שיחה:מגילת אסתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gtk-dialog-question.svg ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? פורים - סדרה 1

מדוע נכנסה מגילת אסתר לספר התנ"ך?

- תשובה בגוף המאמר. --נחום 06:09, 5 יוני 2005 (UTC)

בגלל שהשחיתו כאן, שמתי לב[עריכת קוד מקור]

בקישורים חיצוניים מופיע פעמים הטקסט של המגילה. א' באתר סנונית והשני באתר חג שמח. בעיון קל, נראה כי ההבדל ביניהם הוא רק הניקוד (באתר סנונית המגילה מנוקדת). האם לא כדאי להסיר קישור אחד? אינני רוצה להחליט על דעת עצמי 69.122.12.98

למי זה כואב? דוד שי 08:41, 24 פברואר 2006 (UTC)
כואב? מיותר! (משלמים לפי KB :-)69.122.12.98

אישה כגואלת[עריכת קוד מקור]

אני שיניתי והפכתי את הפסקה הזו מספר פעמים, אך לשווא! זה לא נכון שזהו החג היחידי שלאישה יש תפקיד. אם נעמיק טיפה נראה שנאמר ש-"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצריים". יהודית הצילה את עמ"י יחד עם המקבים. מגילת רות מבוססת על רות ונעמי וכן הלאה והלאה, נכון שפה זה בולט מאוד, היא הצילה את עם ישראל אבל, בכל זאת. אם אפשר בבקשה תמחקו את הפסקה הזו!!!! לא יעזור אם אני אמחק כי מיד יחזירו את הערך כמו שכבר קרה. בתודה מראש,


D gordon 00:12, 22 בספטמבר 2006 (IDT)

הצילו! שטויות!!![עריכת קוד מקור]

אני עורכת עכשיו את הערך, ויש כאן כמה משפטים שאני פשוט לא מבינה מאיפה הם באו ומה כוונתם: (הערותיי במודגש)

כנגד זאת אפשר לטעון כי אחשוורוש עשה הכול לבצר מלכותו מבית ומחוץ, במיוחד כשהדבר השתלב עם אהבתו לנשים, ולכן הוא ראה הזדמנות פז להכניס לחצרו בני עמים אחרים שהיו ידועים בנאמנותם לשליט, במטרה לצמצם את מעמדם החזק של האליטה השלטת ושבעת שרי פרס, שיכלו לשוטט בארמונו באופן חופשי, בשל קביעה קדמונית למורת רוחו למה למורת רוחו???. עוד אפשר ללמוד מכך ממה???!!! שהמן, נחשב בכתבים פרסיים אף הוא לאדם זר שלא מהממלכה הפרסית המן לא מוזכר בשום כתבים פרסיים. המגילה מתארת אותו כעמלקי. אם אמנם ישנם מספרים שנראים כטיפולוגיים, מספרי שלמות כגון 3,7,10 (א' 5,10,19 ועוד) יש בהם להעיד על אופיו הדתי של הטקסט, כמו גם על המנהגים הפרסיים שדגלו במספרים סימבוליים מה זאת אומרת המנהגים הפרסיים דגלו במספרים סימבוליים? המספר שבע חוזר הרבה בדת הזורואסטרית, אבל בערך זהו. 10 יש רק בני המן, באסתר א:יט אין שום מספר.

אני חדשה בויקיפדיה, ואני לא רוצה למחוק פסקאות שלמות על דעת עצמי. מה הנהלים במקרה הזה, או שהאם לדעתכם יש באמת למחוק? ד"ר תמר עילם גינדין 01:37, 14 באפריל 2007 (IDT)THMR

בדרך כלל הייתי אומר לך ללכת על זה, אבל מכיוון שמשתמש מוכר, הלל, עבר על הערך, אפנה את תשומת ליבו לדף זה כדי שתוכלו לדון על הבעיה. בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk 01:42, 14 באפריל 2007 (IDT)
שלום וברכה. אמנם עברתי על הערך בכתיבת דברים חדשים, אבל לא היה לי כוח לעבור על הדברים הקיימים. הפסקה "הוויכוח באשר לאמיתותו ההיסטורית של סיפור המגילה", כל כולה נראית בעייתית וקשה. אני מציע למחוק את כולה, ולבנות אותה מחדש על פי אנציקלופדיה מקראית, למשל. בברכה, הללשיחה תיבת נאצות 20:06, 14 באפריל 2007 (IDT)
הלל, שיניתי את שם הפסקה הבעייתית, העברתי חלק ממנה ל"רקע היסטורי" ושפצרתי קלות. האם עדיין קשה ובעייתי? ד"ר תמר עילם גינדין 21:00, 14 באפריל 2007 (IDT)THMR
בניתי אותה מחדש בתמציתיות, והורדתי את הכותרת. הללשיחה תיבת נאצות 21:59, 14 באפריל 2007 (IDT)


שלום רב, אני עובר אורח שקרא את הערך מבקש לתקן בדחיפות את את הטיעון בנוגע לדוגמא שניתנה לאי אמיתותה ההיסטורית של המגילה. כל קורא במגילה יגלה שרשום שאסתר הסתירה את זהותה היהודית על פי הוראתו של דודה מרדכי ולכן אין כל סתירה היסטורית בין הסיפור במגילה לבין חוק שאוסר על נישואי מלך לאישה שאינה בת פרס. ההיפך הוא הנכון ועצם הרישום במגילה, כי זהותה של אסתר נשמרה בסוד מהווה ראייה לכך שכותב המגילה היה בקיא היטב בחוקים הפרסיים.

לֹא-הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד. (אסתר, פרק ב' פסוק י)

אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת-עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת-מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ. (אסתר, פרק ב' פסוק כ)

תיקנתי. דוד שי - שיחה 21:18, 9 במרץ 2009 (IST)

שאלת אלמוני[עריכת קוד מקור]

נראה לי שצריך להוסיף אזהרת ספוילר. קריאת הסיפור במקור ללא ידיעת העלילה מראש מוסיפה הרבה.

זה ערך זה?[עריכת קוד מקור]

80% מהערך זו בעצם חזרה על הכתוב במגילת אסתר. מה ההגיון בכך? למה לא פשוט נעתיק את הטקסט במלואו וזהו? (זה לא יצא ארוך בהרבה). צריך לקצץ עד למינימום: תקציר צריך להיות תקציר. לא תפריט. אוריון 11:12, 21 ביולי 2007 (IDT)

ממש לא נכון. הסעיף "סיפור המעשה" עוסק, כמתבקש משמו, בסיפור המעשה, גודלו פחות מחצי מהערך, והוא מציג את הסיפור באופן ענייני, ולא כחזרה על הכתוב. אין לקצץ דבר בערך. דוד שי 11:36, 21 ביולי 2007 (IDT)

תבניות פרטי עלילה[עריכת קוד מקור]

אין מקומן בערך, חד משמעית. אל תתחילו פה מלחמת עריכה, תדונו בדף השיחה כמו שצריך. Leia - שיחה 01:09, 8 באפריל 2008 (IDT)

בסדר, בסדר קוני למלג' בניסן ה'תשס"ח • 01:10, 8 באפריל 2008 (IDT) חסרי חוש הומור הויקיפדים האלה, אפילו בפורים
הורדתי את תבנית העריכה מפרק סיפור המעשה: הסיפור מסופר בשפה קולחת והגיונית שלא דומה בשום צורה לשפת המגילה. לא נראה לי שיש שם משהו שמצדיק תבנית עריכה. חמויישה - שיחה 16:43, 21 בפברואר 2012 (IST)

קטע שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות[עריכת קוד מקור]

הועתק משיחת משתמש:קונילמל#מגילת אסתר. ‏nevuer‏ • שיחה 11:52, 16 באפריל 2008 (IDT)

שלום קונילמל. אודה לך אם תציין את המקור לעריכה הזאת: [1]. כוונתי לתוספת בדבר הטקסט שנמצא כביכול בחפירות הארכיאלוגיות. בברכה, ‏nevuer‏ • שיחה 20:09, 10 באפריל 2008 (IDT)

נמצא במאמר של הרב מדן, למדתי את זה בקורס של מכללת מורשת יעקב אשמח להביא קישור לכשאמצא את המאמר המדוייק בע"ה. קוני למלו' בניסן ה'תשס"ח • 08:43, 11 באפריל 2008 (IDT)
אני חושב שטענה כזאת דורשת מקור מדעי. ‏nevuer‏ • שיחה 16:02, 11 באפריל 2008 (IDT)
בכבוד,זה לא הרב יעקב מדן אלא פרופסור אלגביש והנה המקור המדוייק. אלגביש, ד', "הנהגת ה' את עולמו במגילת אסתר", מחקרי חג, 6 (תשנ"ה), עמ' 38–44 [2] ברשותך אוסיף את המקור בתור הערה בערך. בתומ"ר קוני למלו' בניסן ה'תשס"ח • 16:50, 11 באפריל 2008 (IDT)
תודה לך. ברשותך, החלפתי את הקישור שהוספת במראה המקום הנ"ל, כי לא מקובל לתת קישור לרשומה בקטלוג בתור סימוכין. ‏nevuer‏ • שיחה 20:52, 12 באפריל 2008 (IDT)
צר לי שאני נאלץ להטריד אותך שוב, אבל עיינתי במאמר של אלגביש ולא מצאתי כל זכר לטענה הנ"ל. אני חושש שמדובר בטעות. ‏nevuer‏ • שיחה 17:56, 15 באפריל 2008 (IDT)
אחי אני בבין הזמנים ולצערי החזרתי את החוברת הנ"ל, אשמח אם תתאפק עד ליום לאחר המימונה אהיה בע"ה במכללה ואעתיק לך את הקטע במדוייק. קוני למלי"א בניסן ה'תשס"ח • 22:48, 15 באפריל 2008 (IDT)
אין בעיה. ‏nevuer‏ • שיחה 11:47, 16 באפריל 2008 (IDT)

קונילמל, הטענה שלי היא אך ורק לגבי המשפט: "בארכאולוגיה מצאנו באחד הספסרים הקדומים של פרס, קטע קצר שאינו מפורט כמו המגילה שבידנו‏‏". לא מצאתי זכר לקביעה כזאת במאמר. ‏nevuer‏ • שיחה 21:20, 29 באפריל 2008 (IDT)

חשבתי שאתה שואל על הציטוט מהאבן עזרא, תראה בהמשך הפסקה אלגביש מסביר למה הוא לא מקבל את הגישה של האבן עזרא ולמה הוא מחפש תשובות אחרות. קוני למלכ"ה בניסן ה'תשס"ח
אבל לא על זה אני מדבר. שוב, אני מדבר על הטענה לגבי הטקסט שנמצא בחפירות. האם תוכל לתת מראה מקום מדויק (עמוד/פסקה) או ציטוט לטענה זו? אם לא, אני מבקש שתסיר אותה. ‏nevuer‏ • שיחה 22:16, 29 באפריל 2008 (IDT)
בינתיים הסרתי את המשפט כולו. ‏nevuer‏ • שיחה 22:08, 1 במאי 2008 (IDT)
עברתי על המאמר שנית, בטור הראשון בפסקה התחתונה מביא אלגביש את טענת האבן עזרא אבל ישר לאחר מכן בתחילת בטור השני הוא מסביר למה אנו שוללים אותה ומציין ספר פרסי מסויים שבו מופיע סיפור הדומה לסיפור המגילה אך חסר בו פרטים, הוא גם מציין שלא מצאנו סיפור אחר בספרות הפרסים שבו יש את המגילה כולה משם לקחתי את המשפט שכתבתי ואני חושב שהשכתוב שעשו למשפט שלי ברור ביותר. התיעצתי עם עוד חבר והוא הבין כמוני. מה נעשה? קוני למלכ"ז בניסן ה'תשס"ח • 06:05, 2 במאי 2008 (IDT)
"לא נראה שהפרסים קבלו את המגילה לתוך הספרות הרשמית שלהם, הגם שעשויים היו לתעד [...] את המאורעות המסופרים בה [...]. נמצאנו למדים, כי הטופס הרשמי הפרסי כלל ידיעות מצומצמות בהשוואה למסופר במגילה, ובוודאי לא כלל את המגילה כלשונה." (עמ' 39, פסקה 2).
בשום פנים אי אפשר להסיק מכאן שטופס כזה אכן נמצא. אתה מוזמן לשכתב את הפסקה הרלבנטית, אבל היא איננה יכולה לכלול את הטענה השגויה הנ"ל. ‏nevuer‏ • שיחה 15:07, 2 במאי 2008 (IDT)

מגילת אסתר על פי חכמת הקבלה[עריכת קוד מקור]

שלום ברק, מכוון שאני חדשה(שמת לב ), אשמח לקבל יותר הכוונה. אם זה לא קשה, אני מבקשת פירוט מדוייק יותר לגבי השינויים הנרצים על מנת לשפר את איכות הערך. תודה רבה, עפרהעפרה.פ - שיחה 22:28, 17 בפברואר 2009 (IST)

נראה לי שיש לכתוב על מגילת אסתר בקבלה בערך בפני עצמו. איי ערב לכך שזה יתקבל, אבל זה צריך להיו הכיוון. יעקב - שיחה 23:55, 17 בפברואר 2009 (IST)

שלום לכולם, כאשר אנו מספקים מידע, עלינו כל הזמן להתחדש ולאתגר את הקורא בהצגת זויות ראיה שונות, וזאת על מנת להעשיר את הקיים. אנני מציגה נושא חדש אלא זוית ראיה שונה, מעניינת ובעלת שורשים עמוקים הקשורים בעמנו. הדבר נחוץ ביחוד לאור השאלות הרבות העולות מתוך סיפור המגילה: איפה אלוהים בסיפור, חשיבותה של המגילה בהוספתה לתנ"ך, שמה המיוחד של המגילה, מהי המטרה , המסר בסיפור זה וכו' (ואכן שאלות אלו עולות גם בערך ).למעשה חכמת הקבלה פונה אל האדם שמתעוררת בו השאלה מהי מטרת החיים(או מה הטעם בחיי?) ונולד בו רצון חדש לגלות מה מנהל את המציאות בה אנו חיים. אדם כזה מרגיש שמשהו אכן קיים אך זה נסתר ממנו, עבורו משמשת מגילת אסתר כמפת דרכים שתוביל אותו מההסתר אל גילוי העולם העליון, גילוי אותו הכח המנהל את המציאות שלנו. מכאן יש להבין את חשיבותה הרבה של מגילת אסתר, שבעזרתה אנו זוכים לממש את מטרת הבריאה ולהגיע אל האושר, הנצחיות והשלמות. אשמח לכתוב קטע חדש וקצר המציג את הזוית המיוחדת של חכמת הקבלה (בתוספת קישור לערך קבלה כמו שיעקב הציע, תודה לך) ולהביאו לאישורכם. בברכה עפרה.פ - שיחה 10:04, 18 בפברואר 2009 (IST)

יש לשים לב לכך שויקיפדיה אינה מקום למחקר מקורי או ראשוני. אפשר לתמצת בערך מחקר קיים שפורסם באתר אינטרנט רציני או כתב עת מדעי, ולהפנות לאותו מקור. דרור - שיחה 10:12, 19 בפברואר 2009 (IST)
כוונתו של דרור ב"אתר אינטרנט רציני" היא לאתר מקצועי שהפרסום בו נשען על מחקר אקדמאי והוא נתון לביקורת עמיתים בדומה לכתב עת מדעי. בלוג אישי או מחקר שפורסם באתר חדשות לא יכול להחשב ל"אתר רציני". גילגמש שיחה 10:15, 19 בפברואר 2009 (IST)

שלום לכולם, אני חושבת שיש כאן חוסר הבנה ואני מתקשה להבין את ההערות מכוון שאם תקראו את דברי תוכלו לשים לב שהצגתי מקורות בלבד, אחד של האר"י בהקשר לשמה של מגילת אסתר, וכן קישור למאמרו של הרב"ש בנושא. אז קצת קשה להבין את דבריכם לגבי מקורות לא "רצניים". אשמח לקבל ביקורת בונה ועניינית. בברכה עפרה.פ - שיחה 20:06, 19 בפברואר 2009 (IST)

מה שכתבת נמחק כי הוא לא היה אנציקלופדי. אי אפשר לכתוב בערך בוויקיפדיה משפטים כמו: "קריאה במגילה כאשר אנו מצוידים בכלים הנכונים, הופכת עבורנו את סיפור המגילה למדריך המשרטט עבורנו בעזרת דמויות וסמלים בעלי משמעות פנימית עמוקה, את התהליך המרתק של המעבר ממציאות שבה העולם הרוחני נסתר מאיתנו, לחיים שבהם העולם העליון נגלה לעינינו". זה משפט יפה שעשוי להיות כתוב למשל בספר על קבלה או בעלון המחולק בבתי כנסת, אבל לא באנציקלופדיה. אפשר לכתוב את כל המידע שם מחדש, אבל בצורה נייטרלית, למשל: "על פי הקבלה (שימי לב - הקבלה ולא "חכמת הקבלה", כי "חכמת הקבלה" אינו ביטוי נייטרלי) הקריאה במגילת אסתר מאפשרת לגלות את העולם הרוחני" - בלי סופרלטיבים, בלי הצגת טענות מיסטיות כעובדות, ובלי שימוש בגוף ראשון. תודה, ברק שושני - שיחה 20:53, 19 בפברואר 2009 (IST)
מבלי להכנס לגוף הענין, טענתך: 'הקבלה ולא "חכמת הקבלה", כי "חכמת הקבלה" אינו ביטוי נייטרלי', אינה נכונה ולו מן הסיבה הזו: הביטוי "חכמת הקבלה" לא בא לציין שהקבלה היא דבר חכם במיוחד, אלא ביטוי מקביל ל"תורת הקבלה", פעם היו נוהגים לכתוב: "חכמת החשבון", "חכמת הדקדוק" כשהכונה למקצוע החשבון, מקצוע הדקדוק וכו'. לכן בין אם אתה מסכים לקבלה בין אם לא, תורה היא בכל מקרה, במובן שהיא מקצוע בר למידה, ולכן אין בכינוי חכמה כשהכוונה כאמור לתורה משום ביטוי לא ניטרלי. אורח נטה ללון - שיחה 21:59, 17 במרץ 2009 (IST)
הבנתי, לא הייתי מודע לזה. תודה על התיקון. ברק שושני - שיחה 22:20, 17 במרץ 2009 (IST)

שמתי לב[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שמהערך פורים יש קישור לערך מגילת אסתר בפסקה ראו גם ובערך מגילת אסתר אין קישור לערך פורים בפסקה ראו גם.

האם יש סיבה לכך? האם להוסיף את הקישור? ארן משתמש ותיק - שיחה 14:45, 10 במרץ 2009 (IST)

קטע מיותר[עריכת קוד מקור]

"במחלוקת ההלכתית האם כתבי הקודש מטמאים את הידיים‏‏[2] ניתן להבין שמי שטען שלא זה משום שהוא לא ראה במגילה קדושה כמו בשאר הכ"ד ספרים, וזאת משום שהיא לא נכתבה ברוח הקודש."

כמה שגיאות בקטע זה שהוא גם מיותר:

א. לא 'קשור למחלוקת (שאינני יודע אם בכלל קיימת) אם כתבי הקודש מטמאים את הידיים'‏‏, אלא למחלוקת אם אסתר מטמאת את הידיים ככל כתבי הקדש שגזרו עליהם טומאה מסיבות שונות.

ב. לא 'ניתן להבין' אלא מפורש בגמרא שחלקו צוטט בקטע הקודם ששמואל סובר שאינה מטמאת את הידים כי לא נאמרה ברוח הקדש, ולכן הקטע גם מיותר, כי לענייננו רלוונטי רק אם מעמדה ככל כתבי הקדש לגבי אם נאמרה ברוח הקדש, ולא אם מטמאת את הידים שזו רק השלכה.

ג. הציון מפנה למסכת ידיים, שם לא מדובר על אסתר רק בברייתא המובאת בגמרא שחלקה נסקרת בקטע הקודם.

בקיצור, אני עומד למחוק את הקטע.


מרדכי ואסתר[עריכת קוד מקור]

מרדכי היה בן דודה של אסתר, ולא דודה: "ויהי אומן את הדסה היא אסתר בת דודו" "ובהגיע תור אסתר בת אביחיל דוד מרדכי".

תיקנתי. דוד שי - שיחה 19:12, 12 ביוני 2009 (IDT)

שאלה על מקום תליתו של המן.[עריכת קוד מקור]

איפה נתלה המן ע"פ המקורות? ועל פי ממצאים אחרים? זה דחוף.

2 שאלות[עריכת קוד מקור]

1) מדוע דמויות רבות מהמגילה, חשובות יותר ופחות, לא מוזכרות בפסקה המדברת על דמויות המגילה, בעוד חרבונא (שתפקידו חשוב, אך לא מאוד) מוזכר? (זרש, ממוכן, התך, הגי, הגא, ושתי ועוד). 2) מדוע הערך נעול?

הערך נעול למשתמשים שאינם רשומים בשל השחתות רבות בתקופת הפורים. לאחר הפורים יפתח הערך שוב לעריכה. משתמשים רשומים (בעלי ותק של ארבע ימים) יכולים לערוך את הערך). דרור - שיחה 11:28, 28 בפברואר 2010 (IST)
ומה לגבי השאלה הראשונה?

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור]

בפרק על הרקע ההיסטורי למגילה נכתב:

"החוקרים חלוקים בדעתם לגבי השאלה האם מגילת אסתר היא אמינה מבחינה היסטורית... המצדדים באמינותה ההיסטורית מצביעים על כך שפרטים רבים ... השוללים מצביעים על היעדרו של הסיפור כפי שהוא ... קיימות גם דעות ביניים, המצדיקות את קיומו של הסיפור בכללו, אך לא של כל הפרטים שבו."

אולם לא מובא ולו מקור אחד לדברים, ולא מובהר מיהם אותם מצדדים, שוללים, ומחזיקי דעות הביניים. כדאי לבסס את הדברים על חוקרים קונקרטיים ולהביא אסמכתאות לדברים. יוסאריאןשיחה 11:51, 28 בפברואר 2010 (IST)

כמו כן - במקרה כזה, של חילוקי דעות, רצוי להבהיר יהם התומכים והמתנגדים, כמו "בעוד שחסידי האסכולה הביהביוריסטית חולקים ברובם על האמינות ההיסטוריות של המגילה, אנשי האסכולה הסטרוקטורליסטית סבורים כי...". יוסאריאןשיחה 10:32, 15 בפברואר 2011 (IST)
הרחבתי והבאתי מקורות, למרות שיש מה להוסיף בתחום שמותיהם של החוקרים השונים. עם זאת, החלוקה לאסכולות אינה רלוונטית כאן. Adieu - שיחה 10:33, 15 בפברואר 2011 (IST)
תודה על התוספת המבורכת. בנוגע לאסכולות - זו היתה הדגמה, אולי אין אסכולות, אבל בהנחה שיש מעין מחנות, יש לשער שיש להם מאפיינים מבחינים כלשהם.
ושאלה לי אליך - מעניינת אותי במיוחד ההשערה לפיה מקור הסיפור כאגדה קדומה על מלחמה בין אלים - איפה אפשר למצוא עוד חומר על כך? והיכן ניתן למצוא את המידע על כך שההשערה נזנחה? יוסאריאןשיחה 10:40, 15 בפברואר 2011 (IST)
הדברים מובאים בקצרה בעולם התנ"ך, מגילות, עמוד 215. כותב פיסקה זו הוא ד"ר משולם מרגליות, ואין שם פירוט רב מעבר למה שהבאתי. כדאי אולי לפנות אליו או לגגל קצת. Adieu - שיחה 11:22, 15 בפברואר 2011 (IST)

לאספנים שבינינו - טריוויה[עריכת קוד מקור]

ראו את תוספת הסופר ב"מגילת אסתר המלכה ומרדכי היהודי שב"אוסף ששון" (מתוך הקטלוג "אהל דוד"). Rex - שיחה 19:43, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

למה הורידו את המאמר שהעליתי לכאן ? הוא מאוד מועיל[עריכת קוד מקור]

להלן המאמר רכישת מגילת אסתר בטרם ניגש לנושא נפרט את סוגי המגילות הקיימות בשוק: ובכן ,הדגמים הקיימים בזמננו הם של 11,14,17,18,21,28,36,42 שורות בכל עמוד ,כאשר הנפוצים מביניהם הם 11,21,28. את המגילה כותבים בדיו מיוחדת וכשרה לכתיבת סת"ם על קלף מעור בהמה טהורה. הסיבה לכינוי בשם זה הוא מכיון שזוהי הקליפה החיצונית של העור ,במקום בו שוכנים שרשי השיער. לשם הבחנה בדבר נוכל לראות כי בגב הקלף ישנם נימורים צבעוניים ,פעמים בגוונים כהים או בהירים המוכיחים לנו כי אכן זהו קלף איכותי. הקלף עובר עיבוד בסיד וחומרים המרככים אותו ומפרקים את השומנים שבו על מנת שהדיו יוכל להיספג ולעמוד למשך שנים רבות. קלף שבגבו נימורים,הוא הוכחה לכך שהסופר כתב על השכבה הנכונה והמתאימה ביותר לכתיבה. במידה ושכבה זו נעלמת ,כפי שקורה לפעמים בזמן עיבוד הקלף,השכבה הפנימית יותר היא לבנה ובעלת נקבים זעירים ולכן לפעמים הדיו חודרת מעבר לעבר , דבר המפחית מיופי המגילה.

עלויות הקלף האיכותי,התפירה וההגהות עולות בין 1000-1500 ₪ ,לפי גודל המגילה. כמובן שזה לא כולל את מחיר הכתיבה המשתנה לפי רמת הכתיבה ההלכתית והמקצועית כאחד. מובן כי במגילה של 11 שורות,יש צורך בכמות גדולה יותר של קלף ואז עלויות הכתיבה גדולות יותר מאשר במגילה של 42 שורות ,בהיות ובכל עמוד יש ריווח ריק למעלה ולמטה מן הכתב מה שנקרא בשם "גיליון". לשם המחשת העניין:במגילה של 42 שורות יש 11 עמודים של כתיבה ואילו בשל 11 שורות יש 38 עמודים כתובים. לכן ,אם מדובר גם בכתב גדול,אזי העלויות גבוהות עוד יותר. לעומת זאת,ישנן גם מגילות מיניאטוריות ,בהן עלות הקלף אמנם לא גבוהה אבל בשל הקושי הגדול של הכתיבה ,המחיר הוא בהתאם. גודל הכתב המקובל במגילות כיום הוא בדרך כלל בין7.5 מ"מ לגובה שורה לבין 10 מ"מ. מובן כי ככל שהשורה גבוהה ,הכתב בולט לעין יותר ויותר.

מכאן נבין שאם יציעו לנו מגילה בכתב גדול ובמינון של 11 שורות לעמוד במחיר של 2000 ₪, אין מדובר פה ב"מציאה" אלא בחפץ חשוד.

מגילות "המלך":

נפוצות בשוק מגילות שכל עמוד מתחיל במילה המלך. חשוב לדעת כי אין בכך שום הידור וזה רק גימיק מסחרי שאמור למשוך את עיני הלקוחות. יתירה מכך, במגילות מסוימות זה גם עלול להזיק. למשל ,מגילה של 21 שורות, אם כותבים המלך בראש כל עמוד,נוצר מצב של עמודים הכתובים בצפיפות גדולה המשבשת את יופי המגילה ולכן אין לעמוד על כך שיראו את המילה המלך בראש כל שורה. כמו כן במגילה של 11 שורות אם כותבים המלך בראש כל עמוד,ייצא שכל עמוד נראה ברוחב אחר ודבר זה גורע מיופי המגילה ואחידותה.

ישנם המחפשים מגילה של 11 שורות על מנת שכל המגילה תהיה בכתב בעל גודל אחיד ולא יהיה שינוי בעמוד של עשרת בני המן. לפי ההלכה ,יש לכתוב את עשרת בני המן בעמודה נפרדת ולכן כדי לממש את הדבר ,במגילות שבהן יותר מ-11 שורות, בדרך כלל עשרת בני המן כתובים באותיות גדולות מאד ,על מנת למלא את העמוד מראשו לסופו . אם נתאר לעצמנו מגילה של 42 שורות הכתובה באותיות גדולות בגובה 10 מ"מ לשורה,מצטברים אפוא 42 ס"מ שיש לחלקם ל-11 שורות ואז בעמוד של עשרת בני המן ,כל מילה תהיה בגודל דמיוני. לכן, יש המבקשים מגילה של 11 שורות ואז הכול סביר לעין. כמו כן יש גם מבחינה הלכתית עדיפות לכתוב את המגילה כולה בכתב בעל גודל אחיד.

איך כדאי לשמור את המגילה?

1)אין לאכסן בניילון או פלסטיק מכל סוג שהוא. הקלף הוא חומר סופח לחות ולכן הוא זקוק לאוורור תמידי כדי שלא יעלה טחב. 2)אין לאכסן אותו מול מקור חום,שמש,אדים,נשיבת מזגן, או בקרבת חימום ביתי מכל סוג שהוא. מובן מאליו כי רטיבות היא גורם הנזק הגדול ביותר. מומלץ לאכסן בקרטון או בעץ או בעור. נרתיק כסף אמנם מאד מוסיף ליופי,אבל איננו מיטיב עם המגילה ברבות השנים. 3)במידה ומכניסים אותה לתוך נרתיק עץ מעוגל בעל חריץ וידית שליפה,הכתב נחרק במהלך השליפה ובמשך השנים עלולה המגילה להינזק. לכן מומלץ להחזיק בתוך נרתיק דמוי צנצנת ובשעת הקריאה מוציאים אותה החוצה. 4)יש מהדרים לתפור את סוף המגילה על עמוד של עץ ואז מכניסים את המגילה כשהיא תפורה עם העמוד לתוך הנרתיק. 5)מגילה שחסירה בה מילה אחת,איננה מהודרת ,אבל בהעדר מגילה אחרת מותר לקרוא בה ועדיין נחשבת ככשרה. כמובן ,בשל כך ראוי להעביר את המגילה לסריקה ממוחשבת לפני פורים על מנת לקרוא במגילה כשירה.


הכותב הוא מומחה לכל עניני הסת"ם ואפשר לפנות בשאלות ובבקשת הדרכה ללא כל תשלום ובעל אתר אינטרנט מקיף לתשמישי קדושה ברשת (באנגלית)


הסברתי לך היטב בדף השיחה שלך. בברכה, טישיו - שיחה 07:51, 23 בפברואר 2011 (IST)

עריכה אחרונה[עריכת קוד מקור]

ברוקולי, על שם מה העריכה האחרונה? נראה שפחות או יותר החזרת למצב הקודם את כל מה שעשיתי. למה זה עדיף? --‏InbalabnI‏ 13:48, 20 במרץ 2011 (IST)

סידור תמונות ביחס לטקסט. אין שום סיבה להציב את "ככה ייעשה לאיש..." ישר בראש הערך. גם במצב הנוכחי הייתה תמונה מיותרת (אין סיבה לשים שתי תמונות של מגילה לצד הקופסא שלה), והסרתי אותה. ברירת המחדל היא להתאים בין התמונה לטקסט. תיקנתי זאת כעת. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:55, 20 במרץ 2011 (IST)
אני מסכימה עם העקרונות שאתה מתאר, אבל ממש לא עם דרך הביצוע. גם אני חשבתי שהמגילות הרבות מיותרות. גם אני מנסה להתאים בין התמונה לטקסט (וכך היה, לעניות דעתי, בעריכה שלי). יש סיבה מצוינת להציב את תמונת "ככה יעשה" בראש הערך, והיא שהתמונה מבטאת את ניצחון היהודים על המן. כל שאר התמונות מראות דמויות או סצנות ספציפיות, שאינן מייצגות שום דבר מהרוח הכללי של המגילה. אם אין לך התנגדות נוספת, אני נוטה להחזיר את הדברים לעריכה האחרונה שלי. --‏InbalabnI‏ 17:44, 20 במרץ 2011 (IST)
ודאי שיש התנגדות, שהרי הסברתי מה בעייתי בעריכה שלך. ואם כבר, מה שמבטא את ניצחון היהודים זה תליית המן ובניו על העץ. ההשפלה של המן היא רק צעד מקדים לכך. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:45, 20 במרץ 2011 (IST)
אה, וכיוון שמדובר בערך על מגילת אסתר מה שצריך להציג קודם כל זה את המגילה עצמה (ואם אפשר - וכאן אפשר - אז גם אביזרים שקשורים אליה). קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:47, 20 במרץ 2011 (IST)
אני מבינה את הבעיות שאתה מציג, אני פשוט לא רואה איפה הן מתבטאות בעריכה שלי. בהחלט אפשר לומר שהתמונה שבחרתי מבטאת משהו משמחת החג, גם אם זה לא ה-שמחה בה' הידיעה. כידוע לך, אנחנו משתמשים בתמונות מתוך מאגר מוגבל של חומר פטור מזכויות יוצרים. אם הייתי יכולה לבחור כל תמונה בעולם שרציתי, הערכים היו נראים כמובן אחרת לגמרי. בכל זאת, דווקא העובדה שהתמונה מתארת חלק ממהלך העלילה ולא את הסוף שלה הופך אותה ליותר מעניינת בעיניי ככותרת לערך. ולא, אני לא מסכימה שבגלל שמדובר במגילה צריך להראות את המגילה, תרתי משמע, כחפץ. חשיבות המגילה היא בתוכן שלה, לא בדפים שעליה היא כתובה. אנשים מבינים מה משמעות המילה "מגילה" גם בלי שיראו להם אחת, ואם לא, הם יכולים לפנות לערך "מגילה". --‏InbalabnI‏ 17:54, 20 במרץ 2011 (IST)
מה לעשות שכבר הייתה תמונה של המן מוליך את מרדכי (וזה בנוסף לתיאור הסצנות של משתה אסתר והמן שמתחנן על נפשו)... קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:55, 20 במרץ 2011 (IST)
אתה לא חושב ברצינות שהתמונה הזאת ברורה כמו התמונה שהעליתי... לגבי המשתה, הרי השארתי כמות בדיוק כמו שאתה השארת, רק החלפתי כדי שלא הכל יהיה אומנות של רמברנדט, ומכיוון שהתמונה שהעליתי הייתה בעיניי הרבה יותר חושפנית מהתמונה הנוכחית. מה שהכי מעניין אותי לדעת זה סידור התמונות - התמונות לא תואמות עכשיו את הטקסט בשום צורה, בהחלט לא יותר משהיה בעריכה שלי. הטיעונים שלך פשוט לא מובנים לי ביחס למצב בשטח. --‏InbalabnI‏ 18:01, 20 במרץ 2011 (IST)
אולי לא יותר ברורה, אך תמונה של פסיפס עתיק היא יותר היסטורית וחשובה מתמונה שרובה חשוך. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:13, 20 במרץ 2011 (IST)
אתה קובע קביעות מוזרות ושרירותיות. לא ניסיתי להוריד את "הפסיפס העתיק ההיסטורי", כבודו במקומו מונח. למה תיאור אומנותי הופך לחסר ערך רק כי יש תמונה היסטורית אחרת שלא מבטאת שום דבר ממה שנראה בתמונה החדשה? יש איסור על עיסוק כפול בסצינות, גם אם תמונה אחת שונה לחלוטין מהשנייה? --‏InbalabnI‏ 18:19, 20 במרץ 2011 (IST)
לא הבנתי למה לשים שתי תמונות שמתארות בדיוק את אותו דבר. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:25, 20 במרץ 2011 (IST)

סליחה[עריכת קוד מקור]

בס"ד בטעות הכנסתי תקציר עריכה מוטעה. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 18:04, 20 במרץ 2011 (IST)

- אני לא מבינה, בתחילת ערך כתוב שהשנה בה חל הנס היא השנה ה-13 למלכות אחשוורוש - שנת 368, אך בהמשך מצוין גם כי הוא החל למלוך בפרס באותה השנה. איך זה הגיוני? אני מבקשת לתקן! אני רק רואה כמה וכמה הערכים פה לא אמינים...

משוב מ-15 בפברואר 2013[עריכת קוד מקור]

למה לא כתןב פו על המך אחשורוש 109.186.164.71 13:38, 15 בפברואר 2013 (IST)

פרשנות המגילה או היסטוריוסופיה כללית?[עריכת קוד מקור]

בערך יש פיסקה על היעדרותו של אלוהים מהמגילה, הפותחת במשפט: "שמו של אלוהים אינו מוזכר במגילה, והתערבותו אינה נזכרת במפורש אפילו פעם אחת." לגבי המשפט הבא חלוקות הדעות: נחי הכניס את המשפט: "ניתן לייחס זאת לתפישה דתית רווחת על היעלמות נוכחותו הגלויה של האלוהים בתקופה שבה הנבואה החלה לשקוע, והשארת הזירה העולמית לידיהם של בני האדם, כאשר הוא פועל ברקע." לטעמי הייחוס ל'תפיסה דתית רווחת' לוקה בהזרה, כביכול ויקיפדיה נכתבת מנקודת מבט חילונית. מעבר לכך, הוא מרחיק לכת ואינו ענייני, כי הנבואה המשיכה עוד דורות לאחר מכן וההצעה לייחס את הסגנון של המגילה לתפישות דתיות הרווחות בימינו שלא ברור מתי הן החלו ספקולטיבי כאשר הנושא הוא פרשנות המגילה בלבד. לכן אני מעדיף את הנוסח: "יש המסיקים מכך שלפי השקפתו של מחבר המגילה, באותה תקופה נוכחותו הגלויה של האלוהים נעלמה והזירה העולמית הושארה לידיהם של בני האדם, כאשר הוא פועל ברקע." בברכה, משתמש כבד - 23:26, 16/02/13

במחשבה שנייה נכון יותר, ובפרט שהנושא טעון, לאסוף מספר פרשנויות מרכזיות למגילה ולכתוב מה הם מסיקים מהעדרו של שם ה'. בברכה, משתמש כבד - 23:36, 16/02/13
ראשית לא הוספתי את המשפט, אלא השבתי את מה שהיה לאחר שהחלטת לשנות את סדר הפרשנויות ולהציג את המסורתית לפני ההיסטורית.
הטקסט "לוקה בהזרה" ולכן אתה מסיק שוויקיפדיה נכתבת מנקודת מבט חילונית? אני דווקא כמעט מסיק מהדברים שלך שוויקיפדיה נכתבת מנקודת מבט דתית. כדאי שתזכור, שוויקיפדיה נכתבת על-סמך מה שמקובל בעולם המדעי. בהקשר זה - חקר ההיסטוריה.
ולסיום, אני דווקא מציע שלפני כל שינוי יובאו מקורות אובייקטיביים. תודה. Nachi שיחה 00:00, 17 בפברואר 2013 (IST)
לא שיניתי את סדר הפרשנויות אלא ניקיתי בלאגן שהושאר על ידי עורך אחר.
כשאכתוב על "תפיסות חילוניות רווחות" בערך קארל מרקס אתה מוזמן להאשים אותי בהטיה דתית.
איני רואה בעיה בהכנסת פרשנויות חילוניות לערך. המחלוקת היא על אופן ההצגה של הפרשנות הדתית הרווחת בימינו, שנכון לעכשיו היא היחידה המוצגת בערך. רב האי גאון, האבן עזרא ובעל האשכול דווקא פירשו את העניין אחרת.
לסיום, אני שמח לגלות שאנו מסכימים. בברכה, משתמש כבד - 00:20, 17/02/13
כנראה שכחת.
אני שמח מזה שאתה חושב שלגיטימי להכניס פרשנויות "חילוניות", אני רק חושש שאתה לא מבין למה אני מתכוון. אין דבר כזה פרשנות דתית או פרשנות חילונית. כלומר, יש דבר כזה, אבל ההבדל הזה לא רלוונטי לכאן. המבחן היחיד הוא האם קיים מקור אובייקטיבי לדברים הכתובים בערך, כמו מחקר מדעי או סמכות ידועה בתחום. Nachi שיחה 00:31, 17 בפברואר 2013 (IST)
אסביר את העריכה: לא לגיטימי לכתוב פרשנות מודרנית שנויה במחלוקת ואח"כ לכתוב: "חז"ל כבר עמדו על כך"... הרי רב האי, האבן עזרא והאשכול גם הכירו את מסכת מגילה ובכל זאת חשבו אחרת. לכן יש משמעות למי עמד על כתפי מי.
באשר לשאר דבריך, מה שאני לא מבין הוא למה ראית צורך לכתוב אותם. בברכה, משתמש כבד - 00:52, 17/02/13
אני מרגיש שאין לי משהו חכם במיוחד לומר על הטעות שכתבת, אלא רק הערה קטנה: העובדה שתצרף את צמד המילים "שנוי במחלוקת" ליד הטיעון שאתה לא אוהב, לא מחזקת את עמדתך בדיון. Nachi שיחה 01:23, 17 בפברואר 2013 (IST)
אפשר להזכיר את הסברה של Paton (בפירושו מסדרת ICC - מיושן אמנם אבל עדיין ראוי לציון) שהספר נועד מלכתחילה להיקרא בפורים, וההשמטה היא מטעמים של חשש לחילול השם (עמ' 95-96). ‏nevuer‏ • שיחה 00:55, 17 בפברואר 2013 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 13:57, 4 במאי 2013 (IDT)

תאריך נס המגילה[עריכת קוד מקור]

לפי מסכת מגילה אחשוורוש בשנת שלוש למלכותו עשה את הגמרא מספרת על חישובו המוטעה שבו עברו 70 שנה מחורבן הבית לפי הנבואה בה עם ישראל יגאל לאחר שבעים שנה מחורבות ירושלים ואחשוורוש ספר את השנים מחורבן הבית ולא מחורבנה של שארית הפליטה . אם נס פורים היה בשנת שלוש עשרה למלכותו משמע שתאריך נס המגילה היה שמונים שנה לאחר חורבן בית המקדש 213.151.38.165 22:10, 21 בנובמבר 2013 (IST)

הסבר תיאולוגי להעדרות שם האל[עריכת קוד מקור]

ניסיתי לנסח בדרך נייטרלית יותר. אשמח למשוב הכצעקתה - שיחה 19:33, 28 בפברואר 2014 (IST)

טעות קשה במניין השנים שבהם היו אירועים מרכזיים במגילה.[עריכת קוד מקור]

האיך יכול להיות שרק אחרי ארבע עשר חודש מתליית המן נשלחו ספרי מרדכי ואסתר, ברור לכולם שזה המקרה היה באותה שנה 357 לפנה"ס ולא 358 לפנה"ס. אם כך היה מה עשו היהודים בחודר ה"שתים-עשרה" באותה שנה? לכן הנני משנה את המספרים, כנראה היה זה טעות בהקלדה. נתנאל שניטמן - שיחה 20:43, 24 בפברואר 2015 (IST)

הבהרות לגבי העריכה מיום 01.03.2015[עריכת קוד מקור]

היי, היו כאן די הרבה בעיות בניסוחים (שיצרו רושם מוטעה בעניין סיפור המגילה). בהרבה מהתכנים שהכנסתי אני מסתמכת על המסורת היהודית-פרסית כפי ששמעתי בבית תוך ווידוא רוב הסיפורים בפירושי ילקוט שמעוני (בטוחה שיש לזה אסמכתאות בפירושים נוספים גם אם לא ציינתי, פשוט אין לי כח לעבור עכשיו על כל פירושי המגילה - כבר עשיתי מזה פרוייקט מספיק גדול). --Setareh1990 - שיחה 20:01, 1 במרץ 2015 (IST)

היי, ניכרת ההשקעה הרבה. שתי הערות: אחת טכנית - נהוג שלא להכחיל את אותם קישורים שוב ושוב. והשנייה מהותית - חשוב לשמור על הפרדה בין המגילה עצמה לבין פירושים מאוחרים. לדעתי הניסוח הנוכחי שמציג אותם כהערות אגב מסורבל ומקשה על הקריאה. האם תהיי מוכנה להעביר את המדרשים אל תחת כותרת חדשה, נניח "==במדרשי האגדה=="? חלק מהתוכן גם ניתן לשקול להעביר לערכים אחרים, כגון ערכי הדמויות במגילה. בברכה, גנדלף - 23:39, 01/03/15
היי גנדלף. בטח, זה בדיוק מה חשבתי לעשות בנוסף לעריכת התוכן, אעשה זאת עכשיו :-) פשוט בעריכות הקודמות לא היה לי את הזמן לסיים לעשות את מה שכיוונתי אליו.--Setareh1990 - שיחה 17:46, 3 במרץ 2015 (IST)


טעות תוכן? 04.03.2015[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בטענה שהמגילה אינה מונה את מספר ההרוגים מחוץ לשושן, אבל בפרק ט' פס' יז' נכתב שהרגו "חמישה ושבעים אלף". 152.62.109.54 11:26, 4 במרץ 2015 (IST) אינה מונה את מספר ההרוגים היהודים. אבהיר בתוכן.--Setareh1990 - שיחה 12:18, 4 במרץ 2015 (IST)

טעויות חמורות בפרשנות המגילה[עריכת קוד מקור]

1. המלכה ושתי. בערך מצוין כאילו הפסוק "תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל, שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ; וּכְדַי, בִּזָּיוֹן וָקָצֶף" וכו', מתאר את עצתן של שרות פרס ומדי לושתי שלא להגיע, ושהיא אומרת לו שאם זה לא מתאים לו שיוציא צו מלכותי. אין לדבר בסיס במגילה. הפסוק עצמו מתאר את דברי ממוכן שאומר למלך להרוג את ושתי כדי ששרות פרס ומדי לא תלמדנה ממעשי ושתי. כלומר - למנוע בעתיד מצב כזה, מצב שעדין לא קרה. הביזיון והקצף הם לא הביזיון של ושתי להגיע, אלא הביזיון של המלך שמסרבים לפקודתו, והביזיון של שאר הגברים שנשיהם מורדות בסמכותם. בקיצור, לקחו את דבריו של ממוכן ואיכשהו הפכו אותם להגיגיהן של ושתי ושרותיה.

2. המלכה אסתר. ספר דברי הימים הוא לא ספר שבו המלך שומר חשבונות עם אוהביו ושונאיו, אלא בפשטות ספר דברי הימים - ספר שבו מתואר כל מה שקורה במהלך שלטונו של המלך.

3. גזירת המן ותענית אסתר. המן לא מבקש מהמלך תקציב כדי להרוג את היהודים. המן מציע למלך שוחד כדי שיתן לו להרוג את היהודים. המלך לא מאשר להמן את התקציב שהמן ביקש. המלך מוותר על השוחד ואומר להמן שאפילו בלעדיו הוא מוכן לאבד את היהודים. וכן נאמר: "וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ" - להביא אל גנזי המלך, ולא לקחת מגנזי המלך. בית אביה של אסתר זה לא בית מלכות פרס אלא בית אביה כפשוטו. אסתר היא נערה יתומה, הנצר היחיד לבית אביה. מרדכי אומר לה שאם היא דואגת להישרדותה שלה על פני הישרדות העם היהודי - אם היא דואגת להישרדותו של בית אביה ובינתיים העם היהודי יאבד, מרדכי אומר לה שהיהודים ישרדו ובית אביה יאבד.

4. ליהודים היתה אורה ושמחה. שונאיהם זה לא שכירי המלך שנשכרו בתקציב שאני לא יודע מי המציא אותו, ובעצם מדובר בשוחד שהמן הציע לאחשורוש. שונאיהם של היהודים אלה סתם גוים אנטישמים שחיכו ליום הקבוע לבצע פוגרום גדול. אביר הקרנפים - שיחה 05:45, 5 במרץ 2015 (IST)

אני מסכים עם כל הטענות. לא בדקתי לעומק, אבל נראה לי שהמקור הוא בעריכות של הימים האחרונים. לא זכור לי שהדברים האלה היו בָּערך קודם. ‏nevuer‏ • שיחה 13:11, 5 במרץ 2015 (IST)
היי, זו הייתי אני שעשיתי את העריכות האחרונות. התגובות:
1. צודק, תיקנתי.
2. נכון, אבל גם בעיקר היו שם את החשבונות של המלך. כדי שיזכר לדראון עולם (ולדורות הבאים של המלוכה) מי היטיב עם הממלכה כדי שיהיה אפשר לסמוך עליו בעתיד, ומי פגע בממלכה כדי לנקום.
3. הוא כן ויועד תקציב לכך. הגנזך היה אחראי על חלוקת הכסף, הקבלה הייתה נעשית רק באישור המלך (כמו במקרה הזה).
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ." (נתון לך במובן של לרשותך)... "וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים (בַּיְּהוּדִים)--לְאַבְּדָם"
מרדכי התכוון לבית אביה של אסתר, אל אסתר וזרעה, שהשושלת היחידה שהיא ממשיכה מבית אביה הוא בבית המלוכה הפרסית; ולכן אם אסתר ובית אביה יעלמו כך גם שושלת המלוכה הפרסית (-בפירוש איום על בית המלוכה). "וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ"--Setareh1990 - שיחה 17:10, 8 במרץ 2015 (IST)

תודה על התגובה. 2. זה מצמצם מאוד את היעוד של דברי ימי המלך. זה בעיקרון רישום היסטורי של תולדות מלכותו של אותו המלך, ולכן מופיעים בו גם אנשים הקשורים למלך שעשו מעשים הקשורים למלך. מלכתחילה הנלווים למלך הם לא מרכז הספר אלא נזכרים בו כבדרך אגב, בגלל שהתקשרו עם המלך באמצעות מעשים מסוימים.

3. הציטוט של הפסוק הראשון "הכסף נתון לך" נוכל להתווכח אם זה אומר שהוא מקבל תקציב או שהמלך מוותר לו על השוחד. דווקא מהפסוקים האחרים נראה שטעית. "ואת פרשת הכסף, אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך". ולא לשקול מגנזי המלך. כלומר, המן תכנן להכניס כסף לאוצר המלוכה ולא להוציא ממנו. ויותר מפורש בפסוק שציטטתי לעיל: "וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ". כתוב מפורשות - אל גנזי המלך ולא מגנזי המלך. אם אנחנו דוברים את אותה השפה, המילה "אל" משמעה יעד ולא נקודת מוצא.

בית אביה של אסתר הוא בית אביה של אסתר. אם אסתר כעת היא חלק מבית המלוכה הפרסי, זו עובדה משנית. ואילו אסתר תאבד, בית המלוכה הפרסי יוכל להתקיים בלעדיה - אבל בית אביה יאבד. אביר הקרנפים - שיחה 04:08, 13 במרץ 2015 (IST)

אביר הקרנפים היי אביר,
2. מקובל, אתקן את הניסוח.
3. כספי הממלכה לא מוקמו אצל הגזבך אלא בחדר האוצרות. מחשש למעילות וכו', כל פעם שהיה צריך להוציא כסף למען הממלכה היה צריך להעביר את הסכום לגזבך שהיה מעביר למי שצריך ורושם בפנקס החשבונות. הגזבך לא היה אחראי על הכספים או שמירתם, אלא רק על חלוקתם בממלכה.
--Setareh1990 - שיחה 16:36, 15 במרץ 2015 (IST)

שלום לך. 3. חדר האוצרות הוא גנזי המלך. המקום בו גונזים את האוצר. יש להבדיל בין בית הגנזים לבין הגזבר שזו מילה שאינה מוזכרת במגילה, ונראה לי שכאן פקידי האוצר מכונים "עושי המלאכה", שיביאו אל גנזי המלך - הוא בית האוצר, את השוחד של המן. אביר הקרנפים - שיחה 02:52, 16 במרץ 2015 (IST)

שלום אביר הקרנפים, מקובל, מתקנת. (Setareh1990 - שיחה 19:45, 22 במרץ 2015 (IST))

שלום לך, ותודה לך! אביר הקרנפים - שיחה 05:41, 23 במרץ 2015 (IST)

שאלה לגבי תת הערך הרקע ההיסטורי לסיפור[עריכת קוד מקור]

מדוע נרשם בתחילת הפסקה כי דרייווש הראשון הוא המלך שהתיר ליהודים לשוב לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש? הרי זה היה כורש. אודה למי שיבדוק את הענין. תודה Cyrus10 - שיחה 18:09, 8 במרץ 2015 (IST)

Cyrus10 צודק, תמיד מתבלבלת בין ה-2 משום מה. --Setareh1990 - שיחה 19:30, 8 במרץ 2015 (IST)

הצגת הדמויות במגילה[עריכת קוד מקור]

לא מוצא חן בעיני אופן הצגת אחשוורוש בפרק זה: "מוצג כמלך שתיין, העוסק ברדיפת נשים ובתענוגות. כל התיאורים הקשורים בו מיועדים להלעיג עליו: ריבוי הפרטים, התיאור המפורט של העושר, פירוט שמות שריו וסריסיו. כל עושרו הופך אותו למגוחך, משום שהוא אינו מצליח לשלוט בממלכתו. מאידך מתגלה גם הפן החיובי שבו, הוא מתגלה כמלך סובלן ופרגמטי המשתדל לרצות את כולם, ואין לו עניין בעריצות לשמה." בחלק מהמקומות המשתאות מוצגות באופן חיובי, ודווקא שהוא מצליח לשלוט בממלכתו תוך כיבוד החוקים. בעד לשנות את הפירוט על אופן הצגתו במגילה.--סתארה - שיחה 09:49, 2 באוגוסט 2015 (IDT)

תשני. ראובן מ. - שיחה 09:52, 2 באוגוסט 2015 (IDT)
תודה. --סתארה - שיחה 10:21, 2 באוגוסט 2015 (IDT)

מה אכפת לי מהימנות[עריכת קוד מקור]

מי שמאמין בה' ובתורה אז לא באמת אכפת לו מכל הראיות כי הוא יודע שהתנך היא עדות מאין כמוה, ומי ששלא מאמין אז הוא לא מאמין גם ככה.

האם אין התייחסות לאלוקים במגילה??[עריכת קוד מקור]

כתב הכותב שלא מוזכרות תחינות וכדומה לאלוקים בזמן הגזירה. הבלים! מפורש כתוב שלאחר הגזירה הדבר הראשון שעשו זה לצום שלושה ימים ושלושה לילות בתחינה ותפילה, ורק לאחריהם אסתר נכנסת לאחשוורוש. גם בסיפור הדברים קטע זה נעדר ואני אכן הולך להכניס אותו עכשיו כשאני רואה להיכן זה מגיע לויצ - שיחה 00:28, 7 במרץ 2017 (IST)

אכן כעת אני רואה על ההתייחסות לצומות וההסתייגות מכך שלא מוזכרות תפילות. לויצ - שיחה 00:35, 7 במרץ 2017 (IST)
בעקבות הערתך חידדתי (כאן ובערך המורחב): למרות שהמשמעות הדתית של הצומות ברורה מאליה ומושלמת בקלות מההקשר, אין לכך ביטוי מפורש חד-משמעי בטקסט. אם זה היה נקודתי מילא, אבל זה תואם את הקו של שאר המגילה. ראובן מ. - שיחה 00:38, 7 במרץ 2017 (IST)

בדיקת עריכה[עריכת קוד מקור]

בעלי הידע ביהדות, מה גזר דינכם עבור העריכה הזו? בברכה, אילן שמעוני - שיחה 20:21, 24 בפברואר 2018 (IST)

נכונה. כבר אשפץ. קובץ על ידשיחה ♦ 20:26, 24 בפברואר 2018 (IST)
אכן, נאמר כך בשני מקומות בתלמוד, תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ד', עמוד א', כמה אתה מהיר קובץ מה יהיה?.אבי84 - שיחה 20:27, 24 בפברואר 2018 (IST)

עוד הסבר מדוע אלוהים לא מוזכר במגילה.[עריכת קוד מקור]

מדוע לא מוזכר שם האלוהים במגילה?

אם נתייחס לשלוש מובאות מתוך הנאמר לעיל: 1."ובהתייחסותו לעצמו כאל אל." 2. "ככלל, נדמה שהמספר יוצא מגדרו כדי להימנע מהתייחסות דתית מפורשת," 3."במסכת מגילה מונים מספר גדול של רמזים להשגחתו של האל על מהלך האירועים:" אפשר להניח שכותבי המגילה תחת שלטון פרס, נקטו משנה זהירות ולא הזכירו "אלוהים" מתחרה, כדי לא להעלות את חמתו של המלך הפרסי הרואה עצמו כאל. 79.178.131.236 12:48, 2 במרץ 2018 (IST)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

ניסיון השמדתם של כל יהודי ממלכת פרס 127 מדינות כלומר כל היהודים בעולם ולא כמו שכתוב בטעות רק את יהודי פרס דווח על ידי: 212.179.64.75 18:23, 12 במרץ 2019 (IST)



כתיבה מגמתית ביותר בחלק של מהימנות היסטורית[עריכת קוד מקור]

הכותב בחר בצד בודד מהמחלוקת המפורסמת על מהיימנות הפרטים של המגילה. ואף לא הכחיש זאת בהיחבא. כאשר כתב: את הפרטים הרבים התואמים להוויי הפרסיטקסט מחוק, מיישבים החוקרים על ידי כך שהם מצביעים על ספרות יוונית היסטוריוגרפית שגם בה מצוי שפע כזה של פרטים על החצר הפרסית"

אך מדוע לא להוסיף שעסקה רבות במגילה ד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת השפה והתרבות הפרסית. בספרה "מגילת אסתר מאחורי המסכה", היא כותבת: "המאמינים שהסיפור היה באמת יגלו שהווי החצר מתואר בדייקנות רבה, החל מתיאורי הארמון והמשתאות וכלה בנהלי השלטון ומעמד האשה, כמעט לכל השמות האיראניים יש משמעות (לשאר אולי יש משמעות שלא הצלחתי לגלות) והמחבר משתמש במלים פרסיות ומבין את מקורן. מספרה כאן:https://www.zeresh.co.il/esther-heb.pdf וכן תוכלו לקרוא עוד רבות כאן :https://rationalbelief.org.il/%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%9b%d7%9e%d7%a1%d7%9e%d7%9a-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99/

מגילת אסתר[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

לא כתבתם מהי השנה שקרתה בה מגילת אסתר

הנתון מופיע במהלך הערך. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 11:06, 5 במרץ 2020 (IST)
- סוף העברה

פתיח הערך[עריכת קוד מקור]

אמרי אביטן, דבירותם, קובץ על יד, טוויג, BRINKS, יואל מרקו, יאיר דב, Meni yuzevich, שילוני, shaishyy, היידן, david7031, יאיר הנווט, Nahum, תלם, מי-נהר, בן עדריאל, סנסן ליאיר, דגש חזק, יהודי מהשומרון, איש גלילי, biegel, Tshuva, ‏ צור החלמיש, בר-כח, Eldad, דוד שי, אני ואתה ואנחנו, מבני הנביאים, עמית אבידן, ראובן מ., דרדק, גופיקו, נריה קלר, ספסף רון וויזלי בעלי הידע בתנ"ך, בעקבות עריכותיו של איתמראשפר, אשמח לשמוע את דעתכם, האם רצוי שפתיח הערך יתאר את הסיפור בקצרה (כמו הפתיח הקודם) או רק יספר מה הוא נושאה של המגילה (המצב הקיים).david7031שיחה • ד' בניסן ה'תש"ף • 00:12, 29 במרץ 2020 (IDT)

הפתיח נראה לי טוב כמו שהוא עכשיו, בתארו את נושא המגילה בקצרה, כשמיד לאחריו מופיע סיפור העלילה. לא נראה לי שיש מקום לתמצת את העלילה כבר בפתיח.--Nahum - שיחה 00:35, 29 במרץ 2020 (IDT)
מצטרף לנ"ל. Biegel - שיחה 01:02, 29 במרץ 2020 (IDT)

במגילות קומראן[עריכת קוד מקור]

משתמש:איתמראשפר, מספר דברים נמצאו 26 עותקים, לא מדברי הימים. יוסף יצחק-שיחה, כ"ד בשבט ה'תשפ"א. 16:26, 6 בפברואר 2021 (IST)

סליחה שטעיתי ותודה שתיקנת. בברכה, איתמראשפר - שיחה 17:24, 6 בפברואר 2021 (IST)

אחשוורוש[עריכת קוד מקור]

איתמראשפר, נראה לי שיש כאן איזה בלבול. לא ניתן לומר שאין מלך פרסי בשם זה, כי יש. ככל הידוע לי, הזיהוי בין השם העברי לפרסי אינו מוטל בספק. בדקתי בכמה מקורות אקדמיים ומעולם לא נתקלתי בטענה אחרת. אם צריך אני יכול להביא אסמכתאות. הזיהוי הזה כשלעצמו לא אומר בהכרח שמחבר המגילה התכוון לכתוב על אחשוורוש, או שבכלל היה לו ידע אותנטי כלשהו לגביו. אולי הוא השתמש בשמו כדי להסוות דמות היסטורית אחרת, ואולי בדה את הדמות מלבו. גם אלה אפשרויות שנדונות במחקר. למעשה, הזיהוי בין השמות כשלעצמו לא אומר כמעט כלום (לצורך העניין, תאורטית יכול להיות שבמקור היה כתוב "קיפי בן קיפוד" ומישהו חמד לצון והחליף את כל המופעים ב"אחשורוש"). אבל ראוי לדייק. ראובן מ. - שיחה 11:05, 7 בפברואר 2021 (IST)

בתנ"ך מופיעים שמות של מלכים פרסים (ואחרים) באופן מדוייק, כגון כורש, דרייוש וארתחשסתא. הזיהוי של אחשורוש עם חשיראש אינו וודאי (כפי שניתן ללמוד מהפסקה הבאה בערך שלפנינו), ואחת הסיבות לכך היא שאין בשושלת האחמנית מלך בשם זה. זו עובדה שיש צורך לציין בערך כדי להימנע מהטעיית הקורא. בברכה, איתמראשפר - שיחה 11:16, 7 בפברואר 2021 (IST)
אני לא רואה טעם לפצוח בדיון פילולוגי על גלגולי השם ותעתיקיו השונים, זה לא תפקידנו. מוזמן להביט כאן למשל. הזיהוי קרוב לוודאי, ולכתוב שאין מלך כזה - זו ההטעיה. אפשר לחדד שהזיהוי הוא על פי השם בלבד, אין לי התנגדות עקרונית לכך. ממילא ההתרשמות שלי (שלא מבוססת על בדיקה מעמיקה) היא שכיום יש הסכמה די רחבה שהמגילה היא "נובלה היסטורית" בדיונית לחלוטין (ולא ברור עד כמה אפשר לדבר בכלל על "רקע היסטורי", והשם של הפרק הזה אולי קצת מטעה. הכוונה בעצם ל-setting של הסיפור). ובכלל, אחשוורוש - כמו שאר הנפשות הפועלות במגילה - הוא יותר טיפוס דמות מאשר דמות ספרותית מפותחת, כך שאני בספק עד כמה יש משמעות לזיהוי שלו עם אישיות היסטורית זו או אחרת. אגב, בתרגום השבעים השם הוא Artaxerxes (ארתחשסתא), אבל השם הזה בוודאות לא מקביל ל"אחשורוש" שבנוסח המסורה. ראובן מ. - שיחה 13:10, 7 בפברואר 2021 (IST)
אנא שים לב שלא כתבתי "לא היה מלך כזה" אלא "לא מוזכר מלך בשם זה", כפתיחה לפסקה על הסברות בדבר זהותו של אחשורוש המקראי. האם המקור היחיד לזיהוי של אחשוורוש עם ארתחסשתא הוא תרגום השבעים? אם כן, אז יש צורך לשנות קצת את הנוסח כדי לשקף זאת. בברכה, איתמראשפר - שיחה 13:22, 7 בפברואר 2021 (IST)
לגבי תרגום השבעים, הוא פשוט גורס ארתחשסתא במקום אחשוורוש, אולי עקב זיהוי שגוי ואולי מסיבה אחרת. גם יוספוס גורס כך כמדומני. אני לא יודע, לא התעמקתי בעניין הספציפי הזה. אני מתייחס לנוסח המסורה. כמו שכבר אמרתי, "אחשורוש" (נכתב גם "אחשורש", ופעם אחת "אחשרש"; האל"ף היא פרוסתטית) הוא קרוב לוודאי הגרסה העברית של חשירש, ובתור תעתיק משפה זרה הוא גם לא מאוד רחוק מהמקור. מה שחשוב זה הטקסט העיצורי ולא הניקוד המאוחר. בכל מקרה, לא אני טוען זאת אלא החוקרים. לפני כמה שנים התייחסתי לנושא בדיון בוויקיפדיה האנגלית, מוזמן להביט בציטוטים שהבאתי שם (ההודעה שלי מתחילה במילים "I have some sources"). אני יכול לצטט מקורות נוספים, אם זה לא מספיק. עוד לא נתקלתי במקור שמפקפק ברצינות בזיהוי הלשוני הזה, קל וחומר קובע באופן גורף ש"בהיסטוריה של האימפריה הפרסית לא מוזכר מלך בשם זה".
עדיין, יכול להיות שאני טועה, לא בדקתי את העניין בצורה יסודית ואני בוודאי לא מומחה. אתה מוזמן להציע מקור סותר. שים לב שהטענה שלי מאוד ספציפית ומסויגת (בניגוד לטענות גורפות יותר של חלק מהחוקרים שציטטתי). אפילו לא טענתי שגרסת נוסח המסורה עדיפה או "מקורית" מגרסת השבעים (ככל שיש משמעות לקביעה כזאת). אפשר לצטט את דעות החוקרים בעניין "זהותו" או ההשראה לדמותו של אחשוורוש, גם בלי להכניס את עצמנו לפינה בעייתית של "לא מוזכר מלך בשם זה". ראובן מ. - שיחה 15:05, 7 בפברואר 2021 (IST)
תודה, ראובן, על הציטוטים המעניינים בויקי האנגלית, ועל הרוח הנעימה ששורה על הדיון איתך. אשמח לקרוא את דעתך על הניסוח הבא:

המספר המקראי מציב את ההתרחשות בזמנו של המלך אחשורוש, המזוהה במחקר עם חְשְׁיָרְשָׁ הראשון (כסרכסס בפי היוונים), שמלך במשך כעשרים שנה במאה החמישית לפנה"ס (465–485). בדומה לאחשוורוש המקראי, ממלכתו של חשירש השתרעה מהודו ועד כוש, והוא מתואר ע"י הרודוטוס ואחרים כחובב נשים ויין.

ועוד שתי שאלות: א. כסרכסס או קסרקסס? ב. השם חְשְׁיָרְשָׁ פשוט בלתי אפשרי לקריאה נכונה בלי הניקוד. אולי עדיף לכתוב בכתיב מלא, כלומר "חְשַׁיָארְשָׁה" במופע הראשון ובהמשך "חשיארשה"? נדמה לי שזה יאפשר לקורא העברי לבטא נכונה את השם כשהוא מופיע ללא ניקוד. (כשאני רואה חשירש אני ממש צריך להתאמץ כדי לא לבטא "חֲשִׁירַשׁ", אפילו שאני יודע שזו שגיאה!) בברכה, איתמראשפר - שיחה 17:22, 7 בפברואר 2021 (IST)
תודה. אין לי בעיה עם הניסוח הנ"ל. לגבי השאלות על התעתיקים לעברית מודרנית, אין לי דעה נחרצת. אפשר אולי ללכת לפי הקונבנציות שבערך חשיארש הראשון, או לפתוח את העניין לדיון. לא קריטי מבחינתי. אני כותב כאן בדיון "חשירש" בלי ניקוד מתוך עצלות, וכדי להדגיש את הקרבה לתעתיק המקראי. ראובן מ. - שיחה 18:15, 7 בפברואר 2021 (IST)

ביטול העריכה שלי[עריכת קוד מקור]

שלום,

אבקש להעיר כי ביטול העריכה האחרונה שלי הוא קשקוש גמור. סיפור יהודית קשור באופן הדוק לסיפור מגילת אסתר, סיפור יוסף מושווה לסיפור מגילת אסתר הן על ידי המדרשים, והן על ידי חוקרי המקרא. לגבי סיפור אברם ושרי, ראו גם כתיבתם של חוקרי המקרא יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן. מעדיפים שאביא הפניות למאמרים או להרצאות? Amir Segev Sarusi - שיחה 07:57, 23 בפברואר 2021 (IST)

פחות מכיר את המדרשים אבל לפי המקורות שראיתי חוקרי המקרא אכן משייכים את סיפור המגילה לז'אנר של "סיפורי גבורה והצלה בגולה", שכולל גם את ספר דניאל, סיפורי יוסף במצרים וכד', ולכן אני בעיקרון בעד העריכה של אמיר שגב סרוסי. עם זאת, כדי שהקשר ביניהם יובן, צריך שתהיה עליו פסקה קטנה וממוסמכת בגוף הערך - האם תוכל לכתוב לכתוב פסקה כזאת בצירוף סימוכין? (עדיף מאמרים על הרצאות) בברכה, איתמראשפר - שיחה 11:10, 23 בפברואר 2021 (IST)
תוכל גם להסביר איך סיפור יהודית קשור למדילת אסתר (חוץ מלומר "קשור באופן הדוק")? לגבי יוסף, אכן מפורסם שיש במגילה רפרנסים לסיפור יוסף, אבל זה לא הופך אותו לסיפור קשור. (אם כבר, אז להיפך. המגילה קשורה ליוסף. לא יוסף קשור למגילה).
את כתיבתתם של זקוביץ ושנאן אני לא מכיר (אני יכול להניח שיש להם ספר בסדרה שלהם על המגילות, אבל לא יצא לי לקרוא), ובכל מקרה, כפי שכתב איתמר, זה רעיון טוב להוסיך פסקא על ההקשרים בתוכן הערך. (אם תתווסף פסקא ממוקרת, אסיר את התנגדותי).david7031שיחה • י"א באדר ה'תשפ"א • 11:26, 23 בפברואר 2021 (IST)
ודאי שיש מקום להשוואה לסיפורים אחרים, אבל לדעתי זה לא מסוג הפרטים שמתאימים לתבנית מידע. אם תוסיף בגוף הערך, עם אסמכתה, זה יהיה מצוין. ראובן מ. - שיחה 13:19, 23 בפברואר 2021 (IST)
שלום ראובן, לא מדובר בהשוואה סתם אלא במסקנת המחקר להישענות ספרותית של ממש. בין היתר, החוקרים השונים מצביעים על ניסוחים זהים ומסורות מקראיות משותפות עליהן נשענת המגילה.

בנוסף, מסבירים החוקרים כי המגילה התקבלה לקאנון התנ"כי בעיקר משום שני דברים: פועלו של האל בה, אף שאינו נזכר בה מחד; והעובדה שנשענה על סיפורים מקראיים אחרים מאידך. כך, מסבירים החוקרים, ההישענות על סיפור אברם ושרי, יוסף, ושאול, נתנו למגילה את הלגיטימציה להיכנס בקהל כתבי הקודש. מכאן שיש מקום להוסיף עניינים אלה בתבנית המידע, ולא רק בפסקה נפרדת.

להלן מספר דוגמאות לפני עריכה להצבעה על דמיונות בין הסיפורים (וזאת עוד מבלי להזכיר דרשנים המצביעים על הקשר בין הסיפור): מרדכי ואברם יוצאים לפני המלך בתכלת, בוץ וארגמן. בשני המקרים, המלך לוקח את האישה לבית מלכותו. כשרה שהיא יפת מראה, מתוארת אסתר כיפת תואר וטובת מראה. בשני המקרים המלכה מסתירה את זהותה: "אימרה נא אחותי את". על-פי המדרש, גם אסתר היא אשתו של מרדכי, הגם שהיא קרובת משפחה, מה שמזכיר את הסיפור בבראשית פרק כ' ("בת אבי היא ולא בת אימי"). בשני המקרים מרחפת סכנה על ראשינו: אם יקרה חלילה משהו לאברם שלנו, לא הייתה לנו פה הרצאה בזום. בזכות האישה מקווה הגבר להציל את עצמו או את עמו: "וחייתה נפשי בגללך". בסופו של דבר – טיב הזיקה בין האישה לבין האיש נודע: "למה לא הגדת לי כי אשתך היא" (לגבי מרדכי – "כי הגידה אסתר מה הוא לה"). נזק נגרם למי שבא לפגוע ("נגעים גדולים"). ניתנה ליהודים האפשרות להתעשר. מרדכי, כמו יוסף – משלנו. לא נחלום שהמלך יהיה משלנו, אבל לפחות השני משלנו. גם יוסף מתואר כיפה תואר: "אמרו נשים בעיר, אשת השר מפתה את עבדה, הוא הצית בה אהבה… כששמעה את רכילותן שלחה עבורן וערכה להן משתה, ונתנה לכל אחת מהן סכין ואמרה, צא לפניהן. כיון שראוהו, העריצוהו וחתכו את ידיהן ואמרו, אללה ישמור, אין זה איש, אין זה אלא מלאך אצילי." רבי יהודן בשם רבי בנימין בר לוי עושה לנו את העבודה: "בני רחל – ניסן שווה, וגדולתן שווה" – הניסיון שהם עומדים בהם שווים, ולכן גם גדולתם שווה – וכעת הוא עושה השוואה: גם יוסף מציל את הממלכה ומולבש בגדי מלכות, רביד זהב, ועוד. אשת פוטיפר אל יוסף – ויהי כדברה אל יוסף יום יום; ומרדכי – מנסים לשכנע אותו להשתחוות יום יום (ויהי באמרם יום יום). יוסף אל אשת פוטיפר – לא שמע אליה; מרדכי – ולא שמע אליהם. אצל יוסף – ויסר פרעה את טבעתו; אצל מרדכי – ויסר המלך את טבעתו אשר העביר אל המן ויתנה אל מרדכי. אצל יוסף – וילבש אותו בגדי שש וישם רביד זהב על צווארו; מרדכי – יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור ועטרת זהב. יוסף – ירכב אותו על מרכבת המשנה; מרדכי – סוס ברחובות העיר. יוסף – יקראו לפניו "אברך"; אצל מרדכי – "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". ועוד דוגמאות ללשון זהה אצל יוסף ובמגילת אסתר: כִּי כֵּן יִמְ לְ אוּ יְמֵ י הַ חֲ נֻטִ ים (בראשית נ', ג). כִּי כֵּן יִמְ לְ אוּ יְמֵ י מְ רוּקֵ יהֶ ן (אסתר ב', יב). ַיְהִ י כְּדַ בְּ רָ הּ אֶ ל יוֹסֵ ף יוֹם יוֹם וְ �א שָׁ מַ ע אֵ לֶיהָ ... (בראשית ל"ט, י). וַיְהִ י באמרם [כְּ אָמְ רָ ם קרי] אֵ לָיו יוֹם וָיוֹם וְ �א שָׁ מַ ע אֲ לֵיהֶ ם... (אסתר ג', ד). "בשעה שבעל המגילה מתאר את הניסיון הגדול שעל מרדכי לעמוד בו (עבודה זרה) הוא כותב את דבריו בנוסח התיאור של הניסיון האישי אשר בו עמד יוסף (גילוי עריות)". בראשית מ"א אסתר ֺ וְ עַ תָּ ה יֵרֶ א פַ רְ עה אִ ישׁ נָבוֹן וְ חָ כָם וִ ישִׁ יתֵ הוּ עַ ל אֶ רֶ ץ מִ צְ רָ יִם (לג). ֺ יַעֲשֶׂ ה פַ רְ עה וְ יַפְ קֵ ד פְּ קִ דִ ים עַ ל הָ אָרֶ ץ וְ חִ מֵּ שׁ אֶ ת אֶ רֶ ץ מִ צְ רַ יִם בְּ שֶׁ בַ ע שְׁ נֵי הַ שָּׂ בָ ע (לד). וְ יַפְ קֵ ד הַ מֶּ לֶ� פְּ קִ ידִ ים בְּ כָל מְ דִ ינוֹת מַ לְכוּתוֹ... (ב', ג). וְ יִקְ בְּ צוּ אֶ ת כָּל ֺאכֶל הַ שָּׁ נִים ֺהַ טּבוֹת ֺ הַ בָּ א ֺ ת הָ אֵ לֶּה וְ יִצְ בְּ רו בָ ר תַּ חַ ת יַד פַּ רְ עה ֺאכֶל בֶּעָ רִ ים וְ שָׁ מָ רוּ (לה). ...וְ יִקְ בְּ צוּ אֶ ת כָּל נַעֲרָ ה בְ תוּלָה טוֹבַ ת מַ רְ אֶ ה אֶ ל שׁוּשַׁ ן הַ בִּ ירָ ה אֶ ל בֵּית הַ נָּשִׁ ים אֶ ל יַד הֵ גֶא סְ רִ יס הַ מֶּ לֶ� שֹׁמֵ ר הַ נָּשִׁ ים וְ נָתוֹן תַּ מְ רוּקֵ יהֶ ן... (ב', ג). ֺ וַיִּיטַ ב הַ דָּ בָ ר בְּ עֵ ינֵי פַ רְ עה וּבְ עֵ ינֵי כָּל עֲבָ דָ יו (לז). ...וַיִּיטַ ב הַ דָּ בָ ר בְּ עֵ ינֵי הַ מֶּ לֶ� וַיַּעַ שֹ כֵּן (ב', ד). אַ תָּ ה תִּ הְ יֶה עַ ל בֵּיתִ י וְ עַ ל פִּ י� יִשַּׁ ק כָּל עַ מִּ י רַ ק הַ כִּ סֵּ א אֶ גְדַּ ל מִ מֶּ ךָּ (מ). ֺ וַיֹּאמֶ ר פַּ רְ ע ֺ ה אֶ ל יוֹסֵ ף רְ אֵ ה נָתַ תִּ י אתְ � עַ ל כָּל אֶ רֶ ץ מִ צְ רָ יִם (מא). אַחַ ר הַ דְּ בָ רִ ים הָ אֵ לֶּה גִּדַּ ל הַ מֶּ לֶ� אֲ חַ שְׁ וֵרוֹשׁ אֶ ת הָ מָ ן בֶּן הַ מְּ דָ תָ א הָ אֲ גָגִי וַיְנַשְּׂ אֵ הוּ וַיָּשֶׂ ם אֶ ת כִּ סְ אוֹ מֵ עַ ל כָּל הַ שָּׂ רִ ים אֲ שֶׁ ר אִ תּוֹ (ג', א). ...וַיִּקְ רְ אוּ לְפָ נָיו אַבְ רֵ � וְ נָתוֹן אֹתוֹ עַ ל כָּל אֶ רֶ ץ מִ צְ רָ יִם (מג). וְ כָל עַ בְ דֵ י הַ מֶּ לֶ� אֲ שֶׁ ר בְּ שַׁ עַ ר הַ מֶּ לֶ� ֺכּרְ עִ ים וּמִ שְׁ תַּ חֲ וִ ים לְהָ מָ ן כִּי כֵן צִ וָּה לוֹ הַ מֶּ לֶ�... (ג', ב). ֺ וַיָּסַ ר פַּ רְ עה אֶ ת טַ בַּ עְ תּוֹ מֵ עַ ל יָדוֹ וַיִּתֵּ ן ֺאתָ הּ עַ ל יַד יוֹסֵ ף (מב). וַיָּסַ ר הַ מֶּ לֶ� אֶ ת טַ בַּ עְ תּוֹ מֵ עַ ל יָדוֹ וַיִּתְּ נָה ּ לְהָ מָ ן בֶּן הַ מְּ דָ תָ א הָ אֲ גָגִי... (ג', י).

וַיָּסַ ר הַ מֶּ לֶ� אֶ ת טַ בַּ עְ תּוֹ אֲ שֶׁ ר הֶ עֱבִ יר

מֵ הָ מָ ן וַיִּתְּ נָהּ לְ מָ רְ דֳּ כָי (ח', ב). ...וַיֵּצֵ א יוֹסֵ ף עַ ל אֶ רֶ ץ מִ צְ רָ יִם (מה). ֺ וַיַּלְבֵּשׁ אתוֹ בִּ גְדֵ י שֵׁ שׁ וַיָּשֶׂ ם רְ בִ ד הַ זָּהָ ב עַ ל צַ וָּארוֹ (מב). וּמָ רְ דֳּ כַי יָצָ א מִ לִּפְ נֵי הַ מֶּ לֶ� בִּ לְבוּשׁ מַ לְכוּת תְּ כֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶ רֶ ת זָהָ ב גְּדוֹלָה וְ תַ כְרִ י� בּוּץ וְ אַרְ גָּמָ ן... (ח', טו). --Amir Segev Sarusi - שיחה 12:00, 24 בפברואר 2021 (IST)

אתה לא צריך לשכנע אותי, הזיקה הספציפית לסיפור יוסף ידועה ומוכחת ולא יהיה קשה למצוא לה אסמכתאות בספרות המחקר (אני יכול לסייע בזה), ויש זיקות נוספות, ישירות ועקיפות, לסיפורים אחרים במקרא ומחוצה לו. כמו שאמרתי, זה פשוט מסוג העניינים שמטבעם מתאימים לדיון בגוף הערך ולא לתבנית מידע, שמספקת מידע יותר טכני ומובנה. ראובן מ. - שיחה 14:04, 24 בפברואר 2021 (IST)

זמנה של מגילת אסתר לפי המחקר[עריכת קוד מקור]

מתוך הערך "במחקר מקובל לתארך את המגילה לסוף התקופה הפרסית או תחילת התקופה היוונית, בין השנים 400–200 לפנה"ס לערך." היה מוזר לי שהמילים "התקופה הפרסית/התקופה היוונית" אינן קישור וניסיתי לקשר לערגים המתאימים אבל אין ערכים כאלה (יש "התקופה הפרסית בארץ ישראל") אולי זה רומז שננקט פה ניסוח לא מרובל ויש לשנותו לשמות המקובליםם ולקשר לתקופות המתאימות? --Matanwis - שיחה 23:29, 23 בפברואר 2021 (IST)

אני חושב שאת "התקופה הפרסית" אכן רצוי לקשר לערך שהבאת, ואת התקופה היוונית להתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.david7031שיחה • י"ג באדר ה'תשפ"א • 20:46, 24 בפברואר 2021 (IST)

שמה של אסתר[עריכת קוד מקור]

בערך יש טיעון גרוע מאוד, "הסיפור אינו עולה בקנה אחד עם תיאורים" של הסטורייונים יווניים, משום שאצל היוונים לא כתוב שאשתו של כסרכסס היא אסתר או ושתי, אלא כתוב רק אמיסטריס

ובכן, אם את חשיארשה הצליחו היוונים להפוך לכסרכסס, מישהו ציפה שהשם אסתר יישאר אצלם ללא כל עיוות?

ההיפך הוא הנכון, דווקא הדמיון בין השם אמיסטריס לאסתר, כלומר היותו השם אסתר עצמו עם תחילית "אמ" וסיומת "יס", מהווה חיזוק לנכונות ההסטורית ולא החלשה שלה כפי שזה מוצג בהקשר הדברים בערך.

זהו בהחלט פרט שעולה בקנה אחד עם התיאור אצל ההסטוריונים היווניים, ויש לתקן בערך. אוסיף כי בדקתי בערך אסתר, ואכן שם מופיעה העובדה הזאת (השם אמיסטריס כאשת כסרכסס בכתבי הרודוטוס) כחיזוק למהימנות ההסטורית של המגילה ולא כטיעון נגד. אנונימי/ת לא חתם/ה