וולטר בראטיין

וולטר האוזר בראטיין
Walter Houser Brattain
	בראטיין, 1956
לידה	10 בפברואר 1902; שיאמן, Fujian, שושלת צ'ינג
פטירה	13 באוקטובר 1987 (בגיל 85); סיאטל, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה, הנדסת חשמל
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	קולג' ויטמן; בית הספר קווין אן; Tonasket High School; אוניברסיטת מינסוטה; אוניברסיטת אורגון; האוניברסיטה של קולג' אוראגון למדעים ואמנויות ;
מנחה לדוקטורט	John Torrence Tate, Sr.
מוסדות	קולג' ויטמן
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיקה (1956); היכל התהילה הלאומי לממציאים (1974); מדלית ג'ון סקוט (1954); מדליית סטיוארט באלנטין (1952); פרס לזכר ריצ'טמייר (1956) ;
בן או בת זוג	Keren Gilmore Brattain; Emma Jane Miller ;
תרומות עיקריות
	המצאת הטרנזיסטור

וולטר האוזר בראטיין (באנגלית: Walter Houser Brattain;‏ 10 בפברואר 1902, שיאמן, פוג'יין^[1] – 13 באוקטובר 1987, סיאטל, וושינגטון^[2]) היה פיזיקאי יישומי^[3] אשר עבד במעבדות בל, שם המציא יחד עם ג'ון ברדין את טרנזיסטור המגע הנקודתי (אנ'), הטרנזיסטור הראשון, בדצמבר 1947^[1]^[3]^[4].

בשנת 1956 זכה בראטיין יחד עם ג'ון ברדין וויליאם שוקלי בפרס נובל לפיזיקה על מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור^[5].

ביוגרפיה

בראטיין נולד ב-10 בפברואר 1902 באמוי (כיום שיאמן), פוג'יין להורים אמריקנים, רוס בראטיין ואוטילי בראטיין^[1]^[2]. בשנת 1903 חזרו לוושינגטון, ובשנת 1911 עברו לגור ולעבוד בחווה^[2].

ב-1924 גמר את לימודיו לתואר ראשון דו-חוגי, בפיזיקה ובמתמטיקה, בקולג' ויטמן (אנ') בוואלה וואלה (אנ'), וושינגטון^[6]. את התואר השני שלו, גם כן בפיזיקה, קיבל ב-1926 מאוניברסיטת אורגון^[1]^[2]^[6], ובשנת 1929 קיבל דוקטורט בפיזיקה מאוניברסיטת מינסוטה, עם תזה בנושא "יעילות של עירור באמצעות פגיעת אלקטרון ופיזור אנומלי של אדי כספית"^[2].

ב-1929 החל לעבוד במעבדות בל כפיזיקאי חוקר, ובתפקיד זה עבד עד יציאתו לגמלאות ב-1976^[6], ועיקר מחקרו התעסק בתכונות שטח פנים של מוצקים^[1].

במהלך מלחמת העולם השנייה, סייע באוניברסיטת קולומביה למחקר על זיהוי מגנטי של צוללות^[6].

ב-1945, מעבדות בל פתחה קבוצה שהתמקדה במחקר בנושא הפיזיקה של המוצקים, בדגש על טכנולוגיות למטרות תקשורת. את הקבוצה ניהל ויליאם שוקלי, ואליה הצטרפו בראטיין וג'ון ברדין^[2].

לאור התאוריות שרווחו באותו הזמן, תכנן שוקלי לטרנזיסטור, אשר היה מורכב מצילינדר מכוסה בשכבת סיליקון דקה שהורכב על צלחת מתכתית^[7]. כאשר מתקן זה לא פעל, הוא מינה את בראטיין וברדין לברר מדוע לא עבדה^[7].

בנובמבר 1947, גילו בראטיין וברדין כי במהלך הפעלת המתקן, התעבו מים פעם אחר פעם על הסיליקון, ובעקבות זאת ניסו להפעיל את המכשיר מתחת למים. ניסיון זה הביא להגברה הגדולה ביותר שמדדו עד אז^[7]. בעקבות הגילוי, התעודד ברדין, והחליט לנסות להוסיף חתיכת זהב שתהיה בתוך הסיליקון ותוקף במים מזוקקים, דבר שהביא לשיפור קל^[7].

בראטיין וברדין דורבנו לשפר את ההמצאה בעקבות התוצאות, ובמהלך השבועות שלאחר מכן ניסו להחליף את הסיליקון במספר מתכות שונות. לבסוף, הם החליפו את הסיליקון בגרמניום, דבר שיצר הגברה גדולה פי 330, אך ההגברה תפקדה רק בתדרים נמוכים^[7]. לאחר מכן, הם החליפו את הנוזל בשכבה של גרמניום דו-חמצני, אך לאחר ששכבת החמצן נשטפה בטעות,^{[דרושה הבהרה]} דחף בראטיין את הזהב אל תוך הגרמניום והצליח ליצור הגברה שתפקדה בתחום תדרים רחב^[7].

חודש לאחר מכן, ב-16 בדצמבר^[3]^[5], הצליחו בראטיין וברדין להפעיל את המגבר שלהם בפעם הראשונה.

ב-23 בדצמבר הציגו בראטיין, ברדין ושוקלי את המגבר בפני עמיתיהם במעבדות בל^[3]^[4]^[5]^[8]. שוקלי הציג עצמו כשותף בהמצאה, על אף שתיאור זה אינו נכון^[8]. בעקבות אמונתו של שוקלי שהוא זה שאמור לקבל קרדיט על המצאת הטרנזיסטור, הוא הדיר את בראטיין וברדין מהמשך המחקר^[5]^[8], ובדגש מהמחקר על הטרנזיסטור הביפולרי, אותו שוקלי המציא לבדו^[9].

לאחר המצאת הטרנזיסטור, המשיך בראטיין לחקור את תכונות שטח הפנים של מוצקים ואת "אפקט הטרנזיסטור", היכולת של מוליך למחצה להגביר אותות^[10].

בשנת 1956 זכו בראטיין, ברדין ושוקלי בפרס נובל לפיזיקה על מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור^[2]^[8].

בראטיין נפטר ב-13 באוקטובר 1987 בבית אבות בסיאטל, וושינגטון לאחר שסבל ממחלת אלצהיימר^[11]. הוא נקבר בבית הקברות פומרוי סיטי בפומרוי, וושינגטון^[12].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וולטר בראטיין בוויקישיתוף

וולטר בראטיין, באתר פרס נובל (באנגלית)
וולטר בראטיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
וולטר בראטיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ וולטר בראטיין, באתר פרס נובל (באנגלית).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ג'ון ברדין, Walter houser Brattain, באתר האקדמיה הלאומית למדעים (באנגלית)
^ ¹ ² ³ ⁴ רויטל חליף, ‏הרְכיב ששינה הכול, באתר "הידען", 5 בדצמבר 2014
^ ¹ ² מעבדות בל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
^ ¹ ² ³ ⁴ רן לוי, משה של עמק הסיליקון - על וויליאם שוקלי, וההיסטוריה של הטרנזיסטור, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
^ ¹ ² ³ ⁴ Walter Brattain Family Papers, 1860-1990, באתר Archives West (באנגלית)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ אלאינה ג. לוין, John Bardeen, William Shockley, Walter Brattain - Invention of the Transistor - Bell Laboratories, באתר APS (באנגלית)
^ ¹ ² ³ ⁴ איתמר שאלתיאל, גיק בשבוע: וויליאם שוקלי, באתר כלכליסט, 20 בספטמבר 2008
^ רונלד קסלר, Absent at the Creation; How one scientist made off with the biggest invention since the light bulb, באתר וושינגטון פוסט (באנגלית) (ארכיון)
^ צ'ארלס ו. קרי, American Scientists, Facts on File, 2005, עמ' 39–41, ISBN 978-0816054992
^ Susan Heller Anderson, ‏Walter Brattain, Inventor, is dead, New York Times, ‏14 באוקטובר 1987
^ Walter H. Brattain, באתר NNDB (באנגלית)

[נובל-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ וולטר בראטיין, באתר פרס נובל (באנגלית).

[ממואר-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ג'ון ברדין, Walter houser Brattain, באתר האקדמיה הלאומית למדעים (באנגלית)

[הידען-3] ¹ ² ³ ⁴ רויטל חליף, ‏הרְכיב ששינה הכול, באתר "הידען", 5 בדצמבר 2014

[מטח-4] ¹ ² מעבדות בל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

[עושים_היסטוריה-5] ¹ ² ³ ⁴ רן לוי, משה של עמק הסיליקון - על וויליאם שוקלי, וההיסטוריה של הטרנזיסטור, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)

[או-סי-אי-6] ¹ ² ³ ⁴ Walter Brattain Family Papers, 1860-1990, באתר Archives West (באנגלית)

[אפס-7] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ אלאינה ג. לוין, John Bardeen, William Shockley, Walter Brattain - Invention of the Transistor - Bell Laboratories, באתר APS (באנגלית)

[כלכליסט-8] ¹ ² ³ ⁴ איתמר שאלתיאל, גיק בשבוע: וויליאם שוקלי, באתר כלכליסט, 20 בספטמבר 2008

[ופ-9] רונלד קסלר, Absent at the Creation; How one scientist made off with the biggest invention since the light bulb, באתר וושינגטון פוסט (באנגלית) (ארכיון)

[מד-אמ-10] צ'ארלס ו. קרי, American Scientists, Facts on File, 2005, עמ' 39–41, ISBN 978-0816054992

[11] Susan Heller Anderson, ‏Walter Brattain, Inventor, is dead, New York Times, ‏14 באוקטובר 1987

[NNDB-12] Walter H. Brattain, באתר NNDB (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)