשך שש השנים שלאחר מכן, שירת רודני פורטר בצבא ושוחרר בדצמבר 1945 בדרגת מייג'ור. עם שחרורו, למד באוניברסיטת קיימברידג', שם עבד עם פרדריק סנגר וקיבל דוקטורט. בשנת 1948, נישא לג'וליה פרנסיס-ניו. ביחד נולדו להם חמישה ילדים.
פורטר עזב את קיימברידג' ב-1949 והצטרף לצוות של המכון הלאומי לחקר רפואי. בשנת 1960 הוא מונה לפרופסור לאימונולוגיה בבית החולים הלימודי סנט מרי. ב-1967 עבר פורטר למחלקה לביוכימיה באוניברסיטת אוקספורד[4].
ב-8 בספטמבר 1985, נהרג פורטר בתאונת דרכים, כשלושה שבועות לפני פרישתו הצפויה.
הישגיו המדעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1972 קיבלו רודני ר. פורטר וג'רלד מ. אדלמן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. יחד, פורטר ואדלמן מזוהים כאלו שסיפקו חלק ניכר מבסיס הפיתוח של תחום של אימונולוגיה מולקולרית. עבודתם הפורצת דרך ליוותה עידן חדש של מחקר |נוגדנים, מה שבעבר הובן רק באופן מצומצם. התרומה העיקרית של פורטר הייתה ההיפותזה של נוגדנים היה מבנה בצורת Y. הוא גילה את זה על ידי שימוש באנזים פפאין[5] על מנת לפצל את מולקולות ההמוגלובין בדם לשלושה חלקים: מרכיב גדול שלא הייתה לו יכולת של קישור נוגדנים (הבסיס של ה-Y), ושני מרכיבים קטנים יותר עם אתרים פעילים שנקשרו לנוגדנים (הזרועות של הY). פורטר הוכיח שהמרכיבים הגדולים היו זהים עבור כל מולקולות הנוגדן, אך שני המרכיבים הקטנים, שלהם הוא קרא מרכיבי קישור הנוגדנים, משתנים בקרב הנוגדנים השונים. בהתבסס על מחקרו ועל מחקרו של [אדלמן, פורטר שיער בצורה נכונה שכל מרכיב של קישור הנוגדנים מורכב משתי שרשראות של פוליפפטידים (שרשרת ארוכה של חומצות אמינו) ושכל נוגדן מורכב מ-4 שרשראות של פוליפפטידים: שתי שרשראות ארוכות וכבדות, ושתי שרשראות קצרות וקלות. השרשראות שוכבות במקביל אחת לשנייה למשך מרחק מסוים ויוצרות את הבסיס של ה-Y. מהצד השני, הן מתפזרות, כל אחת עם שרשרת קלה מחוברת במקביל אליה.
המחקר הבא של פורטר התרכז גם בתפקיד הנוגדנים כקולטני קרום תא הדם האדום וגם כמערכת המשלים (מערכת של חלבונים הזורמים בדם ומהווים חלק ממערכת החיסון). המעבדה שלו חקרה את המבנה ואת הגנטי של אשדים של פרוטאינים מורכבים שמכילים את נתיב ההפעלה המשלימה ואת המעורבות של הנוגדנים בהפעלה המשלימה.
פרסים ואותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1964 - עמית של החברה המלכותית (Fellow of the Royal Society)
- 1966 - פרס של קרן גיירדנר למצוינות (Gairdner Foundation Award of Merit)
- 1967 - מדליית כיבה (Ciba Medal - Biochemical Society)
- 1968 - פרס לזכר קארל לנדסטיינר מהקרן האמריקאית לתרומות דם (Karl Landsteiner Memorial Award from the American Association of Blood Banks)
- 1972 - חבר זר באקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים (National Academy of Sciences, U.S.A., Foreign Member)
- 1972 - פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רודני ר. פורטר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- כתבה על רודני ר. פורטר בניו יורק טיימס.
- קובץ מידע על רודני ר. פורטר.(הקישור אינו פעיל)
- מידע על זכייתו של רודני ר. פורטר וג'רלד מוריס אדלמן.
- כתבה על רודני ר. פורטר בכתב העת How Stuff Work.
- רודני ר. פורטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רודני ר. פורטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוס, רובקון (2024) |