לדלג לתוכן

תחושת העוצמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחושת העוצמה
The Feeling of Power
מידע כללי
מאת אייזק אסימוב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית אמריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני
נושא אריתמטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הופעה ראשונה מגזין If: Worlds of Science Fiction, גיליון פברואר 1958
סדרה
סיפור קודם מקצוע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תחושת העוצמהאנגלית: The Feeling of Power) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזיק אסימוב. הסיפור הופיע לראשונה בפברואר 1958, בשבועון "If: Worlds of Science Fiction", והודפס לאחר מכן בקובץ הסיפורים הקצרים "מחר כפול תשע" שיצא לאור באנגלית בשם "Nine Tommorrows" בשנת 1959. בעברית ראה הסיפור אור בתרגומים שונים, החל משנת 1972.

בעתיד הרחוק, החברה האנושית חיה בסביבה המבוססת על מחשבים ומכונות בעוד בני האדם שכחו את יסודות המתמטיקה, כולל אפילו את היכולת לספור.

"הפדרציה הארצית" נמצאת במלחמה עם כוכב דנב. במלחמה משתמשים בכלי נשק ארוכי טווח הנשלטים על ידי מחשבים כבדים, יקרים וקשים להחלפה. בחלוף 5 שנות מלחמה מתגלה כי טכנאי מדרג נמוך בשם מיירון אוב עשה הנדסה לאחור למחשבים ישנים ו"גילה" שיטה לכפול מספרים בעזרת עיפרון ונייר. בתחילה הוא מתקשה לשכנע את הגנרלים בנכונות תגליתו אך לאחר מספר הדגמות הם משתכנעים וחושבים כיצד לרתום את השיטה לשימוש מלחמתי.

בעקבות הגילוי נפתח מבצע "מספר" בו נרתם החשבון לטובת המלחמה. הגנרלים העלו רעיונות על טילים מאוישים, כיוון שלטענתם הם יעילים וזולים יותר מהטילים הקיימים.

בסופו של דבר, אוב מתחרט בהבינו כי התגלית תגרום להרס וחורבן ולכן הוא מתאבד.

הקשרים תרבותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור הוא דוגמה לדרך בה ראו סופרי המדע הבדיוני של "תור הזהב של המדע הבדיוני" בשנות החמישים של המאה ה-20 את הטכנולוגיה העתידית. הטכנולוגיה שיצרו בספריהם התקדמה אך צעדים ספורים מעבר למה שהיה קיים בתקופתם. כך, המחשבים בעולם העתידני שחוזה אסימוב שווים בכוח החישוב שלהם לאדם המצויד בעט ונייר.[1]. אסימוב אינו היחיד שכתב סיפור עם עלילה בסיסית זו, גם ארתור סי. קלארק פרסם בשנת 1960 סיפור בשם "אל תוך השביט" (Into the Comet) בו חבורת צעירים הנמצאים בחללית שהמחשב בה התקלקל מצליחים לנווט למקום מבטחים בשל כך שאחד מהם למד מאמו את השימוש בחשבונייה.[2]

הסיפור אופייני למוטיב חוזר בכתבי אסימוב. בעולמות הבדיוניים שיצר תושבי כדור הארץ ממעטים להשתמש ברובוטים והשימוש בהם נאסר לחלוטין בערים, בעוד שהמתיישבים בחלל החיצון סומכים על רובוטים במידת יתר, עד שהוא משווה אותם להלוטים שעלו במספרם פי כמה וכמה מהספרטנים.[3] אסימוב עצמו חזר על תיאור זה של העתיד במאמר בשם "העולם הממוחשב" (The Computerized World) שפורסם בשנת 1983 בקובץ בשם "The Roving Mind" שכלל מספר מאמרים מדעיים העוסקים גם במחשבים ובעתידנות.[4]

תרגומים לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור תורגם שלוש פעמים, בשמות שונים, בקובצי סיפורים של אסימוב שיצאו לאור בעברית החל משנת 1972:[5]

אחד התרגומים התפרסם גם במקראה לבית הספר היסודי "פתחו את השער".

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ James, Robert A. "Future Reckoning: Calculating Devices in the Golden Age of Science Fiction." Journal of the Oughtred Society 29.2 (2020): 41-46.
  2. ^ Arthur C. Clarke, “Into the Comet,” in Fantasy & Science Fiction (October 1960).
  3. ^ De Cooman, Jerome, and Nicolas Petit. "Asimov for lawmakers." J. Bus. & Tech. L. 18 (2022): 1
  4. ^ Isaac Asimov, The Rong Mind, Amherst NY: Prometheus Press, 1983.
  5. ^ "תחושת העוצמה - סיפור על התנגדות לבינה מלאכותית, אתר "המולטי יקום של אלי אשד"