החלטה 446 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

החלטה 446 היא ההחלטה שנתקבלה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות ב-22 במרץ 1979, והיא עוסקת בבנייה הישראלית בשטחים שנכבשו על ידה במהלך מלחמת ששת הימים; הגדה המערבית, רצועת עזה, מזרח ירושלים ורמת הגולן. ההחלטה התקבלה פה אחד מלבד המדינות שנעדרו מההצבעה: נורבגיה, ארצות הברית ובריטניה. ההחלטה קובעת כי למדיניות והבנייה הישראלית בשטחים אין כל בסיס חוקי ומהווים מכשול חמור לשלום מקיף, הוגן וארוך טווח במזרח התיכון.

תוכן ההחלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת הבטיחון הדגישו שוב את הצורך בשלום הוגן ארוך טווח במזרח התיכון.

  • מועצת הביטחון נחושה בדעתה כי למדיניות והבנייה הישראלית בשטחים אין כל בסיס חוקי ומהווים מכשול חמור לשלום מקיף, הוגן וארוך טווח במזרח התיכון.
  • מועצת הביטחון גינו את אי ציותה של ישראל להחלטות מועצת מועצת הביטחון 237 מ- 14/6/1967, 252 מ- 21/05/1968 והחלטה 298 מ- 25/9/1971.
  • קוראת לישראל פעם נוספת, ככוח הכובש של שטחים אלו, לציית לאמנת ז'נבה הרביעית מ 1949 ולהימנע מפעולות העלולות לשנות ולהשפיע על המאזן הדמוגרפי של ההאוכלוסייה בשטחים כולל מזרח ירושלים. ובאופן ספציפי, לא להעביר אוכלוסייה משטחי ישראל אל השטחים שנכבשו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]