שיחה:חיים דרוקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לדעתי ראוי למחוק את הסעיף "אוד מוצל מאש", אבל איני רוצה לעשות זאת קודם שאשמע דעות נוספות. דוד שי 04:19, 2 יוני 2005 (UTC)

סיפור ההצלה מהשואה הוא מרכיב חשוב בביוגרפיה יחד עם זאת הסגנון של הסעיף אינו הולם אינצקלופדיה לדעתי ראוי נוסח חלופי כדוגמת " ב ספטמבר 1939עת הכיבוש הנאצי של פולין הסתתר במחבוא ביחד הוריו אשר מאוחר יותר נמלטו לרומניה ממנה עלו לישראל "נמיוט 10:52, 2 יוני 2005 (UTC)

פרשת נתיב מאיר[עריכת קוד מקור]

חקירת המשטרה העלתה כי לא היה שום דופי בתפקודו של הרב דרוקמן בפרשה וקיים אף מכתב של היעמה"ש המאשר את הדבר. בעקבות הנ"ל הושמטה הפסקה העוסקת בפרשת "נתיב מאיר".

כמו בסיפור הרב אבינר נדרשות ראיות (שבפרשה ההיא אכן הובאו), כי העיתונות הזמינה ברשת אומרת אחרת. ראו כאן [1] שש"ז 13:56, 2 יוני 2005 (UTC)

אתה בטוח שלא היה דופי בהתנהגותו של דרוקמן? ראה כאן[2] משתמש:קיוי


חשוב מאד כן להכניס את מעורבותו בפרשת נתיב מאיר. מדוע להעלים את המידע החשוב הזה מהציבור? קיראו מידע נוסף על הרב דרוקמן ומעורבותו בטיוח פגיעות מיניות של ילדים כאן http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4203609,00.html להלן ציטוט משם: הביקורת הקשה שמתח על דרוקמן אליקים רובינשטיין, שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה: "קשה להטיל ספק שלו דווחו כמתחייב בחוק, המעשים המיוחסים לרב קופולוביץ' - היו נמנעים מעשים קשים נוספים. משלא ניתן אמון בדברי התלמידים ולא דווח על כך בחוק, לא רק נחסמה האפשרות להפסיקם, אלא שהדעת נותנת כי נגרמה פגיעה נוספת בתלמידים שלא נענתה זעקתם לעזרה... מי שיש לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין עבירה... עליו לדווח על המידע בפני מי שמוסמכים לחקור... והדברים אמורים במיוחד כשנודע הדבר לאדם המהווה סמכות רוחנית או חינוכית, אשר לו אחריות לקטין ומשחובתו ככזה להיות קשוב שבעתיים לתלונותיו". 46.121.41.18 19:56, 20 במרץ 2012 (IST)

הנימוקים להסרת המשפט אודות ישיבת נתיב מאיר[עריכת קוד מקור]

א. ערך זה עוסק ברב דרוקמן, ואילו לנתיב מאיר יש ערך בפני עצמו.

ב. לפרשת נתיב מאיר אין קשר ישיר לרב דרוקמן. הוא רק חיווה דעתו מה לעשות לגביה, כפי שכל אחראי אמור לטפל בממונים תחתיו.

ג. החלטות כאלו אצל אנשים ברמת פעילות ציבורית כפי שהיא קיימת אצל הרב דרוקמן הינן מעשה כמעט יום יומי. אדם צריך להחליט החלטות ציבוריות, ובעל כורחו הוא צריך להכריע. אז גם אם ישנם מקרים חריגים שבהם הוא טועה אין זה פוגם באישיותו. צריך קצת פרופורציה בכל דבר.

ד. כדי להבין את הסיטואציה שבפניה עמד הרב דרוקמן, צריך לזכור שבפניו עמדה עדות של תלמידים שהיו חשודים בעיניו כמי שרצו לנקום ברבם על לא עוול בכפו (וכבר היו מקרים כאלו בעבר שהתגלו לאחר מכן כמשוללים יסוד), ומצד שני עמד רב בעל וותק של עשרות שנים בחינוך. הרב דרוקמן היה צריך לאזן בין שני הגורמים הללו: מצד אחד לא לאפשר פגיעה בתלמידים, ומצד שני לא לפגוע פגיעה בלתי הפיכה ברב כשייתכן שאין בידו מעל (וחקירת משטרה בנושא כזה היא פגיעה בלתי הפיכה). כדי לאזן בין שני הגורמים הללו בחר הרב דרוקמן בדרך שתפתור את שתי הבעיות, כשמצד אחד לא תהיה צפויה מצד הרב פגיעה נוספת בתלמידים, ומצד שני הוא לא ייפגע פגיעה בלתי הפיכה שייתכן שאינה מוצדקת. לכן החלטתו היתה נכונה ומאוזנת בהחלט באותו מקרה.

ה. לעומת זאת החלטתו של אליקים רובינשטיין בנושא הזה לקתה בחוסר איזון. היא לא הביאה בחשבון לא את הפגיעה הבלתי הפיכה ברב, לא את חוסר הפגיעה בתלמידים בעתיד, אלא התייחסה רק לעונש שייתכן שצריך להיות מוטל על הרב בגין מעשים שעשה בעבר.

ו. אמנם אליקים רובינשטיין היה בסמכות החלטה גבוהה יותר, אך אין זה אומר שהוא צדק. ומכל מקום אין זה שונה מכל מחלוקת אחרת שקיימת בין היררכיות שונות, שגם אם לבסוף מתקבלת החלטת ההיררכיה הגבוהה יותר אין זה פוסל את הלגיטימיות של ההחלטה בהיררכיה הנמוכה. אין זה שונה מכל החלטה שיפוטית אחרת שמוגשת כנגדה ערעור לערכאה גבוהה יותר, והערעור מתקבל, שבכל מקרה אין זה מטיל דופי בערכאה הראשונה.

ז. כל זה אמור לגבי ההחלטה הראשונית של הרב דרוקמן בנושא. אך ראוי לציין כי גם לאחר שהחלטתו לא התקבלה, והנושא התגלגל הלאה, ואותו רב הועמד למשפט ובית המשפט החליט שהוא אשם – אין זה אומר שהוא אשם באמת. היו כבר לא מעט מקרים שבהם בית משפט החליט שאנשים הם אשמים, ואפילו עשה זאת על פי עסקת טיעון שבה הודו כביכול הנאשמים במעשים שיוחסו להם, ולבסוף התברר שלא היו דברים מעולם. רק לאחרונה התפרסם מקרה כזה, כאשר ראש מוסדות שעלי תורה הודה בעסקת טיעון בעבירות שיוחסו לו בהפגנה נגד ההתנתקות, ורק לאחר שנגזר עליו הדין והוא החל לרצותו, התברר שישנם צילומים מאותו אירוע המוכיחים כי הוא לא עשה דבר. כך שיש להתייחס בזהירות מופלגת להחלטות מעין אלו. פעמים רבות מודה הנאשם בעסקת טיעון במעשים שלא עשה רק מכיוון שעורך דינו מסביר לו שהשופט ממילא לא יאמין לו וכדאי לו לעשות עסקת טיעון להפחית את עונשו.

מה גם שלפי המשפט העברי – שיטת המשפט המחייבת את האדם הדתי - הרשעה של אדם את עצמו אינה תקפה: "אין אדם משים עצמו רשע". (משתמש:בי)

הרב דרוקמן החליט על דעת עצמו לא לדווח למשטרה על מורה שהטריד מינית רבים מתלמידיו במשך זמן רב. כשנתגלו לבית המשפט מעשיו של אותו מורה, הוא נידון לשלוש שנות מאסר, והיועץ המשפטי לממשלה נזף חמורות ברב דרוקמן. כל הפלפולים המשפטיים שלך אינם עומדים כדי להסיר עובדה זו מהערך. נתנאל 15:34, 9 יולי 2006 (IDT)
לבקשתך הרחבה ע"פ הסעיפים:
א. "ערך זה עוסק ברב דרוקמן, ואילו לנתיב מאיר יש ערך בפני עצמו" - אמת, ועל כן מובא פה רק מה ששייך לרב דרוקמן.
ב. "לפרשת נתיב מאיר אין קשר ישיר לרב דרוקמן. הוא רק חיווה דעתו מה לעשות לגביה, כפי שכל אחראי אמור לטפל בממונים תחתיו." - הוא לא דיווח למשטרה על עבירה חמורה, ובעקבות כך ננזף. כיוון שהוא זה שננזף, יש לזה קשר ישיר מאוד אליו. אגב, הוא לא חיווה דעתו זו באוזני המשטרה או הציבור או קרבנותיו של קופולוביץ.
ג. "החלטות כאלו אצל אנשים ברמת פעילות ציבורית כפי שהיא קיימת אצל הרב דרוקמן הינן מעשה כמעט יום יומי." - אשמח אם תציג דוגמאות נוספות לאנשים שלא דיווחו למשטרה על הטרדה מינית מתמשכת של מורה כלפי קטינים הנתונים למרותו. אני אדאג להוסיף זאת לערכים המתאימים (אם יוצגו סימוכין, כמובן). "גם אם ישנם מקרים חריגים שבהם הוא טועה אין זה פוגם באישיותו" - ראשית, הוא לא טעה אלא פשע. שנית, לא מצאתי היכן כתוב בערך שאישיותו פגומה. "צריך קצת פרופורציה בכל דבר" - ספר זאת לקרבנותיו של קופולוביץ. (אם אין פרופורציה בערך לדעתך, אתה מוזמן להרחיב בתיאור פעילותו החיובית של דרוקמן. הפיתרון איננו להשמיט מידע חשוב).
ד - ז. מכל הסעיפים הללו אני מבין שלדעתך הרב דרוקמן צדק ובית המשפט טעה. הנתונים שמונחים בפנינו הם החלטת בית המשפט והמכתב של היועה"מ. כדי לטעון שדבריהם מוטעים צריך יותר מאשר טיעונים בסגנון "אולי הוא סתם הודה", "אולי המתלוננים שיקרו" וכדומה. אם יש מי שטען שבית המשפט טעה - הבא דבריו לכאן ונצטט אותם בשמו. אם אין טענה כזו - אז אין כל בסיס לומר שפסיקת בית המשפט אינה נכונה.
הערה נוספת: כשלוש שנים לפני שהתפוצצה הפרשה, עזב הרב קופולוביץ את הישיבה, גם אז באמתלה של מחלת לב. לאחר שהתנהלה הישיבה מספר חודשים ללא ראש ישיבה, הוחזר הרב קופולוביץ לתפקידו, וחזר להטריד את הילדים לעוד שנתיים וחצי. אינני זוכר אם הרב דרוקמן היה מעורב גם אז בדברים, אבל צא וראה למה מביאה הגישה של הסתרת הדברים מתחת לשטיח, ומה היא לשיטתך "החלטה נכונה ומאוזנת", המעדיפה את טובתו של הפוגע על פני טובת הנפגעים. נתנאל 09:59, 10 יולי 2006 (IDT)

לנתנאל,

הריני מתכבד בזאת להשיב לטענותיך.
א. "ערך זה עוסק ברב דרוקמן, ואילו לנתיב מאיר יש ערך בפני עצמו" – "אמת, ועל כן מובא פה רק מה ששייך לרב דרוקמן". - לשאלה האם אמנם הדברים הללו שייכים לרב דרוקמן או לא התייחסתי בסעיפים ב' ו-ג'. בסעיף זה כוונתי הייתה שונה. כוונתי היא לכפילות בערכים. במהלך זמן די רב אני עוקב במתרחש בויקיפדיה, וראיתי מספר רב של מקרים שבהם הוסרו משפטים וקטעים שלמים בשל שייכותם לערך מקביל, על מנת למנוע כפילות. לכן לפי דעתי יש לנהוג גם כאן באופן דומה, ולהסיר את הכפילות. לא התחדש כאן שום דבר מעבר לאמור בערך על נתיב מאיר.
ב. "לפרשת נתיב מאיר אין קשר ישיר לרב דרוקמן. הוא רק חיווה דעתו מה לעשות לגביה, כפי שכל אחראי אמור לטפל בממונים תחתיו" – "הוא לא דיווח למשטרה על עבירה חמורה, ובעקבות כך ננזף. כיוון שהוא זה שננזף, יש לזה קשר ישיר מאוד אליו. אגב, הוא לא חיווה דעתו זו באוזני המשטרה או הציבור או קרבנותיו של קופולוביץ". – בסעיף זה והבא אחריו התייחסתי לשאלה האם הדברים הללו שייכים לערך העוסק ברב דרוקמן או לא. לטענתי אין הדברים הללו שייכים לערך העוסק ברב דרוקמן ובפועלו במשך עשרות שנים. ערך זה אמור לתאר את פעולותיו המרכזיות, ולא את התייחסותו לאנשים אחרים (ואין זה משנה אם הוא ננזף על התייחסות זו, כפי שאתה אומר, או לא, כיוון שזה לא תיאור שלו או של פועלו המרכזי).
(בשולי הדברים, חבל שבמקום להתייחס לדברי, אתה עוסק בדמגוגיה וכותב: "אגב, הוא לא חיווה דעתו זו באוזני המשטרה או הציבור או קרבנותיו של קופולוביץ". ברור שהוא חיווה את דעתו בפני מי שהציג בפניו את הבעיה ודרש את התייחסותו אליה, ולא בפני מישהו אחר, וזאת על מנת לפתור את הדברים בצורה אמיתית, ומצד שני בצורה שלא תפגע במישהו שלא הוכחה [בשעתו] אשמתו.)
ג. "החלטות כאלו אצל אנשים ברמת פעילות ציבורית כפי שהיא קיימת אצל הרב דרוקמן הינן מעשה כמעט יום יומי" – "אשמח אם תציג דוגמאות נוספות לאנשים שלא דיווחו למשטרה על הטרדה מינית מתמשכת של מורה כלפי קטינים הנתונים למרותו. אני אדאג להוסיף זאת לערכים המתאימים (אם יוצגו סימוכין, כמובן)". – כנראה שכאן כבר נגמרו טענותיך, ולכן עברת לסילוף מכוון של דברי. אני חושב שברור גם לך שלא באתי לומר בדברים אלו שישנם מעשים יום-יומיים של הטרדות כאלו שאינם מדווחים למשטרה. כוונתי, ואני חושב שזה ברור גם לך, היא שאצל אנשים ברמת פעילות ציבורית כפי שהיא קיימת אצל הרב דרוקמן, ישנן החלטות חשובות הנוגעות באופן אישי גם לאנשים אחרים, שכן אדם ברמת פעילות והיררכיה כשלו צריך להחליט החלטות ציבוריות, ובעל כורחו הוא צריך להכריע. ההחלטות הללו הן מעשים שגרתיים, הנעשים מדי יום ביומו, אז גם אם ישנם מקרים חריגים שבהם האדם טועה, אין זה פוגם באישיותו.
"גם אם ישנם מקרים חריגים שבהם הוא טועה אין זה פוגם באישיותו" – "ראשית, הוא לא טעה אלא פשע. שנית, לא מצאתי היכן כתוב בערך שאישיותו פגומה". – ראשית, גם לשיטתך ברור שהוא רק טעה ולא פשע. גם אם נניח שהוא כן היה צריך לדווח למשטרה על כך, העובדה שהוא לא עשה זאת היא טעות הנובעת ממניעים טהורים, ולא מתוך כוונה להפיק מכך תועלת אישית. שנית, אינך צריך למצוא בערך שיהיה כתוב שאישיותו פגומה, שכן הדברים אמורים מאליהם ברגע שאתה מציג את הרב דרוקמן כמי שפשע לפי הגדרתך.
"צריך קצת פרופורציה בכל דבר" – "ספר זאת לקרבנותיו של קופולוביץ". – שוב אתה עוסק בדמגוגיה. כוונתי היא שכשם שאין אני מצפה למצוא בערך העוסק באליקים רובינשטיין את העובדה שהוא כתב מכתב בנושא זה לרב דרוקמן, כך אין אני מצפה למצוא בערך העוסק ברב דרוקמן עובדה מיזערית זו, שאינה מצביעה, אינה משקפת, ואינה עומדת בפרופורציה לשאר פעולותיו. זה פשוט גורם לעיוות של הערך. (ברור לי שגם אתה הבנת שזו היא כוונתי, שהרי הוספת וכתבת: "אם אין פרופורציה בערך לדעתך, אתה מוזמן להרחיב בתיאור פעילותו החיובית של דרוקמן". לצערי אינני בקי מספיק בביוגרפיה של הרב דרוקמן על מנת שאוכל לעשות זאת, אך במצב הנוכחי, כל עוד זה לא נעשה, הוספת הדברים בצורה שהיא נעשתה מעוותת לחלוטין את הערך.)
ד - ז. "מכל הסעיפים הללו אני מבין שלדעתך הרב דרוקמן צדק ובית המשפט טעה. הנתונים שמונחים בפנינו הם החלטת בית המשפט והמכתב של היועה"מ. כדי לטעון שדבריהם מוטעים צריך יותר מאשר טיעונים בסגנון "אולי הוא סתם הודה", "אולי המתלוננים שיקרו" וכדומה. אם יש מי שטען שבית המשפט טעה - הבא דבריו לכאן ונצטט אותם בשמו. אם אין טענה כזו - אז אין כל בסיס לומר שפסיקת בית המשפט אינה נכונה". – יש להבדיל בין סעיפים ד-ו לבין סעיף ז. בסעיפים ד-ו לא דנתי כלל בשאלה האם לגופו של מקרה בית המשפט צדק בהחלטתו או טעה בה. בסעיפים אלו דברתי על השלב הקודם לכך, העוסק בהחלטתו של הרב דרוקמן בנידון. בדברי הסברתי בצורה נרחבת מדוע צדק הרב דרוקמן בהחלטתו באותו שלב, ומדוע החלטתו היא מאזנת בין הגורמים השונים. ההשלכה המעשית של דברים אלו היא, שמכיוון שבאותו שלב הייתה החלטתו נכונה ומאוזנת, אין להציג את הדברים בערך בצורה הפוכה.
בסעיף ז' התייחסתי להחלטתו של בית המשפט בנידון, וכמי שעבר בשנה וחצי האחרונים משהו (לא במובן האישי, אלא במובן הציבורי), כתבתי שנכון להיום אין לי שום אמון לא במשטרה, לא בפרקליטות, ולא בבתי המשפט. בעיני ראיתי כיצד השקר, הצביעות והציניות חוגגים מעל ראשיהם של אזרחים שלא עשו מאומה.
"הערה נוספת: כשלוש שנים לפני שהתפוצצה הפרשה, עזב הרב קופולוביץ את הישיבה, גם אז באמתלה של מחלת לב. לאחר שהתנהלה הישיבה מספר חודשים ללא ראש ישיבה, הוחזר הרב קופולוביץ לתפקידו, וחזר להטריד את הילדים לעוד שנתיים וחצי. אינני זוכר אם הרב דרוקמן היה מעורב גם אז בדברים, אבל צא וראה למה מביאה הגישה של הסתרת הדברים מתחת לשטיח, ומה היא לשיטתך "החלטה נכונה ומאוזנת", המעדיפה את טובתו של הפוגע על פני טובת הנפגעים". – שוב פעם אתה חוזר לדמגוגיה. אם אינך זוכר אם הרב דרוקמן היה מעורב גם אז בדברים, כיצד אתה יכול להאשים אותו במה שנעשה אז? וכי הוא אחראי על כל מה שיעשה בישיבה הנ"ל וברב הנ"ל עד סוף ימיהם? הרי מה שנעשה הוא ההפך ממה שהוא אמר שצריך להיעשות. אז מה האחריות שלו לכך? ההחלטה שלו הייתה באמת החלטה נכונה ומאוזנת, שלא העדיפה את טובתו של הפוגע (שלא היה ברור כלל באותו שלב שהוא באמת פוגע) על פני טובת הנפגעים, אלא איזנה בין הגורמים השונים. כמובן שבמובן האישי הפרטי של הרב דרוקמן, היה עדיף לו לשלוח את הרב הנ"ל למשטרה, ו"אני את נפשי הצלתי", אך כל מה שהוא עשה היה על מנת לחתור לצדק עם כולם, ולא רק עם אחד מהגורמים. לכן אין זה ראוי שבערך שלו הוא יושמץ על מעשיו שנעשו בטהרת לב.
בכבוד רב--בי 01:40, 14 יולי 2006 (IDT)
אינני רואה צורך להשיב לטענותיך מעבר למה שכתבתי כבר. העובדות הן ברורות: הרב דרוקמן כראש מערכת (מרכז ישיבות בני עקיבא) קיבל דיווח על הטרדה מינית מתמשכת של מורה במערכת כלפי קטינים הנתונים למרותו, ונמנע מלדווח על כך למשטרה. על כך הוא ננזף בידי היועץ המשפטי לממשלה. אין שום סיבה שעובדות אלה לא יופיעו בערך. כפי שכתבתי לך כבר, אם תמצא מישהו רציני שמהפך בזכותו בעניין זה - אוסיף ציטוט מדבריו לערך בשמו ועם ציון מקור. אתה מוזמן לפנות לכל גורם שתרצה בוויקיפדיה לשטוח לפניו את טענותיך בעניין זה. נתנאל 07:57, 14 יולי 2006 (IDT)


לנתנאל,

אין שום סיבה שעובדות אלה לא יופיעו בערך?! כל אחת מהסיבות שהבאתי בפני עצמה, ובוודאי צירוף של כולן יחד מביאות למסקנה זו. אני נותן לך עוד יום אחד להשיב על טענותי, ואם לא, בדעתי לשנות את הערך לפי הבנתי. כל שיחזור שלך יהיה איפה בגדר השחתה. בכבוד רב --בי 01:05, 16 יולי 2006 (IDT)
1) אני תומך בעמדה שיש להשאיר את המידע, מדובר במידע נטו. הקורא הנבון אמור להבחין כי הרב צדק במה שעשה והביקורת הציבורית, כרגיל, טועה. אם יש צורך לאמר זאת במפורש בערך, ניתן להוסיף משהו כמו - ישנם החושבים כי הרב צדק וכי גם אם הדבר היה קורא שוב היה עליו לנהוג באותה צורה.
אני שולל את השימוש במילה "השחתה" כאשר מדובר במלחמת עריכה. השימוש במילה זאת אינה במקום.
יעקב בויקי 02:55, 16 יולי 2006 (IDT)
יעקב - אינני מוכן לקבל ניסוח כמו "יש החושבים". כפי שכתבתי לעיל אין לי התנגדות להבאת ציטוט בעניין בשם אומרו ועם ציון מקור.
בי - לא מקובל לשנות את הערך כאשר אין הסכמה בדף השיחה. אם תעשה זאת, הדבר יטופל לפי הנהלים. נתנאל 10:12, 16 יולי 2006 (IDT)

המפד"ל[עריכת קוד מקור]

הערך הופך את הרב דרוקמן מתלמיד חכם מהשורה הראשונה של מרכז הרב לעסקן מפלגת המפד"ל וחבלאביהו ברנע 22:47, 2 באוגוסט 2007 (IDT)

הרב דרוקמן היה חבר כנסת מטעם המפד"ל בארבע כנסות. אם בעיניך יש בכך פגם, אזי התלונה שלך צריכה להיות מופנית לרב דרוקמן עצמו ולא לערך עליו. נתנאל 22:54, 2 באוגוסט 2007 (IDT)

הרבדרוקמן היה גם עסקןפוליטיאביהו ברנע 23:42, 4 באוגוסט 2007 (IDT)

בתפקידיו בולטים הוא צריך להוסיף ראש ישיבה. רב ישובאביהו ברנע 04:59, 18 באוקטובר 2007 (IST)

את אלו אוניות מעפילים טבעו הגרמנים?[עריכת קוד מקור]

האם אפשר להרחיב על זה ולתת קישורים? לא שמעתי על זה מעולם. יעקב 21:45, 20 באוקטובר 2007 (IST)

בערך היה כתוב: "לאחר מכן החליטו לברוח לרומניה שהייתה קרובה ועברו את נהר הדירמוש מחופשים לגויים. בהגיעם לרומניה, רצו הוריו של חיים לעלות לארץ, אך הם לא קבלו סרטיפיקטים. הם פגשו שם זוג יהודים חשוכי ילדים שקיבלו סרטיפיקטים, והיו מוכנים לקחת את חיים כבנם לארץ. דבר שהיה כרוך עדיין בסכנת חיים, מכיוון שאת אחת משלושת אוניות ההעפלה שבהן עלה, טיבעו משחתות גרמניות."

השאלות: 1) איפה בדיוק פולין קרובה לרומניה? 2) איך הצליחו לברוח מפולין לרומניה? 3) אם היו סרטיפיקטים למה להעפיל? 4) האם הוא הפליג בשלוש אוניות או באחת מתוך שלוש שהאחר טובעה? 5) באיזו אונייה הפליג? יעקב 21:57, 20 באוקטובר 2007 (IST)

אחתמבנותיו[עריכת קוד מקור]

אחת מבנותיו נשואה לרב אלישיב הכהן ראש ישיבת חדרה ורב בתנועת בני עקיבא, אחיהם של האלוף גרשון הכהן, הרב אביה הכהן והרב רא"ם הכהן סיפורי בובהה מיישש מה זה קשור לאינציקלופדיה אלו דמויות שוליות ביחס לרב דרוקמן.

קודם כל, יש לומר "בובע מייסעס" (סיפורי סבתא) ולא כפי שנכתב. שנית, לגיטימי לחלוטין לכתוב את רשימת כל תשעת ילדיו ומעשיהם (בקצרה כמובן), גם אם הם טרם הגיעו לדרגת האב. ‏DGtal‏ 18:58, 28 באוקטובר 2007 (IST)

פרשת הגיורת ובית הדין מאשדוד[עריכת קוד מקור]

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=4721&cat_id=1

הרב מוטי אלון והרב רא"ם הכהן - תלמידיו?[עריכת קוד מקור]

אני סבור שהגדרה זו אינה מדויקת, גם אם הרב מוטי אלון למד תקופה מסוימת בישיבה שלו, וגם אם הרב רא"ם הכהן לימד שם. זה עדיין לא בגדר תלמיד. נרו יאירשיחה • ד' באב ה'תשס"ח • 14:45, 5 באוגוסט 2008 (IDT) יש כל כך הרבה בעיות עם הגדרת 'תלמידיו'. הכי פשוט זה לשאול אותם עצמם אם הם מגדירים את עצמם ככאלו (ולא שהוא רבם המובהק או שהם תלמידיו המובהקים אלא רק 'תלמידיו')הצב הירוקשיחה • י"ד באב ה'תשס"ח • 02:00, 15 באוגוסט 2008 (IDT) לשם הדיוק כדי לציין שהרב אלון הוא ראש ישיבת הכותל בעבר.

הרב חנוך חיימוביץ- רב היישוב ענב תלמידו?[עריכת קוד מקור]

אולי תפסיקו כל שניה להוסיף ולהוריד אותו???!!! אני מוכן להתנדב לשאול את הרב דרוקמן עצמו, אם זה יעזור לכם. אבל בכייאת תפסיקו! הצב הירוקשיחה • כ"ז באב ה'תשס"ח • 18:09, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

הרב חנוך חיימוביץ למד בישיבה 12 שנים (או אולי 13 - משהו כזה), ואז עבר לשנה אחת לכהן ברבנות ענב והיום הוא תושב פתח תקוה ומשמש בהוראה וברבנות באחד ממוסדות החינוך בעיר. גבעתיים - שיחה 09:28, 18 בספטמבר 2008 (IDT) (שהוא למנייננו ח"י באלול ה'תשס"ח)

תלמידים[עריכת קוד מקור]

עם כל הכבוד לרשימת רבני היישובים, נדמה לי שבערך אנציקלופדי ראוי לכלול רק רבנים בעלי משמעות ציבורית - דהיינו את ראשי המוסדות שברשימה, ואולי אף את הרב אלטשולר שמוכר כ"משיב" בשו"ת אינטרנט. אריה א - שיחה 22:28, 16 בספטמבר 2008 (IDT)

נימוקים[עריכת קוד מקור]

לדעתי הפסקה "נימוקים למעמדותו של הרב דרוקמן לקבלת פרס הציונות הדתית התשס"ח" אינה שייכת. אפשר לקחת משם את הפרטים הרלוונטיים שעוד לא נכנסו למקומות אחרים בערך ולהפוך את הפסקה לאזכור שהוצגה לו מועמדות לפרס הנ"ל. ניתן לתת קישור חיצוני אם המסמך הזה מוצג במרום אחר. - יו"ש :) • שיחה • כ' בכסלו ה'תשס"ט • 16:11, 17 בדצמבר 2008 (IST)


החלטת נציבת תלונות השופטים בעניין פסילת הגיורים[עריכת קוד מקור]

שורה זו שהושמטה לפי דעתי ראויה להיכתב שכן מדובר בציון עובדות בלבד, ובדו"ח של נציבת תלונות השופטים נאמר שהדיין שפסל את הגיור לא נהג כשורה ועל כן יש להדיחו. ע"מ להבין את הרקע אציין כי הדיין פרסם בכנס דיינים שהרב דרוקמן פסול וכן כל גיוריו עוד בטרם נערך כל דיון בתיק. הרב דרוקמן ביקש בעקבות זאת מן הדיין שיפסול את עצמו מלדון, אך הוא סירב. בעקבות זאת פנה הרב אל הראשל"צ הרב עמאר, שפעמיים נתן הוראה לאב"ד לא לדון בתיק, ולמרות זאת הוא החליט לדון בכך. בעקבות זאת התלונן הרב אצל הנציבה, ובעקבות תלונתו, היא המליצה להדיח את אב בית הדין מתפקידו. במשפט הנ"ל יש חשיבות מרובה על מנת לאזן את התמונה ולהראות את העובדות המלאות, עד כדי כך שיש חשש לעיוות הדין נגד הרב דרוקמן מצד דיין בבית הדין הגדול.



קורות חייו[עריכת קוד מקור]

הוריו של הרב עלו לארץ ולא נהרגו בשואה כפי שנכתב. הם זכו לראותו גדל מתחתן ומקים משפחה, ונפטרו בארץ ונקברו בבית העלמין נחלת יצחק בת"א.

לא נחלת יצחק, אלא קרית שאול. גבעתיים - שיחה 11:42, 8 באפריל 2010 (IDT) (שהוא למנייננו כ"ד בניסן ה'תש"ע)

שחזור עריכות אלמוניות[עריכת קוד מקור]

שחזרתי מספר עריכות אלמוניות בהן הועלו טענות שליליות כלפי הרב דרוקמן, מבלי שצוין מקור מהימן התומך בהן. זאת בהתאם למדיניות הקיימת בוויקיפדיה. אני מציע לתורם האלמוני המסור לציין בגוף הערך מקור התומך בטענותיו, או לכל הפחות לציין את מקורותיו כאן כדי שנוכל לצטט אותן כהלכה בגוף הערך. ובכלל, מוטב לכולנו להישמר מלדבר לשון הרע, קל וחומר מהוצאת שם רע. ליאור ޖޭ • ג' באדר ה'תשס"ט • 23:18, 26 בפברואר 2009 (IST)

לאחר שעיינתי במאמר העוסק בפרשה, השתכנעתי שאין ממש בטענות האלמוני, וציטוטן בוויקיפדיה הוא בבחינת הוצאת שם רע . ליאור ޖޭ • ג' באדר ה'תשס"ט • 00:26, 27 בפברואר 2009 (IST)

לליאור מאלמוני: כפי שפירטתי כבר, מקור לתיקון שהצעתי הוא בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול עצמו. להל פסק הדין http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2405532&forum_id=771

אני מביא את פסק הדין ומציע לקרוא את אותו במקור ולא המאמרים של תומכי דרוקמן עליו פרק ו' לפסק הדין מביא טענות בדבר הזיופים של הרב דרוקמן. בית הדין הרבני הגדול קבע שיש לבדוק את הגיור של המערערת לא בשל אי קיום מצוות על ידה אלא משום שישנו ספק בכך שבית הדין של הרב דרוקמן עונה להגדרת בית דין לפי ההלכה וזה בשל מקרים רבים של זיופים שנתגלו. אני מקווה שעתה תוכל להחזיר את הגירסה שהצעתי-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נתתי קישור לפסק הדין, והמידע המופיע כעת בערך הוא די והותר. תמהני, בהזדמנות זו, האם הרב שרמן למד גם כי "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים", או שסיפור זה אינו נכלל בחומר הבחינות לדיינות. דוד שי - שיחה 22:30, 28 בפברואר 2009 (IST)

אינני יודע מה בדיוק למד הרב שרמן ומה למד הרב דרוקמן, אך כמדומני הרעתך לגבי הרב שרמן חושפת עניינך האישי בסכסוך וזה אולי מפריע לך בהצגת המידע האובייקטיבי ומלא. בפסק הדין לא נקבע שיש לבדוק כל הגיורים של הרב דרוקמן. נאמר בו שיש לבדוק את גיורה של המערערת. לקורא של הערך מעניין גם לדעת למה בית הדין הרבני הגדול פסק כך. התשובה היא: בגלל עשרות מקרי זיוף כאשר הרב דרוקמן חתם על פסק דין של בית הדין לגיור מבלי לראות את הגר, כפי שמפורט בפרק ו' לפסק הדין. לדידי יש לתקן את הערך-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כפי שכבר נכתב בערך, מתנהל מהלך להדחתו של הרב אברהם שרמן עקב פסק דינו זה, כך שהדברים רחוקים מלהיות פשוטים. כפי שאמרתי, המידע המופיע כעת בערך הוא די והותר. אני מציע שתכתוב את הערך אברהם שרמן, שם תוכל לתת לו פתחון פה, ולהציג בהרחבה את דעותיו על הרב דרוקמן ועל הגיור, כולל התלבטותו האם גרים הם ספחת או צרעת [3]. דוד שי - שיחה 00:01, 1 במרץ 2009 (IST)

- לא אוכל לכתוב ערך על הרב שרמן. אינני יודע הרבה עליו ועל משנתו. אני יודע שהוא אלוף משנה במילואים ואין עיוות גדול מלקרוא לו "חרדי". למרות שמבחינתו של הרב דרוקמן היה זה מהלך תקשורתי מבריק להציג את פסק הדין כשלב במאבק חרדים במדינה ובכך לטשטש את העובדה שהסיבה האמיתית לפסק הדין היא הזיופים שלו.

באשר להליך ההדחה של הרב שרמן - הליך זה הסתיים בכך שלא נמצא רוב להדחתו בועדה למינוי דיינים. אגב השופטת שטרסבר-כהן בהמלצתה להדיח את הרב שרמן הלכה אחר דעתה בפסק דין בבג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה השופט עמירם שרון. אולם דעתה בפסק דיןהייתה דעת מיעוט והיא נדחתה ע"י רוב שופטי הבג"צ.

ההגדרה של חרדי היא כידוע הגדרה סוציולוגית. היותו של אדם רב ברבנות הצבאית (אלוף משנה ? איך הגעת לזה ? ) אינה מונעת ממנו הגדרה זו, בעבר רוב רובם של הרבנים הצבאיים היו חרדים ועדיין חלק לא מבוטל עונה להגדות הסוציולוגיות הנדרשות. זה שהרב שרמן מצטט (בעת צורך) את הרב קוק, אינה הופכת אותו ללא חרדי, גם אם חמיו היה אחיינו. מעבר לכך איני מביע דעה בפרשה שאיני מתמצא בה, פשוט אני מכיר את הרב שרמן די מקרוב (ולטובה). --שפ2000 - שיחה 08:46, 1 במרץ 2009 (IST)

כלומר, לפי הגדרתך: חרדי הוא מי שנגד הרב דרוקמו, אפילו אם הוא שירת בצה"ל, מקבל את משנתו של הרב קוק וכו'. נראה לי ש"כיפות סרוגות" הופכות לכת.

חרדי הוא מי שעונה להגדות הסוציולוגיות. מי שלמד במוסדות חינוך חרדיים, מי ששולח את ילדיו אך ורק למוסדות חרדיים, מי שהוא וילדיו אינם משרתים בצה"ל, למעט בתפקידים של רבנים צבאיים, מי שמקבל ע"ע מרות של פוסק חרדי מובהק (הרב אלישיב במקרה שלנו). לצטט לעיתון "בהפוכה" את הרב קוק, זה לא בדיוק שיעור ב"משנת הגאולה של מרן הרב" מפי הרב שלמה אבינר. --שפ2000 - שיחה 15:36, 1 במרץ 2009 (IST)

ההגדרה שהצעת לאו הגדרה היא. היא מעגלית ומגדירה את המונח חרדי באמצעות "חרדי". חרדי מי שלמד במוסד חינוך חרדי. אז איזה מוסד חינוך הוא חרדי? זה שלומדים בו חרדים?!

רשת בית יעקב לבנות היא מוסד חרדי (כאילו שלא ידעת). אין לי חשק להתווכח עם מי שמשחק ראש קטן, ומתחמק מחתימה. --שפ2000 - שיחה 16:37, 1 במרץ 2009 (IST)


לא ידעתי שהרב שרמן למד ברשת בית יעקב לבנות.

אינני בקיא בכללי ויקיפדיה. אם אני בכל זאת סבור שיש לתקן את הערך. מה עלי לעשות?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שבוע טוב לתורם האלמוני,
לשאלתך, במקרה של מחלוקת על תוכן הערך, מקובל להפנות את ציבור הכותבים לדיון המתנהל בדף השיחה באמצעות לוח המודעות. אעשה זאת בעצמי כעת.
עיינתי בפסק הדין של הרב שרמן, ונראה שהוא קודם כל טוען שהרב דרוקמן הם אפיקורוס רחמנא ליצלן, ורק אחר כך "מבקש כבוד הדיין הגר"א עטיה לחזק את קביעתו שביה"ד שגייר את המערערת הוא בי"ד פסול" באמצעות טענות על זיופים. כך או כך, אסור לנו אפילו לחשוב שהרב דרוקמן עשה רע, קל וחומר לטעון זאת בוויקיפדיה. לשם השוואה, היהודי לב שוורצמן חתם בעצמו על הודאה כי "היו לו יחסים מיניים עם בנו, עם בתו, עם שר הביטחון לשעבר ועם השגריר הבריטי" ובכל זאת איננו מספרים לקוראינו שכך עשה שוורצמן. על אחת כמה וכמה שהרב דרוקמן, רב ודיין בישראל, שאפילו לא זומן לשימוע בפני הרכב הדיינים שעיין בפסיקתו, לא צריך למצוא בערך עליו בוויקיפדיה כל מיני דברי הבל שטפלו עליו בפסק דין בטל ומבוטל. ומדגיש זאת החפץ חיים זי"ע:

ודע שאיסור לשון הרע הוא אפילו על עם הארץ, כי גם הוא בכלל עם ה' וצבאותיו שהוציאם ממצרים, וכל שכן אם הוא תלמיד חכם, בוודאי המספר לשון הרע עליו עונשו גדול בהרבה. ואמרו חזל "כל המספר לשון הרע אחרי מיטתו של תלמיד חכם - נופל בגיהנם". ולפעמים נכנס בגדר מבזה תלמיד חכם. וידוע גודל עונשו של המבזה תלמיד חכם. והיצר הרע מסית לאדם שהאיסור הוא רק על תלמידי חכם של זמן הגמרא, אבל תלמידי חכמים של היום מותר לבזותם. והוא טעות גמורה. כי כל תלמיד חכם הוא לפי הדור. ואפילו בזמנינו, אם הוא יגע בתורה וראוי להורות וללמד - בגדר תלמיד חכם נקרא. והמבזה אותו אפילו רק בדברים, ואפילו שלא בפניו, עוון הוא, וחייבים עליו נידוי. וכל שכן אם התלמיד חכם הוא מורה הוראה בעיר, בוודאי האיסור חמור הרבה יותר. כי בעקבות סיפורו אנשים לא ייכלו לשאול אותו הלכות, אלא יפסקו לעצמם, ויבואו לידי קלקול.

החפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ח', סעיף ד'
ומוסיף בספרו שמירת הלשון:

והנה עוון המחלוקת הוא אפילו אם חולק עם האדם השוה לו במעלה, וכל שכן, חס ושלום, אם הוא חולק עם תלמיד חכם אפילו איננו רבו, וכל שכן אם הוא רבו, בודאי גדול עוונו ונכפלה רעתו. כי ידוע, שדרך בעלי המחלוקת לבזות בדברים להצד שכנגדו, וידוע גודל עונשו של המבזה תלמיד חכם ממה שאמרו בחלק (סנהדרין צט, ב) ונפסק כן ביורה דעה (בסימן רמ"ג סעיף ו), שהמבזה תלמיד חכם הוא בכלל (במדבר טו, לא): "כי דבר ה' בזה וגו', הכרת תכרת הנפש ההיא עוונה בה".

[ואפילו בזמננו, אם הוא ראוי רק להורות ויגע בתורה, נקרא תלמיד חכם, והמבזה אותו, אפילו בדברים בעלמא, ואפילו שלא בפניו, עוון פלילי הוא, וחייב נידוי על זה, ככתוב ביו"ד בסימן רמ"ג ס"ז ובסימן של"ד בש"ך סעיף קטן ס"ח].

וגם אין לו רפואה למכתו עבור זה ככתוב (שבת קיט, ע"ב): אמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה וכו'. וגם חורבן ירושלים היה עבור זה החטא ככתוב שם: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר (דברי הימים ב, ל"ו פסוק טז): "ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו לאין מרפא". עוד נאמר בברכות (יט, ע"א): אמר רבי יהושע בן לוי: כל המספר אחר מיטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהינום שנאמר וגו'.

ואף כי בעוונותינו נפלנו עוד מאז ימיו של החפץ חיים, אל לנו להרהר באפשרות שמא דמם של הרבנים בדורנו הפקר ומותר להלבין פניהם ברבים שלא לצורך. וודאי שגם הרבנים שרמן, איזירר ושיינפלד כבר הספיקו לעשות תשובה, עוד בטרם תתבהר אפילת הלילה בו אנו מצויים. ובבניין ציון נתנחם, ליאור ޖޭ • ה' באדר ה'תשס"ט • 07:28, 1 במרץ 2009 (IST)
לדעתי יש מקום להרחיב על הפרשה הזו שעוררה גלים רבים בציבור החרדי והדתי. הרב אברהם ח. שרמן בהחלט רואה עצמו חרדי וכתלמיד מובהק של הרב אלישיב, ובראיון לאתר בחדרי חרדים ([4]) הוא אף הצהיר שבדיעבד אסור היה לו ללמוד בישיבת היישוב החדש. יחסיות האמת • ה' באדר ה'תשס"ט 08:43:56
ייתכן שראוי להרחיב על הפרשה, אבל לא בערך חיים דרוקמן, אלא בערך אברהם שרמן, ואולי בערך גיור או בערך בית הדין הרבני הגדול. דוד שי - שיחה 13:08, 1 במרץ 2009 (IST)
את הפרשה למעשה החל הרב ישראל רוזן, קודמו של דרוקמן, שהטיח האשמות קשות בדרוקמן, ואתה אלה בכל מקרה לא ניתן להעביר אל שרמן. יחסיות האמת • ה' באדר ה'תשס"ט 13:21:41

==לאחר הפניית הציבור, מי מכריע מה הוא התוכן הנכון? האם האמת מוכרעת ברוב דעות? כתבת עיינתי בפסק הדין של הרב שרמן, ונראה שהוא קודם כל טוען שהרב דרוקמן הם אפיקורוס רחמנא ליצלן, ורק אחר כך "מבקש כבוד הדיין הגר"א עטיה לחזק את קביעתו שביה"ד שגייר את המערערת הוא בי"ד פסול" - טעות בידיך. אין בפסק הדין קביעה שהרב דרוקמן הוא אפיקוירס

כך או כך, אסור לנו אפילו לחשוב שהרב דרוקמן עשה רע, קל וחומר לטעון זאת בוויקיפדיה. - מדוע? נדמה לי המטען האידאולוגי האישי שלך מפריע לך לראות את הדברים כמותשהם וזה פוסל אותך מלערוך ערכים באנציקלודיה אשר חייבת לשקף עובדות. ואם יתברר שרב גדול פלוני אנס למשל ילד עלינו לכתוב זאת, ולא לטאטא זאת מתחת לשטיח, כמו שנעשה במגזרך. לב שוורצמן חתם על מה שחתם תחת עינויים. הרב דרוקמן הודה בזיופים בלי שעונה. על אחת כמה וכמה שהרב דרוקמן, רב ודיין בישראל, שאפילו לא זומן לשימוע בפני הרכב הדיינים שעיין בפסיקתו, לא צריך למצוא בערך עליו בוויקיפדיה כל מיני דברי הבל שטפלו עליו בפסק דין בטל ומבוטל. על סמך מה אתה כותב שפסק הדין בטל ומבוטל& זה משקף את העובדות או את רצונך בלבד? חפץ חיים זה לא קרדום לחפור בו. לדידי הרב דרוקמן הוא זייפן ופוליטיקאי אשר עבר על מצווה בפני עיוור אל תשים מכשול והכשיל גרים תמימים רבים. ואגב, הרב דרוקמן הוזמן להופיע בפני ההרכב של בית הדין הגדול אך הוא לא הופיע

כדי שאני לא אחטא ב"לפני עיוור לא תיתן מכשול" אציין שהדברים שכתבת כאן חושפים אותך לתביעת דיבה מצד הרב דרוקמן, תביעה שעלולה לעלות לך בממון רב. דוד שי - שיחה 19:33, 1 במרץ 2009 (IST)

אז למה אתה מוחק את דבריי ומונע בכך מדרוקמן ממון רב? אולי משום שגם אתה שמעת על הגנה "אמת דיברתי". ומדוע דרוקמן לא תבע אתאליעזר לוין? תפסיק לדאוג לדרוקמן. תתחיל לדאוג לאמת

דוד שי - באיזה זכותאתה מונע כתיבת אמת לא נעימה על הרב דרוקמן ובאיזה זכות נעלת את הערך? נדמה לי שאתה סוטה מהכלל נקודת מבט נייטרלית בוויקיפדיה יש עקרונות וקווים מנחים רבים לכתיבת ערכים. עקרון חשוב הוא שמירה על נקודת מבט נייטרלית - אין לכתוב ערכים תוך הצגה מגמתית ויש להקפיד לאזכר את מגוון הדיעות השונות. כשעורכים או כותבים ערך בנושא שנוי במחלוקת, כדוגמת ערכים פוליטיים חשוב להקפיד שבעתיים בעניין זה, ולבדוק שאינכם מכניסים דעות אישיות. אם אינכם מסוגלים לכתוב בנושאים שנויים במחלוקת, זכרו שיש מגוון רחב של נושאים אחרים פחות מעוררי מחלוקת שאפשר לכתוב עליהם האמת הצרופה (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום

נעלתי את הערך רק בפני אלמונים. כאשר הערך הופך להיות במה לכתיבה מגמתית, ראוי להביא למצב שהכותב בו יהיה מזוהה, ולוּ בכינוי כלשהו.
באשר לתוכן שנמחק: בעניינים שכאלה אני מעדיך מקור שהוא אחד העיתונים הנפוצים, ולא אתר News1. בנוסף, כיוון שמדובר בחקירה שלא הניבה כתב אישום, אינני רואה טעם לעסוק בה.
עכשיו, כשיש לך כינוי, השתמש בו לחתימה בסוף דבריך, באמצעות הסימן ~~~~ דוד שי - שיחה 21:25, 1 במרץ 2009 (IST)
  • עד היום חשבתי שהכללים הם עבור הכולם. לפי תנאים להפעלת הגנה לא היית צריך לנעול את הערך גם משום שלא התקיים אף אחד מהתנאים הנקובים בכללים לכך וגם משום שהיית מעורב במלחמת הגרסאות. נדמה שבינתיים יכולתלוודא שאני שולט בעובדות המקרה טוב יותר מכל אחד מבני שיחי. הכנסתי עובדות שהרב דרוקמן לא חולק עליהם. עובדות אלה גם פורטו בבית הדין הרבני הגדול - ערכאה שיפוטית ממלכתית המוסמכת.

אני נרשמתי - אך עדיין לא יכול לבצע עריכה--?$? - שיחה 22:43, 1 במרץ 2009 (IST)

עליך לצבור ותק של ארבעה ימים, ואז תוכל לערוך.
בוודאי ידוע לך שעל תפקודו של בית הדין הרבני הגדול בפרשה זו נמתחה ביקורת חריפה על ידי ערכאה ממלכתית מוסמכת אחרת. מסיבות השמורות עמך, אתה מעדיף להתעלם מעובדה זו. דוד שי - שיחה 22:47, 1 במרץ 2009 (IST)
  • הערכאה היחידה המוסמכת למתוח ביקורת על פסק דין של בית הדין הרבני הגדול היא בג"צ. היא לא אמרה דבר בעניין זה. וגם אילו נמתחה הביקורת, האם זו סיבה להשתיק את פסק הדין ולעוות אותו? או שמא הציבור בכל זאת זכאי לדעת מה נפסק שם. מה שנכתב בערך בית הדין טען שיש לבדוק באופן כללי את כל הגיורים של הרב דרוקמן ואולי אף לפסול למפרע את כל גיוריו החל משנת תשנ"ט, אלא שהתערבות הרב הראשי והראשון לציון שלמה עמאר מנעה את המהלך - פשוט לא נכון. --?$? - שיחה 23:15, 1 במרץ 2009 (IST)
ומה נכון? דוד שי - שיחה 23:31, 1 במרץ 2009 (IST)
  • אתה באמת רוצה לדעת? התשובה שנתת לנעילת הדף איננה נכללת בכללים להגנה על הערך. אני רוצה להבין קודם, האם ויקיפדיה זה באמת מה שכתוב בתקנון שלה ובכלליה, או שזה עניין פרטי שלך? אני הגשתי בקשה בדף המתאים להסרת ההגנה על הערך ובקשתי נעלמה כלא הייתה. אם ויקפדיה זה העסק הפרטי שלך אז אני לא אבזבז את זמני פה.--?$? - שיחה 17:18, 2 במרץ 2009 (IST)
לבית הדין אין סמכות להורות על בדיקה שכזו, לכן ממילא לא יצאה אל הפועל. יחסיות האמת • ו' באדר ה'תשס"ט 07:38:02
  • בית הדין לא קבע זאת ולכן זה לא יצא אל הפועל. ואגב כדי לך להתעמק בדרכים לגיבוש ההלכה--?$? - שיחה 17:18, 2 במרץ 2009 (IST)

הסכם עם הרצי"ה[עריכת קוד מקור]

ציטוט - למרות הסכם שהיה למפד"ל ולזבולון המר עם הרצי"ה קוק, למינויו של הרב דרוקמן לשר החינוך - הוא לא מונה לתפקיד, ושימש כח"כ מן המנין.

נער הייתי - ומעולם לא שמעתי על הסכם כזה - (וממתי הרצי"ה חותם הסכמים עם זבולון המר ?). נכון שהרצי"ה דרש את תפקיד שר החינוך לרב דרוקמן, מה שלא מנע מכתב תמיכה מעשרות אנשי חינוך וראשי ישיבות תיכוניות נגד דרישה זו (היו ימים) - הכל התפרסם בהצופה של אותם ימים. בסוף כמובן זבולון המר נכנס לתפקיד. אם לא יוצג לכך מקור, יש למחוק משפט מוטה זה. --שפ2000 - שיחה 22:14, 28 בפברואר 2009 (IST)


עמדת הרוב[עריכת קוד מקור]

בערך מתקיימת מחלוקת בין משתמש:האמת הצרופה ובין שלושה ויקיפדים אחרים על תוכן הערך. גם אם משתמש:האמת הצרופה סבור בידיו האמת הצרופה, וכל האחרים מונעים משיקולים זרים, עליו לכבד את דעת הרוב, ולשכנע בצדקת דרכו קודם שהוא משנה את הערך. דוד שי - שיחה 14:50, 9 במרץ 2009 (IST)

השיחזור שלך התנגש בשיחזור שלי. ככה שגם אני בעסק. מעבר לכך נראה כי מדובר במשתמש של ערך אחד, שעושה רושם של בובת קש, המקורות שהוא מביא הינם סקופ של עיתונאי אחד בלבד (אלעזר לוין שגם איננו מוכר), באתר חדשותי אחד (NFC). מעבר לכך לא מצאתי בגיגול אתרים רציניים יותר כמו הארץ, מעריב, ידיעות או אתרי טלביזיה. אם יש משהו שכן התפרסם פרסום רב, היא עמדתו הנחרצת של היועמ"צ כנגד הרב שרמן, וביקורתו על ההליכים הלא ראויים שהיו בבית הדין הגדול של הרבנות. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 15:37, 9 במרץ 2009 (IST)
  • Effib היקר, לפני שאתה מתחיל לערוך ערך רצוי שתקרה את המאמר כולו ולא רק הכותרת וככלל אילו אנציקלופדיות נכתבו על ידי אנשים שקרו על מה שהם כותבים בעיתון, איפה היינו?! מזוז לא יכל לבקש שום דבר מבג"צ. הוא גם לא פנה אליו. הוא רק הגיש תגובה בה תמך בביטול פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול. --?$? - שיחה 17:31, 9 במרץ 2009 (IST)
  • דוד שי היקר. לא כתוב בכללים שהרוב קובע מהי האמת. כך אומנם היה בברית המועצות והסוף ידוע. ואגב איך ספרת את הרוב - אולי תחכה שעה ואני אביא 5 חברים שתומכים בעמדתי, או ארשום 5 משתמשים חדשים.כתוב בכללים שהערך צריך להיות אובייקטיבי ולשקף את האמת.

תחילה מחקתם את גרסתי משום שלטענתך חסר איזכור ואסמכתא. נתתי איזכור ואסמכתא. אחר כך מחקת משום שלדברך כתיבה רגישה מצריכה חתימה. לאחר שנרשמתי שוב מחקו את כתיבתי בטענה שהמקור לא מהימן. עכשיו נתתי הפניה גם לוואללה (המאוחד עם הארץ) ועכשיו אתה מדבר על הרוב. נו באמת.... אתה הפגנת למכביר חוסר אובייקטיביות שלך לגבי ערך זה ומוטב שתפסול את עצמך מלטפל בו.

לא קשה למצוא מקורות נוספים לפרשה, למשל כאן ושם. הקץ לבלבול, ודי לברדק - כולם פה אחד - מוטי בודק! • י"ג באדר ה'תשס"ט 17:39:56
  • פה אחד היה רק בבריה"מ ואולי בסוריה. ואגב מדוע פה שלי לא נחשב?

תקראו את המקורות של יחסיות האמת. גם שם מדובר על זיופים למשל ""הרב שרמן, גיסו של הרב קוק, פסל באחרונה את כל גיורי הרב דרוקמן וקבע כי הוא בלתי ראוי לכהן כדיין גיור עקב פרשה משנת 2000, השנה האחרונה שבה כיהנתי כראש מינהל הגיור. אז נודע לי באקראי כי הרב דרוקמן חותם לעתים על תעודות גיור גם כאשר הוא לא נכח בהליך, ובמקומו ישב רב אחר. הרשימה שמנתה כ-150 איש הוצגה לרב דרוקמן עם הוכחות ניצחות, והוא לא הכחיש."

קראתי את המקורות וברור שיש פה מלחמת ר"ר (רבנים ברבנים) והרבה בוקה ומבולקה. הניסיון לערער את מעמדו של הרב דרוקמן ולהכפיש אותו קשור לכך שצורת הגיור שלו לא הייתה נוחה לרבנים חרדיים. היועץ המשפטי בעניין הגיורים כפי שהציג את עמדתו בבג"ץ, עומד דוקא לימין דרוקמן ולא לימין שרמן. מי שפתח את כל הפרשה הרב רוזן, סובר שבכל מקרה גיוריו של הרב דרוקמן תקפים, אפילו לפי הרבנים הראשיים לשעבר, ותוקף את הרב שמחה קוק, גיסו של הרב שרמן, וטוען שהתקפתו את הרב דרוקמן הם "בדיות או ספינים". אז מה יש לנו כאן, תלונה של יועץ משפטי של משרד הדתות כנגד הרב דרוקמן ליועץ המשפטי לממשלה. תלונה שהיועץ לא התייחס אליה כלל. האשמות של רבנים חרדים כלפי הרב דרוקמן, מבלי ששמעו אותו. פסילה של הפסילה בידי היועץ המשפטי מכיוון שהנהלים של פסילת גיורי הרב דרוקמן כשלעצמם היו פסולים. והתעלמות מכך שבעצם מדובר כאן במחלוקת של גישות הלכתיות. עד שלא יהיו דברים מוצקים יותר מאשר הכפשות (למשל כמו העמדה לדין), אין מקום לדברים הללו בערך. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 23:15, 9 במרץ 2009 (IST)
הבעיה שאתה נכנס לשיפוט ערכי של הפרשה, מתחיל לבחון עדויות ולקבוע מה אמין ומה לא ומי צודק, אלה לא דברים שתפקידנו לעשות (לדעתי אתה טועה ברוב דבריך, אבל אנחנו לא פורום ויכוחים). תפקידנו להציג בערך בנייטרליות את המחלוקת על כל צדדיה, והקוראים ישפטו. ויקיפדיה אינה הגיוגרפיה ומופיעים בה גם דברים שליליים (?), גם אם לא פליליים. מה שחשוב כאן הוא שהפרשה זכתה לעניין ציבורי רב ובשל כך יש לאזכרה בערך. הקץ לבלבול, ודי לברדק - כולם פה אחד - מוטי בודק! • י"ד באדר ה'תשס"ט 00:35:09
לדעתי כל המשתתפים בדיון ישתכנעו בחשיבות האנציקלופדית של סיקור הפרשה, ברגע שאחד או יותר מאיתנו יטרחו לכתוב עליה. לטעמי, אפשר אפילו להקדיש לה ערך, או לפחות פרק שמנמן בערך גיור. אני לא אכתוב על כך בעצמי, מכיוון שיש לי ערכים דחופים יותר לכתוב ואין לי חשק לחלוב התקפות אישיות נוספות מהכותב המכנה עצמו "האמת הצרופה". אם תרים את הכפפה, אתמוך בחשיבות הערך באמצעות סימוכין מתאימים. פורים שמח! ליאור ޖޭ • י"ד באדר ה'תשס"ט • 00:54, 10 במרץ 2009 (IST)
ליחסיות, מצחיק שאתה שצינזרת כל נימת ביקורת בערך זלמן מלמד מדבר על הגיוגרפיה. לגבי מה שכתב האמת הצרופה, הוא בוודאי לא כתב באופן נייטרלי, ובמקורות שאתה דוקא הבאת, מצטיירת תמונה שונה בתכלית מהדיווח החד צדדי של לוין, שאינני יודע עד כמה דבריו הם "תורה מסיני", ומה מדבריו בגדר עובדות ומה מדבריו בגדר רכילות ושמועות. יש לכתוב דברים בדוקים שאפשר לאשש מכמה מקורות, ובינתיים לא ראיתי זאת קורה. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 02:56, 10 במרץ 2009 (IST)
שם לא היו מקורות, כאן יש. בכל אופן ליאור צודק בעניין זה, מוטב לדון בטקסטים ספציפיים ולא ברעיונות תיאורטיים. הקץ לבלבול, ודי לברדק - כולם פה אחד - מוטי בודק! • י"ד באדר ה'תשס"ט 04:05:24
  • ליאור כבר כתב שאסור לכתוב דברים שליליים על דרוקמן. נו?

נדמה לי שיכולתם להתרשם שאני מכיר את הפרשה טוב יותר מכולכם ביחד, אבל האמתלא מעניינתאותכם. בזה אני מסייםאתתרומתי לויקיפדיה. אוסיף רק שבחודשים הקרוביםצפויים התפתחויות בפרשה שבעקבותיהם קשה יהיה לכם להשאיר את הערך בלי להתייחס לזיופים של דרוקמן.--?$? - שיחה 00:24, 12 במרץ 2009 (IST)

ראה תנורו של עכנאי. דוד שי - שיחה 07:18, 12 במרץ 2009 (IST)
  • קצת ענווה לא תזיק לך, מר שי דוד. אתה לא נמנע עם חכמי הדור, אינך מכיר את הסוגיה והפגעת די איפא ואיפה בסוגיה זו--?$? - שיחה 20:12, 12 במרץ 2009 (IST)
מר אמת צרופה, חדל נא לשקר לעצמך. דברי הרכילות שהוספת לערך הוסרו ממנו בהתאם למדיניות הקיימת בוויקיפדיה. דבריך בדף שיחה זה הם בלילה גועלית של לשון הרע, הוצאת שם רע, רכילות מרושעת, ביזיון תלמידי חכמים וסתם הבלים עילגים. השם יתברך רחום וחנון, אך ילדיו עלולים לתבוע אותך לדין בבית משפט ישראלי, ואז תאלץ לוותר על מעטה האלמוניות בו אתה חוסה ולהתבזות בפומבי. יהי רצון שתעבור שנאת חינם מן הארץ במהרה בימינו. יום טוב, ליאור ޖޭ • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 07:52, 12 במרץ 2009 (IST)
  • מי שמשקר פה זה רק אתה. כתבת לי שבמקרה של מחלוקת יש לפנות לקהל הרחב ולפרסם מודעה על כך - לא ראיתי מודעה. בערך על עזר ויצמן פורסם שנוהלה נגדו חקירה בחשד ללקיחת שוחד והתיק נסגר ע"י היועץ המשפטי. מדוע ידיעה דומה על דרוקמן פסולה?

ותפסיק לאיים עלי בתביעות וכדומה.

מתבנית ח"כ לתבנית רב[עריכת קוד מקור]

מישהו מתנגד לכך שהרב דרוקמן זכאי לתבנית רב יותר מאשר לתבנית ח"כ? רחפן - שיחה • נו שויין. • כ"ט באב ה'תשס"ט • 18:59, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

כן. אני מכיר את פועלו כפוליטיקאי, לא כרב. עם זאת, אין לי התנגדות להשמטה מוחלטת של התבניות האלה. ‏odedee שיחה 19:06, 19 באוגוסט 2009 (IDT)
גרררר. לי נראה שהוא יודע בתור רב- ראש מוסדות בני עקיבא וכו' הרבה יותר מאשר כח"כ. רחפן - שיחה • נו שויין. • כ"ט באב ה'תשס"ט • 19:27, 19 באוגוסט 2009 (IDT)
בעיני זו דוגמה למי שראוי לשתי התבניות, אבל אני מציע לשאול גם את הרב שרמן לדעתו. דוד שי - שיחה 20:55, 19 באוגוסט 2009 (IDT)
כך גם אני חושב. אני מקווה שההערה על הרב שרמן הייתה צינית... רחפן - שיחה • נו שויין. • כ"ט באב ה'תשס"ט • 21:37, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

סירוב פקודה[עריכת קוד מקור]

מהאופן שבו זה מוצג בערך נראה כאילו הרב עודד סירוב פקודה ואחר כך מסר דברים הפוכים. אבל לפי המובן לי מהעלון המוזכר בפנים, הרב מחלק בין שני סעיפים: סירוב פקודה כאקט תעמולתי או כאקט של הרתעה, וחוסר היכולת של חייל לבצע פקודה המנוגדת לתורה ולמוסר. בסעיף הראשון הרב מתנגד באופן ברור, ובשני כתב בעלון שהוא בעד אי-ביצוע הפקודה. לפי זה, הרב הבהיר שהוא מתנגד לסירוב פקודה (הסעיף הראשון), אבל לא שלל את מה שאמר לגבי הסעיף השני. בברכה, ינבושד • כ"ח בשבט ה'תש"ע.

הוסף תלמיד[עריכת קוד מקור]

יש להוסיף לרשימת תלמידיו גם את עו"ד ליאור קצב, ראש העיר קרית מלאכי לשעבר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כיוון שלרב דרוקמן יש ב"ה מאות או לא אלפי תלמידים עדיף לציין רק את הבולטים והמובהקים ביניהם וכמדומני שקצב לא עומד בקריטריונים אלו. ‏DGtal‏ 09:29, 10 במרץ 2010 (IST)

פרס ישראל וספר חדש[עריכת קוד מקור]

יש להוסיף בקורות חייו את קבלת פרס ישראל לשנת תשע"ב. ובכתביו יש להוסיף - "על גאולתנו ועל פדות נפשנו – בענייני חג הפסח" (כך מופיע באתר של פרס ישראל) וכן לעדכן על הספר "קמעא קמעא" שיצא כעת כספר שלם דרך 'ידיעות ספרים'.

תמיכתו בראש ישיבת הכותל לשעבר הרב מוטי אילון, חרף האשמתו והרשעתו במעשים מיניים מגונים בכפיה בתלמיד[עריכת קוד מקור]

משתמש כבד מחק בתואנות טכניות שונות את העידכון בנושא תמיכתו של הרב דרוקמן בראש ישיבת הכותל לשעבר, הרב מוטי אילון, והזמנתו להרצות בישיבת אור-עציון חרף האשמתו והרשעתו במעשים מיניים מגונים בכפיה בתלמיד קטין. אי אפשר להתעלם בכח מהשיטתיות בעמדתו של הרב דרוקמן, לאור תמיכתו הקודמת בעבריין המין הסדרתי בתלמידים - ראש ישיבת "נתיב-מאיר" לשעבר הרב זאב קופולוביץ. אנונימי 13/8/2013

האם היות המשפט שהוסף שגוי לחלוטין הוא "תואנות טכניות שונות"? הרב אלון לא הורשע בהטרדות מיניות סדרתיות, הרב דרוקמן לא תמך בו או באף רב אחר לאחר שהורשע בנ"ל, וודאי שתמיכה במטרידים מיניים אינה עמדה עקרונית שלו. לפיכך עריכותיך שוחזרו. בברכה, משתמש כבד - 10:49, 13/08/13
בודאי שהרב דרוקמן הביע תמיכה ברב אלון לאחר פרסום החשדות נגדו והאזהרה מפורום תקנה, הרב אלון העביר את השיעור השבועי שלו מהאודיטוריום של ישיבת אור עציון, בראשה עומד הרב דרוקמן. אין הבעת תמיכה גדולה מזו. נת- ה- - שיחה 11:06, 13 באוגוסט 2013 (IDT)
השאלה היא במה הוא תומך. האם הוא תומך בהטרדה מינית (מסתבר שלא) או שהוא טוען שלאלון נעשה משפט שווא והוא זכאי מכל אשמה, או אולי הוא בכלל סובר משהו שלישי? צריך לראות מה התגובה הרשמית של הרב לפני שמחליטים מה עמדתו. ‏DGtal‏ 11:15, 13 באוגוסט 2013 (IDT)
בנושא רגיש יש להציג את המקור לפני ההוספה לערך. Nachum - שיחה 12:06, 13 באוגוסט 2013 (IDT)
לא כתבתי שהרב דרוקמן לא תמך ברב אלון, אלא שלא תמך בו לאחר שהורשע, כפי שכתב האנונימי בערך ובכותרת הדיון. ב2010 הרב דרוקמן טען שפרסום הפרשה בידי פורום תקנה בתקשורת והסנקציות שהוטלו עליו עוד טרם הפרסום (תוך איום בפרסום) מהוות עוול ושהוא מאמין בחפותו ושלא יוגש נגדו כתב אישום.[5] בברכה, משתמש כבד - 14:33, 13/08/13
אז מדוע אתה מוחק את הפיסקה, במקום לתקן אותה? נת- ה- - שיחה 12:24, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
כי לדעתי אמונתו ותמיכתו הפומבית בחפותו של תלמידו אינה ראויה לציון בערך, ודאי במתכונתו הנוכחית. וגם אם הייתה, היא אינה במקום גבוה בסדר העדיפויות שלי. בברכה, משתמש כבד - 20:22, 14/08/13
אין חשיבות לעניין זה ביחס לרב דרוקמן, זה לא פרט בעל חשיבות בביוגרפיה שלו, והניסיון לקשר את זה לעניין הרב קופלוביץ עושה רושם של ניסיון להכתים. יש מקום לציין זאת (אם לא צוין כבר) ביחס לרב אלון. נרו יאירשיחה • ח' באלול ה'תשע"ג • 22:37, 14 באוגוסט 2013 (IDT)
מסכים שיותר מתאים לציין את התמיכה ברב אלון בערך על הרב אלון, יחד עם תומכים אחרים (אם ישנם). נת- ה- - שיחה 22:42, 14 באוגוסט 2013 (IDT)


קישור שבור, שכבר אינו בערך, לראיון עם ד"ר שרה דרוקמן[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:51, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

במקום קישור ל ריאיון עם ד"ר שרה דרוקמן רושם קישור להיא לא רק רעייתו, באתר הסתדרות המורים > אתרוג > תשס"א > גליון 11 ניסן תשס"א, אפריל 2001. לא יודע מה בדיוק היה בקישור השבור. מקוה שהחדש מספיק טוב לענין הערך, אך איני יכול באמת לדעת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 10 באפריל 2015, 15:56 IDT
בתגובה להסרת סעיף זה מדף השיחה, ההסרה בוטלה. ונרשם כי "אם אין ביטחון במה היה בקישור הישן, עדיף להשאיר לצורך תיעוד" (בגירסאות קודמות, סמוך, ולפני, תגובה זו). המידע היחיד, לדעתי, שיש על תוכן הקישור הישן הוא שהתיחס, או ציטט, ריאיון עם ד"ר שרה דרוקמן. האם כל הסעיף לא מעמיס על דף השיחה, יותר מאשר מועיל לו? האם, בהמשך לאותו קו מחשבה, לא צריך להשאיר בערך את הקישור השבור? אם זה לא ברור, בערך הקישור השבור הוחלף לקישור פעיל עם מידע על המשפחה, וגם על האשה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 11 באפריל 2015, 04:56 IDT
באופן עקרוני אני מעדיפה לתעד תיקוני קישורים במקום למחוק, למקרה שיהיו בעיות בעתיד. אם נמצא אותו מידע מדוייק יש מקום להקל, אבל אם המידע שונה ובמיוחד אם אתה כותב שאינך יכול לדעת בוודאות אם הקישור החדש טוב מספיק לעניין הערך, עדיף להשאיר. לשאלותיך, ברגע שדף השיחה נעשה עמוס מדיי אפשר לארכב. אין צורך להשאיר את הקישור השבור בערך עצמו אם תוקן, אם נזדקק לו אפשר יהיה למצוא אותו כאן. אופק כחול - ביבר הזכוכית 10:31, 11 באפריל 2015 (IDT)
כונתי לא הובנה. לא התכונתי שהקישור החדש אינו טוב מספיק לעניין הערך. הוא בהחלט טוב, שכן הוא בהחלט מציג פנים רבים למשפחתו של הרב. כונתי היתה, שבגלל שאיני יודע מה היה בקישור השבור, איני יכול לדעת האם היו שם פרטים חשובים, אשר אינם בקישור החדש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 11 באפריל 2015, 11:25 IDT
היו על זה דיונים בעבר (למשל כאן). אני חושבת שעדיף להשאיר. בנוסף, אשמח אם עבודתך לא תהיה אנונימית, הרשמה תקל עלינו את הדו־שיח, ותאפשר לך לערוך ולפעול בדפי ויקיפדיה בצורה טובה ונוחה יותר (פרטים בוויקיפדיה:למה ליצור חשבון?). ההרשמה אינה עולה דבר, ואינה מסכנת את פרטיותך. כדי להירשם כבר עכשיו, ניתן להיכנס לדף ההרשמה. אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:45, 11 באפריל 2015 (IDT)