תרבה שם אדם...?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרבה שם אדם...?
?...Breeds There a Man
מאת אייזק אסימוב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית אמריקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני
הוצאה
שנת הוצאה 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
הופעה ראשונה מגזין Astounding, גיליון יוני 1951
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תרבה שם אדם...?אנגלית: ?...Breeds There a Man) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזק אסימוב. הסיפור פורסם לראשונה בגיליון יוני 1951 של Astounding. הסיפור תורגם לעברית בשנת 1969 בקובץ שקיעה תחת השם "הגדל שם אדם...?", ותורגם שנית בשנת 2011 בספר כתבי אייזק אסימוב כרך 3.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלווד רלסון, פיזיקאי מבריק, אך מופרע נפשית, השתכנע כי האנושות היא ניסוי גנטי, המבוקר על ידי חייזרים. התנהגותו הופכת לבלתי יציבה, והוא חש נטיות אובדניות.

אלווד יוצר השוואה בין התקדמות האנושות לצמיחה של חיידקים, וטוען כי האנושות כבר הולידה זנים מיוחדים עבור תכונות שונות (למשל יכולת אמנותית), וכי גידול כזה היה מה שגרם לרנסאנס. לפי אלווד, הנסיניים משתמשים בטבעת פינצלין, תחום הרג, הגורם לבני האדם להרוג אחד את השני, אם היכולות שלהם גדלות יותר מדי, ומסכנות את הנסיינים. הזן האחרון החל את המהפכה התעשייתית, ופיתוחה במשך כמאה שנה הפכה אותו למסוכן מאוד, ולכן הנסיינים מתכוונים להשתמש בפצצת האטום, כדי לגורם למדינות המתועשות להרוג אחת את השנייה. רלסון, העובד על יצירת שדות כוח להגנה מפני פצצות אטום, חש בנטיות אובדניות, שלטענתו נשתלו על ידי מבצעי הניסוי, כדי שלא יצליח להשלים את עבודתו ולהגן על האנושות.

בהשגחתו של הפסיכיאטר ד"ר בלאושטיין, רלסון מצליח לעזור למדענים אחרים בתכנון שדה הכוח, אך לאחר ששדות הכוח נוצרים בהצלחה, רלסון מתאבד. מאוחר יותר, המהנדס הראשי של מחולל האנרגיה, שמעולם לא דיבר עם רלסון ולא ידע על אמונתיו, מתאבד אף הוא, מה שגורם לבלאושטיין לפקפק בהנחתו כי רלסון היה משוגע.