רודני ר. פורטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רודני רוברט פורטר

רודני רוברט פורטראנגלית: Rodney Robert Porter;‏ 8 באוקטובר 1917 - 6 בספטמבר 1985) היה ביוכימאי אנגלי, שזכה יחד עם ג'רלד מוריס אדלמן, בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1972 על גילוי המבנה הכימי של מולקולת הנוגדן.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטר נולד בניוטון-לה-וילוז, ליד ליברפול[2], ב-8 באוקטובר 1917, לג'וזף ל. פורטר, פקיד רכבת, ואשתו איזבל פורטר[3]. פורטר גילה עניין מיוחד במדעים, במיוחד כימיה. בשנת 1939 קיבל תואר ראשון בביוכימיה אוניברסיטת ליברפול. במשך שש השנים שלאחר מכן, שירת רודני פורטר בצבא ושוחרר בדצמבר 1945 בדרגת מייג'ור. עם שחרורו, למד באוניברסיטת קיימברידג', שם עבד עם פרדריק סנגר וקיבל דוקטורט. בשנת 1948, נישא לג'וליה פרנסיס-ניו. ביחד נולדו להם חמישה ילדים.

פורטר עזב את קיימברידג' ב-1949 והצטרף לצוות של המכון הלאומי לחקר רפואי. בשנת 1960 הוא מונה לפרופסור לאימונולוגיה בבית החולים הלימודי סנט מרי. ב-1967 עבר פורטר למחלקה לביוכימיה באוניברסיטת אוקספורד[4].

ב-8 בספטמבר 1985, נהרג פורטר בתאונת דרכים, כשלושה שבועות לפני פרישתו הצפויה.

הישגיו המדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 קיבלו רודני ר. פורטר וג'רלד מ. אדלמן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. יחד, פורטר ואדלמן מזוהים כאלו שסיפקו חלק ניכר מבסיס הפיתוח של תחום של אימונולוגיה מולקולרית. עבודתם הפורצת דרך ליוותה עידן חדש של מחקר נוגדנים, מה שבעבר הובן רק באופן מצומצם. התרומה העיקרית של פורטר הייתה ההיפותזה שלנוגדנים היה מבנה בצורת Y. הוא גילה את זה על ידי שימוש באנזים פפאין[5] על מנת לפצל את מולקולות ההמוגלובין בדם לשלושה חלקים: מרכיב גדול שלא הייתה לו יכולת של קישור נוגדנים (הבסיס של הY), ושני מרכיבים קטנים יותר עם אתרים פעילים שנקשרו לנוגדנים (הזרועות של הY). פורטר הוכיח שהמרכיבים הגדולים היו זהים עבור כל מולקולות הנוגדן, אך שני המרכיבים הקטנים, שלהם הוא קרא מרכיבי קישור הנוגדנים, משתנים בקרב הנוגדנים השונים. בהתבסס על מחקרו ועל מחקרו של [אדלמן, פורטר שיער בצורה נכונה שכל מרכיב של קישור הנוגדנים מורכב משתי שרשראות של פוליפפטידים (שרשרת ארוכה של חומצות אמינו) ושכל נוגדן מורכב מ-4 שרשראות של פוליפפטידים: שתי שרשראות ארוכות וכבדות, ושתי שרשראות קצרות וקלות. השרשראות שוכבות במקביל אחת לשנייה למשך מרחק מסוים ויוצרות את הבסיס של ה-Y. מהצד השני, הן מתפזרות, כל אחת עם שרשרת קלה מחוברת במקביל אליה.

המחקר הבא של פורטר התרכז גם בתפקיד הנוגדנים כקולטני קרום תא הדם האדום וגם כמערכת המשלים (מערכת של חלבונים הזורמים בדם ומהווים חלק ממערכת החיסון). המעבדה שלו חקרה את המבנה ואת הגנטי של אשדים של פרוטאינים מורכבים שמכילים את נתיב ההפעלה המשלימה ואת המעורבות של הנוגדנים בהפעלה המשלימה.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]