לדלג לתוכן

שיכון ובינוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

שיכון ובינוי
סמליל שיכון ובינוי
סמליל שיכון ובינוי
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול שוב
מייסדים הסתדרות העובדים הכללית החדשה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1924–הווה (כ־100 שנה)
מיקום המטה לוד עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי רח' הירדן 1 א', איירפורט סיטי
שליטה בחברה נתי סיידוף
ענפי תעשייה בנייה, תשתיות, נדל"ן, זכיינות, התפלת מי ים, אנרגיה מתחדשת, טיפול בשפכים תעשייתיים
שווי שוק 3.70 מיליארד ש"ח (20 ביוני 2024)
הכנסות 6.14 מיליארד ש"ח (2021)[2]
רווח תפעולי 623 מיליון ש"ח (2021)[2]
רווח 105 מיליון ש"ח (2021)[2]
הון עצמי 3.34 מיליארד ש"ח (2021)[2]
סך המאזן 19.2 מיליארד ש"ח (2021)[2]
אנשי מפתח תמיר כהן (יו"ר ומנכ"ל);[1]
 
http://www.shikunbinui.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בניין הנהלת החברה באיירפורט סיטי

שיכון ובינוי בע"מ היא קבוצה עסקית גלובאלית, שבסיסה בישראל, הפועלת באמצעות חברות-בת, בתחומים כגון: תשתיות, יזמות נדל"ן, אנרגיה וזכיינות. חברות שיכון ובינוי פועלות בלמעלה מעשרים מדינות ברחבי העולם.

היסטוריה

בשנת 1924 הוקמה חברת סולל בונה (שלימים הפכה להיות חלק משיכון ובינוי) על ידי הסתדרות העובדים הכללית, במטרה לאגד את קבוצות הפועלים שסללו ובנו ברחבי ארץ ישראל ולהפוך לקבלן העבודה הגדול בארץ. בשנת 1958, בהתאם לחזונה של גולדה מאיר, חברת סולל בונה הרחיבה את פעילותה בארצות אפריקה.

הרעיון להקמת חברת שיכון ובינוי, כאיחוד של שיכון עובדים שהייתה איתנה כלכלית, עם סולל בונה שהייתה שקועה בחובות עתק, עלה כבר בשנת 1988. בראש מועצת המנהלים של חברת הגג הועמד חבר הכנסת רפאל אדרי שהיה מנהל שיכון עובדים[3]. חברת שיכון ובינוי אחזקות הוקמה בפועל ב-1989, כחברת גג של שש חברות הסתדרותיות: שיכון עובדים, סולל בונה, וארבע חברות בת של סולל בונה שהועברו לשיכון ובינוי: סולל בונה בניין ותשתית, סולל בונה ארצות חוץ, תעשיית אבן וסיד וחרות. ליושב ראש החברה מונה אפרים צדקה ומנהל החברה היה עוזי ורדי-זר שהובא מבנק הפועלים[4]. לאחר כשנה נמכר אבן וסיד וצמצומים בסולל בונה, יחד עם הפריחה בבנייה בעקבות העלייה מברית המועצות, העבירו את סולל בונה לרווחיות תפעולית[5].

בשנת 1996 נמכר חלקה של ההסתדרות בחברה לעובדי החברה ולחברת "אריסון השקעות" (בבעלות תד אריסון, כיום בבעלות בתו שרי אריסון), במסגרת הפרטה רחבת היקף של נכסי ההסתדרות. בתחילת שנות ה-2000 עלו טענות שהחברה נמכרה במחיר נמוך בהרבה משוויה[6].

בשנת 2007 אימצה קבוצת שיכון ובינוי את גישת הקיימות (Sustainability), צעד אשר הוביל לשינויים במבנה הקבוצה, בהתנהלות היומיומית של עובדיה ולהגברת מעורבותה בפרויקטים התואמים את ערכי הקיימות, כמו גם בתחומי האנרגיה המתחדשת והמים.

בשנת 2013 זכתה קבוצת שיכון ובינוי באות הגלובוס הירוק, אותו מעניק ארגון הגג של הארגונים הירוקים בישראל, חיים וסביבה, ליוזמה עסקית ירוקה.

ביוני 2018 מכרה אריסון השקעות את חלקה בחברה (47%) לנתי סיידוף, תמורת 1.1 מיליארד ש"ח[7]. ליושב ראש החברה מונה תמיר כהן המשמש גם כמנהל החברה.

חברות הקבוצה מעורבות בפרויקטים גדולים בישראל ובעולם, בתחומי התשתיות, בנייה, יזמות, שכונות למגורים, מבני מסחר וציבור וכן בהקמה, מימון והפעלה של מיזמים בתחומי תשתיות התחבורה, טיהור והתפלת מים ואנרגיה.

זרועות פעילות

  • שיכון ובינוי - זכיינות (concessions) – חטיבת הזכיינות של שיכון ובינוי מתמחה בפיתוח והוצאה לפועל של פרויקטי PPP ‏- Public Private Partnership, בישראל ובעולם, בתחומי התחבורה, ההתפלה והמים, מתקנים רב תכליתיים ופרויקטים בתחום האנרגיה. הקבוצה מפתחת ומיישמת פרויקטי B.O.T ‏- Build-Operate-Transfer (בנה-הפעל-העבר) גלובליים, ביניהם בישראל: כביש 6, מנהרות הכרמל; מתקן התפלת מים בחדרה, קריית המודיעין, קריית התקשוב, הכביש הפרימטראל המזרחי בקונדינמרקה שבקולומביה ועוד.
  • שיכון ובינוי - אס. בי. איי. תשתיות בע" מ (S.B.I.) – חטיבת התשתיות הבינלאומית של שיכון ובינוי. החברה פועלת ברחבי העולם: במערב אפריקה - ניגריה, חוף השנהב, גאנה, רפובליקת בנין; במזרח אפריקה - אוגנדה, קניה, טנזניה; במרכז אמריקה - גואטמלה; במרכז אירופה - רומניה; ובאסיה - אזרבאיג'אן.
  • שיכון ובינוי - סולל בונה – החטיבה הביצועית של שיכון ובינוי בישראל. סולל בונה היא מהחברות המובילות בישראל בתחום קבלנות הבנייה, התשתיות ועבודות העפר לבנייה. החברה הייתה מעורבת לאורך השנים בפרויקטים לאומיים חשובים רבים. על לקוחות החברה בארץ נמנים משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וכן רשויות מקומיות.
  • שיכון ובינוי - נדל"ן – חטיבת ייזום הנדל"ן בישראל של שיכון ובינוי. מאז הקמתה בשנת 1933, תחת השם "שיכון עובדים", שותפה החברה בבניית פרויקטים בארץ. פרויקטים חדשים, החל משנת 2009, נבנים בהתאם לתקן הישראלי לתכנון ובנייה ירוקה (תקן 5281). החברה עוסקת גם בפיתוח ובשיווק של שטחים המיועדים למתחמי משרדים, מסחר או פנאי, תוך התחשבות במגמות עולמיות של מיחזור, התייעלות אנרגטית וסביבה ירוקה.
  • שיכון ובינוי - Shikun Binui Europe – חטיבת הנדל"ן הבינלאומית של שיכון ובינוי. החברה פועלת כיום בחמש מדינות: צ'כיה, הונגריה, רומניה, פולין וסרביה, והיא עוסקת בתחומי יזמות הנדל"ן: מגורים, משרדים ומרכזים מסחריים.
  • שיכון ובינוי - אנרגיה – חטיבת האנרגיה של קבוצת שיכון ובינוי, העוסקת בעיקר בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. "שיכון ובינוי" פועלת על מנת להרחיב את פעילותה ויכולותיה הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל מאנרגיה סולארית. החברה מפעילה מתקנים לייצור חשמל בישראל ובעולם, בהם תחנות כוח סולאריות פוטוולטאיות המייצרות חשמל נקי באמצעות אנרגיית השמש, וכן מפתחת ומקימה תחנות כוח לייצור חשמל על בסיס אנרגיה סולארית (תרמו-סולארית ופוטוולטאית) ועל בסיס אנרגיה קונבנציונלית (גז טבעי), בישראל ובעולם.
  • שיכון ובינוי - ארצות הברית – פעילה בארצות הברית משנת 2012, מטה החברה פועל בעיר פיטסבורג, פנסילבניה. החברה פועלת באמצעות חברות בנות בתחומי התשתיות, זיכיונות ובנייה. S&B USA מפתחת ובונה פרויקטי תשתית מורכבים ומתמחה בפרויקטים של שותפות ציבורית-פרטית (PPP) ופרויקטי Design-Build, בהם היזם והקבלן אחראים על ניהול מגה פרויקטים, לרבות היבטי מימון, תכנון, היתר, תחזוקה והפעלה.

מטה הקבוצה

בית שיכון ובינוי באיירפורט סיטי (קריית שדה התעופה), אליו עבר מטה הקבוצה בשנת 2011, תוכנן ונבנה בהתאם לשיטת המדידה האמריקאית לבניינים ירוקים LEED - מדד הבוחן היבטים שונים מתחום הקיימות: חשמל, תאורה, צמחייה, אוורור, מים, חומרי הבנייה, טיפול בפסולת ועוד.

כיום ומאז 2022 משמש תמיר כהן, כמנכ"ל הקבוצה ולאחר שבשנים 2018-2021 שימש כיו"ר[8].

חשד לפלילים

בפברואר 2018 נפתחה חקירה גלויה נגד החברה, בחשד לביצוע עבירות שעניינן מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה ועבירות על חוק איסור הלבנת הון. במסגרת הפרשה נחשדת החברה במתן שוחד שבמסגרתה הועברו לכאורה תשלומי שוחד לנציגי ממשל זרים. ב-12 באוגוסט באותה השנה נחקרו בעלת השליטה לשעבר, שרי אריסון, ואפרת פלד המכהנת כמנהלת העסקים בפועל של אריסון, ביחידת להב 433[9]. בפברואר 2021 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את החברה ואחדים מבכיריה.[10] בנובמבר 2021 פורסם שהחברה מנהלת משא ומתן עם פרקליטות מיסוי וכלכלה להשגת הסדר טיעון בפרשה זו.[11] כן פורסם שנסגר תיק החקירה בעניינן של אריסון ופלד.[12]

רכישות ופרויקטים נבחרים

ב-9 בדצמבר 2021 פורסם שקבוצה המשותפת לאדלטק ושיכון ובינוי זכתה במכרז לרכישת תחנת הכוח חגית מזרח, מידי חברת החשמל, תמורת 1.6 מיליארד שקל, המועד העברת החזקה באתר - 3 ביוני 2022[13].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיכון ובינוי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ לאחר התייעצות עם אנטרופי: חבילת האופציות של יו"ר שיכון ובינוי תמיר כהן קוצצה ב-75%, ‏2019-06-10
  2. ^ 1 2 3 4 5 שיכון ובינוי: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  3. ^ ר. אפרת, בתנופת עשייה מתוך הכרה לאומית, מעריב, 24 באפריל 1988
  4. ^ אסתר גולדברשט, על הפיגומים משפצים את שיכון עובדים, מעריב, 4 באוגוסט 1989
  5. ^ אסתר גולדברשט, בנקאי בונה, מעריב, 18 בדצמבר 1990; המשך; המשך
  6. ^ משה ליכטמן, ‏שיכון ובינוי: "לנו נמכרת החברה ב-50% מערכה", באתר גלובס, 1 ביוני 2003
  7. ^ קובי ישעיהו, ‏הושלמה העברת השליטה בשיכון ובינוי מאריסון לסיידוף, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2018
  8. ^ צוות והנהלה, באתר קבוצת בינוי ושיכון
  9. ^ משה נוסבאום, ‏אשת העסקים שנחקרה: שרי אריסון, באתר ‏מאקו‏, 12 באוגוסט 2018
  10. ^ גלעד מורג, פרשת שיכון ובינוי: נשקלת העמדה לדין בכפוף לשימוע בחשד לשוחד, באתר ynet, 15 בפברואר 2021
  11. ^ אבישי גרינצייג, ‏200 מיליון שקל תמורת הסרת סעיף השוחד: שיכון ובינוי במו"מ מתקדם להסדר טיעון, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2021
  12. ^ תומר גנון, פרשת השוחד בשיכון ובינוי: נסגר תיק החקירה נגד שרי אריסון ואפרת פלד, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2021
  13. ^ ענת רואה, שיכון ובינוי ואדלטק רוכשות את תחנת הכוח חגית תמורת 1.6 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2021


תבנית:מדד תל אביב 100