ברכה אחרונה
ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.
סוגים של ברכה אחרונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים שלושה סוגי ברכות אחרונות:
- ברכת המזון – ברכה הנאמרת לאחר סעודת פת (לחם).
- ברכת מעין שלוש – ברכה הנאמרת לאחר אכילת מאכל מחמשת מיני דגן, בתנאי שהברכה שנאמרה קודם אכילתו אינה ברכת המוציא, וכן היא נאמרת על יין ועל פירות משבעת המינים.
- בורא נפשות – ברכה הנאמרת לאחר אכילת שאר המאכלים, וכן לאחר שתית משקאות שאינם יין.
כשאכל כמה סוגי מאכלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"ברכת המזון" פוטרת מלברך את שאר הברכות על המאכלים שנאכלו בסעודה, בתנאי שבאותה סעודה נאכל גם לחם. ברכת "מעין שלוש" על פירות משבעת המינים פוטרת את ברכת "בורא נפשות" על שאר פירות, אך לא את 'בורא נפשות שלאחר אכילת שאר מאכלים או לאחר שתיית משקאות.
השיעור המינימלי לחיוב ברכה אחרונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שיעור ברכה אחרונה
שיעור האוכל המינימלי המחייב ב'ברכה אחרונה' הוא שיעור כזית בזמן של כדי אכילת פרס.
במשקאות השיעור המינימלי הוא בשתיית משקה בשיעור רביעית.
ברכות אחרונות בליל הסדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליל הסדר נאמרות שתי ברכות אחרונות: בתום הארוחה (הנכללת בפרק של סימן "שולחן עורך"), הראשונה היא 'ברכת המזון' (בפרק "ברך"), אך כיוון שלאחר מכן שותים כוס שלישית וכוס רביעית מארבע כוסות, נאמרת ברכת מעין שלוש על היין (בסוף פרק "הלל").
ברכה אחרונה על דברים שאינם מאכל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגמרא במסכת ברכות נאמר שאין לברך ברכה אחרונה על דברים שאינם מאכל. כך נפסקה הלכה כדעה שאין ברכה אחרונה על מצוות, ולא כדעת בני מערבא שברכו לאחר חליצת התפילין את ברכת לשמור חוקיו, וכן אין לברך ברכה אחרונה על ריח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על ברכה אחרונה בקלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- הערך "ברכה אחרונה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה