לדלג לתוכן

ועדת האתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת האתיקה
גוף פרלמנטרי הכנסת
ייסוד הוועדה 1984
יו"ר משה רוט (יהדות התורה)
כהונה מ-1 ביולי 2024
תחומי שיפוט הנחיות אתיות לחברי הכנסת, שפיטת חברי הכנסת שהפרו את ההנחיות ואישור נסיעות לחו"ל
חברים
הציונות הדתית: מיכל וולדיגר
ישראל ביתנו: שרון ניר
המחנה הממלכתי: פנינה תמנו-שטה
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ועדת האתיקה של הכנסת היא ועדה העוסקת בשיפוט חברי הכנסת בשל עבירות אתיות כגון התבטאות בלתי פרלמנטרית. מעמדה של הוועדה שונה ממעמדן של יתר ועדות הכנסת. הקמתה אינה מוסדרת בתקנון הכנסת, כי אם בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. עוד בניגוד לשאר הוועדות, היא אינה עוסקת בחקיקה ובדיונים בנושאים כלליים, אלא מהווה ועדה מעין-שיפוטית העוסקת בנושאים שיועדו לה בחוק החסינות ובתקנון.

הרכב הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד ליתר הוועדות, שהרכבן נקבע על ידי ועדה מסדרת, ושינויים בהן נערכים בוועדת הכנסת, קביעת הרכב ועדת האתיקה מסורה ליושב ראש הכנסת. בוועדה ארבעה חברים, מהם שניים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. בדרך כלל נהוג כי חבר הקואליציה הוא יו"ר הוועדה.

לפי תקנון הכנסת, אין למנות לוועדה מי שהוגש נגדו כתב אישום, מי שמתנהלים נגדו הליכים פליליים ומי שהורשע במהלך כהונתה של אותה כנסת בעבירה פלילית. יושב ראש הכנסת רשאי להשעות מהוועדה חבר שהוגש נגדו כתב אישום או שנפתחו נגדו הליכים פליליים במהלך כהונתו בה. אם הורשע חבר ועדת האתיקה בפלילים במהלך כהונתו, חייב יושב ראש הכנסת להחליפו.

ועדת האתיקה הוקמה בכנסת העשירית.

בכנסת ה-24 מנעה האופזיציה, שהחרימה את ועדות הכנסת עקב טענתה לאפליה על ידי הקואליציה, את כינוס הוועדה על ידי התפטרותם של שני חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה שמונו על ידי יו"ר הכנסת לוועדת האתיקה מחברותם בוועדה[1][2] וחבר כנסת נוסף מהאופוזיציה התפטר מתפקיד ממלא המקום[3], בעקבות כך הוועדה לא יכלה להתכנס או לקבל החלטות בהתאם להוראות נוהל אתיקה לחברי הכנסת בתקנון הכנסת.

יושבי ראש הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנסת שנות פעילות יושב ראש תמונה סיעה
1 הכנסת העשירית 18 בינואר 1984 - 13 באוגוסט 1984 איתן לבני הליכוד
2 הכנסת האחת עשרה 1 בינואר 1985 - 3 בדצמבר 1985 מיכאל דקל
3 15 בדצמבר 1985 - 15 במרץ 1988 ויקטור שם-טוב המערך, מפ"ם
4 16 ביוני 1988 - 21 בנובמבר 1988 אמנון רובינשטיין שינוי
5 הכנסת השתים עשרה 1 במרץ 1989 - 2 בדצמבר 1990 אברהם ורדיגר אגודת ישראל
6 12 בדצמבר 1990 - 13 ביולי 1992 יצחק לוי מפד"ל
7 הכנסת השלוש עשרה 4 באוגוסט 1992 - 17 ביוני 1996 חיים אורון מרצ
8 הכנסת הארבע עשרה 17 ביולי 1996 - 7 ביוני 1999 יהודה לנקרי הליכוד-גשר-צומת
9 הכנסת החמש עשרה 5 באוגוסט 1999 - 26 במרץ 2001 דליה רבין מפלגת המרכז, הדרך החדשה, ישראל אחת, העבודה-מימד
10 1 במאי 2001 - 17 בפברואר 2003 קולט אביטל ישראל אחת, העבודה-מימד
11 הכנסת השש עשרה 19 במאי 2003 - 17 באפריל 2006 אריה אלדד האיחוד הלאומי
(7) הכנסת השבע עשרה 5 ביוני 2006 - 24 בפברואר 2009 חיים אורון מרצ
12 הכנסת השמונה עשרה 19 במאי 2009 - 17 במאי 2011 שלי יחימוביץ' מפלגת העבודה הישראלית
13 17 במאי 2011 - 5 בפברואר 2013 יצחק וקנין ש"ס
14 הכנסת התשע עשרה 22 במאי 2013 - 31 במרץ 2015 יצחק כהן
(13) הכנסת העשרים 18 ביוני 2015 - 1 בינואר 2019 יצחק וקנין
15 10 בינואר 2019 - 30 באפריל 2019 איל בן ראובן התנועה
16 הכנסת העשרים ושלוש 1 ביולי 2020 - 6 באפריל 2021 טלי פלוסקוב הליכוד
17 הכנסת העשרים וחמש 25 בינואר 2023 - 1 ביולי 2024 ינון אזולאי ש"ס
18 1 ביולי 2024 - מכהן משה רוט יהדות התורה

סמכויות ועדת האתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבירות אתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק החסינות עצמו קובע מספר עבירות אתיקה שבהן מוסמכת לדון הוועדה: עבירה על סעיפים 13א ו-13א1, האוסרים על חברי הכנסת לעסוק בעיסוקים נוספים ולכהן בתפקידים בגופים ציבוריים במקביל לעבודתם בכנסת; אי הגשה, או הגשה באיחור של הצהרת הון; היעדרות ממושכת מישיבות הכנסת.

החוק קובע גם כי עבירות על כללי האתיקה נמצאות אף הן בסמכות השיפוט של ועדת האתיקה. כללי האתיקה, שהותקנו על ידי ועדת האתיקה עצמה, קובעים בין היתר חובה לשמור על כבוד הכנסת וחבריה, איסור על ניגוד עניינים וחובת גילוי נאות באשר לאפשרות של ניגוד עניינים, איסור על ניצול ידיעות למטרות אישיות, וכיוצא בזה.

סדרי הדיון בוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מסמיך את ועדת האתיקה לקבוע לעצמה את סדרי הדיון בה.

בנוהל אתיקה לחברי הכנסת (קובלנות), קבעה הוועדה כי כל אדם רשאי להגיש קובלנה נגד חבר הכנסת. יושב ראש הוועדה רשאי להעביר העתק מהקובלנה לחבר הכנסת הנקבל. הוועדה רשאית לדחות קובלנה על הסף אם אין לה בסיס סביר בעובדות או בראיות, אם היא קנטרנית או אם אין בה עניין לציבור. הקובל רשאי לחזור בו מהקובלנה בכל עת, ואולם הוועדה רשאית להמשיך בבירורה גם במקרה כזה, אם מצאה כי יש פגיעה לכאורה בכללי האתיקה וכי יש עניין לציבור.

עוד נקבע בנוהל, כי הוועדה לא תקבל החלטה אלא לאחר שנתנה לנקבל הזדמנות נאותה להופיע בפניה ולהציג את עמדתו. הוועדה רשאית להכריע בלעדיו אם סירב להופיע בפניה ללא צידוק סביר, או אם הגיעה למסקנה שמן הראוי לדחות את הקובלנה.

בדומה לגופים דומים אחרים, הוועדה אינה כפופה לדיני הראיות, אף שההליכים המתקיימים בה הם מעין-שיפוטיים.

ככלל, ישיבותיה של הוועדה חסויות, והפרוטוקולים שלה אינם מתפרסמים.

ועדת האתיקה מוסמכת להטיל על חברי הכנסת שמצאה אשמים בעבירות אתיות את העונשים הבאים:

  • הערה, אזהרה, נזיפה או נזיפה חמורה.
  • שלילת רשות הדיבור בוועדות או במליאה למשך 10 ימים.
  • הגבלה על פעילות פרלמנטרית, לרבות איסור על הגשת הצעות חוק, הצעות לסדר היום ושאילתות. הוועדה אינה מוסמכת לאסור על חבר הכנסת להצביע, ובכל מקרה, הגבלה כזו יכולה לעמוד בתוקף רק עד לסיומו של כנס.
  • הרחקה מישיבות המליאה והוועדות לתקופה של עד שישה חודשים (גם כאן, הוועדה אינה מוסמכת לפגוע בזכות ההצבעה).
  • בעבירות מסוימות - שלילת שכר. אם מדובר בעבירה של היעדרות ממושכת מישיבות הכנסת, השלילה יכולה להיות למשך תקופת ההיעדרות, ואם מדובר בעבירה של עיסוק נוסף, תקופת השלילה היא עד שנה.

הטלת עונש טעונה את אישורם של לפחות שלושה מבין ארבעת חברי הוועדה.

בתקנון הכנסת נקבע כי אם הטילה הוועדה עונש של הרחקה מהישיבות או של שלילת זכות הדיבור למשך ארבעה ימים לפחות, או אם הטילה עונש של איסור על הגשת שאילתות, הצעות לסדר או הצעות חוק למשך 14 ימים, רשאי חבר הכנסת לערער על החלטתה בפני הכנסת.

כללי אתיקה וחוות דעת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לסמכות השיפוט של ועדת האתיקה, מוסמכת הוועדה לכתוב כללי אתיקה לחברי הכנסת וחוות דעת בענייני אתיקה. כך, למשל, פרסמה ועדת האתיקה החלטות בדבר התבטאויות של חברי הכנסת[4], משלוח דואר פטור מתשלום[5], מימון נסיעות לחו"ל[6], קבלת מתנות[6] ועוד.

החלטות ידועות של ועדת האתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חבר הכנסת צחי הנגבי נדון לנזיפה ולשלילת שכר לחודשיים בשל עבירה של ניגוד עניינים. הנגבי כיהן כמנכ"ל עמותת "דרך צלחה" בעת שכיהן כיושב ראש ועדת הכלכלה ועסק בקידום חקיקה שעניינה המאבק בתאונות הדרכים.
  • בשנת 2003 הרחיקה ועדת האתיקה את חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי מדיוני הכנסת למשך ארבעה חודשים וחצי בשל חלקו בפרשת ההצבעות הכפולות. מאוחר יותר, סירבה ועדת הכנסת להסיר את חסינותו של גורלובסקי, בנימוק שמאחר וכבר נענש על ידי ועדת הכנסת, אין להעמידו לדין פלילי. משהועמד לבסוף לדין, לאחר תום כהונתו, התחשב בית המשפט בגזר דינו בעניין זה[7].
  • בשנת 2004 דנה ועדת האתיקה בעניינו של חבר הכנסת עיסאם מח'ול, שבזמן נאום במליאה כינה את הממשלה "ממשלת דמים". הוועדה קבעה כי מדובר בפגיעה בכבוד הכנסת, אסרה עליו להשתתף בישיבות הכנסת למשך עשרה ימים, ושללה את זכות הדיבור שלו לשלושה ימים. לאחר שהכנסת דחתה את ערעורו, עתר מח'ול לבג"ץ. בעתירתו טען כי חסינותו מגנה עליו מפני פעולות משפטיות עקב מעשים שעשה במסגרת מילוי תפקידו, ועל כן החלטת ועדת האתיקה בטלה. בג"ץ דחה את העתירה, וקבע שהחסינות נועדה להגן מפני התעמרות הרשות המבצעת, ולא מפני הליכים פנים-פרלמנטריים. עוד נקבע, כי אם תתקבל עתירתו של מח'ול, המשמעות היא שמוסד ועדת האתיקה ירוקן מתוכן[8].
  • בשנת 2007 הגיש חבר הכנסת יורם מרציאנו קובלנה נגד עצמו, לאחר שהתעמת עם מאבטח במועדון לילה. ועדת האתיקה קבעה כי פגע בכבודה של הכנסת, וגזרה עליו נזיפה חמורה והגבלת פעילות למשך מספר שבועות.
  • ביולי 2011 החליטה ועדת האתיקה להרחיק את חברת הכנסת חנין זועבי מהמליאה ומהוועדות עד לתום מושב הקיץ, כשבועיים לאחר מכן, בעקבות השתתפותה במשט לעזה בשנת 2010. הוועדה קבעה כי בעצם השתתפותה של זועבי במשט "פגעה פגיעה חמורה בכבוד הכנסת ובאמון הציבור בכנסת" וכי פעולותיה של חברת הכנסת "חורגת מפעולת מחאה לגיטימית של חבר כנסת כנגד מדיניות הממשלה"[9].
  • בינואר 2012 הרחיקה ועדת הכנסת את חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי מדיוני המליאה והוועדות למשך חודש, לאחר ששפכה מים על חבר הכנסת ראלב מג'אדלה, במהלך דיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט[10]. בהמשך הרחיקה לשבוע את חבר הכנסת אחמד טיבי, לאחר שנאום שנשא במליאת הכנסת בעניינה של מיכאלי, כלל תכנים שחברי הוועדה מצאו שהם כוללים "שפה נמוכה ודברי עלבון בעלי קונוטציות מיניות, משפילות ושוביניסטיות"[11].
  • ביולי 2014 הרחיקה ועדת האתיקה את חברת הכנסת חנין זועבי לתקופה בת שישה חודשים מדיוני המליאה בכנסת, בעקבות התבטאויות שונות של זועבי, בין היתר על כך שרוצחי שלושת הנערים "אינם טרוריסטים", בהם ראתה הוועדה "עידוד אויבי המדינה, קריאה לפגיעה בישראל ומתן לגיטימציה למעשי טרור נגד אזרחי המדינה."[12].
  • בינואר 2018 הרחיקה ועדת האתיקה את חבר הכנסת אורן חזן לתקופה בת שישה חודשים מדיוני המליאה והוועדות בכנסת וכמו כן לשלול את שכרו לשבוע, בעקבות התבטאויות פוגעניות שלו, ביניהן לחברות הכנסת חנין זועבי ומיכל בירן, חברי הכנסת אחמד טיבי ומיקי רוזנטל ואירועים אחרים[13].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]