שיחות ישראל-סוריה (2008)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Israel-Syria flages.png

שיחות ישראל-סוריה במטרה להשיג שלום בין המדינות, החלו בפברואר 2008 כמגעים עקיפים בתיווך טורקיה, והמשיכו כשיחות בלתי ישירות באנקרה בחסות טורקית החל מ-19 במאי 2008.

ב-21 במאי 2008 פורסם לראשונה על קיום השיחות, בהודעה שיצאה במקביל בירושלים, בדמשק ובאנקרה, נאמר: "ישראל וסוריה החלו בשיחות שלום בלתי ישירות בחסות טורקיה. הצדדים הצהירו על כוונתם לנהל את השיחות בתום לב ובפתיחות, ולקיים דיאלוג רציני ורציף, על מנת להגיע לשלום מקיף בהתאם למסגרת שנקבעה בוועידת מדריד".[1]

נשיא סוריה סירב להפגש או ללחוץ את ידו של ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט בעת ששניהם השתתפו בוועידת מדינות הים התיכון בפריז ב-13 ביולי 2008, ובמצעד יום הבסטיליה למחרת.[2] אסד העדיף כנראה לדחות את השיחות הישירות לשנת 2009 - רק לאחר סיום כהונתו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש,[3] ובכל זאת - סבב רביעי של שיחות בלתי-ישירות התקיים בסוף יולי, ושני סבבים נוספים כבר תוכננו לאחר מכן.[4]

מספר שעות לאחר סיום סבב השיחות הרביעי, הודיע אולמרט על פרישתו, ובנאומו אמר: "אנחנו קרובים יותר מתמיד להבנות מוצקות שעשויות להוות בסיס להסכמים בשני צירי ההדברות - הפלסטיני והסורי",[5] אך בסוריה חששו מהמשך השיחות לאור התפטרות אולמרט.[6] ניסיון נוסף של אולמרט כראש ממשלת מעבר לחדש את השיחות - עורר ויכוח ציבורי בישראל.[7]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין ישראל לסוריה עד שנת 2008 היו מתוחים, לאחר מספר אירועים:

במקביל, השמיע נשיא סוריה בשאר אל-אסד, החל משנת 2003, הצהרות על כוונתו לחדש את המשא ומתן עם ישראל.[9][10][11] גישושים אלו לא נתקלו בתגובה אוהדת, ונראה כי אריאל שרון - ראש ממשלת ישראל עד 2006 - לא היה מעוניין לדון על עתידה של רמת הגולן במשא ומתן עם המשטר הסורי. סיבה נוספת שכנראה גרמה לרתיעה הישראלית ממגע עם אסד הייתה תמיכת סוריה בטרור, ומפקדותיהם של ארגוני טרור רבים הפועלים מדמשק.

אסד מצא את עצמו במצב חמור מול ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות בעקבות מלחמת המפרץ השנייה. נטען כי המשטר הסורי סייע לסדאם חוסיין להחביא את הנשק להשמדה המונית. רצח רפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר, והחשדות כי המשטר הסורי הוא שאחראי לרצח, הביאו למשבר נוסף ביחסה של מדינות המערב אל המשטר הסורי.

מגעים חשאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעה המקובלת היא, שמגעים חשאיים התקיימו החל מביקור ראש הממשלה אהוד אולמרט בטורקיה בפברואר 2008. ההערכה[1] היא, שאולמרט סיכם עם עמיתו הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, שטורקיה תתווך בין שתי המדינות. מאז נסעו ראש הסגל במשרד ראש הממשלה ד"ר יורם טורבוביץ' והיועץ המדיני שלום תורג'מן מספר פעמים לטורקיה. ארצות הברית הייתה אף היא בסוד העניינים, אך כנראה לא נטלה חלק פעיל בהם.[12]

ייתכן והכל התחיל הרבה יותר מוקדם - בינואר 2004, כאשר נשיא סוריה הגיע לביקור היסטורי באנקרה. אסד כנראה הציע לראש ממשלת טורקיה, לפנות לישראל כדי לחדש את התהליך המדיני בין סוריה לבין ישראל.[13]

ב-24 באפריל 2008 הודיע נשיא סוריה בשאר אל-אסד שאולמרט הביע נכונות לנסיגה מרמת הגולן.[14] אולמרט, ששהה באותו זמן בחופשה בצימר ברמת הגולן - לא הכחיש טענה זו.

מגעים גלויים בלתי ישירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושא פורסם לראשונה ב-21 במאי 2008 - בתום סבב השיחות הראשון.

אירוע משך זמן
וטווח תאריכים
מיקום נציגי ישראל ישראלישראל נציגי סוריה סוריהסוריה סוג שיחות מה שידוע על נושא השיחות
סבב שיחות ראשון שלושה ימים
19‏-21 במאי 2008
אנקרה ראש הסגל במשרד ראש הממשלה ד"ר יורם טורבוביץ' והיועץ המדיני שלום תורג'מן ד"ר ריאד דאודי - מומחה למשפט ויועץ לשר החוץ הסורי, וד"ר סמי א-תקי - מומחה במשרד החוץ למשפט בינלאומי בלתי ישירות על פי מקורות בירושלים, באותם שלושה ימים נקבעו רק היסודות למשא ומתן[15]
סבב שני יומיים
15‏-16 ביוני 2008
אנקרה בלתי ישירות על פי מקור טורקי, המשיכו לדון בנושאים טכניים, ועדיין מוקדם לדון על נושאים מהותיים.[16] לא ברור האם נדונה האפשרות לפגישה בין ראש הממשלה אולמרט לנשיא סוריה אסד בוועידת המתוכננת בפריז ב-13 ביולי 2008[17][18] בסיום הסבב השני דיווח שר החוץ הטורקי שהשיחות היו מוצלחות.[19]
סבב שלישי יום אחד
1 ביולי 2008
איסטנבול לא ידוע בלתי ישירות על פי מקורות טורקיים, דנו בלוח זמנים ובנושאים בהם ידונו בשלב השיחות הישירות, אשר תתחלנה כנראה באמצע יולי, אך גם בנושא מהותי: הוחלט, שבשלב השיחות הישירות ידונו בין היתר גם ב"רישום קו ה-4 ביוני 1967".[20]
ועידת מדינות הים התיכון יומיים
13‏-14 ביולי 2008
פריז ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, שרת החוץ ציפי לבני, יורם טורבוביץ' ושלום תורג'מן נשיא סוריה בשאר אל-אסד, שר החוץ הסורי ואליד אל-מועלם העברת מסרים אולמרט נפגש (יחד עם טורבוביץ' ותורג'מן) - עם ראש ממשלת טורקיה ארדואן, והעביר דרכו מסרים לאסד.[21][22] נשיא סוריה אסד יצא מאולם הדיונים בזמן שאולמרט נאם, וכך גם שר החוץ הסורי ואליד אל-מועלם יצא בזמן שציפי לבני נאמה.[23]
סבב שיחות רביעי יומיים
29‏-30 ביולי 2008
איסטנבול ראש הסגל במשרד ראש הממשלה ד"ר יורם טורבוביץ' והיועץ המדיני שלום תורג'מן לא ידוע בלתי ישירות לא ידוע.[4][24]

סבב חמישי תוכנן ל-8 בספטמבר 2008,[25] אך נשיא סוריה החליט לדחות את השיחות עקב המצב הפוליטי הבלתי ברור בישראל, ומכיוון שעדיין לא ברור מי יעמוד בראש המשלחת הישראלית, לאחר סיום תפקידו של ראש הסגל במשרד ראש הממשלה יורם טורבוביץ'.[26]

לאחר שיושבת ראש "קדימה" ציפי לבני לא הצליחה להקים ממשלה חדשה, ולאחר שנקבע שהבחירות לכנסת השמונה עשרה יוקדמו - פורסם, שאהוד אולמרט שלח מסר לסוריה, על פיו ניתן לחדש את השיחות בתיווך טורקי. ניסיון זה עורר ויכוח ציבורי בישראל, האם ממשלת מעבר רשאית לנהל מהלך מכריע כזה, או לא.[7][27]

לקראת מגעים גלויים ישירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאד מתפרסם בנושא:

  • אסד הצהיר שהוא מעדיף לדחות את השיחות הישירות לאחר סיום כהונתו של נשיא ארצות הברית בוש.[3]
  • נשיא סוריה סירב להפגש או ללחוץ את ידו של ראש ממשלת ישראל אולמרט בפריז ב-13-14 ביולי 2008.
  • המועמד לנשיאות ארצות הברית ברק אובמה רמז בביקורו בישראל ב-23 ביולי 2008, שאם ייבחר לנשיאות ארצות הברית, ייתן את חסותו למשא ומתן בין ישראל לבין סוריה.[28]

נושאים במשא ומתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הגולן

המשא ומתן הינו חשאי, ורוב הפרטים אינם ידועים. להלן קטעי מידע שהגיעו לידיעת התקשורת. פרטים נוספים רבים - אינם ידועים.

החזרת רמת הגולן לסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיחות הקודמות בשנת 2000 בשפרדסטאון, הסכימה ישראל להחזיר את רמת הגולן לסוריה, אולם השיחות הגיעו למבוי סתום, קרוב לוודאי עקב מחלוקת על המיקום המדויק של הגבול בין שתי המדינות. ישראל עמדה על הגבול הבינלאומי המנדטורי, ואילו סוריה עמדה על "קו הארבעה ביוני" (4 ביוני 1967, היום האחרון לפני פרוץ מלחמת ששת הימים). קו זה, הקרוי גם הקו הירוק או קו שביתת הנשק נמצא ממערב לשטחים עליהם השתלטה סוריה במהלך מלחמת העצמאות. המחלוקת נותרה על רצועה ברוחב 10 מטר של החוף המזרחי של הכנרת ורצועה ברוחב של 50 מטר ממזרח לנהר הירדן.[29]

שר החוץ הסורי וליד אל-מועלם הצהיר ב-21 במאי, מיד לאחר פרסום הידיעה על השיחות, כי ישראל התחייבה כבר לנסיגה מלאה מרמת הגולן.[30] ישראל הכחישה, וכנראה שהן ההצהרה והן ההכחשה הן חלק מהמשא ומתן בין המדינות.

על פי מקורות טורקיים, בסוף הסבב השלישי של השיחות (1 ביולי 2008), הוחלט, שבשלב השיחות הישירות ידונו בין היתר גם ב"רישום קו ה-4 ביוני 1967". אפשר להבין מכך, שזו הפעם הראשונה שסוריה מקבלת את הטענה הישראלית, שמיקומו המדויק של קו ה-4 ביוני איננו ברור כיום, ועל כן נושא זה יידון במסגרת המשא ומתן.[20]

יחסי ישראל-סוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אסד, לאחר שיושג הסכם שלום, יהיו "יחסים רגילים" בין סוריה לבין ישראל, כולל החלפת שגרירים, אך הוא מסרב להשתמש במילה "נורמליזציה".[31] שגריר סוריה בארצות הברית עימאד מוסטפא, שנחשב מקורב לאסד, הגדיר את היחסים העתידיים כ"שלום הוגן ובר-קיימא".[32]

יחסי סוריה עם איראן ועם חזבאללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהסכם השלום, צפויה ישראל לדרוש מסוריה שתפסיק את שיתוף הפעולה הצבאי והאסטרטגי עם האויבות המושבעות של ישראל - איראן וחזבאללה, ועל כן הברית בין סוריה לבין איראן[8] צפויה להיות אחד הנושאים במשא ומתן. נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד נדהם וכעס על המגעים החשאיים בין סוריה ובין ישראל,[33] אולם נשיא סוריה מיהר להרגיע אותו, שיחסי סוריה-איראן לא ייפגעו,[34] ואף ביקר באיראן בתחילת אוגוסט 2008.[35] על פי הערכת אמ"ן נכון למאי 2008, סוריה לא מתכוונת לשנות את יחסה לאיראן, ובינתיים - למרות השיחות - ממשיכה לצייד את חזבאללה.[36]

החזרת עצמות אלי כהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 במאי 2008, יום לפני פרסום הידיעה הראשונה על קיום השיחות, התקשר ראש הממשלה אולמרט אל נדיה כהן, אלמנתו של המרגל הישראלי אלי כהן, רמז לה על השיחות והבטיח שלא ישכח לדרוש את העלאת עצמותיו של אלי כהן לישראל.[37]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת בישראל נשמעה בעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטת - על הנכונות למסור את רמת הגולן לסוריה, וטענות, שמהלך זה נועד לחלץ את ראש הממשלה אולמרט מפרשת טלנסקי.[38][39] מהצד השני של המפה הפוליטית - פרופ' יחזקאל דרור מחברי ועדת וינוגרד רואה ביוזמות השלום של אולמרט עם סוריה ועם הפלסטינים כ-"תמרונים שטחיים, אם לא ספין מוחלט".[40]

קיימת השערה, שמניעיו האמיתיים של נשיא סוריה אסד לקיים את השיחות ולפרסם אותן - אף הם אינם טהורים; ייתכן ויש קשר לניסיונות של סוריה לצאת מהבידוד המדיני בעקבות רצח רפיק אל-חרירי.[41] תימוכין להשערה זו אפשר אולי למצוא, בהצהרתו של אסד שצריך לדחות את השיחות לשנת 2009, הצהרה שניתנה רק לאחר שאסד כבר קיבל הזמנה רשמית לבקר בפריז.[3]

ביקורת נשמעה גם מנשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד[33], אולם הקשר בין המדינות כנראה לא נפגע, ונשיא סוריה אף ביקר באיראן בתחילת אוגוסט 2008.[35]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 רוני סופר, פריצת דרך: שליחי אולמרט ואסד נפגשים בטורקיה, באתר ynet, 21 במאי 2008
  2. ^ רוני סופר, אולמרט ואסד במרחק נגיעה בשאנז אליזה, באתר ynet, 14 ביולי 2008
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 סוכנויות הידיעות, אסד: לא יהיה משא ומתן ישיר כל עוד בוש בבית הלבן, באתר ynet, 8 ביולי 2008
  4. ^ 4.0 4.1 רויטרס, סבב שיחות ישראלי-סורי נוסף נגמר בטורקיה, באתר ynet, 30 ביולי 2008
  5. ^ נאום אולמרט המלא: הגיע הרגע לקבל החלטה, באתר ynet, 30 ביולי 2008
  6. ^ רויטרס, סוריה: הודעת אולמרט עלולה להשפיע על המשא ומתן, באתר ynet, 31 ביולי 2008
  7. ^ 7.0 7.1 רוני סופר, המשך המשא ומתן עם סוריה: ש"ס נגד, העבודה בעד, באתר ynet, 2 בנובמבר 2008
  8. ^ 8.0 8.1 רוני סופר, דיווח: אסד יקבל נשק מטהרן ולא ידבר עם ישראל, באתר ynet, 22 ביולי 2007
  9. ^ גידו רן, מה נשתנה: סוריה וישראל - הכל דיבורים, באתר ynet, 24 באפריל 2008
  10. ^ רוני סופר, "אין שום סיבה שבעולם לדיאלוג עם הסורים", באתר ynet, 18 בדצמבר 2006
  11. ^ רועי נחמיאס, מושיט יד לאולמרט ואחמדי-נג'אד, באתר ynet, 21 ביולי 2007
  12. ^ רויטרס, ארצות הברית: ישראל עדכנה אותנו בשיחות עם סוריה, באתר ynet, 21 במאי 2008
  13. ^ עקיבא אלדרמסלול עוקף בוש, באתר הארץ, 23 במאי 2008
  14. ^ רועי נחמיאס, נשיא סוריה מאשר: אולמרט הביע נכונות לנסיגה, באתר ynet, 24 באפריל 2008
  15. ^ רוני סופר, תוך כשבועיים יתחיל המשא ומתן עם סוריה, באתר ynet, 21 במאי 2008
  16. ^ ברק רביד וצבי בראל, ישראל לסוריה: המשא ומתן יימשך גם אם תתחלף הממשלה, באתר הארץ, 16 ביוני 2008
  17. ^ רוני סופר, החל סבב שיחות שני עם סוריה - בתיווך טורקי, באתר ynet, 15 ביוני 2008
  18. ^ רוני סופר, תם סבב שיחות עם סוריה: הוסכם להיפגש שוב, באתר ynet, 16 ביוני 2008
  19. ^ AP, שר החוץ הטורקי: ישראל וסוריה מרוצות מהשיחות, באתר ynet, 17 ביוני 2008
  20. ^ 20.0 20.1 יואב שטרן, משא ומתן ישיר בין ישראל לסוריה יתחיל בקרוב, באתר הארץ, 2 ביולי 2008
  21. ^ רוני סופר, אולמרט לאבו מאזן: אשחרר עבורך אסירים, באתר ynet, 13 ביולי 2008
  22. ^ רוני סופר, "רה"מ העביר מסר לאסד דרך ר"מ טורקיה בפריז", באתר ynet, 13 ביולי 2008
  23. ^ רוני סופר, פריז: לבני נאמה, השר הסורי יצא מהאולם, באתר ynet, 13 ביולי 2008
  24. ^ אילאיל שחר, ‏סבב שיחות נוסף עם סוריה נפתח באופטימיות, באתר גלי צה"ל, 29 ביולי 2008
  25. ^ גלי צה"ל און-ליין "שיחות ישראל-סוריה יתחדשו ביום שני", באתר גלי צה"ל, 3 בספטמבר 2008
  26. ^ רועי נחמיאס, דיווח: אסד הודיע על הקפאת השיחות עם ישראל, באתר ynet, 4 בספטמבר 2008
  27. ^ אביעד גליקמן, מזוז: אין מניעה להמשיך במשא ומתן עם סוריה, באתר ynet, 2 בנובמבר 2008
  28. ^ אילאיל שחר, הלל לוריא-כהן ואנה בורד, אובמה רומז: אסייע במשא ומתן מול סוריה, באתרגלי צה"ל, 23 ביולי 2008
  29. ^ יהונתן ובר, כל הדרך לחומוס בדמשק: היסטוריה של מגעים, באתר ynet, 21 במאי 2008
  30. ^ כתבי ynet וסוכנויות הידיעות, שר החוץ הסורי: ישראל התחייבה בטורקיה לנסיגה, באתר ynet, 21 במאי 2008
  31. ^ סוכנויות הידיעות, אסד: ניתן להשיג שלום בתוך חצי שנה עד שנתיים, באתר ynet, 14 ביולי 2008
  32. ^ השגריר הסורי מושיט יד לישראל בראיון מוקלט, באתר ynet, 28 ביולי 2008
  33. ^ 33.0 33.1 רועי נחמיאס, אחמדי-נג'אד זועם על המגעים בין סוריה לישראל, באתר ynet, 23 במאי 2008
  34. ^ רויטרס, אסד: נשמור על יחסים נורמליים עם איראן, באתר ynet, 23 במאי 2008
  35. ^ 35.0 35.1 דודי כהן, אסד באיראן: לכל מדינה יש זכות לגרעין, באתר ynet, 3 באוגוסט 2008
  36. ^ אמנון מרנדה, אמ"ן: סוריה רוצה משא ומתן - אך מציידת החזבאללה, באתר ynet, 26 במאי 2008
  37. ^ Roni Sofer‎, ‎Olmert phones Nadia Cohen: We will not forget Eli‎ - ‎ynetnews‏,‎ May 21, 2008
  38. ^ אמנון מרנדה, נתניהו: לאולמרט אין מנדט לקיים משא ומתן, באתר ynet, 22 במאי 2008
  39. ^ אמנון מרנדה, אלדד לא מוותר: לחקור אולמרט בחשד לבגידה, באתר ynet, 26 במאי 2008
  40. ^ רועי מנדל, פרופ' דרור: מדהים שאולמרט לא התפטר, באתר ynet, 3 ביולי 2008
  41. ^ רועי נחמיאס, "הסוכריה לאסד - ביטול בית הדין לרצח חרירי", באתר ynet, 15 ביוני 2008