תוכנית אלפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכנית "אלפא" הוא שמה של תוכנית להסדרת הסכסוך הישראלי-ערבי שיזמו שני פקידים בכירים מבריטניה ומארצות הברית ב-1955, ולאחר שהוצעה לישראל ולכמה ארצות ערביות - נדחתה על ידיהן.

עיקרי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת התוכנית נדרשה מדינת ישראל לוותר על חלק משטח הנגב שתפסה במלחמת העצמאות, לקבל חלק מן הפליטים הפלסטינים חזרה לתחומה, וכן לשלם פיצויים לכל היתר; כל זאת תמורת ביטול החרם הערבי והכרת מדינות ערב בישראל. השטחים מהם נדרשה ישראל לסגת כללו שני משולשים גדולים בנגב (האחד מכיוון סיני, והשני מכיוון ירדן). שני המשולשים נפגשו בקודקוד משותף, שם תוכנן להיות מעבר ישראלי לנגב הדרומי ולאילת, כך שיתאפשר לה לשמור על רצף טריטוריאלי בין השטחים.

התגובות לתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל דחתה את התוכנית בתוקף, בסרבה להכניס כל שינוי שהוא בסטטוס קוו של גבולותיה. עם זאת, חרף התנגדותה הנחרצת, דחיית התכנית בידי נשיא מצרים - גמאל עבד אל נאצר, היא זו שסתמה עליה את הגולל. הוא לגלג על התוכנית באמרו: 'מה נעשה אם מישהו ישתין מהשטח המצרי לישראלי או להפך? זה יגרום לתקרית'. בראייה היסטורית הסתבר שלא היה כל סיכוי לתוכנית; באותה שנה התגבש "גוש המדינות הבלתי מזדהות" שהרכיב את "העולם השלישי", ונאצר - שהיה מהפעילים בגוש זה, ראה באימפריאליזם הבריטי, והאמריקאי בפרט, תופעה שלילית שאין לקבל. בשל כך שתיהן לא התאימו באותה עת למעמד המדינות המתווכות.

פרסום עסקת הנשק הצ'כית-מצרית הביא לגניזתה הסופית של תוכנית "אלפא".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]