יחס יהודים לחג המולד
חג המולד הוא חג נוצרי המציין את לידת ישו. לאורך ההיסטוריה של הנצרות, היו היהודים מיעוט דתי במדינות נוצריות. עם הזמן, התפתחה מערכת יחסים ייחודית בין היהודים לחג המולד.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]היהדות והנצרות קיימו אינטראקציה היסטורית והצטלבו תוך שהם נותרו מובחנים תאולוגית ורגשית. יהודים היו מיעוט דתי במדינות הנוצריות, וחוו אנטישמיות נוצרית. בניגוד לאנטישמיות הנוצרית, אנטי-נצרות הייתה בדרך כלל עדינה ונועדה למטרת שימור התרבות ואורח החיים היהודיים מול הלחץ להיטמע בדת הנוצרית.
דוגמה אחת לתופעה זו היא ספר תולדות ישו, שהיה פופולרי בקרב יהודים בימי הביניים והעת החדשה המוקדמת ותקף את המיתולוגיה הנוצרית באמצעות פרודיה. למרות שהוא לא היה מקובל ביהדות רבנית, הטקסט נחשב למקור היסטורי חשוב על ידי סופרים וחוקרים יהודים.
לפי מרק שפירו (אנ'), המילה חג המולד אינה מופיעה בספרות חז"ל. בטקסטים יהודיים מימי הביניים, החג מכונה "ניטל", נגזרת מהלטינית של ימי הביניים (אנ') "Natale Dominus".
חגיגה יהודית של חג המולד
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנוכריסמס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח חנוכריסמס, הלחם של "חג המולד" ו"חנוכה, הומצא בדצמבר 2003 ב-The O.C.. המונח הפך לפופולרי, והאחים וורנר ערכו מרצ'נדייזינג בעניין, אך הליגה הקתולית (אנ') וחבר הרבנים דניו יורק פרסמו הצהרה משותפת המגנה את הרעיון שלדבריהם מעליב נוצרים ויהודים כאחד.
מסורות ופריטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיזוג בין מסורות חג המולד הביא לכך שעצי חג המולד מעוטרים בסמלים המייצגים יהדות או חנוכה.
שירי חג המולד שנכתבו על ידי יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירי חג מולד פופולריים רבים, במיוחד בארצות הברית, נכתבו על ידי מלחינים יהודים, כולל "White Christmas", " שיר חג המולד (אנ')", "Let It Snow! Let It Snow! Let It Snow!", " זה הזמן המופלא ביותר של השנה (אנ')", ו"רודולף אייל אדום אף (אנ')". שירים אלו מתמקדים בהיבטים החילוניים של חג המולד ולא בהיבטים הדתיים, ומציגים את חג המולד כחג אמריקאי.
פעילויות יהודיות בחג המולד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליל ניטל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליל ניטל (ביידיש: נִיטְל נַאכְט) הוא מונח המשמש בספרות יהודית היסטורית לערב חג המולד. בלילה זה נמנעו באופן היסטורי חלקים מיהודי אשכנז ובמיוחד יהודים חסידיים מלימוד תורה. נוהג זה, שהחל בעת החדשה המוקדמת, לווה במנהגים שונים לאותו לילה, כולל התנזרות מינית, צריכת שום ומפגשים חברתיים. אולם, הנוהג לא התקבל על ידי ישיבות ליטא, שקבעו כי יש להמשיך בלימוד התורה גם בערב חג המולד.
בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוכל סיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסורת חג המולד רווחת בקרב אמריקאים יהודים מורכבת מאכילת המטבח הסיני. הנוהג החל עוד במאה ה-19. הנוהג החל עקב קרבה של קהילות יהודיות וסיניות בלואר איסט סייד. התיעוד הקדום ביותר למסורת מתוארך לשנת 1899, כאשר ה-"American Jewish Journal" מתח ביקורת על אכילה במסעדות סיניות תוך הפרת כללי הכשרות.
כיום, המסורת התפשטה מניו יורק לאנשים יהודים ברחבי אמריקה. מסעדה אחת בצ'יינטאון בשיקגו דיווחה ב-2004 שמספר ההזמנות שלהן הושלש בחג המולד. אחר ציין כי בשנה שלפני כן, "אני חושב שהייתה לנו כאן כל הקהילה היהודית", כאשר המסעדה בת 350 המושבים שלהם התמלאה לחלוטין ב-25 בדצמבר.
המסורת הייתה נושא לקומיות רבות, כולל קומיקאים ב"חגורת בורשט" כמו ג'קי מייסון ובאדי האקט (אנ'). במהלך דיוני מינוי לבית המשפט העליון, הסנאטור של דרום קרוליינה, לינדזי גרהאם, שאל את השופטת היכן היא הייתה ביום חג המולד. קגן ענה: "אתה יודע, כמו כל היהודים, כנראה הייתי במסעדה סינית", מה שגרם לפרצי צחוק.
סיבות רבות למסורת הוצעו, כולל העובדה שמסעדות סיניות בדרך כלל נשארות פתוחות בחג המולד ושאוכל סיני ממעט לערב בשר בחלב. המסורת מסמלת עבור אנשים יהודים רבים דחייה של מסורות חג המולד ההיסטוריות.[1]
נשף מצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשף מצות (אנ') הוא מסיבה שנתית המתקיימת בערב חג המולד בערים גדולות רבות ברחבי ארצות הברית וקנדה לרווקים יהודים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. האירוע נועד להפיג את בדידותם בליל החגיגות.[2]
חנוכה וחג המולד
[עריכת קוד מקור | עריכה]היהדות במדינות מערב אירופה, שעברו אמנציפציה (קבלת זכויות), התייחסה לחג המולד במתינות רבה יותר וקיימה גם במהלכו קשר עם הנוצרים. בגרמניה, יהודים שתפסו את חג המולד כחג "תרבותי" ולא דתי (והיו משולבים די הצורך בתרבות הגרמנית) פיתחו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 מנהג שנקרא Weihnukka (וַיְינוּכָּה): צירוף של המילים חנוכה וחג המולד בגרמנית. לצד חגיגות החנוכה, קיימו אותם יהודים מנהגים "חיצוניים" של חג המולד, כגון קישוט הבית עם עץ, אפיית מאפים מסורתיים לחג, אירוח חברים לא-יהודים ומתן מתנות לילדים. בשנת 2005 קיים המוזיאון היהודי בברלין תערוכה בשם "ויינוקה", אשר עסקה במורשת זו בקרב יהדות גרמניה, אשר נמתחה עליה ביקורת בתוך יהדות גרמניה כסוג של התבוללות או למצער, ניסיון להידמות לגויים. גרשם שלום, למשל, תיאר את חגיגות חג המולד בקרב משפחתו (שתפסה את החג כחג לאומי גרמני ולא כחג נוצרי), מהן הוא החליט להתנער וללכת לנשף "מכבי" בברלין.[3]
המנהג יובא ליהדות ארצות הברית, ככל הנראה על ידי יהודים שהיגרו מגרמניה[1]. בארצות הברית אומץ המצרף Chrismukkah - "קְריסְמוּכּה", שילוב של המונחים לחג מולד ולחנוכה באנגלית. חלק מיהודי ארצות הברית נוהגים להחזיק בתקופה זו עץ מקושט בבית, אותו הם מכנים ביופמיזם "שיח חנוכה" (ולא עץ, על מנת לשמור על ההבדל מהחג הנוצרי). המנהג נפוץ בעיקר - אך לא רק - בקרב משפחות "מעורבות" (ילדים מזוג הורים מעורב יהודי-נוצרי). בתרבות הפופולרית האמריקאית קיימות התייחסויות רבות לנושא. בסדרת הנעורים הפופולרית The O.C. היו מספר התייחסויות לנושא, משום שאחת הדמויות המרכזיות אמור להיות בן לנישואין מעורבים. לעומת זאת, קיימים יהודים אמריקאים אחרים אשר מביעים ביקורת נגד ציון חג המולד על ידי יהודים. הבדרן והשחקן אדם סנדלר, למשל, הקליט שלוש פעמים שירי חנוכה, תחת הכותרת The Chanukah Song, בהם הוא מציין מפורסמים יהודים או ממוצא יהודי, מתייחס לבידוד שחשים יהודים בתקופה זו של השנה וטוען כי "להם יש רק יום אחד של מתנות - לנו יש שמונה לילות מטורפים!" (כשמו של סרט בכיכובו, "שמונה לילות מטורפים", שיצא לכבוד חגי דצמבר).
במקביל, בקרב יהדות ברית המועצות, התפתחה מסורת דומה, שבה צוינו מאפיינים מסוימים של חג המולד הנוצרי (עץ חג המולד, מתנות ומאכלים מסוימים), אך ללא תוכן דתי. במקרה של חגיגות השנה החדשה בברית המועצות, מנהג זה נתמך על ידי העובדה שהמשטר הסובייטי ניסה לרוקן את החג מתוכן דתי, ולהפוך אותו לחג לאומי חילוני. החג היה החג הלא-פוליטי היחיד אשר נחוג בזירה הציבורית בברית המועצות ושילב את השנה החדשה ואת חג המולד הפרבוסלבי (החל, על פי הלוח היוליאני, ב-6 בינואר). יהודים רבים, או אנשים ממוצא יהודי שהיו זכאים להגר לישראל מתוקף חוק השבות, ייבאו עימם את המנהגים עם ההגירה לישראל. ציון החג באופן זה בישראל ספג ביקורת מצד גורמים דתיים ולאומיים, שראו בכך ביטוי לניתוק מן המסורת היהודית ואימוץ מסורת נוצרית.
שיח חנוכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיח חנוכה (באנגלית: Hanukkah bush) הוא שם יופמיסטי ומשועשע למחצה לעץ מקושט, זהה או דומה לעץ חג המולד, אשר חלק מיהדות ארצות הברית (וארצות אחרות בקרב יהדות המערב) מציגה בבית בתקופת חג המולד וחנוכה. העץ מבטא ניסיון לסינקרטיזם של חנוכה וחג המולד, וניסיון של חלקים בקהילה היהודית האמריקאית להשתלב בתרבות ארצות הברית תוך שימוש בסממנים החיצוניים של חג המולד, אותם הם לא רואים כמתנגשים עם ערכי היהדות. העובדה כי חג המולד מצוין בארצות הברית בצורה אינטנסיבית וללא קשר לתכניו הדתיים (הולדת ישו) משפיעה גם היא על התחושה כי אין מדובר ב"עבודה זרה". לעיתים, "שיח חנוכה" הוא למעשה עץ חג מולד; ולעיתים נתלים עליו קישוטים ייחודיים ליהודים. המנהג קיים לפחות משנות ה-50. ב-1959, למשל, הופיעה השחקנית גרטרוד ברג בתוכנית של אד סליבן וסיפרה כי אביה הביא הביתה "שיח חנוכה" כתחליף לעץ חג מולד. לא ידוע אם השימוש של ברג היה הראשון שבו נקרא המנהג "שיח חנוכה".
יהודים אמריקאים רבים מביעים התנגדות למנהג. הסופרת אניטה דיאמנט, למשל, אמרה כי "יהודי שרואה עץ חג מולד חש אלפיים שנות רדיפה". לעומתה, כתב הרב הקונסרבטיבי רון אייזקס בתשובה לשאילתה שהופנתה אליו, כי: "נראה כאילו העץ אינו מסמל כיום סממנים דתיים, כגון לידתו של ישו. ההחלטה לשים "שיח חנוכה" נתונה כיום בידי כל משפחה וישנן משפחות יהודיות שמרגישות שהעץ אינו מבטא התחייבות לערכים נוצריים כלשהם".[4]
ספר הילדים "There's No Such Thing as a Chanukah Bush, Sandy Goldstein" (אין דבר כזה "שיח חנוכה", סנדי גולדשטיין) מבטא את הדילמה. הספר מתאר שתי חברות יהודיות. ילדה אחת מבקרת עם סבה במסיבת חג המולד של מקום העבודה שלו, ובסופו של הספר (שהוסרט לסרט טלוויזיה זוכה פרס אמי) מגיעה למסקנה כי הרצון ל"שיח חנוכה" מתעורר אם אין עם מי לחלוק את החג.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חג המולד בישראל
בישראל חג המולד אינו מצוין רשמית, ורשויות השלטון אינן נוהגות להציב קישוטים ואת סמלי החג במקומות ציבוריים. יוצאים מכלל זה ריכוזים מובהקים של אוכלוסייה נוצרית, כגון הרובע הנוצרי בירושלים, המושבה הגרמנית בחיפה והערים נצרת ורמלה, אשר מתקשטים בעצי אשוח ובתאורה צבעונית לקראת החג.
נשיא מדינת ישראל נוהג מדי שנה לערוך קבלת פנים רשמית במשכנו לראשי העדות הנוצריות בישראל, לרגל חג המולד והשנה האזרחית החדשה.
הרבנות הראשית לישראל אוסרת על בתי עסק המחזיקים בתעודת כשרות להתקשט בסמלי חג המולד ולהציב עצי אשוח בתחומם. האיסור חל גם על בתי מלון המארחים נוצרים, ובכלל זה צליינים המגיעים במיוחד כדי לחגוג את חג המולד בארץ הקודש. בתי המלון מוזהרים כי הצבת עצי האשוח תגרור פסילה של תעודת הכשרות.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויינוקה במוזיאון היהודי בברלין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Wong, Ashley (13 בדצמבר 2020). "Chinese food: The roots of a Jewish holiday tradition". The Sacramento Bee. נבדק ב-20 בדצמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hwang, Kellie (18 בדצמבר 2014). "Dec. 24 is time to party at Mazelpalooza, Matzoball". The Arizona Republic.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rabbi Joshua Eli Plaut, THE XMAS MIRROR, URJ ONLINE
- ^ Ask the Rabbi: The Who, What, When, Where, Why, & How of Being Jewish; Ron Isaacs; 2003; Jossey-Bass
- ^ מוטי לוי, הרבנות: אסור לבתי עסק כשרים להציג עץ אשוח, באתר וואלה, 21 בדצמבר 2010