מארחת

מארחת
Hostess

מידע כללי
מאת	אייזק אסימוב
שפת המקור	אנגלית אמריקאית
סוגה	מדע בדיוני
הוצאה
תאריך הוצאה	מאי 1951
תאריך הופעה ראשונה	מגזין Galaxy Science Fiction, גיליון מאי 1951

מארחת (במקור: Hostess) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת הסופר אייזק אסימוב. הסיפור פורסם לראשונה בגיליון מאי 1951 של מגזין Galaxy Science Fiction, ותורגם לעברית בשנת 1980 בספר שקיעה, ושוב בשנת 2010 בספר כתבי אייזק אסימוב כרך 2.

עלילה

האנושות התפשטה לתוך הגלקסיה ויצרה קשר עם ארבעה גזעים תבוניים אחרים. בעוד שלארבעת הגזעים האחרים קווי דמיון רבים, בני האנוש הם ייחודיים מבין חמשת הגזעים במובנים רבים.

הרג טולון, רופא וחוקר מכוכב הלכת הוקין, מבקר את כדור הארץ כדי לעבוד במכון לביולוגיה. רוז סמולט, ביולוגית העובדת במכון,  מתבקשת על ידי המכון לארחו במהלך שהותו הכדור הארץ והיא מקבלת את ההצעה. בעלה השוטר, דרייק, מגיב לכוונה לאורח בסלידה, אך כאשר הוא נפגש עם טולון הוא מחליף את מורת הרוח בעניין, ושואל את טולון על הצורך שלו בגז הציאניד ומה יקרה אם יפסיק לנשום אותו, ולאחר מכן ממשיך לדון איתו בעניינים רבים אחרים.

במהלך השיחה טולון מסביר שהוא הגיע לכדור הארץ כדי לחקור מחלה הנקראת מוות ניווני. טולון מתאר מספר דברים המייחדים את בני האדם; הם הגזע היחיד האוכל בשר, הם הגזע היחיד החסר יכולת טלפתית, והם הגזע היחיד המזדקן ומת מוות טבעי. טולון מגלה להם כי הגזעים האחרים בדרך כלל חיים במשך מאות שנים, וכי הם גדלים במשך כל הזמן הזה. עם זאת, לאחרונה הן מתחילים למות ממחלה המכונה מוות ניווני, שתסמיניה דומים להזדקנות אצל בני אנוש. הוא מציין כי שכיחות המוות הניווני הכי גדולה בכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ, הוקין, וקטנה ככל שמתרחקים ממנו, ולכן הוא הגיע לכדור הארץ כדי לחקור את תופעת ההזדקנות בתקווה להבין  את המחלה.

במהלך השיחה מגלה טולון שדרייק הוא שוטר ומבקש ממנו לערוך לו סיור בלשכת הנעדרים. טולון מציין כי הקישורים הטלפתיים של הגזעים האחרים גורמים לכך שלא יכולים להיות שום נעדרים, ולכן זוהי תופעה ייחודית לאדם. ככזאת הוא מוקסם מהתופעה, ודרייק מסכים לקחת אותו.

למעשה, דריק הוא חבר במועצת ועדת הביטחון העולמית. באותו לילה דרייק מציין לרוז כי טולון חקר עליה לפני הביקור, וכן הוא רומז כי למעשה הוא נמצא אצלם כדי להיפגש איתו, ולא עם רוז. רוז קוראת כמה מכתביו של טולון, ומתחילה לשקול את האפשרות שהמחלה נוצרה בכדור הארץ כסוג של נשק ביולוגי, אך דוחה את האפשרות בשל חוסר הידע האנושי על הביולוגיה הזרה. בקשר לדרייק היא מתחילה לחשוד כי הוא נשוי לה במיוחד כדי להפגש עם טולון, אך היא דוחה את הרעיון כפרוע. לאחר סקירת השיחה בין טולון לדרייק מהלילה הקודם, היא שמה לב לרגע אחד מוזר מאוד, תגובת היתר לכאורה של דרייק לדברי הנימוסים של טולון על כך שהיא מארחת טובה.

מאוחר יותר באותו הלילה היא רומזת על מחקרה לדרייק. דרייק שואל אותה אם לטולון יש מסקנה כלשהי על התפשטות המחלה, ורוז עונה לו שהמחלה מופיע באופן מסתורי. דרייק מחליט להתעמת עם טולון, בדרישה שישיב לו על שאלותיו. טולון מודה שהוא הגיע למסקנה על סיבת המחלה, אך שיטות העבודה שלו עומדות בסתירה עם הוקינים אחרים, ולכן הוא שמר על מסקנותיו בסוד. הוא מסביר כי המחלה קיימת כבר מיליוני שנים על כדור הארץ, וכי החיים איתה כבר טבועים בדנ"א של בעלי החיים, מה שנותן להם חסינות חלקית נגד השפעות המחלה לאורך זמן. כדי להתפשט המחלה משפיע על התנהגות של בני אדם, וגורמת לגברים צעירים להרגיש תאוות נדודים, כך שהם ינדדו והמחלה תוכל להדביק מארחים אחרים. בנוסף לכך הוא מציין כי לאחר התפתחות הנסיעה הבין-כוכבית, כמעט כל הנעדרים ברחו אל החלל כדי להפגש עם חייזרים.

אחרי שטולון מודה כי הוא היחידי שמודע לתאוריה הזאת, דרייק הורג אותו. לטענתו הוא הרג את טולון כדי למנוע את התפשטותה של התאוריה הזאת, במטרה למנוע מלחמה בין כוכבית. אבל רוז מבינה שזו לא הסיבה, וכי הוא ומועצת הביטחון כבר מודעים לתאוריה של דרייק. היא מציינת את תגובתו של דרייק לשימוש של טולון במילה "מארחת" והאזכור של יתושים. משועשע, מסביר לה דרייק כי הם אכן מודעים למחלה, אבל הם לא יכולים לעשות כלום - המחלה היא עכשיו חלק מהמערכת האנושית, והסרתה גורמת לאנשים לחלות בסרטן. דרייק נעלם עם הגופה ולא חוזר יותר. 

כשרוז חושבת על זה מאוחר יותר מבינה רוז שדרייק משקר לה. הסרת המחלה אינה גורמת לסרטן, מאחר שמחלת הסרטן אינה מתפקדת בהתאם לתאוריה זו (היא פוגעת גם בילדים בתהליך הגידול שלהם ובדגים שלא מפסיקים לגדול). הבנה זו מובילה אותה למסקנה חדשה בנוגע למחלה: ישנן שתי צורות של המחלה והן צריכות להזדווג כדי להתרבות. וזו היא גם הסיבה שדרייק היה נשוי לה - המחלה הופרתה לפני שדרייק יעלם בחלל.

עיבודים

הסיפור מארחת עובד לתוכנית רדיו בשם x פחות 1 (X Minus One), ששודרה לראשונה ב-12 בדצמבר 1956.