פרשת תולדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עשיו מוכר ליעקב את הבכורה בתמורה לנזיד עדשים.

פרשת תּוֹלְדֹת היא הפרשה השישית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק כ"ה פסוק יט, ומסתיימת בפרק כ"ח פסוק ט. מקור שמה בפסוק הפותח אותה: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם" (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"ט), והיא מוקדשת בעיקרה לסיפורו של יצחק, מאבות העם העברי.

נ‏ושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב ועשו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מכירת הבכורה

לאחר עשרים שנות עקרות נכנסת רבקה להריון. הבנים מתרוצצים בקרבה והיא הולכת לדרוש את ה'. התשובה שהיא מקבלת היא "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" (פרק כ"ה, פסוק כ"ג). ואכן, נולדים לה שני בנים, עשו ויעקב. עשו הופך להיות צייד ויעקב יושב אוהלים.

באחד הימים בא עשו מן השדה ומוצא שיעקב מכין נזיד עדשים. הוא מבקש מיעקב לאכול מן הנזיד, ויעקב מבקש שימכור לו בתמורה את הבכורה. עשו מסכים, תוך שהוא מזלזל במופגן בבכורה, והמכירה מתבצעת.

יצחק בגרר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק מברך את יעקב, ציור של חוזה דה ריברה (1637)

בארץ ישראל יש רעב, ויצחק רוצה לרדת למצרים. ה' מורה ליצחק להישאר בארץ ישראל, ומבטיח לו כי בזכות אברהם יזכה זרעו לגור בארץ. יצחק עובר לגור בגרר. רבקה נלקחת ממנו לבית אבימלך, לאחר שיצחק טען שהיא א‏חותו. אולם אבימלך, שרואה את יצחק מצחק את רבקה, מבין שהיא אשתו, מחזיר אותה אל יצחק ונוזף בו.

יצחק מגיע לרווחה כלכלית גדולה ומגורש מגרר. הוא חופר בארות והפלשתים נכנסים במריבה איתו על הבעלות עליהן. לאחר שעבדי יצחק חפרו כבר את הבאר השלישית, רחובות, הפלשתים הניחו להם. בסופו של דבר יצחק ואבימלך כרתו ביניהם ברית.

ברכתו של יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק מבקש לברך את בנו החביב עליו - עשו - לפני מותו. רבקה שומעת את הדברים ומורה ליעקב לבוא אל יצחק, להציג את עצמו כאילו הוא עשו ולקבל את הברכה. יעקב עושה כדבריה ומקבל את ברכתו של יצחק, אף על פי שהוא תמה כיצד "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו".

כשעשו מגלה שיעקב קיבל את ברכתו הוא מתכנן להרוג את יעקב אחרי מות אביהם. רבקה שומעת את הדברים ושולחת, בהסכמת יצחק, את יעקב לבית לבן אחיה בחרן, מתוך מטרה שיקח לו לאשה את אחת מבנותיו.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה היא בספר מלאכי שבתרי עשר, מתחילתו ועד פרק ב' פסוק ז (התימנים ממשיכים עד פרק ג' פסוק ד). מלאכי עוסק בין השאר ביחסי יעקב ועשו, וקובע: "הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה' וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי" (ספר מלאכי, פרק א', פסוקים ב'-ג').

בשנים המתחילות ביום חמישי (כ-32% מהשנים) פרשת תולדות נקראת בערב ראש חודש ויש נוהגים לקרוא בה את הפטרת "מחר חודש" במקום ההפטרה הרגילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בתולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]