העשור השני של המאה ה-21 במוזיקה הפופולרית

ההיסטוריה של המוזיקה הפופולרית

במאה ה-20
1949–1940 • 1959–1950 • 1969–1960 • 1979–1970 • 1989–1980 • 1999–1990

במאה ה-21
2009–2000 • 2019–2010 • 2029–2020

פורטל מוזיקה • פורטל פופ

ערך זה מכיל סקירה של האירועים והמגמות העיקריות במוזיקה הפופולרית במהלך העשור השני של המאה ה-21

במהלך העשור הז'אנרים הדומיננטיים בעולם המערבי היו דאנס-פופ, טין פופ, היפ הופ, מוזיקת פופ, R&B עכשווי, רוק אלטרנטיבי, פוסט-גראנג', פוסט-בריטפופ, אימו רוק, מטאלקור, אינדי רוק, הארד רוק, הבי מטאל, מוזיקת קאנטרי, טראנס, צ'יל אאוט, האוס, יורודאנס, אלקטרו פופ, אלקטרו האוס ודאבסטפ.

באמריקה הצפונית

מוזיקת פופ

לאורך העשור מוזיקת הפופ האמריקנית חוותה עלייה יוצאת דופן בפופולריות שנבעה בעיקר מההצלחה של האמנים טיילור סוויפט, ריהאנה, קייטי פרי, ג'סטין ביבר, אריאנה גרנדה וליידי גאגא. כישרונות חדשים בולטים שזכו להצלחה ניכר במהלך העשור כללו את אריאנה גרנדה, הלסי, בילי אייליש ושון מנדס. הצלחתה העצומה של טיילור סוויפט במהלך העשור הייתה ניכרת במיוחד לקראת סוף העשור כאשר סוויפט הוכרזה כאמן העשור בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית וכאשת העשור של מגזין בילבורד.

ז'אנר הטין פופ חזר להיות פופולרי במהלך העשור כאשר כמה מהאמנים הדומיננטיים ביותר בז'אנר כללו את מיילי סיירוס, דמי לובאטו, סלינה גומז, ג'סטין ביבר ואריאנה גרנדה. רוב הכוכבים הללו היו התפרסמו במקור בתוכניות של ערוץ דיסני או של ערוץ ניקלודיאון בתחילת הקריירה שלהם. יוצא דופן הוא הזמר הקנדי ג'סטין ביבר שהצליח להשיק את הקריירה שלו בזכות יוטיוב והמדיה החברתית.^[1]

אמני פופ חדשים שזכו להצלחה ניכרת במהלך העשור כללו את מייק פוזנר, אריאנה גרנדה, האלסי, מייגן טריינור, ביבי רקסה, טורי קלי, אליסיה קארה, צ'ארלי פות', שון מנדס, ג'ון בליון, ג'וליה מייקלס, רייצ'ל פלאטן, מאגי רוג'רס, היילי סטיינפלד, לאוב, דאייה, קמילה קביו, באזי, אלק בנג'מין, בילי אייליש ואווה מקס.

אלבום האולפן Teenage Dream, שהיה אלבום האולפן השני של הזמרת קייטי פרי, יצא לשווקים ב-24 באוגוסט 2010 והכיל 5 שירים שהגיעו למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקני. חמשת השירים הללו היו "California Gurls", "Teenage Dream", "Firework", "E.T." ו-"Last Friday Night (T.G.I.F.)".

לריהאנה היה את מספר השירים הגבוה ביותר שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקני בו הם שהו בסך הכל במשך 41 שבועות במהלך העשור.

לטיילור סוויפט היו כמה מהאלבומים הנמכרים ביותר בעולם במהלך העשור. במהלך העשור סוויפט הפכה פרסמה ארבעה אלבומי אולפן שהגיעו למקום הראשון במצעד האלבומים האמריקני כאשר כל אחד מהם נמכר במעל למיליון עותקים - האלבומים הם: דבר עכשיו שיצא ב-2010, אדום שיצא ב-2012, 1989 שיצא ב-2014 מוניטין שיצא ב-2017, ו-Lover שיצא ב-2019. בטקס פרס המוזיקה האמריקאית בסוף העשור סוויפט הוכתרה כאמנית העשור, בעוד שמגזין בילבורד הכתיר אותה אשת העשור.

אריאנה גרנדה הפכה במהלך העשור לאמנית הסולו הראשונה שכבשה את שלושת המקומות הראשונים במצעד הפזמונים האמריקני עם הלהיטים "7 Rings", "Break Up with Your Girlfriend, I'm Bored", והשיר "Thank U, Next", ובכך הפכה לאמן השני בתולדות מצעד הפזמוני האמריקני שהצליח לעשות זאת מאז שלהקת הביטלס עשו זאת ב-1964 כאשר שהו בחמשת המקומות הראשונים במצעד הפזמונים האמריקני.

טיילור סוויפט, תצלום מ-2019
קייטי פרי, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2011
ברונו מארס, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2010
ריהאנה, תצלום מ-2018
ג'סטין ביבר, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2015
ליידי גאגא, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2010
אריאנה גרנדה, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2015

היפ הופ

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מוזיקת היפ הופ נותרה מהז'אנרים הפופולריים ביותר בעולם במהלך העשור. לפי ההערכה של פורבס במהלך העשור הפכה מוזיקת הראפ, לראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית, לז'אנר המוזיקלי הנצרך ביותר במדינה.^[2]^[3]^[4]^[5] אמני מוזיקת ההיפ הופ הדומיננטיים ביותר במהלך העשור כללו את דרייק, קנדריק למאר, פיוצ'ר, צ'אנס הראפר, ניקי מינאז', טראוויס סקוט ג'יי קול, פלייבוי קרטי, גוצ'י מיין, מיגוס, יאנג ת'אג , טיילר דה קריאייטור, אייסאפ רוקי, 21 סבאג', קארדי בי, ביג שון, ליל עוזי ורט, ליל יאכטי, XXXTentacion וג'וס וורלד.

תתי ז'אנרים כמו מוזיקת טראפ, מוזיקת דריל, ואימו ראפ היו פופולריים במיוחד במהלך העשור.^[6]

R&B עכשווי

אמני הז'אנר R&B עכשווי שהיו הדומיננטיים ביותר במהלך העשור כללו את ריהאנה, כריס בראון, דה ויקנד, ביונסה, טריי סונגז, אשר, מיגל, ברונו מארס, חאליד, אלישה קיז, ג'סטין טימברלייק ורובין ת'יק.

במהלך העשור התפתח תת-הז'אנר החדש R&B אלטרנטיבי והאמנים שהיו דומיננטיים במיוחד בתת-ז'אנר זה כללו בין היתר את דה ויקנד, סולאנז' נואלס, סיזה, סטיב לייסי, קאלי אוצ'יס, סמפה, ג'נה אייקו, נורמני, פרנק אושן, קלאני, טינשיי ברייסון טילר, ג'ייסון דירולו, H.E.R., טורי ליינז, דניאל סיזר, סאמר ווקר, ג'ורג'ה סמית', PartyNextDoor, חאליד, גיביון ואלה מאי.

מספר אמני R&B עכשווי, אשר זכו להצלחה בשנות ה-90 וה-2000 ועשו קאמבק במהלך העשור, כללו את מוניקה, קלי רולנד, ברנדי, דיאנג'לו וג'נט ג'קסון.

מוזיקת רוק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מוזיקת רוק נותרה פופולרית גם בעשור השני של המאה ה-21, למרות שהז'אנר היה פחות דומיננטי בהשוואה לעשורים הקודמים. שינוי זה נבע בין היתר מהדעיכה המהותית בכמות הרכישות של תקליטורים ומהעלייה העצומה בשימוש באינטרנט לשמיעת שירים אשר השפיעה על כך שפורמט רדיו להיטים עכשוויים החל להצלחה מסחרית גדולה יותר. בנוסף לכך הפופולריות של הז'אנרים הארד רוק והבי מטאל דעכה במהלך העשור. היו גם אמני רוק מצליחים שונים מהעבר שהיה להפ במהלך העשור קאמבק מוצלח בהם מטאליקה, סטון טמפל פיילוטס, רד הוט צ'ילי פפרס, פרל ג'אם, ניין אינץ' ניילז, סאונדגארדן, בלינק-182, גרין דיי, ואליס אין צ'יינס. כל אותם האמנים הפיקו במהלך העשור אלבומי רוק שהצליחו להגיע לאחד מחמשת המיקומים הראשונים במצעד האלבומים האמריקני.

רוק אלטרנטיבי

אמני הרוק האלטרנטיבי האמריקאים והקנדיים הדומיננטיים ביותר במהלך העשור כללו את Imagine Dragons, לינקין פארק, מיוז, פו פייטרס, ויזר, קסביאן, Thirty Seconds to Mars, Cage The Elephant, אוונסנס, ניקלבק, ארקטיק מאנקיז, The Black Keys, רד הוט צ'ילי פפרז, ת'רי דייז גרייס, גרין דיי, קווינס אוף דה סטון אייג', פאניק! אט דה דיסקו, פול אאוט בוי, בלינק-182, Twenty One Pilots, פאראמור, ו-Bring Me the Horizon.

פופ רוק

אמני הפופ-רוק הדומיננטיים ביותר של העשור כללו את דה סקריפט, טריין, ואן ריפאבליק, מארון 5, DNCE, פינק, אדם למברט, קלי קלרקסון, 5 Seconds of Summer.

פופ פאנק ופאנק רוק

למעט מספר מקרים יוצאי דופן (בהם גרין דיי, אופספרינג, פול אאוט בוי, פאראמור, בלינק-182 ופאניק! אט דה דיסקו), הפופולריות של ז'אנר הפופ-פאנק דעכה באופן ניכר במהלך העשור והוא לא זכה לאותה ההצלחה של סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. הפופולריות של מוזיקת האימו, שזכתה להצלחה ניכרת בין 2004 ל-2008, דעכה במיוחד בתחילת העשור ולפירוק של להקת My Chemical Romance ב-2013 כנראה הייתה השפעה רבה על כך.

הארד רוק / הבי מטאל

להקות הארד רוק והבי מטאל אמריקאיות דומיננטיות במהלך העשור כללו את פייב פינגר דת' פאנץ', אוונג'ד סוונפולד, דיסטרבד, אסקינג אלכסנדריה, ברייקינג בנג'מין, סליפנוט, שיינדאון, Bring Me the Horizon, A Day to Remember, היילסטורם, פאפא רוץ', Black Veil Brides, ו-סית'ר. להקת Guns N' Roses עשתה קאמבק במהלך המחצית השנייה של העשור עם סבב ההופעות Not in This Lifetime... Tour, בו חזרו להופיע ביחד שלוש חברים מההרכב המקורי של הלהקה - אקסל רוז, סלאש ו-דאף מק'אגן אשר היו ביחד על אותה הבמה בפעם האחרונה ב-1993. סבב ההופעות של הלהקה היה מסבבי ההופעות הרווחיים ביותר של העשור.

מוזיקה אלקטרונית

לאורך העשור תת-ז'אנרים שונים של מוזיקת דאנס אלקטרונית הפכה פופולרית במיוחד כולל מוזיקת האוס, דאבסטפ, דראמסטפ, הארדסטייל, אלקטרו האוס, טכנו, טראנס, סינת'-פופ, אלקטרופופ ומוזיקת טראפ. תת-הז'אנרים הללו שילבו השפעות מוזיקליות מגוונות כולל אלמנטים ממוזיקת הדיסקו של שנות ה-70, ה-Hi-NRG, איטלו דיסקו, ומוזיקת הגל החדש של שנות ה-80, הירודאנס, טכנו, האוס, טריפ-הופ, יורופופ, מוזיקת הטראנס ומוזיקת הגראז' רוק של שנות ה-90 ושנות ה-2000. הפופולריות הרבה לה זכתה מוזיקת הריקודים האלקטרונית התבטאה בין היתר בפסטיבלי מוזיקה ורייבים גדולים שנערכו לאורך כל העשור במיקומים שונים ברחבי העולם ובמיוחד בעולם המערבי.

יוצרי המוזיקה האלקטרונית הדומיננטיים ביותר במהלך העשור כללו את טייסטו, דייוויד גטה, קלווין האריס, סטיב איוקי, ניקי רומרו, אפרוג'ק, Deadmau5, דיפלו, סקרילקס, ארמין ואן ביורן, אביצ'י, זד, מרטין גריקס, הארדוול, הצ'יינסמוקרס, מרשמלו, מייג'ור לייזר, מארק רונסון, ודי ג'יי סנייק.

מוזיקת קאנטרי

אמני מוזיקת הקאנטרי הדומיננטיים במהלך העשור כללו בין היתר את טיילור סוויפט, קארי אנדרווד, מירנדה למברט, קית' אורבן, לוק בריאן, בלייק שלטון, ליידי אנטבלום, טים מקגרו, ג'ורג' סטרייט, טובי קית', פלורידה ג'ורג'יה ליין, קייסי מאסגרייבס, ליטל ביג טאון, קלסי בלריני, כריס סטייפלטון, ולוק קומבס.

באירופה

מוזיקת פופ

אמני מוזיקת פופ אירופאיים שהיו בולטים במהלך העשור כללו בין היתר את שר לויד, בירדי, ג'סי וייר, ג'יימס בלאנט, ג'יימס בלאנט, סם סמית', ראג-אנ'-בון מאן, קאלום סקוט, לילי אלן, קלין בנדיט, La Roux, אלונה-ג'ורג', ג'יימס בלייק, אולי מארס, M.I.A., לונדון גראמר, FKA Twigs, The xx, לוקאס גרהאם, אד שירן, ריטה אורה, זאין מאליק, Chvrches, יירס אנד יירס, צ'ארלי XCX, אווה מקס, ג'יימס ביי, דואה ליפה, ג'יי שון, פאלומה פיית', אמילי סאנדיי, טאיו קרוז, פלורנס אנד דה משין, הסאטרדייז, שריל קול, אלי גולדינג, מרינה דיאמנדיס וקייטי בי. על אף שלהקות טין פופ לא היו פופולריות במשך רוב העשור הקודם, במהלך העשור השני של המאה ה-21 להקות הבנים האירופאיות חזרו לזכות בפופולריות עצומה ובמיוחד להקות הבנים ואן דיירקשן והוונטד שזכו במהלך העשור להצלחה מסחרית גדולה ברחבי העולם.

אד שירן, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2014
סם סמית', תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2015
חברי להקת ואן דיירקשן בסיבוב ההופעות "Up All Night Tour", בשנת 2012

מוזיקת נשמה

הזמרת-יוצרת האנגלית אדל אשר התפרסמה לקראת סוף העשור הקודם בעיקר בזכות אלבום הבכורה שלה, זכתה להצלחה בינלאומית עצומה במהלך העשור בעיקר בזכות אלבום האולפן השני שלה 21 שיצא ב-2011, אשר הפך לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים. אלבומה השלישי שיצא ב-2015 זכה גם הוא להצלחה עצומה ודורג על ידי מגזין בילבורד במקום ה-78 ברשימתם "100 האלבומים הטובים ביותר של העשור השני".

מוזיקת רוק

אמני מוזיקת רוק אלטרנטיבי דומיננטיים בבריטניה במהלך העשור כללו בעיקר אמנים שהפריצה הגדולה שלהם הייתה בעשור הקודם - קסביאן, ארקטיק מאנקיז, גורילז, Coldplay, מיוז, ממפורד אנד סאנז, וסנואו פטרול. אמני מוזיקת רוק אלטרנטיבי שהפריצה הגדולה שלהם הייתה במהלך העשור כללו את דה 1975, באסטיל, ואלט ג'יי.

במהלך העשור דייוויד בואי הוציא לשווקים שני אלבומים שהגיעו למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי - The Next Day ו-Blackstar.

מוזיקת הבי מטאל ומוזיקת הארד רוק היו פופולריים יחסית במצעד האלבומים הבריטי, כאשר שתי הלהקות הבריטיות הדומיננטיות בז'אנר במהלך העשור היו בעיקר בולט פור מיי ולנטיין ואנטר שיקארי. במהלך העשור גם סצנת המטאל הגרמנית זכתה להצלחה מסחרית כאשר הלהקות אקספט ו-קריאייטור היו מלהקות המטאל הגרמניות המצליחות ביותר במצעד הפזמונים הגרמני.

מוזיקת פולק

מוזיקת פולק זכתה להצלחה רבה בתחילת העשור בבריטניה. להקת הפולק הבריטית שזכתה להצלחה הרבה ביותר במהלך העשור הייתה להקת ממפורד אנד סאנז, אשר זכתה להצלחה מסחרית הן באירופה והן באמריקה הצפונית. אמני מוזיקת פולק אירופאים נוספים שזכו להצלחה רבה במהלך העשור כללו את אד שירן, ג'ורג' עזרא, הוזייר, ג'ייק באג, וג'וני פלין.

מוזיקה אלקטרונית

מוזיקת דאבסטפ ומוזיקת דראם אנד בייס החלו להפוך פופולריים בתחילת העשור ובמיוחד בבריטניה. תקליטנים אירופאים בולטים במהלך העשור כללו את אביצ'י, מרטין גריקס, ניקי רומרו, טייסטו, דימיטרי וגאס ולייק מייק, אפרוג'ק, קייגו, מארק רונסון, קלווין האריס, דייוויד גטה וזד.

באוקיאניה

אמנים אוסטרלים וניו זילנדים דומיננטיים במהלך העשור כללו את טרוי סיון, סיה, לורד, איגי אזליה, וגוטייה.

סיה הפכה במהלך העשור לאחת האמניות האוסטרליות המצליחות ביותר בעקבות הפרסום של השיר "Titanium".

אחד מהשירים האוסטרלים המצליחם ביותר במהלך העשור היה השיר "Somebody That I Used to Know" של גוטייה אשר הצליח להגיע למקום הראשון ב-11 מדינות, כולל אוסטרליה, ניו זילנד, גרמניה, אוסטריה, בלגיה, קנדה, ארצות הברית ובריטניה.^[7]

גוטייה, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2008
סיה, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2011
לורד, תצלום מ-2014

באמריקה הלטינית והקריביים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במהלך 2017 השיר "Despacito" של לואיס פונסי ודדי יאנקי הפך ללהיט ענק שהצליח להגיע למקום הראשון במצעדי הפזמונים של 45 מדינות שונות, בהם ארצות הברית, בריטניה, ישראל, פורטוגל ניו זילנד ועוד רבים אחרים. ב-2018 נכנס השיר למהדורת 2019 של ספר השיאים של גינס, על שבעה הישגים שונים אליהם הגיע.^[8]

באסיה

במהלך תחילת העשור ז'אנר הקיי-פופ החל לזכות בפופולריות רבה במיוחד מחוץ לאסיה בקצב מואץ בהשוואה לעשור הקודם. האינטרנט שימש תפקיד דומיננטי בעלייה המאסיבית בפופולריות של הקיי-פופ ברחבי העולם.^[9]^[10]

למדיה החברתית ולאתרי שיתוף וידאו כגון YouTube, Facebook, Tumblr, Reddit וטוויטר הייתה השפעה מהותית על הפרסום של המוזיקה הדרום קוריאנית לקהל מערבי חדש. שיתוף וידאו קליפים, של הפקות מקצועיות ברמה גבוהה, זמרים וזמרות צעירים ויפים הלובשים אופנה שמושכת את העין ורוקדים כוריאוגרפיה מרשימה בשילוב עם מוזיקה בעלת השפעות מערביות תרמו באופן הדרגתי להפוך את הקיי-פופ לתופעה תרבותית. בשנת 2012 ז'אנר הקיי-פופ הוכיח שתעשיית המוזיקה הדרום קוריאנית מסוגלת להפוך את ההצלחה הויראלית להצלחה מסחרית לאחר שהסינגל "גנגנם סטייל" של המוזיקאי הדרום קוריאני סיי הפך ללהיט עצום שכיכב במקום הראשון במצעדי הפזמונים של מעל ל-30 מדינות, כולל אוסטרליה, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, רוסיה, ספרד, ובריטניה. השיר הגיע אף למקום השני במצעד הפזמונים האמריקני.

להקת הבנות הדרום קוריאנית 2NE1 ולהקות הבנים Exo ו־BTS הצליחו כולם להפיק אלבומים שהגיעו למיקומים מרשימים במצעד האלבומים האמריקני, בעוד BTS וקבוצת הבנות הקוריאנית בלאקפינק הצליחו גם להפיק סינגלים שונים שכיכבו במצעד הפזמונים האמריקני. על אף שהמילים של השירים הללו היו בעיקר בקוריאנית הם שילבו גם במקרים רבים ביטויים ומונחי סלנג באנגלית ושילבו גם אלמנטים מהמוזיקה המערבית הפופולרית כמו בין היתר היפ הופ, רית'ם אנד בלוז, דיפ האוס וטראפ. שירי הקיי-פופ הפכו בעיקר פופולריים בקרב צעירים למרות מחסום השפה.^[11] מופעי הקיי-פופ הדומיננטיים במהלך העשור היו Girls' Generation, 2NE1, Big Bang, Super Junior, Psy, Exo, BTS, Blackpink, Twice ו-Red Velvet.

להקת הבנים הדרום קוריאנית BTS, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2019
להקת הבנות הדרום קוריאנית בלאקפינק, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2016
זמר הקיי-פופ הדרום קוריאני סיי, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2013

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא העשור השני של המאה ה-21 במוזיקה הפופולרית בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ "Justin Bieber's YouTube rise to fame". gulfnews.com. נבדק ב-11 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Hip-Hop Becomes Most Popular Genre In Music For First Time In U.S. History". Vibe. 18 ביולי 2017. ארכיון מ-27 באוקטובר 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ McIntyre, Hugh. "Report: Hip-Hop/R&B Is The Dominant Genre In The U.S. For The First Time". Forbes. אורכב מ-המקור ב-27 באוקטובר 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Nielsen Says Hip-Hop/R&B Is Now Most Consumed Genre in U.S. – XXL". XXL Mag. ארכיון מ-27 באוקטובר 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Hip-Hop Takes the Throne, Passes Rock as Most Consumed Genre in U.S." 18 ביולי 2017. ארכיון מ-27 באוקטובר 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ "How Trap Music Came to Rule the World". Complex Networks.
^ Hung, Steffen. "Gotye feat. Kimbra – Somebody That I Used To Know". australian-charts.com. ארכיון מ-24 ביולי 2015. נבדק ב-14 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ Montoya, Elizabeth (October 17, 2018). "Luis Fonsi receives seven Guinness World Records titles for global chart-topper Despacito". Guinness World Records
^ "Hallyu (Korean Wave) : Korea.net : The official website of the Republic of Korea". Korea.net (באנגלית). Korean Culture and Information Service.
^ Romano, Aja (16 בפברואר 2018). "How K-pop became a global phenomenon". Vox (באנגלית). נבדק ב-22 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
^ Caramanica, Jon (24 באוקטובר 2011). "SHINee and South Korean K-Pop Groups at Madison Square Garden – Review". The New York Times. ארכיון מ-17 בפברואר 2015. נבדק ב-26 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)

[1] "Justin Bieber's YouTube rise to fame". gulfnews.com. נבדק ב-11 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)

[2] "Hip-Hop Becomes Most Popular Genre In Music For First Time In U.S. History". Vibe. 18 ביולי 2017. ארכיון מ-27 באוקטובר 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[3] McIntyre, Hugh. "Report: Hip-Hop/R&B Is The Dominant Genre In The U.S. For The First Time". Forbes. אורכב מ-המקור ב-27 באוקטובר 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[4] "Nielsen Says Hip-Hop/R&B Is Now Most Consumed Genre in U.S. – XXL". XXL Mag. ארכיון מ-27 באוקטובר 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[5] "Hip-Hop Takes the Throne, Passes Rock as Most Consumed Genre in U.S." 18 ביולי 2017. ארכיון מ-27 באוקטובר 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[6] "How Trap Music Came to Rule the World". Complex Networks.

[7] Hung, Steffen. "Gotye feat. Kimbra – Somebody That I Used To Know". australian-charts.com. ארכיון מ-24 ביולי 2015. נבדק ב-14 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[8] Montoya, Elizabeth (October 17, 2018). "Luis Fonsi receives seven Guinness World Records titles for global chart-topper Despacito". Guinness World Records

[9] "Hallyu (Korean Wave) : Korea.net : The official website of the Republic of Korea". Korea.net (באנגלית). Korean Culture and Information Service.

[10] Romano, Aja (16 בפברואר 2018). "How K-pop became a global phenomenon". Vox (באנגלית). נבדק ב-22 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)

[11] Caramanica, Jon (24 באוקטובר 2011). "SHINee and South Korean K-Pop Groups at Madison Square Garden – Review". The New York Times. ארכיון מ-17 בפברואר 2015. נבדק ב-26 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]