תוכנית אלפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכנית "אלפא" היא יוזמה להסדרת הסכסוך הישראלי-ערבי שהגישו שני פקידים בכירים מבריטניה ומארצות הברית בשנת 1955.

עיקרי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת התוכנית נדרשה מדינת ישראל לוותר על חלק מהשטחים שתפסה במלחמת העצמאות ולקבל חלק מהפליטים הפלסטינים חזרה לגבולותיה ותשלום פיצויים ליתר. כל זאת תמורת ביטול החרם הערבי והכרת מדינות ערב בישראל. השטחים ממנה ישראל נדרשה לסגת כללו שני משולשים גדולים בנגב - האחד יוצא מכיוון סיני, והשני מכיוון ירדן. שני המשולשים נפגשו בקודקוד משותף, שם תוכנן המעבר של ישראל לנגב הדרומי ולאילת, כך שהתאפשר לה לשמור על רצף טריטוריאלי לשטח זה.

התגובות לתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל התנגדה לתוכנית באופן נחרץ, שכן לא הסכימה לשינוי בסטטוס קוו של גבולותיה. יחד עם זאת, למרות התנגדותה הנחרצת, התנגדותו של נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, היא זו שסתמה את הגולל על התוכנית, בלגלגו עליה אף אמר: 'מה נעשה אם מישהו ישתין מהשטח המצרי לישראלי או להפך? זה יגרום לתקרית'. בראיה היסטורית עולה כי לתוכנית לא היה כל סיכוי. באותה שנה התגבש גוש המדינות הבלתי מזוהות שהרכיב את העולם השלישי, ונאצר, שהיה מהפעילים בגוש זה, ראה באימפריאליזם ובבריטניה ובארצות הברית בפרט, כתופעה שלילית שאין לקבל. בשל כך שתיהן לא התאימו באותה תקופה למעמד המדינות המתווכות.

פרסום עסקת הנשק הצ'כית-מצרית הביא לגניזתה הסופית של תוכנית "אלפא".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]