מועדון חג המולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מועדון חג המולד היא תוכנית חיסכון שנפתחת למטרות מיוחדות. הרעיון הוצע לראשונה על ידי בנקים וחברות אשראי בארצות הברית החל בתחילת המאה ה-20, גם במהלך השפל הגדול. לקוחות הבנק היו מפקידים סכום כסף קבוע מדי שבוע לחשבון החיסכון, ומקבלים את הכסף בחזרה בסוף השנה לקניות לקראת חג המולד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון חג המולד הידוע הראשון נוצר ב-1909, כאשר מרקל לנדיס, שהייתה גזברית של חברת קרלייל נאמנות, הציגה את קרן החיסכון של החברה לחג המולד לציבור הלקוחות שלהם. המועדון משך כ-350 לקוחות שחסכו כ-28 דולר כל אחד (בחישובי אינפלציה לשנת 2023, שווים לכ-800 דולרים אמריקאים). הכסף חולק ב-1 בדצמבר של אותה שנה.[1]

במהדורת 2 בינואר 1920 של עיתון ה-"Daily Republican" נכתב כי בנק החקלאים של העיירה מעודד הורים לרשום את ילדיהם למועדון חג המולד "כדי לפתח את הרגלי חיסכון ויכולת העצמאות".

עם התאוצה בפופולריות של מועדוני חג המולד, החלו מוסדות פיננסיים להתחרות על עסקי החיסכון לחגים, והציעו פרמיות מפתות.

אך לאורך השנים הרעיון של פתיחת חשבון חיסכון לחג המולד דעך ונחשב כיום לפחות רלוונטי.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסרונות העיקריים של חשבונות מועדון חג המולד היו שיעורי ריבית נמוכים, ומספר הגבלות, כגון חוסר אפשרות למשוך את הכסף לפני המועד, אלא אם כן שולמו עמלות בעבורו. בנוסף לכך, לבנקים נגרמו עלויות גבוהות בניהול החשבונות. לדברי דניס האלפין, מנכ"ל איגוד האשראי הפדרלי של "קפיטל תקשורת", לאיגוד היו 3,500 חברי מועדון חג המולד ב-1984. עבור כל חבר במועדון נדרש מעובדי הבנק להפיק, לחתום, לאסוף ולשלוח צ'ק. לאחר מכן, 70% מהצ'קים הוחזרו לבנק כדי שיופקדו בחשבון אחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kane, Joseph Nathan (1974). Famous First Facts (4th ed.). Ace Books. p. 93.