המסע הפנטסטי 2: היעד המוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המסע הפנטסטי 2: היעד המוח
Fantastic Voyage II: Destination Brain
מידע כללי
מאת אייזק אסימוב
שפת המקור אנגלית
סוגה מדע בדיוני
מקום התרחשות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1987
מספר עמודים 358
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת כתר
תאריך 1990
תרגום אריה בובר
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-553-27327-4
הספרייה הלאומית 001119819
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המסע הפנטסטי 2: היעד המוח (באנגליתFantastic Voyage II: Destination Brain) הוא ספר מדע בדיוני מאת אייזק אסימוב. הספר עוסק בקבוצה של מדענים שמתכווצים לגודל מיקרוסקופי ונכנסים למוח האנושי, במטרה לשלוף מחשבות של עמית הנמצא בתרדמת.

קשר לסיפור המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות השם המסע הפנטסטי 2 הוא אינו המשך למסע הפנטסטי, ספר שאסימוב כתב המבוסס על סרט באותו השם. אסימוב לא היה מרוצה מהספר המקורי, משום שלמרות שהוא הצליח לשנות חלק מהפרטים המדעיים, הספר לא היה רק עבודתו שלו. לכן הוא כתב את המסע הפנטסטי 2 כסיפור חדש ונפרד המכיל רק את הרעיון המרכזי של קבוצה של מדענים הנכנסים לתוך גוף אנושי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש בין אמצע המאה ה-21 לסופה. המלחמה הקרה הסתיימה אך ברית המועצות נשארה חזקה וגאה. האמריקאים והסובייטים נהנים משקט, אך לא מקבלים את זה את דרכיו של האחר, והם נאבקים כל הזמן על עליונות טכנולוגית והיוקרה המתלווה אליה.

תחת סודיות מוחלטת, הסובייטים מפתחים טכנולוגיית מזעור, היכולה להקטין אדם לממדים של מולקולה או אפילו פחות. עם זאת, התהליך דורש השקעה של אנרגיה רבה כדי למזער אפילו חפץ קטן לזמן קצר. לכן למרות שהוכח שמזעור הוא אפשרי מבחינה מדעית, הוא לא אפשרי מבחינה כלכלית - מה שהופך את ניצחונה של ברית המועצות לניצחון חלול.

מדען סובייטי אחד, פיוטר ליאונוביץ' שפירוב, חלוץ של תהליך המזעור, דיבר במעורפל על דרך להוזלת המזעור. אולם מוחו של שפירוב נפגע והוא נכנס למצב של תרדמת, וסודותיו כנראה נעולים לנצח.

שפירוב התעניין במדען אמריקאי, אלברט ג'ונס מוריסון, אשר פיתח תאוריות שנויות במחלוקת לגבי העיבוד והאחסון של החשיבה היצירתית של המוח. העניין של שפירוב ברעיונותיו של מורסון הובילו את הסובייטים לפנות אל מורסון לבקשת עזרה.

אחרי שכנוע רב, מוריסון מסכים להתמזער יחד עם ארבעה מדענים סובייטים, להיכנס למוחו הגוסס של שפירוב, ולנסות להשתמש בתאוריה שלו כדי לשחזר את מחשבותיו של שפירוב.

מאוחר יותר, אחרי שהוחזר בבטחה לגודלו הרגיל, אך ללא כל מידע יעיל משפירוב, מוריסון מגלה תגלית חדשה ומפתיע, אשר עשויה לסייע לאמריקאים להקדים את הרוסים. מוריסון משתמש בתגלית זו כדי לאלץ את האמריקאים והרוסים לעבוד יחד. 

פרטים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר, מזעור מושג על ידי הקטנת ערכו של קבוע פלאנק בתוך שדה סופי, אשר לטענת אסימוב זהי הדרך היחידה לבצע מזעור. עם זאת, בתהליך המזעור של ברית המועצות ערכו של קבוע פלאנק יורד, וערכה של מהירות האור נשארת ללא שינוי, וזוהי כביכול הסיבה שתהליך המזעור דורש אנרגיה רבה.

הספר מציע שתי דרכים להתמודדות עם הבעיה. אחת היא ללכוד את האנרגיה המשוחררת במהלך המזעור ולהמיר אותה לשדה אלקטרומגנטי. אנרגיה רתומה זו יכולה לשמש לחלק מתהליך המזעור הבא. עם זאת רעיון זה הוא אינו יעיל כל כך והוא לא הופך את המזעור לרווחי.

הרעיון השני, הנעול בתוך מוחו של שפירוב, הוא לשלב את קבוע פלאנק עם מהירות האור, כך שכשהאחד יקטן השני יגדל. שפירוב טוען כי שילוב זה יוביל לעלות נמוכה יותר, אך אף אחד אינו יודע איך לבצע את הזיווג הזה.

במהלך המשימה בתוך גופו של שפירוב, מוריסון מגלה כי המחשב המתוכנת שלו, במקום לקרוא את מחשבותיו של שפירוב למעשה מעביר מחשבות בין הנמצאים על הספינה. מוריסון משער כי אם מספר אנשים יהיו מחוברים יחד באופן טלפתי, הם יהפכו לסופר-אדם החושב ביחד שיוכל לגלות מחדש את התאוריות של שפירוב.

לגבי יישומים מעשיים למזעור, בנוסף לכל האפשרויות הברורות, הספר מרמז שאם ספינה תמוזער לגודל הנכון לאחר ביצוע השילוב, היא תוכל לנוע במהירות הגדולה פי כמה ממהירות האור. אולם בגלל גודלה של הספינה, שליטה בכיוון הנסיעה תהיה נורא קשה, והספינה פשוט תטוס לכיוון אקראי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]