טסוקו הונג'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זהו שם יפני; שם המשפחה הוא טסוקו.
טסוקו הונג'ו
本庶 佑
Tasuku Honjo 201311.jpg
לידה 27 בינואר 1942 (בן 77)
קיוטו, יפן
ענף מדעי אימונולוגיה
ארצות מגורים יפןיפן  יפן
מקום לימודים אוניברסיטת קיוטו
מנחה לדוקטורט יאסוטומי נישיזוקה
אוסאמו האיאישי
מוסדות אוניברסיטת קיוטו
פרסים והנצחה

טסוקו הונג'ויפנית: 本庶 佑; נולד ב-27 בינואר 1942, קיוטו, יפן) הוא אימונולוג יפני.

עיקר פרסומו מגילוי החלבון PD-1, המשמש כמעצור הבולם את פעילות לימפוציט T, ומונע מהם להשמיד את תאי הסרטן[1][2], מזיהוים המולקולרי של הציטוקינים IL-4 ו-IL-5‏[3] ומגילוי האנזים AID (אנ') לו תפקיד בהחלפת הנוגדן המיוצר על ידי לימפוציט B ובהיפרמוטציה של תאי הגוף[4].

הונג'ו זכה בפרסים רבים, בהם עיטור מסדר התרבות ב-2014, פרס קיוטו ב-2016 ופרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-2018, במשותף עם ג'יימס אליסון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונג'ו נולד ב-27 בינואר 1942, בקיוטו, יפן וגדל באובה. ב-1960 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קיוטו, וב-1966 קיבל דוקטור לרפואה. ב-1975 קיבל תואר דוקטור בכימיה רפואית בהנחיית יאסוטומי נישיזוקה ואוסאמו האיאישי. בין השנים 19711974 היה אורח במחלקת האמבריולוגיה של מכון קרנגי למדע ולאחר מכן במכונים הלאומיים לבריאות. לאחר שסיים ללמוד בארצות הברית היה מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת טוקיו עד 1979, ובין השנים 1979–1984 היה פרופסור במחלקת הגנטיקה באוניברסיטת אוסקה.

החל מ-1984 הונג'ו הוא פרופסור לאימונולוגיה באוניברסיטת קיוטו. בשנת 2017 מונה לסגן המנהל של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת קיוטו.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הישגיו המחקריים קיבל הונג'ו מספר רב של פרסים והוקרות. ב-2001 נבחר להיות חבר חוץ באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית וב-2003 התקבל כחבר באקדמיה לאופולדינה. ב-2014 קיבל את עיטור מסדר התרבות, ב-2016 היה לחתן פרס קיוטו, וב-2018 קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה במשותף עם ג'יימס אליסון "על גילויהם בתחום הטיפול בסרטן באמצעות אינהיביציה תוך שימוש במעכב נקודת בקרה".

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טסוקו הונג'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר איתי גל, פרס נובל לרפואה למפתחי טיפול סרטן חדשני, באתר ynet, 1 באוקטובר 2018.
  2. ^ י. אישידה, י. אגאטה, ק. שיבהארה וט. הונג'ו, Induced expression of PD-1, a novel member of the immunoglobulin gene superfamily, upon programmed cell death., EMBO, 11, Nature Publishing Group, 1992, עמ' 3887–3895.
  3. ^ א. קומנוגו, מ. אוגאטה, The study of cytokines by Japanese researchers: a historical perspective., International Immunology, 22, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2010, עמ' 341-5 doi: 10.1093/intimm/dxq022.
  4. ^ Tasuku Honjo, באתר קרן קוך, 2012 (באנגלית).