הלילה הגווע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלילה הגווע
The Dying Night
מאת אייזק אסימוב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני
הוצאה
שנת הוצאה 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
הופעה ראשונה מגזין The Magazine of Fantasy & Science Fiction גיליון יולי 1956
סיפור קודם האבן המדברת עריכת הנתון בוויקינתונים
סיפור עוקב המפתח עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הלילה הגוועאנגלית: The Dying Night) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזק אסימוב. הסיפור הופיע לראשונה בשנת 1956. הסיפור תורגם לעברית בשנת 1972 בקובץ מחר כפול תשע, ושוב ב-2014 בכתבי אייזק אסימוב כרך 4. הלילה הגווע היה הסיפור השלישי בו הופיע הבלש ונדל אורת', שהופיע גם בסיפורים הפעמון המזמר, האבן המדברת והמפתח.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה אסטרונומים, שעובדים על הירח, כוכב חמה והאסטרואיד קרס, נפגשים לראשונה מזה עשר שנים בכנס על כדור הארץ. שם הם פוגשים חבריהם לכיתה, רומירו ויליירס, שנאלץ להישאר על כדור הארץ בגלל מחלה. ויליירס טוען שהמציא מכשיר טלפורטציה המוני, אותו הוא יציג בכנס, אך מת בנסיבות חשודות לפני הצגת המכשיר.

מדען אחר, אשר ראה את המכשיר, חושד שויליירס נרצח על ידי אחד מחבריו לכיתה, ומטיל בהם האשמה. במהלך חקירתו, תיעוד מצולם של עבודתו של ויליירס, אשר מתאר את התאוריה של המכשיר, מתגלה על אדן החלון של החדר, אך הצילום נהרס בעקבות חשיפה לקרני שמש.

כאשר אף אחד מהחשודים לא מודה, ונדל אורת', בלש בעל הצלחה בחקירת פשעים, נכנס לסיפור. הוא מזהה את הפושע כאסטרונום שבילה את שנותיו האחרונות על חמה. המפתח לפתרון נעוץ ברעיון (שבשעת הכתיבה אסימוב האמין שהוא נכון) שצד אחד של חמה מופנה תמיד אל השמש, בעוד הצד השני תמיד חשוך, כך שהפושע החביא את הסרט במקום שהוא חשב שהוא בטוח, כי הוא חשב שהלילה צפוי להמשיך לנצח.

מאז שהסיפור נכתב התגלה שחמה אינו בעל הקפה סינכרונית (עובדה שאסימוב ציין כאשר הסיפור הופיע בקבצים שהודפסו יותר מאוחר).

אזכור בסיפורים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור הזה המניע לרצח הוא מכשיר טלפורטציה. אסימוב העיר כי בסיפור אחר בו אורת' מופיע, הפעמון המזמר,  נסיעה בטלפורטציה היא דבר שבשגרה. אסימוב ביטל את חוסר העקביות הזאת באימרה "אמרסון!", המתייחסת לאמירותו של ראלף וולדו אמרסון "עקביות טיפשית היא יציר רוחם של המוחות הקטנים".