השאלה האחרונה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אייזק אסימוב |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מדע בדיוני |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1956 |
| תאריך הופעה ראשונה | Science Fiction Quarterly גיליון נובמבר 1956 |
  | |
השאלה האחרונה (באנגלית: The Last Question) הוא סיפור קצר שנכתב על ידי סופר המדע בדיוני אייזק אסימוב בשנת 1956. הסיפור הוא חלק מסדרה של סיפורים בעלי קשר רופף אודות מחשב דמיוני שנקרא מולטיוואק. ביצירת מולטיוואק, אסימוב המשיך את המגמה של הריכוזיות שאפיינה את טכנולוגיות המחשוב של שנות החמישים, עד כדי יצירת מחשב עולמי בעל ריכוזיות מוחלטת. אסימוב חשב שסיפור זה הוא הטוב ביותר שכתב, ומיקם אותו קצת מעל לילד קטן ומכוער. הסיפור תורגם לעברית ב-1972 ושוב ב-2005 בקובץ 'מחר כפול תשע'; יצא בעברית גם כחלק מקובץ כתבי אייזיק אסימוב חלק 2 ב-2010.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור מספר אודות מחשב אנלוגי שנקרא מולטיוואק אשר במהלך שבע סצנות מוצגת האבולוציה הן של המחשב והן של האנושות. הראשונה מביניהן מתרחשת בשנת 2061, ובכל אחת משש הסצנות הראשונות דמות מציגה למחשב שאלה חוזרת - כיצד ניתן למנוע את האיום של השמדת האנושות שתגרם על ידי מות היקום (כאשר החום ביקום ישתווה לכל אורכו ויתקרב לאפס המוחלט). הדמויות בסיפור מציגות את השאלה בצורה הבאה: "האם ניתן להפוך את החוק השני של התרמודינמיקה?". בכל פעם שהשאלה נשאלת, המחשב עונה כי "אין די נתונים על מנת לתת תשובה בעלת משמעות".
בסצנה האחרונה, האנושות שכבר התמזגה לישות חושבת אחת מביטה ביקום שמתקרב למצב של אנטרופיה מוחלטת ושואלת את המחשב הקוסמי, שהוא שיא התפתחותו של מולטיוואק, את השאלה בפעם האחרונה. המחשב הקוסמי עדיין לא מסוגל לענות, אך ממשיך להרהר בשאלה. הוא קיים בעל חלל, מחוץ לחלל וזמן נורמלי, כך שמות היקום לא משפיע עליו. בסוף הסיפור המחשב הקוסמי מוצא את הפתרון, אך לא נשאר למי לתת את התשובה. לכן הוא מחליט ליישם את התשובה ולהפוך את כיוון האנטרופיה וכך ליצור את היקום מחדש. הסיפור מסתיים בהצהרתו של המחשב, "'יהי אור', ויהי אור...".
רעיונות ומגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיפור מציג אסימוב מספר רעיונות קלאסיים של מדע בדיוני:
- מחשב בעל יכולת חישוב גבוהה מאוד, אשר ככל שהוא מתפתח עולה יכולת החישוב שלו ובמקביל מצטמצם גודלו הפיזי.
- התפשטות של האנושות למערכות כוכבים ולגלקסיות אחרות, עד לכיבוש החלל כולו.
- ניצול הכוכבים כמקורות אנרגיה לפעילות האנושית.
- התגברות על ההזדקנות ולבסוף אף על המוות.
- ניתוק של פעולת החשיבה מהגוף ו"איחוד מחשבות" (מעין טלפתיה) כלל אנושית.
סוף הסיפור מאחד דת, פילוסופיה ומדע. אסימוב כותב: "כל השאלות האחרות נענו, ועד ששאלה אחרונה זו תיענה גם כן, המחשב לא יוכל לשחרר את תודעתו." רמז לכך שלאחר יצירת היקום החדש ישחרר המחשב את תודעתו, בדומה לפילוסופית הדאיזם שעל פיה, אל יצר את היקום ואז נפרד ממנו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
