מלכודת פתאים (נובלה)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אייזק אסימוב  |
| שפת המקור |
אנגלית אמריקאית |
| סוגה | מדע בדיוני |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Street & Smith |
| תאריך הוצאה |
1954 |
| תאריך הופעה ראשונה | מגזין Astounding Science Fiction, גליונות פברואר ומרס 1954 |
| סדרה | |
| סיפור עוקב |
שאלה ותשובה |
  | |
מלכודת פתאים (באנגלית: Sucker Bait) היא נובלת מדע בדיוני קצרה מאת אייזק אסימוב. הנובלה הופיעה לראשונה בגליונות פברואר ומרץ 1954 של Astounding Science Fiction, ותורגמה לעברית בשנת 1980 בספר כדרך בני מאדים. זוהי הנובלה הארוכה ביותר של אסימוב.
הרקע לסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1953 ניגש אסימוב אל העורך פלטשר פראט, העורך של Twayne Press, עם ההצעה הבאה: מדען ימציא כוכב לכת, ולאחר מכן אסימוב, פול אנדרסון ו-וירג'יניה קיד יכתבו סיפורים המתרחשים בעולם הזה. לאחר מכן יוציאו את שלוש הנובלות בספר, יחד עם מאמר מאת המדען שיצר את הכוכב. שיטה זה, שפראט קרא לה "Twayne Triplet", כבר נוסתה בספר The Petrified Planet בשנת 1952.
התרחיש שנוצר היה של מערכת כוכב כפול, הנמצאת בתוך צביר הכוכבים הרקולס, עם כוכב לכת דמוי ארץ בשם טרוס (או, בשם חיבה, ג'וניור) הממוקם באחת מנקודת לגראנז' של המערכת. המשלחת הקודמת לטרוס סבלה מאסון מסתורי, ומשלחת שנייה יצאה אל טרוס כדי לברר האם הוא מתאים לחיים, ומה קרה למשלחת הראשונה.
אסימוב כתב את הסיפור הקצר שלו, ולאחר מכן אנדרסון כתב סיפור בשם שאלה ותשובה (Question and Answer), אבל קיד לא סיימה לכתוב את הסיפור שלה, והספר מעולם לא יצא לאור. אסימוב צפה שדבר כזה יקרה, וסידר את העניינים כך שזכויות היוצרים על הסיפור יהיו שלו. הוא מכר את הסיפור למגזין Astounding Magazine, שאחרי כמה חודשים פרסם גם את הסיפור שאלה ותשובה.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור מספר על החללית ג'ורג ג'. גרונדי, או G המשולש, אשר נחכרה על ידי קונפדרציית העולמות כדי לחקור את ג'וניור. על החללית נמצא מארק אנונצ'יו בן העשרים המשרת בשרות המנמוני, אשר הוכשר מגיל חמש לשנן ולקשר בין כמויות עצומות של מידע.
מאה שנה קודם לכן ניסיון ליישובו של ג'וניור נכשל. זאת משום שאחרי כמעט שנתיים על הכוכב כל 1,337 המתיישבים מתו מסיבות לא ידועות. משימתם של המדענים ואנונצ'יו על G המשולש היא לגלות מה הרג את אותם המתיישבים. במשך השבועיים הראשונים על הכוכב כולם נשארים על החללית בעודם אוספים מידע. לאחר שרודריגז, המיקרוביולוג של המשלחת, מצהיר כי צורות החיים המקומיות לא יכולות לגרום למחלות, שישה מדענים, יחד עם אנונצ'יו, יוצאים אל האתר המקורי של המשלחת.
היחסים בין המדענים לאנונצ'יו מתדרדרים במהירות. מצד אחד, מנומונים נוטים להיות מתבודדים מטבעם, וההכשרה שלהם מגבירה את התכונה הזאת. המדענים, מצד שני, כמו מומחים אחרים מתנהגים בבוז כלפי אנשים שהם לא מומחים, כמו אנונצ'יו. כאשר אנונצ'יו שואל את רוגריגז איך הוא הגיע למסקנה מסוימת, רוגדריגז מתייחס אל הבקשה כעלבון אישי ומסרב לענות. שאר המדענים מעליבים את אנונצ'יו בדרכים שונות.
כאשר אנונצ'יו מבין בסופו של דבר כי מה שהרג את המתיישבים הוא ריכוז גבוה של בריליום באוויר של ג'וניור, וכי הם צריכים לעזוב את הכוכב מיד, הוא לא סומך על המדענים שיאמינו לו. לכן, הוא חוזר אל הספינה ומשכנע את הצוות של הספינה למרוד ולצאת מהכוכב. הצוות רוצה לעזוב מיד אך הקפטן של הספינה מצליח לשכנע את הצוות לעצור באתר המושבה ולאסוף את המדענים. כאשר אנונצ'יו מועמד לדין על גרימת מרד, הוא מסביר את מעשיו ומזוכה, והספינה יוצאת בדרכה לכדור הארץ כדי לחפש טיפול רפואי לאנשים עבור הרעלת בריליום.
כמו בסיפורים קצרים אחרים של אסימוב, כגון העבר המת ומקצוע, התמה של הסיפור הוא הסכנה בהתמחות יתר. רק אנונצ'יו, בעל הידע הכללי הרחב, מצליח לעשות את הקישורים בין העובדות שאינן קשורות לכאורה, ופותר את התעלומה של המתיישבים המקוריים, וכך מציל את הצוות והנוסעים של G המשולש מאותו הגורל.